מח"ט מחוז חיפה במשרד הבינוי – התשתיות בחריש מוכנות לאיכלוסים הראשונים

ביקשנו להפגש עם גנאדי אוסטרובסקי, מנהל החטיבה הטכנית במחוז חיפה במשרד הבינוי וחבר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש. גנאדי מילא מספר רב של תפקידים במשרד הבינוי ועשה דרכו החל ממפקח זוטר ועד למנהל החטיבה הטכנית במחוז חיפה. החטיבה אחראית על כל התכנון, הביצוע והפיתוח במחוז חיפה – מראש הנקרה ועד חדרה. לדברי גנאדי, העשייה במחוז חיפה היא רבה, בהרבה יישובים כדוגמת נהריה, טירת הכרמל, נשר, הקריות, שלומי, מעלות ועוד מוקמות שכונות בהיקפים של אלפי יחידות דיור. ובתוך העשייה המרובה הזאת, הדגל המרכזי כיום, לא רק של מחוז חיפה אלא של משרד הבינוי – היא העיר חריש.

מה מאפיין את הפעילות בחריש מהזווית של משרד הבינוי וברמה האישית כמנהל החטיבה הטכנית במחוז חיפה?

בחריש מדובר הן על היקפים גדולים מאד והן על קצבים מהירים במיוחד. המהלך הנוכחי של הקמת העיר החל בשנת 2009. ב 2010 התקבלה החלטת ממשלה ומאז משרד הבינוי מקדם את העיר. בשנת 2012 הגענו כבר לתב”ע שקיבלה תוקף להקמת 5,700 יח”ד ובאותה שנה יצאנו במכה אחת לשווק אותן ליזמים, עמותות וקבלנים. משרד הבינוי נוהג להוציא מכרזים במנות של עד כמה מאות יחידות דיור בכל פעם. רואים שמכרז הסתיים בהצלחה ורק אז עוברים למכרז הבא. בחריש הכל נעשה במאסות מאד גדולות וההצלחה היתה גדולה מאד, מדובר במהלך שלא נראה כמותו עד היום בישראל.

עד כמה רתומים משרד הבינוי ומשרדי הממשלה השונים לקידומה של חריש?

בהחלט רואים הירתמות של משרדי הממשלה השונים, בייחוד בתקופה האחרונה. אנו עדים לתנופה גדולה ומשמעותית יותר מבשנים הקודמות. מנכ”ל משרד הבינוי מוביל ועדת מנכ”לים של משרדי הממשלה השונים וכבר התקיימו מספר ישיבות. חריש נמצאת היום בפוקוס של כולם.

לפני כחודשיים, ביקר כאן שר הבינוי והתקבלה החלטה עקרונית להכפיל את העיר ולהגיע ל 25 אלף משפחות שזה אומר סדר גודל של 140,000-120,000 תושבים. להחלטה כזאת יש השלכות מיידיות מבחינת התשתיות הנדרשות וכבר התחלנו ליישם אותה. כך לדוגמא, עצרנו את התכנון והביצוע של קו ניקוז שפכים למכון הטיהור בעירון והגדלנו את קוטר הצינור בגלל אותו מהלך עתידי שיקרה רק בעוד 7-10 שנים. זאת דוגמא לאופן שבו אנו מגיבים לשינויים ויודעים להתאים את התכנון תוך כדי תנועה וכן לתכנון קדימה שמבוצע כל הזמן, גם לטווח הארוך מאד.

נשמח לשמוע קצת על ההכנות הנעשות לקליטת התושבים החדשים – האם כל התשתיות מוכנות?

לאחר המכרז הגדול של מתחמי המגורים, יצאנו לשני מכרזים נוספים בהיקף של 100 מיליון ש”ח כל אחד, לטיפול בנושא התשתיות. היום ניתן לומר שכל הפרוייקטים התשתיתיים של שכונות הצפונית והפרסה, שיצאו במסגרת המכרזים הללו, הסתיימו בהצלחה. כל הכבישים פרוצים, מערכות המים, הביוב והניקוז בנויות, התשתיות התת-קרקעיות הונחו ואנו מוכנים כעת לאיכלוס תקין שיתחיל בסוף 2015.

בגל האיכלוס הראשון צפויות להתאכלס כ-400 משפחות. כהכנה לכך, היינו צריכים לבצע הפרדה בין מתחמי המגורים למתחמים שעדיין נמצאים בבניה. חשוב מאד ליצור תנאים שיאפשרו למשפחות הראשונות לחיות ולהתנהל בבטיחות בשכונה וכן לקבל את השירותים הנדרשים להן. לטובת העניין, שינינו למשל את מהלך התנועה במערכת הכבישים הפנימית כך שהתושבים החדשים יוכלו להתנייד בקלות למוסדות החינוך, וכן לצאת ולהכנס מהעיר בנוחות. תהיה הפרדה בין האזורים המאוכלסים לאזורים שבהם עדיין מתבצעת בנייה.

מהו צפי האיכלוס לשנים הקרובות?

בשנים הבאות, החל מ 2016, צפויות להתאכלס כ 3,000 משפחות בכל שנה. נכון להיום הונפקו כבר למעלה מ 5,000 היתרי בנייה בחריש בשכונות הפרסה והצפונית. מתוכם כ- 3,000 יח”ד נמצאות בשלבי בנייה מאד מתקדמים וצפויות להתאכלס במהלך 2016.

בסוף 2014 יצאנו עם המכרז של שכונת המגף. גם הפעם כל יחידות הדיור במכה אחת, וגם במקרה הזה היתה הצלחה מאד גדולה. פיתוח השכונה החדשה כבר החל ואני מעריך שעד סוף 2016 נסיים את כל התשתיות התת-קרקעיות, מערכות המים, ביוב וניקוז וכמובן את מערכת הכבישים והקירות התומכים. במקביל, התחלנו בליווי התכנון של היזמים והקבלנים שזכו במכרז. כל יזם קיבל אישור להוסיף 20% יחידות דיור במסגרת הקלות שבס וזה דרש שינוי של תוכנית והערכות מחודשת מול גורמים חיצוניים (חברת חשמל, תקשורת..).

השכונות הבאות לאחר מכן הן שכונות המע”ר ואור המזרח שהתוכניות עבורן נמצאות כרגע בהפקדה. בנוסף, בימים אלה יצאנו במכרז לחברה מתכננת שעתידה לתכנן שכונה נוספת בחלקה הדרומי של העיר.

אילו מבני ציבור נמצאים היום בהקמה ומה מתוכנן לשנים הקרובות?

משרד הבינוי אחראי כרגע על הקמת 17 מוסדות ציבור. אנו נמצאים בסיומו של השלב הראשון שכולל 6 מבני ציבור (3 בתי כנסת, שני מעונות יום ומקווה נשים) שימסרו עד סוף 2015. 10 מוסדות ציבור נוספים יימסרו במהלך 2016 (5 בתי כנסת, 4 מעונות יום ומקווה גברים) ובהמשך מתוכננת גם הקמה של מתנ”ס בשטח של 1,500 מ”ר. אני מאד מקווה שהקמתו של המתנ”ס תתחיל ב 2016 ותסתיים ב 2017. לכל אלה מצטרפים כמובן בתי הספר וגני הילדים, שהקמתם היא באחריות הרשות המקומית.

לגבי מתקני ספורט – התכנון הוא כרגע להקים מגרשים, מתקני ספורט וקאנטרי בשכונות המע”ר ואור המזרח. בשכונת המע”ר יוקם גם מתחם חירום אחוד שיכלול מד”א, מכבי אש ומשטרה.

בתב”ע יש כ-150 מוסדות ציבור שפזורים ברחבי שכונת הצפונית ושכונת הפרסה. אנחנו מקימים כרגע כ-20% מהם בלבד. את אופיים של יתר מוסדות הציבור תקבע הרשות המקומית בהתאם לצרכים של התושבים בשכונות השונות.

תחבורה?

בהיבט התחבורתי, מעבר לשיפור הגישה לעיר מצפון, אנחנו מתחילים לתכנן גם כביש עוקף מדרום שיתחבר לכביש 611 שמביא תנועה ליישובי צפון השומרון, דרך מצפה אילן. מתקיימים גם מגעים עם חברת דרך ארץ והצגנו אפשרות לבנות על כביש זה רמפות לכניסה ויציאה מכביש 6.

גם לגבי הרכבת יש כמובן דיונים ותכנונים. כרגע נראה שהתוואי צפוי לעבור לאורך כביש 574 אך לא ברור עדיין מה יהיה מיקום התחנה המדוייק.

כולם מדברים על חריש כעל “עיר חכמה”, מה זה אומר מבחינתך?

חריש כעיר חכמה תתן מענה לכל הצרכים של התושבים באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. בחריש מתוכנן חדר בקרה בעירייה שירכז את כל הנושאים מול התושבים. הרעיון הוא שהתושבים לא יצטרכו להגיע לעירייה על מנת לטפל בנושאים השוטפים. הם יוכלו לעשות את זה באמצעות הטלפון והאינטרנט בצורה נוחה וקלה. בנוסף, העיר תהיה מרושתת במצלמות שיחוברו גם הן למרכז הבקרה המטרה להגביר את הבטחון האישי של התושבים בעיר.

לפני כשנה קיבלתי החלטה להכין את התשתיות מראש לצרכים של עיר חכמה והיום יש בקרקע 5 צינורות רזרביים שיאפשרו להעביר את הסיב האופטי וכל התשתיות שיידרשו לתמיכה הטכנולוגית בהיבטים השונים של העיר החכמה.

מילה אישית לסיכום?

ברמה האישית, אני מאד גאה לקחת חלק בהקמת של עיר חדשה בישראל. זה אתגר לא רק כמהנדס אלא גם כבן אדם. אני חייב לציין שאני מאד שמח שהוקמה בחריש ועדה מיוחדת כיוון שזו הביאה לתנופה מאד משמעותית בקידום העיר. מדובר על מודל ייחודי שלא קיים בשום עיר אחרת בישראל ויש לכך הרבה יתרונות. אני מאמין שחריש עתידה להיות באמת עיר חכמה עם יתרונות רבים לרווחת התושבים.