תיכון נעימת הלב: האם הבנייה תושלם אחרי ארבע שנות המתנה?

השבוע אישרה מועצת העיר נטילת הלוואה בסך של 17 מיליון שקלים להשלמת מבנה התיכון בשכונת אבני חן, שבנייתו הופסקה לפני ארבע שנים. "נטילת ההלוואה היא שלב קריטי בדרך ליעד שלנו – השלמת המבנה לפני פתיחת שנת תשפ"ו". אמרה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק החינוך.

עבור תלמידי שכבת י"ב בתיכון הממלכתי החדש, הלומדים בארבע השנים האחרונות בתנאים קשים ונודדים בין מבנים בעיר, זה מאוחר מדי. גם תלמידי י"א והוריהם, למודי אכזבות, לא מאמינים שהיעד של פתיחת שנת הלימודים הקרובה במבנה החדש הוא ריאלי.

היעד: פתיחת המבנה בשנה"ל הקרובה

"אני לא מאמינה לזה באמת", אומרת מיכל צור, אם לארבעה תלמידים בחטיבת נעימת הלב והתיכון. "הם הודיעו על לקיחת הלוואה, אבל אני לא מאמינה שעד ספטמבר יהיה לנו את המבנה.

"הם התחייבו בפנינו ללוח זמנים לפיו ב-1 בפברואר כבר עולים לקרקע ומתחילים בעבודה, ועד סוף יוני מסיימים את הבנייה ומעבירים לנו מפתחות, כדי שלבית הספר יהיה את כל הקיץ כדי להתארגן ולפתוח את השנה כמו שצריך. נשמע לך הגיוני שתוך כמה חודשים הכול יסתיים"?

גם ימית גונדבי, יו"ר ועד ההורים היישובי בחריש ויו"ר ועד הורי נעימת הלב בשלוש השנים האחרונות מאמינה שהשמחה מוקדמת מדי. "הדרך עוד ארוכה", היא מציינת. "רק כעת הרשות תנהל מו"מ עם 3-4 בנקים לקבלת התנאים המיטביים להלוואה ורק לאחר שסכום ההלוואה יהיה בחשבון הבנק של העירייה, זו תוכל לחתום על צו התחלת עבודות מלא מול הקבלן המבצע.

"הזמן נוזל לנו בין האצבעות", היא מוסיפה. "הרשות ביקשה מאיתנו לגלות אורך רוח עד סוף החודש ולפיכך אבקש שנעמוד בהבטחה שלנו לגילוי אורך רוח, עוד קצת. במידה ונראה שהדברים לא זזים נשקול את צעדינו כהורים".

התקציב: 90 מיליון שקלים

בית הספר נעימת הלב, התיכון הממלכתי החדש בשמו הקודם, החל לפעול לראשונה בשנת הלימודים תשפ"ב (ספטמבר 2021). חודשיים לפני מועד הפתיחה המתוכנן, הודיעה עיריית חריש לראשונה על בעיה: "לאור מכלול נסיבות של בינוי מורכב ויוצא דופן (קרוב ל-10,000 מ"ר) לא נוכל לפתוח את מבנה בית הספר ב-1 בספטמבר כמתוכנן", ציינה העירייה.

כ-200 תלמידים בשכבות ז'-ט' שוכנו זמנית במבנה בבית הספר תלמי הדר. בדצמבר אותה שנה כבר היה ברור, שהבעיה היא גדולה ומורכבת.

חברת 'מחאמיד תאופיק' הקבלן המבצע, נקלעה לקשיים כלכליים והודיעה על הקפאת הליכים. הליך הבינוי של בית הספר הענק, שמתוכנן להכיל 36 כיתות אם, מעבדות מחקר, מרחבי לימוד, אולם ספורט וכ-1,400 תלמידים, נעצר באחת.

בשנים שחלפו מאז התנהלו הליכים משפטיים במסגרתם שילמה העירייה לקבלן כ-11 מיליון שקלים במסגרת הסכם פשרה, זאת בנוסף לסכום שהושקע בבינוי של 53 מיליון שקלים. העירייה התקשרה עם קבלן מבצע חדש, אולם אין באפשרותה להנפיק צו עבודה בשל חסרון כיס. כ-23 מיליון חסרים להשלמת המבנה הלא גמור שספג גם נזקים, ונדליזם והרס. הנהגת העיר ניסתה להשיג את התקציב החסר ממשרדי הממשלה, אולם לא הצליחה עד כה, והחליטה ללוות את רוב הסכום הנדרש. לכשיושלם המבנה, עלותו תסתכם בכ-90 מיליון שקלים, כמעט פי שניים מהתקציב המקורי.

"כמו ללמוד במסדרון"

בשלוש השנים שחלפו גדלה החטיבה, ובשנת הלימודים הנוכחית היא מונה כ-640 תלמידים בשכבות ז'-י"ב. מבנה האולפנה אליו נדדו לפני שנתיים, צר מלהכיל את כולם. בשנה האחרונה נאלצה כל שכבה בתורה, לבלות יום באגף שהוקצה להם בבית הספר היסודי אתגרי העתיד, וגם זה לא מספיק.

בלית ברירה, מרבה הנהלת בית הספר להוציא את התלמידים החוצה לסיורים לימודיים ברחבי הארץ ותקציב ייעודי הוקצה לכך מטעם העירייה.

"בית הספר הזה אמור להיות הגדול ביותר בחריש", מציינת גונדבי, מספר התלמידים אמור להסתכם בכ-1,200 עד 1,400 תלמידים. כיום לומדים בו כבר 640 תלמידים, כרבע מכלל תלמידי העל יסודי בעיר. בשנה הבאה הוא אמור לגדול ולכלול כ-850 תלמידים".

"אם בית הספר באמת ייפתח בספטמבר הקרוב, אז עילאי שלי ילמד שם בכיתה י"ב", אומרת צור. "מכיתה ח' כל שנה מזיזים אותו. התלמידים לומדים בתת תנאים. אין להם אפילו כיתה. את יודעת מה זה ללמוד במרחב? זה בלתי אפשרי – זה כמו ללמוד במסדרון. זה מרגיש כמו לימודים באמצע הרחוב, רק עם ציוד של כיתה".

בלי אולם ספורט, מעבדות ולוח כיתה

עילאי צור וזיו אורי אדוני, בני 16, תלמידי שכבת י"א בנעימת הלב, סקפטיים גם הם לגבי תאריך היעד. "לא מאמינים. אמרו לנו את זה כל שנה שוב ושוב". השניים הם תלמידים במגמת מדעי החברה. זיו אורי לומד גם במגמת מחשבים. השניים לומדים יחד מכיתה ה' ועברו מספר בתי ספר יחד. המעבר האחרון היה בכיתה ח' מחטיבת אתגרי העתיד לחטיבה החדשה שנפתחה באותה שנה.

"התנאים קשים", אומר עילאי. המבנה – הוא לא כמו שצריך. פעם בשבוע אנחנו לומדים באתגרי העתיד בגלל שאין מקום בבית הספר להכיל את כל שכבות בית הספר שלנו בכל השבוע".

יש אולם ספורט? יש מעבדות?

"אין אולם ספורט ואין מעבדות. בגדול, לבית הספר אין הרבה דברים להציע לנו. אנחנו גם כל הזמן עוברים כיתות ומרחבי לימוד, כי אין מקומות", מוסיף זיו אורי. "יש שני מגרשי ספורט אבל בגלל שאין אולם ספורט, אם חם מדי או יורד גשם אנחנו לומדים ספורט בכיתה. המורה מסביר ומלמד אותנו דברים".

להבדיל, ספרייה יש במבנה. "יש כאילו ספרייה, אבל זה מרגיש כאילו רק סימנו וי. יש בסך הכל כמה ארוניות כאלה, שש ארוניות עם ספרים, וזו הספרייה". עילאי מוסיף: "בשנה שעברה הכיתה שלנו למדה במרחב מאוד גדול. בקומת קרקע. היה שם גם בית כנסת באותו מרחב. בתחילת השנה לא היה לנו לוח בכלל. המנהל הבטיח לנו לוח תוך שבוע, אבל הוא לא הגיע ובסוף השתמשנו בלוח קטן על גלגלים שאנחנו התלמידים מצאנו".

"זה לא תנאים אופטימליים ללמידה, זה לא נעים לנו", מדגישים השניים שלומדים לתעודת בגרות מלאה הכוללת 5 יחידות אנגלית ומתמטיקה מוגברת. "כרגע יש חדר מחשבים אבל בשנה שעברה לא היינו מוכנים לכלום וגם לא היו לנו מורים. אז תלמידי המגמה של מדעי המחשב למדו ביחד עם אתגרי העתיד. פעמיים בשבוע. הלכנו לאתגרי עתיד אחרי שעות בית ספר. ולמדנו שם ביחד עם התלמידים שלהם".

"חשוב שאנשים יבינו מה הילדים האלו עברו"

"זה כבר נמאס לנו. אנחנו לא לומדים כמו שצריך. בכל פעם מחדש צריך לנחש איפה אנחנו הולכים ללמוד". אומר עילאי.

לשאלה כיצד מתגברים על הפערים משיבים השניים: "הרבה פעמים אנחנו משתמשים במורים פרטיים שמגיעים אלינו הביתה. וככה או יותר קל לנו ללמוד".

גונדבי מאשרת שתנאי הלמידה אכן קשים לתלמידים. "אם תלמיד מאובחן צריך להיבחן בכיתה קטנה ושקטה – אין יותר מדי כיתות להקצות לזה. לגבי הציוד, הוא היה מאוחסן במכולות ובתחילת השנה המנהל ביקש והוצאנו אותו לשימוש התלמידים, נצטרך לבצע רכישה והשלמה לקראת המעבר לבית הספר החדש וגם לזה צריך תקציב".

גונדבי מצביעה על בעיה נוספת, תאי השירותים. "אין מספיק וזה גם לא מותאם לתלמידים שלנו. מבנה האולפנה מיועד רק לבנות". עילאי מאשר: "הקטע ההיגייני בבית ספר, לא כזה נקי, השירותים די מגעילים. חוץ מזה, אנחנו נמצאים בקומה האחרונה ומדי פעם נכנסים לשם יונים לכיתה מסוימת שאנחנו לומדים בה. המחשב מכוסה כולו בקקי. רק עכשיו ניקו את זה, אחרי חודשיים או שלושה שכל הכיתה היתה מכוסה. כבר רציתי לבוא עם שפכטל ולנקות את זה בעצמי. אין לי בעיה לעשות הרבה דברים לבד, רק חשוב לי שישמעו אותנו".

מיכל צור מסכמת: "אם בית הספר היה נפתח במועד ועילאי היה לומד שם בתנאים אחרים זה היה סיפור אחר לגמרי. אני לא משחקת ב"נדמה לי", אני רק חושבת שחשוב שאנשים יבינו מה הילדים האלו עברו, עם איזה קשיים עצומים הם התמודדו. אף אחד לא יחזיר להם את השנים האלה".

ראש העיר יצחק קשת וסגניתו שני גרינברג ציינו לאחר ישיבת המליאה: "אישרנו הערב במועצת העיר נטילת הלוואה להשלמת מבנה הקבע של בית הספר. בקצרה, הבנייה התעכבה כתוצאה מחילוט פירעון של החברה שבנתה את בית הספר, וכתוצאה מהליכים המשפטיים המסובכים והמסורבלים, נותרה חריגה של כעשרים ושלושה מיליון שקלים מהמתוכנן. בדרך כלל, המדיניות שלנו היא שהעירייה לא לוקחת הלוואות, אבל החלטנו שכאן אין מנוס מצעד חריג, כי המצב הנוכחי לא יכול להימשך. אנחנו עוקפים את כל המכשולים ומתקדמים באופן עצמאי, במקביל להמשך עבודה מול משרדי הממשלה למימון הפער על ידי משרד החינוך. נמשיך ונעדכן בהתקדמות".

לקריאה נוספת: מעל הממוצע הארצי: נתוני הבגרות של שכבת י"ב הראשונה בחריש מתפרסמים