מוכנים לכל תרחיש: "אם הייתי בוחר מקום בטוח לגור בו, הייתי בוחר בחריש"

צילומים: מור לאטי, דוברות עיריית חריש, יונית צדוק, צילום ועריכת וידאו: שחר עזרא

שומרים על הבית: בשלושת השבועות שחלפו מפרוץ המלחמה הוקם בחריש כוח הגנה אזרחי בתיאום עם כל הכוחות הפועלים בעיר. המערך החדש הוקם על ידי מתנדבים מומחים בתחומי הביטחון והטרור ומטרתו לספק הגנה במקרה של חדירה לעיר. "אין לזה אח ורע שעיר הצליחה להתארגן ולהקים מערך הגנתי. זה השג משמעותי שמראה על ההון האנושי האיכותי בחריש"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


לפני שלושה שבועות בקירוב המתקפה הרצחנית של חמאס ביישובי עוטף עזה הפכה את ישראל לאומה מדממת עם 1,400 נרצחים ו- 228 חטופים.

הזעזוע ממראות הזוועה וההבנה שתושבי עוטף עזה הופקרו במשך שעות ארוכות מבלי לקבל סיוע מהצבא החזק ביותר במזרח התיכון, חלחלו ברחבי הארץ, גם בחריש.

מבט מחריש אל עבר השטחים. ברקע: החומה שנבנית בקו התפר. צילום: יונית צדוק

מצבה הייחודי של חריש המצויה בקו התפר בסמיכות מטרידה לג'נין, עם שתי יציאות וכניסות בלבד לעיר – עלול להפוך בשעת חירום לחיסרון משמעותי.

בשלושת השבועות שחלפו השכילה עיריית חריש יחד עם מערך מתנדבים גדול לבנות, כמעט מאפס, את המענה הביטחוני הנדרש בעיר למקרה של אירוע דומה.

בטונדות חרבות ברזל מלחמה
בטונדות שהונחו בצירי הכניסה לעיר

התארגנות אזרחית חמושה

בשבועות אלה גובשה תפישת ביטחון כוללת שכללה מספר מהלכים: אורגנו שמירות בתשע נקודות בעוטף חריש, נקלט גדוד מילואים שמתגבר את השמירה, הוקמה, כמו בדומה לערים אחרות בארץ, כיתת כוננות של כ-20 מתנדבים, שצוידו בנשק ארוך והחלו באימונים ונערכות הכנות לקראת הקמת כיתת כוננות נוספת.

כיתת כוננות חרבות ברזל מלחמה מילואמיניקים
אימון מטווח של כיתת הכוננות בחריש

המערכים הקיימים בעיר כדוגמת 'המוקד הרואה' והסיורים הרכובים תוגברו. בטונדות (מכשולים) הונחו בצירי תנועה ביער עוטף חריש ובנוסף, הקלה בירוקרטית אפשרה לתושבי חריש להוציא אישור תושבות דרך אתר העירייה על מנת להגיש בקשה לרישיון נשק.

אחת הפעולות החשובות ביותר שנעשו בשבועות האחרונים הוא הקמת התארגנות אזרחית חמושה ופעילה – משמר השכונות – שתפקידה להגן על תושבי העיר במקרה של אירוע ביטחוני עד להגעת הכוחות הסדירים (צה"ל, משטרה).

מוקד רואה ביטחון בחריש צילום: דניאל שרון
מוקד רואה בחריש – תוגבר. צילום: דניאל שרון

תיאום בין הכוחות, תקשורת וזיהוי

כ-250 איש השתתפו ביום שלישי בכנס עירוני שקיימה עיריית חריש לאנשי כוחות הביטחון וההגנה של חריש. בכנס הוצגה תפישת ההפעלה של מערך הביטחון בחריש בשעת חירום. מטרה משמעותית נוספת היתה יצירת הכרות בין כלל החמושים והמתנדבים משלל הגופים והארגונים הקיימים בעיר.

כנס לאנשי הביטחון וההגנה בחריש

"אני חושב שהמפתח להצלחה של מערך הביטחון שנועד לתת מענה לאיום חדירה, ואני מקווה שלא נידרש אליו, הוא תיאום בין הכוחות, תקשורת וזיהוי", ציין מורדי בן שמעון, מנהל מחלקת הביטחון בעיריית חריש. "יש פה הרבה כוחות שפועלים בעיר, ואנחנו צריכים לדעת מי אויב ומי לא. העסק מבחינתנו, צריך להיות הכי פשוט שאפשר. מה שלא יהיה פשוט – לא יהיה. אני בטוח שנקבל את המשאבים הנדרשים כדי שכל אחד ירגיש חלק ממערך הביטחון היישובי". הוא סיכם.

מורדי בן שמעון: "המפתח להצלחה של מערך הביטחון הוא תיאום בין הכוחות, תקשורת וזיהוי"

תחת פיקודה של המשטרה

"אני רואה ביומיום הרבה מאוד מערכות שעובדות ולתפישתי חריש בסקאלה אחרת, לגמרי. אני הייתי רוצה לגור ביישוב שהוא כזה מסודר ומאורגן ועם כל כך הרבה רוח התנדבות". אמר סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת המשטרה עירון, בפתח דבריו.

כנס ביטחון בחריש מלחמת חרבות ברזל צילום: מור לאטי
סנ"צ רוזנטל: "כל מה שקורה במרחב באירוע חירום הוא תחת פיקודה של משטרת ישראל"

רוזנטל הבהיר למשתתפי הכנס כי "כל מה שקורה במרחב באירוע חירום הוא תחת פיקודה של משטרת ישראל. "כל גוף שנמצא פה מחויב למלא הנחיות, צה"ל, ידידים, כב"ה, מד"א – כולם. מה שלא עובד מסודר במצב לחימה, שגם כך הוא אירוע כאוטי, מוביל להרוגים", הוא הדגיש. "אנחנו תחת פיקוד משטרת ישראל ועובדים בצורה מסודרת ולא רוצים להיכנס לדו"צים (ירי דו צדדי)".

המחסומים ממשיכים לפעול

עוד הוסיף רוזנטל, שתי הודעות הרגעה נוספות לאזרחים בחריש. האחת, המחסומים בכניסות לעיר יישארו, זאת למרות ההנחיה הארצית שפורסמה בשבוע והורתה על סגירתם. "אני התנגדתי לזה. אני חושב שבעיר כמו חריש שיש לה שתי כניסות עיקריות צריך להשאיר את המחסומים והם נשארים".

מתנדבים מלחמה מחסום משטרה
המחסומים בכניסה לעיר בחריש נשארים עד להודעה חדשה

השנייה: "אין שום התראה קונקרטית כרגע על חריש וטוב שכך. האם לא יכול להיות שאיזה מבולבל יחליט להתבלבל? הכול יכול להיות, אבל כרגע אין כלום".

רוזנטל התייחס בדבריו לפניות המרובות שמקבלות המשטרה מתושבי העיר על חשודים, שמתגלים בסופו של יום כמילואימנקים על אזרחי, שוטרים ערבים או מסתערבים הפועלים בעיר.

"חריש כמו כל מדינת ישראל, היא עיר בפניקה על סטרואידים", ציין רוזנטל אך לצד הרצון להוריד את רמת החרדה הוא הדגיש ואמר "כי מוקד המשטרה תוגבר ובמקרה של ספק, אין ספק. עדיף להתקשר ולדווח למשטרה".

האגו בצד: איחוד עם שומרי הארץ

החשש המפורש אותו ציין רוזנטל של "ירי על כוחותינו" בעיר עם מאות אזרחים חמושים אינו מופרך. במיוחד לנוכח העובדה שבעיר פעלו כוחות עצמאיים כמו ארגון שומרי הארץ, המזוהה עם משה בן זיקרי, המועמד לראשות העיר מטעם מפלגת עוצמה יהודית.

שומרי הארץ משה בן זיקרי מלחמה
שומרי הארץ התגייסו. פעילותם הוטמעה במערך הכולל. צילום: שומרי הארץ

אחד המהלכים החשובים שהתבצעו במסגרת ארגון הכוח האזרחי הוא שילוב חברי שומרי הארץ במערך הכוח המקומי. "הכוח שלנו הוא לפעול ביחד, וזו לא סיסמה או קלישאה. אין אפשרות לעבוד אחרת", הבהיר ראש העיר יצחק קשת והוסיף: "הערב הזה הוא תוצאה של עבודה בשבועיים האחרונים ללכד את כל הקבוצות בחריש. ואני חייב להודות על האצילות שגילו פה האנשים, שמו את האגו בצד ובאו לכאן, זה יאמר לזכותם של כל אחד מהיושבים פה".

יצחק קשת: "הכוח שלנו הוא לפעול ביחד, וזו לא סיסמה או קלישאה. אין אפשרות לעבוד אחרת"

גם סנ"צ רוזנטל התייחס ישירות לארגון שומרי הארץ ואמר: "אתם אלופים, אתם עושים טוב לישוב אבל בלי יוזמות פרטיות. אנא מכם, בבקשה. בלי פוליטיקה, בלי אמונות אישיות. שמרו על החוק, בואו נעבוד ביחד תחת החוק ולמען האזרחים. אני מבקש לא להיכנס לי לברטעה, כי אם תיכנסו אני יהיה הראשון בכוח שיכנס לחלץ אתכם. אל תתנו לי להתעסק במה שאני לא צריך".

תורת לחימה מסודרת

מי שכן מתעסק במה שצריך הוא תושב חריש ירון דותן, מומחה לטרור וממקימי מערך המתנדבים החמושים בעיר. "הבנתי שיש מקום לאחד כוחות וליצור מארג של אנשים שיודע להגיב גם בלי תמיכה של כוחות הביטחון. אני מקווה שזה לא יקרה. למדתי להכיר את מורדי (בן שמעון) ואת דודי (רוזנטל) והלוואי ונהיה תחת פיקודם", הוא הדגיש.

ירון דותן: "יש מצב שבעומס מסוים יש קריסות גם של מערכות גדולות ונצטרך להתמודד בעצמנו"

"אבל יש מצב שבעומס מסוים יש קריסות גם של מערכות גדולות ונצטרך להתמודד בעצמנו. המטרה של הערב מבחינתי היא שנכיר אחד את השני".

דותן פירט בפני המשתתפים את שרשרת הפיקוד האזרחית בעיר שנבנתה בזמן קצר, את דרכי ההתקשרות וציין כי תרגולים מתבצעים עבור תרחישים שונים.

עוד ציין דותן כי חריש מרושתת באמצעות שלושה מעגלים מרכזיים, שלוש שכבות של ביטחון עירוני: סיירי שכונות, סיירים רכובים וסיירת מקומית (כיתת הכוננות).

"לכל דבר יש תורת לחימה שנכתבה בצורה מאוד מקצועית ופקודה מסודרת לכל תרחיש", הוא ציין ואמר "אנחנו נתרגל כדי שנדע איך להגיב תכל'ס".

השג משמעותי של העיר

סיירי השכונות הוא כוח חדש שנבנה בימים אלו ממש ביוזמתו של שי אייל. מיד עם פרוץ המלחמה אייל העלה למטוס את אשתו ובנותיו לפורטוגל ונשאר בחריש כדי להפוך אותה לעיר מוגנת יותר.

שי אייל: "השג משמעותי של העיר שמראה על ההון האנושי האיכותי שבה"

"ידעתי שאנחנו הולכים למצב מאוד מורכב ופעלתי ממקום של אבא שרוצה להבטיח את ביטחון ילדיו. ראיתי לנגד עיניי שהולכים לתקוף אותנו מכל הכיוונים.

"הצפי שלי היה שזה יגיע מכל החזיתות. נס שזה לא קרה. אני יודע שזה נשמע נורא כשיש לנו 1,400 הרוגים אבל קשה לדמיין מה היה קורה אם ישראל היתה מותקפת מכמה חזיתות. זה תרחיש שעדיין יכול לקרות אבל עכשיו אנחנו מוכנים".

ואיך אתה מרגיש עכשיו בחריש?

"אני מרגיש שקט, אני רואה תהליך חיובי שנבנה בזמן קצר ויכול לתת ברמה התחושתית והביצועית הגנה טובה לתושבי העיר. יותר מזה, אין לזה אח ורע, בכל הארץ ובטח שלא בחו"ל, שעיר הצליחה להתארגן ולהקים מערך הגנתי בתיאום עם כל הכוחות בעיר. זה השג משמעותי של העיר שמראה על ההון האנושי האיכותי שבה".

מהי התרומה הישירה שלך?

"מהרגע ששמתי את הבנות על המטוס חזרתי לחריש ומה שעשיתי 24/7 זה להקים את מערך השכונות. יהיה קשה מאוד לכוחות ביטחון להגיב בריבוי סיטואציות ביטחוניות. אזרחים חמושים בתוך השכונה יצטרכו להגן עליה. יש פה כוח אזרחי חמוש שיכול להגן בצורה טובה מאוד על העיר בהתאם לכל המערכים והשכבות שאנו בונים. יש פה כוח הגנה מאוד משמעותי. אני יכול להחזיר את המשפחה לארץ בידיעה שחריש מוגנת".

עבודתו של אייל עסקה בתכלול כלל החמושים בעיר, חלוקתם לקבוצות פעולה בהתאם לשכונות, בניית מדרג פיקוד בכל שכונה ובכלל השכונות יחד ובניית מערך תקשורת מתואם בין כל הכוחות.

"לכל אחת מהשכונות בעיר יש כעת מפקד חמוש שמפקד על התושבים שלו. אני יכול לומר שכוח שכונה הופעל פעם אחת, בתחילת המלחמה שלושה ימים אחרי שהקמנו את המערך הראשוני. שכונת בצוותא הוקפצה – היה חשד לאירוע והם עשו עבודה טובה. זה מראה שזה נראה יפה לא רק במצגות, זה גם עובד בפרקטיקה".

שרשרת פיקוד מסודרת

מתנאל כהן, מפקד שכונת מעו"ף, הוא אחד מחמישה מפקדי שכונות בעיר. כהן, יוצא יחידה מסווגת בחיל האוויר, מפקד על כלל האזרחים החמושים והמתנדבים בשכונה.

מתנאל כהן מעו"ף חרבות ברזל מלחמה
מתנאל כהן, מפקד שכונת מעו"ף: "יש לנו נהלים, גבולות גזרה ותרחישים שונים לכל אירוע"

"כל החמושים בשכונת מעו"ף, ויש הרבה מאוד, נמצאים תחת פיקודי. הגענו למסקנה שיהיה מצב שצה"ל לא יצליח להגיע אלינו בזמן ולכן עלינו לעכב את המחבלים".

"יש לנו נהלים, גבולות גזרה ותרחישים שונים לכל אירוע. איך חוסמים יציאות וכניסות לשכונה, תצפיתנים על הגגות, איך להתגונן בזמן חרום, איך לעכב עד שכוח צה"ל מגיע לקחת את העניינים לידיים. כולם יודעים איזה קו לתפוס בשכונה כדי לבצר את השכונה ובימים אלו אנו עובדים על הקמת מערך טכנולוגי שיכלול מצלמות ורחפנים".

יש לך מסר מסכם לתושבי העיר?

"אני חוזר על דבריו של מפקד תחנת עירון שאם הייתי בוחר מקום בטוח לגור בו, הייתי בוחר בחריש".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בין ציר ההידברות לציר האכיפה: המשטרה מפגינה נוכחות בעיר

סנ"צ דודי רוזנטל: "ממשיכים בהיערכות יומיומית גלויה וסמויה במטרה למנוע הפרות סדר"

שישה שבועות חלפו מאז החל העימות בצוותא בין חילונים וחרדים בעיר ו"המצב עדיין נפיץ". כך מעריך סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת עירון, שמציב בשכונה כוחות "גלויים וסמויים", מתווך בין הקהילות השונות כדי למנוע הסלמה ומעריך שכבר בטווח המיידי יאושרו 27 תקנים חדשים לנקודת המשטרה בעיר. עם ובלי קשר לגניבות הרכב בעיר


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


כבר שישה שבועות ששכונת בצוותא בחריש נערכת מדי שבת להתנגשות ומאבק בין הציבור החילוני וקבוצת חרדים, המוחים נגד פעילות של משחקיית ג'ימבורי לילדים בשבת באמצעות קריאות 'שאבס' והפחדת הילדים.

לפני שלושה שבועות, המאבק אף הסלים והגיע לכותרות הארציות. קבוצת חרדים שהגיעה למשחקיית וויט פול במרכז שפיר לא הסתפקה כהרגלה רק בצעקות. אחד מחברי הקבוצה דחף את ציפי ברייר-שרעבי, תושבת העיר, ואחר, גרם לה למעוד.

ציפי ברייר שרעבי שברה את המרפק. מתוך הרשתות החברתיות שימוש לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

ברייר-שרעבי שברה את המרפק והסיפור כבש את המדיה הארצית. ישראל כולה הכירה את חריש דרך פריזמה צרה מאוד: כעיר בה מתנהלים מאבקי דת. החשודים החרדים נעצרו ושוחררו. בשני המקרים החקירה נמשכת וכתבי אישום יוגשו נגד השניים בהליך רגיל, שעלול לארוך כחצי שנה עד שנה.

ציפי ברייר שרעבי בצוותא חרדים משטרה וויטפול צילום: יפעת אייזנר
העימות במשחקייה הגיע לפריים טיים. צילום: יפעת אייזנר

ברייר-שרעבי, שנחקרה גם היא במשטרה על תלונות שהגישו נגדה, תלונות סרק לדבריה, שוחררה לביתה בסיום החקירה עם תנאים המצווים עליה לשמור מרחק מהמעורבים בפרשה.

ציר הידברות וציר אכיפה

בשלושת השבועות האחרונים הפעילות בשכונת בצוותא ערה בשבתות. מטרת העל של האירועים השונים היא להפגין נוכחות חילונית במרחב הציבורי ולאפשר למשחקיה לפעול ללא הפרעה. בין האירועים שהתקיימו: פיקניק קהילתי, גיוס כספים מהציבור החילוני-ליברלי לטובת רכישת כרטיסיות למשחקייה, ופעילות של קבוצת 'נמרות חריש', נשים שרצות ומתעמלות במרחב הציבורי.

כל אלה לא מתרחשים ללא הליווי הצמוד שמעניקה המשטרה שמפטרלת באזור כל השבוע ובשבתות. סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת עירון, פרס כוחות שיטור במרכז שפיר, "גלויים וסמויים", לדבריו.

האם מדובר בהערכות ארוכת טווח של המשטרה בבצוותא בשבתות?

"אני מנהל את ההיערכויות שלי בכפוף להערכות המצב ולתנאים המשתנים. בכפוף להערכת המצב שביצענו לפני חג השבועות הבנו שסוף השבוע היה עלול להיות מאוד נפיץ ולכן עשינו מספר פעולות, ציר אחד הוא ציר ההידברות. פנינו לכל מי שהיה שותף או יש לו חלק באתגר הזה בין הקהילות השונות, והגענו להסכמים ואיזונים בין הצרכים השונים".

מעיין גלעד משטרה גאווה צילום: מיקי מאיר גולן
"אנחנו ממשיכים בהיערכות כל יום גלויה וסמויה במטרה למנוע הפרות סדר". צילום: מיקי מאיר גולן

"בציר האכיפה, בשל החשש שהיה לאירוע הפרת סדר ציבורי, נערכנו בהתאם. אני ביליתי את כל החג, חמישי, שישי שבת בחריש. חריש היא אחלה, אבל זה לא כמו להיות עם המשפחה, ובכל זאת, אני עושה את זה באהבה. מאז אנחנו ממשיכים בהיערכות יומיומית גלויה וסמויה במטרה למנוע הפרות סדר".

"הנושא מעניין את כל מדרג הפיקוד"

רוזנטל מעריך שעל אף מאמצי התיווך בין הקהילות שנעשו גם בתיווך רב המשטרה, נצ"מ הרב רמי ברכיהו, המצב עדיין דורש פיקוח צמוד של המשטרה: "גם בסופי השבוע הקרובים יהיו היערכויות של המשטרה", הוא מציין.

פגישת היערכות לקראת שבועות עם הרב הראשי של משטרת ישראל נצ"מ הרב רמי ברכיהו, מפקד תחנת עירון סנ"צ דודי רוזנטל ומפקד נקודת חריש רפ"ק ענאן מנצור.
פגישת היערכות של יצחק קשת עם הרב הראשי של משטרת ישראל נצ"מ הרב רמי ברכיהו, מפקד תחנת עירון סנ"צ דודי רוזנטל ומפקד נקודת חריש רפ"ק ענאן מנצור. צילום: דוברות עיריית חריש

"המצב עדיין נפיץ ויכול להתלקח בכל רגע ולכן נמשיך להיות ערוכים במקום בעיקר בשבתות. הכל בפיקוח וליווי אישי ואני לא לבד, הנושא מעניין את כל מדרגי הפיקוד.

"המטרה שלנו היא לשמור על שלום בית. בסופו של דבר, רוב האזרחים פה חיים טוב בהרמוניה ובשלום בחיי היומיום".

עוד הוא מוסיף כי מאמצי ההידברות קשים לו יותר דווקא בצד החילוני: "בקרב החרדים אפשר לדבר עם המנהיג, אבל אצל החילונים אין מי שלוקח אחריות ואומר 'אני אחראי' ולכן קשה יותר להתמודד מולם בהידברות ובשיח".

"יש לנו עוד אתגר"

"במקביל למתרחש בבצוותא יש לנו עוד אתגר", מציין רוזנטל כשהוא מתייחס לגניבת כלי רכב בעיר.

גניבת רכב בחריש. נתונים מתוך אתר המשטרה. משמאל: רכב גנוב שנתפס בחריש. צילום: דוברות המשטרה
נתונים על גניבות רכב בחריש. מתוך אתר המשטרה. משמאל: רכב גנוב שנתפס בחריש. צילום: דוברות המשטרה

"שום דבר לא נעלם מעינינו, הכול מחושב, הכול מנוהל ואפרופו, התופעה של גניבת כלי רכב היא תופעה כלל ארצית – אנחנו לא באנומליה בהשוואה לאזורים אחרים.

"עשינו עבודה מאוד מדוקדקת, בדקנו, פילחנו, הבנו. עשינו עבודת משטרה ופעילות אופרטיבית ועובדתית לאחרונה זיהינו חולית גנבי רכב שפעלה בחריש. אני באופן אישי יצאתי לביצוע המעצרים וראיתי את הגנב מבצע את הפריצה במו עיני".

ירידה של 60% בגניבות רכב

עם זאת רוזנטל מודה: "גם אחרי התפיסה בחודש שעבר של שני גנבי הרכב מוואדי ערה שהוגשו נגדם כתבי אישום, ברור לי לצערי, שתופעת גניבת כלי הרכב לא הסתיימה. האם זה יצמצם את התופעה? אני מאמין שכן".

על פי נתוני המשטרה ברבעון הראשון של שנת 2022 נגנבו מחריש 40 כלי רכב. בהשוואה, ברבעון הראשון של שנת 2023 נגנבו  מחריש 16 מכוניות בלבד.

נתונים עדכניים על הרבעון השני של 2023 המסתיים בסוף יוני טרם קיימים, אולם נראה שחלה התגברות בתופעה, כך לפחות בהתאם לדיווחי התושבים בעיר.

עיר בקצב גידול של 10.2% בשנה

"לפני כארבעה שבועות היתה פריצה לבית בחריש – זה לא קורה הרבה", משתף רוזנטל. "בעבודה מאומצת פענחנו ומצאנו את הגנב ועצרנו תושב חריש, בן 23, בביתו. תפסנו שם גם מעבדת הידרו לסמים. הוא קיבל כתב אישום כפול, הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים והוא נכלא, כך שנעשית הרבה עבודה מאחורי הקלעים ומושקעים הרבה משאבים בחריש".

שתי ציפורים במכה אחת: פרץ לדירה וניהל מעבדת סמים. בצילום: מעבדת ההידרו שנתפסה בחודש שעבר. צילום: דוברות המשטרה
פרץ לדירה וניהל מעבדת סמים. בצילום: מעבדת ההידרו שנתפסה בחודש שעבר. צילום: דוברות המשטרה

רוזנטל ציין כבר בפברואר 2022, ארבעה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד מפקד תחנת עירון: "אני אומר באופן גלוי, המשאבים שיש לי בחריש לא מתאימים לאתגרים".

כעת הוא מוסיף: "כרגע המצב הוא שאנו מתמודדים מול אתגרים לא פשוטים של עיר בקצב גידול של 10.2% בשנה ביחס לאוכלוסייה ולשטח  – זה קצב הצמיחה הכי מהיר בארץ במרחק גדול משמעותית מערים צומחות אחרות".

27 תקנים חדשים בטווח המיידי

נקודת חריש ברחוב אורן בפיקודו של רפ"ק ענאן מנצור פועלת עם תקן של 14 שוטרים בלבד. על פי תכנון ארוך טווח, מתוכננת להיבנות בחריש תחנת משטרה בשכונת מעו"ף, בסמוך לתחנת הכיבוי הנבנית.

רפ"ק ענאן מנצור מפקד נקודת חריש
צפי לקליטה של 27 תקנים חדשים שיתווספו ל-14 הקיימים בנקודת חריש. בצילום: רפ"ק ענאן מנצור מפקד נקודת חריש

"תחנה לא נבנית ביום אחד. כרגע היא מצויה בשלב התכנון והקמתה כפופה לתקציב המדינה ולאישורים נוספים. השאיפה שלנו היא לקבל עוד השנה, בטווח המיידי, 27 תקנים נוספים לכוח אדם בנקודת חריש. מדובר בגדילה משמעותית של כוח האדם בעיר", מציין רוזנטל ומוסיף: "אנחנו כבר נערכים לגיוס האנשים המתאימים, אם יש מישהו שמעוניין להצטרף לעבודת המשטרה הוא מוזמן לפנות אלינו".

התכנון: תחנת משטרה מקומית עם 100 שוטרים

רוזנטל מציין גם את השלב הבא: "הקמת תחנת משטרה עצמאית בחריש בפיקודו של סגן ניצב. "אני מעריך שתחנת המשטרה בחריש תהיה בסדר גודל של כ-100 שוטרים.

"בציר הבינוי –התחיל תהליך התכנון של מתחם משטרה הכולל תחנת משטרה ובסיס מג"ב. שלב התכנון מתוקצב בשבעה מיליון שקלים ועם סיומו יתחיל תהליך הבינוי.

פגישת היערכות עם מפקדי מחוז חוף להקמת תחנת משטרה בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש
פגישת היערכות של הרשות עם מפקדי מחוז חוף להקמת תחנת משטרה בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש

"השאיפה שלי היא שתהיה תקינה להקמת תחנה והקמת תחנה עוד לפני שיקום המבנה למשטרה. יכול להיות שהשלב הראשוני של תחנת חריש יהיה עדיין בפריסה הזמנית (ברחוב אורן) והתחנה תגדל בצורה יחסית כדי להכיל את כמות כוח האדם, אבל הכל נמצא בתהליך חיובי".

אתה מעריך שהשינוי ישפיע על רמת הביטחון האישי בעיר?

"אני מאוד מקווה שכן. היות ואני מכיר את הפעילות הערה ברשתות החברתיות של העיר חשוב לי גם לאזן ולומר שחריש היא מקום בטוח, נעים ויפה. בהחלט יש גם אתגרים, כמו אתגרי הקהילות השונות שגורמות לאי סדר ציבורי, ובהחלט יש גם תופעה של גניבת כלי רכב, כחלק מתופעה ארצית, אבל בסוף-בסוף חריש לא שונה בהשוואה לערים אחרות, ובחלק מן המקרים היא אף טובה יותר. חריש היא עיר במדינת ישראל כמו ערים אחרות, על שלל האתגרים שלה".

לקריאה נוספת: מקום לגאווה: משטרת ישראל אירחה את הקהילה הגאה בחריש


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

מקום לגאווה: משטרת ישראל אירחה את הקהילה הגאה בחריש

דגל הגאווה בנקודת המשטרה חריש. צילום: מיקי מאיר גולן

קהילת 'חריש גאה' חגגה אירוע ייחודי בחסות משטרת ישראל: דגלי הגאווה הונפו לראש התורן בנקודת המשטרה המקומית ומעגלי שיח, בהשתתפות  שוטרים ותושבים, עסקו בסוגיות מהותיות לקהילה. יוזמת האירוע: "שיתוף פעולה תקדימי בקנה מידה ארצי עם המשטרה". חבר הקהילה הלהט"בית: "אני מרגיש בטוח יותר בעיר"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


כ-60 תושבים וכ-20 שוטרים התכנסו אמש (שלישי) בנקודת המשטרה בחריש לאירוע יוצא דופן ומיוחד: מעגלי שיח של חברי הקהילה הגאה, תושבי העיר ושוטרים, לציון חודש הגאווה 2023, בחסות ובאירוח משטרת ישראל.

משטרה גאווה צילום: מעוז
דגל הגאווה בראש התורן של נקודת המשטרה בחריש. צילום: מעוז לואנץ

את הרעיון לאירוע הייחודי יזמה מעיין גלעד, רכזת קהילת 'חריש גאה', שהפיקה בשלוש השנים האחרונות את אירועי הגאווה בחריש.

גאווה בחריש נקודת משטרה אירוע גאווה בחריש מעיין גלעד
מעגלי שיח בין חברי הקהילה, תושבים ושוטרים. צילום: מיקי מאיר גולן

"המצב המדיני בארץ דורש מאיתנו לשבת סביב שולחן ולדבר. גם המצב בחריש עם כל החיכוכים בין דתיים וחילונים והבחירות המוניציפאליות הקרובות עומד לגבות מכולנו מחיר: כל אחד יתבצר בעמדה שלו ויתמוך במועמד שלו וזה עלול להביא אותנו למקומות קשים להכלה", הסבירה גלעד.

"הזמנה פתוחה לתושבי העיר להכיר את הקהילה ואת החברים בה". צילום: מעוז לואנץ

בחסות משטרת ישראל

מי שהרימה את הכפפה והפכה את הרעיון של גלעד למציאות, היא לא אחרת ממשטרת ישראל. "סיפרתי למפקד נקודת המשטרה רפ"ק ענאן מנצור שהיות והשנה, לראשונה בחריש, יתקיים אירוע גאווה עירוני בחסות העירייה, אני רוצה לקיים מעגלי שיח כאירוע פרטי. הוא הציע שהאירוע יתקיים בנקודת חריש" .

מימין: מעיין גלעד, רחלי צימבר וסנ"צ דודי רוזנטל. "זו זכות גדולה לארח פה את הקהילה הלהט"בית בחריש"

משם הרעיון התגלגל הלאה. "ביקשתי לדגלל את התחנה בדגלי הגאווה ומיד קיבלתי את שיתוף הפעולה של סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת עירון. הוא איש ערכי ובעל חזון שמחובר לקהילות השונות בעיר, והיה לו חשוב לתת מקום גם ליוזמה שלנו, שמקדמת קהילתיות בחריש".

"זכות גדולה לארח את הקהילה"

"כמשטרה, התפקיד שלנו הוא להתאים את השירות שלנו לקהילות השונות בעיר. חריש היא עיר מאוד מאתגרת ויש בה התנגשויות בין הקהילות השונות לכן מצאתי לנכון לקדם את האירוע הזה", מסביר סנ"צ דודי רוזנטל המשמש כמפקד תחנת עירון כבר שנתיים בקירוב. "משטרת ישראל כמשטרה שיוויונית מהווה את הגשר בין הקהילות השונות. זו זכות גדולה לארח פה את הקהילה הלהט"בית בחריש", ציין סנ"צ רוזנטל.

מעיין גלעד משטרה גאווה צילום: מיקי מאיר גולן
סנ"צ רוזנטל: "התפקיד שלנו הוא להתאים את השירות שלנו לקהילות השונות בעיר" צילום: מיקי מאיר גולן

עוד הוא הוסיף: "חשוב שנדע להסתכל האחד לשני בגובה העיניים, לחפש איך אנחנו יכולים להיות חיובים אחד לשני, לעשות טוב אחד לשני ופחות לחפש למה לריב אחד עם השני.  ככל שכך יהיה, ככל שנחפש את המשותף  – אז החיים של כולנו יהיו טובים ונעימים יותר.  זו צריכה להיות הנורמה וכך גם נייצר תחושת ביטחון לקהילה הגאה בעיר".

 הנפת הדגל כרגע מכונן

ערב השיח שנחל הצלחה גדולה, החל עם נאומים של פעילים בקהילה ועם מצגת שהנחתה רחלי צימבר, ראש תחום הלהט"ב במשטרה.

גאווה בחריש נקודת משטרה אירוע גאווה בחריש מעיין גלעד
מנחי המעגלים: מעיין גלעד, ניר אשכול שטרית, ישי רפופורט, דורון צור,יעל עינהר, רמי גרטלר, עינת לוין מלכה, אביטל קניזו, צפרירה ווקר, וסנ"צ דודי רוזנטל. צילום: מיקי מאיר גולן

מעגלי השיח עסקו בארבעה נושאים עיקריים: שיתופי פעולה בין קהילות – בהנחיית רמי גרטלר ויעל עינהר, הכלה וערבות הדדית בקהילה –   בהנחיית ישי רפופורט וניר אשכול שטרית, התמודדות עם סטיגמות – בהנחיית אביטל קניזו ועינת לוין מלכה ויחסים במשפחות להט"ב  – בהנחיית צפרירה ווקר ודורון צור.

נראה שהערב השיג את מטרתו הראשונה במעלה:  לייצר תחושת ביטחון לקהילה הגאה בעיר. כך לפחות מאמין עדי (31) גבר טרנס ופעיל בקהילה.

מעיין גלעד וסנ"צ דודי רוזנטל מניפים את דגל הגאווה לראש התורן בנקודת המשטרה בחריש. צילומים: מיקי מאיר גולן

"אני עם דמעות בעיניים מהתרגשות. זה היה עבורי אירוע מרגש עם רגעים מכוננים שהסבו גאווה עצומה: הרגע הראשון היה כשדודי ומעיין הניפו את דגל הגאווה לראש התורן – פשוט מדהים לראות דבר כזה קורה בעיר שלי בשיתוף המשטרה. בעיני, זו המטרה של אירוע גאווה. אני מרגיש בטוח יותר בחריש".

מעיין גלעד משטרה גאווה צילום: מיקי מאיר גולן
מעיין גלעד: "להכיר האחד את השני ולקחת חלק פעיל בשיח שבין הקהילות". צילום: מיקי מאיר גולן

"אני בהודיה גדולה על הערב החשוב הזה ועל שיתוף הפעולה התקדימי בקנה מידה ארצי שהצלחתי לקיים עם המשטרה", מציינת גם גלעד. "לא ניתן לתאר במילים את גודל ההשקעה של משטרת עירון למען הצלחת האירוע. כמות המשתתפים בהחלט מעידה על רצון התושבים להכיר האחד את השני ולקחת חלק פעיל בשיח שבין הקהילות".

בוטים ברשת: אווירה לא נעימה

הקהילה הגאה בחריש מונה על פי הערכות גלעד כ-300 חברים וחברות. לדברי גלעד, "למרות המתח החילוני-דתי בעיר, המקרים שאנו נתקלים בהם הם לא כל כך רבים. "אם יש משהו שפוגע בנו הוא לא מגיע מהמקום הדתי אלא מהמקום התרבותי. של חוסר הכלה אם יש, חוסר קבלה אם יש. בסופו של יום, יש לנו את אחת הקהילות הגדולות במרחב בין תל אביב לחיפה. ההתקדמות של הקהילה הגאה בחריש היא מטאורית, בהשוואה לקהילות בסביבה".

אירוע גאווה בחריש. צילום: חריש חופשית
אירוע גאווה בחריש 2021. צילום: חריש חופשית

עדי מסכים גם הוא שחריש עברה כברת דרך. עם זאת, הוא גם מצביע על הדרך הארוכה שחריש עוד צריכה לעבור.

"רוב האנשים שמכירים אותי בחריש מכירים בזהות הלהט"בית שלי. לרוב הח'ברה ממש סבבה, במיוחד אם מכירים אישית ואם יש שיח, אבל ברשתות החברתיות יש כמה בוטים שגורמים לאווירה לא נעימה ולא בטוחה בחריש, אבל זה ברשת, לא ברחוב באחד על אחד".

דגל הגאווה על מרפסת בחריש. "הנראות הלהטבית מייצרת ביטחון"

עם זאת הוא מסייג: "להגיד לך שאני מרגיש בטוח? לא. יש איפשהו דגל גאווה? יש טלפון של מישהו שאפשר לדבר איתו בעיר? יש איזה סימן עירוני כלשהו שמראה שחריש היא מרחב בטוח ללהט"ב? אין שום שלט כזה.

"הנראות הלהט"בית מייצרת מרחב בטוח ולצערי, זה עדיין לא קורה בחריש ברמה המוסדית. התחושה היא שאין גב מהעירייה, אין החלטה על הקמת בית לנוער כמו "איגי" או "חושן". חשוב לי בית גאה. תנו לי קראוון עם דגל גאווה והמקום שלי בחריש יהיה יותר בטוח".

סגנית ראש העיר: מהתנגדות פומבית לתמיכה

ביום חמישי ה-22 ביוני, יתקיים אירוע גאווה נוסף בעיר, לראשונה בחסות עיריית חריש. האירוע בהיכל התרבות העירוני יארח את נעם חורב פזמונאי, משורר, מחזאי, סופר ישראלי עטור פרסים וחבר הקהילה הלהט"בית.

גאווה בחריש 2023
נעם חורב יגיע לחריש. אירוע תרבות ולא אירוע מחאה. צילום: צילום: כרמל אבו- זלף

בשנים הקודמות נמנעה עיריית חריש מהפקת אירועים עירוניים לקהילה הגאה. סגנית ראש העיר וראש מפלגת הליברלים שני גרינברג, ציינה בראיונות עבר כי "עבור המועצה זו סוגיה מורכבת לעיכול".

את פשר השינוי במדיניות מסבירה גרינברג כתהליך ארוך שבכל שנה הייתה בו מעט התקדמות. "כשהקהילה רצתה לראשונה לערוך אירוע הייתה התנגדות פומבית לעצם קיומו. בשנה שלאחר מכן האירוע התאפשר כאירוע קהילתי והעירייה סייעה מעט בתשתיות. בשנה העוקבת האירוע עדיין היה פרטי אבל הפעם העירייה נתנה כמעט את כל התשתית הלוגיסטית העוטפת (במה, חשמל, גידור וכו').

שני גרינברג
גרינברג: "המיקוד של העירייה הוא בשירותים שנוגעים לחיים עצמם, ופחות בפעילות דקלרטיבית". בתמונה:  גרינברג באירוע הגאווה 2022

"השינוי הגדול בגישה היה ההחלטה להשתתף בקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי, מה שפתח את הדלת ללמידה על הקהילה ועיסוק באתגרים שמלווים אותה".

אירוע תרבות, לא אירוע מחאה

גרינברג מציינת מדדים נוספים הממצבים את חריש כידידותית ללהט"ב: "חריש נמדדה לראשונה השנה במדד הגאה במקום 22 המכובד מתוך 85 רשויות, והוא משקף את המאמצים שהעירייה משקיעה ביצירת סביבה מיטיבה עבור הקהילה הגאה.

"המיקוד של העירייה הוא בשירותים שנוגעים לחיים עצמם, ופחות בפעילות דקלרטיבית. מרבית הכסף הושקע ברכזת, הכשרות לעובדי העירייה וצוותי חינוך, וקבוצות תמיכה לחברי הקהילה. מיעוט מהכסף מושקע באירועים ציבוריים, והם נבחרים בקפידה מתוך מטרה לקדם סובלנות כלפי הקהילה בקרב הציבור הרחב.

אירוע הגאווה 2022 קהילה להט"בית קהילה גאה
אירוע הגאווה 2022: אירוע לקהילה הגאה עם דגלים ונראות להט"בית

"אופי האירוע העירוני שונה מאירועי הגאווה שהיו עד כה. האירוע מיועד לציבור הרחב, הוא בנוי כאירוע תרבות ולא כאירוע מחאה. החלטנו להשקיע סכום מכובד בדמות מוכרת שתיתן ערך מוסף ותמשוך מגוון רחב יותר של תושבות ותושבים להגיע – וכך נבחר נעם חורב. עלות האירוע הכוללת תעמוד על כ25- אלף שקלים.

"חריש בהחלט בדרך הנכונה והופכת להיות עיר יותר טובה לקהילת הלהט"ב בעקבות המאמצים שאנחנו עושים בתחום הזה. חשוב לנו מאוד להראות שלקהילה יש פה מקום, בעיקר באקלים הפוליטי שקיים במדינה כרגע. אנחנו מחבקים את הקהילה ומתייחסים אליה באופן שווה כאחת מהקהילות הרבות שמרכיבות את הפסיפס העירוני המגוון בחריש".

החזון: דגל הגאווה על בניין העירייה

בניין עיריית חריש בניין מועצת חריש
הקהילה מחכה להנפת דגל הגאווה על בניין העירייה

"נראות להט"בית היא לא פרובוקציה", מסביר עדי, שמחכה ליום בו דגל הגאווה יונף על בניין העירייה, בדומה לרשויות אחרות בארץ.
"דגל גאווה בבניין העירייה מעביר מסר ברור של תמיכה בלתי מסויגת בחברי הקהילה. זו אמירה עם מסר שגם לנו יש מקום בחריש, שהיא עיר לכולם". גלעד מצידה מסכמת גם היא: "באירוע אתמול השתתפו חברי המועצה שני גרינברג ויפתח שטיין שמזה שנים פועלים למען הקהילה הגאה. השתתפותם משלימה את התמונה לכדי תמיכה מוניציפלית בהידברות שבין הקהילות.

"התחלתי פעילות למען הקהילה הגאה לפני קצת יותר מארבע שנים ואם יש משהו שחשוב לי לומר זה שהקהילה הזאת תדע שהיד עוד נטויה".

לקריאה נוספת: אירוע הגאווה בחריש: "מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

"להעמיק את ההיכרות": רבנים מחריש נפגשו עם מפקד נקודת המשטרה

מפקד נקודת חריש, רב פקד ענאן מנצור, קיים השבוע מספר פגישות עם רבנים ונציגי הקהילות החרדיות בעיר. "הפגישות נערכו ברוח טובה וקיימת נכונות הן של המשטרה והן של הרבנים להמשיך בשיתוף הפעולה"

מימין: הרב שחר אבוטבול, הרב אשר זיגדון ורפ"ק ענאן מנצור. צילום: דוברות המשטרה

רפ"ק ענאן מנצור שנכנס לתפקידו כמפקד נקודת חריש לפני מספר שבועות בלבד, החל השבוע בסבב פגישות עם רבני ונציגי הקהילות השונות בעיר, שמטרתו לחזק את שיתוף הפעולה הקיים עם המשטרה.

המפגשים עם מובילי דעת הקהל בעיר הם חלק ממדיניות שהתווה סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת המשטרה עירון, שציין בעבר כי הוא מאמין בשיח: "אם אני מזהה שמתפתחת מורכבות בנושא בין מגזרי בחריש, אני לא מחפש רק את האכיפה והמעצרים אלא פועל גם ברמת הנעת תהליכי גישור. כשאנשים יושבים ומדברים אחד מבין את צרכיו של האחר".

הרב דוד ברנד רפ"ק ענאן מנצור
מימין: רפ"ק ענאן מנצור, הרב דוד ברנד ושחר עזרא, השוטר הקהילתי. צילום דוברות המשטרה

בהתאם ל"רוח המפקד", נפגש רפ"ק מנצור השבוע עם הרב דוד ברנד, רב קהילת ברסלב כוכבי האור, הרב אשר זיגדון, רב קהילת לעבדך באמת, והרב שחר אבוטבול, רב בית כנסת אור מרן. השלושה ברכו על היוזמה ועל הפגישה שמטרתן להעמיק את ההכרות, הבנת הצרכים האופיניים לכל קהילה ומגזר ושמירה על שלום וביטחון הקהילות.

הרב ברנד ציין בשיחה כי "אני מוותיקי העיר חריש ותמיד ניסינו לעשות דברים רק בהידברות ובהכלה". הרב זיגדון הוסיף: "יש בכל מקום אנשים שמנסים לעשות פרובוקציות מכל הצדדים ואנחנו מנסים לא להיגרר אלא לחיות בשלווה, תוך הבנה והכלה".

בשיחות ציין לטובה מפקד נקודת חריש את שיתוף הפעולה הקיים בפועל, ואת האמון שנבנה בין המשטרה לקהילות בעיר, שעוזרים במניעת חיכוכים מיותרים. עוד שוחחו הרבנים ורפ"ק מנצור על הגיוון והמורכבות הקיימים בעיר בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ועל הסובלנות וההכלה הנדרשות, בהתאם למאפייני העיר.

בקרוב: פגישות עם נציגי הקהילה החילונית

"הפגישות נערכו ברוח טובה וקיימת נכונות הן של המשטרה והן של הרבנים להמשיך בשיתוף הפעולה", ציין רפ"ק מנצור בסיום הפגישות. "סוכם בינינו להמשיך ולשמור על ערוץ תקשורת פתוח ודאגה לכלל התושבים בעיר".

בשבועות הקרובים מתכנן רפ"ק מנצור להיפגש גם עם נציגים חילונים בולטים בעיר כדי להעמיק את הקשר גם איתם. פגישה ראשונה התקיימה כבר עם התושב ניצן אביבי, מנהל קבוצת הוואטסאפ 'חילונים בוחרים חריש' וממובילי מחאת הצופרים של החילונים בחריש. "הייתה פגישה חמה, לבבית ומרתקת עם אדם חם, חכם ורגיש אוהב אדם ושלום", מציין אביבי. "דיברנו על חריש, התושבים, הקהילות ואיך אפשר לגשר ולחבר בין כולם כדי ליצור שיח חברי מכבד שיקח את חריש למקום נפלא. האיש בעל עבר ביטחוני מפואר ומעורר השראה. המון הצלחה לענאן ולכולנו".

לקריאה נוספת: מפקד נקודת המשטרה החדש: "השאיפה שלנו היא הגברת תחושת הביטחון לתושב"


 

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

על מדים ועם ניצוץ בעיניים: תושבי חריש שתרצו לידכם בשעת צרה

אלישע אברג'יל פינה את חולי הקורונה הראשונים בחריש, פאדי כבהה לעולם לא ישכח את זירת הרצח הראשונה שראה ותפקידו של אלעד בוסקילה הוא להציל נפשות בעת שריפה. שלושתם עובדים בעבודה תובענית עם תחושת שליחות עמוקה ואוהבים כל רגע

מימין: אלישע תורג'מן, פאדי כבהה ואלעד בוסקילה

מכבי שירותי בריאות חריש

מכבי שירותי בריאות חריש

אם תחלפו ליד נקודת מד"א במתנ"ס חריש, תפגשו בסבירות גבוהה את אלישע אברג'יל, חובש ונהג אמבולנס, שעוזר בכל יום מחדש להציל חיים.

אלישע אברג'יל מד"א
אברג'יל: "כשמישהו חולה או לא מרגיש טוב, כשמישהו במצוקה ומרגיש חלש, אני שם בשבילו"

אברג'יל (25) מתגורר בחריש כבר שנה וחצי. לתחום האהוב עליו הוא הגיע באמצעות השירות האזרחי. "אני חרדי. שירתתי במד"א במשך שנתיים. זה תחום מאוד מעניין שנותן לי תחושת סיפוק עצומה. אני קם בבוקר והולך לעבודה עם חיוך על הפנים. אני גם חוזר הביתה עם חיוך". "אני מחובר למקצוע, אני עוזר לאנשים. כשמישהו חולה או לא מרגיש טוב, כשמישהו במצוקה ומרגיש חלש, אני שם בשבילו. תחושת הסיפוק שאני עוזר למישהו אחר היא הרגשה נעלה".

מתחם בדיקות קורונה דרייב אין בחריש
מתחם בדיקות קורונה "היבדק וסע" בחריש

אברג'יל מודה שהוא לא יכול לבצע את העבודה ללא תמיכת אשתו. "היא רואה את החיוך שלי ומאושרת שטוב לי. זה לא פשוט אבל סופגים את כל הכאב והבאסה. התקופה האחרונה היתה קשה במיוחד. עבדתי במשמרות של שמונה שעות באמבולנס ומשם המשכתי לקחת דגימות קורונה בדרייב-אין. המאבק במגפת הקורונה היה ממש קשה. היתה תחושה של מלחמה כשאתה לא יודע מי האויב, מה הוא עושה ואיך הוא יתקיף אותך מחר".

אלישע אברג'יל מד"א
"התפקיד שלי זה להפגין קור רוח ומקצועיות"

למרות הקושי העצום אברג'יל מודה על הזכות שנפלה בחלקו לעזור לאנשים. "כשאני מגיע למישהו שמצוי בסכנת חיים אסור לי להילחץ. אני צריך להיות קר רוח כדי להיות שם בשבילו. גם כשאני מגיע לאירועים הכי קשים התפקיד שלי זה להפגין קור רוח ומקצועיות", הוא מסביר.

לטפל במכרים ובחברים בחריש

אברג'יל מודה שהעבודה בחריש והעזרה שהוא מעניק לשכנים, מכרים וידידים משמחת אותו במיוחד: "כיף לעבוד בחריש, אני אוהב את העיר. קל יחסית להתנייד בה והחברים והמכרים שלי יותר רגועים כשהם יודעים שהם בידיים טובות וחבר שלהם מטפל בהם", הוא מסביר.

מקרה אחד הוא זוכר במיוחד. "זה קרה ממש בתחילת הקורונה, הגעתי לבניין והתחלתי להתמגן בחוץ כיוון שהייתי צריך לטפל במקרה שנחשד כחולה הקורונה הראשון או השני בחריש. כל השכנים ירדו למטה וצילמו אותי. האמת, נורא נלחצתי בשביל השכנים".

אברג'יל
אברג'יל: "נלחצתי בשביל השכנים"

כעת כשחריש ירוקה ואחוז המתחסנים בעיר עלה מקווה אברג'יל שטירוף הקורונה כבר מאחורינו. עם זאת, הקיץ לפנינו ולאברג'יל דחוף להעביר מסר חשוב לתושבי העיר:

"חשוב שתשמרו על הילדים שחלילה לא יינעלו במכוניות ולא יישארו ללא השגחה ליד בריכות שחייה. גם עונת הנחשים החלה אז שמרו על כללי הזהירות ואל תהפכו אבנים או סלעים והכי חשוב, שתו הרבה מים ותהיו בריאים".

"תושבי חריש נותנים כבוד"

שלוש פעמים בשבוע לפחות דואג פאדי מידלג כבהה ללבוש את מדי השוטר, לסייר ברחבי חריש ולתת מענה נדרש לתושבי העיר. הוא רק בן 27, אבל מתנדב במשטרה כבר 11 שנים: "זה היה חלום שלי לעזור לשוטרים במשטרת ישראל". כבהה שמתגורר בחריש יחד עם אשתו ובנו הפעוט עובד בבקרים כמנהל מחלקה בסניף שופרסל חריש.

פאדי כבהה

חלק מהלקוחות שמגיעים לסניף לערוך קניות בבוקר, הם גם התושבים שזקוקים לעזרתו בשעות הערב. "כבר קרו לי מספר מקרים שזיהו אותי. מקבלים אותי כשוטר ונותנים לי יחס טוב. אף פעם לא נתקבלתי ביחס לא תקין. ההפך, תושבי חריש נותנים כבוד ומעריכים את העבודה שלי ואת השליחות".

בתקופת הקורונה סייר כבהה בחריש כחלק מהמערך ליישום תקנות הציבור אבל הוא מודה שהוא עסק יותר בהסברה ופחות באכיפה: "הרוב בחריש היו עם מסיכות. מי שלא היה קיבל ממני מסיכה והסבר, פחות חילקנו דו"חות".

יותר הסברה פחות אכיפה. צילום ארכיון, דוברות המשטרה
יותר הסברה פחות אכיפה. צילום ארכיון, דוברות המשטרה

כמתנדב במשטרה לכבהה יש סמכויות של שוטר לכל דבר ועניין. הוא עושה את כל העבודה הנדרשת בדיוק כמו שוטרים אחרים ועוזר לקצינים בעבודתם. "אני מטפל באירועי אלימות, אירועי רעש, סכסוכי שכנים או כל קריאה אחרת", הוא מסביר.

"להיות שוטר זו לא רק עבודה. יש רצון לעזור לאנשים, זו שליחות", הוא מפרט ומקווה שכעת, אחרי שהתמסד והתחתן, יגשים את חלומו ויתגייס למשטרה במשרה מלאה. אשתו איה, חובשת בהכשרתה, מתנדבת גם היא במשטרה.

פאדי כבהה
איה כבהה, מתנדבת במשטרה גם כן

 "הרוב המוחלט רוצה שינוי"

האלימות הגואה בחברה הערבית מטרידה את כבהה. על פי נתוני משטרת ישראל 25 אזרחים ערבים נרצחו מתחילת השנה. מאות אישומים הוגשו בגין אירועי ירי והחזקת אמצעי לחימה, 82 מתוכם במחוז החוף בלבד.

כבהה זוכר את אחד האירועים בהם השתתף כזיכרון טראומטי. "הייתי חדש יחסית בהתנדבות וזה היה אירוע רצח ראשון שלי. הגעתי לזירת האירוע בג'ת וראיתי גופה של אדם שנורה מטווח אפס. אני לא יכול לשכוח את זה. היו לי מאז מאות אירועים אחרים, אבל הרצח לא נשכח".

פאדי כבהה
כבהה: השינוי בחברה הערבית כבר החל

כבהה מאמין כי המשטרה פועלת להפחית את האלימות במגזר הערבי ומציין כי כדי לנצח את האלימות נדרש פתרון רב מערכתי. "משטרה היא לא השחקן היחיד. שינוי צריך להיות רב מערכתי ומצריך שותפות לדרך עם האזרחים". הוא מאמין שהשינוי בחברה הערבית כבר החל: "הרוב המוחלט רוצה שינוי, רוצה לעזור למשטרה להפסיק את האלימות ואת הרציחות. זה לא כמו שהיה פעם" הוא אומר ושולח מסר מסכם: "המטרה שלנו היא להפחית את האלימות ולתת מענה מהיר לכל מי שצריך אותנו בשעת צרה. אני קורא גם לאחרים להתנדב ולתת כתף במאמץ משותף".

"תחנה מקומית היא לא מותרות"

"התאהבתי בתחום. בכבאות קוראים לזה 'חיידק טורף'", כך מסביר אלעד בוסקילה לוחם אש בהכשרתו את משיכתו לעולם הכבאות וההצלה שהחל בהיותו נער. "בגיל 15 התחלתי פרויקט מחויבות אישית בתחנת כבאות והצלה בחיפה. הברזתי מבית הספר כדי להתנדב. אכלתי, שתיתי וישנתי עם הכבאים וקיימתי שגרת חיים בתחנה ממש כמו שאני עושה היום".

אלעד בוסקילה
בוסקילה, נדבק בחיידק הכבאות

בוסקילה (28) הוא תושב העיר מזה שלוש שנים. לחריש הוא עבר מיד עם סיום ההכשרה שלו ככבאי והוצב בתחנת חדרה. כיום הוא גם משמש כרכז של 20 ילדים שמבצעים את פרויקט המחויבות שלהם בתחנה. "זו סגירת מעגל מטורפת עבורי", הוא מציין בשמחה.

בוסקילה עוקב מקרוב אחרי השלבים השונים בהקמת תחנת כיבוי האש בחריש. "תחנת חריש תהיה גדולה מבחינת הכוחות שיוצבו בה ותיתן מענה בצורה הטובה ביותר לעיר. כיום נדרשות 13 דקות למענה כשהכבישים פתוחים. תחנה בחריש תאפשר לנו להגיע לכל מוקד בעיר בחמש דקות בלבד. תחנה מקומית היא לא מותרות והיא חייבת לקום במהרה".

כוחות כב"ה בחריש
כוחות כב"ה בחריש: הגעה לעיר תוך 13 דקות במקרה הטוב

"לא יצא לי להיות באירועי השריפה שאירעו בחריש אבל למדנו ותחקרנו את האירועים", מוסיף בוסקילה. לאחרונה הוא העביר הדרכה לדיירים ברחוב גפן שהתמודדו עם שריפה קטנה שפרצה בבניין.. "המטרה היא להסביר לדיירים כיצד מתנהגים נכון בשעת שריפה, איך משתמשים בגלאי עשן, דלתות ביטחון ואמצעים חיוניים נוספים. בגפן, העשן חדר לכל הקומות ושני אנשים נפגעו קלות משאיפת עשן. אם האש היתה חזקה יותר, עלולים היו להיות נפגעים רבים יותר".

בוסקילה בהדרכה בעיר: "המטרה היא להסביר לדיירים כיצד מתנהגים נכון בשעת שריפה"

"בחריש התחושה שלי היא אחרת"

העבודה השוטפת והיומיומית של לוחם במערך הכיבוי של מדינת ישראל אינה קלה. אבל לבוסקילה לא אכפת, הוא עושה את מה שהוא אוהב מתוך תחושת שליחות גדולה ומתוך הכרת הערך המוסף שהוא מעניק לאנשים בשעת צרה ומצוקה.

"כל העבודה הזו היא שליחות, חלוציות, הסברה ושירות. אני רוצה שהאזרח ירגיש שיש לו כבאי שחושב עליו שדואג לו. שיבין שאני בא לעזור לו ושאני לטובתו, גם אם הוא משתמש בשפה לא הולמת או מתנהג באלימות בשל לחץ וחששות".

בוסקילה
בוסקילה: "חריש התגלתה כמקום מצוין לגור בו מבחינה קהילתית"

רוב התגובות עימן מתמודדים כבאים הן דווקא חיוביות. בוסקילה מודה שהוא נהנה להסתובב עם המדים בעיר ושמח על המעגל החברתי המפותח בעיר. "חריש התגלתה כמקום מצוין לגור בו מבחינה קהילתית. לאחר המעבר הכרתי שלושה כבאים נוספים שמתגוררים בעיר ונוצרו קשרי חברות גם בין המשפחות". החיבור עם תושבי חריש גורם לבוסקילה לרצות ולהתעלות ולשרת את המקומיים בכל הזדמנות. "ברור שבחריש התחושה שלי היא אחרת. אני גאה להיות לוחם אש, להסתובב עם המדים ולתת שירות. זה מקצוע שדורש ממך לתת עזרה כל הזמן, גם אם מדובר רק בעזרה בניפוח גלגל בתחנת דלק" הוא מסביר.

בוסקילה נושא את עיניו קדימה אל העתיד ומתכנן להשתלב בשדרת הפיקוד של התחנה. "אני רוצה להביא לידי ביטוי את היכולות שרכשתי במהלך השרות הצבאי כמפקד מחלקה וכראש מדור. נמצאתי מתאים להוביל בצבא, אני יכול להוביל גם בכבאות", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: בווסט זוהר: נשות חריש מתנדבות באקסטרים


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

"המעורבות הציבורית בחריש גבוהה יותר מרוב המקומות שהכרתי"

הוא מחלק מחמאות לתושבי חריש שמגלים ערנות ומדווחים למשטרה בתדירות גבוהה, מדגיש כי רמת הפשיעה בחריש נמוכה מהממוצע הארצי ומפרט על הפעילות המשטרתית הקיימת ועל ההערכות לצמיחת העיר. סנ"צ עירן לוי, מפקד תחנת עירון, בראיון בלעדי

למעלה מ-6,000 אירועים שונים בחריש טופלו על ידי המשטרה בשנת 2020, כמעט פי שניים מהשנה שלפניה. אולם ההכפלה במספר האירועים אינה המדד היחידי לבחינה של עיר בהיבטים החשובים של הפשיעה, המעורבות האזרחית הגבוהה ופעילות השיטור שנעשות בה. סגן ניצב עירן לוי (45) מפקד תחנת עירון שנכנס לתפקידו רק לפני שלושה חודשים, מזכיר את קצב הגדילה העצום של העיר ומשבח את האוכלוסייה ואת משמר השכונות הפועל בעיר: "רוח ההתנדבות בחריש גבוהה מאוד, המעורבות הקהילתית ענפה והתושבים רוצים לתרום לביטחון הסביבתי ודורשים כל העת להוריד את רמת הפשיעה". עוד הוא מוסיף כי הערנות והמודעות למתרחש גבוהה מאוד והיקף הדיווחים למשטרה הוא רב. "אני רואה בכך אזרחות ראויה להערכה, כיף לראות את זה".

מתנדבים ב משמר השכונות בחריש
מתנדבים במשמר השכונות בחריש

חריש מקבלת מענה משטרתי ראוי

אין להקל ראש במחמאה שניתנת לתושבי חריש. לסנ"צ לוי הכרות עם חריש עוד מהתקופה שהיתה "רחוב אחד עם כמה משפחות", לדבריו. כיום הוא מפקד על תחנה המספקת מענה לכ-80 אלף תושבים. תחנת עירון, אחת מתוך שלוש 'תחנות הואדי' יחד עם תחנת אום אל פאחם ותחנת באקה אל גרביה, אחראית בין היתר, על הישובים ערה, ערערה, כפר קרע, ברטעה, קציר וחריש. תחת פיקודה של תחנת האם פועלת נקודת המשטרה בחריש, שצפויה בעתיד להפוך לתחנה עצמאית. "בטווח הבינוני והארוך אמורה לקום בחריש תחנת משטרה שתתן שירותים רק לעיר. מדובר בתהליך טבעי בדיוק כפי שנצרכת בחריש תחנת כיבוי ומד"א".

תחנת משטרה - עירון
תחנת משטרה עירון: מספקת מענה לכ-80 אלף תושבים במרחב

שתי ניידות סיור הפועלות בעיר נתפשות בעיניו כסדר כוחות הולם את גודל האוכלוסיה. "בהתאם להערכות מצב שאנחנו מקיימים באופן שוטף, אנו מקצים לחריש כוחות שיטור נוספים על הקיים לטיפול באירועים חריגים, מקרי פשיעה, הפגנות ומקרים נוספים", הוא מסביר ומדגיש: "באופן יחסי לישובים אחרים וגם ביחס לכמות האירועים בה, חריש מקבלת כיום מענה ראוי. בחלק גדול מהמקרים מצליחים השוטרים למנוע אירועים ולא רק להגיב אליהם". עוד הוא מציין כי הגדלת מצבת כוח האדם המוקצית לנקודת חריש נידונה כרגע בעבודה מטה ששותפים לה גם יצחק קשת והמשרד לביטחון פנים.

שוטרי נקודת חריש בפעילות בעיר
שוטרי נקודת חריש בפעילות

"נפח הפשיעה בחריש נמוך מהממוצע"

לשאלה העוסקת בתחושת הביטחון של תושבי חריש ומקרי ההתפרצויות לבתים וגניבות כלי רכב מגיב סנ"צ לוי בפסקנות: "בסופו של דבר, תחושת ביטחון היא עניין סובייקטיבי. המיקום הגאוגרפי של חריש הוא סמוך לקו התפר ומטבע הדברים, הקרבה מאתגרת, אך אין מדובר בהיקף פשיעה החורג מהממוצע. אוסיף ואדגיש כי נפח הפשיעה בחריש, ברוב התחומים, נמוך מהממוצע. בנוסף, משיחות שקיימתי עם גורמים ברשות ובשיח עם תושבים שביצעתי לאחרונה, אני מתרשם שהנוכחות המשטרתית מורגשת בעיר, כמו גם השפעתה החיובית על הנעשה בעיר".

משטרה נקודת חריש
נקודת חריש: הנוכחות המשטרתית בעיר מורגשת

עם זאת מדגיש סנ"צ לוי כי "המעורבות הציבורית בחריש היא גבוהה יותר מרוב המקומות שהכרתי". הוא משייך זאת לתחושת ההתחדשות, הצמיחה וההתעצמות של תושבי העיר. עוד הוא מסביר כי בגלל שמדובר בעיר חדשה כל מקרה נבחן בעיני התושבים ב"זכוכית מגדלת", וכפועל יוצא מקרים בודדים מציגים באופן מוטעה את המציאות הקיימת בכללותה.

סנ"צ לוי ממחיש את דבריו בדירות הסמים המחתרתיות שהתגלו בעיר. בשנתיים האחרונות התגלו מספר מקרים של מעבדות סמים.לתפישתו, חריש היא ישוב אחד מיני רבים בהם מתקיימת פעילות פלילית של גידול והפקת סמים אסורים. "בעיית הסמים בישראל ידועה, אין מדובר במשהו שהומצא כאן בחריש. המשטרה נלחמת למיגור תופעה בדיוק כפי שהיא נלחמת בשאר הארץ. אני יכול לומר שבגלל שחריש היא מקום חדש על המפה יש שמאמינים כי יוכלו להכניס דריסת רגל דווקא כאן".

סנ"צ עירן לוי
סנ"צ לוי: "נכחתי בחריש באופן אישי כדי לוודא שצו הבריאות מתקיים כלשונו"

"לאפשר למחות בהתאם לתנאים ולחוק"

אחד התפקידים עימם התמודדה משטרת ישראל בשנה האחרונה היתה האכיפה של הנחיות הקורונה. סנ"צ לוי שנכנס לתפקידו עם תחילתו של הסגר השני בישראל, מזהה בחריש אוכלוסייה ממושמעת ואיכפתית: "החיבור בין התושבים לקהילה, לרשות המקומית ולמנגנונים שונים משפיע לחיוב על המאמץ למנוע תחלואה. בתוך הכלל כמובן יש גם חריגים, במקרים הללו טיפלנו אם באזהרות ואם במתן דו"חות". את הטענות למוקדים בחריש, בהם לכאורה מתקיימות הפרות חוזרות ונשנות הוא דוחה. "באירועי שמחת תורה לדוגמה, נכחתי בחריש באופן אישי כדי לוודא שצו הבריאות מתקיים כלשונו וברוב המוחלט של המקרים לא היו הפרות. אין אתרים בעיר בהם מתקיימת הפרה קבועה ומתמשכת".

משטרה הפגנה
נוכחות משטרתית בהפגנות בעיר: "מדובר בזכות בסיסית בחיים במדינה דמוקרטית"

בשבועות האחרונים החיכוכים סביב צביון העיר, תליית כרוזים וחסימת כבישים מול מחאות והפגנות תושבים חילונים מעסיקים רבות את המשטרה. האם הרכב האוכלוסיה הרב גוני בחריש מציב בפני המשטרה אתגר גדול ביחס לערים אחרות? סנ"צ לוי מאמין כי אכן מרקם האוכלוסייה בעיר מספק למשטרה אתגר:"תוך זמן קצר בתפקיד הבנתי כי מדובר בתהליך טבעי של עיר שמנסה לבנות את אופיה ואנו מוכנים ונכונים לאתגר, ולליווי של התהליך". הוא אינו מוטרד מהתעסוקה הרבה שמזמנת לו הסוגיה: "לכל אדם עומדת זכות המחאה ואנחנו כמובן מבינים זאת. מדובר בזכות בסיסית בחיים במדינה דמוקרטית. התפקיד שלי כמשטרה הוא לאפשר לכל אחד מהצדדים למחות בהתאם לתנאים ולחוק".

הפגנת חילונים נגד צופרי השבת בעיר
הפגנת חילונים נגד צופרי השבת בעיר

עם זאת הוא מספק גם את זווית הראייה שלו: "החיכוכים האחרונים בין חרדים לחילונים, כרגע תופסים את מרכז תשומת הלב בעיר, כל העיניים נשואות לשם. עם זאת, צריך לזכור כי בסופו של דבר מדובר במספר מצומצם של אנשים משני הצדדים", מסביר לוי ומגלה כי "האדם שתלה כרזת צניעות באחד מרחובות העיר, נעצר ובחקירה התגלה כי הוא כלל אינו תושב העיר".

עם הפנים קדימה

בראש רשימת הנושאים לטיפול בחריש שהרכיב סנ"צ לוי נמצאת הקמת מערך שיטור עירוני בחריש. מערך האכיפה העירוני הוא כוח משולב הכולל כוחות שיטור ופיקוח עירוני שמטרתו להרתיע, למנוע ולאכוף עבירות בתחומי איכות החיים, אלימות והתנהגות אנטי-חברתית. ראש הרשות מוביל את המערך וקובע את המדיניות וסדר העדיפות העירונית בתיאום עם המשטרה.

ניידת משטרה נקודת חריש
המטרה: הקמת מערך שיטור עירוני

היעד של מערך השיטור העירוני הוא ליצור סביבת חיים מוגנת ואיכותית התורמת ליצירת רמה גבוהה של ביטחון אישי במרחב העירוני. "כרגע אנו בודקים היתכנות להקמת המערך. אני מאמין שמערך שיטור עירוני יפתור לא מעט בעיות, גם בנוכחות משטרתית רחבה יותר בעיר וגם במתן מענה לאירועים. השיטור העירוני יוכל לתת מענה ספציפי בנושאים מסוימים ויאפשר לסיור המשטרתי להתמקד באירועים רחבים יותר כמו פשיעה". עוד מציין סנ"צ לוי כי העבודה המשטרתית בשילוב עם מוקד חירום מאויש 24 שעות ביממה, שהמועצה תשיק בקרוב יהווה נדבך נוסף שישפר את השירות והמענה.

מוקד החירום של העירייה יהווה נדבך נוסף

עוד ברשימת המטלות שסימן לעצמו סנ"צ לוי הוא ההיערכות לגדילת העיר. "אנו מסתכלים על העיר ההולכת וצומחת מתוך הבנה שהעיר צפויה לגדול בעוד 5,000 תושבים בשנה הקרובה וזה מכניס אותנו לשלב של חשיבה ובניית תהליכים, אחד מהם הוא השיטור העירוני שציינתי.

"בהיבטי הפשיעה, בטיפול נקודתי בעבריינים ומחוללי פשיעה אנו מבצעים כיסוי מודיעיני על מספר דמויות בעיר ששם ניתן מענה נקודתי וממוקד. יש גם פעילות סמויה וכוח בילוש שנותן מענה לעיר.

"גם על החיבור לקהילה אנו מתכוונים להמשיך ולשים דגש הן על הגברת מודעות אצל בני הנוער, הדרכות בבתי ספר ופעילות המשק"ים בתחום ההסברה בעיר".

לוי מסיים את דבריו ושולח מסר חשוב לתושבי העיר: "הקריאה המרכזית שלי לתושבים בחריש היא לא לקחת את ענייני היום לקצה ולקיצון, ולפתור בעיות בדיונים ובדרכי נעם. אני חושב שמלבד שוליים קיצוניים, הרוב המוחלט של הציבור בחריש נמצא באמצע ולשם צריך להוביל כל שיח שמתקיים".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש