החל מהשבוע יחולו שינויים בכמה מקווי האוטובוס בעיר. המטרה: סנכרון לוחות הזמנים ותדירות גבוהה יותר

בשבוע שעבר החל לפעול לראשונה קו אוטובוס שמחבר את תושבי חריש לעיר הבירה. המשנה לראש העיר: "אנו רושמים הישג גדול בקידום פתרון מצוקת התחבורה בחריש"

הוועדה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לקדם תוכניות להקמה של שלושה מסופי תחבורה מתקדמים במחוזות חיפה והצפון, אחד מהם בחריש

הועדה הארצית לתכנון ובנייה (ות"ל) אישרה היום לקדם את תוכנית משרד התחבורה להקמת מתקני תשתית ומסופי תחבורה ציבורית משולבים בנקודות אסטרטגיות בערים הבאות: מעלות תרשיחא, כפר כנא וחריש.
המסוף בחריש יוקם בשכונת 'חריש דרום' וישרת הן את הקווים העירוניים והאזוריים הקיימים והן את הקווים החדשים המתוכננים במרחב.

התוכנית שאושרה לקידום (תת"ל 158) היא חלק מתוכנית אב ארצית למתקני תשתית לתפעול תחבורה באוטובוסים לשנת 2040, הנסמכת על תוכנית אסטרטגית ארצית לפיתוח התחבורה הציבורית. בתוכנית זו קבע משרד התחבורה יעד שאפתני לפיצול בין כלי רכב פרטיים לתחבורה ציבורית לאותה שנה, ביחס של 60% לרכב פרטי ו-40% לתחבורה ציבורית.

מסוף התחבורה הדרומי בחריש דרום, הוא אחד משלושה מסופי תחבורה מתוכננים בעיר. מסוף התחבורה הראשון בעיר, המסוף המערבי, הוקם בהשקעה של 32 מיליון שקלים. הוא ממוקם בסמוך לשדרת דרך ארץ בכניסה לעיר, והחל לפעול במאי 2024.

מסוף נוסף, המסוף המזרחי, מתוכנן בשכונת מעו"ף, בה פועל כיום מסוף אוטובוסים זמני. המיקום המדויק של מסוף התחבורה הקבוע במעו"ף טרם נקבע. שלושת המסופים יחד יעניקו לתושבי העיר חיבוריות וקישוריות הן בתוך העיר והן מחוצה לה.

בשנה החולפת תוגברה תדירותם של הקווים הבינעירוניים לבנימינה (קו 71) לפרדס חנה (קו 160) ולרכבת חדרה (קו 163). למרבה הצער, לא חלה התקדמות עם הקו מחריש לירושלים. לדברי חבר המועצה דוד פינקל, קו 942 מחדרה לירושלים מתוכנן, על פי סיכום עם משרד התחבורה, להיכנס למסוף חריש ולהמשיך דרך כביש 6 ישירות לירושלים. עם זאת, ההחלטה על כך מתעכבת מסיבות תקציביות. "מחכים לתוספת תשומות לקו, חדרה תקבל תוספת נסיעות בקו זה, בעיקר בשעות הערב, וכל הנסיעות יעברו דרך מסוף חריש. אני מקווה שנקבל בשורות טובות בקרוב".

לקריאה נוספת: סיכום שנה: אבני הדרך המשמעותיות של חריש ב-2024

---

השקתו של מסוף התחבורה הציבורית החדש שנבנה בעלות של 32 מיליון שקלים אמורה להביא לתגבור משמעותי בקווי התחבורה הציבורית העירוניים והבין-עירוניים. ראש העיר: "המטרה המרכזית של הקמת המסוף היא לאפשר את הרחבת שירותי התחבורה הציבורית בחריש". אלו שינויים חלו במסלולי הנסיעה ואלו קווים תוגברו?

היום (שישי) נפתח מסוף התחבורה הציבורית החדש של חריש במערב העיר. המסוף שהחל להיבנות בשנת 2022 תוקצב על ידי משרד התחבורה בתקופת כהונתה של מרב מיכאלי והושקעו בו 32 מיליון שקלים.

המסוף ממוקם בכניסה לעיר, סמוך לשדרת דרך ארץ. הוא כולל 10 רציפים שדרכם יעברו כ-500 נסיעות יומיות. במסוף 26 עמדות חניה תפעוליות לאוטובוסים, ובהמשך השנה תושלם התקנת עמדות טעינה לאוטובוסים חשמליים.

במסוף נבנה אולם נוסעים ממוזג שכולל מוקד מודיעין, מכונות למכירת כרטיסים ושילוט אלקטרוני. כמו כן הוקמה סככת הצללה לנוסעים הממתינים ברציפים וחשופים לתנאי מזג האוויר המשתנים.

"המטרה המרכזית של הקמת המסוף היא לאפשר את הרחבת שירותי התחבורה הציבורית בחריש בקווים העירוניים והבין-עירוניים", ציין ראש עיריית חריש יצחק קשת. עוד אמר כי "יחל תגבור משמעותי של חלק מקווי התחבורה הציבורית בחריש".

שינויים בקווים העירוניים

על פי פרסום משרד התחבורה והרשות הלאומית לתחבורה ציבורית, החל מהיום (שישי) יחולו שינויים בקווי הנסיעה העירוניים והבין-עירוניים.

שני הקווים העירוניים, קו 20 וקו 22 יתחילו וייסיימו את נסיעתם במסוף התחבורה החדש. בהתאם, תחנות דרך ארץ/אשל ודרך ארץ/גפן יבוטלו.

קו 20 ו-20 א' ישמש את תושבי שכונות מעוף, בצוותא והפרחים כקו פנימי שיסע ברחבי השכונה ויביא את תושביה אל וממסוף התחבורה החדש.

קו 22 ישמש את תושבי שכונות אבני חן והחורש כקו פנימי שיסע ברחבי השכונה ויביא את תושביה אל וממסוף התחבורה החדש כמו גם למסוף המזרחי. (ראו פירוט מסלול הקווים במפה מעלה).

שינויים בקווים הבין-עירוניים

שינויים נוספים יחולו גם בקווים הבין-עירוניים. בקווים 631 ו-632 מחיפה ותל אביב בהתאמה: הקווים יתחילו וייסיימו את מסלולם במסוף חריש.

הקווים לא יעברו בשכונות: החורש, אבני חן, הפרחים ומעו”ף. מענה לשכונות יינתן באמצעות קווים: 22, 20, 70, 71, 60, 160. בשעות הלילה, בעת סיום פעילות הקווים העירוניים בחריש, הקווים היוצאים מחיפה ומתל אביב, יעצרו בשכונות החורש, אבני חן, הפרחים ומעו”ף.

כל הקווים הבין-עירוניים הנוספים, לשקד, מבוא דותן, חדרה, בנימינה, פרדס חנה, תחנת רכבת חדרה ומצפה אילן יצאו גם הם ממסוף התחבורה החדש. שינויי מסלול נרחבים בוצעו בקווים 60, 63, 160. (ראו פירוט מעלה).

תדירות הקו 71 לבנימינה תתוגבר לשלוש נסיעות בשעה, במרבית שעות היממה. תדירות קו 163 לתחנת רכבת חדרה תתוגבר בימים א'-ה' ותדירות קו 160 לפרדס חנה תתוגבר גם היא.

מגרשי חניה סמוכים למסוף, לטובת המגיעים עם רכב פרטי, נמצאים בקניון More בכניסה לעיר ובמגרש החניה של חברת החשמל.

המסוף המערבי החדש הוא חלק ממערך של שלושה מסופים מתוכננים בעיר. המסוף המזרחי הזמני, שפועל כיום בשכונת מעו"ף, יעבור בעתיד למיקום קבע בחלקה המזרחי של העיר והמסוף הדרומי, מתוכנן להיבנות ברובע ״חריש דרום״ העתידי.

המידע המלא על שינויי הקווים

---

יצחק קשת זכה בפעם השלישית ברציפות במנדט להנהיג את העיר, אבל מערכת הבחירות היתה קשה ומאתגרת, והפתיעה אפילו אותו. כעת הוא נחוש להמשיך להנהיג את העיר בדרך שלו, על אף שההרכב הקואליציוני המגוון יחייב אותו להתגמש. על המענה לכלל הקהילות בעיר הוא לא מתכוון להתפשר ובמיוחד, לדבריו, לאלו שסיפקו לו תמיכה בלתי מסויגת

במוצ"ש לפני שבוע, בילה ראש העיר יצחק קשת בחמ"ל העירוני בשל מתקפת הטילים האיראנית, וקיבל אינספור שיחות טלפון והודעות מתושבים מודאגים, שעל רובן, לא הספיק להשיב.

נושא הביטחון האישי בחריש קיבל תשומת לב יתרה, בעקבות מתקפת החמאס, וקשת מעריך שמערך הביטחון בעיר השתפר משמעותית: "חריש היום בטוחה הרבה יותר מלפני מתקפת ה-7 באוקטובר", הוא מצהיר.

"לפני המלחמה אפילו לא היינו מודעים לחומרת המצב. מאז נעשתה עבודת עומק נרחבת. יש לנו מרכיבי ביטחון שלא היו קיימים בעבר, כמו שתי כיתות כוננות שמתאמנות שלוש-ארבע פעמים בשבוע עם אנשי מקצוע מובילים. הצבא גם פחות סלחן, הרבה יותר אקטיבי ופועל בצורה אגרסיבית בשטחים. עכשיו הכול גלוי ויש חומה וגדר אמתית, לא פרוצה כמו פעם״.

״הכנו גם מסמך עמדה לשר הביטחון שמפרט את כל הצרכים שלנו, העיקרי בהם, הבקשה להחריג אותנו, למרות שאנחנו ישוב צמוד גדר ושייכים למשטרה. נעשו הרבה תהליכים ויש עדיין פערים שצריך להשלים, אבל חשוב לי לומר שאנחנו מודעים לכל".

הדרך: חיים ביחד

בחמ"ל העירוני לקחו חלק לראשונה, חברי הקואליציה והאופוזיציה החדשים. לשאלה כיצד מעריך קשת את יכולותיו לפעול להשגת המטרות למרות האופוזיציה הוא משיב: "קודם כל יש לי רוב. שנית, ברור לי שיאתגרו את האנשים מבפנים, את בן זיקרי בעיקר. פינקל פחות. אבל כן ברור לי שזאת הכוונה, לנסות לייצר פירוד ולפרק את העסק. אז בסדר, אנחנו נצטרך לעבוד על זה".

"אין ספק שזה הרבה יותר מורכב לנהל 15 חברים כשלכל אחד יש את הכיוונים שלו ואת העניינים שלו, ולכאורה יש ניגודיות בין תפישות העולם. מה שאני מנסה להשיג זה שכל קבוצה תבין שהיא יכולה לקבל את מה שהיא צריכה, וזה לא אמור לסתור או להפריע לקבוצה אחרת.

"לצערי, יש קבוצות שדורשות שהעיר תתנהל לפי דרך מסוימת", מציין קשת ביחס למפלגת נעם, שמבקשת לחזק את הצביון היהודי בחריש ובארץ כולה. "מי שמוביל את מפלגת נעם בחריש הוא הרבה יותר קיצוני מחרדים", פוסק קשת. "החרדים דורשים את מה שהם צריכים ולא מכתיבים לך מה לעשות בכל העיר. אני ניסיתי לגשר ולסדר, זה לא עזר. זה יכול להסתדר רק בדרך אחת, שהם בהכנעה.

"בסופו של דבר, קיבלתי את המנדט, פעם אחר פעם, להנהיג את העיר בדרך של חיים ביחד, וצריך לקבל את זה".

ההפתעה: ״כל הסקרים צפו לנו מעל 50%״

הקרב על קולם של תושבי העיר לא היה קל. למעשה, תוצאות הבחירות בסבב הראשון במסגרתן קיבל קשת רק 37.7% מקולות הבוחרים (כולל קולות החיילים) ונאלץ להתמודד בסבב שני מול יוחאי פרג'י, הפתיעו אותו מאוד.

"היו חסרים לנו 200 קולות בלבד כדי להגיע ל-40%. כל הסקרים שעשינו צפו לנו מעל 50%. הייתי במומנטום מאוד חזק לפני המלחמה, ואז שחררתי. לא גייסתי אפילו את כל המערך מחדש, סבלנו מיהירות ומשאננות. ההתעוררות היתה בסיבוב השני, שם הלכנו על זה בכל הכוח".

כשישבתי לנתח את תוצאות הבחירות, הייתי בהלם. 2,200 תומכים מוצהרים שלי לא הצביעו. זו כמות עצומה ומדובר בנתון מאוד דרמטי כי בקבוצות הלחץ ההומוגניות באו ב-90 אחוזי הצבעה, ואני נשען על הקהל הרחב. זה הבייס שלי. זה נופל וקם על אחוזי הצבעה גבוהים ועל מנגנון שיודע להוציא אותם החוצה".

קשת מודה גם בשגיאות שביצע בקמפיין: "היתה לי יכולת לייצר חיבורים לפני הבחירות אבל הייתי יהיר. חשבתי שאני לא צריך אף אחד".

תקופה קשה למכרזים

חריש מונה כיום 42 אלף תושבים, להערכתו של קשת העיר צפויה לצמוח עד סוף הקדנציה בכ-50 אחוזים. "העיר צועדת בצעדי ענק ואנחנו נהיה מעל 60,000. יש לנו את חריש צפון על הפרק, שבסוף הקדנציה אני מעריך יסתיים השלב התכנוני שלה, ויש כבר תוכניות לחריש מערב, מעבר לכביש 6, שתכפיל את העיר".

"זו באמת תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית, כמו חריש דרום או צפון, זה לשכפל את העיר. זה עוד 60-40 אלף תושבים. מבחינתנו, אם לא נקבל תשתיות תומכות לתוכנית הזו בצורה אגרסיבית. אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף".

לצד הצמיחה המשמעותית באוכלוסיית העיר, מקורות ההכנסה של העירייה עדיין לא מובטחים. למעשה, על פי התחזיות של עיריית חריש, בעוד שנתיים העיר תסבול מגירעון של 38 מיליון שקלים. לשאלה כיצד מתכננת העירייה בראשותו להתמודד עם זה, קשת משיב: "נושא אזורי התעסוקה הוא אחד החשובים מבחינת ההתמקדות העירונית שלנו בקדנציה הקרובה. זה נושא סופר מורכב. צריך לדעת לייצר את האפשרות ואת התנאים האופטימליים ביותר למכרז, ומכאן והלאה אתה תלוי בכוחות השוק״.

"אנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה, סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה. אחד הדברים החשובים שעשינו, זה שהצלחנו לשמר את ההישג שפרצנו במכרזים למעו"ף (הוזלת מחיר רכיב הקרקע) גם בחריש דרום.

"בנוסף, שינינו את החלוקה של המגרשים במכרזים של חריש דרום, כך שמי שזוכה בשטחי תעסוקה, זוכה גם לבנות מגורים, כדי שתהיה לו כדאיות כלכלית. בדיור, מתח הרווחים הוא קבוע ונמוך, אבל הוא הרבה יותר בטוח.

"מעבר לזה, רוב שטחי התעסוקה מתרכזים במרכז הארץ ומיעוטם בפריפריה, ובנוסף, יש לנו גם תחרות קשה במרחב מול כל הרשויות הערביות, שנמצאות מטר מאיתנו, ושם היזמים לא משלמים מיסים, למה שהם יבואו אלינו"?

הכנסות עתידיות: אולמות אירועים ומחצבת ורד

למרות הקשיים המתוארים מעריך קשת כי בסוף הקדנציה חריש דרום כבר תשווק ויהיו שם יזמים שיתחילו לעבוד. "אין לי ספק שיש שם דברים שירוצו חזק מאוד כמו מוסך, אולמות אירועים וגני אירועים, לא אחד ולא שניים. יש המון התעניינות באולמות אירועים וגם במרלו"גים".

ואיך זה יראה מבחינת שורת ההכנסות בקופת העיר?

"היא תעלה בצורה משמעותית".

עדיין בגירעון בסוף הקדנציה?

"זה מאוד תלוי. ברור לנו שהחלטת הממשלה תסתיים לפני ולכן אנחנו פועלים בצורה מאוד שקולה ואחראית כמו שעשינו בהחלטת הממשלה הקודמת, אז קיבלנו אישור מיוחד להמשיך ולהשתמש ביתרות. גם כעת אנחנו מושכים כספים בהתאם לצרכים שלנו ויישארו לנו יתרות״.

"אנחנו נשענים גם על חלוקת הכנסות עם מחצבת ורד. אין עדיין החלטה סופית, אבל על פי התכנון חמישה מיליון שקלים ראשונים הולכים למ.א מנשה וכל מה שמעבר לכך לחריש. לגבי אזור התעשייה המתוכנן שם, אנחנו נפתח אותו ויהיה שיתוף של חלוקת הכנסות, 70% לחריש ו-30% לישובים בסביבה".

מגדלי מגורים ובתי כנסת בקרוואנים

לצד הנושא העיקרי של פיתוח אזורי תעסוקה חיוניים במעו"ף, בחריש דרום ובחריש צפון, התוכניות ארוכות הטווח לקדנציה הקרובה כוללות מספר נושאים: "התחלנו להכין תוכניות להיכל תרבות עירוני, אבל אני לא יודע אם הוא יתקדם כי מדובר על המון כסף, מעל 50 מיליון שקלים.

"העבודות על הפארק המרכזי מתנהלות בעצלתיים. אין פועלים מתחילת המלחמה והמדינה מאשרת לקבלנים לחרוג מהחוזים בצורה די חופשית וזו בעיה.

"אנחנו עובדים על היתרי בנייה לטרפז שיתקבלו בחודש הקרוב, ובגלל שזה מגדלים, אנחנו מאפשרים גם יותר גמישות בתוכניות כדי לייצר כמה שיותר תכליות לבניינים עצמם.

"כבר דרשתי מהיזמים עצמם שטחי ציבור בתוך הבניינים, חלק מהקבלנים ייבנו ממש בתי כנסת וחלק יתנו לנו מבני ציבור וזה ייתן שקט לכולם בלי יוצא מהכלל. בלי הצורך להביא את התושבים לבתי ספר, בלי לריב עם אף אחד, ובלי להתמודד עם קרוואנים".

כלומר, עיריית חריש תשנה את מדיניות הקרוואנים לבתי כנסת בעיר?

"אני לא חוזר בי. אני עדיין עומד על זה שהעיר הזאת צריכה להיות כמה שיותר בנויה וכמה שפחות קרוואנים. אני דבק בזה בכל ליבי. יחד עם זאת, חשבתי שאני יכול להביא את זה לרמה יותר מהירה שייבנו פה מבנים של קבע. והתבדיתי.

"יש אזורים שחד משמעית לא הצלחנו לתת להם מענים בצורה מלאה, בצוותא היא הדוגמה הכי בולטת. זה אחד מהדברים שחטפתי עליהם הכי הרבה. "אנחנו הולכים לעשות עבודה מאוד מדוקדקת. לא כל מי שרוצה קרוואן יקבל – ממש לא. אבל אני הולך לתת לזה מענה, בעזרת סדרת תבחינים ובצורה מבוקרת כמובן".

לדאוג לזכויות של כל תושב

מענה נוסף, הפעם גם בצורה גלויה, מתכוון קשת לתת לקהילה הלהט"בית בעיר, עימה הוא נפגש מיד לאחר כינון הקואליציה. "פעלתי כל הזמן לטובת הקהילה מאחורי הקלעים, אבל זה לא היה גלוי כדי לא לפגוע בציבורים כאלה ואחרים".

אז מה השתנה?

"קודם כל אני ראש עיר של כולם, ויכול וצריך להקשיב לכולם. צריך גם לומר בכנות, בסופו של דבר יש פה ציבור גדול מאוד שתמך בי בצורה לא מסויגת. אם יש דבר שאני מאוד מאוד דבק בו זה לשרת את מי ששלח אותי. גם את מי שלא, אבל בטח לא לאכזב את מי שתמך בי".

ומה לגבי תושבים ערבים בעיר? בן זיקרי קיבל אחריות על נושא הביטחון, אבל זה לא משפר את תחושת הביטחון שלהם

"הוא קיבל תחום אחריות של ביטחון, וזה מסתכם בביטחון, זה לא קשור לנושאים אחרים. מבחינתי הם תושבי העיר, בלי יוצא מן הכלל, ואף אחד לא יפגע בהם או יתעמר בהם. אני לא אתן לזה לקרות.

"אנחנו בסיטואציה מורכבת אחרי 7 באוקטובר שאני לא יכול לתקן אותה, גם אם הייתי חושב אחרת. אנחנו שזורים אחד בתוך השני בכל המערכות. זה המצב, אין מה לעשות, והתפקיד שלי הוא לדאוג לזכויות של כל תושב בעיר. אנחנו מדינה דמוקרטית".

מסר אחרון לתושבים?

"הבחירות מאחורינו. כואב לך משהו? חסר לך משהו? יש דרך לדבר, יש דרך להגיד להציג את הדברים. אנחנו פה, אנחנו לא נעלמנו. אנחנו לא בורחים מאחריות.

"אני לא אומר שלא צריך ביקורת, אבל צריך הכול להיעשות בצורה עניינית ומכבדת כך שנגיע בסופו של דבר לחמש השנים הבאות בשלום, בשלווה, ושכל אחד יכיר את גבולות הגזרה שלו וירגיש שחריש היא בית".

לקריאה נוספת: לראשונה: נבחנת תוכנית להרחבת חריש ממערב לכביש 6

דוד פינקל, נציג מפלגת דגל התורה בחריש וחבר הקואליציה, מתכנן להביא לתושבי חריש את הקו לירושלים ולדאוג לרווחת כלל הנזקקים בעיר. עוד בתוכנית: פריסת קרוואנים שישמשו את ציבור המתפללים בשנים הקרובות ושמירה על הסטטוס קוו בנושא השבת

שעות ספורות לפני כינון המליאה החדשה שאירעה בשבוע שעבר, הצטרף דוד פינקל, חבר המועצה החדש מטעם מפלגת אחדות ומסורת, לקואליציה בראשותו של יצחק קשת.

החתימה על ההסכם הופכת את פינקל לחבר ה-9 בקואליציה ולנציג החרדים היחיד בהרכב הנוכחי, תפקיד אותו מילא שלמה פרץ, נציג ש"ס, במליאה הקודמת. פרץ יחד עם חבריו לסיעה, ראובן זיגדון ואליהו באחג', בחרו לפעול מהאופוזיציה.

לא באתי להילחם, באתי כדי לעשות

"לא באתי לשליחות הזו כדי לקדש מלחמות מול אנשים אחרים, אני לא בנוי לזה. אם אני יכול לקדם טוב לאחרים, שווה לי לתת מעצמי", מסביר פינקל את בחירתו לקחת חלק בקואליציה.

"אני חושב שהזמן יעשה את שלו וכולם (ש"ס) יהיו בפנים. ברור לי שקשה מאוד לפעול לטובת הציבור מהאופוזיציה. אני באתי כדי לעשות. לא באתי להילחם, כי להילחם בראש העיר אפשר גם מבחוץ, לא צריך להיות באופוזיציה בשביל זה".

אתה מעריך שש"ס יכנסו?
"כן, גם הם יבינו את זה. כך אני מאמין כצופה מהצד. אני לא ש"ס ואני לא ראש העיר. נעשו פה טעויות משני הצדדים, יש פה איבה גדולה אבל אני חושב שזה יסתדר כדרכה של פוליטיקה".

נציג הציבור החרדי-ליטאי

פינקל (26) נציג מפלגת דגל התורה בחריש, מתגורר בעיר ארבע שנים בקירוב. הוא אברך ומנהל את כולל 'עטרת שלמה' בחריש. הוא קיווה לקבל שריון ריאלי ברשימה של ש"ס בבחירות אבל כשזה לא הסתייע, הוא רץ ברשימה נפרדת וזכה באמונם של 614 מצביעים.

הוא נבחר כדי לפעול בראש וראשונה למען הציבור ששלח אותו. הציבור החרדי-ליטאי בעיר. על פי ההסכם ישמש פינקל כמשנה לראש העיר ויהיה אחראי על התרבות התורנית בעיר, בנוסף הוא יעמוד בראש ועדת רווחה.

סעיף נוסף בהסכם מתייחס להקמת ועדת רשות שתעסוק בתחום התחבורה הציבורית. לתפישתו, הרווחה והתחבורה הם שני נושאים שהוא יכול לקדם לטובת כלל הציבור בעיר.

לטובת הציבור החרדי הוא מבקש לקדם מגורים מותאמים, מקוואות בשכונות, גני ילדים בזרם המוכש"ר ופתרונות ביניים לבתי כנסת, שאינם נבנים בעיר על ידי הרשויות.

שמירה על הסטטוס קוו

ומה בנוגע לשמירת השבת בעיר עליה ניטשו מאבקים רבים בשנים הקודמות? או לגבי חוק השבת שאושר במליאה הקודמת אך טרם אושר על ידי משרד הפנים? ההסכם מתייחס לכך במשפט אחד בלבד: שבת – על בסיס הסטטוס קוו.

"סטטוס קוו זה סטטוס קוו", מבהיר פינקל. "זה אומר שאם משנים את מה שקורה היום, אז צריך לשבת לדבר על זה, ולהגיע להבנות. אני מעדיף שלא ייגעו במצב הקיים לא לכאן ולא לכאן.

"אני לא קשור לחוק השבת במתכונתו הקיימת. לא הייתי חבר מועצת עיר, לא אישרתי אותו, גם לא התנגדתי אליו. אני חושב שהוא טעות מיסודו, אבל אני לא נכנס לזה.

"היום אין חוק, ואפשר לפתוח עסקים בכל העיר ובכל זאת, עסקים לא עושים את זה, מסיבה מאוד פשוטה. הם יודעים מה הרווחיות שלהם. יש משחקיה שהחליטה לפתוח בשבת, אז היא פתחה בשבת, ואם יש קיוסק שעשה חשבון וחשב שזה לא מתאים לו, הוא לא פתח בשבת. אז נשאיר את המצב ככה, כי תמיד יהיה את הקצה לכאן ולכאן".

לחזק את קהילות המתפללים

עם זאת, את ההסדר הקיים שהתוותה עיריית חריש – לפיו בשל חסרון מבני בתי כנסת, מנייינים מתפללים בכיתות לימוד בבתי ספר, עד לגיבוש קהילה והקצאת קרקעות לבינוי בתי כנסת על ידי חברי אותה קהילה –  מבקש פינקל לשנות.

לדבריו, על פי הערכות העירייה קיימים כ-80 מניינים, לרובם הגדול, אין בתי כנסת, אלא הם מתפללים בכיתות לימוד קטנות שמונות עד כ-30 איש בלבד, בעוד שקרוואנים, אם יוצבו ברחבי העיר, יוכלו להכיל עד כ-150 מתפללים. כזכור, מדיניות העירייה הרשמית בשנים עברו היתה נגד הצבת קרוואנים ברחבי העיר.

"עד היום המדיניות של העירייה הייתה 'בואו תתפללו בכיתה, ומכיתה תעברו בשיטת ההקצאות למבנה שעולה מיליונים'. איך בדיוק? למה שקהילה תצליח להתפתח בתוך כיתה בתוך בית ספר? מאוד קשה לעשות את זה.
"הגיעו לפה תוך שלוש-ארבע שנים 30-20 אלף איש. כל אחד הגיע לפה מעיר אחרת, אתה לא יכול לבקש מקהילה לא מגובשת 'בואו תגייסו כמה מיליוני שקלים ותבנו בית כנסת".
מהם הפתרונות שאתה מציע?

"פתרונות לטווח הקצר והבינוני של קרוואנים וצריך לקחת בחשבון שזה ייקח כמה שנים, עד 5 שנים אפילו. אלו קרוואנים שישמשו את הקהילות עד שיגיע היום המיוחל שלהם להיכנס לתוך מבנה משלהם. צריך להבין שלא ניתן להמשיך בצורה כזאת, בכיתות".

20 קרוואנים ברחבי העיר

"זה קצת מצחיק", הוא מוסיף. "בדרך כלל כשעושים הסדר אז משאירים לפחות צד אחד יוצא מרוצה. בפתרון של הכיתות אין שום צד מרוצה, לא הקהילות ולא הציבור שמשתייך לאותו בית ספר.

"ואם נסתכל על העתיד, בשיטה הזו נגיע גם למאות מניינים בשנים הקרובות, כי זה מעודד פיצול והקמת קהילות קטנות בהתאם לגודל הכיתה.

"אם פותחים את העיניים קצת, מבינים שאין מה לעשות, וצריך שטחים חומים לקרוואנים לתקופה של כמה שנים", הוא מסכם.
להערכתו של פינקל, 20 קרוואנים, 5 בכל שכונה, שיוצבו בשטחים חומים, יתנו מענה מלא לצורכי המתפללים ויעזרו לקהילות גדולות להתגבש, להוכיח רצינות ולגייס כספים להקמת מבנה קבע באמצעות שיטת הקצאות הקרקע שקידמה עיריית חריש.

תב"ע שמתאימה לציבור החרדי

מעבר לפתרונות אסטרטגיים לפריסת בתי כנסת בעיר, ההסכם הקואליציוני כולל סעיף המדגיש את הצורך בתכנון דיור מותאם לציבור החרדי במיוחד בתוכניות תב"ע לשכונות חדשות.

למה הכוונה? למגורים נפרדים לחרדים בחריש?
"לא, ממש לא, הכוונה לשכונות מותאמות לאורח החיים החרדי. יש לזה הגדרות ברורות כמו מספר קומות, מרפסת סוכה וכן הלאה. אבל אם נעשה קצת סדר, זה לא כל כך תלוי בעיר, אלו דברים שמשרד השיכון קובע, אבל בכל מקום שיש מקום להשפעה של העירייה, אז חשוב שזה יהיה מותאם, כי אם יש לי שכונה של מגדלים אז הוא לא מותאם לי לציבור הדתי. כיום רוב העיר מותאמת בגדול לציבור החרדי. זה צריך להישאר ככה".

קו הדגל: אוטובוס לירושלים

סעיף משמעותי נוסף בהסכם קובע כי העירייה תפעל לקידום תחבורה מותאמת גם לציבור החרדי בפרט לערי המרכז החרדיות. פינקל מתכנן לגייס את עזרתו של הרב אורי מקלב, חבר מפלגת דגל התורה המשמש כסגן שר לפיתוח ותחבורה חרדית במשרד ראש הממשלה ובמשרד התחבורה.

"יש לו תקציב לקידום של התחבורה הציבורית החרדית", מבהיר פינקל.
"יש לנו היום קו פנימי שנוסע לתל אביב, דרך בני ברק (קו 634) . היינו. רוצים לייעל אותו וכמובן להוסיף לו עוד נסיעות יומיות. היום יש רק 3 נסיעות ביום. קו הדגל שהיינו רוצים ממש לצאת איתו, זה הקו לירושלים, קו כללי מבחינתי לעיר הבירה".
אתה מתכוון כקו שישמש את כל הציבור?
"כן. קו לירושלים לכולם, לא ביקשתי קו בהפרדה. אני ירושלמי ויש הרבה חרדים פה שההורים שלהם מתגוררים בבירה. מאוד קשה להגיע לירושלים כיום מחריש.
"יש אוטובוס מחדרה שעובר בצומת של מנשה צפון, מה שנקרא צומת משמר הגבול בעבר. אי אפשר כל כך לסמוך על הקו הזה, ומה שהכי מתסכל, בימי שישי או במוצאי שבת, האוטובוסים מגיעים ריקים עד צומת כרכור ומתמלאים בתושבי חריש. אז או שנכניס את הקו הזה לחריש או שנביא קו עצמאי מחריש לירושלים. זה הקו העיקרי שאנחנו חותרים אליו. במקביל אנו רוצים קווים בסופי שבוע לערים חרדיות נוספות כמו קריית ספר, אלעד".

לקדם את הציבור החרדי

"אני רצתי כדי להיכנס למועצה ולנסות לדאוג בעיקר למגזר החרדי, אבל אין סתירה עם הדאגה לנושאים כלליים של כלל התושבים. אני חושב שאוטובוס לירושלים הוא לא צורך חרדי בלבד.
"נכנסתי גם לנושא של הרווחה, אני מנהל קופת צדקה מאוד גדולה בעיר והיא יותר מכוונת לקהילה של הציבור החרדי. משם הגיעו התרומות ולשם יוצאות התמיכות, ולכן בעירייה יש לי את האופציה לנסות להגיע למשהו גדול מזה. לקבל תמיכות ממשרד הרווחה ולהעביר לכל הנזקקים בעיר. זו השאיפה שלי, לתמוך בשכבות החלשות. לא רק בתוך הציבור שלנו, באמת לנסות לדאוג במה שאני אוכל לכל העיר, אבל ברור שבפרט לציבור שלנו. בסוף אני נמצא כאן כדי לקדם את הציבור החרדי על המפה, את הציבור שממנו הגעתי".

אחדות ומסורת הסכם קואליציוני עם הליכוד

התנועה בחריש דרום תזרום אחרת. כך לפחות מאמינים מתכנני השכונה שנבנתה בגריד צפוף של רחובות, שייעודו לעודד הליכתיות ולהפחית עומסי תנועה. עוד בתכנון: כבישים חד סטריים רחבים יותר מכבישים דו סטריים בשכונות הקיימות, מדרכות צרות בהשוואה למדרכות שנבנו בשכונות החורש ואבני חן, חניות תת קרקעיות ושבילי אופניים

חריש דרום, הרובע החדש של העיר, נמצא בימים אלה בשלב מכרזי קרקע ראשונים. בחריש דרום מתוכננות 1,650 יחידות דיור לצד 332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות.

אם אכן המכרזים לשטחי התעסוקה יצליחו, והתקוות שתולה הנהגת העיר אכן יתממשו, השכונה החדשה תספק לתושבים אלפי מקומות עבודה, שיאפשרו לחרישאים לעבוד סמוך לבית, במקום לבלות שעות על כבישי ישראל העמוסים לעייפה, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.

תכנון התנועה בחריש דרום אמור לתת מענה לנסיעות של כ-6,600 תושבים שיגורו ברובע ולאלפי עובדים מדי יום. מערך התנועה אמור גם לספק פתרונות נסיעה, חניה, פריקה וטעינה למשאיות וכלי רכב כבדים באזור התעשייה המתוכנן.

כיצד תוכננה התנועה בחריש דרום והאם היא שונה מאוד מחמש השכונות הקיימות בעיר?

רשת צפופה של רחובות

את רובע חריש דרום תכנון משרד האדריכלים יחיאל קורין, שתכנן גם את שכונת בצוותא. אדריכל עופר קורין מסביר: "התוכנית של חריש דרום עברה הרבה תהפוכות, להבדיל משכונת בצוותא או שכונות אחרות בחריש, היא עברה לתכנון רשת מאוד-מאוד צפופה של רחובות, אלמנט ידוע שמעודד הליכתיות״.

"מדובר בגריד צפוף של רחובות עם כמה שיותר צמתים. תכנון בלוקים וצמתים במרחק של 100-120 מטרים בלבד, שהם מרחקי הליכתיות מקובלים כיום בעולם. בגלל ששלד הרחובות הרבה יותר צפוף, זה מאפשר לנו להקטין את הרחובות.

"בחריש דרום לא תראו רחוב שומם של 50 מטרים כפי שיש היום בחריש. רחובות רחבים אלה טובים לרכב אבל לא להולך הרגל או לרוכב האופניים. יש בשכונה רחובות חד-סטריים של 14.5 מטרים שהם הרבה יותר בטוחים למשתמשי הדרך".

גם שאר השכונות בחריש תוכננו במטרה לעודד הליכתיות, לא?

"לא, זו סיסמה בלבד. הליכתיות היא מושג אמפירי-מדעי שניתן למדידה. כשאין מרחקים של 100 מטרים מצומת אחד לשני אי אפשר לדבר על  הליכתיות", הוא פוסק ומוסיף: "אנשים שיגורו בחריש דרום ויעבדו כאן יוכלו ללכת מהמשרד הביתה ברגל או באופניים".

25% משטח התוכנית הוא כבישים

עיון בנספח התנועה של תוכנית חריש דרום מגלה כי אכן המרחקים המתוכננים בין צומת לצומת הם קטנים מאוד, 100 עד 120 מטרים בלבד. אחת המשמעויות הנגזרות מכך היא יכולת הנהג לבחור במגוון דרכים לנסיעה והוא לא מחויב לדרך אחת בלבד, ארוכה ופקוקה. כך לדוגמה, הנסיעה ברחוב לוטם בשכונת הפרחים היא למשך מספר קילומטרים ללא יציאה נוספת.  השוואה לכביש באורך דומה בחריש דרום מגלה כי לנהג יש 6 נקודות יציאה שונות לבחירתו.

קורין מפרט: "צפיפות הרשת מפחיתה עומסי תנועה. אם יש לך נהגים מ-1,000 יחידות דיור שנוסעים על רחוב אחד, לעומת נהגים מ-1,000 יחידות דיור שיש להם 6 יציאות שונות, העומס בכביש הוא שונה. זה כמו ב-WAZE", הוא מוסיף. "אם האפליקציה נותנת לך 5 אפשרויות שונות לנסיעה, ברור שיהיה פחות עומס על כל נתיב".

"הצפיפות של הכבישים והרחובות הרבה יותר גבוהה משאר השכונות בחריש ויש הרבה יותר מהם. אם בודקים כמה סה"כ כביש יש בתוכנית של חריש דרום, מגלים שבין 20%-25% משטח התוכנית הוא של כבישים ורחובות, זה המון. זה מאפשר לנו לתכנן כבישים פחות רחבים, בקנה מידה אנושי יותר". מסכם קורין.

היררכיה של כבישים

גריד הרחובות שתוכנן כשתי-וערב מציג היררכיה ברורה של רחובות. רוחבו של הרחוב הראשי בחריש דרום (כביש א' -חץ אדום), שהוא דו מסלולי ודו-סטרי, נקבע ל-40.5 מטרים.

הוא צר יותר משדרת דרך ארץ ושדרות ההגשמה שרוחבן נקבע ל-52.5 מטרים, רוחב שהעניק לתושבי העיר תחושת זרות וניכור.

נראה שהשגיאה תוקנה והרחוב הראשי ברובע החדש דומה לדרכים ראשיות בערים הגדולות כמו "דרך נמיר" בתל-אביב (40 מטר) או "שדרות גולדה מאיר" בירושלים (40 מטר).

כביש זה מתחבר בחלקו הדרומי לכביש 611. הרחוב הראשי אמור לספק פתרונות לתחבורה ציבורית, שתחבר בין חריש דרום לשאר שכונות העיר. בכביש זה אמור לעבור בעתיד הרחוק נתיב תחבורה ציבורית המיועד לרכבת קלה.

אחריו בהיררכיה ניתן להצביע על הכביש הדרומי ביותר בשכונה (ג' – חץ צהוב), מקביל לכביש 611. כביש זה הוא דו-סטרי ברוחב של 19 מטרים בלבד, כמחצית מרוחבו של הכביש המרכזי, והוא אמור לשרת את אזור התעשייה שמתרכז ברובו בחלקה הדרומי של השכונה. עם זאת, הוא רחב יותר מכבישים דו-סטריים שקיימים בשכונות הוותיקות של חריש. לדוגמה, רחוב כלנית, דו-סטרי ברוחב של 16 מטרים בלבד.

עוד מתוכננים בשכונה כביש חד-סטרי (ב' – חץ חום) ברוחב 17.5 מטרים, במרכז השכונה שמשרת הן את אזור התעסוקה והן את דיירי השכונה.

כביש חד-סטרי נוסף (ד' – חץ ורוד) ברוחב של 14.5 ישרת את אזור המגורים המתוכנן בחלקה הצפוני של השכונה.

אם נשווה שוב לרוחבו של רחוב כלנית בשכונת הפרחים נראה כי הרחובות החד-סטריים בחריש דרום הם רחבים יותר ומרווחים ביחס לרחובות הקיימים בחריש.

חגי שוויצר, מומחה לתחבורה ציבורית, תושב העיר וחבר סיעת 'דרך ארץ' בראשות איציק לב, אומר כי "על פניו, מבחינת דרכי גישה התוכנית של חריש דרום נראית בסדר". ביחס לכביש הראשי, הרחב ביותר הוא מציין כי "לאוטובוסים זה נתיב צר, אם אוטובוס מגיע לתחנה, אוטובוס אחריו יתקשה לעקוף אותו, אבל בגלל שזה שני נתיבים בכיוון אחד, זה בסדר".

ומה בנוגע לרוחב המדרכות?

משה ליבוביץ', מחברת גרונר ד.א.ל מהנדסים הוא מתכנן התנועה והכבישים של חריש דרום. ליבוביץ מציין שרוחבן מתוכנן להיות בין 2.5-2 מטרים. "לדעתי 2.5 מטרים זה המינימום הרצוי. מותר גם 2 מטרים, זה תקני, אבל זה כבר צר, בטח אם אתה רוצה להוסיף עצים ועמודי תאורה במדרכה".

אי אפשר "לטוס" בכביש

ליבוביץ' מסביר את ההיגיון בהיררכיית הכבישים שנקבעה: "יש ציר ראשי שהוא הכיוון הראשי, ויש ציר משני שהנהגים שנוסעים בו תמיד יעצרו. הנהגים בכיוון המשני נוסעים דרך צמתים שנמצאים במרחק של 100 מטרים וצריכים לתת זכות קדימה, הם לא יוכלו "לטוס" בכביש.

"מכיוון שאנחנו גם מגביהים את הצמתים, הם הופכים להיות אלמנטים ממתני תנועה. נהגים יגיעו לצומת שהוא גם מעבר חצייה ויאלצו להאט ולעצור".

ליבוביץ מתייחס לרוחב המיסעה (חלק הדרך או הכביש המיועד לכלי רכב מנועיים) ומדגיש כי רוחב הכבישים בחריש דרום יאפשר לנהגים נסיעה נוחה, גם אם מדובר בשני כלי רכב גדולים הנוסעים מול השני.

"אני לא יודע מה קורה בכל חריש, בזה אני לא מעורב. אבל אנחנו מתכננים ולוקחים בחשבון שברחובות דו-סטריים עם אוטובוסים שנוסעים אחד מול השני, אין מצב שהם יאלצו לעלות למדרכה או לא לעבור".

מה רוחב המיסעה המתוכנן?

"יש לנו כבישים (מיסעה) ברוחב של 6.5 מטרים, אוטובוסים אמורים לעבור זה מול זה בלי בעיה. צריך לזכור גם שיצרנו מסלולי תחבורה ציבורית בצירים מסוימים, אין צורך באוטובוסים בכל הרחובות כי בתכנון הגריד, תחנות האוטובוס נמצאות כל 400 או 500 מטרים, ומרחק ההליכה אליהן הוא של 250 מטרים לכל היותר".

שלמה קליין, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת תחבורה מדגיש גם הוא כי "בחריש דרום אוטובוסים יוכלו לעבור". לדבריו, גם כיום אין בעיה עקרונית בנסיעה של אוטובוסים בכבישים דו-סטריים בעיר, אך הוא מסייג את רחוב לוטם בשכונת הפרחים, בו לדבריו "נעשתה טעות בביצוע והיא תתוקן".

מיתון תנועה גם בחריש דרום

אלמנטים של מיתון תנועה ייושמו גם בחריש דרום. קליין מציין כי "המקור לתכנון בתנועה בחריש דרום לא בא מאיתנו, הוא בא ממשרד התחבורה. כיום המדיניות הארצית היא לתכנן בהתאם למיתון תנועה. איפה שיכולים עושים את זה".

המושג "מיתון תנועה" נועד להוריד את מהירות הנסיעה ברכב ולעודד את בטיחות הולך הרגל. בהתאם, ההאטה באמצעות במפרים, שימוש בכיכרות וצמתים קרובים ותכופים תהיה חלק מחוויית הנסיעה בחריש דרום כמו בשאר חלקי העיר. "לא יהיו רמזורים בחריש דרום", מבהיר קליין.

לצד זאת, חשוב לציין כי חריש דרום תרושת בשבילי אופניים ומסוף תחבורה לתחב"צ. הכביש הראשי של השכונה, שמתחבר ל-611 רחב דיו כדי להפוך בעתיד לנתיב רכבת קלה או מטרו.

תקן החניה הופחת

"תקן החניה יהיה יותר נמוך, כי התקן במדינה השתנה. כיום הוא עומד על 1.3 חניה ליחידת דיור", עונה קליין אך מסייג ואומר "בימים אלה אנו עובדים על הנחיות מרחביות לקביעה ספציפית של תקן החניה בכל מתחם ומתחם בגלל שיש עירוב שימושים בין מגורים ומסחר. הנחיות אלו יאושרו בוועדה המקומית לתו"ב. נקבע גם דיון עם כל יועצי התחבורה בשאלה איזה סוגי רחובות יהיו ומה תהיה המגבלה בכל רחוב".

בחריש דרום, להבדיל מרוב השכונות הוותיקות יותר, חלק נכבד מהחניה יהיה תת קרקעי ו/או מקורה, הן במתחמי המגורים (50% ממקומות החניה) והן במתחמי התעשייה (90% מהחניה).

"ברחוב עצמו יש חניה בהתאם לתקן", מוסיף ליבוביץ. "התקן לחניה משנת 2016 מדבר על 10% מסך יחידות הדיור. אז אם יש בשכונה 1,650 יחידות דיור, צריך 165 מקומות חניה פזורים בכל הרחובות בשכונה. אם אין מספיק מקום ברחוב, חלק מהחניות יהיו בתוך המגרש כחניית אורחים. בנוסף, רוב החניות בחריש דרום יהיו מקבילות למדרכה, ולא אנכיות. יכול להיות שאנשים ירגישו שזה לא מספיק", מודה ליבוביץ.

שוויצר מסכים איתו: "בחלק התעשייתי של חריש דרום ראיתי מפרץ מתוכנן עם 12 מקומות חניה, זה נראה טוב, אבל כמה חניות שלא יהיו, זה אף פעם לא יספיק".

לקריאה נוספת: רובע ׳חריש דרום׳ החדש: אורבני ותוסס יותר בזכות מודל חדש-ישן

לעבוד מחוץ לעיר, לקפוץ לקניות בסופר, לקחת את הילדים לחוג במתנ"ס ולהסתדר בלי מכונית. חן רזניק-מורן ניסתה להשאיר את הרכב בחניה ולהסתמך אך ורק על התחבורה הציבורית בעיר

היום, ה-18 בספטמבר, הוא היום הבינלאומי לתחבורה ציבורית. בעוד שלושה ימים ייחגג בעולם גם יום חופשי ממכוניות.

נדמה ששני ימים אלו מציגים מציאות רחוקה מאוד מהמתרחש בחריש, העיר החדשה ביותר במדינת ישראל, שתוכננה במקור כעיר מעודדת הליכתיות, אולם מתמודדת עם תחבורה ציבורית שמספקת מענים חלקיים וגורמת למשפחות להחזיק גם שתי מכוניות, ולהתמודד עם פקקים מדי בוקר וערב.

מה מצב התחבורה הציבורית בעיר בימים אלה, ומה נדרש כדי שחלקנו לפחות, יוכל לוותר על הרכב האישי?

07:45 – בדרך לבית הספר

אחד הפתרונות הברורים הוא תגבור ההליכתיות בעיר. בית הספר של ילדיי, "ממלכתי בצוותא", נמצא במרחק הליכה קצרה מהבית. בשעות מסוימות יש אפילו צל חלקי שמטילים הבניינים הסמוכים על מסלול ההליכה. אבל לא כולם ברי מזל כמונו. המתגוררים בקצה השכונה או תלמידים שמתגוררים במעו"ף, נאלצים ללכת מרחק רב ללא צל כמעט.

חריש כבר בת 7 אבל אין עדיין מספיק הצללה וקירוי בשטחים הציבוריים בעיר, יעברו עוד מספר שנים עד שנוכל ליהנות מצל העצים שניטעו. עד אז, ההליכה ברחבי העיר היא לא פתרון נוח.

מבוגרים ובני נוער רבים בוחרים להתנייד באמצעות קורקינט או אופניים, אבל שם התמונה לא ורודה יותר: מתלונות על שבילי אופניים שלא מתוחזקים כראוי ומסתיימים במכשולים, ועד כישלון המכרז להפעלת שירותי השכרת קורקינטים חשמליים, גם משם לא מגיעה הישועה.

אם בכוונת הרשויות לעודד הליכה או רכיבה בעיר – עליהן לעשות יותר.

8:00 – נסיעה לעבודה

האם התחבורה הציבורית מעניקה אלטרנטיבה ראויה? על פי נתוני עיריית חריש כ-70% מתושבי חריש עובדים מחוץ לעיר ומתמודדים מדי יום עם תלאות התחבורה הציבורית או הפקקים המייגעים בכבישים.

על פי נתוני הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, בכל בוקר נוסעים כ-1,000 נוסעים בקווי האוטובוס השונים אל מחוץ לחריש, וחוזרים אחר הצוהריים.

שאר כוח העבודה של חריש, המוערך בעשרות אלפי עובדים, נוסע ברכבים פרטיים. על פי הערכות מהנדסי התנועה של חברת נתיבי ישראל נפח התנועה במחלף מג"ב בשעות השיא הוא כ-40 אלף מכוניות ליום.  אין פלא שהיציאה היחידה מהעיר עמוסה מדי בוקר ומדי סוף יום.

האם מיעוט הנוסעים באוטובוסים מעיד על צורך נמוך בתחבורה ציבורית, או שמא התייעלות מערך התחבורה הציבורית תוביל להפחתת מכוניות בכביש?

אני עובדת לרוב בבית, אבל מדי פעם אני נוסעת לקיסריה באמצעות קו 160 – קו אוטובוס ישיר שמתחיל במעו"ף, עובר בדרך ארץ ועוצר בסמוך לאזור התעשייה של קיסריה. החוויה שלי מקו זה היא חיובית: נסיעה מהירה באוטובוס שאינו עמוס.

לעומתי, שון, בן 22 שמתגורר בחריש בחמש השנים האחרונות, עובד במוקד שירות לקוחות בחדרה ונוסע מדי יום באוטובוס 60 מבצוותא עד למקום עבודתו. הנסיעה אורכת כשעה ואם יש פקקים – אף יותר. "אם היה אוטובוס ישיר לחדרה שהיה מקצר את כל העצירות בכביש המהיר," אומר שון, "זה היה יכול לעזור מאוד לאנשים כמוני".

שון מעיד כי גם מהימנות התחב"צ אינה גבוהה: "קרה לי כבר כמה פעמים שהאוטובוס לא הגיע בבוקר, ונאלצתי לחכות לאוטובוס הבא ולאחר לעבודה. קשה לסמוך על לוח הזמנים באפליקציות השונות".

16:00 – סידורים וחוגים

מלבד נסיעה לעבודה ולמוסדות הלימוד, מערך התחבורה הציבורית אמור לתת מענה גם בתוך העיר. אני משתמשת בקווים הבינעירוניים (60/71) כדי לקפוץ לקניון בכניסה לעיר או לחוגים עם הילדים במתנ"ס בשוהם.

לאחרונה התבשרנו על פיצול הקו הפנימי היחיד בעיר – קו 22 – לשני קווים: קו 20 עובר בשכונות המזרחיות של חריש (מעו"ף, הפרחים ובצוותא), וקו 22 החדש עובר בשכונות המערביות (החורש ואבני חן). על פי פרסומי העירייה, המהלך אמור להקל על התושבים ולהוביל להתייעלות הנסיעות בתוך העיר, ככל הנראה כדי להביא אותם במהירות למסוף האוטובוסים החדש במערב העיר. תושבים רבים התלוננו שהפיצול מסרבל את ההתניידות בחריש, כיוון שמי שרוצה להגיע מקצה אחד של העיר לקצה השני צריך להחליף שני אוטובוסים. גם אני, כתושבת בצוותא, לא יכולה להשתמש בקו החדש כדי להגיע ישירות למתנ"ס.

בנוסף, אחד מקהלי היעד העיקריים של האוטובוסים הם בני נוער, האם מערך האוטובוסים בחריש נותן מענה לצורכיהם? תושבים שהגיבו בפייסבוק לשינוי של הקו הפנימי הלינו על כך שעקב השינוי כל הגעה למוסדות המיועדים לנוער בשכונות האלה, כמו המבנים של תנועות הנוער ובתי הספר הוותיקים והחדשים שעדיין נבנים, יצריכו נסיעה בשני אוטובוסים או הליכה ארוכה עד לתחנת האוטובוס, וכך יסרבלו את ההתניידות שעד כה הייתה סבירה.

70-60 נוסעים שעולים בבת אחת

א', נהג קו 20 החדש נוהג בקו הפנימי בחריש כבר כמעט שנתיים וגם הוא מודע לתסכול הנוסעים בעקבות השינוי שחל: "קשה לאנשים עם השינוי, קשה להם להחליף שני אוטובוסים כדי להגיע משכונה אחת לשכונה אחרת. צריך קו נוסף שיחבר בין השכונות האלה".

מהן השעות הכי עמוסות באוטובוס?

"שעות פתיחת הגנים ובתי הספר בבוקר, וגם שעות הצוהריים – סביבות שתיים, שתיים וחצי. לפעמים באותו מסלול עולים שישים או שבעים אנשים וילדים, אולי צריך לתגבר בשעות האלה באוטובוסים נוספים. צריך גם לאסור על כניסת משאיות לרחובות של מוסדות החינוך בשעות האלה, זה יוצר הרבה עומס וקושי לעבור".

מגמת שיפור בתחב"צ

אלון אמיר-שפר, תושב חריש בשלוש השנים האחרונות הוא מפעילי קבוצת "נחלצים מהפקקים", שעוסקת בקידום תחבורה ציבורית בעיר. הוא גם משתמש קבוע בתחבורה הציבורית, וכמדריך טיולים הוא נוסע באוטובוס אל מחוץ לעיר פעמיים-שלוש בשבוע, בכל פעם ליעד אחר.

"הדבר הכי טוב בתחב"צ בחריש זה שהיא מחוברת לתחבורה הציבורית הכללית. רוב האוטובוסים נוסעים באופן ישיר לתחנות הרכבת הקרובות, שמאפשרות הגעה נוחה למקומות שונים בארץ", מסביר אמיר-שפר.

ומה פחות טוב?

"הבעיה הכי גדולה היא המסלולים של הקווים שלא מתוכננים כראוי. למשל, ליד הבית שלי אין תחנת אוטובוס, אני צריך ללכת דקות ארוכות עד לתחנה הקרובה, אבל אז האוטובוס עושה סיבובים ברחבי העיר עד ליציאתו החוצה. עדיף לי ללכת כמה דקות נוספות ולחכות בתחנה ליד היציאה מהעיר, אבל גם אז – קשה לסמוך על השעות שלו. האוטובוס מאחר לעיתים קרובות, ולפעמים אפילו מקדים, כך שאין דרך לדעת מתי באמת יגיע האוטובוס ולכן צריך תמיד להקדים את ההגעה לתחנה. חוץ מזה, הקו הפנימי הוא ארוך ומסורבל ולוקח הרבה זמן להגיע מנקודה לנקודה".

אז מה אתה מציע לעשות?

"בעיניי הדבר הכי חשוב הוא שכל הקווים הבין עירוניים יהיו קווים ישירים, שייצאו ממסוף האוטובוסים במעו"ף ויעברו בדרך ארץ עד ליציאה מהעיר – או אפילו ייסעו ישירות דרך הכביש העוקף מבלי לעבור במרכז העיר. בתוך העיר צריכים לפעול הרבה קווים פנימיים, אולי אפילו מיניבוסים, שיביאו אנשים מהשכונות אל המסוף. רצוי שהקווים יהיו גמישים ולא קבועים, ואז יבוטלו נסיעות מיותרות ואפשר יהיה להגדיל את תדירות הנסיעות, וגם למנוע נסיעה של אוטובוסים בתוך הרחובות הצרים.

"בנוסף, חשוב גם להוסיף מעברים רגליים בין רחובות, כדי שלא נצטרך לעשות עיקוף גדול מאוד כדי להגיע לתחנה".

שפר-אמיר לא מתרגש מהפיצול של קו 22, לדעתו מדובר בצעד הכרחי אך הוא נעשה לתפישתו, בצורה לא נכונה. "אם כבר לחבר שכונות, אז הייתי מחבר את אבני חן עם מעו"ף, ואת החורש עם הפרחים ובצוותא, ומוסיף עוד נקודות השקה לאורך דרך ארץ. יכול להיות שהיה צריך לעשות סקר תחבורה נרחב יותר וגם לתאם עם מחלקת חינוך כדי שתלמידים לא יצטרכו להחליף אוטובוסים כדי להגיע למוסדות הלימוד, אבל אי אפשר לענות על הצרכים של כולם, צריך לחשוב על טובת הכלל.

"אני רואה שיפור משמעותי ביחס למה שהיה לפני שלוש או ארבע שנים, שיפור איטי אומנם, אבל מאמין שבסוף נסגור את הפער".

מסוף, רכבת ומה שביניהם

אני נוסעת מדי פעם עם ילדיי באוטובוס בתוך העיר, בעיקר כדי להגיע לחוגים במתנ"ס ברחוב שוהם או לסידורים בקניון מור בכניסה לעיר. עבור ילדיי הנסיעה באוטובוס, היא עדיין חוויה חיובית ומלהיבה – במיוחד כשהספסל האחורי פנוי. אך עבור מי שחייב לנסוע מדי יום בתחבורה ציבורית ואין לו אלטרנטיבות, התמונה שמצטיירת אינה פשוטה.

עם זאת, עיריית חריש ציינה כי מתוכננים 3 קווים פנימיים נוספים, אך לא התחייבה על מועד השקתם. לא ידוע גם מתי יתווספו קווי אוטובוס ישירים לערים מרכזיות כמו ירושלים. ההתחייבות היחידה הקיימת היא פתיחת מסוף התחבורה המערבי בכניסה לעיר, שהשקתו משוערת לסוף השנה הנוכחית.  פתיחת המסוף תשנה שוב את פניה של מפת התחבורה הציבורית בעיר ותקצר את משך הנסיעה בקווים הבינעירוניים. אולי אז, תושבים נוספים יבחרו להשאיר את הרכב בחניה

ועוד לא דיברנו על התוכנית להקמת תחנת רכבת בעיר – שאם תתממש בשנים הקרובות תחולל מהפך משמעותי בהרגלי הנסיעה של רבים. אם אכן התמונה תשתנה, נוכל להצטרף בלב שלם לחגיגות לציון יום התחבורה הציבורית.

לקריאה נוספת: קו פנימי נוסף יחל לפעול בחריש

קו 20, קו מאסף עירוני חדש, יחל לפעול החל מהשבוע הבא. הקו יפעל בשכונות מעו"ף, בצוותא והפרחים. מסלול קו 22, הקו העירוני הקיים, יקוצר ויוגבל לשכונות החורש ואבני חן. מעבר בין הקווים יתאפשר בשדרת דרך ארץ ובמסוף התחבורה המערבי העתידי

לקריאה נוספת: מאי 2023: תגבור משמעותי של התחבורה הציבורית בחריש

סוף סוף: החל מ-14 במאי 2023 לקווים הבין-עירוניים לחריש וממנה יתווספו 53 נסיעות ביום ו-61 נסיעות בסופי השבוע (ימי שישי ומוצאי שבת). עם זאת, קו חדש לאזור המרכז, וכן קו אוטובוס פנימי נוסף בחריש ייאלצו לחכות לפעימת התגבור הבאה

מיום ראשון הקרוב (14 במאי 2023) תגביר חברת קווים באופן משמעותי את תדירות קווי התחבורה הציבורית לחריש.

במסגרת המהלך החדש יתווספו 53 נסיעות ביום ו-61 נסיעות בסופי השבוע (ימי שישי ומוצאי שבת) לקווים הבינעירוניים לחריש וממנה.

קו 60 בין חריש לחדרה יתוגבר ב-17 נסיעות בכל יום בימים א'-ה', ב-13 נסיעות בימי שישי וב-8 נסיעות במוצאי שבת.

קו 71 בין חריש לבנימינה יתוגבר ב-20 נסיעות בכל יום בימים א'-ה', ב-16 נסיעות בימי שישי וב-6 נסיעות במוצאי שבת.

קו 631 בין חריש לחיפה יתוגבר ב-10 נסיעות בכל יום בימים א'-ה', ב-6 נסיעות בימי שישי ובשתי נסיעות במוצאי שבת.

קו 632 בין חריש לתל אביב יתוגבר ב-6 נסיעות בכל יום בימים א'-ה', ב-8 נסיעות בימי שישי ובשתי נסיעות במוצאי שבת.

פרטים מדויקים על זמני הקווים ומסלולי הקווים מופיעים באתר חברת קווים.

בהמשך: קו חדש למרכז

המהלך הנוכחי של תגבור התחבורה הציבורית לחריש היה אמור לצאת לפועל עוד קודם לכן. הוא תוקצב מראש במסגרת תקציב המדינה ובמסגרת החלטת הממשלה לחריש, אבל מחסור באוטובוסים בעקבות משבר הרכב העולמי ועיכובים בתהליכי הרכבת האוטובוסים בישראל גרמו לדחייה משמעותית ביישום המהלך.

בפעימת התגבור הבאה מתוכנן קו חדש לאזור המרכז, וכן קו אוטובוס פנימי נוסף בחריש שיצטרף לקו 22 שפועל כיום. עם תחילת פעילותו של הקו החדש יחול שינוי גם במסלולו של קו 22, שכיום פועל כקו מאסף. מסלולי שני הקווים יהיו קצרים יחסית, במטרה לשפר את התדירות והיעילות של מערך הקווים הפנימיים בחריש. כזכור, בניית מסוף התחבורה המערבי, שעלותו המוערכת היא 32 מיליון שקלים, אמורה להסתיים בעוד כשנה.

לקריאה נוספת: משרד התחבורה אישר תקציבים להרחבת ושיפור תשתיות הכבישים באיזור חריש

עם שבילי אופניים מוסדרים, טופוגרפיה שמקשה על הולכי רגל ומחסור בתחבורה ציבורית עירונית, נראה היה כי קורקינטים שיתופיים ישפרו את יכולת ההתניידות של תושבי חריש – אבל מפעילי קורקינטים לא ניגשו למכרז שפרסמה עיריית חריש. מנגד, יש מי שמברך על העיכוב: "בלי טיפול מקדים בבעיות היסוד, החלטה להביא לעיר קורקינטים חשמליים תביא הרבה יותר נזק מתועלת"

כחלק מהגישה העולמית לצמצום זיהום האוויר ותוך ניסיון להתמודד עם העומס ההולך וגדל בכבישים, התפתח בשנים האחרונות טרנד מצליח – שירותי השכרת קורקינטים חשמליים. הקונספט החדשני הוא פשוט וידידותי להפליא ומאפשר איסוף קורקינט מהרחוב, נסיעה באופן חופשי ופרידה מהכלי בכל נקודה שבה תחפצו כשהשירות כולו מתבצע באמצעות הסמארטפון.

הראשונה בישראל שהטמיעה את הטרנד העולמי היתה כמובן תל אביב אך בעקבותיה אימצו ערים נוספות את טרנד התחבורה השיתופית.

חריש פרסמה מכרז לקורקינטים

גם בחריש, מסתבר, זיהו את הפוטנציאל ופרסמו בחודש יולי 2022 מכרז פומבי להפעלת שירותי השכרת קורקינטים חשמליים שיתופיים בעיר. במכרז הזמינה העירייה מפעילי מערכים שיתופיים להתמודד על האפשרות להקים מערך דומה בתחומי העיר במסגרת חוזה לשנתיים עם אפשרויות הארכה. ייתכן ובעירייה היה מי שחשב כי מערך קורקינטים שיתופי ישפר את יכולת ההתניידות של תושבי חריש בעיר, יפחית את התלות ברכב פרטי וייתן מענה משלים לקו האוטובוס הפנימי היחיד, שפועל בעיר, ומספק פתרון מוגבל.

עם זאת, בתום פרק הזמן להגשת ההצעות התברר כי למכרז לא היתה כל היענות ואף מפעיל בתחום לא ניגש למכרז. "אנחנו בוחנים בימים אלו מדוע לא הוגשו הצעות, טרם הוחלט אם יתפרסם מכרז חדש", ציין שלמה קליין, חבר המועצה ואחראי תחום התחבורה בעיריית חריש. "ההתרשמות שלי היא שאין כיום די תושבים בחריש שהופכים את השירות הזה לנחוץ ונדרש", הוסיף קליין.

שבילי האופניים והטופוגרפיה כתמריץ

"מצד אחד אני רואה לאחרונה יותר ויותר רוכבי קורקינט חשמלי בעיר, מנגד, אני יכול להבין למה מכרז להפעלת מערך שיתופי לא הצליח", מתייחס גיל צנבחט, עובד הייטק ותושב העיר, לתוצאות המכרז.

צנבחט מתנייד זה חודשים ארוכים באמצעות קורקינט חשמלי. הוא שוכר עמדת עבודה במתחם ה'קליקה' בעיר, והחליף לוותר על רכבו. "הבנתי שאין סיבה שנמשיך להחזיק שני רכבים ומכרתי את הרכב ששימש אותי", הוא מספר.

לדבריו "הטופוגרפיה המשופעת בחריש היא דווקא הסבר אפשרי למה כן צריך שיהיו כן קורקינטים, אך אני מניח שלגודל האוכלוסייה הקיימת בעיר הייתה השפעה על האטרקטיביות של המכרז. גם לאופי העירוני ולמציאות בשטח יש השפעה. בסופו של דבר, רוב התושבים לא עובדים בעיר, וחריש אינה עיר תיירות או עיר שבאים אליה מבחוץ, מבקרים בה מספר שעות וחוזרים הביתה. במילים אחרות, למי שגר בעיר כבר שווה לרכוש קורקינט משלו, מאשר לשכור אחד כזה. עם שבילי האופניים המוסדרים בעיר זה אחלה פתרון".

חסרונות במערך הקורקינטים השיתופי

חשוב לציין כי לצד ההצלחה המסחררת של הקורקינטים ככלי ממונע המציע פתרון נוח, קומפקטי וזול משמעותית בסביבה עירונית, התגלו לאורך השנים חסרונות רבים למערך הקורקינטים השיתופיים: נהיגה פרועה, תאונות קטלניות וחוסר בקרה על נהיגת קטינים הם רק חלק מהרשימה. בנוסף, הקורקינטים הפזורים ברחבי הערים יצרו כאוס והפרעה לתנועה וערים רבות נאלצו להקשיח את התנאים והתקנות אל מול מפעילי השירותים.

בפריז אף הוחלט לאחרונה על קיום משאל עירוני שיעסוק בשאלה האם להמשיך ולהפעיל שירותי קורקינט שיתופי ברחבי העיר, זאת לאחר רצף של תאונות קטלניות בהם היו מעורבים רוכבי קורקינטים חשמליים.

בעיות אלו טרם הגיעו לפתחה של חריש, אולם בעיית הניידות בעיר עדיין קיימת. קו אוטובוס פנימי נוסף על קו 22 הקיים טרם החל לפעול, ושירותי הסעה משלימים כמו מוניות שירות, כלל לא קיימים בעיר.

להיערך מראש לקליטת קורקינטים בעיר

למרות הקושי בהתניידות יש מי שמברך על העיכוב בהכנסת קורקינטים לעיר. "מבלי להיכנס לעניין הכדאיות הכלכלית המוטלת בספק, אנו בעד הגברת השימוש בדו גלגלי לסוגיו השונים כתחליף אפקטיבי לכלי רכב ממונעים בעיר. עם זאת, על מנת להכניס קורקינטים לעיר באופן שלא יביא יותר נזק מתועלת, אי אפשר להתעלם ממספר בעיות יסוד קיימות", מסבירה קבוצת הפעילים ''נחלצים מהפקקים", העוסקת מזה מספר שנים בקידום נושאי תחבורה ציבורית, הליכתיות ודו גלגלי בחריש אל מול הרשות.

לדברי הפעילים ישנן מספר בעיות הדורשות התייחסות מקדימה ביניהן: תשתיות חסרות או לא מספקות – מחסור בשבילי אופניים, סימון חסר או לקוי של שבילים ומעברי חצייה יעודיים, שכונות ללא שבילי אופניים כלל (הפרחים, מעו"ף), חוסר רציפות בשבילים הקיימים ועוד.
מודעות נמוכה לבטיחות תחבורתית –  "המודעות בנושא זה היא ברמה של עולם שלישי. אי חבישת קסדות, חוסר ציות לחוקי תנועה, היעדר פעילות חינוכית והסברתית מקיפה".
תגבור אכיפה עירונית ומשטרתית להשלטת סדר במרחב הציבורי. חברי הקבוצה מסכמים: "בלי טיפול מקדים בבעיות היסוד המצויינות כאן, החלטה להביא לעיר קורקינטים חשמליים תביא הרבה יותר נזק מתועלת".

השכרת רכב שיתופי על בסיס יומי

עד שיפתרו בעיות היסוד עליהן מצביעה קבוצת נחלצים מהפקקים, מציע צנבחט להנהגת העיר להרחיב את שירות הרכב השיתופי שהחל לפעול בחריש בינואר 2021.

"שירותי הרכב השיתופי הפועל בחריש הוא בעיניי פתרון טוב בהרבה בתור שירות תחבורה משלים", הוא מסביר. "הייתי שמח אם היו יותר כלי רכב כאלה ושהשירות יהיה על בסיס שעתי ולא כנגד תשלום עבור יום שלם. בעיניי זה היה הופך כדאי יותר לתושבים והיה מפחית את מספר כלי הרכב הפרטיים שהתושבים מחזיקים".

תחבורה ציבורית בחריש. צילום: דניאל שחר

החודש יחל לפעול קו אוטובוס חדש לפארק העסקים קיסריה, וקווי האוטובוס הבין-עירוניים לתל אביב, חיפה, חדרה, בנימינה וחדרה יתוגברו משמעותית

החל מה-22 בספטמבר תתוגבר באופן משמעותי תדירות קווי התחבורה הציבורית לחריש, וגם יחל לפעול קו חדש לפארק העסקים קיסריה, לטובת תושבי חריש שעובדים במקום. מסלול הקו חדש – מס' 160 – יעבור דרך שדרות דרך ארץ ומחלף מג"ב וימשיך דרך פרדס חנה עד ליעדו בפארק העסקים קיסריה. בקו יהיו 28 נסיעות יומיות (14 לכל כיוון) בתדירות של פעם בחצי שעה במהלך היום ובפעם בשעה בשעות הערב.

עוד במסגרת תגבור הקווים החל מחודש זה: 

קו 632: תדירות הנסיעות בקו 632 מחריש לתל אביב תתוגבר. הפעילות היומית בקו תוארך עד לשעה 23:00 (עד כה האוטובוס האחרון מחריש יצא בשעה 16:30 ומתל אביב בשעה 19:05), והקו יחל לפעול גם בימי שישי ובמוצאי שבת.

קו 631: הפעילות היומית בקו 631 מחריש לחיפה תוארך עד לשעה 23:00 (עד כה האוטובוס האחרון מחריש יצא בשעה 16:15 ומתל אביב בשעה 18:00). קו 631 יחל לפעול גם בימי שישי ובמוצאי שבת.

קו 60: מחריש לחדרה יתוגבר ב-21 נסיעות יומיות, ושעות הפעילות של הקו יהיו 23:40-5:35 (בימי חול). הנסיעות בקו יהיו בתדירות של פעם בחצי שעה במהלך היום ובפעם בשעה בשעות הערב.

קו 71: מחריש לתחנת הרכבת בבנימינה יתוגבר גם הוא ב-15 נסיעות יומיות, ושעות הפעילות של הקו יהיו 23:00-5:05 (בימי חול). הנסיעות בקו יהיו בתדירות של פעם בחצי שעה במהלך היום ובפעם בשעה בשעות הערב.

בהמשך: קו חדש למרכז

המהלך הנוכחי של תגבור התחבורה הציבורית לחריש היה אמור לצאת לפועל עוד ברבעון הראשון של השנה. הוא תוקצב מראש במסגרת תקציב המדינה ובמסגרת החלטת הממשלה לחריש, אבל מחסור באוטובוסים בעקבות משבר הרכב העולמי ועיכובים בתהליכי הרכבת האוטובוסים בישראל גרמו לדחייה משמעותית ביישום המהלך.

בפעימת התגבור הבאה מתוכנן קו חדש לאזור המרכז, וכן קו אוטובוס פנימי נוסף בחריש שיצטרף לקו 22 שפועל כיום. עם תחילת פעילותו של הקו החדש יחול שינוי גם במסלולו של קו 22, שכיום פועל כקו מאסף. מסלולי שני הקווים יהיו קצרים יחסית, במטרה לשפר את התדירות והיעילות של מערך הקווים הפנימיים בחריש. בתכנון המסלולים הושם דגש על נגישות מהשכונות למוקדי פעילות כמו בתי ספר, מבני ציבור וכד'.

ראש העיר יצחק קשת: "אנחנו פועלים כדי לקדם פעימות תגבור נוספות בתחבורה הציבורית, וממשיכים לעמוד בקשר רציף עם משרד התחבורה בעניין הקצאת האוטובוסים החדשים כדי שהמהלכים הבאים ייצאו לפועל בהקדם האפשרי וללא עיכובים נוספים".

לקריאה נוספת: בין המחלף למסוף: פורסמה תוכנית העבודה לפיתוח התחבורה בשנת 2022

מחירי השכירות בחריש נמוכים יחסית בהשוואה לערים אחרות כמו גם מחירי הדירות לקנייה, אך לא על הדיור לבדו יחיה האדם. האם בשנת 2022 חריש זולה או יקרה למחיה? משפחות בן יוסף, גנץ ודנינו מעניקות הצצה להוצאות החינוך, התחבורה והקניות החודשיות, ומצביעות על השורה התחתונה

מחירי הדירות בחריש עלו בעשרות אחוזים בשנה האחרונה אך עדיין נותרו נמוכים בהשוואה למתרחש במרכז הארץ. חריש מאפשרת לזוגות צעירים לרכוש דירת 4 חדרים חדשה במחיר של 1.6-1.3 מיליון שקלים, הנמוך בכחצי מיליון שקלים ויותר, ממחיר דירה ממוצעת דומה בישראל או לשכור דירה במחיר הנמוך באלפי שקלים מדירה זהה במרכז.

עם זאת, ארנונה בשיטת החישוב המקסימלית ובתעריף גבוה יחסית בהשוואה לערים אחרות, תחרות עסקית מצומצמת שמשפיעה על יוקר סל הקנייה המשפחתי והיעדר פתרונות תעסוקה קרובים לבית מהווים אף הם שיקול משמעותי בתחשיב המשפחתי הכולל.

מתעניינים בחריש מנסים לא אחת להבין מהי השורה התחתונה: האם בשקלול נתוני השכירות, המיסים, ההוצאות על המחייה והפתרונות התחבורתיים והתעסוקתיים –  חריש עדיין משתלמת למגורים? שלוש משפחות המתגוררות בחריש, בן יוסף, גנץ ודנינו, מתייחסות בגילוי לב להוצאות החודשיות ולשורה המסכמת שלהם.

משפחת בן יוסף: "מעני חינוך חסרים"

ההורים נתן ורננה והילדים אורי (11) ואלון (8). מתגוררים שלוש שנים בחריש.

שכירות/משכנתה: דירה שכורה בשכונת החורש, 5 חדרים – 3,000 שקלים לחודש. בבעלותם של בני הזוג דירת 4 חדרים בעפולה.

ארנונה: כ-1,400 שקלים.

פרנסה: נתן הוא מנהל תפעול ברפת בקיבוץ גן שמואל. רננה היא עצמאית, יועצת תיירות ומתכננת טיולים מאורגנים לקבוצות – עובדת מהבית.

תחשיב משפחתי: "דמי השכירות שאנחנו מקבלים מהדירה בעפולה מתקזזת עם דמי השכירות בחריש, כשלמשוואה נכנסת גם משכנתה בהחזר נמוך יחסית של כ-1,500 שקלים בחודש", משתפת רננה ומציינת בסיפוק את העובדה שגל ההתייקרות של מחירי השכירות בעיר, פסח עליהם בזכות אופציה להארכת חוזה ללא העלאה משמעותית.

הוצאה גבוהה על חינוך

"לא עברנו לחריש מסיבות כלכליות ולא הופתענו ממחירי המחיה הגבוהים יחסית בחריש. השיקול המרכזי היה להתקרב למקום העבודה הקודם של נתן ברפת כפר הרואה", מסבירה רננה. "מה שהפתיע ומאוד אכזב אותנו הם מעני החינוך החסרים בחריש וההוצאה הנדרשת להשלמה", היא מוסיפה. "ראשית, יום הלימודים קצר ומסתיים במרבית ימי השבוע לפני 13:00 בעוד שבעפולה הלימודים הם עד 14:30 ללא תוספת תשלום מצד ההורים.

"בנוסף, בעפולה ישנו פרויקט הזנה לתלמידים עד כיתות ו', שמקבלים ארוחת צהריים בתשלום שנתי של כ-1,000 שקלים בשנה – שירות לא קיים בחריש. בנוסף, תוכנית הצהרונים לכיתות ג' עולה בחריש 200 שקלים יותר, מהמחיר החודשי בעפולה. העלות הגיעה לכ-900 שקלים בחודש עבור צהרון והחלטנו לוותר על התענוג. כתוצאה, האפשרות שלי למצוא עבודה מחוץ לבית היא מוגבלת. אני לא יכולה להשאיר שני ילדים כל כך הרבה שעות לבד בבית ולעבוד מחוץ לעיר".

רננה מציינת כי יוקר המחיה בעיר בתחום החינוך הורגש מאוד בקיץ האחרון כאשר לא היו בעיר כלל מסגרות קייטנה לילדי ד'-ו': "שילמנו אלפי שקלים לקייטנות פרטיות ביישובי הסביבה. זה צבט בלב לראות שבעפולה מספקים קייטנות מחשבים ללא עלות או קייטנות סאמר סקול ב-300 שקלים בלבד".

"בכל מקום אחר הרבה יותר יקר"

במשפחת בן יוסף לא נהוג לערוך קניות מרוכזות ואם ישנן הן מתבצעות אונליין מרשתות מזון ארציות. בני המשפחה אוכלים לפחות פעמיים בשבוע מחוץ לבית באחד מעסקי המזון המהיר המקומיים. "אין ספק שהמחירים ברשתות המזון המקומיות לא זולים לעומת ערי הסביבה, אבל עבור קניות קטנות אנו לא נוהגים לצאת מחריש".

"אני מסכימה עם אלו שטוענים שיקר כאן בחלק התחומים. עם זאת, מחירי הדיור עדיין זולים לעומת מקומות אחרים, כך שאני לא מבינה לאן אפשר לעבור כדי להוזיל את המחיה, כי בכל מקום אחר הרבה יותר יקר".

בשורה התחתונה: "עבור מי שעובד באזור, זה בהחלט משתלם לגור בחריש. מאידך, אם לא הייתי עצמאית אני מניחה שהיה לנו הרבה יותר מאתגר לגור כאן".

משפחת גנץ: "הוצאות התחבורה והארנונה מכבידות"

ההורים אופיר וליבי והילדים אמונה (9), אדל (5) ונועה (שנתיים). שנתיים בחריש.

שכירות/משכנתה: דירת 4 חדרים, 112 מ"ר, בבעלותם בשכונת מעו"ף. משכנתה ל-7 שנים בלבד, בהחזר חודשי של כ-4,100 שקלים.

ארנונה: 1,300 שקלים (לאחר הנחת 5% למשרת מילואים פעיל).

פרנסה: אופיר מחנך ומורה מקצועי בתיכון בעפולה. ליבי עובדת באופן חלקי כעצמאית בתחום הטיפוח.

אל חריש עברה המשפחה לאחר מגורים בקראוון בישוב טפחות בגליל התחתון, שסיפקה ישיבת ההסדר לבוגרי הישיבה. דמי השכירות היו סמליים  בגובה של כ-1,000 שקלים בלבד.

תחבורה: "אני עובד בעפולה וליבי עובדת בחריש ובכל זאת, אנו נדרשים להחזיק שני כלי רכב. התחבורה הציבורית חלשה מאוד ולא מספקת", מספר אופיר. "חלק ניכר מהוצאות התחבורה הוא על חשבוני. אני מוציא כ-1,300 על נסיעות בחודש וזה עוד לפני תחשיב בלאי והחזקת רכב. משרד החינוך משלם לי 212 שקלים החזרי נסיעות בחודש בסך הכל, את ההפרש אני מוציא מכיסי. בנוסף, ההוצאה על הסעות הילדים לבתי הספר מסתכמת בכ-2,000 שקלים בשנה".

"רשימות המתנה למעון מפוקח של עשרות ילדים"

חינוך: בדומה למשפחת בן יוסף, גם בבית משפחת גנץ מוותרים על שירותי הצהרונים משיקולים כלכליים. חסכון משמעותי נוסף הוא העובדה שאת ביתם הצעירה, נועה בת השנתיים, טרם הכניסו למסגרת מעון. "בשקלול של צהרון לגן בעלות 600 שקלים בחודש, צהרון לבית הספר בעלות של 900 שקלים בחודש ותשלום למעון בעלות של כ- 2,500 שקלים בחודש, לא שווה לליבי לצאת לעבוד", מסביר אופיר. "חשבנו להכניס את אדל למעון מפוקח אך נאמר לנו שיש רשימות המתנה של עשרות ילדים לפנינו".

קניות: את קניות המזון והמצרכים לבית הם מקפידים לבצע בתוך העיר מסיבות פרקטיות ואידיאלוגיות: "אני מעדיף לקנות היכן שנוח וקרוב לי. לא אסע חצי שעה מהעיר כדי לחסוך 40 שקלים בסל הקניות, אולי פחות זול כאן, אבל גם הזמן שלי חשוב", מדגיש אופיר ומוסיף: "אני שמח לרכוש בסופרים והמכולות המקומיות מתוך ידיעה שהם מספקים מקומות עבודה לתושבים. לעומת זאת בכל הקשור למסעדות, ביגוד, ומוצרים שונים, אני לא מוצא את עצמי בעיר. ההיצע לא ממש מזמין ובמקרה הזה אנחנו בוחרים לצאת למתחמי הקניות בסביבה. בסוף, יש גם גבול לאידיאולוגיה", הוא מציין בחיוך.

בשורה התחתונה: "הוצאות המשכנתה אולי נוחות יותר ממגורים בפרדס חנה או ישוב אחר, מצד שני, הוצאות התחבורה והארנונה מכבידות והרגשות מעורבים במקרה הזה. כתושב מעו"ף אני משלם ארנונה גבוהה ביחס למה שאני מקבל בתמורה. מלבד פינוי אשפה ותאורת רחוב, תושבי השכונה מקבלים אפס שירותים. עם זאת, המגורים ליד משפחות צעירות והזכות להיות שותף בבנייה של עיר חדשה –  הם פלוס משמעותי. אלו הדברים שמשכו אותנו לחריש וטוב לנו פה".

משפחת דנינו: "אנחנו חוסכים הרבה על דיור"

ההורים אליאור ועינב והילדים איתן (4) וגאיה (שנתיים). שנה וחצי בחריש.

שכירות/משכנתה: דירה שכורה בשכונת מעו"ף , 5 חדרים – 2,700 שקל שקלים לחודש.

ארנונה: כ-1,300 שקלים.

פרנסה: אליאור הוא בעל עסק לצילום ועינב סייעת בגן ילדים בעיר.

תחשיב משפחתי: "אנחנו חוסכים הרבה על דיור", משתף אליאור. "בבני ברק התגוררנו בדירת 3 חדרים מעופשת, בקומה שלישית בלי מעלית, ושילמנו 3,500 שקלים. אני מניח שהשכירות שלה היום הרבה יותר גבוהה".

"בבני ברק שילמנו ארנונה בגובה של כ-1,000 שקלים על דירה של 60 מ"ר. כאן אנחנו אמנם משלמים קצת יותר אבל עבור דירה כפולה בגודלה. אני חושב שהנטייה של תושבים להתלונן על מחירי הארנונה בעיר היא מהסיבה שהדירות שלהם בחריש גדולות יותר בשקלול של המרפסת, המחסן החניה וכו'. חשוב לזכור שהם מקבלים כאן תנאים טובים בהרבה מלא מעט ערים וישובים בסביבה, ובמיוחד בהשוואה לגוש דן. אני מתרשם שהשירות לתושב בתמורה לארנונה שאני משלם, טוב מאוד. העיר נקייה ומסודרת ונעים לגור בה".

קניות: קניות שבועיות מרוכזות בוחרת משפחת דנינו לערוך ברשתות מחוץ לעיר. "בתחושה שלי, מחירי המוצרים בחריש יקרים באופן יחסי בשקל או שניים לכל מוצר בהשוואה לרשתות המזון בחדרה, כך שבמצטבר הפער משמעותי. כל עוד תנועת הלקוחות תישאר נמוכה והוצאות השכירות של בעלי העסקים ימשיכו להיות גבוהות מאוד, מי שישלם על כך, תרתי משמע, יהיו הלקוחות".

בתחום הפרנסה, מספר אליאור שהמעבר לחריש היטיב עימו מבחינת הקריירה וההכנסה: "מבחינתי המעבר לכאן היה גם הזדמנות עסקית טובה. זיהיתי פה את הפוטנציאל ואני יכול להגיד ששיפרתי בחריש את רמת השכר שלי. גם אני וגם עינב עובדים בעיר וזה כמובן משליך על השגרה שלנו ועל הנוחות היחסית".

בשורה התחתונה: "בסך הכל, בהשוואה למגורים במרכז, המחיה בחריש זולה באלפי שקלים. חריש לא זולה, אבל גם לא יקרה. הדיור בהחלט זול כאן. עם זאת, הוצאות ביגוד או מוצרים שונים לא זולות בכלל, בגלל שאין כאן תחרות".

לקריאה נוספת: מסתמן: הארנונה בחריש תתייקר בשיעור גבוה יותר משאר הערים בארץ