קהילת "ירוק בעיר" בחריש כמודל לקיימות עירונית

מוזמנים להכיר את קהילת "ירוק בעיר" – התארגנות קהילתית בבניין משותף בחריש כמודל לקיימות עירונית. יוזמה ייחודית, המצטרפת ליוזמות תושבים רבות בחריש ומראה גם היא, שכאשר התושבים מעורבים ומובילים יוזמות חברתיות – נוצרים דברים טובים.

ראשית – מהי קיימות ומה הקשר לחריש?

קיימות היא הפוטנציאל לשמור על השרידות ועל הרווחה החברתית למשך זמן רב, ויש לה מימדים סביבתיים, כלכליים וחברתיים השזורים זה בזה. שועי העיר חריש חרטו על דגלם כי חריש תהיה עיר מקיימת. נכון להיום ישנן תכניות רבות על הנייר שיבטיחו את היות העיר מקיימת מן הרגע הראשון. חלק מהתכניות כבר מבוצעות בפועל כגון שבילי אופניים ברחבי העיר, שצפ"ים (שטחי ציבור פתוחים) ירוקים עם עצי פרי, צמחי מאכל ועשבי תיבול. אולם, ללא קהילה חסונה, אקטיבית ומשתפת פעולה, העיר עלולה ליפול אל הסטנדרט הרווח ברחבי הארץ והעולם של אורח חיים צרכני, בעל טביעת רגל אקולוגית דורסנית, מבלי לעצור לרגע כדי לחשוב על עתיד ילדינו, ועל המשאבים ההולכים ומתמעטים אל מול קצב גידול האוכלוסיה.

הכח בידי התושבים

לתושבי העיר יש השפעה ויכולת לוודא שהתכניות יבוצעו, באמצעות שיתופי פעולה ופרוייקטים שמעודדים מעורבות חברתית, ומכאן גם אכפתיות. האכפתיות היא שמובילה אנשים לפעול למען רווחת הכלל. קהילה בנויה מאנשים שיש ביניהם מכנה משותף או מטרות משותפות. אין ספק כי השאיפה לאיכות חיים ועתיד טוב לילדינו היא מטרה משותפת, אך לא די בכך. קהילה יש לבנות, וכדי ליצור חוסן קהילתי, מעורבות ואיכפתיות, דרושים מאמץ ונחישות רבה. בקרב תושבי חריש העתידיים ישנה קבוצה, שהחליטה לפעול למען מציאות טובה יותר (שרידות ורווחה חברתית) ולא רק לחלום ולדבר.

קהילת ירוק בעיר – חריש

המפגש עם מספר חברים מהקהילה נערך באחת מפגישות העבודה הקבועות שלהם. בפגישה נכחו:

דבי לרר – מתכננת נוף אקולוגית, מקדמת קיימות עירונית ומנחה של תהליכי קיימות ברשויות ועיריות. בוגרת תוכנית העמיתים של מרכז השל.
מיכל ויטל – יועצת בנייה ירוקה, אדריכלות ותכנון בתחום הבנייה הירוקה. בוגרת תוכנית העמיתים של מרכז השל, וכן הכשרות והסמכות נוספות בתחום הקיימות.
דורון צור – דרמה-תרפיסט במקצועו ומתמחה בעבודה עם קהילות. עוסק בתחומי החינוך, הטיפול והאומנות.
קרולינה איצקוביץ' – רוקחת קלינית במקצועה, שחשוב לה לחיות בקהילה שיש בה אמון וערבות הדדית, וגם לחקור את השדה האנושי הזה שנקרא קהילה.
מעוז לואנץ – מדריך בגינות קהילתיות. עוסק בפרמקלצ'ר וקיימות. מגדל אוכל בבית. מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתו, מרצה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון, מורה ליוגה לילדים.
יואב ניומן – מטפל בפסיכותרפיה גופנית מזה 15 שנה. פעיל חברתי, מעורב בכל מיני יוזמות וכן באקטיביזם חברתי באופן כללי. מאמין בערכים של קהילה וקיימות. שותף לדרך.
אלון רוזנברג – אדריכל המתמחה באדריכלות אקולוגית, סביבה וקיימות. עוסק בשאלות: מה היא קיימות? מה יוצר קהילה?
חגית כהן – בעלת עסק אקולוגי מזה 15 שנה (חיתולים רב-פעמיים). גננית נוי. קרובה לאדמה. עובדת עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.

על הקהילה והחזון שבהקמתה

"ירוק בעיר" היא קהילה של רוכשי דירות בחריש שהתאגדו יחד במטרה לקדם קיימות עירונית, פעילות קהילתית ושיתוף, על מנת להגשים את החזון של יצירת אורח חיים איכותי, מכבד ומשתף בין תושבי העיר חריש ועבורם. הקהילה פועלת בכמה תחומים עיקריים: סביבה, חינוך, קהילה וכלכלה מקומית בעיר. הקהילה שמה דגש להגברת המודעות לנושאי סביבה וקהילה בקרב תושבי העיר, על מנת לרתום פעילים נוספים לעשייה שתקדם רווחה, תרבות מקומית ואיכות חיים, באמצעות עמותה.

הקהילה נוסדה בשנת 2012 ע"י אנשי חינוך וסביבה שהתאגדו ורכשו דירות (דרך עמותת רכישה) בבניין מגורים משותף בחריש. חברי הקהילה מעורבים בעשייה במועצה המקומית חריש כסוכני שינוי וכמומחים לקיימות עירונית. להשקפתם, בחריש כעיר חדשה ישנה הזדמנות נדירה לקדם תהליכים בקנה מידה עירוני. מדובר בבניית תכנית אב לקיימות, ליווי אנשי מקצוע של המועצה בהטמעת ערכי קיימות עירונית, קידום תהליכי שיתוף ציבור במועצה, בניית חזון מנהיגותי וחזון בר קיימא לעיר, הקמת רשת גינות קהילתיות, יער מאכל ועוד.

הקהילה יוזמת ביסוס קבוצות מתנדבים, וחותרת לזיהוי צרכי התושבים ויוזמות עירוניות המהוות מענה הולם ואיכותי.
חברי הקהילה מעורבים בקידום תכנון עירוני בר קיימא בשיתוף הרשות המקומית ופועלת ללימוד תחום הקיימות בקרב עובדי המועצה.
חברי הקהילה רכשו דירות בבניין משותף כדי ליצור חיי קהילה עשירים ומגוונים, להתקין מערכות אקולוגיות ולטפח מודל חיים שיהווה השראה לקהילות עירוניות נוספות.

מכונת כביסה משותפת, גג ירוק, גינה קהילתית בחצר ומתקן לייצור ביו-גז מהפסולת הביתית

בתחילת דרכם כקהילה, התמקדו בחיפוש דירות לקנייה באזור פרדס-חנה כרכור, אך העלויות היו גבוהות מידי. כשהתחילו לפרסם את חריש, נראה היה כי זוהי הזדמנות פז לדיור בר השגה שיאפשר לממש את הרצון לחיות ביחד. המעבר לאופציה של חריש הביא גם לשינוי בקונספט של המגורים המשותפים, מחלום על בתים צמודי-קרקע עם פיסת אדמה לגידול ירקות, בוסתן, נחל ויער מאכל, למציאות של בית דירות משותף בעיר. בראייתם כיום, החיים בעיר אף יותר מקיימים ובנוסף לכך מגורים בבית דירות מאפשרים ליותר אנשים לחיות זה לצד זה בשיתוף פעולה.

הקבוצה גדלה בשיטת חבר מביא חבר ונכון להיום חברי הקבוצה רכשו 16 מתוך 19 דירות, בבניין אחד. הגרעין של הקבוצה הוא הבניין, אך יש גם אנשים נוספים בקהילה הפעילים ברמת מעורבות פחות אינטנסיבית וכאמור, הקהילה מחפשת שותפים נוספים לדרך גם מחוץ לכתלי הבניין.

הבניין המשותף מתוכנן להכיל חללים ופרויקטים משותפים – גג ירוק, גינה קהילתית בחצר ומועדון דיירים משותף, שיהיו שייכים לכולם ובהם יוכלו לערוך קבלות שבת משותפות, לחגוג חגים ולקיים מפגשי העשרה. בנוסף, דיירי הבניין מתכננים לעשות שיתוף (sharing) במכוניות, לרכוש מכונת כביסה גדולה משותפת, להקים האב (Hub) שישמש כחלל עבודה משותף, לבנות מערכת טיהור מים, לייצר ביו-גז מהפסולת הביתית באמצעות מתקן שיותקן בכל קומה, ולבנות את החיפוי החיצוני של הבניין כקיר ירוק.

הפעילות של הקהילה אינה מתרכזת רק בבניין המשותף בו רכשו דירות, הכוונה היא לקחת את נושא הקהילתיות המקיימת ולשזור אותו במקומות נוספים בחריש. כך לדוגמא – הבניין נרכש בפרוייקט של עמותת נאות חריש והקבוצה יצרה בעמותה ועדה לשיפורי תכנון לבנייה ירוקה לכלל הדירות (כ-700 דירות בסה"כ), כמו אור טבעי בחדר המדרגות ובלובי של הבניינים ועוד.

כאשר התושבים מובילים וקובעים את הסטנדרט זה מייצר איכות חיים

לדברי אלון כאשר הם ניסו לעבוד רק בשביל עצמם זה היה מצומצם וכשהחלו לצאת החוצה מכל הלב זה התחיל לחזור אליהם. הם רוצים ליצור משהו שמחובר לקהילה בכללותה ואף לעירייה. אחת המטרות היא לתת, כדי שיהיה יותר טוב – ליצור קשר עם קהילות שונות, ליצור קהילות חדשות, לגבש וליצור אמון בקרב הקהל הרחב, לקחת חלק פעיל ולעזור גם לעירייה בהקמה של העיר.

יואב מספר שהם יזמו סיור ומפגש הכרות עם תושבי חריש העתידיים. כ-40 תושבים עתידיים הגיעו למפגש בו בעיקר ביקשו כולם להבין כיצד ניתן ליצור תהליך של הכרות, לייצר בסיס של חיי קהילה, ליצור קהילה אפילו לפני ההגעה לעיר, ליצור מראש תחושה של בית. תחושת שייכות יוצרת מעורבות. העמותה רוצה למצוא אנשים שרוצים להיות מעורבים בתהליכי תכנון וביצוע, שרוצים להיות מעורבים בעיר בכל מיני תחומים כגון חינוך, כלכלה מקומית, סביבה וכו' – אנשים אקטיביים. כאשר התושבים מובילים וקובעים את הסטנדרט זה מייצר איכות חיים. צריך לדחוף קדימה. כיום החיים בעיר עדיין לא מקיימים אך הם יכולים להיות כאלה. העמותה הזמינה את המועצה לחקור ביחד, לעשות חשיבה משותפת בתחומי הקיימות שונים.

חגית רוצה להתמקד בתחום הכלכלה המקומית. היא הייתה רוצה שהחנות הראשונה שתיפתח בחריש תהיה קואופרטיב כבר משלב התכנון. היא לא רוצה לראות בעיר השתלטות של רשתות שיווק גדולות. חיבור בין אנשים יוצר קרקע פורייה לקיימות, נוצרות שותפויות, עזרה הדדית, שיתופי פעולה בתחום העבודה, התרבות והתחבורה (למשל שיתוף נסיעות ושיתוף של כלי רכב).

הנכונות של המועצה לעשות תהליך משותף של חשיבה משותפת נתנה תחושה של פתיחת דלת – עולם חדש. הכוונה היא לייצר תהליך שבו המועצה חוברת לתושבים עתידיים בשיתוף פעולה כדי לקדם יוזמות ולחשוב יחד על יוזמות משותפות. זהו פתח ליצירת לכידות שלא קיימת לרוב בעיר, זוהי הזדמנות ליצור רישות שהוא אנטי ניכור, רישות שבונה לכידות חברתית. במסגרת ההזדמנות הזאת הקבוצה רוצה לחבור לעוד אנשים בקהילה של חריש כדי ליצור אדוות וגלים יחד עם העירייה. ההצלחה תלויה בקהילה.

חגית מוסיפה שהיא רואה בקיימות חיבורים, גם עם המועצה – היא רואה כי במועצה הדלת פתוחה, אך לעבוד בשיתוף פעולה זה משהו שעדיין צריך ללמוד אותו.

לדעת מעוז, הקשר מועצה תושבים הוא חיוני. התושבים יותר חופשיים לפעול, ואילו המועצה מוגבלת במסגרת של חוקים ותקנונים, כך שלתושבים יש תרומה חשובה. הרצון הוא שהמועצה תארגן את המקום, החלל בו יוכלו הקהילות להתכנס. מבני ציבור למען הציבור שהמועצה תספק. לדוגמה גינה קהילתית – כתושבים ניתן לארגן אנשים, אך צריך שהמועצה תאפשר את זה. דוגמה לכך ניתן לראות ביערות מאכל ציבוריים בת"א – המועצה הקצתה את השטח והתושבים הגיעו ויצרו את יער המאכל. צריך שיתוף פעולה עם המועצה במובן זה שהמועצה תספק את המקום הפיזי והתושבים יעשו את השאר. המועצה יכולה ליצור תשתית, את הרוח התושבים צריכים להכניס. תושבים פעילים למען הקהילה – הם השאיפה העליונה. לעלות את רמת המודעות והמעורבות.

יואב מספר שהייתה סבירות גבוהה שחריש תהיה עיר חרדית. בתחילת הדרך חשבו ש75% בעיר יהיו חרדים והשאר חילונים. הקבוצה התגבשה באי וודאות מאוד גדול. היו רגעים של חשש מה יקרה אם הדברים לא יסתדרו וזה דרש מהם קפיצת אמונה, אך בכל צומת דרכים הדברים הסתדרו על הצד הטוב ביותר. קרולינה הוסיפה שהייתה הסכמה של כולם להיות באי וודאות. גם סביב השאלה האם יוכלו להתאחד כולם בבניין אחד. היא מוסיפה ומספרת שהיא רוצה לחקור כיצד מייצרים תרבות מקומית כגון תיאטרון מקומי, מפגשי ספרות ושירה ופיקניקים משותפים. על פי הגדרתה, תרבות לא רק צורכים תרבות זה דבר שיוצרים.

חלק גדול מאנשי הקהילה חיים כיום קרוב לאדמה, מגדלים ירקות וכו', והם מוותרים על כך בהליכה לגור בעיר, אך מתוך ההבנה שזה יותר אקולוגי לחיות בעיר. הקבוצה התקבצה לאותו בניין מתוך ויתור על הזדמנויות מגורים יותר טובות, מבחינת בחירת סוג הדירה, בשל הרצון ליצור משהו ביחד וההבנה שיחסי אנוש חשובים יותר לאיכות החיים מאשר סוג הדירה. העמותה יוצאת בקריאה לאנשים שיש להם רצון להיות אקטיביים בהיבט החברתי, כלכלי מקומי, בחינוך, תרבות וכו'. רוצים למצוא שותפים לעשייה וחשיבה משותפים – האינטרסים הם משותפים ואם תושבים יחברו יחד יהיה קל יותר.

בהשראת קבוצה זו והפעילות שלה, אין ספק כי כולנו – תושבים ותושבים עתידיים בחריש, יכולים להתארגן ולקדם נושאים שקרובים לליבנו. מוטב לא לחכות שהדברים יקרו מעצמם או לחכות שהמועצה תפעל בשבילנו בכל תחום. המועצה עושה מעל ומעבר בתחומי אחריותה ופתוחה לשיתופי פעולה עם התושבים, אך באחריותנו לקחת יוזמה, להיות מעורבים, להתעניין ולפעול, כדי שחריש באמת תהיה העיר שאנו רוצים ושמחים לחיות בה.

אז איך עוקבים ואיך מצטרפים?

ניתן לעקוב אחר הפעילות בקבוצת הפייסבוק קיימות – קהילה ואיכות חיים בחריש. המעוניינים לקחת חלק פעיל בפעילות מוזמנים להשאיר פרטים לקבלת עדכונים ולהצטרפות כאשר העשייה תתרחב. בנוסף, ב-16 מאי, בשעות הערב, יתקיים מפגש לתושבים שרוצים להיות פעילים ולקדם נושאים של איכות חיים בעיר. פרטים יתפרסמו בקבוצת הפייסבוק ובקהילת חריש בתחילת מאי.

הכירו את קהילת "ירוק בעיר" – מודל לקיימות עירונית בחריש