סוגר מעגל: יובל ברק, מהנדס העיר החדש של חריש בראיון ראשון

מהן המשימות המרכזיות שעומדות בפניו של יובל ברק, מהנדס העיר החדש של חריש? מה הוא חושב על תשתיות התחבורה של העיר וכיצד הוא מתכנן להפוך את חריש לעיר מרכזית במרחב הקיים?

מהנדס העיר החדש של חריש, יובל ברק (46) נכנס לתפקידו בתחילת החודש. לברק, מהנדס בהכשרתו וחיפאי, הכרות מוקדמת ועמוקה עם העיר חריש עוד משנת 2005. בתפקידו הקודם כמנהל מחלקה לתכנון תשתיות לאומיות בחברת אמי מתום, היה ברק ממתכנני התנועה והתחבורה של חריש. עבורו, תנועה ותחבורה הן לב ליבה של העיר. "עיר זה המרחב הציבורי כפי שאנו רואים אותה בחוויה של המשתמש האורבני", הוא מסביר.

על פי אלו עקרונות פעלת בתכנון התחבורה חריש?

"בתכניות הוטמעו כל הדרישות והתקנים של מדינת ישראל לתכנון עיר בת קיימא שמושתתת על מרחב רחוב מוטה לטובת הולכי הרגל, רוכבי אופנים, מרחקי הליכה קצרים, תחבורה ציבורית, שיפועים מתונים יחסית למרות הטופוגרפיה הקרקעית, כמו גם תכנון עיר שמהירות הנסיעה בה היא 30 קמ"ש ושמעלה את תחושת הביטחון והבטיחות של הולכי הרגל".

כיום אתה חוזר לחריש בכובע שונה. מה משך אותך לחריש לתפקיד מהנדס העיר?

"עבורי זו סגירת מעגל, אני רואה בתפקיד זה הזדמנות חיים להשפיע מבחינה מקצועית ולגייס את הידע, הכישרון והכישורים שלי לטובת התבססותה של העיר, הצלחתה והפיכתה של חריש לעיר ואם בישראל".

מה עומד על הפרק מבחינתך בטווח הקרוב ובטווח העתידי יותר? 

"בנקודת זמן זו אנו בודקים לאחור את תכניות העבודה שחריש פועלת לפיהן – מה שנעשה טוב אנו רוצים להמשיך ומה שפחות – אנו רוצים לשפר את הנדרש ולהפיק לקחים.

"המטרה היא ליצוק לתכניות העבודה הקרובות בטווח הקצר ולתכניות העבודה המתקדמות יותר תובנות ולקחים על מנת לתמוך בהקמה של העיר וביסוסה במרחב. אנחנו עושים זאת כדי לזהות את הצרכים המוניציפליים של חריש וכדי לתמוך בהמשך הקליטה של תושבים חדשים בעיר, המדד שלנו הוא הצלחה בקליטה".

איך מודדים הצלחה בקליטה?

"האמירה שחריש היא עיר שמחכה לתושבים היא לא רק סלוגן על הקיר. היא חייבת לקבל ביטוי במציאות על ידי הערכות ותכנון של בינוי והוצאה לפועל של תכניות העבודה. המשמעות היא לדאוג שלתושבים החדשים יהיו תשתיות מוכנות עבורם כדוגמת מוסדות חינוך, גני ילדים שקולטים כמות מתאימה של ילדים ולא דוחסים כמות גדולה של ילדים, הן בתחילת שנה, והן לאחריה, בפועל, קיימת הגירה של תושבים וקליטה של ילדים לגנים ותושבים לעיר במהלך השנה כולה".

"כדי להצליח לייצר את זה נדרשת גמישות מכלל אגפי העיר. זה מאמץ מוכח ומובנה בבסיס תכניות העבודה שלנו של כל האגפים וכל המחלקות. חשוב להבין שמדובר באתגר מקצועי לא פשוט ואין ניסיון מצטבר דומה בערים אחרות שניתן לשאוב ממנו, בטח ובטח בהיקף בנייה שכזה".

"אנחנו צריכים לזהות את קצב האכלוס, לאתר את הדופק הפועם של העיר. זו האומנות של ההתאמה שמטרתה לייצר מבני ציבור במקומות שיתאכלסו בקרוב ולא במקומות שיתאכלסו רק מאוחר יותר. זהו ניסיון לדייק את הצרכים של חריש ואת הפתרונות לה היא נדרשת בזמן אמת".

לטייב את תכנון העיר

אחת המשימות הגדולות שעומדות בפתחו של מהנדס העיר החדש היא תכנון השכונות החדשות של חריש ואיזור התעשייה החדש במסגרת השטחים שנוספו לחריש. ברק מסביר: "בימים אלה הרשות מבצעת תחקיר ומפיקה לקחים לגבי התכנית המאושרת של העיר כדי לאמוד את הפערים התכנוניים שנוצרו ולזהות את הצרכים המשתנים של העיר העתידית. אנו רואים בהרחבת העיר, הזדמנות פז לעשות התאמות לתכנית המאושרת ובהתאם, לחזק מוקדים עירוניים ולקיים חיבור חזק יותר בין השכונות. כך לדוגמא, אחת התכנית המקודמות היא לייצר לרצף אורבני של שכונות בצוותא ושכונת הפרחים".

אילו פערים תכנוניים זיהיתם שיקבלו מענה בתכנון השטחים הנוספים?

"למשל, סוגיות התעסוקה והמסחר. בחריש כיום קיים פער בין שטחי המסחר הקיימים לבין השטחים הנדרשים כדי לייצר לתושבי חריש עוגנים כלכליים משמעותיים שיכולים להשפיע על רווחתם העתידית. המטרה שלנו היא להקים מוקדי תעסוקה ומסחר, שיעניקו תרומה כלכלית לעיר, יהוו עוגנים תעסוקתיים לתושבי חריש והסביבה ואבן שואבת לקשרים מסחריים במרחב. זה חלק בלתי נפרד מיכולתה של העיר לשגשג ולפרוח".

"דוגמא נוספת לפער שאיתרנו הוא למשל פריסת שטחים חומים (שטחי ציבור). כשחריש בתכניות המקוריות הותאמה לאוכלוסיה חרדית היתה פריסה רחבה של שטחי ציבור ויכול להיות שכעת אנו יכולים לעדן אותה".

"בתכנון השכונות החדשות של חריש אנו לוקחים בחשבון פערים אלה. יש כאן מלאכת מחשבת של מתכנן – זה לא שליפה מהשרוול או תכנית ספונטנית. אנחנו מנצלים את ההזדמנות לטייב את תכנון העיר. התפקיד שלנו הוא לחשוב 10-20 שנים קדימה, לחשוב על הפוטנציאל ולחשוב גם על השכנים שלנו – אנחנו לא לבד במרחב הזה ונעשה שיתוף פעולה איתם. עם כולם".

מתי נראה תכניות ממשיות?

"תכניות העיר לשטחים אלה מקודמות. הן עדיין לא אושרו והן יכולות לעבור אבולוציה סטטוטורית. חשוב לציין שכל קברניטי העיר מעורבים בתכניות, ראש העיר, מנכ"ל העירייה ואני בוודאי. מי שמקדם את התכנית הם משרד הבינוי והוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה. ישנן תכניות שונות שטרם הותרו לפרסום סופי אבל אני יכול לומר שהתכניות בצפון העיר לא דומות לתכניות בדרום העיר, בשל משתנים שונים כמו קירבה לעיר, קירבה למחצבה, קרבה לקיבוץ מצר, וכן הלאה.

עיר בלי חוטים

לשאלה מה מייחד/ייחד את חריש כעיר חדשה שנבנית מאפס, עונה ברק בלי היסוס: "ההשקעה האדירה בתשתיות –  לא חסכו פה בכלום. אנשים לא שמים לב, אבל העצים הם השחקן המרכזי במדרכה. אין ארונות חשמל או תקשורת במדרכה, אין מיכלי מיחזור שמפריעים לתנועה, כל המדרכות בחריש נקיות ממכשולים. אין כבלים או עמודי חשמל ותקשורת מעל הראש. זו עיר בלי חוטים, הכל נקי כמו יום אחרי הגשם. כל תשתית הביוב, מים, חשמל ותאורה היא תת קרקעית. זה עולה המון כסף לתכנן את העיר במצב זה. התוצאה הסופית היא סטנדרט גבוה שצריך להכיר בו".

"תושבי חריש שמגיעים מערים ברחבי הארץ נהנים מגני משחקים מתקדמים ביותר ומשטחים ציבורים מתוחזקים ונאים, וכולנו יודעים שבערים אחרות ישנם מקומות ציבוריים שמפחיד אפילו להיכנס אליהם. תושב חריש צריך להיות גאה במה שיש לו כאן, אלה מוקדי חוזק אמתיים של העיר הזאת".

"אחד הדברים החשובים בחריש הוא המשך תמיכה של מדינת ישראל בצרכים של העיר וביכולת שלה להחזיק את עצמה בשנים הקרובות. זו ההקמה בפועל של חריש. בהחלט נדרשת עוד יד מכוונת. ההרתמות של מדינת ישראל לחבר את חריש לתשתית המסילתית שאנחנו מבקשים כמו רכבת ישראל, שתהיה צמודת דופן לצד המערבי של העיר (בשתי נקודות) ותעבור במבתר של רצועת כביש שש, די דומה לחיבור התחבורתי שמודיעין מאפשרת לתושביה. אנו מבקשים גם את חיבורה של העיר אל דרך 611 המתוכננת ומיחלוף בחלקה הדרומי של העיר אל כביש שש.

"לטעמי, מדובר בשתי נקודות מפתח מרכזיים בהצלחה של העיר וביכולת שלה להיות עיר משמעותית במרחב".

בשבוע שעבר התראיינה מנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר לגלובס וצוטטה באומרה: "חריש למשל היא בכייה לדורות מאחר והעיר תוכננה ללא תשתית תחבורתית ראויה". אתה מסכים איתה?

"אני מסכים עם התגובה של יצחק קשת, ראש מועצת חריש באותה כתבה. קשת ציין כי הוא בטוח וסמוך שמדינת ישראל תעשה את המירב על מנת לדאוג לתשתית תחבורתית לחריש. אם מדינת ישראל קיבלה החלטה להקים עיר של 140 אלף תושבים, זו לא החלטה שנעשתה אתמול בבוקר. אני סמוך ובטוח ששר התחבורה יתרום תרומה משמעותית ויתמוך בהקמה של העיר".

"הנושא חייב לקבל התייחסות יתרה ולוקח זמן להביא תמיכה ברמת הארצית. יחד עם זאת, עדיין לא מאוחר, ואפשר להשפיע לטובה על זה. נדרשת החלטה אמיצה, משמעותית רלוונטית ומכריעה בעידן הזה, ועל זה בדיוק דיבר יצחק קשת בראיון שהתפרסם".

מה יחשב בעינייך כהצלחה בתפקיד?

"מימוש החזון כפי שמתאר אותו ראש העיר וכמובן עמידה במשימות שנגזרות ממנו, בסופו של דבר מדובר ביכולת של אגף ההנדסה להשפיע על הקשר החזק של התושב למקום".

יש לך מסר לתושבי חריש?

"כן, תושבי חריש שותפים לנקודה משמעותית בהיסטוריה של ישראל. הם  מקבלים עיר אחרת, מהמתקדמות במדינת ישראל והם צריכים להיות גאים בשותפות שלהם לדרך. צריכים להבין שיש כאן רשות מגויסת, המקום הזה בידיים טובות ויש על מי לסמוך. כדי לשרת את התושב ברמה כזו גבוהה צוות העובדים של המועצה עובדים שעות נוספות. נכון, לא הכל מושלם ויש מה לשפר, אבל תושב צריך לצאת מהבית עם חיוך ולהגיד – טוב לי פה".