גבי קדוש: "לחריש יש את כל הנתונים להצליח למעט נתון אחד, אין לה ראש עיר מקצועי"

גבריאל (גבי) קדוש, שכיהן כראש העיר השביעי של אילת, מתמודד על ראשות מועצת חריש ומשרטט את החזון שלו לעיר המתהווה

"חריש נמצאת בשלב קריטי. אם הייתי שר הפנים, לא הייתי מקיים בחירות, אלא ממנה עבור חריש ראש עיר מקצועי, בדיוק כפי שקרה במודיעין בתקופת הקמתה", בדברים אלה פותח גבריאל (גבי) קדוש את הראיון עימו.

קדוש, פוליטיקאי ותיק ומנוסה מחזיק בביוגרפיה עשירה. בגיל 28 כיהן כסגן ראש עיריית אילת ובין השנים 1993-2003 שימש כראש העיר השביעי של אילת. הקריירה המקצועית שלו כוללת תפקידים נוספים כמו יועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות וחברות בדירקטוריונים מקצועיים שבחלקם אף שימש כיושב ראש.

כיצד הגעת לחריש ומדוע היא לדעתך נמצאת בשלב קריטי?

"אני מגיע לכאן מתוך תחושת שליחות. אני לא בא ממקום שמחפש תפקיד, האתגר הוא זה שמניע אותי. לחריש יש את כל הנתונים להצליח למעט נתון אחד, אין לה ראש עיר מקצועי. זה אתגר לאומי ואני מוכן לעזוב את הכל ולהתמודד כדי לתרום להצלחתה".

"יש לעיר יתרונות שעלולים להפוך לחסרונות אם לא יטופלו כראוי. הקבלנים שיווקו בהצלחה את חריש כעיר להשקעה וכעת נוצר עודף היצע של דירות. עודף היצע יוזיל עוד יותר את מחירי הדירות ועלול למשוך לחריש אוכלוסיות חלשות".

איך מושכים אוכלוסיות חזקות בתנאים אלו?

"בתקופת כהונתי כראש העיר אילת היתה לי בעיה של מחסור במורים וברופאים. כדי למשוך אותם דרומה, הענקתי להם תמריצים מיוחדים. כך לדוגמה, כל מורה שעבר להתגורר באילת קיבל מדי חודש 250 דולר ממשרד החינוך ו-250 דולר מעיריית אילת, שיועדו לתשלום השכירות. זוהי הטבה משמעותית שהצלחתי לגייס. גם בחריש יש למשוך אוכלוסיות חזקות ולהעניק להן תמריצים לבוא ולהתגורר בעיר. לדוגמה, גימלאים מטעם הצבא, המדינה, המשטרה או עיריות שמחפשים איכות חיים. בניית תשתית מתאימה עבורם לשעות הפנאי כדוגמת קאנטרי קלאב, חדרי כושר, פארקים תסייע בקליטתם".

כבר קיימות תכניות כאלה…

"זה אולי קיים בתכנית, אבל צריך לשים זאת על סדר היום, לפעול בנחישות מול הממשלה ולקדם את זה משמעותית. ראש עיר צריך לפנות למי שצריך כדי לקבל את הכסף ואת הסמכות לייצר עבור חריש הזדמנויות".

ממשלת ישראל שמה את חריש בראש סדרי העדיפויות שלה

"אין ספק שמדינת ישראל היא עם חריש, אבל כאן מישהו נרדם בשמירה. עד לפני שנתיים חריש היתה במפת העדיפות הלאומית וכיום היא כבר לא! המקום היחידי שלא צעק ולא התנגד לשינוי היה חריש והפקידות הממשלתית, שהיתה נתונה למתקפת לחצים מצד ערים אחרות – הוציאה את חריש ממפת העדיפות הלאומית. המשמעות היא שתושבי חריש לא זכאים לקבל הטבות מס לעובדים (עובדי אילת מקבלים 10% הנחה במס השולי ואילו עובדים במצפה רמון מקבלים 21%) ואין גם הטבות למעסיקים".

"אם חריש היתה במפת העדיפות, משקיע היה משלם על הקרקע בחריש 31% מערכה ולא 100% כפי שהוא יצטרך לעשות בחדרה או בסביבה. ברור שהטבה זו גורמת למעסיקים לבחור במקום עם עדיפות לאומית להקמת העסק שלהם".

"ברור לי שלמדינת ישראל יש אחריות על חריש, היא תהיה איתנו, אבל אני רוצה לראות את נוכחות המדינה בחריש, לא בצילומי עיתונות אלא בתקציבים שיזרמו לעיר. כסגן יו"ר הליכוד העולמי אני יודע לעשות שימוש גם בקשרים אלו על מנת להביא לעיר השקעות משמעותיות".

מסלול ירוק לסוחרים

ההכרות של קדוש עם העיר מתנהלת באמצעות מפגשים אישיים עם קבוצות אוכלוסייה שונות בעיר ולדבריו, המכנה המשותף לכולן הוא הצמא למנהיגות. "יש בחריש כוחות חיוביים חשובים שרוצים בצמיחת העיר ובהצלחתה ואני מתכנן לרתום את הקהילה כדי לקדם את העיר", הוא אומר.

מתוך כלל הנושאים לטיפול, מהן שתי הסוגיות החשובות ביותר לדעתך?

"שתי הסוגיות החשובות ביותר הן בניית קהילה חזקה בעיר והסדרת נושא התעסוקה. חייבת להיות תכנית מסודרת למשיכת אוכלוסיות חזקות שיאפשרו בניית קהילה טובה וחזקה. אין שום סיבה שחריש לא תהווה מוקד משיכה למורים שיתגוררו בה וילמדו בכל האזור או לסטודנטים עם הקמתה של מכללה כאן. באילת התעקשתי והצלחתי לשכנע את מי שצריך עד שנפתחה מכללה בעיר. זהו עוגן משמעותי הן לאוכלוסייה חזקה והן להכנסות לעיר".

"הנושא הבוער השני הוא התעסוקה בעיר. אין מה לחכות להקמת אזור תעשייה, זהו תהליך שיכול לארוך שנים – יש לקדם זאת אבל במקביל יש למצוא פתרונות מיידים לתושבי חריש. צריך להבין שמסחר הוא אחד הכלים החשובים ביותר לפיתוח קהילה. צריך לעודד בראש וראשונה כוח קנייה מקומי על ידי השטת עזרה לסוחרים – אם הפעילות שלהם תגדל הם יעסיקו עובדים נוספים. ללכת לקראת הסוחרים משמעו לפתוח מסלול ירוק לפתיחת עסק שיקל עליהם לנהל את עסקיהם בעיר ויביא לידי ביטוי סיוע מורלי וסיוע כלכלי גם יחד".

"הסוחרים צריכים להרגיש שבאים לקראתם, להעניק להם הנחה בארנונה, לעודד הקמת ארגון סוחרים בעיר ולהעניק תמריצים חיוניים נוספים".

"אני הובלתי את הקמת אזור הסחר החופשי באילת מתוך מצוקה, נשארנו ללא מקומות תעסוקה ואיזור הסחר הפך לעוגן שלנו. גם חריש צריכה עוגן משמעותי. כיום אין לה עוגן חברתי, כלכלי או תעסוקתי".

מיתוג חדש לחריש

"עיר לא בונים רק משינה ודירה חדשה", מדגיש קדוש ומוסיף: "אנשים שלא מכירים את חריש מאמינים שמדובר בעיר חרדית. חייבים לשנות את מיתוג העיר על מנת למשוך לחריש אוכלוסיות חזקות".

קדוש מאמין שהמיתוג המתאים עבור חריש הוא "עיר-קהילה". "לדעתי זה המיתוג שמייצג נכונה את מה שמתרחש בעיר", הוא מסביר ומוסיף: "עיר עם פעילות חברתית קהילתית ענפה שמשלבת את כל האוכלוסיות השונות שקיימות בה".

מהו החזון שלך לעיר?

"אני מאמין שעיר זה לא רק בניינים, עיר זה קודם כל תושבים, בכוחות משותפים נבנה קהילה-משפחה. בהתאם לתפיסה זו החזון שלי הוא שחריש תהיה עיר שכדאי לגור בה ורבים ירצו להתגורר בה. היא תפרח ותהפוך למקום בו מחירי הנדל"ן רק יעלו והיא תיחשב לעיר יוקרתית ומיוחדת".

מהי ההבטחה שלך לבוחר?

"אני מאמין שתושבי חריש זכאים לקבל את השירותים המוניציפאליים הכי טובים שיש. כל אוכלוסייה עם השירותים הנדרשים לה, שירותי דת, פעילות פנאי ענפה לכל המשפחה ושירותים של חינוך ותעסוקה בתוך היישוב על מנת שתושבי חריש לא יצטרכו מדי יום לצאת מחוץ לעיר כדי ללמוד או כדי לעבוד".

"חשוב לי לבנות את העתיד ביחד בשיתוף הציבור, שהוא יהיה חלק מקבלת ההחלטות, לא ברמת האחריות, אלא ברמת הרצון והחזון. אני אפעל על מנת ליצור גאוות מקום ולא ליצור קיטוב בין אוכלוסיות חדשות לישנות, בין חילוניות לדתיות אלא לייצר אחדות".

"22% מהציבור האילתי הוא דתי אבל אף אחד לא מרגיש את זה כי כולם מקבלים את מה שהם צריכים עבור אורח החיים שלהם מבלי שזה יבוא האחד על חשבון האחר".

"אני מגיע לחריש מבלי להיות חייב לשום קהילה. אני רוצה לשבת עם כולם כדי לבנות את הדברים ביחד".

עמוד הפייסבוק של גבי קדוש

עוד בנושא: בחירות בחריש 2018 – הכירו את כל המועמדים