הוחלט: יוקם בית חולים בחריש ומוקד חירום בכפר קרע
תוכנית מתאר ארצית אסטרטגית למוסדות בריאות קבעה כי בעתיד יקום בית חולים בשכונת מעו"ף בחריש וישרת את תושבי העיר ואזור ואדי ערה. עד כמה נחוץ בית חולים בעיר, מדוע "הירוקים" מתנגדים למיקום שנבחר ואיך זה ישפיע על עומס התנועה בעיר?
מנהל התכנון שבמשרד הפנים אישר אתמול (שלישי) את תוכנית מתאר 49 – תמ"א ארצית למוסדות בריאות, ובמסגרתה הקמת תשעה בתי חולים חדשים ברחבי הארץ, אחד מהם בחריש.
על פי התוכנית, השטח המיועד להקמת בית החולים הוא 90 דונם מצפון לשכונת מעו"ף, והוא צוין לאחרונה בתוכנית המתאר של חריש, שאושרה להפקדה.
תמ"א 49 היא התוכנית לאומית להבטחת התנאים המרחביים (איתור קרקעות) לפיתוח מערכת הבריאות בישראל עד לשנת 2048 והעבודה עליה נעשתה בחמש השנים האחרונות. עם זאת, הוספת בית חולים בחריש נעשתה רק בחודשים האחרונים בלבד, בהתאם לבקשת משרד הבינוי והשיכון.
חריש ולא ואדי ערה?
כאמור, עיקרי התוכנית האסטרטגית הלאומית היא הבטחת שרות רפואי נגיש ואיכותי לכלל האוכלוסייה ב-30 הבאות תוך התחשבות בגידול הצפוי של האוכלוסייה ובגידול הצפוי בתחלואה. לשם כך, מציעה התוכנית העלאת מספר מיטות בכל אחד מ-16 בתי החולים הגדולים בארץ ל-1,000 מיטות לפחות, והוספת תשעה בתי חולים כלליים חדשים בכרמיאל, קריית גת, הוד השרון, קריית אתא, בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע וחריש. בנוסף, התוכנית מתייחסת לתוספות של 20 בתי חולים גריאטריים, תוספת של בתי חולים שיקומיים ופסיכיאטריים ומוקדי חרום הפרוסים ברחבי הארץ.
על פי התוכנית שהוצגה אתמול בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לצד בית החולים העתידי בחריש יוקם בכפר קרע בית חולים גריאטרי ומרכז חירום רפואי שיכלול מיון ראשוני, חדרי אשפוז וחרום וכל הנדרש על מנת לתת מענה לצרכי הקהילה. שלושת המרכזים הרפואיים החדשים באזור צריכים לספק מענה רפואי רחב לתושבי ואדי ערה וחריש, שכיום לוקה משמעותית בחסר.
ההוספה של חריש לתמ"א 49 ברגע האחרון כמעט, העלתה תהיות מצד גורמים אם אכן קיים צורך ממשי בבית החולים במרחב: "מדוע לא זיהו עורכי התוכנית את הצורך בהקמת בית חולים בחריש עד לבקשה של משרד הבינוי והשיכון?" תהה אחד ממשתתפי הדיון והוסיף: "ואם אכן יש צורך בתוספת מדוע לא נבחר מיקום ביישובי ואדי ערה על כביש 65? האם יש כאן צרכים אחרים? האם הבחירה בחריש היא פוליטית?".
חריש כעיר מחוז של ואדי ערה
"חריש זה ואדי ערה", השיב ראש העיר יצחק קשת לשואלים בדיוני הוועדה שהתכנסה אתמול. "ברור שוואדי ערה צריך בית חולים, כל האזור כולו חסר בהרבה משאבים, בין היתר בית חולים". עוד הוא הוסיף: "אני שותף בכל מה שקורה בבית חולים הלל יפה שמשרת את תושבי האזור, אני מכיר את הדברים מקרוב ויודע להצביע על מצוקה אדירה שקיימת שם, לא פחות".
"חריש הולכת וצומחת כעיר מחוז של כל ואדי ערה, כל הישובים מכל הסביבה מגיעים לחריש כדי לקבל שירותים, מה שלא קרה לפני כן, הם היו צריכים לנסוע לחדרה או עפולה. בנוסף, כבר עכשיו כל נושא התחבורה לחריש ומחוצה לה משתפר בזכות מה שאושר בוועדה ומה שיצא לביצוע.
"תוך מספר שנים חריש תגיע ל-65 אלך תושבים וקיים תכנון לאשר מעל 100 אלף תושבים בחריש לבדה. מדובר בעיר גדולה שצריכה לספק לעצמה ולסביבה שירותים כמו בית חולים".
משרד הבינוי והשיכון: נדרש בי"ח בחריש
אילן טייכמן, נציג משרד הבינוי והשיכון, התייחס להצדקה של הוספת חריש לתוכנית המתאר ברגע האחרון: "יש אבולוציה בהכנת תוכנית ומה שלא נראה בתחילה נדרש, נראה שנדרש יותר וגם להפך.
"בתוכנית הזו באופן חד משמעי, בית החולים בחריש לעומת 8 בתי החולים החדשים שמוצעים הוא לא זנב לשועלים הוא ראש לאריות. האזור של מרחב חריש הוא אזור שמסתמך של שני בתי חולים (הלל יפה בחדרה והעמק בעפולה) עם רמת שירות נמוכה ביחס למחוזות אחרים וסובל ממרחקי נסיעה גדולה. אתה גם נוסע מרחקים גדולים וגם מקבל רמת שירות נמוכה.
"על פי מסמכי הצוות שעבד על התוכנית, שתי הנפות עם התמותה הגבוהה ביותר הן נפת יזרעאל ונפת חדרה – ולכן אין ספק בכלל שנדרש פה בית חולים נוסף".
הצפי להקמה: 30-10 שנה
עדנה לרמן ראש צוות התכנון של תמ"א 49 השיבה גם היא לשאלה של איתור שטחים בוואדי ערה וציינה כי נבחנו חלופות למיקום בית חולים באום אל פאחם וכפר קרע אולם הם לא נמצאו ראויים, בשל היותם שטחים קטנים שאינם על קרקע ציבורית.
עוד היא הוסיפה: "למדנו את התכנון העתידי של חריש וראינו שצריך מענה כזה. זה לא אומר שיממשו את בית החולים בעשר השנים הקרובות, יתכן והגידול של חריש יגיע רק בעוד 20 ו-30 שנה – וזה ייתן מענה בהמשך. הדברים דינמיים ויקבעו בעתיד במהלך 30 השנים הבאות".
גם בהודעה שפרסמה עיריית חריש נכתב: "חשוב להדגיש כבר עכשיו שלא מדובר על פרויקט שאמור להתבצע בקרוב, אלא על תוכנית מתאר ארצית עתידית שתיושם רק בעוד מספר שנים. את הקרקע לכך מכינים כבר עכשיו".
להשאיר את השטח פתוח
אבל גם תוכנית לטווח הרחוק מאוד מדאיגה כבר עכשיו את הנציגים הירוקים שאמונים על שמירת הטבע במרחב. ארז ארד, רכז שמירת טבע מחוז חיפה בחברה להגנת הטבע מבהיר כי שלושת הנציגים, נציג קק"ל, נציג החברה להגנת הטבע ונציג המשרד להגנת הסביבה, שהשתתפו בדיוני תוכנית המתאר של חריש, לא תמכו בבחירה במיקום הזה מתוך הבנה שהשטח שנבחר חשוב לשימור לטובת הסביבה.
"זה לא שיש לנו התנגדות לבית חולים בחריש, יש לנו התנגדות למיקום הנבחר. אם צריך בית חולים נוסף בין עפולה לחדרה – במרחב בו קיימים שני בתי חולים בגודל בינוני, זו שאלה שמשרד הבריאות צריך לדון בה ולהחליט ואני מבין שהוא תומך בזה ולכן אני לא נכנס לזה.
"עם זאת, נשאלת השאלה איפה למקם את זה? מבין כל המקומות שנבחנו אנחנו בהחלט מתנגדים לבחירה בפינה הצפון מזרחית בחריש, שכיום מהווה שטח פתוח שמחבר בין המסדרון האקולוגי של יער עירון שטח לבין המסדרון האקולוגי של נחל נרבתה.
"אנחנו חושבים שהשטח הזה צריך להישאר פתוח והשאלה, איפה למקם את בית החולים במרחב הזה צריכה להיבדק ולהיבחן בשנית. אם צריך בית חולים במרחב – זה לא המקום היחיד שמתאים. באום אל פאחם יש שטחי מדינה לא קטנים, ואולי כדאי להשתמש בשטחים הציבוריים של מחנה 80 שיושב על כביש 65 ועומד להתפנות בקרוב, במקום לבנות בו עוד יחידות דיור. את השטח הפתוח חבל להרוס".
מקווים אוויריים לתשתיות תחבורה
מיקומו העתידי של בית החולים בשכונת מעו"ף דורש גם היערכות תחבורתית נכונה להסעת מסת האנשים שיזדקקו מדי יום לשירותים הרפואיים שהמרכז יציע. תוכנית התמ"א לאיתור שטחים להקמת בתי חולים הסתמכה מבחינת נגישות ומרחקים על קווים אוויריים בוואדי ערה ולא על קווי נסיעה ותשתיות כבישים שקיימים בפועל – אלה צריכים להיבנות בעשורים הקרובים. על פי תוכנית התחבורה העתידית של חריש ימוקם בסמוך לבית החולים מסוף התחבורה המזרחי. כבישי הגישה הישירים למרכז הרפואי המתוכנן הם שדרת דרך ארץ וכביש הגישה הדרומי העתידי.
אבי כהן, מהנדס תנועה, הבעלים של חברת נמרוד הנדסת תנועה בע"מ ותושב חריש: "אני לא רואה במיקום שנבחר עבור בית החולים בעיה של נגישות והגעה לתושבי חריש. שאר תושבי הסביבה שיגיעו למרכז הרפואה מדרך ארץ ומכביש 611 העתידי יגדילו את נפח התנועה ולא תהיה ברירה לדעתי אלא לשנות את הצמתים הרלוונטיים הקיימים בדרך ארץ ולרמזר אותם. למרות שהם דו נתיביים הם לא יעמדו בעומס בשעות השיא ולכן דרך ארץ לא תיראה כפי שהיא היום. צריך להבין שבעיר של 100 אלף, איש אי אפשר לנהל תחבורה באמצעות מעגלי תנועה בלבד.
"הרמזורים יחד עם הנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית שמתוכנן לפעול בשדרת דרך ארץ) יתנו מענה לנפחים ההולכים וגדלים של התנועה".
ערכו של בית חולים בשטחה של עיר
הדיונים וההשגות על השטחים הפתוחים ודרכי הנגישות למוסד הרפואי של חריש יימשכו, כך נראה עוד שנים רבות. האם המוסד הרפואי המתוכנן אכן יקום בפועל? ימים יגידו. תושבי הדרום יכולים לספר שכבר תשע שנים הם מחכים לקיום החלטת הממשלה להקמת בית חולים חדש בנגב ונראה כי יאלצו להמשיך ולחכות. גם הצפיפות בבתי החולים הקיימים ימשיכו ויתקיימו עוד שנים רבות עד להשגת תקציבים להקמת בתי החולים החדשים המתוכננים, ו"הזקנה במסדרון" לא תיעלם בקרוב ממחוזותינו.
עם זאת, במישור התודעתי ההשג כבר כאן. קשת סיכם זאת במילים שלו: "קשה להפריז בערכו של בית חולים בשטחה של עיר: מעבר לשירות הרפואי הזמין והקרוב, בית חולים הוא עוגן כלכלי עירוני אדיר שיבסס את היותה של חריש עיר מרכזית במרחב".
בית חולים בחריש זו פנטזיה חסרת היגיון. עדיף להשקיע בהלל יפה ובבית החולים העמק ולהפוך אותם לבתי חולים
ברמה של שיבא, בילינסון ואיכילוב .
ממילא אין ולא מסתמן קיומו של מקור תקציבי להקמה של בית חולים בחריש ועוד 8 אחרים. וזה עוד לפני התיחסות לשאלות כגון מאיפה יגייסו כוח אדם [ רופאים וכל שדרת בעלי המקצוע ] שלא לדבר על העדר דרכי גישה נאותות, חניונים, מנחת מסוקים, בית חולים יעודי לילדים וציוד אולטרא מודרני שעולים סכומי עתק. ולכך נדרשים גם בתי החלמה צמודים והרבה יותר מחלקות פנימיות ומחלקות סיעודיות בגלל הזדקנות האוכלוסיה. רשת הכבישים של חריש לא נותנת מענה אפילו לתנועה הקיימת כיום מפני שתוכננה לעגלות ילדים ולא לתנועת כלי רכב / אוטובוסים / אמבולנסים שאמורים לנוע במהירות ועוד כהנה וכהנה שאלות ובעיות שאין להן מענה בעיר שנבנתה על פי תוכניות של כפר.