הסוף לשמועות: נתוני הלמ״ס חושפים את הפרופיל החברתי של שכונות חריש

פערי השכר, הבדלי הגילאים והתמהיל החברתי בכל אחת משכונות העיר

מהם ההבדלים בין חמש שכונות העיר? היכן גרים הצעירים והמבוגרים, מי מרוויח יותר, ואיפה נמצא הריכוז הגבוה ביותר של חילונים, דתיים וחרדים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים לראשונה את הפרופיל המדויק של כל שכונה בעיר


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

באיזו שכונה בחריש הכי כדאי לגור? לא אחת מתעניינים בעיר מבקשים את עזרת הציבור בהשוואה בין השכונות, בניסיון להבין איזו מבין חמש שכונות העיר, תתאים להם יותר.

התשובות, שמספקים תושבי העיר ברשתות החברתיות המקומיות, מגוונות, ולעיתים קרובות משקפות את גאוות היחידה ותחושת ההשתייכות לשכונה; אולם הן אינן מסתמכות על נתונים, אלא בעיקר על חוויה אישית והשקפה.

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על אוכלוסיית חריש ממפקד האוכלוסין 2022. זוהי הפעם הראשונה שמקור מוסמך פרסם נתוני אמת שיכולים לספק מידע בתשובה על שאלות מהותיות כגון: איזו שכונה דתית יותר מאחרות? היכן ריכוז הילדים הגדול ביותר? באיזו שכונה אחוז השוכרים והרווקים הוא הגבוה ביותר, באיזו שכונה אחוז האקדמים והאקדמיות הוא הגבוה ביותר והיכן מתגוררים השכירים שמרוויחים משכורות גבוהות?

השכונה הכי גדולה בעיר

על פי נתוני המפקד, 11,590 תושבים התגוררו בשכונת החורש בשנת 2022 והם ממצבים את החורש כשכונה הגדולה ביותר בעיר מבחינת האוכלוסייה ומשקי הבית בתוכה (3,200 משקי בית).

שכונת החורש, חריש - יולי 2023
שכונת החורש – השכונה הכי גדולה בעיר

האוכלוסייה בשכונת החורש גדולה כמעט פי שניים משכונת הפרחים בה מתגוררים 5,920 תושבים ב-2,020 משקי בית, ופי חמישה בקירוב משכונת מעו"ף בה מתגוררים 2,370 תושבים ב-630 משקי בית.

שכונת אבני חן ממוקמת במקום השני בגודל האוכלוסייה והיא כוללת 8,360 תושבים  המתגוררים ב-2,570 משקי בית. שכונת בצוותא, שהחלה להתאכלס שנה בלבד לפני מועד עריכת מפקד האוכלוסין, כוללת 3,490 תושבים ב-1,130 משקי בית.

השכונה עם שיעור הילדים הגבוה ביותר

כמה תושבים מתגוררים בממוצע בכל אחד ממשקי הבית בעיר? בשכונת הפרחים, מספר הנפשות הממוצע הוא הנמוך ביותר – 2.9, בעוד שבשכונת מעו"ף, מספר הנפשות הממוצע עולה ל-3.8 נפשות בכל יח"ד. שאר השכונות נמצאות בטווח הביניים: 3.1 נפשות בממוצע בשכונת בצוותא, 3.3 באבני חן ו-3.6 בשכונת החורש.

שכונת מעו"ף
שכונת מעו"ף: אחוז הילדים (0-9) הגבוה ביותר בעיר

כך לדוגמה, אחוז הילדים בני 0-9 בכל שכונות העיר הוא מעל 30% אולם בשכונת מעו"ף הוא הגבוה ביותר 39.3%. למעשה, נתון זה מציב את שכונת מעו"ף כשכונה עם אחוז הילדים הגבוה ביותר בכל הארץ, למעט בערים חרדיות או ערביות.

בשכונת החורש אחוז הילדים בגילים אלה הוא 35.6% והם מהווים כ-40% מכלל הילדים בגילים אלה המתגוררים בעיר.

שכירות לגיל הזהב בפרוייקט דונה בחריש בשכונת הפרחים קהילת גמלאים
שיעור בני ה-60 פלוס בשכונת הפרחים הוא הגבוה ביותר בעיר. בתמונה: קהילת הגמלאים. צילום: אורן קלר

להבדיל, שיעור בני ה-60 פלוס בשכונת הפרחים הוא הגבוה ביותר בעיר ומסתכם ב-7%. בשכונת אבני חן שיעור בני ה-60 פלוס מסתכם ב-5.7%, בחורש 5.6%, בצוותא 4.9% ואילו בשכונת מעו"ף עומד שיעורם על 2.2% בלבד.

מעו"ף: אחוז השוכרים הנמוך ביותר

כפי שכבר פורסם בעבר, אחוז הדירות המושכרות בחריש הוא מהגבוהים בארץ ומסתכם ב45.4% מכלל הדירות בעיר. נתון שמציב את חריש במקום השלישי בארץ אחרי מצפה רימון ותל אביב, אולם גם בנושא זה קיים הבדל משמעותי בין שכונות חריש.

השכונה עם אחוז השוכרים הגבוה ביותר היא אבני חן. 65.2% מכלל תושבי השכונה הם שוכרים. אחוז גבוה משמעותית מסך השיעור העירוני.

דירות להשכרה - מתוך לוח דירות חריש
שיעור השוכרים בשכונת אבני חן הוא הגבוה בעיר. צילום מסך מתוך לוח דירות חריש

להבדיל, בשכונת מעו"ף מתגוררים רק 27.2% שוכרים. בשכונת החורש 48.5% מכלל הדיירים הם שוכרים, ואילו בשכונות הפרחים והחורש אחוז השוכרים הוא 44% ו-43.2% בהתאמה, ובדומה לממוצע העירוני.

אבני חן: השיעור הכי גבוה של פנויים-פנויות

אחוז השוכרים הגבוה בשכונת אבני חן נמצא בהלימה גם עם הרכב האוכלוסייה. נראה כי השכונה קוסמת לפנויים-פנויות. על פי נתוני המפקד, אחוז הגברים הלא נשואים בשכונה הוא הגבוה ביותר מבין כל השכונות בעיר ומסתכם ב- 33.6%. אחוז הנשים הלא נשואות באבני חן גבוה אף יותר ומסתכם ב-39.6%.

ראוי לציין כי בכל שכונות העיר, אחוז הנשים הלא נשואות גבוה מהגברים הלא נשואים, ובחלק מהשכונות בהבדלים ניכרים. כך לדוגמה, בשכונת בצוותא אחוז הנשים הלא נשואות מסתכם ב-28% ואילו אחוז הגברים הלא נשואים הוא 17.6% בלבד.

הפרחים: אחת מכל שלוש נשים היא אקדמאית

ההבדלים בין נשים לגברים באים לידי ביטוי גם בהשכלה אקדמית. בכל שכונות העיר אחוז האקדמאיות גבוה מאחוז הגברים האקדמאים. עם זאת, גם כאן ניתן לראות הבדלים מובהקים בין השכונות.

32.3% מהנשים בשכונת הפרחים הן בעלות תואר אקדמי

אחוז הנשים האקדמאיות הגבוה ביותר (תואר ראשון ומעלה) – 32.3%, הוא בשכונת הפרחים. שכונת אבני חן ממוקמת במקום השני עם 29.1% מהנשים האקדמאיות. מי שסוגרת את הרשימה היא שכונת החורש עם 21.5% בעלות תואר אקדמי. בשכונות בצוותא ומעו"ף שיעור האקדמאיות הוא 26.5% ו-25.4% בהתאמה.

שיעור הגברים האקדמאים הגבוה ביותר – 24.9%, הוא בשכונת החורש. ההבדלים המשמעותיים בין גברים ונשים באים לידי ביטוי בכל השכונות וכן בקרב בעלי ובעלות תארים מתקדמים.

החורש: השיעור הגבוה ביותר של דתיים וחרדים

לפי נתוני הלמ"ס, שיעור החילונים (לא כולל מסורתיים) הגבוה ביותר – 56.7%, נמצא בשכונת הפרחים. בשכונת בצוותא, בה התקיימו לא מעט מאבקי דת, שיעור החילונים מתקרב למחצית ומסתכם ב-48.7%. בשכונת מעו"ף ואבני חן שיעור החילונים הוא 42% ואילו בשכונת החורש שיעור החילונים באוכלוסייה צונח ל-32.4% בלבד.

בית כנסת
שכונת הפרחים: שיעור החילונים הגבוה ביותר. שכונת החורש: שיעור הדתיים והחרדים הגבוה ביותר

בכל אחת מהשכונות, שיעור החילונים הוא הגבוה ביותר במרקם השכונתי. עם זאת, ניתן לומר ששיעור הדתיים והחרדים הגבוה ביותר הוא בשכונת החורש. 47% מכלל תושבי השכונה הם דתיים וחרדים, 30.6% ו-16.4% בהתאמה.

בשכונת הפרחים אחוז החרדים הוא הנמוך ביותר ומסתכם ב-3.3% בלבד. שיעור הדתיים בשכונה הוא 18.8% ואילו שיעור המסורתיים הוא 21.2%.

מיהם המסורתיים? על פי נתוני הלמ"ס, המסורתיים מכסים טווח רחב באמצע בין אורתודוקסיות לחילוניות והם מדווחים על מידות שונות מאוד של הקפדה דתית. במונחי האמונות והנוהגים הדתיים המסורתיים הם הקבוצה המגוונת ביותר מבין ארבע הקבוצות ביהדות (חילונים, מסורתיים, דתיים, חרדים).

שכונת בצוותא מבט על יולי 2023
בצוותא: חילונים 48.7%,  מסורתיים 23.7%,  דתיים 12.7% וחרדים 14.9%.

בשכונת בצוותא, הקבוצה הגדולה ביותר אחרי החילונים (48.7%) היא המסורתיים שחלקם בשכונה מסתכם ב-23.7%. שיעור החרדים בשכונה הוא 14.9% ושיעור הדתיים הוא 12.7%.

בשכונת אבני חן הקבוצה השנייה הגדולה באוכלוסייה לאחר החילונים (42%) היא המסורתיים ששיעורם מסתכם ב-28.4%. שיעור הדתיים הוא 20.5% ושיעור החרדים הוא 9.1%.

בשכונת מעו"ף, אחרי החילונים (42%), שיעור המסורתיים והחרדים הוא 20% ו-20.3% בהתאמה. שיעור הדתיים הוא 17.6%.

כשני שליש מהתושבים עובדים מחוץ לחריש

על פי נתוני הלמ"ס השכונה בה שיעור העובדים (מעל גיל 15) הוא הגבוה ביותר היא מעו"ף עם 83.7%. בשכונת הפרחים שיעור העובדים הוא 82.5% ובשכונת בצוותא 80.1%. בשכונות אבני חן והחורש שיעור העובדים יורד: 78.7% ו-77.4% בהתאמה.

אחוז העובדים מחוץ לעיר גבוה בכל השכונות. על פי נתוני הלמ"ס כשני שלישים מאוכלוסיית העיר עובדת מחוץ לחריש. עם זאת, הבעלות על כלי רכב משתנה בין השכונות. בשכונות מעו"ף ל-91.5% ממשקי הבית יש רכב אחד לפחות ובחורש לכ-84% בלבד.

שכונת הפרחים: השיעור הגבוה בעיר של הכנסה חציונית לשכירים. צילום: דוברות עיריית חריש

השכונה עם ההכנסה החציונית הגבוהה ביותר

וכמה משתכרים השכירים? השיעור הגבוה ביותר של שכירים בעשירון 8 ומעלה נמצא בשכונת הפרחים בה 27.4% מסך השכירים משתייכים לעשירונים העליונים. בשכונת החורש 23% בלבד מהשכירים משתייכים לעשירונים 8 ומעלה.

גם ההכנסה החציונית הגבוהה ביותר לשכירים היא של תושבי הפרחים, ועומדת על 107,300 שקלים לשנה. השכר החציוני הוא רמת השכר שבה מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם משתכרים פחות, והוא מהווה מדד מקובל להערכת רמת השכר.

השיעור הכי גבוה של דירות 5 חדרים

ומה באשר לגודל הדירות בעיר? על פי נתוני הלמ"ס בשכונת מעו"ף 48.8% ממשקי הבית מתגוררים בדירות חמישה חדרים. שיעור דירות 5 חדרים במעו״ף הוא הגבוה ביותר בעיר ובפער ניכר ביחס לשאר השכונות. לשם השוואה, בשכונת החורש שיעור המתגוררים בדירות חמישה חדרים הוא כמחצית מהשיעור בשכונת מעו"ף, ועומד על 24.3% בלבד.

מעו"ף
מעו"ף: השיעור הגבוה ביותר של דירות 5 חדרים

בשכונת אבני חן רק 34% ממשקי הבית מתגוררים בדירות חמישה חדרים ואילו בשכונות בצוותא 28.5% בלבד.

השיעור הגבוה ביותר של דירות ארבעה חדרים נמצא בשכונת הפרחים, שבה 57.3% מכלל משקי הבית מתגוררים בדירות כאלה.

לקריאה נוספת: חריש במספרים: כך ממוקמת חריש בהשוואה לערים אחרות בישראל


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

שכונת הפרחים: ייעוד מגרש בלב השכונה שונה לטובת הקמת מרכז מסחרי

רחוב סביון, מגרש 802

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה נענתה לבקשת הרשות לשנות ייעוד מגרש חום בשכונת הפרחים, לטובת הקמת מרכז מסחרי שכונתי חדש. המגרש המיועד הוא ברחוב סביון בצמוד לגני ילדים קיימים ובמקור נועד לשמש כשטח להקמת מבני ציבור בלבד. מהנדסת העיר: "יש כאן שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


בשבוע שעבר אושרה, לראשונה בחריש, תוכנית להקמת מרכז מסחר ותעסוקה בלב שכונת הפרחים, על שטח ציבורי (מגרש חום).

על פי התוכנית, מבנה בן 3 קומות הכולל מבנה ציבורי בתוספת עסקים מסחריים ומשרדים להשכרה יוקם ברחוב סביון בשכונת הפרחים, בצמוד לגני ילדים ומגרש החניה הפועלים במקום. בצמוד למגרש (מגרש 802) מתוכנן פארק גדול שתכנונו כבר הסתיים ובקרוב יצא למכרזים לביצוע.

שכונת הפרחים מתחם מסחרי בשצ"פ
מגרש 802: שני גני ילדים, מגרש חניה, בית כנסת עתידי, שצ"פ גדול וכעת גם מבנה ציבורי משולב מסחר ותעסוקה

גם גני הילדים במגרש יעברו שינוי ומעליהם תיבנה קומת בית כנסת, במסגרת הליך ההקצאות הקרקע שקיימה העירייה.

גני הילדים ברחוב סביון 18 (מגרש 802). תיבנה מעליהם קומת בית כנסת

שטחי מסחר גם במבנים ציבוריים

האפשרות לבינוי שטחי מסחר ותעסוקה בשטחים החומים של העירייה (מבני ציבור) הוטמעה לראשונה בתוכנית המתאר העירונית החדשה המצויה בהליכי אישור.

תוכנית המתאר שאישרה תוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים, העניקה למקבלי ההחלטות בעירייה, מנדט גמיש לבחון אפשרויות חדשות לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

סגן ראש העיר שלמה קליין התראיין בעבר בנושא והסביר: "התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית".

החלטה תואמת תפישות תכנון מודרניות

שלושה חודשים בלבד חלפו מאישורה העקרוני של תוכנית המתאר והסנונית הראשונה כבר כאן. הרעיון להקמת מבנה משולב מעורב שימושים על שטח ציבורי תופס "שתי ציפורים במכה אחת".

מחד, הוא מעניק לתושבי שכונת הפרחים מענים מסחריים, בשכונה שלא קיים בה כמעט מסחר, כמו גם פתרונות לחללי עבודה ומשרדים. מאידך, המיקום של השטח, בסמוך למספר מוסדות חינוך ובסמוך לשצ"פ הגדול המתוכנן, יעניק לבעלי העסקים קהל לקוחות קבוע ומזדמן גדול.

הדר מידן: "שכונת הפרחים סבלה ממחסור קיצוני במסחר"

הדר מידן, תושבת שכונת הפרחים ומתכננת ערים במקצועה מברכת על המהלך: "לדעתי שכונת הפרחים סבלה ממחסור קיצוני במסחר, דבר שעורר תהיות בקרב תושבי השכונה. במקור אושר בתב"ע להקמת השכונה, מרכז מסחרי קטן וממוקד במערב השכונה, בנגישות מינימלית ליתר תושבי השכונה. במזרח השכונה לא נקבעו שטחי מסחר, מתוך כוונה לחזק את המסחר מלווה רחוב, בשדרות ההגשמה".

עסקים הדוכס
שדרת ההגשמה: שדרת עסקים מתפתחת שאינה מספקת עדיין מענה רחב דיו לתושבי השכונה

"זו היא תפישה תכנונית מודרנית, המעודדות הליכתיות למוקדי שימושים יומיומיים למשל מסחר שכונתי, במרחק של עד 5 דקות הליכה. ככל שהטופוגרפיה מאריכה את הדרך, כך מדד ההליכתיות נפגע. בשכונת הפרחים היה ברור כי לא ניתן להסתמך רק על מסחר בשני קצוות השכונה, ואני מברכת על הקמת מרכז מסחרי נוסף במרכז השכונה, בהנחה כי ימצאו פתרונות תחבורתיים הולמים".

דואר, קופת חולים, משרדים וקצת מסחר

מידן מוסיפה בסיום סייג אחד נוסף: "זה נשמע טוב, אני רק מקווה שהמבנה הציבורי המדובר, שטרם החליטו על ייעודו, יספק שימושים לכלל האוכלוסייה בשכונה ולא רק לפלח ממנה".

שלמה קליין
קליין: "השטח הציבורי נשאר כפי שהוא ונוספו עוד הרבה שימושים כי באמת אין מספיק מענים לתושבי השכונה"

סגן ראש העיר קליין מרחיב על המהלך: "הוספנו 300 אחוזים זכויות בנייה מעל השטח הציבורי. זה יהיה בניין משולב. השטח הציבורי נשאר כפי שהוא ונוספו עוד הרבה שימושים כי באמת אין מספיק מענים לתושבי השכונה. אפשר לפתוח שם משרדים, מסחר, דואר, קופות חולים ושימושים רבים נוספים".

קליין מציין כי 120% מזכויות הבנייה הן למבנה הציבורי ו-300% זכויות בינוי לשימושי מסחר ותעסוקה. "אפשר לעשות שם משהו יפה", הוא מסכם.

שימושי קרקע במגרש 802: בשטח החום: מבני ציבור; בשטח המקווקו: מסחר, תעסוקה ומבני ציבור

ואכן, על פי התוכנית שאושרה, השימושים המותרים למבנה הם רבים וכוללים: גן ילדים, מעון יום, מועדון קשישים, בתי כנסת, מרפאות, קופות חולים ומבני ציבור נוספים.

המיקום המתוכנן: "בלב ליבם של מוסדות חינוך"

ראוי לזכור כי תושבי שכונת הפרחים שאוכלסה לראשונה ביוני 2019 מתגוררים כבר ארבע שנים בשכונה ללא מרכז מסחרי פעיל המספק את צורכיהם. מספר חנויות בשדרת ההגשמה מספקות את המענה היחיד והדל לתושבי הפרחים.

מרכז המסחר המתוכנן ברחוב לוטם. שנתיים ללא התקדמות

מתחם מסחר ראשון ויחיד עד עתה בשכונה שווק באוגוסט 2021 בהצלחה על ידי רשות מקרקעי ישראל. קבוצת עם כלביא השקעות ונכסים בע"מ זכתה במכרז ושילמה תמורת המגרש למעלה מ-10 מיליון שקלים. המגרש בלוטם מיועד למטרת מסחר ו/או משרדים והוא כולל זכויות בנייה בשטח של כ- 1,467 מטרים רבועים. עם זאת, חלפו שנתיים ולא חלה התקדמות עם הפרויקט.

בית הספר הממלכתי החדש בשכונת הפרחים בחריש
סביון 16: בית הספר דרך הפרחים.

כעת, המתחם השני, גם הוא בלב השכונה, יספק מענה למתחם הפעילות של גני הילדים ובתי הספר הסמוכים, בהם בית ספר היסודי ברחוב סביון 16 ובית ספר נוסף, ממלכתי דתי של חב"ד שיחל לפעול בסוף שנת הלימודים, גם הוא ברחוב סביון.

בית ספר בבנייה ברחוב סביון: אחד מתוך 3 בתי"ס חדשים שייפתחו בשנת הלימודים הבאה בשכונה

"אנחנו נמצאים בלב ליבם של מוסדות חינוך", ציינה בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש אדריכלית התוכנית דוריה פולק, "יש כוונה לשים שם פונקציות שיאפשרו שימוש מסחרי ויגבו את בתי הספר, את המוסדות הקיימים".

"לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח"

מהנדסת העיר שרון פישמן התייחסה גם היא לנושא: "יש כאן שטח חום בלב שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה אבל אין לנו בעצם שטח מסחרי קטן בתוך השכונה עצמה.

שרון פישמן צילום לידור שקד
שרון פישמן: "שימושים בשטח הזה לאורך כל שעות היום, לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח".

"יש לנו כאן גם שצ"פ גדול מאוד מתוכנן שהוא גם אינטנסיבי וגם אקסטנסיבי עם מתחם עתיקות. אנחנו מוסיפים בתוך השטח הזה עוד שימושים שיאפשרו מסחר ותעסוקה בצמוד לשצ"פ, בצמוד לאותם מבני ציבור ויאפשרו גם שימושים בשטח הזה לאורך כל שעות היום, לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח".

פישמן הוסיפה וציינה כי הוספת המבנה תפתור בעיה נוספת "נורא קשה" לתושבי שכונת הפרחים, בעיית המחסור המשמעותי בשטחי משרדים. "יש בקשות של תושבים לשטחי משרדים ומסחר שכונתיים כדי שיהיה אפשר לייצר פחות נסיעות לתל אביב, פחות יציאה החוצה ובנייה של מרכזים שכונתיים אמיתיים".

הכרחי למצוא פתרונות חניה

הבשורה החדשה התקבלה לרוב בחיוב, אך היו גם תושבים שמיהרו לשאול, מהם הסדרי החניה וכיצד מתכננת העירייה להתמודד עם תוספת העומס התחבורתי ברחוב הפקוק כבר ממילא.

רחוב סביון בשעות הבוקר: צפוף ופקוק

כזכור, בסוף רחוב סביון, על מגרש 809 נבנית קריית חינוך גדולה הכוללת שלושה בתי ספר, מתחם גנים ומרכז לנערות בסיכון. "הכרחי שיהיו פתרונות חניה אולם לא ברור אם התוכנית תיתן מענה לכך, בעיקר שכבר כיום אין חניה ברחובות הסובבים, והתושבים סובלים מעומסים בלתי סבירים", מדגישה מידן, המתגוררת בסמוך.

"כאשר מדובר ביזמים פרטיים נהוג לתכנן מרתף חניה תת קרקעי בקונטור המבנה, למרות הפגיעה האפשרית בכלכליות הפרוייקט. התוכנית החדשה כלל לא מציעה זכויות בנייה תת קרקעית ולא מציעה קומות מתחת לקרקע עבור מרתף.
"ברחוב סביון קיימים מספר גני ילדים וכן בית ספר הפרחים, שם קיים קושי למעבר רכבים וחצייה של ילדים במעברי חצייה. מעבר של אוטובוסים ברחוב הוא אתגר מורכב לכל הנוכחים בכביש וברחוב, ובכלל הרחוב מרגיש כמו משחק המחשב פרוגר המוכר משנות ה-80' (צפרדע המבקשת לחצות כביש מהיר ונתקלת במכשולים קיצוניים).
"הכבישים בשכונת הפרחים הם כבישים צרים, שאמנם מטרתם למתן תנועה ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית, אך בפועל הכבישים לא מתאימים לסוגי הרכבים הגדולים והאהובים על הישראלים (ג'יפונים / SUV). גם השימוש בתחבורה ציבורית שאינה מיטבית, הטופוגרפיה המשופעת, ולקינוח מזג האוויר השרבי – מבריחים את הולכי הרגל ישירות מהרחוב למכוניות הממוזגות".

קליין משיב על הטענות ומציין שהסדרי החניה ייקבעו בהמשך עם מציאת היזם למבנה ומעריך שלא יהיו בעיות חניה: "מי שיתכנן את זה ימצא את הפתרונות בהתאם לתקן החניה הקיים לשטחי ציבור ושטחי מסחר. היזם יבנה בהתאם. אי אפשר לבנות כיום שלא לפי התקן", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: אושרה תוכנית עירונית המאפשרת פתיחת בתי קפה ומסעדות בפארקים בעיר


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

"הילדים כבר התרגלו לעובדה שלאבא שלהם יש מקצוע מיוחד"

מה משותף למתורגמן לשפת הסימנים, אומן רב תחומי המתמחה בקקטוסים ושחקן המגלם דמויות אהובות על ילדים? במבט ראשון לא תמצא קווי דמיון בין טל אייזנמן, מתן בלס וליאור דאוטקר, אולם שלושתם תושבים חדשים בחריש העוסקים במקצועות ייחודיים ונהנים מכל רגע

אמרתו הידועה של אנרי ז'נסון, סופר ועיתונאי צרפתי:  "כל מקצוע שאיננו גורם לשכוח את העבודה, הוא עבדות", מוצא את טל אייזנמן, מתן בלס וליאור דאוטקר בדיוק במקום הנכון. עבורם, מקור הפרנסה הוא גם מקור להנאה גדולה. שלושתם, תושבי חריש ובעלי מקצועות ייחודיים, יש שיאמרו לא יציבים, אבל אוהבים כל רגע, גם כשאמא שואלת: "נו, מתי כבר תמצא עבודה נורמלית?". מה משך אותם למקצוע וכיצד הם מתמרנים בין עבודה, משפחה וקהילת חריש?

"מה לעזאזל הם אומרים שם בבועה הזו בטלוויזיה?"

טל אייזנמן
כך אומרים 'אשה' בשפת הסימנים. צילום תמונה ראשית: ניקול קוזנצוב

טל אייזנמן (40), מתורגמן לשפת הסימנים, מתגורר בחריש ארבעה חודשים בלבד אליה עבר מטבריה. הוא נשוי ואב לשלושה ואת הדרך למקצועו הייחודי עשה כמעט במקרה.

"תמיד סקרן אותי לדעת מה לעזאזל הם אומרים שם בבועה הזו בטלוויזיה?", הוא מסביר. "כשלמדתי באוניברסיטת תל אביב, כמעט ונרשמתי לקורס בחירה בשפת הסימנים, אבל זה לא התאפשר לי בגלל מערכת השעות אז בחרתי במקום זאת ביוגה. אמרתי לעצמי שיום אחד אני עוד אעשה זאת –  וזה קרה". טל מספר שבנו בכורו, יהונתן, נולד עם לקות שמיעה והמצב שימש לו כזרז ללימודי שפת הסימנים.  "למדתי קורס בסיסי בעמותת 'שמע' לכבדי שמיעה. ככל שחלף הזמן התאהבתי בשפה הזו ורציתי לסמן כל מילה שאמרתי. שנים מאוחר יותר, עברתי הכשרה מקצועית והפכתי למתורגמן. היום אני יכול לדבר ולסמן עם האצבעות תוך כדי. אני עושה את זה כבר מבלי לשים לב".

כמה קשה זה? "לא קשה בכלל. אבל כמו בכל שפה אחרת חשוב להתמיד ולתרגל. אתה לא יכול להגיע לרמת שיח גבוהה עם אנשים חירשים מבלי לתרגל עם עצמך ואיתם. גם היום, שלוש שנים אחרי לימודי השפה אני לא יכול להגיד לך שאני שולט בה באופן מלא. השפה הזו כל הזמן מתחדשת ומשתנה בעקבות התפתחות הטכנולוגיה ותהליכים חברתיים נוספים. מרתק לראות כמה אוצר המילים שלה מתרחב ומתעשר".

מהו האתגר המרכזי בעבודה? "אין ספק שנדרשת הקשבה רבה בזמן התרגום ולפעמים, אתה צריך  גם להעביר עם סימני הידיים גם את ההערות בחלל הכיתה ואת רעשי הרקע מסביב".

טל אייזנמן
מתרגם בשיעור כימיה גם את ההערות ורעשי הרקע

היית ממליץ לאחרים לבחור במקצוע הזה? "זה מקצוע מעניין ומאוד דינמי. קשה להתפרנס ממנו כמקצוע יחיד אך כיום ישנו חוסר גדול במתורגמנים, כך שתמיד קיימת עבודה בתחום".

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש? "עברתי לחריש כדי להתקרב למרכז ולרכוש לקוחות חדשים מהאזור, אבל אני מוצא את עצמי ממשיך ומשרת את הלקוחות בצפון הארץ שמתקשים להיפרד ממני גם בשל המחסור העצום במתורגמנים. המשמעות שאני במשך שעות רבות מחוץ לבית ועל הכביש".

לאונרדו ואני

מתן בלס
מתן בלס

מתן בלס (31) הוא אמן ויוצר רב תחומי המתגורר בחריש שנה וחצי. הגדרות מעורפלות כאלה תמיד מעוררות את השאלה, מה בעצם הוא עושה ביומיום? מתן משיב: "ממתנות חתונה ועד יצירת ריהוט עץ מחומרים טבעיים. עציצים, ציורי קיר, ברכות מסוגננות, כתובות מקליגרפיה בכתב-יד, סקולנטים ועוד. אני פתוח לדרישות משוגעות וייחודיות של הלקוחות שלי. ארוסתי, לירון קוראת לי "הפרויקטור" כי אין משהו שמבקשים ממני ואני לא יודע לעשות".

האם ניתן להתפרנס מאומנות במדינה שלנו? "בוודאי. אם אתה טוב ויש לך מה להציע, אנשים מזהים את זה. אני מודה שצריך גם אומץ וקשרים".

מה זה "סקולנט" למי שלא מכיר?

סוקולנטים קקטוסים
מוכר קקטוסים בעציצים מעוצבים

"'סקולנט' הוא קקטוס. 'הסקולנט' זקוק למעט מים ושמש ולא נדרש לטיפול מיוחד. אני משתדל להעניק לו נופך אומנותי – לשתול אותו בכלים מיוחדים שאני יוצר מעץ, בטון וחומרים ממוחזרים. יש דרישה בשוק לקקטוסים ואני שמח שהעסק החדש הנישתי בתחום ממריא".

מי מבחינתך הוא המודל שלך בתחום? "יש לי תשובה מגלומנית – לאונרדו דה וינצ'י. כי הוא רב-תחומי כמוני ואיש הוליסטי שאינו מצמצם עצמו לתחום אחד".

האם ישנה יצירה שאתה גאה בה במיוחד? "ציור השמן הראשון שלי – פנתר עם כתפיים של בן אדם, כשהוא לובש מעיל צהוב ושרשרת זהב".

מה המחיר הכי גבוה שבו מכרת יצירה ולמי? "ציור שמן בהזמנה אישית לחבר. מחירה היה 9000 שקלים".

כיצד המקצוע שלך עוזר להם להשתקע ולהתערות בקהילה בחריש? "אני מודה שהריחוק מהמרכז עושה את שלו באופן טבעי – יש כאן פחות עסקים ואנשים והרבה פחות חשיפה. עברנו לכאן, כי זו הסביבה הטבעית שלנו. חיפשנו את איכות החיים. את תל אביב טעמנו אבל מאסנו בה בשלב מסוים והגענו לחריש, שזו עיר מתפתחת עם המון הזדמנויות. כבר היום אני עורך חוגי בית של 'קליגרפיה באומנות'. ויש קהל לזה".

כל האבות שחקנים

פיקו ליאור דאוטקר

ליאור דאוטקר (41), הוא תושב חדש בחריש. ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז עבר מכפר סבא. ליאור, שחקן בהכשרתו, הפך עם השנים מזוהה עם הדמות 'פיקו', שאם לא הספקתם להכיר, כנראה שאין לכם ילדים קטנים.

"פיקו הוא חייזר והוא דמות מצחיקה, שובבה ומוזיקלית. היא נולדה לראשונה בהצגה 'גיבורי האור' ומאז המשכתי איתה הלאה", מסביר ליאור. "לפעמים אני עונה לטלפונים של הורים שמבקשים שאדבר עם הילדים שלהם בקול של פיקו", הוא צוחק. ליאור מעיד שהוא חלק מעולם הילדים מאז היותו בן 16 ויש לו חלומות רבים עוד להגשים, אחד מהם, הוא להופיע במחזמר עם תזמורת חיה. בינתיים, את השאיפות המוזיקליות שלו הוא מגשים בכתיבת שירים ולחנים. "כתבתי יחד עם הזמר עידן יניב את הלהיט "כל היום אני חושב עליה". בנוסף,  כתבתי שירים לבועז שרעבי, אביהו שבת, רוחמה רז והלחנתי ל'דוד חיים' את כל השירים בהופעותיו". עיקר הפרנסה של ליאור מתבססת על מופעי ילדים שם הוא מגלם דמויות כמו קופיקו, פיקו ואחרים.

 מהי לדעתך רמת המופעים לילדים כיום לעומת העבר? "כיום המופעים יותר צבעוניים ועם שואו גדול. לפעמים, זה בא על חשבון הדברים האחרים. ייאמר לזכות המופעים שבהם אני מציג שהתוכן עשיר והמסרים חינוכיים וערכיים".

איך משפיעה העבודה שלך על חיי המשפחה שלך? "בתקופות לחוצות של חזרות אני כמעט ולא רואה את הילדים במהלך היום ולצערי, העול נופל על הכתפיים של אשתי, ליזי. הילדים כבר התרגלו לעובדה שלאבא שלהם יש מקצוע מיוחד. אני זוכר שבעבר, הילדה שלי חשבה שכל האבות שחקנים. כשהיא גדלה היא הבינה שלא כך הם פני הדברים".

 האם לעובדה שאתה רחוק ממרכז הארץ יש השפעה על העיסוק שלך? "זה קשה בטירוף, לפעמים אני מגיע מאוחר הביתה ופשוט קורס. אני מקווה שבקרוב התחבורה מכאן ולכאן, תהיה טובה יותר עם אוטובוסים מהירים ורכבת שתחבר אותנו לשאר היעדים. אני רק ארבעה חודשים בחריש ועד עכשיו מדהים לנו כאן והתושבים מדהימים. השכנים  שלנו בבניין הם כמו משפחה ואנחנו יוצאים לטיולים ועושים יחד על האש. זה מה שרצינו האמת – חיי קהילה וסביבת מגורים טובה. זה שווה את הריחוק".


פרוייקטים בחריש

התחלות חדשות בחריש: משנים מקום, משנים תעסוקה

מה אתה עושה כאשר אי אפשר להמשיך ולעשות את מה שעשית קודם? כאשר אתה שומע קריאה פנימית חזקה ללכת אחרי מה שנכון לך? האם אתה קופץ אל הלא נודע ומעז? אסף אלישיב, יואב גן ברוך ודרור אברהם הרמיס הלכו בעקבות צו ליבם והעזו

לעיתים נסיבות חיצוניות, כמו מעבר לעיר חדשה, כופות עלינו לחולל שינוי בחיינו, ולפעמים הצורך בשינוי הוא פנימי. כך או אחרת, מוטלת עלינו החובה להתמודד עם התחלה חדשה (ומפחידה). המעבר לחריש מביא עימו בהכרח התחלות חדשות. כולנו כאן (כמעט) תושבים חדשים שמתמודדים עם שכנים חדשים, מסגרות לימודיות לילדים וריחוק מהמשפחה, אבל יש כאלה שעשו צעד אחד נוסף – ומינפו את המעבר לחריש להתחדשות עצמית.

"העובדה שכולם פה חדשים מאפשרת לכל אחד להמציא את עצמו מחדש"

אסף אלישיב
אסף אלישיב. צילום: ג'ני קשת

אסף אלישיב (29) הגיע לחריש לפני שנה. הוא עבר עם אשתו ועם שלושת ילדיו מעין עירון, שם התגוררו תקופה קצרה ואליה הגיעו מתקוע, שם חיו במשך שמונה שנים.

במה עסקת לפני שעברת לחריש?

"אני הנדסאי תעשייה וניהול. עבדתי כשכיר בניהול לוגיסטי של פרויקטים בנדל"ן במשך כמה שנים, מול קבלנים, פיתוח תשתיות, רשויות מקומיות, דיירים וכן הלאה".

מתי היה השינוי התעסוקתי שביצעת?

"בעין עירון הייתה תחילת הטרנספורמציה. הרגשתי שאני מאוד נשאב לעבודה ושזה לא באמת מתגמל. הוצאתי אנרגיה ובסוף מישהו אחר קצר את הפירות במקומי. הרגשתי שאני יכול ורוצה לתעל את כל האנרגיה הזאת ולקצור בעצמי את הפירות. התעורר בי רצון להיות עצמאי".

אלישיב החל לחתום אבטלה ונרשם לקורס מטעם משרד הכלכלה. "למדתי מסחר אלקטרוני באמזון בג'ון ברייס בחיפה. לקחתי ברצינות את הקורס, והתחלתי לעסוק בזה במהלך הלימודים. כיום יש לי מוצר מטבח עם מיתוג פרטי משלי, שנמכר בארצות הברית".

אבל זה אינו עצם העניין מבחינתו. הוא מספר כי כיום, במסגרת השינויים הגדולים שהוא ואשתו עוברים, נפתח עולם היצירה שלו, שלדבריו, היה חסום במשך הרבה שנים.

"אני מרגיש שכיום אני בדרך לשליחות שלי. כיום אני מתייחס לעצמי בעיקר כאל אדם יוצר. יש לי יֶצֶר ליצירה. אני כותב ומשחק – יש לי משיכה מאוד חזקה לבמה וזו אהבת ילדות שלי שעכשיו אני מאפשר לה לחזור בגדול. אשתי ואני מעבירים יחד הרצאות וקטעי משחק מהשנים הראשונות של הנישואים שלנו, שהיו מאוד מאתגרות".

האם חריש תרמה לשינוי שעברת?

"בהחלט כן, העובדה שכולם פה חדשים מאפשרת לכל אחד להמציא את עצמו מחדש, איך שהוא רוצה, כולם מתחילים דף חדש אם הם רק בוחרים לעשות זאת".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמין שלכל אחד יש מתנה שמנחה אותנו לשליחות ולהגשמה שלנו. זה מתחיל מלהקשיב ללב. כל אחד הוא שחקן ראשי בחיים שלו, במחזה שלו, וכדאי שיעשה זאת כך שהתשוקה שלו תוביל אותו. חבל שאנשים עושים ויתורים ומחזיקים בדברים שלא נכונים להם".

 "ברגע שאנחנו פותחים את העיניים, יש המון אופציות"

יואב גן ברוך
יואב גן ברוך. צילום: רפאל מזרחי

"אנשים אוהבים להיות באזור הנוחות שלהם, ואני מאוד בעד שינויים. אני חושב ששינוי עוזר להתפתח," אומר יואב גן ברוך (50) תושב חריש, שאליה עבר מחולון לפני כארבעה חודשים. הוא מביא כחיזוק לדבריו את הפסוק: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך". "גם בורא עולם אומר ללכת – לצאת מאזור הנוחות, מכל מה שמולד בך", הוא מדגיש.

ספר לי על הדרך המקצועית שלך.

"אישית, תמיד העזתי לנסות ולגוון מבחינת תעסוקה. אחרי הצבא פתחתי חברת שיווק גדולה, בשלב אחר היה לי מועדון סלסה. כבר שנים רבות שאני שף קונדיטור. עבדתי בחברות קייטרינג ובמסעדות והרציתי בבתי ספר לבישול ולקונדיטוריה. לאחרונה, עבדתי במסעדה טבעונית בתל אביב, עד שהבנתי שהנסיעות מחריש למרכז לא מתאימות לי יותר ופתחתי עסק עצמאי".

לא פחדת לעזוב משרה בטוחה?

"היה לי ברור שיש לי אפשרויות, וזה לא הפחיד אותי. ברגע שאנחנו פותחים את העיניים, יש המון אופציות. אני עוסק כיום בדברים שעסקתי בהם גם קודם, אבל פיתחתי עסק חדשני בתחומי הקונדיטוריה עם דגש על אוכל בריאותי. חשוב לי לחנך אנשים לבריאות. כשאדם אוכל עוגה ממש טעימה, ומגלה שהיא עשויה מרכיבים טבעיים ובריאים בלבד הוא מופתע".

איך אתה עושה את זה בפועל?

"אני אופה עוגות בריאות ולחמים. יש לי אתר אינטרנט שהקמתי לא מזמן ואני עורך סדנאות והרצאות בנושא. אני גם מלווה אנשים בתהליכי שינוי של ירידה במשקל ובהורדת רמות סוכר, באמצעות שינוי הרגלי חיים".

האם לדעתך חריש מאפשרת לעסקים או לעצמאיים להתפתח בקלות?

"בכנות?" הוא אומר, "השאיפה שלי היתה לפתוח מקום בחריש. בדקתי אופציה לחנויות לפני שעברתי, אבל ראיתי שהעלויות מאוד יקרות. כרגע, לא נראה לי שזה יקרה פה".

 "כשכואב מספיק – אדם יוצא לעשות שינוי"

דרור הרמיס
דרור הרמיס

דרור אברהם הרמיס (37) גדל בשערי תקווה, וגר שם עד לפני שנתיים וחצי. בשנת 2014 הוא ואשתו חיפשו בית לרכישה, וזיהו את חריש כמקום בעל פוטנציאל. הם עברו לגור כאן בפועל באוקטובר 2016. דרור לא ידע שההחלטה הזאת תהיה כל כך משמעותית עבורו.

ספר לי על תהליך השינוי המקצועי שעברת

"זה לא היה רק שינוי מקצועי", הוא מבקש לדייק. "המהלך הזה של לצאת מהמקום שבו גדלתי כל חיי, להיפרד מ'ארצי וממולדתי', כמו שאומרים, גרם לי להתבונן בעצמי הרבה יותר עמוק. הבנתי שאני לא נמצא במקום שנכון לי מבחינת עיסוק. וכשכואב מספיק – אדם יוצא לעשות שינוי".

"בשנה וחצי הראשונות למעבר עוד המשכתי לעבוד בביצוע ובניהול פרויקטים של בנייה. עבדתי באותה חברה, ברעננה, כמעט עשר שנים כשכיר. כל התהליך של ההתנתקות מהשורשים המוכרים שלי הביא אותי להתבונן בעצמי בצורה אותנטית יותר, ולהבין שמרכז העניין שאני רוצה בחיי הוא עבודה עם אנשים. בסופו של דבר החלטתי להישאר באותו שדה, אבל בכיוון אחר, והתחלתי לעסוק בתיווך".

זה היה שינוי מהותי?

"מאוד מהותי", הוא אומר. "התעסקתי בענייני חומר וביצוע, וכיום אני מוביל את האדם אל הבית שלו. התפישה שלי שונה ב-180 מעלות. מה שחשוב לי כיום הוא התהליך שאני עושה עם האנשים, המפגש איתם, מה נכון להם – האדם במרכז. חשבתי ללכת לכיוון טיפולי ממש, כי הבנתי שאני עובד לפי רגש ושאני מחובר אל האנשים שאני עובד איתם ומבין את מה שהם עוברים".

מה אתה מאחל לעצמך להמשך?

"אם אצליח לחבר בין תהליכי התפתחות של אנשים ובין נדל"ן, זה יכול להיות מדהים. דבר נוסף שאני רוצה הוא להשתלב בפרויקטים בחריש. כרגע אני עובד בעיקר במערב חדרה, אבל אני בהחלט 'שחקן ביתי' מטבעי, ולכן הייתי שמח לעבוד בחריש".

איזו עצה היית נותן לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"לייצר שינוי מבפנים החוצה ולהיות קשוב לסימנים בדרך, לגילוי שלנו, לייעוד של כל אחד מאיתנו. הדרך היחידה לחיות בנוכחות ובסוג של קתרזיס וסיפוק היא להתקרב לייעוד שלנו. אני חושב שזה ממש שמחה או אומללות… אין אפשרות לא לעשות את זה".


הכירו את הנשים שעשו שינוי מקצועי בחריש, בכתבה קודמת בנושא: משנות מקום משנות מזל


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

התחלות חדשות בחריש: משנות מקום, משנות מזל

הן השאירו מאחוריהן עבודות בטוחות וניצלו את המעבר לחריש כדי ללכת אחרי הלב, להגשים חלום, לשנות עבודה ולהמציא את עצמן מחדש. לילך גרנדיר, סון פייגין ואורטליה אלישיב משתפות בתהליך השינוי שחוו ובתובנות החדשות שהשיגו 

אחת החוויות שמובטחת לתושבי חריש היא חוויה חוזרת ונשנית של התחלה חדשה. בכל פעם נפתח גן חדש, גינה ציבורית חדשה, עסק חדש או שכן חדש שמצטרף לבניין. אך יש שאינם מסתפקים רק במעבר לעיר חדשה אלא מינפו את ההתחלה החדשה לשינוי מעמיק יותר; ללכת אחרי הלב, להגשים תשוקות, להעז. לילך גרנדיר, סון פייגין ואורטליה אליישיב, הן נשים חזקות שבחרו לחולל שינוי בחייהם, לשנות עיסוק, מקצוע ופרנסה ולחפש אחר האושר בדרכים חדשות.

לילך גרנדיר: "כבר שנים שאני מכינה עוגות ונהנית לשמח איתן אנשים, ופתאום הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק"

לילך גרנדיר צילום טל בדרק
לילך גרנדיר: "מקפידה לשאול את עצמי כמה שיותר 'האם זה בשבילי'" צילום: טל בדרק

"המעבר לחריש וההתנתקות מהסביבה המוכרת לי גרמו לי לחפש מחדש את החיבור לעצמי. הרגשתי דחף חזק לשינוי והבנתי שיש לי הזדמנות להתחיל משהו חדש בשביל עצמי. אז עזבתי את העבודה בקיבוץ כצעד ראשון ומשם התהליך התגלגל", כך משתפת לילך גרנדיר (31), המתגוררת בחריש עם משפחתה מזה עשרה חודשים.

לילך נולדה בברזיל ובגיל שלושה חודשים אומצה על ידי משפחתה בקיבוץ עין שמר. עד למעבר לחריש, התגוררה לילך בקיבוץ יחד עם בן זוגה וילדיהם, ועבדה בענף החינוך, במכבסה ובמרכולית של הקיבוץ. לאחר המעבר לחריש, המשיכה בעבודתה בקיבוץ, "אבל משהו לא הסתדר לי כבר", היא נזכרת. "במשך יותר מחצי שנה חיפשתי עבודה, חיפשתי כיוון, חיפשתי את עצמי, הרגשתי אבודה. זה לא היה פשוט", היא משתפת.

"לקראת גיל 30 הציפו אותי המון מחשבות על קושי, שעולה אצלי כל שנה להכניס שמחה ליום ההולדת שלי מאחר והיום בו באתי לעולם הוא גם היום בו הופרדתי מאמי הביולוגית. אז קיבלתי החלטה לצרף ליום המיוחד שלי את השמחה לצד העצב. כבר שנים שאני מכינה עוגות לימי הולדת ונהנית לשמח איתן אנשים, ופתאום הבנתי שבזה אני רוצה לעסוק".

יש לך רקע מוקדם בנושא?

"לפני תשע שנים למדתי לימודי קונדיטוריה ועיצוב בצק סוכר ב'לגעת באוכל' וקורס עיצוב גרפי במכללת 'מעוף'. תמיד הייתה לי אהבה מיוחדת לעוגות בחושות בזכות פשטות ההכנה שלהן והתחושה הביתית שהן מעניקות. לאורך השנים קיבלתי הזמנות מזדמנות מהסביבה הקרובה אבל לא חשבתי למנף את העניין לעסק רציני, עד השינוי שהתחולל בי".

לילך פתחה לאחרונה עסק חדש 'הבחושה', שמציע עוגות בחושות, עוגות יום הולדת מעוצבות, קאפקייק'ס וקינוחי גביעים גדולים. היא מתכננת בזמן הקרוב לפתוח סטודיו בו יוכלו ילד יום ההולדת והוריו לקחת חלק בעיצוב עוגת יום ההולדת.

מהי המסקנה שלך מהתהליך שעברת?

"להיות מחוברת לעצמי. הרינגטון בפלאפון שלי הוא שיר ברזילאי שמתחיל בשאלה, 'האם זה בשבילי', זה מנחה אותי בכל רגע ביום. אני מקפידה לשאול את עצמי כמה שיותר 'האם זה בשבילי' ולהקשיב לתשובה עד כמה שאפשר".


לוח דירות חריש


סון פייגין: "כשעברנו לחריש קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אעסוק רק במה שאני אוהבת"

סון פייגין
סון פייגין: "אני סוף סוף מרגישה הגשמה עצמית"

סון פייגין, 29, נשואה ומצפה לילד ראשון, עברה מתל אביב לחריש עם בן זוגה בקיץ האחרון. סון עבדה בשנים האחרונות בגן ילדים. היא אהבה את העבודה אבל הרגישה שליבה מושך אותה למקום אחר והחליטה לנצל את המעבר לחריש לשינוי מקצועי. סון נרשמה ללימודי טיפולי גוף במכללת 'רידמן' והדרכת פילאטיס בקמפוס 'שיאים'.

"המעבר המתוכנן לבית חדש ולסביבת מגורים חדשה הביאו אותי להחלטה לשנות כיוון. תמיד רציתי ללמוד עיסוי אבל פשוט עשיתי דברים אחרים. כשסיימתי ללמוד עדיין גרתי בתל אביב אבל לא הצלחתי ליישם שם את השינוי המקצועי. כשעברנו לחריש קיבלתי החלטה שמעכשיו אני אעסוק רק במה שאני אוהבת".

ספרי על השינוי, במה את עוסקת כיום?

"אני עובדת בתור מעסה בספא בקיסריה ובקרוב אפתח קליניקה פרטית לטיפולי גוף בחריש. בנוסף אני מדריכת פילאטיס בקופת חולים מאוחדת בחריש ובחדרה ומעבירה אימונים אישיים".

חריש, כעיר חדשה, היא קרקע פורייה לעסקים חדשים. מצד שני, היקף האוכלוסייה בחריש עדיין לא גדול כשל עיר. איך זה משפיע עלייך בתור עוסקת עצמאית חדשה? 

"בגלל שקהילת חריש היא קהילה בהתהוות ובגלל שרובנו חדשים פה אני מרגישה שקיים בחריש רצון קולקטיבי להתחבר ולהכיר. בנוסף, במסגרת עבודתי כמדריכת פילאטיס אני פוגשת נשים רבות מחריש ומקבלת מהן המון פרגון. אני שמחה על ההזדמנות להכיר את הקהילה".

האם את מרוצה היום מהבחירה לשינוי כיוון מקצועי בחייך?

"לגמרי. אני סוף סוף מרגישה הגשמה עצמית. תחום ה'גוף-נפש' הוא עולם ומלואו. תמיד יש עוד ללמוד ואני מקווה להמשיך ולהתפתח בתחום".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמינה שבריא יותר לנפש לעסוק במה שאנחנו אוהבים. ברור שלא קל לערוך שינוי בחיים, אבל פשוט צריך להחליט ולהתחיל. אני מאמינה במוטו, "Be the change you want to see in the world", זה משפט שמלווה אותי ועזר לי לבצע את הבחירה המקצועית החדשה שלי".

אורטליה אלישיב: " למדתי לעשות מה שבא לי מתוך אמונה שלמה שזה יוביל אותי למקום הנכון בשבילי"

אורטליה אלישיב. צילום אלנתן ליברמן
אורטליה אלישיב: "זה מתחיל עם ה'בא לי' הקטן ומוביל אל הדבר הבא". צילום אלנתן ליברמן

אורטליה אלישיב, בת 29, נשואה ואם לשלושה ילדים. לפני כשנתיים עברה עם משפחתה לעין עירון מהיישוב תקוע שבגוש עציון כדי להתחיל להתמקם באזור לקראת המעבר לחריש. לפני תשעה חודשים עברה להתגורר בחריש.

במה עסקת לפני המעבר לחריש?

"כשגרנו בתקוע עבדתי בתור בימאית ומורה לתיאטרון בבתי ספר שונים. אהבתי את זה מאוד, אהבתי לביים, להרים הפקות ולהפתיע את עצמי כל פעם מחדש. תמיד היה ברור לי שהשליחות שלי קשורה באנשים ובתור מורה ובימאית הרגשתי שאני עוזרת לאנשים ולילדים להעצים את הביטוי האישי שלהם".

ספרי על הצורך בשינוי שחשת

"התחלתי לעבוד בתור מורה לתאטרון בבית ספר בכרכור אבל די מהר הרגשתי שזה לא זה. הרגשתי שלא בא לי והיה לי ברור שזה לא נכון להמשיך שם כשאני לא מרגישה את התשוקה. הבנתי שהחיים זימנו לי הזדמנות לשינוי, הזדמנות לעשות חשיבה מחודשת".

במה את עוסקת כיום?

"אני מנחת מעגלי נשים בהם אני מלמדת נשים להקשיב ולהתחבר לתשוקה שלהן. אני אוהבת להגדיר את התפקיד שלי במעגל כ'דולה', אני עוזרת לנשים ללדת את עצמן מחדש ולהגשים את עצמן בעולם. אני עדיין מחזיקה משרה חלקית בתור שכירה בצהרון בבית ספר בזיכרון יעקב וזה מאפשר לי להיות עצמאית בנחת. אני עובדת בתור שכירה לפרנסה כדי לאפשר לעצמי את השינוי. אני רוצה לעודד נשים להעז ללכת עם הרצון שלהן ולעשות שינוי אבל חשוב לי גם להדגיש את החיבור למציאות".

 האם קהילת חריש עזרה לך בתהליך השינוי?

"כן, קהילת חריש היא מקבץ של אנשים בתדר של שינוי, הרי כולם פה חדשים, והמשמעות היא שאנשים בחריש מאוד פתוחים לדברים חדשים. כשאדם נמצא בתוך תהליך של שינוי ומצליח להרפות מהפחד הוא מזמן אליו דברים. כעיר, כולנו כישות אחת, מסתובבים עם תדר פתוח, עם תשוקה ללמוד, להכיר, לקבל משהו חדש".

איזו עצה היית נותנת לאנשים שמתלבטים אם לבצע שינוי קריירה?

"אני מאמינה שקשה למצוא את התשובה לשאלה מה היעוד שלנו. אני כבר הפסקתי לשאול את השאלה הזאת. במקום זה למדתי להקשיב לחשק שלי, לעשות מה שבא לי מתוך אמונה שמה ש'בא לי' יוביל אותי למקום הנכון בשבילי. לכאורה, נשמע שזו גישה מאוד נועזת, אבל מסתבר שלא. זה מתחיל עם ה'בא לי' הקטן ומוביל אל הדבר הבא. משם זה ממשיך לתהליך של חידוד הקשב לרצון המזוקק. בשביל זה צריך לעזוב את הראש, לרדת לבטן, שם יש את כל התשובות לרצונות הפנימיים שלנו, וזה מה שמוביל להגשמה עצמית".


לוח דירות חריש

יוקם מרכז הכוון תעסוקתי שיסייע לתושבי חריש במציאת עבודה

החלה פעילות להקמת מרכז הכוון תעסוקתי השכלתי אשר יסייע לתושבי חריש במציאת תעסוקה איכותית, השתלבות בהכשרה מקצועית ופיתוח עסקים ויזמות

בחודש יולי החלה לעבוד במועצת חריש רכזת תעסוקה שתחת אחריותה פיתוח וקידום הקמת מרכז ההכוון התעסוקתי. מטרת המרכז היא לסייע לתושבי חריש במציאת עבודה בחריש ובאיזור הקרוב, לחזק את תושבי העיר תוך יצירת חוסן כלכלי, תעסוקתי וחברתי באמצעות פיתוח האינטיליגנציה המקצועית, מתן כישורים, מיומנויות ויכולות לעולם התעסוקתי המשתנה והדינאמי.

על פי התכנית הראשונית המשורטטת בימים אלה, המרכז יפעל באמצעות שלושה מעגלים שונים:

  • המעגל הראשון יעסוק בקידום והעצמת ההון האנושי הקיים בחריש, באמצעות הכשרות מקצועיות ולימודים אקדמיים.
  • המעגל השני יתמקד חשיבה על הצרכים המקומיים בעתיד, הכנת העובדים לצרכי המעסיקים והארגונים הספציפיים שיגיעו לעיר.
  • המעגל השלישי יעסוק בחשיבה לטווח ארוך בתחום הטכנולוגי. המרכז ישקיע בהכשרת תושבים בתחום זה על מנת למשוך חברות סטארט-אפ וחברות טכנולוגיות שיפתחו מרכזי מו"פ ומעבדות טכנולוגיות בחריש.

תכנית הוליסטית

בימים הקרובים מתוכנן להגיע לחריש איסר דובדבני, ממונה מחוז הצפון באגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה. הוא יסייע באיפיון הצורך הקיים בעיר ובהתאמת תכנית פעולה שתציע לתושבי העיר: הכשרות מקצועיות והשמה, פיתוח יכולות תעסוקתיות ומסוגלות תעסוקתית, הקניית יכולות, כישורים ומיומנויות (soft-skills), סדנאות הכנה לראיון עבודה, כתיבת קורות חיים, כישורי חיפוש עבודה בעולם הדיגיטאלי, נטוורקינג וכדומה.

לדברי נועה ספיר, דוברת מועצת חריש, תקציב המרכז העתידי יקובץ מגופים פרטים, ציבוריים ומשרדי ממשלה. "אנו פועלים בימים אלה לחיבור שותפים אסטרטגיים", ציינה הדוברת בדבריה והוסיפה: "לכל תושב בעיר מגיעה הזכות להתפרנס בכבוד. במקביל, הצלחה בקריירה ועבודה איכותית תשפיע מאוד על התפתחותו של היישוב ולכן נדרשת תכנית הוליסטית המשלבת הכשרה מקצועית, soft skills וחדשנות, המותאמת לצרכי התעסוקה בעולם משתנה תדיר במאה העשרים ואחת".

ראש מועצת חריש, יצחק קשת, ציין כי: "העתיד של חריש בנוי על התעסוקה והשכלה של התושבים, ולכן אנו משקיעים משאבים רבים בהקמת מרכז הכוון תעסוקתי חדש למען תושבי חריש".


עוד בנושא: הכירו את מפת התעסוקה בחריש והסביבה


לוח דירות חריש

מחפשים עבודה? הכירו את מפת אזורי התעסוקה בחריש ובסביבה

חריש, בהיותה עיר חדשה, מושכת אוכלוסיה מכל רחבי הארץ. רבים מקרב התושבים החדשים מגיעים לאזור חדש לחלוטין עבורם וההבטחה ל“התחלה חדשה”, שנאמרת לרוב בהקשר חיובי, מלווה גם בחשש. עבור אלה שמעתיקים לא רק את מקום מגוריהם אלא גם את מקום העבודה נשרטט בכתבה זו את מפת אזורי התעסוקה המרכזיים בחריש ובסביבה.

ללכת ברגל לעבודה – אפשרויות התעסוקה בתוך חריש

נתחיל את הסקירה במרחק הליכה מהבית – הזדמנויות התעסוקה בעיר עצמה.
חריש אמנם עדיין בתחילת דרכה אך כבר היום ניתן להשתלב בה בעבודה באחד ממוסדות החינוך הרבים בעיר, בעסקים הראשונים שנפתחו לאורך השדרה המרכזית וכן במועצה המקומית ובוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה המפרסמות מדי פעם באתריהן מכרזים חדשים לתפקידים שנפתחים. כמו-כן, משווקי הנדל"ן ומשרדי התיווך בעיר מחפשים מפעם לפעם נציגי מכירות ויועצי נדל”ן חדשים.

ככל שהעיר תמשיך להתאכלס ולהתפתח בשנים הקרובות ירבו העסקים החדשים ותגדל כמות המשרות בעיר עצמה. בכל העסקים בעיר, בכל מוסדות הציבור, בכל סניפי הבנקים וקופות החולים ובכל סוגי השירותים המוניצפליים יידרשו עובדים חדשים. בטווח הארוך ייתכן מאד שהבעיה תהיה דווקא מחסור בעובדים שיאיישו את כל המשרות החדשות שייפתחו בעיר וחריש עשויה להפוך למרכז תעסוקה גם עבור התושבים של יישובי הסביבה.

לעצמאים ובעלי עסקים קיימת כמובן אפשרות להעתיק את העסק או לפתוח עסק חדש בעיר החדשה. להעתיק עסק למקום חדש או לפתוח עסק חדש אינה משימה פשוטה אך דווקא בחריש שבה הכל נבנה מהתחלה, האפשרות להיות בין הראשונים, בתחומים רבים, מספקת לבעלי העסקים הזדמנות ייחודית.

קישורים רלוונטיים:

עד 15 דקות מחריש – עבודה במרחק נסיעה קצרה

ביישובי הסביבה במועצה האזורית מנשה ובפרדס חנה-כרכור פועלים עסקים רבים, מוסדות ציבור וחינוך ומרכזי קניות גדולים. בתחום החינוך קיימת דרישה מאד גבוהה לסייעות וגננות ביישובים השונים ומעבר לכך ישנה דרישה בעיקר לעובדים בתחומי השירותים, המכירות והמסחר, אדמיניסטרציה וכן עובדים כלליים. רבים מתושבי חריש החדשים ישתלבו בעבודה באלפי העסקים הקטנים והגדולים הפועלים בסביבה.

בצמוד לצומת חריש מתוכננת הקמת אזור תעשיה משותף למספר רשויות מקומיות ומועצות אזוריות. אזור תעשיה זה יוסיף גם הוא משרות רבות במרחק נסיעה של דקות ספורות מחריש.

קישורים רלוונטיים:

20 דקות מחריש – לעבוד בחברות גדולות באחד מפארקי התעשייה

במרחק של 20 דקות מחריש ממוקמים שלושה פארקי תעשייה גדולים המציעים מגוון משרות בחברות גדולות בתחומי ההיי-טק והתעשייה.

פארק ההיי-טק ביקנעם

בפארק התעשייה ביקנעם פועלות כ-120 חברות בתחומי ההיי-טק, הביוטכנולוגיה, הרפואה המתקדמת, התקשורת, האלקטרוניקה, המזון והפלסטיקה. בפארק מועסקים למעלה מ-10,000 עובדים והוא נחשב לאחד ממרכזי ההיי-טק המובילים בישראל כיום.

הגישה לפארק מחריש נוחה יחסית דרך כביש 6 לכיוון צפון – ממחלף עירון למחלף עין תות ומשם ישירות לפארק התעשייה.

פארק התעשייה קיסריה

בפארק התעשייה בקיסריה פועלות כ-180 חברות בתחומי ההיי-טק, הביוטכנולוגיה, המכשור הרפואי, טכנולוגיות המים, תעשייה מסורתית ועוד.

הגישה לפארק מחריש גם היא נוחה יחסית, דרך כביש 65. בתחומי הפארק אף ממוקמת תחנת רכבת והפארק מפעיל שירות הסעות פנימי ללא תשלום לטובת העובדים.

פארק תעשיות עמק חפר

בפארק תעשיות עמק חפר פועלות כ-150 חברות במגוון רחב של תחומים כגון: תרופות, מזון ומשקאות, ריהוט, הנעלה והלבשה, טיהור מים, מוסכים ועוד.

הגישה הכי נוחה לפארק מחריש היא דרך כביש 9 היוצא מאזור מושב מאור ומתחבר לכביש 4 בסמוך מאד לצומת הכניסה לפארק.

קישורים רלוונטיים:

40 דקות נסיעה – לאוהבי ההגה

במרחק 40 דקות נסיעה ישנן כבר אפשרויות רבות מדי בכדי למנות את כולן אך נציין שני אזורי תעסוקה גדולים ומרכזיים – אחד בחיפה והשני בפאתי גוש דן, ברעננה.

מתם – פארק היי-טק ועסקים בחיפה

אחד מפארקי ההיי-טק הגדולים והידועים בישראל הוא פארק מתם הממוקם במבואותיה הדרומיים של העיר חיפה. בפארק פועלות 73 חברות גדולות ומובילות בתחומי המחקר ופיתוח של חומרה, תוכנה, אינטרנט, תקשורת, מכשור רפואי וביו-טכנולוגיה. בפארק מועסקים למעלה מ-11,000 עובדים ובין החברות הבולטות הפעילות בו ניתן למנות את אינטל, אלביט מערכות, Microsoft, Apple, Google, צים, IBM ועוד.

הגישה לפארק מכיוון חריש היא דרך כביש החוף (כביש 2) שאליו ניתן להגיע או דרך כביש 65 או דרך כביש 6 ובהמשך דרך כביש 70.

פארק מסחר ותעשייה רעננה צפון

פארק התעשייה הגדול של רעננה כולל חברות רבות, בעיקר בתחומי ההיי-טק אך גם בתחומים נוספים. בפארק מועסקים כ-31,000 עובדים המגיעים ברובם מאזור השרון והמרכז. בין החברות הבולטות הפעילות בו ניתן לציין את החברות NICE, SAP ו-HP לצד חברות גדולות נוספות.

הגישה לפארק ברעננה מכיוון חריש אפשרית דרך כביש 9 ובהמשך כביש 4 או דרך כביש 6 וירידה במחלף חורשים לכיוון כפר סבא ורעננה.

קישורים רלוונטיים:

לסיכום, בין אם בתוך חריש ובין אם בסביבתה, ראינו כי לתושבי העיר החדשה קיימות מגוון אפשרויות והזדמנויות לתעסוקה ופרנסה טובה. מעוניינים לשמוע עוד ולהתייעץ עם חברים מהקהילה בחריש? היכנסו לקבוצת "משרות בחריש והסביבה" בפייסבוק. בהצלחה!


פרוייקטים בחריש