יו"ר הליברלים: "הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו"

שני גרינברג, יו״ר סיעת הליברלים במועצת חריש, בטוחה כי הקאנטרי הצפוי להיבנות בעיר אכן יפעל בשבת, כפי שנקבע במכרז, וכי החשש משינוי צביון העיר הוסר. לצופרי השבת היא מתייחסת כאל ״מטרד רעש״ בלבד והיא אופטימית לגבי הבחירות הבאות, על אף שטרם נמצא מחליף לחבר הסיעה השני שעוזב את תפקידו

בתמונה: שני גרינברג בחגיגות העצמאות. צילום: מור לאטי

שלוש וחצי שנים חלפו מאז הבחירות לרשויות המקומיות, שהקנו לשני גרינברג ולשני חבריה בסיעת הליברלים מקום במועצת העיר, וריח הבחירות הקרובות כבר נישא באוויר. אבל לגרינברג יש נושאים דחופים יותר לטיפול. נכון לכתיבת שורות אלה, אין עדיין בנמצא מחליף או מחליפה לגיל פישר, חברה לסיעה, שעוזב בקרוב את תפקידו. המועמדים שמשובצים במקומות החמישי והשישי ברשימה הם מקס גלר וסטס קורניסקי – ושניהם לא מביעים עניין רב בתפקיד. 

"הבחירות היו לפני 3.5 שנים ומטבע הדברים, אנשים מתקדמים עם החיים שלהם. המשמעות של להפוך לחבר מועצה היא מורכבת ודורשת התנדבות והשקעת זמן. אנחנו בדיאלוג איתם וטרם ניתנו תשובות סופיות", מעדכנת גרינברג. "במידה וזה לא יסתייע, נמצא מישהו מבחוץ שתואם את ערכי הליברלים ונעשה את התהליך הדרוש מול משרד הפנים כדי למנותו".

גרינברג, התמודדה לאחרונה גם עם דרישת חברי סיעת בית טב, יוסי גולדמן ושלמה קליין, להוציא הבהרה למכרז הקאנטרי שפרסמה העירייה לפיו מפעיל הקאנטרי לא יהיה מחויב להפעילו בשבת. 

"אני סמוכה ובטוחה שהבהרה מסוג כזה למכרז – לא תצא", פוסקת גרינברג ומפרטת: "לאחר הבחירות היה לנו חשש מאוד גדול שיבנו פה קאנטרי שלא יהיה פתוח בשבת. זו הסיבה שבהסכם הקואליציוני שלנו קבענו קו ברור לפיו המועצה תחייב את היזם שיבנה את הקאנטרי לפתוח בשבת. ההסכמים הקואליציוניים הם לא סוד, הם מפורסמים באתר העירייה. כמו כן, ראש העיר לא חתום על הסכמים סותרים".  

עד כמה חברי המועצה היו מעורבים במכרז? יתכן שהם לא הכירו את הסעיף?

"אני לא יודעת לענות בשמם. אני מכירה את מסמכי המכרז, הוא כתוב כבר כמעט שנתיים, הוא התעכב בגלל אישור משרד הפנים. זה כתוב בהסכם קואליציוני שלנו, ולא רק אני מחויבת לכבד את ההסכמים שנחתמו איתם, גם הם מחויבים לכבד את ההסכמים שלנו. מעבר לזה, אין היתכנות כלכלית לקאנטרי שלא פועל בשבת ואני בטוחה שיש הרבה דתיים שרוצים שהקאנטרי יהיה פתוח בשבת לטובת החילונים". 

מה עמדתך לגבי מיקומו העתידי של הקאנטרי?

"המיקום של הקאנטרי צריך להיקבע לפי הסיכויים הגבוהים ביותר שהיזם ייקח אותו. לא יעזור לנו להתעקש על הקמת הקאנטרי בפרחים. אם אנחנו צריכים לבחור בין לבנות את הקאנטרי מהר יותר, לבין להתעקש שמה שנכתב על המפה לפני חמש שנים יישאר בתוקף – הבחירה ברורה. בשורה התחתונה, הבטיחו שיהיה קאנטרי, וצריך לקדם את העיר ולא להתאבד על מקום ספציפי".

הסטנדרט העירוני: טקס עם שירת נשים

בשבוע שעבר נחגג בחריש יום העצמאות במופע מרכזי עם אמנים מובילים. גרינברג מדווחת שחריש ניהלה מאבק מול משרד הפנים על מנת להגדיל את תקציב יום העצמאות ל-700 אלף שקלים. "יש להם נטייה לחסוך במה שהוא בעולמם "מותרות". חגיגות יום העצמאות הן לא מותרות – אלו הערכים שלנו. יש יום אחד בשנה שאנחנו שמים בו את הסכום הזה כדי להראות שחשוב לנו שנולדה המדינה", אומרת גרינברג, ומציינת כי התקציב כלל גם את אירוע יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור.  

בשקט, קצת מתחת לרדאר הציבורי, התקיים השנה לראשונה טקס יום זיכרון עירוני אחד בלבד. כזכור, לפני שלוש שנים עמדה גרינברג בעינה של סערה בנושא, לאחר שעיריית חריש החליטה לקיים שני טקסי זיכרון נפרדים, טקס ממלכתי עם שירת נשים, וטקס אלטרנטיבי לציבור החרדי.

מה קרה, כיצד חל השינוי הזה?

"הגידול שלנו מאפשר לבחון מחדש את הנושא. פתאום באות קהילות ורוצות לעשות לעצמן טקסים. כמו ועד שכונת בצוותא או קהילת 'ראשית תבואתו'. אדרבא – לא הכול צריך להיות באחריותנו, שהתושבים יעשו לעצמם בהתאם לקריטריונים שלהם – ואילו הטקס העירוני יעמוד בכללי הטקס הממלכתי, כולל שירת נשים". 

עם זאת גרינברג מדגישה כי המצב החדש לא נוצר יש מאין. "אלו הקווים האדומים שהתעקשנו עליהם לפני שלוש שנים", היא אומרת. "ההתעקשות שלנו אז קבעה את הסטנדרט העירוני". עוד היא מציינת שיקול כספי–תועלתי: "נוצר מצב שאת משקיעה כסף בשני טקסים, וזה לא שווה את ההשקעה. בשנה שעברה השתתפו בטקס התורני כ-30 איש בלבד, אולי בגלל הקורונה. גם בטקס הרגיל לא היו הרבה, אבל הגיעו כ-200 איש. מבחינתי, הציבור אמר את דברו".

צופרים כמטרד רעש

גם בנושא מעורר מחלוקת נוסף, חל שינוי משמעותי לאחרונה: התמודדות העירייה עם סוגיית הצופרים, שעברה מפסים משפטיים לאכיפה עירונית וחלוקת דו"חות. גרינברג מסבירה: "כשהצופרים הופיעו לראשונה היתה מחשבה שזו דרך לשנות את צביון העיר. ככל שהזמן עובר אנו רואים שזה לא משפיע. חריש מתקדמת בציר הנכון מבחינתי. פחות או יותר משמרת את המצב הקיים לפיו יש למעלה מ-50% חילונים בעיר. ברגע שהסרנו  את החשש משינוי צביון העיר, הבנו שצריך לגשת לנושא מכיוון אחר ולחשוב על הבסיס האמיתי של הבעיה, צופרים כמטרד רעש שכמותו יש עוד הרבה בעיר".

את משווה את הצופרים לקריוקי?

"בהיבט הבסיסי – כן. אם זה רעש שנכנס לבתים של אנשים ויוצר חוסר נוחות קיצוני, צריך לטפל במטרד הרעש בעזרת דו"חות. רעש צופרים לא חסין מהביקורת הזו ולכן העירייה פעלה להוריד צופרים שחרגו ממגבלות העוצמה המותרות. רמת הרעש צריכה להיות מקובלת, ולא משנה מה אתה משמיע, זמירות בשישי או שירים בשבת".

אירוע הגאווה: סוגיה מורכבת להתמודדות 

בחודש הבא יחול חודש הגאווה. האם גם השנה המועצה לא תיקח חלק באירוע הגאווה בעיר ומדוע?

"עבור המועצה הקיימת זו סוגיה מאוד מורכבת להתמודדות ולעיכול, הרבה יותר מחוק השבת – ששם הצלחנו להגיע להבנות יותר בקלות. הייתי שמחה אם המועצה היתה במקום בשל מספיק בכדי להרים אירועים לכלל הקהילות, בלי לעשות חשבונות".

את לא רואה הקבלה בין ההתעקשות שלך על קביעת סטנדרט לטקס יום הזיכרון להתעקשות דומה על אירוע הגאווה?  

"כאדם פרטי הייתי רוצה שמועצת חריש תסתכל על זה כאירוע ממלכתי. אבל בעולם שלנו – הוא לא. רוב הרשויות לא עושות אירועי גאווה מטעמן, כולל רשויות כמו נתניה וחדרה. מעט מאוד עיריות משקיעות באירועי גאווה, כדוגמת עיריות תל אביב, רמת גן וגבעתיים – זה המרחב הפוליטי הברור. 

"ברור לי שאירועי הגאווה מקדמים את הקהילה ואני צריכה לומר בענווה, אני לא חלק מהקהילה. אני מבינה שזה מאוד חשוב להם אבל לא בטוח שהאירוע זו הדרך היחידה לעודד קבלה. לכן הגעתי לדרך של השגת תקציב ייעודי לקהילה דרך הקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי. כיום יש רכזת בשליש משרה שעובדת כדי לקדם את הקהילה, זה בעיני לא פחות חשוב מאירוע הגאווה. 

"ובכל זאת – הייתי מאוד שמחה להגיע למצב לפיו אירועי הגאווה בעיר יהיו אירוע לגיטימי שהמועצה תשקיע בו. מעבר לתמיכה בקהילה עצמה זו אמירה ערכית שמעידה על הסובלנות העירונית. לצד זה שאני מקבלת את עמדת העירייה, שזה אירוע שיכול להיחשב אירוע פרטי של הקהילה, אמשיך לנסות למצוא דרך שבה העירייה כן תתמוך באירועי הגאווה, באופן שיתאים לכל השותפים".

"הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה"

הבחירות הבאות יתקיימו בשנת 2023 – האם הבוחרים שלכם עדיין איתכם?

"הליברלים נמצאים במקום שאמרנו שנהיה בו. לא יושבים במקום קיצוני, אלא במקום מרכזי שרואה את כל הקהילות אבל שומר על הקהילה שלנו. אנחנו יודעים להילחם כמו במקרה של עמותת "בשבילנו" במערכת החינוך העירונית. וגם השבוע, בנוגע למכרז הקאנטרי, קיבלנו הוכחה שצריך גוף כמונו במועצה. הנוכחות שלנו מונעת שדברים שאולי היו קורים בלעדינו. אנחנו הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה".

את מעריכה שהליברלים יבחרו שוב למועצה?

"בסיס הבוחרים הגדיל את עצמו פי 10 וגם הפוקוס השתנה. בבחירות 2018 היו כ-2,700 בעלי זכות בחירה בעיר. אני מעריכה שבבחירות הבאות נעמוד על 20 אלף בעלי זכות בחירה.

"בעבר השבת היתה הנושא המרכזי וכמעט הבלעדי בבחירות. אני רוצה להזכיר שבבחירות הקודמות עדיין לא היה מתנ"ס או אולם ספורט אבל היו 11 בתי כנסת. אני זוכרת שזה פירק אותי. בעיני, זה לא הדבר הראשון שבונים בהיקפים עצומים, כששאר הצרכים לא ממומנים. זו היתה נקודת המוצא שלנו וניתן להבין כמה התקדמנו מאז. 

"כיום נושאים כמו תחבורה, תעסוקה, רווחה, מרכז שירות לתושב – מעסיקים הרבה יותר את התושבים. יהיו נושאים אחרים שעליהם ילכו לקלפי וסביר להניח שיקומו סיעות שממוקדות בצירים אחרים כמו חינוך או סביבה ירוקה – זה חלק מהתפתחות תקינה של עיר. אני לא רוצה להתנבא, אבל האם אני חושבת שהליברלים יכנסו שוב למועצה? כן. הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו".