משמרת זה״ב של איש אחד: סבא דרור משגיח על ילדי בית הספר

דרור דוידוב. צילום: לידור שקד

דרור דוידוב, פנסיונר ותושב בצוותא, מתייצב על דעת עצמו מדי בוקר בסמוך לבית הספר השכונתי, ועוזר לילדים לחצות את הכביש בבטחה. לתפישתו, סביבת בית הספר בשעות העומס היא מסכנת חיים. ההורים נוהגים בפראות, אין אכיפה, אין משמרות זה"ב ואפילו פרויקט 'נשק וסע' טרם החל לפעול. "עד שיום אחד תהיה כאן תאונה חלילה, אף אחד לא יתעורר"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


מי שמסיע את ילדיו בבוקר לבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא או חולף בצומת הרחובות יחד ואחדות, כבר פגש בו. עם החזות הקשוחה, הנוכחות הבולטת והעירנות המתמדת הוא ניצב שם כמו שעון מדי בוקר כדי להבטיח את שלומם של הילדים והילדות בדרכם לבית הספר השכונתי. הכירו את דרור דוידוב, משמרת זה"ב (זהירות בדרכים) של איש אחד.

דרור דוידוב
ראה שהדרך לבית הספר ומתחם הגנים הסמוך הופכת מדי בוקר לסיר לחץ תחבורתי

כבר שנה וחצי שדוידוב (71) מתגורר בחריש יחד עם זוגתו שרה. כמו רבים אחרים, הוא עבר לעיר בעקבות בנו ונכדיו. ממרפסת דירתו ברחוב יחד שבשכונת בצוותא הוא רואה, איך מדי בוקר הדרך המובילה לבית הספר היסודי ומתחם הגנים הסמוך אליו, הופכת לסיר לחץ תחבורתי, המסכן את הולכי הרגל ובפרט את הילדים הצעירים בדרכם לעוד יום לימודים.

גם שלושת נכדיו של דרור, שי-לי עילאי ושיראל, המתגוררים בבנין הסמוך אליו, חוצים את הכביש הסואן מדי בוקר.

עומד ומשגיח על ילדים

דרור לא נותר אדיש למתרחש. "ראיתי והבנתי בדיוק מה מתרחש פה כל בוקר ואמרתי לעצמי: 'כל המציל נפש אחת, כאילו קיים עולם מלא'. החלטתי שאני יורד למטה לעמוד ולהשגיח. הבן שלי אמר לי: "מה אתה השומר של השכונה?", אז עניתי לו: "בני, זה מה שאני רוצה לעשות וזה עושה לי טוב"", הוא משתף. "אני רואה ילדים קטנים, תלמידי כיתות א', צועדים לבדם בלי ההורים וכואב לי הלב".

דרור דוידוב
"הבן שלי אמר לי: "מה אתה השומר של השכונה?", אז עניתי לו: "בני, זה מה שאני רוצה לעשות""

דוידוב התגורר כל חייו בהרצליה, עבד עשרות שנים כנהג ובשעות הפנאי ניהל וטיפח את בית כנסת הסמוך לביתו. עם צאתו לגמלאות הוא ניסה להתקבל למשטרה כנהג, כדי להמשיך ולתרום לחברה, אך בקשתו נדחתה, לדבריו, מפאת גילו המתקדם. בחריש, הרצון לפעול למען הכלל מצא נתיב חדש להגשמה.

לעזור לילדים לחצות בבטחה

"לדרור יש תפקיד חדש" מספרת שרה זוגתו. "היה לו תפקיד ציבורי בבית הכנסת בהרצליה וכעת בחריש הוא עשה הסבה לתפקיד לא פחות יפה – עזרה לילדים. תרבות הנהיגה בחריש טעונה שיפור וטוב שדרור נמצא שם".

דרור דוידוב בצוותא תלמידים בית ספר מעבר חצייה
מזהיר נהגים ומסייע לילדים לחצות את הכביש בבטחה

ואכן, מתחילת שנת הלימודים, מדי בוקר בין השעות 7:30 ל-8:00, בכל מזג אוויר, הוא עומד במפגש הרחובות יחד ואחדות בשכונת בצוותא, מזהיר נהגים ומסייע לילדים לחצות את הכביש בבטחה.

"ישנם מצבים שאני עוצר את התנועה ומסתכל עבור הילדים ימינה ושמאלה. אני מזהיר ילדים שרוכבים על אופניים ומגיעים במהירות אל הכביש. ילדים אחרים מגיעים למעבר החצייה כשעיניהם שקועות עמוק במסך הטלפון ואני מסביר להם מה חשוב יותר ומה פחות בעת חציית כביש. אני חייב לומר שכולם מתייחסים אליי בכבוד, גם ההורים וגם הילדים ואם אני תורם משהו לקהילה, מבחינתי זה הכול. אני לא צריך לא מדליה ולא כלום, זה פשוט עושה לי טוב".

דרור דוידוב בצוותא תלמידים בית ספר מעבר חצייה
"ישנם מצבים שאני עוצר את התנועה ומסתכל עבור הילדים ימינה ושמאלה"

אין תמרורים, יש בלאגן

התגובות בשטח מפרגנות: "בכל בוקר הוא מתייצב כאן, להשגיח על הילדים, הוא ממש השריף של השכונה", מספרת אפרת ברוך, דיירת שכונת בצוותא שילדיה מתחנכים בבית הספר. "לראות אותו פה ולדעת שהכל נעשה מתוך כוונה טובה ומלב טהור, זה מהמם. זה גם הופך את השכונה הזו למעין קיבוץ ונותן ממש תחושה טובה".

דרור דוידוב בצוותא
"בקרבת בית הספר אין בכלל תמרורים המתריעים על מעבר חצייה, תמרורי עצור או מתן זכות קדימה"

"בקרבת בית הספר אין בכלל תמרורים המתריעים על מעבר חצייה, תמרורי עצור או מתן זכות קדימה, העברתי את המסר לכל הגורמים בעירייה וכולם אומרים שזה יטופל אבל בפועל לא קורה כלום", מוסיף ומספר דרור. "נהגים מגיעים מימין, משמאל, עוקפים, חותכים, עד שיום אחד תהיה כאן תאונה חלילה אף אחד לא יתעורר".

דרור דוידוב משמרות זה"ב
"כל העיר יוצאת לכבישים בשעה 7:55 בבוקר, כל הנהגים מגיעים לבית הספר לחוצים"

"נראה שכל העיר יוצאת לכבישים בשעה 7:55 בבוקר, כל הנהגים מגיעים לבית הספר לחוצים וברגע האחרון, חונים בחניות כפולות, עוצרים במקומות אסורים, לעיתים ממש על מעבר החצייה עוצרים והולכים ללוות את הילד, יש בהמשך הרחוב רחבת חניה גדולה אבל אנשים מתעצלים ללכת ברגל. הבן שלי אמר לי: 'מה אתה רוצה לחנך את כל העולם?' ואני משיב לו שיום אחד יהיה כאן אסון".

דרור דוידוב בצוותא מרכז שפיר
"יש בהמשך הרחוב רחבת חניה גדולה אבל אנשים מתעצלים ללכת ברגל"

בלי משמרות זה"ב

לתפישתו של דרור יש מספר דרכים לשפר את המצב: "בבתי ספר רבים מופעל נוהג של נשק וסע. כאן אצלנו צבעו מפרץ קצר יחסית ללא סימון דמויות של ילדים כפי שנהוג ואת השלט המנחה שזהו שטח להורדה בלבד אף אחד לא רואה. בעיניי האחריות היא בראש ובראשונה של העירייה. היא צריכה להעמיד כאן פקחים ולו למספר ימים, שייתנו 3-2 דו"חות ואנשים יירתעו. רק חינוך ואכיפה יעזרו במקרה הזה".

משמרות זה"ב דרור דוידוב
משמרות זה"ב (זהירות בדרכים) לא פועלות בחריש

באופן אירוני למדי, דווקא בחריש, עיר הילדים, לא פועל כלל מערך משמרות זה"ב. לדברי סגן ראש העיר ויו"ר ועדת תימרור שלמה קליין, משמרות הזה"ב טרם החלו לפעול בעיר בשל אילוצי תקציב של המשטרה, שבשלב זה אינה מכשירה משמרות זה"ב חדשות.

מימין: סימון מעברי חצייה בחריש. משמאל: מעבר חצייה שחור-לבן בערים אחרות

עוד מציין קליין כי ועדת תימרור שקלה בעבר להחליף את מעברי החצייה בקרבת בתי הספר בעיר לסימון הקלאסי המוכר לרבים של פסים שחור לבן – אך בחרה שלא לעשות זאת מסיבות תקציביות. כיום, מעברי החצייה בקרבת בתי הספר בעיר מסומנים בהתאם לעקרונות מיתון תנועה הנהוגים בעיר, בריצוף צהוב רציף ובקו אחיד בין הכביש למדרכה – סימון שאינו בולט ואינו מוכר לתושבים החדשים שמגיעים מערים שונות.

קריאת עידוד לגמלאים

במצב העניינים הייחודי בעיר, הפעילות העצמאית שלקח על עצמו דוידוב יכולה בהחלט לשמש כקריאת עידוד לתושבים נוספים, בני הגיל השלישי, להתגייס ולסייע לתלמידים במוקדים נוספים בעיר וכך אולי לגשר על הפערים הקיימים ומסכני החיים. שילוב פנסיונרים במערך משמרות זה"ב הוא תופעה מוכרת בישראל ושרה דוידוב, סוברת שמדובר ברעיון מבורך: "בעיני מדובר במהלך שבו כולם ירוויחו, הגמלאים יזכו לתעסוקה תורמת לקהילה, והילדים יזכו לחצות בבטחה את הכביש".

גם הדס חזן, יו"ר הנהגת ההורים של בית הספר הממלכתי בצוותא, מברכת על פעילותו של דוידוב ושולחת מסר חשוב להורים: "למען ביטחון הילדים שלנו, בבקשה, נהגו בזהירות רבה וגלו סבלנות אחד לשני על הכביש ובאיזורי מעברי החצייה. הימנעו מחניה כפולה המסכנת את הילדים ומעצירות מיותרות. ביטחונם של הילדים עומד לנגד עינינו", אומרת חזן ומעדכנת את ציבור ההורים כי בימים אלו נמשכים הניסיונות לקדם את תוכנית ״נשק וסע״ בשיתוף פעולה עם הרשות.

מעיריית חריש נמסר: "התמרורים בשכונת בצוותא מוצבים בהתאם לנדרש. חשוב לציין ששכונת בצוותא, כמו שאר השכונות בחריש, מתוכננת על פי עקרונות של מיתון וריסון תנועה, ושדרישות התמרור בהסדרי תנועה כאלה שונות מדרישות התמרור בהסדרי תנועה אחרים.

"מפרץ החניה ("נשק וסע") הסמוך לבית הספר הוא באורך של כ-25 מטר (מה שמאפשר חניה של מספר כלי רכב בו זמנית). במפרץ החנייה יש שלט ברור המציין שהשטח מיועד להורדה והעלאה של תלמידים. נושא האכיפה של עבירות תנועה הוא באחריות משטרת ישראל, העירייה פנתה מספר רב של פעמים בבקשה להגביר את האכיפה סביב בתי ספר.

"אכן, יש מורכבות בהפעלת משמרות הזה"ב במקומות שמתוכננים על פי עקרונות של ריסון ומיתון תנועה. חשוב לציין שמעבר לכך, משמרות הזה"ב לא פועלות בחריש גם בגלל שמשטרת ישראל לא מקצה את כוח האדם הנדרש להדרכות בבתי הספר. ראש העיר פנה בעניין זה למפכ"ל משטרת ישראל בדרישה לטפל בנושא ולהקצות את כוח האדם הדרוש".

ממשטרת ישראל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

"התכנון העירוני טוב מאד, בנושא התחבורה התושבים צריכים להיות עם היד על הדופק"

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה, מתרשמת מאוד מתכנון העיר חריש: "ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה". עם זאת, ההצלחה של חריש תלויה לתפישתה לא בתכנון המוקפד אלא דווקא בתושבים

"לא הייתי מעורבת כלל וכלל בתכנון העיר חריש, אבל אני חושבת שעשו כאן עבודה טובה וממשיכים לעשות מדי יום. הייתי רוצה שאנשים שמתלבטים אם לעבור לכאן, יראו את הפוטנציאל העצום של המקום הזה ויאמינו בחריש כמו שאני מאמינה". במילים אלה פותחת הדר מידן (34) תושבת חריש מזה שנה ומתכננת ערים במקצועה את הריאיון. "יש פה קהילה מאד מסורה שרוצה שחריש תצליח ולדעתי אנחנו בכיוון הנכון", היא מוסיפה.

מידן, בוגרת תואר שני בתכנון ערים מהאוניברסיטה העברית הייתה אחראית על הקמת מערך קידום התכנון במשרד הביטחון וליווי הייעוץ התכנוני, וכיום משמשת כמתכננת ערים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרדס חנה-כרכור. "הקמתי את מחלקת התכנון בוועדה ואני מקדמת תכנון וייזום תב"עות (תכניות בניין עיר) ביישוב", היא מסבירה.

ספרי על המעבר שביצעת מפרדס חנה לחריש

"כמתכננת ערים, מעבר למקום מגורים חדש הרבה יותר מאתגר מאשר אצל תושבים שאינם עוסקים בתחום. לפני שהחלטנו על המעבר, פתחתי את כל התב"עות של חריש, עשיתי קומפילציה (תרגום לשפת מחשב) של תכניות ישנות וחדשות וכאלה שנמצאות בהליכי תכנון, ערכתי ניתוח מושכל של איך יראו השכונות, הגנים הציבוריים, בתי הספר, מבני המגורים. בדקתי את הנוף, המהמם, מאלף כיוונים, ומיפיתי את כל דרכי הגישה והתחבורה לישוב ובתוך היישוב. אחרי שבחנתי את כל הפרמטרים בעין מקצועית, אני יכולה להגיד בלב שלם שהתרשמתי מאד וזו גם הסיבה שרכשתי דירה בעיר".

חריש. צילום: הדר מידן
מבט על חריש: "תכנון העיר הוא לא מוכוון מגזר מסוים אלא נותן מענה לכל המגזרים ושכבות הגיל"

ממה התרשמת? שתפי אותנו

"תכנון העיר הוא לא מוכוון מגזר מסוים אלא נותן מענה לכל המגזרים ושכבות הגיל. התב"ע מייצרת פתרונות דיור מגוונים, דירות לזוגות צעירים, דירות המיועדות לזוגות עם מספר ילדים, דירות ליחידים ודירות המיועדות לבני הגיל השלישי. לצד פתרונות דיור מגוונים התב"ע מייעדת שטחים משמעותיים למוסדות ציבור עבור מגוון שימושים, שיוכלו לשרת את שכבות הגיל השונות החל ממעונות יום, גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, ודרך לא מעט שטחי מסחר ושטחים פתוחים.
בשלב המתקדם שחריש מצויה בו של הוצאת התכנית מהכוח אל הפועל, ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה", מסבירה מידן.

חריש כקנווס לבן

"אני מאמינה שהמקום הזה יצליח בגדול, שזו תהיה עיר נהדרת עם מוסדות חינוך ותרבות איכותיים, חדישים ומגוונים, שירותים לכל שכבות הגיל, פעילויות בשעות הפנאי, רחובות מטופחים ומסחר שוקק".

"יחד עם זאת, יש דבר אחד שאני כמתכננת ערים לא יכולה לחזות וזה טיב האוכלוסיה. בעוד שבערים אחרות המצב התכנוני מורכב לעיתים וקשה לתמרון, חריש היא בחזקת קנווס לבן. היא לא צריכה תכניות לתמ"א 38 או להחליף צינורי ביוב ישנים, לכן, לדעתי מה שיגדיר את ההצלחה של חריש זה האוכלוסיה ולא התכנון. זו גם הסיבה שבחרתי להיות פעילה ביישוב זה כדי לעודד הגעה של אוכלוסיה איכותית, יצרנית, צורכת ופעילה שתהפוך את חריש לסיפור הצלחה".

הדברים שאת אומרת מנוגדים לדעה הרווחת בקרב תושבי חריש שמעבירים תכופות ביקורות על התכנון של חריש

"חריש בדרך הנכונה. כמתכננת ערים אני רואה שעשו כאן הכל לפי הספר. שדרת דרך ארץ מדגימה לנו עירוניות נהדרת, במובן הקלאסי של עירוב שימושים. מגורים לצד שטחי מסחר, משרדים ושימושים ציבוריים. צריך פשוט זמן, סבלנות, וכח קנייה נוסף של תושבים חדשים. גם בקנדה, שמעודדת מדיניות של אורבניות חדשה ועירוב שימושים, לא כל המתחמים הצליחו מההתחלה. זה תהליך ארוך, של שנים, צריך המון סבלנות".

טיילת דרך ארץ בחריש. צילום: הדר מידן
שדרת דרך ארץ מדגימה לנו עירוניות נהדרת, במובן הקלאסי של עירוב שימושים. צילום: הדר מידן

מה לגבי תקני החנייה שהפכו כבר למצוקה לכל דבר? לא מדובר בחלמאות?

"בראייה עתידית זה מובן מאליו שתקני החנייה יורדים. אי אפשר לתכנן עיר לרכב פרטי. נסיעה של שלוש דקות ברכב בשביל לקנות חלב זו מחשבה שצריכה לחלוף מהעולם. ברוב הערים הגדולות מורידים את תקני החנייה כי עיר בריאה נועדה להולכי רגל ולא למכוניות. צמצום חנייה זה אומר יותר מדרכות, יותר שטחים פתוחים, יותר תושבים שמסתובבים ברחובות. זה מהלך חיובי. אם יספקו פתרונות הצללה ועצים במדרכות, אנשים באמת יוכלו ללכת בנחת".

"מה שכן כדאי לקדם זה חנייה מוסדרת לכלי רכב כבדים ומשאיות, שלא יתפסו חניות ולא יחנו בשכונות המגורים".

מידן מציינת את המובן מאליו, שצמצום תקני חנייה הולך יד ביד עם תחבורה ציבורית מוסדרת ונוחה. "עיר טובה צריכה תחבורה ציבורית טובה. משרד התחבורה צריך סף כניסה גבוה של תושבים כדי לקיים תחבורה ציבורית כלכלית שתממן את עצמה. מצד שני, תחבורה ציבורית צריכה להיות יעילה כדי שאנשים באמת ישתמשו בה. אז יש פה עניין של ביצה ותרנגולת. לכן, בתחום התחבורה הציבורית, יותר מכל תחום אחר, התושבים צריכים להיות עם יד על הדופק ובמהלך תהליך ההתפתחות העירוני נציגי הציבור צריכים להכתיב את דרישות התושבים. זה תהליך ארוך".

רבים תוהים לגבי יעילותה של מגמת מיתון התנועה והכבישים הצרים. את מאמינה בתפישה הזו?

רחוב אורן חריש
רחוב אורן בחריש: כבישים צרים, מדרכות רחבות

"יש כל מיני דרכים למיתון תנועה. כבישים צרים זה אחד מהם. ברחובות שיש בהם הרבה ילדים
ותנועת הולכי רגל ערה, מיתון תנועה הוא דבר הכרחי. לתפישתי, בחריש יש איזון בין הכבישים הצרים ובין השדרות. מיתון תנועה שומר על הולכי רגל ועיר נבנית עבור הולכי רגל. אם יסתבר שבחלק מהרחובות הצרים, נוצרים עומסי תנועה לא סבירים אז צריך לשקול להפוך את הרחוב לחד סטרי".

 תב"ע חרדית? אז מה?

מבקרים רבים מרבים לחפור בהסטוריה ולציין כי חריש תוכננה במקור כעיר חרדית. עובדה זו מספקת, לתפישתם, הסבר על כשלים תכנוניים בעיר, אולם מידן חושבת אחרת:

"חריש אמנם תוכננה כעיר חרדית, אבל בת'כלס לאמירה הזאת אין אחיזה במציאות. זו סיסמא שאוהבים לזרוק. התכנון של חריש הוא תכנון אורבני על פי סטנדרטים ומגמות עולמיות. גם יש לזכור שהתכנון התפתח ונוספו תכניות חדשות שהשכילו להטמיע את השינויים בצרכים. יתרה מזאת, גם התכנון המקורי לאוכלוסיה החרדית היה תכנון עירוני בריא, שנשען על עקרונות פיתוח המעודדים הליכה רגלית, שימוש בתחבורה ציבורית ואופניים, תכנון יותר פארקים וגנים ציבוריים קרובים לבית. זה בדיוק התכנון שאני כחילונית, מחפשת במקום המגורים שלי".

אחת הביקורות האחרונות של החברה להגנת הטבע על חריש היתה שהיא לא צפופה מספיק. מה דעתך?

"כתושבת, הצפיפות שתוכננה בחריש היא סבירה ויוצרת מרקם אורבני איכותי ונעים. מרחב מחיה, נוף ושטחים פתוחים הם מהדברים החשובים ביותר לאיכות חיים. כמתכננת ערים, ברור היום לכולם שצריך להגדיל את נפחי הבנייה בארץ ולהעלות משמעותית את הצפיפות למגורים בכל הארץ, וגם בחריש".

שדרת דרך ארץ בחריש. צילום: הדר מידן
"הצפיפות שתוכננה בחריש היא סבירה ויוצרת מרקם אורבני איכותי ונעים" צילום: הדר מידן

"עם זאת, ניתן להשיג בנייה בצפיפות טובה מבלי לעלות למגדלים של 20 קומות, בתנאי שמייצרים מספיק שטחים פתוחים שניתן לעשות בהם שימוש ראוי לרווחת התושבים. בחריש יש איזון טוב בין מבני המגורים והגנים הציבוריים".

אחת הטענות המרכזיות היא שבחריש קידמו את המגורים בלבד. מה דעתך על המחסור בפתרונות תעסוקה ומסחר בעיר?

"אזור תעסוקה לא מקימים בראשיתה של עיר וזה לא דבר שנוחת מהשמיים. בינתיים יש תעסוקה של מסחר בחריש, וזה הדבר שצריך לפתח ולקדם. במקביל צריך כמובן לתכנן אזורי תעסוקה לטווח הארוך. חשוב להבין שלוקח הרבה יותר זמן לממש תעסוקה מאשר מגורים. לממש מתחם תעסוקה שוקק זה תהליך שאורך אפילו 15 שנה. מה שכן, המדינה צריכה לעודד את זה. בפרדס חנה-כרכור למשל, הישוב גדל מאד מבחינת מגורים, אך פיתוח התעסוקה לא התממש ונוצר פער משמעותי בין ארנונה מניבה לתעסוקה ולמגורים. אני מאמינה שבחריש למדו מהניסיון הזה והבינו את החשיבות, ויקדמו תכנון בהתאם".

יש לך מסר לסיכום לתושבי חריש?

"בצבא שירתי כמש"קית תקשורת בדובר צה"ל. המוטו שליווה אותנו לאורך השירות היה 'היוזמה היא נשמת אפה של הדוברות'. לקחתי את המשפט הזה איתי הלאה כמעט בכל מובן והקשר. היוזמה בונה קהילה, בונה עיר, בונה מדינה. יוזמה היא ההיפך מלקטר. יוזמה זה להיות צעד אחד קדימה לפני כולם. זה מה שאני מאחלת לעיר חריש".


לוח דירות חריש

כבישים צרים ומדרכות רחבות: תכנון התנועה בחריש שם את הולך הרגל במרכז

חריש היא העיר הראשונה בישראל שתכנון כל צירי התחבורה בה מבוסס על הקונספט של 'מיתון תנועה', לפיו הולך הרגל הוא במרכז. כיצד זה משפיע על הנהגים, על הפקקים ואיך תכנון זה מעודד הליכה רגלית, אינטראקציה חברתית ותורם לבריאות שלנו?

על פי דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2017 של משרד הבריאות והקרן לבריאות וסביבה שהתפרסם לאחרונה, לתכנון התחבורה עשויה להיות השפעה משמעותית על בריאות הציבור. הדו"ח מציין כי תכנון עירוני מיטבי מעודד רכיבה על אופניים והליכה ברגל ולכן גם ממתן את החשיפה לזיהום אוויר.

"עירוניות טובה משמעה צמצום התלות ברכב הפרטי ויצירת תנאים להעדפת שימוש באמצעי תחבורה חילופיים: הליכה ברגל, תחבורה ציבורית ואופנים" – כך קובעת בצורה פסקנית גם עמותת מרחב  התנועה לעירוניות בישראל. במסמך מדיניות שהוציאה העמותה "ישראל עירונית 2050" נכתב כי על מנת לקדם עיקרון זה נדרש להגדיר מחדש את החלוקה של הרחוב העירוני,  בצורה שמצמצמת את השטח המוקצה לרכב הפרטי ונותנת עדיפות /קדימות להולכי הרגל ורוכבי האופניים. חלוקה חדשה זו של המרחב הציבורי מוכרת בשם 'מיתון תנועה' והיא מיושמת בחריש בהתאם להנחיות משרד התחבורה ומשרד הבינוי והשיכון.

רחוב גפן בחריש
רחוב גפן בחריש – רחוב ממותן תנועה מסוג ב'

מהו מיתון תנועה?

במחצית השנייה של המאה ה-20 ערים בכל העולם תוכננו כשלנגד עיני המהנדסים עמדה מטרה עיקרית ברורה: הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר.

תפישה חדשה הנקראת מיתון תנועה, שהחלה באירופה במאה ה-21 שינתה את כללי המשחק והעמידה במרכז התכנון את הולך הרגל. תכנון המרחב הציבורי השתנה גם הוא וכלל עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.

על פי מחקרים, מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל ומפחית את הכמות והעוצמה של תאונות דרכים. מיתון תנועה הופך את המרחב הציבורי לנעים יותר, בטוח יותר ונגיש יותר עבור הולכי הרגל ולכן גם מייצר אינטראקציות חברתיות במרחב העירוני.

כיצד זה מבוצע בפועל?

חברת "אמי מתום, מהנדסים ויועצים" שתכננה את התחבורה ברוב שכונות העיר חריש מסבירה כי קיימים אמצעים שונים המשנים את הדרך ומבהירים לנהג שעליו להאט באיזורי מיתון תנועה, על מנת לנהוג בבטחה. קיימים מספר אלמנטים המשדרים לנהג שהוא נכנס לאיזור מיתון תנועה. מכלול אלמנטים זה נקרא 'שער' והוא כולל מדרכה מוגבהת, עמודים ולעיתים גם תמרורים.

אמצעי ריסון נוספים מאלצים את הנהג לשמור על מהירות נמוכה בתוך אזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, היצרות (הצרת הכביש) הסטת התוואי ואי-תנועה. גם מעברי חצייה מוגבהים שמקלים על הולך הרגל, מאלצים את הנהג להאט.

מפת צירי תנועה לפי רוחב בחריש
מפת צירי תנועה לפי רוחב וסוג מיתון תנועה. ראו מקרא למטה
חתכי רחוב מיתון תנועה
חתכי רחוב מיתון תנועה

כבישים צרים

עד כמה להאט? ברחובות העיר חריש ששייכים לתכנון מיתון תנועה, המהירות המותרת היא 30 קמ"ש בלבד. אחת הדרכים להשיג מהירות זו היא באמצעות הרחבת המדרכות לשימושים נוספים והצרת נתיבי התנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר.

אלבר אנדריאה, יועץ תנועה ותחבורה שתכנן את התנועה בשכונת המע"ר בחריש מסביר: "במיתון תנועה קיימת היררכיה לפיה הולך הרגל במרכז ואחריו המכוניות ובמקביל קיימת היררכיה נוספת של רחובות".

"שדרת דרך ארץ הינה נתיב המאופיין בניידות גבוהה ומעבר מהיר מצד אחד לצידה השני של העיר, דרך ארץ כנתיב מרכזי אינה חלק ממיתון תנועה. אחריה בהיררכיה ישנם רחובות מאספים – אליהם מתנקזת תנועה מרחובות מקומיים צרים. ברחובות מקומיים, רחובות של מגורים בהם משחקים ילדים אנו רוצים לצמצם את התנועה ולכל הפחות להאט אותה משמעותית ולכן ברחובות אלה אנו מיישמים מהירות נמוכה בעזרת שלל אמצעים שונים, המרכזי בהם הוא רחוב צר. ברחובות המקומיים רוחב המיסעה (חלק הדרך או הכביש המיועד למעבר כלי רכב גלגליים) הוא 5.5 מטרים בלבד. ברחובות עם תחבורה ציבורית המיסעה היא ברוחב של 6 מטרים בלבד".

שדרת דרך ארץ חריש
שדרת דרך ארץ – כביש דו מסלולי בכל כיוון ללא מיתון תנועה

כבר כעת יש בקבוצות הפייסבוק תלונות של תושבים על רחובות צרים

"זו תפישה שצריכה להשתנות. נהגים יתמודדו עם מקסימום 2 דקות נסיעה במהירות נכונה ואז יתחברו לכבישים ראשיים יותר שם מהירות הנסיעה גבוהה יותר. זה לא מרחק או זמן ממושך. זו רשת שמחברת אותך לכביש הראשי.

"אבל זה כן מאלץ את הנהגים לנסוע בזהירות. הרעיון הוא ליצור מרחב שמאפשר לנהגים להמיר נסיעות קצרות ולא הכרחיות בהליכה רגלית. במקביל, נסיעות קבועות כמו נסיעות לעבודה בבוקר ידרשו מהנהגים נסיעה במהירות של 30 קמ"ש במשך 2-3 דקות עד שהם יגיעו לרחוב מהיר יותר המאפשר נסיעה במהירות של 50 קמ"ש.  חשוב להבין מהם היתרונות המשמעותיים שתכנון כזה מעניק לקהילה כולה, הרחובות המקומיים בהם משחקים ילדים הם רחובות שצריך לנסוע בהם לאט ובזהירות".

רחוב אלון חריש - מיתון תנועה א
רחוב אלון – רחוב מיתון תנועה מסוג א'

זה לא יגרום לנהגים להיות עצבניים יותר? הזחילה הקבועה של הבוקר?

"זה נכון שלנהג פחות נוח והוא צריך לנסוע לאט בחלק מן הדרך, אבל לא אמורה להיות בעיה של פקקים בגלל מיתון תנועה. הנהג צריך לזכור שהוא יושב במכונית ממוזגת / מחוממת ומי שנמצא כעת ברחוב הוא חשוב יותר, אם  זה הילד שחוצה את הכביש או האשה עם העגלה. יש פה בהחלט ענין של מודעות שחשוב לטפח אותו", הוא מסכם.

מדרכות רחבות

"אם אנשים יזדחלו אחד אחרי השני אז הרווחנו, הרווחנו מאוד", פוסק ישראל בן ישראל, מהנדס העיר חריש בתשובה לאותה שאלה. והוא מסביר:

"את פרויקט מיתון וריסון תנועה אני מכיר כבר 15 שנה ושמחתי לגלות שהתכנון בחריש הוא על בסיס תפישה זו. התכנון שנעשה בחריש הוא מדהים, זו פעם ראשונה שמיישמים את הקונספט הזה על עיר שלמה".

"להבדיל מהמתרחש בארץ, בחריש הולך הרגל במרכז ורחובות העיר צריכים להיות רחובות שמזמינים להליכה. בהתאם לזאת, המדרכות רחבות, יהיו עצים במרחקים קצרים שיצלו על המדרכות, יהיה ריצוף, גינון ושבילי אופנים ובפארקים קיצורי דרך שיעזרו לתושבי העיר לבחור בהליכה ולא בנסיעה".

בן ישראל מציין כי עוד בתכנון, הקמה של כרם באמצע העיר, ברחוב דרך ארץ, גפן שתשתרג ותעניק צל ויער מאכל שיזמין אליו אנשים. "אנו עושים הכל על מנת לעודד הליכה ותחושה של ביטחון ונועם ברחובות העיר. הרעיון הוא שהליכה ברחוב תהיה כיפית, לא רק צורך, כמעט כמו רחובות בחו"ל", הוא מבהיר.

אבל מה עם המכוניות? תושבים מתלוננים  ברשתות החברתיות על במפרים גבוהים מדי שהורסים את המכוניות, על רחובות צרים ועל חוסר בחנייה. מה עושים בנושאים אלו?

"כיום חסרה שכבה של אספלט בכבישים ולכן הבמפרים גבוהים. שכבה זו תמולא בקרוב והבמפרים יהיו נוחים יותר. האספלט שקיים כיום במדרכות יפורק ובמקומו כאמור יהיה ריצוף אבן, ריהוט רחוב. המצב כיום הוא זמני בגלל שהעיר עדיין בבנייה".

מעבר חצייה מוגבה לגובה המדרכה בחריש
מעבר חצייה מוגבה לגובה המדרכה

בן ישראל מציין כי רחוב גמלא, בישוב הישן שזכה לאחרונה למתיחת פנים משמעותית הוא דוגמה למראה העתידי של רחובות העיר חריש.  "כל השכונות בעיר יראו כמו גמלא, ככה זה הולך להיות", הוא מדגיש ומוסיף: "צמתים מוגבהים כפי שניתן לראות בגמלא, הם גם חלק מתכנון התנועה, הם גורמים לנהג להאט כשהוא מגיע לנקודת מפגש קריטית זו".

שדרות גמלא בחריש
שדרות גמלא – מודל הרחוב החדש בחריש

"בעיר כולה, לא יהיו רחובות חד סטריים וגם לא יפעלו רמזורים, רק מעגלי תנועה שמזרימים את התנועה. כיום יש עדיין רחובות חד סטריים בשל עבודות הבנייה וחשש של התנגשויות בין משאיות ומכוניות".

מה לוח הזמנים הצפוי לשינויים אלה?

"כבר בתקופה הקרובה קבלן זוכה של משרד הבינוי מתחיל לעבוד בדרך ארץ ולשנות את מראה הרחוב. בהמשך יטופלו רחובות נוספים. חריש עומדת להיות עיר מזמינה מאוד להליכה ברחובות, בניגוד למודיעין, לדוגמה, שאינה מעודדת הליכה ברחוב ושאין בה הצללות. בחריש עצים ויריעות הצללה יספקו צל ונוחות אקלימית, יהיה כיף ללכת ברחוב ויהיה גם נוח לנסוע בה".

נשמע מצוין, אבל מה לגבי מקומות חנייה? בדרך ארץ כבר עתה אין מספיק מקומות חנייה?

"אני לא יכול להמציא יש מאין… גם באבן גבירול בתל אביב חסרים מקומות חנייה. יחד עם זאת, הולכים לקום שני חניונים בחלק החיצוני של דרך ארץ ואנו בוחנים כמה פתרונות זמניים מבחינת הסדרי התנועה ברחוב זה. ישנם גם חניונים בפרויקט רייסדור שיוכלו לשמש את הבאים לדרך ארץ".

האם לדעתך, קונספט מיתון תנועה שעובד בהצלחה באירופה ומיושם בשכונות ספורות בערים בישראל, יכול להתאים לעיר שלמה?

"אין ספק שמיתון תנועה מייצג שינוי חשיבה שנדרש מכל נהג ונהגת, אבל חשוב שהתושבים יבינו שהמטרה שלנו היא לגרום להם למרחב הכי נוח בעולם ושהמרחב הציבורי יהיה בטוח עבורם. זה לא יעזור אם ברחוב ממותן תנועה יהיו נהגים שיטוסו במהירות גבוהה של 60 קמ"ש בניגוד לחוק, ולכן אנו נערכים גם כדי להסביר לתושבים את הנושא ולהעלות את המודעות של כולם לנושא חשוב זה".


פרוייקטים בחריש