אהבה נוסח חריש: "חשבתי שכבר אשאר לבד ואז ארנון הופיע"

שתי דירות נפרדות ואהבה אחת גדולה. שני זוגות בפרק ב' של חייהם משתפים בסיפור האהבה, במורכבויות, הפשרות הנדרשות לצד הגשמת החלומות והאושר הגדול. מיוחד לט"ו באב

חיליק (יחיאלה) ברקאי (71) עוברת היום (חמישי) להתגורר בשכונת הפרחים. שלושה ימים קודם לכן, עבר לגור בדירה הסמוכה אליה באותה קומה, במרחק 11 מטרים בלבד, אהוב ליבה החדש, ארנון הראל (70).

השניים משתייכים לקהילת צבעוני, קהילת גמלאים חדשה בעיר, הכוללת תשעה חברים. חברי הקהילה, רובם בשנות השבעים לחייהם, שכרו שמונה דירות בבניין אחד ומתעתדים לקיים חיי קהילה תוססים בעיר, בדומה לקהילת הגמלאים החלוצה ברחוב נרקיס.

ההתחלה החדשה של הקהילה המתהווה מרגשת את השניים, אבל סיפור האהבה שניצת ביניהם לפני שלושה חודשים בלבד, גרם לשניהם לפרוח. הם מאוהבים כמו זוג בני עשרה.

מרחב לזוגיות, מרחב לקהילה

"התגוררתי בשנה האחרונה בפרדס חנה אליה עברתי אחרי שנות מגורים רבות בצורן. המעבר לפרדס חנה נבע מהצורך שלי בחיפוש אחר קהילה". מספרת חיליק. "אני הגעתי לחריש כי שמעתי שקמה קהילת גמלאים חדשה ונדלקתי על הרעיון", מוסיף ארנון בחיוך.

חיליק, שהיתה מצוות ההקמה של הקהילה המתגבשת, קיבלה את פני ארנון כשהגיע להתרשם מהעיר. היא ערכה לו סיבוב הכרות בחריש. העיר מצאה חן בעיניו, אבל חיליק הרבה יותר. "התאהבתי בה מהשנייה הראשונה. מצאנו כל כך הרבה קווים משיקים בדברים שאנחנו עושים, בתחביבים שלנו, בתחומי העניין, בקיצור מצאתי נפש תאומה", הוא מספר.

ארנון עזב את כפר סבא בה חש לדבריו "עוף מוזר", כדי להקים פה קהילה ולחלוק את חייו עם אהובתו החדשה.

"אני בן אדם פעיל מטבעי ובשנת הקורונה השתתפתי בפעילות פוליטית ענפה כולל ניסיון הקמה של מפלגה חדשה. הייתי חבר גם במועדון גמלאים בכפר סבא של 250 חברים, אבל לא מצאתי את מקומי שם. אנשים לא הבינו את דחף העשייה שלי ואת הפעילות שלי ובשנת הקורונה, כשהמועדון הפסיק לפעול הם נתקעו בבתים ואני פרחתי. ביליתי בהפגנות, טיפלתי בקשישים ולכן קיבלתי תעודת עובד חיוני ובכל הסגרים התרוצצתי בכל הארץ".

לצאת להרפתקאה, להגשים חלומות

חיליק, שעסקה עד לפרישתה במערכות מידע, מתמוגגת מהעובדה שהראל צוחק מהבדיחות שלה. "הוא בין האנשים היחידים שמבין את חוש ההומור שלי, הוא מתגלגל מצחוק", היא אומרת באושר. היא גם מודה שהיא בילתה בגפה שנים ארוכות. "בשלב מסוים חשבתי שזוגיות כבר לא תהיה לי, שאשאר לבד, ופתאום משום מקום ארנון הופיע בחיי".

שאר חבריהם לקהילה, חשו מעט מאוימים מהקשר הזוגי החדש שעלול לתחושתם לפגוע בהקמת הקהילה החדשה, אבל בני הזוג הטריים ממהרים להרגיע: "כתבנו לחברי הקהילה הודעה מיוחדת בה אישרנו שאנחנו בקשר זוגי חדש אבל במקביל אנו מחויבים להקמת הקהילה והיא מאוד חשובה לנו".

הם גם שמחים שהמשפחה המורחבת, הילדים והנכדים, מפרגנים לקשר הזוגי: "הילדים שלי מאושרים, המשפחה מפרגנת ושמחה בשבילי", מספרת חיליק ואילו ארנון מציין שחבריו חלקו לו מחמאות וציינו שהוא נראה "ממש זורח".

ותכניות לעתיד? יש הרבה. מעבר להקמת הקהילה וההתערות בעיר החדשה חשים השניים שהם יוצאים להרפתקאה חדשה, זוגית וחברתית גם יחד.

"אני כבר הרבה שנים חולם לטייל על חוף הים עם בת הזוג שלי ולהסתכל על השקיעה. עד לאחרונה זו היתה פנטזיה ששרטטה לי את האידאל של הזדקנות ובת הזוג היתה חסרת פנים. כעת לראשונה היא מזוהה בפנטזיה ויש לה את הפנים של חיליק. עבורי זו הגשמת חלום".

גרושים טריים בחריש

השבוע עבר עמית כהן (36) לשכונת בצוותא, להתגורר בסמוך לבת הזוג שלו מזה שנתיים, מיכל מור (46). "הבניינים שלנו באותו מתחם חנייה", מציינת מיכל בשמחה.

השניים שהתחילו יחד את פרק ב' בחייהם עוררו גל שמועות, לא תמיד חיוביות. פער הגילים ביניהם והעובדה שהפכו לזוג בסמוך לגירושיהם עוררו את הולכי הרכיל. "שמעתי על עצמי המון דברים שלא ידעתי. שנינו היינו גרושים טריים יחסית והחיבור בינינו היה מהיר", נזכרת מיכל.

"הכרנו דרך חברים משותפים. נפגשנו מספר פעמים בארוחות ערב משותפות בימי שישי. הקשר בינינו החל כקשר חברי ולפני שנתיים הוא התהדק והפך לקשר זוגי". בתשובה לשאלה מה הכי מצא חן בעיניה אצל עמית עונה מיכל בפסקנות: "האבהות שלו. חשבתי לעצמי שהלוואי שהיה לי אבא כמו שהוא אבא לילדים שלו. אני בת להורים גרושים ואבי כמעט ולא נכח בחיים שלי. מעבר לזה, עמית הוא אדם לא קונבנציונלי יש לו הרבה דברים מיוחדים שמשכו אותי באישיות שלו ו… הוא חתיך הורס", היא אומרת בחיוך.

עמית זוכר את הפעם הראשונה בה ראה את מיכל: "זה היה בכנס לחינוך דמוקרטי בחריש. לא הכרתי אותה אבל חשתי חיבור אליה. אמרתי לעצמי שיום אחד נהיה ביחד. אני יודע שקשה להסביר את זה".

עמית גם מציין שעל פניו הזיווג ביניהם אינו הגיוני: "אנחנו הפכים מוחלטים, אני מסורתי פלוס, היא לא. אני ימני והיא לצערי, שמאלנית. אנחנו ההוכחה שלמרות שיש חילוקי דעות בנושאים הגדולים, אפשר להסתדר כששמים את האגו בצד".

משפחה מורכבת, משפחה מאושרת

מעבר להבדלים האישיותיים ותפישות העולם השונות מתמודדים השניים עם אתגרי גידול ילדים במציאות מורכבת. למיכל יש שני בנים יונתן (13) עומרי (11) ולכהן שני ילדים כרמל (9) ועלמא (6). "אנחנו משפחה מורכבת" מציינת מיכל. "יש אתגרים עם הילדים. יש ימים שהם רבים ויש ימים בהם הם יותר קרובים".

"הבנים קרובים בגילם ועושים הרבה דברים ביחד. השינוי במבנה המשפחתי גרם לבלבול ואנחנו מכילים את זה ומאפשרים להם לדבר על הכל. יש מציאות שבה אנו מתחשבים בהם אבל גם מובילים אותה, נותנים מקום לצרכים שלהם", מוסיף עמית.

ובין כל הילדים, הקריירה, שני הבתים, בני הזוג לשעבר ושטף המאורעות היומיומי מצליחים השניים למצוא את הזמן לבלות ביחד. "זה לא משנה מה אנחנו עושים ביחד, העיקר שאנחנו יחד", אומרת מיכל ומציינת מהי לדעתה המחווה הכי רומנטית שהיא זכתה בה: "עמית הציע לי נישואין בטירה רומנטית קסומה בהולנד. זו היתה מחווה מרגשת. תכננו את החתונה אבל הקורונה גרמה לטוויסט בעלילה, ובינתיים אנו ממשיכים כרגיל".

עמית מסביר: "אני כהן והיא גרושה. הצעת הנישואין שלי היתה מחווה רומנטית ואנרגטית. אני מאמין שהכל כתוב מראש וידוע, היא מבוגרת ממני בעשר שנים וההפך המוחלט ממני אבל עובדה שזה עובד. יש כל הזמן סיבות לאי הסכמות אבל חשוב לחיות את היש מאשר את האין. אני דואג להגיד תודה על הקשר הזה".

"המסמכים הרשמיים לא באמת מעניינים וזה לא משנה אם אנחנו נשואים או לא. מה שמעניין אותי הוא שיהיה לנו בית שמח ואוהב", מוסיפה מיכל. "הערך של חברות ורעות הוא משמעותי ומוכיח שעם כל השונות בינינו אפשר להתגבר על הכל", והיא מסכמת במסר כללי: "החיים קצרים צריך לחיות אותם בשמחה ובאהבה".