סביב המדורה לזכרו של שראל: "חלם על חריש כעיר חופשית וצודקת"
ביום העצמאות נפטר שראל חיים והוא בן 54 בלבד. שראל התגורר בחריש ב-20 השנים האחרונות והיה פעיל במחאות שהוביל הציבור הליברלי-חילוני בעיר ולמען בני הנוער בחריש. שראל גם היה ממקימי התנועה לביטול תשלומי ההורים במוסדות החינוך בישראל. "בזכות הפעילות של שראל תלמידים רבים יצאו לטיולים שנתיים, קיבלו ספרים או נרשמו לחוגים". אמש התקבצו חבריו ומוקיריו לזכרו במדורת ל"ג בעומר, "בחג שהוא כל כך אהב"
את חגיגות ערב יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל העבירו יחד שראל חיים ובני משפחתו בנעימים בחריש. בבוקר, הודיע שראל לבנו כי בעקבות חולשה ומחלה קלה, הוא מעדיף לנוח בביתו ולא להצטרף למפגש החברים המתוכנן בקציר. בשעות הערב המאוחרות ולאחר מספר שעות בהן לא התקבל מענה משראל, הגיעו כוחות חילוץ ורפואה לביתו ברחוב הזית ומצאו אותו ללא רוח חיים בדירתו.
שראל חיים, בן 54 במותו, היה מוכר לרבים מתושבי העיר. הוא התגורר בחריש כ-20 שנה והיה עד להפיכתה מיישוב קטן לעיר ואם בישראל. "שראל היה איש עשייה, אדם אופטימי וצנוע, כזה שמאמין ומיישם את המשפט "אמור מעט ועשה הרבה", כתב עליו יוסי אזרחי חברו, תושב העיר.
אהבת חינם אמיתית
ואכן, פעילות ציבורית לתיקון העיר והפיכתה לבריאה, הוגנת ומצליחה לתפישתו, היו משאת נפשו של שראל. הוא היה פעיל מאוד במחאות שהוביל הציבור הליברלי-חילוני בעיר, לקח חלק בהפגנות נגד הפעלת צופרי שבת על גגות מבנים, השתתף בביקורת הפומבית על היחס לנשים ולהט"בים בעיר וטרח רבות בניסיונות לשפר את המענים ופעילויות הפנאי עבור הנוער בחריש, בפרט בסופי השבוע. "לשראל היתה אהבת חינם אמיתית, הוא פשוט אהב לעזור לאנשים", ציינה זיו חיים, זוגתו לשעבר ואם בנו אביב.
"עשית כל כך הרבה למען החברה בעיר ובמדינה, ובזכות העשייה שלך אנשים זוכים להכיר אותך גם אחרי מותך וזה מראה על גדולתו של אדם", ספדה לו עידית ינטוב חברת מועצת העיר בתום ימי השבעה והוסיפה: "אני מבטיחה לך להמשיך בדרכנו ולהילחם למען הצדק והאיזון בעיר שלנו ובמדינה שלנו".
לוחם ליישום חינוך חינם
לצד המעורבות המקומית השקיע שראל רבות גם בפעילות במישור הארצי. "עשינו הרבה צדק ביחד", מספר פיצ'י דובינר, תושב קציר שהיה חברו הקרוב של שראל.
במשך שנים רבות פעלו השניים נמרצות לסיוע למעוטי יכולת, תוך מאבק סיזיפי במוסדות השלטון. מטרת העל שעמדה לנגד עיניהם היתה ביטול גביית תשלומי ההורים במוסדות החינוך בישראל ולשם כך קיימו שיחות רבות עם חברי כנסת ונבחרי ציבור כדי להשמיע את קולם של ההורים הפונים אליהם.
"לשראל היה קשה לקבל את המציאות שבה מצד אחד קיים חוק חינוך חינם אך מאידך ההורים נדרשים לשלם אלפי שקלים מדי שנה. כמעט מדי יום עזרנו להורה אחר.
"בזכות הפעילות של שראל תלמידים רבים יצאו לטיולים שנתיים, קיבלו ספרים או נרשמו לחוגים שבתחילה לא רצו לספק להם. הוא היה צדיק ועזר להמון אנשים", שיתף דובינר.
"שראל הוא אבידה גדולה, אישית עבורי וגם עבור המאבק החברתי הזה. נלחמנו ונמשיך להילחם גם עבור שראל, כדי שילדי הרווחה בישראל יזכו לפטור מלא מתשלומי הורים".
גם לילי בן חיים, תושבת העיר, היתה שותפה לדרכו: "לחמנו ביחד לעתיד של חריש. עשית הכל כדי שיהיה כאן טוב. היית (לא נתפס שאני מדברת בלשון עבר) לוחם צדק. ביחד עם פיצ'י דובינר יבד"ל למען חינוך חינם ועוד הרבה מטרות ראויות. היריעה קצרה מלהכיל. אני נשארת עם תחושת החמצה, אהבה גדולה וגעגוע עמוק אליך".
אהב את ל"ג בעומר
דובינר היה כמובן ער לרחשי ליבו של שראל בזירה המקומית: "שראל חלם על חריש כעיר חופשית וצודקת ורצה שחריש תצמח להיות עיר של כולם, של כלל המגזרים, ושכולם יחיו כאן יחד בשלום ויכבדו זה את זה".
"בעיני שראל ראוי להנצחה בחריש, אולי באמצעות טורניר כדורגל מקומי, הספורט שהוא כל כך אהב", הוסיף דובינר והזכיר את מכבי חיפה, הקבוצה אותה שראל אהד. דובינר ציין שבכוונתו לפעול מול העירייה למציאת מסגרת מתאימה להנצחת זכרו.
"במהלך השבעה נחשפתי לכמות האנשים שהכירו את שראל ורק אז הבנתי את היקף המעורבות והחיבור שלו עם תושבים בעיר", ציינה זיו. בשיתוף עם קבוצת מכריו הקרובה יזמה משפחתו מדורה לזכרו בל"ג בעומר, החג האהוב עליו והמועד בו הכירו זיו ושראל.
אמש (שני), התקיימה צעדה של חברים מביתה של זיו ברחוב התחדשות אל אתר הדלקת המדורות בשכונת מעו"ף, שם התקבצו החברים, הבעירו מדורה לזכרו וסגרו מעגל של עצב, בתקווה שיתאפשר להם בעתיד לפתוח מעגל חדש של שמחה.