דוד פינקל, נציג מפלגת דגל התורה בחריש וחבר הקואליציה, מתכנן להביא לתושבי חריש את הקו לירושלים ולדאוג לרווחת כלל הנזקקים בעיר. עוד בתוכנית: פריסת קרוואנים שישמשו את ציבור המתפללים בשנים הקרובות ושמירה על הסטטוס קוו בנושא השבת

שעות ספורות לפני כינון המליאה החדשה שאירעה בשבוע שעבר, הצטרף דוד פינקל, חבר המועצה החדש מטעם מפלגת אחדות ומסורת, לקואליציה בראשותו של יצחק קשת.

החתימה על ההסכם הופכת את פינקל לחבר ה-9 בקואליציה ולנציג החרדים היחיד בהרכב הנוכחי, תפקיד אותו מילא שלמה פרץ, נציג ש"ס, במליאה הקודמת. פרץ יחד עם חבריו לסיעה, ראובן זיגדון ואליהו באחג', בחרו לפעול מהאופוזיציה.

לא באתי להילחם, באתי כדי לעשות

"לא באתי לשליחות הזו כדי לקדש מלחמות מול אנשים אחרים, אני לא בנוי לזה. אם אני יכול לקדם טוב לאחרים, שווה לי לתת מעצמי", מסביר פינקל את בחירתו לקחת חלק בקואליציה.

"אני חושב שהזמן יעשה את שלו וכולם (ש"ס) יהיו בפנים. ברור לי שקשה מאוד לפעול לטובת הציבור מהאופוזיציה. אני באתי כדי לעשות. לא באתי להילחם, כי להילחם בראש העיר אפשר גם מבחוץ, לא צריך להיות באופוזיציה בשביל זה".

אתה מעריך שש"ס יכנסו?
"כן, גם הם יבינו את זה. כך אני מאמין כצופה מהצד. אני לא ש"ס ואני לא ראש העיר. נעשו פה טעויות משני הצדדים, יש פה איבה גדולה אבל אני חושב שזה יסתדר כדרכה של פוליטיקה".

נציג הציבור החרדי-ליטאי

פינקל (26) נציג מפלגת דגל התורה בחריש, מתגורר בעיר ארבע שנים בקירוב. הוא אברך ומנהל את כולל 'עטרת שלמה' בחריש. הוא קיווה לקבל שריון ריאלי ברשימה של ש"ס בבחירות אבל כשזה לא הסתייע, הוא רץ ברשימה נפרדת וזכה באמונם של 614 מצביעים.

הוא נבחר כדי לפעול בראש וראשונה למען הציבור ששלח אותו. הציבור החרדי-ליטאי בעיר. על פי ההסכם ישמש פינקל כמשנה לראש העיר ויהיה אחראי על התרבות התורנית בעיר, בנוסף הוא יעמוד בראש ועדת רווחה.

סעיף נוסף בהסכם מתייחס להקמת ועדת רשות שתעסוק בתחום התחבורה הציבורית. לתפישתו, הרווחה והתחבורה הם שני נושאים שהוא יכול לקדם לטובת כלל הציבור בעיר.

לטובת הציבור החרדי הוא מבקש לקדם מגורים מותאמים, מקוואות בשכונות, גני ילדים בזרם המוכש"ר ופתרונות ביניים לבתי כנסת, שאינם נבנים בעיר על ידי הרשויות.

שמירה על הסטטוס קוו

ומה בנוגע לשמירת השבת בעיר עליה ניטשו מאבקים רבים בשנים הקודמות? או לגבי חוק השבת שאושר במליאה הקודמת אך טרם אושר על ידי משרד הפנים? ההסכם מתייחס לכך במשפט אחד בלבד: שבת – על בסיס הסטטוס קוו.

"סטטוס קוו זה סטטוס קוו", מבהיר פינקל. "זה אומר שאם משנים את מה שקורה היום, אז צריך לשבת לדבר על זה, ולהגיע להבנות. אני מעדיף שלא ייגעו במצב הקיים לא לכאן ולא לכאן.

"אני לא קשור לחוק השבת במתכונתו הקיימת. לא הייתי חבר מועצת עיר, לא אישרתי אותו, גם לא התנגדתי אליו. אני חושב שהוא טעות מיסודו, אבל אני לא נכנס לזה.

"היום אין חוק, ואפשר לפתוח עסקים בכל העיר ובכל זאת, עסקים לא עושים את זה, מסיבה מאוד פשוטה. הם יודעים מה הרווחיות שלהם. יש משחקיה שהחליטה לפתוח בשבת, אז היא פתחה בשבת, ואם יש קיוסק שעשה חשבון וחשב שזה לא מתאים לו, הוא לא פתח בשבת. אז נשאיר את המצב ככה, כי תמיד יהיה את הקצה לכאן ולכאן".

לחזק את קהילות המתפללים

עם זאת, את ההסדר הקיים שהתוותה עיריית חריש – לפיו בשל חסרון מבני בתי כנסת, מנייינים מתפללים בכיתות לימוד בבתי ספר, עד לגיבוש קהילה והקצאת קרקעות לבינוי בתי כנסת על ידי חברי אותה קהילה –  מבקש פינקל לשנות.

לדבריו, על פי הערכות העירייה קיימים כ-80 מניינים, לרובם הגדול, אין בתי כנסת, אלא הם מתפללים בכיתות לימוד קטנות שמונות עד כ-30 איש בלבד, בעוד שקרוואנים, אם יוצבו ברחבי העיר, יוכלו להכיל עד כ-150 מתפללים. כזכור, מדיניות העירייה הרשמית בשנים עברו היתה נגד הצבת קרוואנים ברחבי העיר.

"עד היום המדיניות של העירייה הייתה 'בואו תתפללו בכיתה, ומכיתה תעברו בשיטת ההקצאות למבנה שעולה מיליונים'. איך בדיוק? למה שקהילה תצליח להתפתח בתוך כיתה בתוך בית ספר? מאוד קשה לעשות את זה.
"הגיעו לפה תוך שלוש-ארבע שנים 30-20 אלף איש. כל אחד הגיע לפה מעיר אחרת, אתה לא יכול לבקש מקהילה לא מגובשת 'בואו תגייסו כמה מיליוני שקלים ותבנו בית כנסת".
מהם הפתרונות שאתה מציע?

"פתרונות לטווח הקצר והבינוני של קרוואנים וצריך לקחת בחשבון שזה ייקח כמה שנים, עד 5 שנים אפילו. אלו קרוואנים שישמשו את הקהילות עד שיגיע היום המיוחל שלהם להיכנס לתוך מבנה משלהם. צריך להבין שלא ניתן להמשיך בצורה כזאת, בכיתות".

20 קרוואנים ברחבי העיר

"זה קצת מצחיק", הוא מוסיף. "בדרך כלל כשעושים הסדר אז משאירים לפחות צד אחד יוצא מרוצה. בפתרון של הכיתות אין שום צד מרוצה, לא הקהילות ולא הציבור שמשתייך לאותו בית ספר.

"ואם נסתכל על העתיד, בשיטה הזו נגיע גם למאות מניינים בשנים הקרובות, כי זה מעודד פיצול והקמת קהילות קטנות בהתאם לגודל הכיתה.

"אם פותחים את העיניים קצת, מבינים שאין מה לעשות, וצריך שטחים חומים לקרוואנים לתקופה של כמה שנים", הוא מסכם.
להערכתו של פינקל, 20 קרוואנים, 5 בכל שכונה, שיוצבו בשטחים חומים, יתנו מענה מלא לצורכי המתפללים ויעזרו לקהילות גדולות להתגבש, להוכיח רצינות ולגייס כספים להקמת מבנה קבע באמצעות שיטת הקצאות הקרקע שקידמה עיריית חריש.

תב"ע שמתאימה לציבור החרדי

מעבר לפתרונות אסטרטגיים לפריסת בתי כנסת בעיר, ההסכם הקואליציוני כולל סעיף המדגיש את הצורך בתכנון דיור מותאם לציבור החרדי במיוחד בתוכניות תב"ע לשכונות חדשות.

למה הכוונה? למגורים נפרדים לחרדים בחריש?
"לא, ממש לא, הכוונה לשכונות מותאמות לאורח החיים החרדי. יש לזה הגדרות ברורות כמו מספר קומות, מרפסת סוכה וכן הלאה. אבל אם נעשה קצת סדר, זה לא כל כך תלוי בעיר, אלו דברים שמשרד השיכון קובע, אבל בכל מקום שיש מקום להשפעה של העירייה, אז חשוב שזה יהיה מותאם, כי אם יש לי שכונה של מגדלים אז הוא לא מותאם לי לציבור הדתי. כיום רוב העיר מותאמת בגדול לציבור החרדי. זה צריך להישאר ככה".

קו הדגל: אוטובוס לירושלים

סעיף משמעותי נוסף בהסכם קובע כי העירייה תפעל לקידום תחבורה מותאמת גם לציבור החרדי בפרט לערי המרכז החרדיות. פינקל מתכנן לגייס את עזרתו של הרב אורי מקלב, חבר מפלגת דגל התורה המשמש כסגן שר לפיתוח ותחבורה חרדית במשרד ראש הממשלה ובמשרד התחבורה.

"יש לו תקציב לקידום של התחבורה הציבורית החרדית", מבהיר פינקל.
"יש לנו היום קו פנימי שנוסע לתל אביב, דרך בני ברק (קו 634) . היינו. רוצים לייעל אותו וכמובן להוסיף לו עוד נסיעות יומיות. היום יש רק 3 נסיעות ביום. קו הדגל שהיינו רוצים ממש לצאת איתו, זה הקו לירושלים, קו כללי מבחינתי לעיר הבירה".
אתה מתכוון כקו שישמש את כל הציבור?
"כן. קו לירושלים לכולם, לא ביקשתי קו בהפרדה. אני ירושלמי ויש הרבה חרדים פה שההורים שלהם מתגוררים בבירה. מאוד קשה להגיע לירושלים כיום מחריש.
"יש אוטובוס מחדרה שעובר בצומת של מנשה צפון, מה שנקרא צומת משמר הגבול בעבר. אי אפשר כל כך לסמוך על הקו הזה, ומה שהכי מתסכל, בימי שישי או במוצאי שבת, האוטובוסים מגיעים ריקים עד צומת כרכור ומתמלאים בתושבי חריש. אז או שנכניס את הקו הזה לחריש או שנביא קו עצמאי מחריש לירושלים. זה הקו העיקרי שאנחנו חותרים אליו. במקביל אנו רוצים קווים בסופי שבוע לערים חרדיות נוספות כמו קריית ספר, אלעד".

לקדם את הציבור החרדי

"אני רצתי כדי להיכנס למועצה ולנסות לדאוג בעיקר למגזר החרדי, אבל אין סתירה עם הדאגה לנושאים כלליים של כלל התושבים. אני חושב שאוטובוס לירושלים הוא לא צורך חרדי בלבד.
"נכנסתי גם לנושא של הרווחה, אני מנהל קופת צדקה מאוד גדולה בעיר והיא יותר מכוונת לקהילה של הציבור החרדי. משם הגיעו התרומות ולשם יוצאות התמיכות, ולכן בעירייה יש לי את האופציה לנסות להגיע למשהו גדול מזה. לקבל תמיכות ממשרד הרווחה ולהעביר לכל הנזקקים בעיר. זו השאיפה שלי, לתמוך בשכבות החלשות. לא רק בתוך הציבור שלנו, באמת לנסות לדאוג במה שאני אוכל לכל העיר, אבל ברור שבפרט לציבור שלנו. בסוף אני נמצא כאן כדי לקדם את הציבור החרדי על המפה, את הציבור שממנו הגעתי".

אחדות ומסורת הסכם קואליציוני עם הליכוד

בטקס חגיגי שהתקיים אמש הושבעו 15 חברי המועצה הנבחרים. ישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית התקיימה מיד לאחר הטקס ובמסגרתה מונו סגני ראש העיר וחברי וועדות החובה. חברי האופוזיציה הצביעו נגד בחלק מן ההצבעות. ראש העיר: "אין לי ספק שיהיה מעניין"

באירוע חגיגי התקיימו אתמול (רביעי) טקס הצהרת אמונים של 15 חברות וחברי מועצת העיר חריש הנבחרים, וישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית.

בתחילת הטקס, שנערך במתנ"ס הקהילתי בשכונת אבני חן, ניתנה תעודת הוקרה לשני חברי המועצה היוצאים, יוסי גולדמן ופרח קוזחי. בהמשך, הרב אברהם בן אסולין נשא תפילה לשלום החיילים והחזרת החטופים.

15 חברי המועצה הנבחרים עלו לבמה והתחייבו לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותם במועצה.

המשימה: להשלים את העבודה

ראש העיר יצחק קשת ציין בסיום ההשבעה: "כשהתחלנו את הקדנציה הקודמת חריש מנתה כ-10 אלף תושבים, בסופה של הקדנציה, העיר חריש מונה למעלה מ-40 אלף תושבים.

"היינו עדים כולנו לתנופת הפיתוח האדירה, שאין לה אח ורע בשום עיר אחרת במדינת ישראל.  בשנים האלו בנינו את העיר חריש הלכה למעשה. עכשיו צריך להשלים את העבודה בכל התחומים: בחינוך, בתחבורה בתעסוקה, בביטחון וברווחה".

״בקדנציה האחרונה קידמנו את תכנון אזורי התעסוקה, קידמנו כבישים, תשתיות, פארקים ומבני ציבור. הבאנו החלטת ממשלה שנייה, שהזרימה מאות מיליוני שקלים לפיתוח העיר. מדינת ישראל הכירה בפלא הגדול של חריש והכריזה על חריש כעיר.

"רק כדי לסבר את האוזן, עיריית חריש הקטנה שלנו בנתה מבני ציבור בלמעלה מחצי מיליארד שקלים. בכל קנה מידה מדובר באחת העיריות שפעלה ופיתחה את העיר בצורה מדהימה ביותר".

"מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות"

בהמשך דבריו, התייחס קשת לתפקידם של חברי המועצה החדשים, אשר חלקם יפעלו, לראשונה בתולדות העיר, מתוך האופוזיציה, החל מיומה הראשון של המליאה.

"שליחות ציבורית היא מחויבות גדולה שכרוכה בהרבה הקרבה ודורשת מסירות. לא תמיד הציבור ידע להכיר במסירות הזאת, לא ידע להכיר בעבודה שנעשית למענו. להיות שליח ציבור זה לדעת שאתה פועל ממניע פנימי, משליחות פנימית, מכוח שמניע אותך שאתה עושה את הדבר הנכון והצודק למען הציבור, וזה מה שמנחה אותך וממלא אותך לאורך כל הדרך".

קשת הזכיר את תקופת הבחירות שהיתה מרובה במחלוקות וציין כי "מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות. אנחנו פועלים לטובת כלל תושבי העיר חריש, בלי יוצא מן הכלל, לספק להם את השירותים, לייצר פה איכות חיים טובה לייצר חיים טובים יותר ולהמשיך לפתח את העיר היפה שלנו חריש".

עוד הוא הוסיף "אני מודע לגודל השעה וכובד האחריות שמוטלת על כתפי. אני יודע שיש עשרות אלפי אנשים שמושפעים מההחלטות שלנו. זה לא דבר קל, זה אפילו קשה מאוד. יחד עם זאת, אנחנו קיבלנו על עצמנו את האחריות לפעול למען הציבור. עם כל המשמעויות וכל המחירים. אני יכול לומר לכל תושבי העיר חריש שאנחנו נעשה הכל-הכל-הכל, כל שביכולתנו, כדי לפעול למענכם, שכל אחד ירגיש פה בבית ושתהיה איכות חיים טובה לכל אחד מתושבי העיר. יחד נצעיד את חריש קדימה".

קואליציה בת 9 חברים

בסיום החלק החגיגי והרשמי התקיימה ישיבת מליאה ראשונה שכללה אישור החלטת מינוי סגני העיר חריש ומינוי יו"ר וחברים לכלל ועדות החובה בעיר.

נזכיר כי הקואליציה שהרכיב קשת כוללת 9 חברים: שני חברי סיעת הליברלים, שני גרינברג ויפתח שטיין. משה בן זיקרי מעוצמה לחריש, עידית ינטוב מחריש ביתנו, שלמה קליין מבית טב ודוד פינקל מאחדות ומסורת (אגודת ישראל), שחתם אתמול (רביעי) על הסכם קואליציוני. מטעם מפלגת הליכוד בראשות קשת, חברים בקואליציה גם רויטל גונן ונגה דוד.

לראשונה, תפעל בחריש אופוזיציה החל מיומה הראשון של המליאה שכוללת 6 חברים: שלמה פרץ, ראובן זיגדון ואליהו באחג' מש"ס. יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק ממפלגת מאמינים בחריש ואיציק לב ממפלגת דרך ארץ.

ליו"ר הוועדה לענייני ביקורת, ועדה סטטוטורית שבראשה עומד יו"ר השמור לנציג האופוזיציה, מונה אליהו באחג', חבר המועצה החדש.

מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום

בישיבת המליאה הראשונה של העיר ניתן היה לשרטט את האווירה בה יתנהלו הישיבות הבאות: חברי האופוזיציה הציעו הצעות לשינוי שנדחו על ידי ראש העיר, והצביעו בחלק מן ההצבעות, הצבעת נגד.

כך לדוגמה, ההצבעה על מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום ראש העיר עברה בקולות הקואליציה בלבד. חברי האופוזיציה הצביעו נגד המינויים.

הכרעת הרוב קבעה כי שני גרינברג תמונה לתפקיד סגנית וממלאת מקום ראש העיר. שלמה קליין, ישמש כסגן ראש העיר. עידית ינטוב, סגנית ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה הראשונה. משה בן זיקרי, סגן ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה השנייה. בשלב זה, יפעלו הסגנים בתפקידם ללא שכר. ההצבעה התייחסה למינוי בלבד ולא עסקה בסמכויות הסגנים.

קשת סיכם את הישיבה ואמר: "אני מודה לכולכם על שיתוף הפעולה בכינון המועצה המקומית של עיריית חריש. אני מתרשם שכולם אנשים מכובדים ורוצים לתרום לעיר, אין לי ספק שיהיה מעניין, שיהיה בהצלחה לכולנו".

לקריאה נוספת: אלו חברי המועצה החדשים של חריש לשנים 2028-2024

הוא מחובר לגורמים פוליטיים ארציים, הוא מקשיב לעצת גדולי התורה, הוא עונה לעשרות תושבים ביום ופועל נמרצות לקידום החלטת ממשלה חדשה לחריש. שלמה פרץ, נציג ש"ס במועצת העיר, בראיון ראשון

צילום: מור שקיפי-לאטי

אין לו חשבון פייסבוק, הוא לא מתראיין ולא יוצא בהצהרות על הישגים אישיים וגם בישיבות המועצה הפומביות קולו נשמע לעיתים רחוקות. את רוב הפעילות שלו הוא מנהל מאחורי הקלעים והוא מהווה כתובת מוכרת לציבור החרדי בעיר.

כבר שנתיים ששלמה פרץ (28) נציג סיעת ש"ס בעיריית חריש, סיעת יחיד בקואליציה, פועל במליאה ולא נחשף לציבור החילוני. אחרי פניות מרובות, הוא נעתר ולראשונה מתראיין לכלי תקשורת וחושף מה מניע אותו, כיצד מתנהל סדר היום שלו ומה הוא מתכנן להשיג בשנים הקרובות עבור הציבור החרדי אותו הוא מייצג ועבור כלל תושבי העיר.

"מחובר לגורמים פוליטיים ארציים"

את מרבית מרצו בתקופה האחרונה מפנה פרץ לקידום החלטת ממשלה חדשה לסיוע כלכלי לחריש. "אני עושה מאמץ לקדם מול משרד הפנים החלטת ממשלה חדשה שתזרים כספים לעיר. בשבוע שעבר ביקרתי בשלושה משרדי ממשלה. סגן שר הפנים ואני נמצאים ביחסי חברות קרובים, כך שיש לי ערוץ ישיר למשרד הפנים ואני נמצא עימם בקשר רציף כדי לעזור לעיר בנושא ההחלטה המחודשת ובנושא קידום ועדת הגבולות".

פרץ מדגיש שמטרתו היא לעזור לכלל התושבים בעיר ו"לא חלילה עבור מגזר מסוים". עוד הוא מציין: "מאז כניסתנו לתפקיד חברי המועצה (באוקטובר 2018) התנהלנו שנה וחצי מול ממשלת מעבר. לא יכולנו לקדם כמעט כלום עבור חריש. הממשלה המכהנת כרגע גם היא בעיני 'חצי-ממשלת מעבר', אך אני עושה מה שביכולתי עבור קידום העיר". לדבריו, המטרה היא להשיג תקציבים לחינוך, להסעות אל מוסדות מחוץ לעיר עבור כלל האוכלוסיה ולתקצוב בניית בתי כנסת נוספים. "אני נלחם שחריש תישאר בהגדרה של פריפריה חברתית בכל נושא המכרזים. כל עוד אנו עיר בהקמה שזקוקה לעזרת המדינה".

"אני אמנם נציג יחיד במועצה", מוסיף פרץ "אך אני האדם עם הכי הרבה כוח השפעה מול הממשלה. אני מחובר מאוד לגורמים פוליטיים ארציים ובמישור הזה אני חושב שיכולת ההשפעה שלי גבוהה יותר משאר חברי המועצה".

רשימת הנושאים בהם טיפל פרץ בשנתיים האחרונות כוללת קידום התרבות התורנית, הקמת מוסדות חינוך המשתייכים לזרם המוכר שאינו רשמי, וקידום תכניות מנע וזיהוי משפחות במצוקה בתחום הרווחה. "אני דואג לציבור החלש בחריש באמצעות חלוקת מזון וחלוקת שוברים לחג", מציין פרץ שאוחז גם בכובע של יו"ר ועדת הרווחה בחריש. "אני דואג שלציבור החרדי יהיה מענה בכל התחומים ושיהיה שוויון בין המגזרים. זו מלחמתי בחצי שנה האחרונה".

"אני שומע לדעת חכמים"

לעולם הפוליטיקה הגיע פרץ באמצעות מורו ורבו: "מורה הדרך שלי הוא הרב שמעון בעדני, מגדולי הדור של תנועת ש"ס הארצית, הוא זה שמינה אותי להיות נציג ש"ס המקומי בבחירות למועצה. הרב בעדני מעודכן באופן שוטף על הנעשה בחריש, הוא פוקד את המקום לא מעט ומרגיש ממש כאחד ממקימיה. אין צעד שעשיתי מבלי שהתייעצתי איתו".

ההתייעצות עם גדולי התורה מתנהלת דרך קבע ומתמקדת גם בנושאי המחלוקת בין חילונים ודתיים בחריש, המרכזי בהם הוא פתיחת העסקים בשבת.

עמדתו של פרץ בנושא ברורה: "אני נגד פתיחת עסקים בשבת במיוחד ליד איזור מגורים. אחת לחודש אני מכנס את רבני הקהילות בעיר למפגש ומעלה בפניהם את הלך הרוח בנושאים שונים. אני מעדכן כמובן בכל הקשור לסוגיית השבת ופעילות עסקים בשבת. ברגע שתהליך הגישור בין חברי הקואליציה בנושא השבת יסתיים, אציג את ההחלטה בפני הרבנים והם יגידו לי מה לעשות, האם לשבת באופוזיציה או להישאר בקואליציה. אני שומע נטו לדעת חכמים, הם אלה שמנווטים אותי במיוחד בסוגיות הדורשות 'כתפיים רחבות'".

נושא אחר שזכה כעת בתשומת לבו הוא מחסור בתי הכנסת בשכונות החדשות בחריש. "במעו"ף לדוגמה, יש ציבור ענק בלי בית תפילה. זה לא הגיוני ששכונה שלמה תהיה ללא בית כנסת, כך גם בשכונת הפרחים. אני דוחף בכל הכוח למציאת פיתרון לנושא. אני מניח שעדיין ניתן להביא תקציבים מהמדינה לבניית בתי כנסת", הוא מציין ומוסיף: "בניית בתי כנסת מעל גני ילדים כפי שמתוכננת במעו"ף היא פיתרון טוב מאוד ויש להמשיך בשיטה הזו, שאינה מבזבזת קרקעות ותורמת לחיסכון בעלויות".

"אני לא מכיר ניסיונות תעמולה בעיתונות"

פרץ מעיד על עצמו כאדם ש'חי' בעיקר בציבור החרדי. אין לו חשבון פייסבוק, ואת הקשר הרציף עם הציבור החרדי הוא מקיים דרך מספר קבוצות וואטסאפ אותן הוא מנהל. "חלקים גדולים מהציבור התורני והחרדי מחוברים לקבוצות האלה, שם אני מפרסם את כל הפעילות שלי", מסביר פרץ. בחודש האחרון הוא החל גם בהפצת עלון דו-שבועי המחולק בבתי הכנסת בסופי השבוע. "יש לי מחשבה לפתוח חשבון פייסבוק ולהיות יותר מעורב בדיגיטל, אך אני עסוק כל כך במענה לציבור שלי שאני לא בטוח שתהיה לי פניות לעוד ערוצים".

לפרץ חשוב להדגיש כי בניגוד לערים אחרות, פעילותו נעשית בהתנדבות מלאה: "תושבים רבים, במיוחד בקרב הציבור החרדי, בטוחים כי חברי המליאה וסגני ראש הרשות בפרט, פועלים בשכר. אני מקבל למעלה מ-40 שיחות טלפון ביום בממוצע. יש שמתקשרים אלי גם בחצות הלילה. תושבים רבים מצפים ממני לזמינות מלאה, 24 שעות ביממה. העשייה הפוליטית אינה קלה. זו עבודה שגוזלת שעות רבות.

"צריך לזכור", הוא מוסיף "שמרבית חברי המועצה, כמוני, הם חבר'ה צעירים בעלי מודעות לאקטואליה ומעודכנים במדיה וטכנולוגיה, ויש לכך ערך מוסף לעיר חריש. מצד שני, חברי המועצה ואני ביניהם, עדיין צריכים לקלח ילדים לפני השינה. זה לא פשוט".

ההיעדרות שלו מעולם הרשתות החברתיות עוזרת לפרץ להימנע מנושא שמסעירים את הציבור החילוני בחריש וביניהם ניסיונות התעמולה והמידע כוזב המופצים בעיתונים החרדיים על חריש. פרץ לא מתעסק בזה: "אני לא מכיר ניסיונות תעמולה בעיתונות. אני בן אדם שפחות קורא עיתונים, לא נמצא במקומות האלה או מדבר על הנושאים הללו. אני בדעה שכולם צריכים לחיות כאן יחד. אם יש אנשים שכותבים תוכן על סמך דעתם, אין לי דרך לעצור אותם".

גם המתח שצץ דרך קבע בין דתים וחילונים ברשתות החברתיות בחריש אינו מוכר לו. פרץ חש שקיימת דווקא סולידריות מוצלחת בין המגזרים בעיר: "אני מרגיש שהרעיון של מגורים משותפים בין דתים, חרדים וחילונים יחד בעיר, הצליח פה בגדול. אני רואה פה סובלנות יפה בין המגזרים ולא רואה שום מתח. משפחות חרדיות רבות שמגיעות לעיר הן משפחות של חוזרים בתשובה, שמכירים את שני העולמות ואני לא רואה בחריש קבוצות אוכלוסייה קיצוניות. בסך הכל, נרקמים כאן יחסי שכנות טובים מאוד בעיר".

שבעת חברי מועצת חריש שסיימו בימים אלה את שנתם הראשונה ב'קלחת הפוליטית המקומית' משתפים בתחושות האישיות בשנה מאתגרת זו. ספוילר: למרות הקושי, אף אחד לא מתחרט

בימים אלה מציינת הקואליציה בחריש שנה ראשונה לפעילותה. בשנה החולפת, נכנסו חברי הקואליציה שהיו ברובם המוחלט 'טירונים פוליטיים' לתפקיד הנדרש מהם, למרות שהיו עד לא מזמן תושבים מן המנין וחלקם כלל לא חלם או חשב שיעסוק בפוליטיקה מקומית.

יוצאי דופן הם ראש העיר, יצחק קשת, שנבחר לקדנציה נוספת ושלמה קליין, חבר סיעת הבית היהודי ששימש כחבר מליאה גם בקדנציה הקודמת. פנינו אל שבעת חברי המועצה שזו שנתם הראשונה בקלחת הפוליטית וביקשנו לדעת כיצד הם חוו שנה מאתגרת זו ברמה האישית של כל אחד ואחת מהם.

יוחאי פרג'י, הבית היהודי: "הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי"

"הכרתי את המערכת הפוליטית והמוניציפלית עוד לפני הבחירות, ועם זאת אני כל הזמן לומד, קורא, שומע ומתעניין. אני בעיקר מקשיב לבקשות ועצות והשילוב בין הניסיון והידע להקשבה ולמידה, בהחלט מקדם הצלחה.

הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי, ובעיקר מכך שפונים אליי אנשים שברור לי שלא הצביעו עבורי. משמח אותי שרואים בי כתובת ואני נרתם כמיטב יכולתי. בשביל זה נכנסתי לפוליטיקה.

אני גאה באפשרות להשפיע. כתושב השפעתי לא מעט אבל כיום אני מצליח הרבה יותר. חריש היא מקום מורכב והמערכת עוד צריכה להתמקצע ולהתייעל, אך הכיוון בהחלט חיובי ואנחנו כל הזמן עם הפנים קדימה.

בחריש בולטת מאוד האכפתיות של התושבים, היוזמה והשותפות. לכן יש לפעמים ויכוחים והטונים יכולים לעלות אבל אני יודע שזה מגיע ממקום טוב. כשאני מדבר עם אנשים אני מבקש: דברו בדרך ארץ. בכבוד. אל תשכחו שאנחנו פה לאותה מטרה ובסוף, מחוץ למסכי המחשב, אנחנו שכנים וחיים יחד".

 יוסי גולדמן, הבית היהודי: "אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'"

"אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'. המונח שיותר מתאים כאן, לעניות דעתי, הוא 'שליח ציבור'. באתי לעבוד ולקדם את העיר מתוך תחושת שליחות. בשנה החולפת נגלה לפני מערך תפעולי שלם של אנשים שעובדים ונותנים מעצמם כדי לגרום לעיר להתפתח ולהתקדם בצורה מדהימה. ככל שעובר הזמן תחושת השליחות מובילה אותי ומעודדת אותי לקחת חלק ולהוביל בנושאים נוספים שבהם אני מרגיש שאני יכול לתרום להשפיע ולשנות, כדי שהעיר תוכל להמשיך ולגדול ותאפשר למספר גדול יותר של אנשים לעבור ולהשתקע בחריש.

אני חושב שבפוליטיקה בארץ יש בשנים האחרונות פנים חדשות שמביאות רוח צעירה ונמרצת שבאמת רוצה לחולל מהפך, ובחריש ספציפית אני חש שזה קיים בצורה חזקה יותר. יש רוח של בנייה והקמה של אנשים שמוכנים לעבוד קשה כדי להביא הישגים גדולים לעיר. אני גאה להיות חלק מהקמת העיר הזו; לראות איך כל יום נפתחות חנויות חדשות ויש יותר ויותר אנשים ברחובות ובגינות השעשועים הפזורות בעיר. אני צופה לעיר עתיד מזהיר ושמח על הזכות להשפיע ולתרום לכך".

עידית ינטוב, ישראל ביתנו: "חשבתי שיהיה לי קל יותר להביא תקציבים"

"זמן קצר לפני פתיחת מערכת הבחירות המוניציפליות טיילתי באודסה שבאוקראינה. התרשמתי מאוד מהעיר, ומהקשר החזק שלה לישראל ולציונות. על אחד הבניינים שם ראיתי שלט בעברית: 'ישראל המודרנית נולדה כאן', והתמלאתי מוטיבציה לחזור ארצה ולעשות דבר דומה בחריש. עם חזרתי לארץ קיבלתי את ההחלטה הסופית להצטרף לפוליטיקה, כך שאני מניחה שאפשר להגיד שעבורי, 'חריש המודרנית נולדה באודסה'.

זו השנה הראשונה שלי בפוליטיקה אבל לא הראשונה בתפקיד ציבורי. לפני כן הייתי עובדת קהילתית, האחראית על תחום האזרחים הוותיקים והעולים כאן בחריש, וגם אז אנשים פנו אלי בבקשות שונות. כשנבחרתי נאלצתי להתפטר מעבודתי במועצה, ומאז אני לא עובדת אלא מתמקדת בפעילות הציבורית. זה מאתגר. חשבתי שכחברת מועצה יהיה לי קל יותר להביא תקציבים, תקנים ופרויקטים, שהדרך תהיה יותר קצרה – אבל הבירוקרטיה נשארה אותה בירוקרטיה.

לאחרונה, בגלל סיבות אישיות, הורדתי מעט פרופיל ברשתות החברתיות. אני מבינה שזה יכול להיראות כאילו נעלמתי מהשטח, אבל זה ממש לא נכון. אני לא מתכוונת להוריד פרופיל בתפקיד הציבורי ובטח שלא לפרוש, אלא להמשיך לפעול למען חריש ככל שביכולתי".

 שני גרינברג, הליברלים: "רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי"

"המעבר מ"תושבת מן המניין" ל"חברת מועצה" הוא אכן אתגר. גיליתי שהעבודה המוניציפלית מורכבת יותר משציפיתי, ומה שהכי הפתיע הוא העבודה החיובית עם חברי הקואליציה: למרות שיש לנו תפישות עולם שונות, רב המשותף על המפריד וכולנו רוצים את המיטב עבור התושבים. יש לי הערכה עצומה לכל אחת ואחד מחברי המועצה ובייחוד לראש המועצה, שעושה את המיטב כדי לנווט במים הסוערים של חריש ברגישות ובאחריות כלפי כל המגזרים.

מה שלא הייתי מוכנה אליו בכלל הוא עוצמת הקשר עם הבוחרים. הציבור בחריש הוא מאוד מעורב וזו ברכה אדירה, אך יחד עם זאת רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי. לפעמים לא זוכרים שזו לא העבודה שלנו. לפעמים לא זוכרים שאנחנו בני אדם מאחורי התפקיד. חלק גדול מהעבודה האישית שלי הוא ללמוד לא לקחת את זה ללב ולא להיפגע, אלא לנסות להתבונן בביקורת עניינית, לגדול ולהשתפר ממנה. מצד שני, כאשר הביקורת פוגענית להניח אותה בצד ולא לאפשר לה לפגוע בעשייה.

הסיפוק הגדול ביותר הוא שנפלה בחלקי הזכות לעצב את העיר מבראשית. הרבה דברים שאני עוסקת בהם הם לא זוהרים, אבל הם בהחלט ייצרו תשתית ליברלית שתשרת אותנו הרבה שנים קדימה. המשפט שהכי משקף את ההרגשה שלי הוא הציטוט ממבצע סבתא: "יש רק דרך אחת לרוץ 100 מטר. אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר".

גיל פישר, הליברלים: דברים שרואים משם

"כתושב חריש אתה מודע לבעיות בעיר ולכל מה שעדיין חסר כאן ונתפש כמובן מאליו בערים אחרות. אני מבין שהתושבים רוצים פתרונות מהירים ולא תמיד מודעים לתהליכים שמתרחשים אולם כחבר מועצה נחשפתי לתהליכים שמתבצעים בעירייה, לעבודה הקשה שמשקיעים העובדים, לפעמים גם בשעות שאינן קונבנציונליות, ולמחשבה הרבה והתכנון שעומד מאחורי כל התהליכים. נקודת מבט חדשה זו שינתה במידה רבה את מה שחשבתי לפני כן על הפעילות בעירייה".

נגה עוז, הליברלים: "נבחרנו במטרה לקדם את העיר, פחות להתעסק בפוליטיקה"

"אם היו מספרים לי לפני שנה וחצי שאהיה חברת מועצה, לא הייתי מאמינה. מעולם לא עסקתי בפעילות פוליטית, לכל היותר הייתי חברת ועד בגן הילדים והנהגת ההורים בבית הספר. הגעתי למועצה למען העתיד של הילדים שלי; אני רוצה שתהיה להם מערכת חינוך טובה, שיהיה להם טוב לגדול בחריש. זה אחד הנושאים שאני חושבת שמשותף לרוב חברי המועצה הנוכחית, מעבר לעובדה שרובנו מתחת לגיל 40, זו ההתנסות הפוליטית הראשונה שלנו, וכולנו נבחרנו במטרה לעשות ולקדם את העיר ופחות להתעסק בפוליטיקה.

השנה הראשונה שלי במועצה כללה למידה מרובה. מה זה מועצה, מה מותר, מה אסור. לדוגמה, אישור התקציב: חודש לאחר כינון המועצה היינו צריכים לאשר את תקציב 2019. לא היה לי מושג כיצד ניגשים לנושא ולמדתי את הנושא במהירות. כיום אני יכולה לומר בוודאות שאגש באופן שונה לאישור תקציב 2020. אני שמחה שגם לאחר שנה בתפקיד, המניעים שלי הם חברתיים ולא פוליטיים, ואני ממוקדת בעשייה בנושאי מיתוג העיר וקידום מעמד האשה".

 שלמה פרץ, ש"ס: "רואה פחות את המשפחה והילדים"

"בשנה החולפת למדתי להכיר את המערכת ואת השותפים בקואליציה אני מקווה שגם בעתיד תימשך ההבנה בין כל חברי המועצה ושנדע לא להתעכב על הדברים הקטנים אלא לראות את התמונה הגדולה של טובת חריש. פונים אלי גם תושבים שעדיין לא היו כאן בבחירות ואני עושה כמיטב יכולתי כדי לעזור להם. זה ממלא אותי בתחושת סיפוק, דלתי תמיד פתוחה ואני מתכנן להמשיך להיות אוזן קשבת לתושבים גם בעתיד.

השינוי המשמעותי ביותר שחל עבורי בשנה האחרונה מבחינה אישית הוא שבערבים יש הרבה ועדות, ישיבות מליאה, ישיבות הנהלה וכדומה, כך שאני רואה פחות את המשפחה והילדים. מצד שני, גם המשפחה שלי מבינה את השליחות ואת העובדה שאני פועל למען כלל תושבי חריש, שהם בעצם סוג של משפחה אחת גדולה".

שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז מהליברלים יחד עם שלמה פרץ, חבר סיעת ש"ס משתפים בתחושות האישיות ובעשייה הציבורית לסיכום 100 ימים ראשונים בתפקיד. כתבה שנייה בסדרה

צילומים: מור לאטי

סיעת הליברלים סומנה כאחת ההפתעות של בחירות 2018 בחריש. תוך זמן קצר הצליחה הסיעה העצמאית לכבוש את אמון הציבור ולהכניס למועצה שלושה נציגים, שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. המעבר החד שביצעו השלושה לעולם הפוליטי הצריך למידה מהירה והתאקלמות זריזה.

במלאת 100 ימים ראשונים לשלטון, הזמינו הליברלים, חברי הקואליציה, את תושבי חריש למפגש פתוח, לשמוע ולהשמיע. כעשרים תושבים הגיעו למפגש וקיבלו דיווח ישיר מנבחרי הציבור על התחושות, העשייה, הכיוונים והיעדים. הכתבה אינה מתעדת את המפגש אלא משקפת ניסיון למצות את הנקודות העיקריות שעלו בו.

שקיפות ושיתוף ציבור: "שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום"

המפגש שהתקיים ביום חמישי ה-7.2.19 הוא המשך טבעי להתחייבות הבחירות של הליברלים לקדם שקיפות ותהליכי שיתוף ציבור. "נושא השקיפות הוא אחד הסעיפים עליהם חתמנו בהסכם הקואליציוני, לפיו המועצה תפעל בשקיפות לרבות פתיחת דיוני המועצה לציבור ופרסום פרוטוקולים. מדובר בהליך שמתרחש בהדרגה, אבל ראינו לאחרונה ישיבות מליאה משודרות בשידור חי ופרסום פרוטוקולים והסכמים קואליציוניים באתר המועצה", העידה שני גרינברג.

"שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום", היא הוסיפה. "הצלחנו לקדם לאחרונה את הנושא של שיתוף ציבור בשטחים הציבוריים. אנו עובדים כעת על פיילוט שיתבצע, ככל הנראה, בשכונת הפרחים. תושבי שכונה זו הם הפעימה הבאה של האכלוס הקרוב ויש צורך לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התכנון שלה".

מהות העבודה הקואליציונית: "למדנו שאנחנו לא חופשיים בטווח הפעולה שלנו"

שני: "לקחתי על עצמי את המשימה להיות המנוע שמקדם את הנושאים שעל הפרק בפגישות מול מנהלי אגפים ומול מנכ"ל המועצה. לקח קצת זמן להבין שאם רוצים לקדם דברים מהר, פגישה עם נתניהו, מנכ"ל המועצה, תקדם אותם הכי טוב. אנו עובדים מולו ומול מנהלי אגפים במועצה בלבד. אין לנו כמקובל, קשר ישיר עם שאר העובדים".

איך קיבלו אתכם במועצה?

"בזרועות פתוחות. ממש חיכו לנו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר ממנהלי האגפים ומשאר חברי הקואליציה, התחושה היא ממש טובה".

אלו עוד תובנות קיבלתם בתקופה קצרה זו?

"אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו הוא שאנו לא לגמרי חופשיים בטווח הפעולה שלנו. משרד השיכון נוכח כאן בכל החלטה והחלטה. לדוגמא, גם מועד ועיתוי קמפיין הפרסום הקודם על העיר חריש הוחלט על ידי משרד השיכון. כשהמועצה היא גרעונית בתקציב ונתמכת על ידי הממשלה, אתה לא חופשי להחליט כראות עינייך. ההכנסות מארנונה מכסות כ-7% מתקציב המועצה וכל עובד במועצה ממלא 4-5 תקנים".

"אין לנו שום דרך לדעת אם התמיכה הממשלתית בחריש תמשיך לאחר 2020 וזו בעיה כי לחריש, נכון להיום, אין מספיק מנועי צמיחה. אנו רוצים להאיץ את תהליך היציאה שלנו לעצמאות תוך יצירת מנועי צמיחה חדשים, צמצום הוצאות וצמצום התלות", מסכמת שני.

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים הוא החברה הכלכלית של חריש שעמלים כעת על הקמתה. בנוסף, תקום בחריש חברה עירונית לספורט, תרבות ואירועים, שתהווה גם היא מקור הכנסה עתידי מהופעות ושכירויות, ומצד שני תוכל לסבסד אירועים ופעילויות, שכיום אינם זוכים לתמיכת המועצה".

מנגד, במסגרת צמצום ההוצאות העתידיות, נראה כי התכנית להקמת הפארק העירוני תעבור שינוי משמעותי,  זאת על מנת לקצץ בהוצאות התחזוקה הגבוהות בשלב זה, המסתכמות בכמיליון שקלים לשנה. ישנה חשיבה בנושא אם להקים את כל הפארק במתכונתו הנוכחית או לבנות אותו בשלבים, אם לקצץ את שטח הפארק או לא והנושא עדיין בבדיקה ויסוכם בזמן הקרוב.

קידום נשים, מיתוג וכלכלה מקומית: "הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים"

נגה עוז, אחראית על תיק מיתוג העיר, מעמד שוויון האשה, כלכלה ועסקים חברתיים, סיפרה בקצרה על תחומי אחריותה:

"קידום האשה יקבל סעיף בתקציב 2019. זה שינוי משמעותי במועצה שמראה על האג'נדה החברתית ועל סדרי העדיפויות החדשים". נגה, בעלת תואר ראשון בתקשורת שיווקית, היא גם אחראית תיק המיתוג מטעם המליאה. לדבריה, שיירי תקציב 2018 נוצלו לביצוע מחקר יסודי של תפישות הציבור בחריש ובישראל בכלל. "זהו סקר שלא בוצע מעולם והוא יעזור לנו לתכנן את מהלך המיתוג הבא של העיר חריש בצורה המיטבית. לתפישתי, אם משווים את חריש לחברה עסקית לדוגמא, הרי שעד היום, הדגש היה על גיוס לקוחות חדשים (תושבים חדשים) ואילו עתה הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים. זו אמירה ידועה שהרוב הגיעו לחריש 'בגלל המחיר', עכשיו צריך לדאוג שהם גם יהיו תושבים מרוצים וגם יספרו ויעבירו את המסר הלאה. כך בעצם, תושבי חריש הם השגרירים הכי טובים של העיר".

ומה בנוגע לפרסום שלילי שהעיר זוכה לה בתקשורת?

"לתפישתי אין פרסום שלילי. נעשה גם מאמץ לנהל את מערך יחסי הציבור של העיר ולייעל את עבודת מחלקת הדוברות על מנת לקדם את העיר".

מתוקף תפקידה של נגה גם כיו"ר ועדת כלכלה מקומית, קיבלו הנוכחים עדכון לפיו היא מנסה לקדם מהלך של קיום יריד עסקים מקומיים, שיתקיים בימי שישי בשדרת דרך ארץ. "הרעיון הוא לעודד צריכה מקומית ולחזק את העסקים המקומיים. בעיריות אחרות, בעלי העסק משלמים לעירייה עבור ההשתתפות. זה לא המצב אצלנו, אבל בעבודה נכונה, אנו מקווים להפוך את היריד לעוד אחד ממנועי הכלכלה המקומית".

עיר נקייה, חכמה וחסכונית: "קמפיין הסברה לתושבים על הפח הכתום"

האם חריש היא עיר מלוכלכת? תלוי את מי שואלים. גיל פישר, מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה מסביר: "תיק איכות הסביבה הוא תיק גדול ומורכב בעל היבטים רבים. ניקיון העיר הוא אחד המדדים שנבדקים. על פי מחלקת שפ"ע, את חריש מנקים יותר מכל עיר אחרת והמטרה שלנו היא לערב גם את התושבים בשמירה על הניקיון".

גיל משתף ומספר כי פינוי האשפה בעיר זוכה גם הוא לתשומת לב וכי נושא המיחזור יהפוך החל ממרץ 2019 לאחד הנושאים המדוברים בעיר: "ככל שיש יותר אשפה ממוחזרת, המועצה משלמת פחות על הטמנה ובמקביל מקבלת סכום כסף על כל פח ממוחזר ולכן החל מחודש הבא נערוך קמפיין הסברה לתושבים על הפח 'הכתום', איך עובדים איתו מה ממחזרים וכן הלאה. אנו נעבור בין הבתים ונחלק לתושבים שקיות כתומות. מסר זה יוטמע גם במערכת החינוך ובמרכז ההסברה לתושב בתהליך הקליטה של תושבים חדשים".

ניטור הפחים הוא גם חלק מההערכות לבניית תשתיות חריש כ'עיר חכמה'. גיל, ראש צוות פיתוח בחברת yes במקצועו, עומד גם בראש הוועדה לפיתוח עיר חכמה. "שותפים בוועדה זו אנשי פיתוח ותשתיות מדהימים ואנו מתחילים לפעול ולבחון את היישומים השונים האפשריים בכלל מערכות העיר. זהו נושא ענק שכרגע נמצא בחיתוליו, אבל אנו מעוניינים לבצע תהליך של שיתוף הציבור בתהליך הקמת העיר החכמה". 

הגיל הרך, חינוך ותנועות נוער: "שומרים גם על התינוקות"

בפברואר 2019 הוצבו לראשונה גם שומרים במעונות היום של ילדי חריש. "השמירה היתה דרישה קיימת במכרז ההפעלה של מעונות היום שלא נאכפה עד כניסתנו למועצה. העלות היא על מפעילי המעונות בלבד, ואני שמחה שכיום אין הבדל בביטחון של ילדים עד גיל שלוש לילדים גדולים יותר", ציינה שני והוסיפה: "הרשות מוציאה מיליוני שקלים על אבטחת מוסדות חינוך. זה לא מחויב מציאות מבחינה בטחונית, זו בחירה של הרשות לשמור על ביטחונם הילדים ועל השקט הנפשי של ההורים, אבל אין סיבה להפלות בין פעוטות ותינוקות לילדים בני שלוש ויותר. המצב תוקן כעת ואנו שמחים על כך".

מה לגבי מצב החינוך בחריש? משתתפי הדיון העלו לדיון כי החינוך בחריש נתפס כבעייתי וכי יש תושבים שכבר החליטו לעזוב את העיר בשל החינוך. עוד התריעו משתתפי הפגישה כי סטיגמה של חינוך בעייתי תפגע בעתיד חריש.

"נושא החינוך מאוד חשוב לנו. יש לנו שני נציגים בוועדת החינוך. אני חייבת לציין שהיום אנחנו רואים קצת אחרת את התמונה כולה. מחלקת החינוך מתמודדת עם מערכת שמכפילה את עצמה כל שנה, מערכת חדשה שזקוקה לזמן כדי לייצב את עצמה ועם אתגרים לא פשוטים בתחום ניהול כוח האדם. בשנה הבאה עתידים להיפתח עוד 24 גנים בנוסף על 43 הפעילים כיום. לשמחתנו, למכרז מנהל/ת אגף החינוך ניגשו אנשים בעלי שיעור קומה ואנו מקווים שהבחירה באדם המתאים תתרום משמעותית להקמת מערכת טובה וחזקה ששמה הולך לפניה".

תנועות נוער: "לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר"

"הנוער העובד עזב את פעילותו בחריש לאחר שנתיים. בפגישה שהתקיימה עם מזכ"ל תנועת הצופים הוא הביע את הסכמתו העקרונית להתחיל את פעילות התנועה בחריש, למרות שהוא לא קיבל הבטחה למבנה ייעודי בעיר, שזהו תנאי בסיסי עבור הנהגת הצופים. חשוב להבין כי תנועות נוער מחפשות בסיס כלכלי איתן שיאפשר להם לקלוט אנשים בשכר והן בדרך כלל דורשות מבנה שהמועצה מקצה להם. בני עקיבא, שהבינו את הפוטנציאל בחריש, החליטו לפעול בה מבלי לקבל תמיכה או מבנה. ולכן יש להבין שבנושא תנועות הנוער, לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר".

"אנו כרגע בשלב מיפוי שטחים ציבוריים למציאת מבנים מתאימים לפעילות כלל תנועות הנוער כחלק מהתפישה של רב שימושיות", סיכמה שני.

עסקים פתוחים בשבת

בהסכם הקואליציוני עליו חתמה סיעת הליברלים עם סיעת הליכוד בראשות יצחק קשת נכתב כי המועצה תאפשר פתיחתם של מבני ציבור כגון מתנ"ס, אולמות ספורט ומבנים קהילתיים אחרים בכל ימות השבוע כולל שבת. המועצה תקצה שני פארקים בהם ניתן יהיה להבעיר אש והמכרז להקמת והפעלת הקנאטרי קלאב העירוני יכלול כתנאי הפעלה בשבת. עוד מצוין כי המועצה תאפשר פתיחתם של עסקים מתחום תרבות, בילוי ופנאי בעיר בכל ימות השבוע באזורים שיוגדרו על ידי המליאה.

שני: "הרכב הקואליציה הוא כזה שאנו נחלקים לשתי מחנות שווים בנושא השבת ובפועל יוצא שיצחק קשת הוא לשון המאזניים. אבל ההבטחה היא שראש המועצה לא ימנע פתיחת עסקים בשבת באזורים מסוימים בעיר".

"מבדיקה שערכנו, ברשויות אחרות, לא ממש מכריזים על זה אבל מכוונים את בעלי העסקים מראש לאיזורים שיהיו פתוחים בשבת. הרשויות המקומיות עוזרות לזה לקרות ואנו נעשה כל מאמץ לקדם זאת גם אצלנו".

שלמה פרץ, סיעת ש"ס: "חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת"

ע"פ ההסכם הקואליציוני שלמה פרץ, נציג סיעת ש"ס במועצה הוא סגן ראש המועצה ואחראי מטעם המליאה על תחומי החינוך החרדי לא פורמלי, תרבות חרדית ורווחה. הוא גם משמש כיו"ר ועדת רווחה, ועדת ביקורת וועדת הנחות בארנונה.

ספר על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני לומד את התפקיד. אני בקשר רציף עם חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס, שעוזרים לי בייעוץ וזמינים עבורי 24 שעות. הם מאוד רוצים לעזור לעיר".

תאר את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"יש לנו קשר מצוין. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וניכר הרצון של כולם לשאוף ולשפר את הנדרש לטובת תושבי העיר".

במה אתה עסוק כיום?

"מה שמעניין אותי זה להביא לעיר תקציבים. אני פועל מול משרד הפנים, משרד הדתות ומשרדי הפיתוח של הנגב והגליל כדי לאתר תקציבים שניתן לגייס לטובת פרויקטים בעיר".

אילו פרויקטים מעניינים אותך?

"אני עובד על הקמת משחקיה לילדי העיר. זה נושא שנמצא בפוקוס שלי ואני עובד עליו חזק. פספסנו 'קול קורא' שהיה בנושא ואנו ממתינים למועד הקרוב החדש".

"תקציבים לבניית בתי כנסת – קיים בחריש מחסור במקומות תפילה. אנו ממתינים שהבחירות הכלליות יסתיימו ונוכל לעבוד בתיאום עם משרד הדתות כשהם מפרסמים 'קול קורא' עם תקציבים ייעודיים חדשים לנושא זה".

"אני מנסה לקדם גם מוסדות חינוך לחינוך החרדי. אנו מתכוננים להגעתן של 500-600 משפחות חרדיות מעמותת "לעבדך באמת", שקיבלו לאחרונה טופס 4. הן יתגוררו ברחבי העיר, לא במרוכז במקום אחד בלבד, ויזדקקו לשירותים ייחודיים להם".

לדברי פרץ הוא פועל כעת גם לשפר את תקציבי הרווחה ומנסה לקדם יחד עם שאר חברי הקואליציה את הוזלת מחיר הארנונה העסקית בחריש ופיתוח איזורי תעסוקה חדשים. "רק לאחרונה חברת אינטל פרסמה שהיא רוצה לפתוח שלוחה בישראל. אנחנו צריכים להיות עירניים למתרחש בשוק ואני פועל לקידום פגישות בין יצחק קשת לאנשים מובילים מעולם ההייטק".

מהו היעד המשמעותי שאתה שם לפנייך?

"לשפר את מכלול השירותים לתושב. חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת, שלא יהיה חסר בחריש שום שירות שצריך לצרוך אותו מחוץ לגבולות העיר".