כח עולה: נשות חריש תופסות עמדות מפתח בפוליטיקה המקומית

מועמדת לראשות העיר עדיין אין, אך הכח הנשי ניכר ובולט כמעט בכל הרשימות. אילו יתרונות מביאות איתן הנשים לשיח הפוליטי המקומי וכיצד הן מתגברות על חסמים? שרה ג'ראפי עייש, שני גרינברג, עידית ינטוב, פארה-פלדמן גורדון וליאת רבלין – מועמדות ברשימות הסיעות השונות, מספרות על שוויון הזדמנויות, פמיניזם, כח נשי וערכים שישפיעו על עתיד חריש

מימין: עידית ינטוב, פארה פלדמן-גורדון, שני גרינברג וליאת רבלין. צילום: אורן קלר

מנתונים שפרסם משרד הפנים עולה כי בין השנים 2003-2013 אחוז הנשים ב-113 מועצות ברחבי הארץ הוא 13% בלבד. בקדנציה האחרונה, עמד מספר הנשים במועצות על 17%, נראה כי למרות כל הדיבורים על שוויון ועל 'כח נשי', אחוז ייצוג הנשים ברשויות המקומיות נמוך משמעותית מחלקן היחסי באוכלוסיה.

ומה קורה בחריש? בבחירות הקרובות, אף אשה אינה מתמודדת על ראשות המועצה אולם בעשר הרשימות שמתמודדות על מקום במועצה משובצות למעלה מ-20 נשים, חלקן במקומות גבוהים. כינסנו לשיחה את עידית ינטוב, מספר 2 ברשימת "הליכוד" בראשות יצחק קשת, שרה ג'ראפי עייש, מספר 3 ברשימת "חריש בדרך חדשה" בראשות אריק מויאל, פארה פלדמן-גורדון מספר 3 ברשימת "אחדות חריש" בראשות גבי קדוש יחד עם שתי נשים שהקימו סיעות עצמאיות: שני גרינברג העומדת בראשות רשימת "הליברלים" וליאת רבלין העומדת בראשות רשימת "נשים פורצות דרך", וניסינו להבין איתן כיצד הן הגיעו לחיי הפוליטיקה המוניציפלית, והאם הן רואות בהיותן נשים מגבלה או חוזקה, בעבודתן הצפויה במועצה.

להעלות את חריש על דרך חדשה

ינטוב (43) המתגוררת בחריש מזה שנתיים מוכרת לרבים מתוקף תפקידה במועצה כעובדת במחלקת רווחה ובמחלקת פנאי וקהילה. "ההצעה הראשונית הגיעה מיצחק קשת שכבר הרבה לפני הבחירות ראה בי דמות דומיננטית שמסוגלת לעזור לו בבניית העיר", היא משתפת. "אצלי האסימון נפל אחרי כמה ביקורים במשרדי הממשלה במסגרת התפקיד. בכל פעם ששאלו אותי 'האם אני נבחרת ציבור' ההבנה נעשתה יותר ויותר ברורה שבכדי לקדם את חריש אני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי".

ג'ראפי עייש (34) עולה חדשה המתגוררת בחריש שנה וחצי קיבלה את הצעתו של מויאל להצטרף לרשימה ללא היסוס: "מספר חודשים שאני פעילה במטה של אריק, תפיסתו לגבי חריש זהה לשלי. חשובה לי בניית העיר והקהילה ותחום העלייה והקליטה של עולים חדשים קרוב לליבי. כשהוצע לי להיכלל ברשימה כמספר 3 הסכמתי ללא היסוס. להיות חברה במועצת העיר זה כבוד גדול עבורי".

גם פלדמן גורדון (38), התגייסה למשימה ללא היסוס: "אני מתגוררת בחריש מספטמבר 2017, ובפועל הייתי מעורבת בנעשה בחריש עוד טרם המעבר לחריש. הרגשתי שזו הזדמנות נהדרת להיות חלק מציונות דגם 2018, להיות חלק מעיר שנבנית (כמעט) מהאדמה. אני מונעת מתחושה חלוצית ורצון עז להשפיע על אופיה של העיר המתפתחת".

בדרך שונה בחרה רבלין (31) שגם לה יש כבר וותק של שנה בעיר: "בחודשים האחרונים פנו אליי שלושת המתמודדים לראשות וחלק מנציגי הרשימות השונות וביקשו ממני להצטרף אליהם ולהיות משובצת במקומות גבוהים. ההרגשה הייתה ש'תופסים עלי טרמפ' כי אני 'מעצבת דעת קהל' ודמות מוכרת בעיר עם קהל אוהד. אף אחד לא טרח לשאול מה ה'אני מאמין' שלי ולראות שבאמת יש לי מה לתת. יחד עם זאת, הפריעה לי העובדה שכל כך הרבה נשים ראויות שפועלות המון בחריש לא רוצות להתקרב לפוליטיקה כי הן לא מכירות את 'חוקי המשחק'. אז בחרתי לא לשחק במשחק של כולם וללכת עם קבוצת נשים שאני מרגישה איתה בנח, ושבאמת יש לה מה להביא וחולמת חלומות מדהימים על העיר ולא דואגת לאינטרסים צרים בלבד".

גם דרכה של גרינברג (32) להקמת הרשימה היתה שונה: "היו לי שיחות עם חבר טוב מהעיר על כך שאנחנו מרגישים שלאחר הבחירות חייבים להעלות את חריש על דרך חדשה ורעננה יותר. לאחר שהלכנו לחוגי בית הגענו למסקנה שכל המלחמה על ראשות העיר מפספסת מרכיב מאוד חשוב, והוא זהות המועצה. החלטנו לא לקחת חלק במלחמה המשתוללת בין המועמדים לראשות העיר, החלטנו שאנחנו לא מהמרים על אף אחד מהם אלא על עצמנו, שאנחנו בכל מקרה נהיה שם במועצה, ולא משנה מי יבחר. בסופו של דבר, החבר הגיע למסקנה שהוא לא יוכל לקחת בזה חלק, אבל אני כבר הייתי לגמרי בפנים. אמרתי לעצמי שאמשיך לבד ואם זה לא יתרומם, אסיק מסקנות. בפועל, קרה ההפך הגמור. קיבלתי חיזוקים מכל עבר. הליברלים עונים על צורך של ציבור גדול מאוד".

בלי ניסיון פוליטי

אף לא אחת מהמרואיינות היא בעלת ניסיון פוליטי, אך הן מבהירות שהניסיון שצברו בתחומים אחרים רלוונטי לפעילות המועצה. רבלין מגדירה את התפקיד של חברת מליאה במועצה לתפישתה כ"תושבת מתנדבת שאכפת לה מהעיר ופועלת לקידומה", ובכך נראה שכולן עונות היטב על ההגדרה. רבלין הקימה את מועדון היולדות והיא חלק מפורום מובילי התנדבות בחריש, ג'ראפי עייש גם היא חלק מפורום מובילי התנדבות בחריש ועבדה על פרויקט התנדבותי של עולים בחריש, ינטוב עבדה עם בני הגיל השלישי וטיפלה בהקמת תכנית סדורה בתחום זה, גרינברג כיהנה כחברת הועד של עמותת נאות חריש שם רכשה ניסיון בפוליטיקה פנימית ותהליכי קבלת החלטות, ופלדמן-גורדון ניהלה בהתנדבות את קבוצת הפייסבוק הגדולה בחריש – "קהילת חריש" וכן הקימה ביחד עם שותפים את "התנועה לעתיד חריש", תנועה אזרחית לא פוליטית שמטרתה לאפשר לציבור הליברלי בחריש להיות משותף ומעורב בנושאים שקריטיים להתפתחות העיר.

למה לדעתכן נשים רבות לא רוצות לפנות לפוליטיקה, זאת בהשוואה לגברים?

רבלין: "לצערי הפוליטיקה נתפסת כזירת מלחמה – 'מאזני כוחות', 'משאים ומתנים', תככים ומזימות. אני לא מכירה הרבה נשים שרצות למלחמה. גם אני נכנסת לזה עם המון פחדים מהמחיר שאני משלמת ואשלם בעתיד. יש לי חלום על פוליטיקה נקיה מאגו, משתפת פעולה למען מטרה משותפת, אופטימית. לכן אני לא רואה ברשימות האחרות מתחרים, בסוף ניפגש סביב השולחן ונפעל לטובת חריש אז מה יש לי לריב איתם?"

פלדמן-גורדון מסכימה איתה: "בחודשים האחרונים שמעתי, לצערי, נשים רבות שאומרות 'פוליטיקה זה מלוכלך, לא בא לי להיכנס למשחק הזה'. צריך לזכור שפוליטיקה היא רק אמצעי, היא כלי משמעותי לשינוי. היא אינה מטרה. חשוב שכמה שיותר נשים וגברים שאכפת להם משינוי ורוצים להירתם אליו, יוכלו להיכנס למרוץ ולא רק לפעול מאחורי הקלעים. אני מייחלת ליום שבו 'נשים בפוליטיקה' לא יהיה אייטם אלא מצב העניינים הרגיל ואנשים ירצו להיות חלק ממעורבות פוליטית ומעשייה חברתית".

 על פמיניזם וערכים

האם הפעילות הפוליטיות בחריש הן פמיניסטיות? ג'ראפי עייש משיבה: "אני לא נוהגת להשתמש בהגדרות מסוג זה, שווין בין בני אדם, נשים וגברים, דתיים וחילוניים, ילידי הארץ ועולים חדשים, הוא הבסיס לקיום קהילה בריאה ודמוקרטית שומרת חוק. כשהבסיס חזק ושוויוני אפשר לבנות בעיר חיי קהילה בריאים עם הבנה וקבלה של האחר, של צרכיו ומנהגיו".

ינטוב: "אני מגיל צעיר פמיניסטית ושמחה לראות שביום-יום ובשגרה אני כבר לא נתקלת בקשיים או אי שוויון עקב היותי אשה. אני שמחה לראות איזו עוצמה נשית יש בחריש גם בקרב הקהילה וגם בעירייה".

גרינברג: "להאמין בפמיניזם זה להאמין בשוויון. אם הכוונה לפמיניסטית כזאת – אז כן. אבל אם הכוונה ל'פמיניסטית' שחושבת שיש לנשים איזו מתנה שאין לגברים, ושהן יותר טובות אבל פשוט הגברים הפטריארכליים לא נותנים להן סיכוי  – אז לא. אני מתנגדת לזה שיבחרו בי או יפסלו אותי כי אני אשה. תבחרו בי כי אתם מסכימים עם האג'נדה שלי ומאמינים לי שאעשה את מה שאני אומרת".

האם אתן חושבות שהמגדר הינו משמעותי בתפקיד ציבורי? ​

רבלין: "אני מאמינה שמי שנושא בתפקיד ציבורי הוא שליח הציבור ומשרת שלו ולכן הוא צריך להיות מייצג ומחובר לציבור. היות ונשים הן 51% מהציבור לא יעלה על הדעת שלא יהיה להן הייצוג הראוי. מעבר לזה אני מאמינה שכח הבריאה הייחודי שניתן דווקא לאשה, לקחת זרע ולהפוך אותו לממשות של תינוק הוא אותו כח לפעול משלב הרעיון ועד התוצאה, ואחר כך גם לגדל ולהתמיד".

פלדמן-גורדון מוסיפה: "אני שואבת השראה מפוליטיקאיות ברמה הלאומית כגון ח"כ מירב מיכאלי וח"כ עליזה לביא שפועלות ולוחמות עבור כלל המגזרים, ולא לפי 'מה זה יביא לי בקלפי או בפריימריז', הן נענות לכל בקשת עזרה ללא משוא פנים וללא כל איפה ואיפה, בשקיפות ובנועם. אני מאחלת שהעשייה הציבורית בחריש תהיה כזו".

גרינברג רואה את הדברים אחרת: "אני לא חושבת שהמגדר חשוב לעצם ביצוע התפקיד, לכן לא נראה לי שזה יתרון או חסרון. המליאה צריכה לשקף את ציבור הבוחרים, והיות שמחצית מהבוחרים הן בוחרות, השאיפה שלנו כחברה צריכה להיות הגעה למליאה שהיא בערך חצי חצי, במליאה כזו מגדר לא משחק תפקיד בבחירה. המגדר שלי עשוי להיות משמעותי עבור בוחרות שיעדיפו לפנות אליי ולא לגבר שמכהן במליאה מתוך הזדהות מסוימת, ואני כמובן אשמח להוות כתובת עבורן".

אילו ערכים 'נשיים' אתן רוצה להביא לשיח הפוליטי בחריש?

ג'ראפי עייש: "הערכים שאני מביאה איתי הם ערכי השוויון, קיום דיונים ושיח ענייני ופורה בין כל החברים ודעותיהם וקבלת החלטות באופן חוקי ודמוקרטי כשלנגד עיננו טובת העיר והתושבים".

ינטוב: "השיח הפוליטי לא צריך להיות נשי או גברי. לי חשוב לראות נשים עושות, נשים מקדמות, מפתחות ומקבלות הזדמנות שווה. כל עוד זה קורה נוכל להתעסק בנושאים מהותיים שיש לנו לקדם".

גרינברג מסכימה איתה: "ערכים הם לא דבר מגדרי. אני מאמינה בחירות, שוויון וסובלנות. האם משהו מהערכים האלו נשי? לא נראה לי. אין ספק שכל הנושא של הדרת נשים במרחב הציבורי, כמו בטקס יום הזיכרון, הוא משהו שאני מתנגדת אליו נחרצות, אבל זה בא ממקום של תמיכה בשוויון. לא הייתי מסכימה שידירו גברים באותה מידה".

האם אתן מרגישה שאתן מביאות יתרון מסוים לתפקיד זה דווקא מעצם היותכן נשים?

ינטוב: "זה משמעותי לכל אותן הנשים שעדיין לא מעזות להאמין בעצמן. ברור שעצם היותי אשה תביא ערך מוסף שאינו בא לידי ביטוי אצל גברים. אבל זה לא רק בגלל היותי אשה אלא בגלל הרצון והאהבה שלי לעיר ולתושבים".

ג'ראפי עייש מסכימה: אשה תביא איתה לעבודת המועצה נקודת מבט נוספת וייחודית. אני עצמי עולה חדשה, וחשוב לדעתי, שבמועצת חריש יהיה מגוון רחב ככל האפשר של חברים וחברות שיעזור להוביל את חריש למקום גבוה ונכון".

לסיום, מה ה"אני מאמין שלכן"?

רבלין: "אפשר לומר שהמוטו האחרון שמלווה אותי הוא: 'עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה'".

גרינברג: "'אתה יכול לחלום ולעצב את המקום היפה ביותר בעולם, אך נדרשים אנשים להפוך את החלום למציאות'. ברמת הרשימה – 'חיה ותן לחיות'".

ינטוב: "'מי שרואה את הבלתי נראה יעשה את הבלתי יאומן'. תמיד צריך לחלום רחוק ורק יצירתיות, דימיון ואהבה יביאו לתוצאות והצלחות".

ג'ראפי עייש: "אני מאמינה שאם עושים את הדברים מהלב אז תמיד מצליחים ומתקדמים".

פלדמן-גורדון: "'נשים נחמדות לא עושות הסטוריה'. אני מאמינה במעורבות, בלשאול את השאלות הנכונות ולא להתפשר על איכות החיים של כולנו".

אז האם נשים אלו יעשו היסטוריה? בקרוב כולנו נגלה.

עוד בנושא: הכירו את המועמדים בבחירות 2018 בחריש