הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש אישרה הבוקר להפקדה תכנית חדשה הכוללת 1,430 יחידות דיור (כ-7,000 תושבים), 332 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שרות
צילום: אורן קלר
בישיבה שהתקיימה היום, 22.11.18 אישרה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש בראשותו של דוד מגן את התכנית להקמת רובע מגורים חדש ואיזור תעסוקה גדול, החיוני לצמיחת העיר.
דוד מגן, יו"ר הוועדה המיוחדת
לפני כשנה וחצי אושרה הרחבת שטח השיפוט של חריש. השטחים שנוספו לגבולות העיר הם בעיקרם שטחי ההשבה של קיבוץ מצר הנמצאים בחלקה הדרומי של העיר וכן שטחים נוספים מצפון-מזרח.
היום, הוועדה אישרה להפקדה את התכנית להקמת רובע חדש בעל עירוב שימושים וראייה עירונית מתקדמת שיכלול אזורי מגורים, מסחר, תעשייה, מבני ציבור, שירותי ציבור ושטחים ירוקים. התכנון כולל גם כניסה דרומית לעיר על ידי כביש 611.
הרובע החדש הוא הדרומי ביותר בחריש ומהווה מתחם עירוני משולב לרווחת התושבים. תכנון השכונה החדשה הובל על ידי האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון, ורד סולומון. רובע זה יכלול 1,430 יחידות דיור (כ-7,000 תושבים) לצד שטחי מסחר, תעשייה ובילוי.
איזור תעסוקה חיוני
בתכנון הרובע החדש הושם דגש מיוחד על הקמת איזור תעסוקה גדול הכולל 332 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות. פיתוח אזור תעסוקה חיוני לשגשוגה של חריש, יבטיח את איתנותה הכלכלית של העיר ויספק פתרונות תעסוקתיים לתושבי חריש.
על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית חדשים, צריכה לטפח במקביל 50,000 מ”ר של נדל"ן מניב (משרדים או מסחר). עד היום, נוצרו פערים בתכנון ובינוי שטחי מסחר בחריש בהקף המתאים לפיתוחה של העיר, וכעת פערים אלה יצומצמו משמעותית. תכנון ואישור איזור תעסוקה זו נושא בשורה חיובית מאוד לצמצום הפער וליכולתה של חריש להתנהל בעתיד בצורה עצמאית מבחינת ההכנסות העתידיות לקופת העירייה.
יצחק קשת
ממועצת חריש וראש המועצה יצחק קשת נמסר: "אנו מברכים על התקדמות שלב נוסף בתכנית להקמת שכונה חדשה שתספק, בין השאר, פתרון תעסוקתי נרחב. בשנה וחצי האחרונות עמלנו רבות לקידום ופיתוח תכניות לשכונה והיום אישרנו את התכנית להפקדה בתנאים. אני סמוך ובטוח שהקשר המקצועי ההדוק עם הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה ומשרד הבינוי והשיכון יאפשר בסוף התהליך לאשר סופית תכנית מיטבית, שנמשיך לעבוד עליה ולשפרה בחודשים הקרובים".
"הצלחתה של השכונה החדשה ושל חריש כולה, תלויה באופן ישיר בהמשך ההשקעה של ממשלת ישראל במציאת פתרונות תחבורה ציבורית לעיר, קידום בפועל של מערך הכבישים המקיף בדגש על כביש 611 וחיבורו לכביש 6, בחיבור הרכבת לחריש ובבניית סל הטבות לעסקים. על כתפינו רובצת אחריות רבה שמחייבת אותנו להמשיך ולקדם את חריש להצלחה, כפי שעשינו עד כה".
בתחילת יולי מסיים ישראל בן ישראל, מהנדס העיר הראשון של חריש, את תפקידו. כיצד מסכם בן ישראל את הקדנציה המשמעותית שלו בתכנון, ניהול וביצוע התכניות להקמת חריש, העיר החדשה בישראל?
"כשהגעתי לחריש היה קיים אישור לבנייה של 300 יחידות דיור בלבד ועל זה הייתי צריך להשית עיר שלמה". במילים אלה פותח ישראל בן ישראל (60) את הראיון שמסכם קדנציה של שלוש וחצי שנים במהלכן עוצבה ונבנתה חריש כפי שאנו מכירים אותה כיום וכפי שתיראה גם בעתיד.
מהם הקשיים /האתגרים המשמעותיים שנתקלת בהם?
"חריש היא אתגר לא נורמלי בכל המובנים. צריך היה ליצור דבר חדש כמעט מאפס. כשהגעתי לתפקיד, חריש כבר היתה עיר מתוכננת ושינוי הייעוד שלה מעיר חרדית דרש התמודדות עם שני דברים מרכזיים שלא חשבו עליהם בתכנון הראשוני, האחד, תקני חנייה גבוהים יותר כיוון שהאוכלוסיה הכללית זקוקה לכמות חניות גדולה יותר מאשר אוכלוסיה חרדית.
האחר, תכנון וניהול התחבורה. חריש תוכננה כעיר מוטת תחבורה ציבורית בהתאם לאוכלוסיית היעד המקורית והיינו צריכים לבצע התאמות לקהל החדש של חריש".
אילו התאמות ביצעתם?
"מינפנו שטחי ציבור מתוכננים בצורה קצת אחרת. לדוגמה, מוסדות הציבור תוכננו עם מפרצי חנייה לאוטובוסים עבור הסעות, שיטת תחבורה נפוצה במגזר החרדי. הסבתי את התכנון לחניות מעטות עבור אוטובוסים וחניות פרטיות רבות יותר – כך שיצרנו מענה ככל שניתן לחוסר החניות שתוכנן".
מרחב אפשרויות התכנון
בן ישראל, שכיהן בעברו גם כמהנדס העיר של ראשון לציון מסביר מה מהות תפקיד מהנדס העיר וגם כיצד הוא רואה אותו:
"מהנדס עיר אחראי על כל האלמנטים הפיסיים שיש בעיר, החל מתשתיות ביוב, מים, תאורה, תחנות כוח, תחנות חשמל והמשך בתכנון המרחב הציבורי, מבני ציבור, פארקים, גשרים ומבנים פרטיים.
"מהנדס העיר אחראי על האלמנטים הפיסיים החל משלב הרעיון, המתודיקה, תכנון, עיצוב וביצוע".
"אחד התפקידים החשובים של מהנדס העיר הוא התכנון לטווח ארוך יותר, כל מהנדס עיר, ובטח מהנדס עיר של עיר חדשה צריך לשאול שאלה חשובה: מה חריש רוצה להיות כשתהיה גדולה? בהתאם לזאת עליו לתכנן איזורי תעסוקה, איזורי בילוי, פארקים ושכונות מגורים".
יחד עם זאת בן ישראל מאמין כי תפקיד המהנדס הוא לשוטט במרחב האפשרויות הקיימות בין תכנון מיידי ופרקטי ובין תכנון לטווח הארוך של העיר .
בהתאם לזאת, היה בן ישראל מעורב בתכנון ועיצוב שלטי הבניינים בעיר, שלטי הרחובות, עיצוב ותכנון תחנות האוטובוס הייחודיות לחריש שיוצבו ברחבי העיר עד סוף חודש יוני, ותכנון שפת אבן הרחוב (אבן חריש) שתרמה להפיכת חריש לעיר נגישה המאפשרת התנהלות נוחה, בטוחה ושיוויונית לכלל התושבים והמבקרים בה, בכללם אנשים בעלי מוגבלויות שונות.
חריש היא עיר בבנייה, האם כל התשתיות המרכזיות כבר בוצעו?
"כן, התשתיות המרכזיות של חריש בוצעו. זו לא חכמה להביא את הציבור לכאן ולומר לו 'תסתדר לבד' כפי שקרה בהרבה ישובים חדשים".
"בחריש מחכים לציבור התושבים. יש כאן תחבורה, תאורה, תחנות אוטובוס, גני ילדים ובתי ספר במבנים קבועים. אין בחריש ילד אחד שלמד בכיתה יבילה. בתי הספר והגנים חיכו פה לתושבים, אין מצב כזה בארץ. במודיעין למדו בקראוונים כמה שנים".
מחוברים למרכז
אחד החששות המרכזיים של תושבי חריש ושל תושבים עתידיים הוא תחבורה נוחה למרכז הארץ. לשאלה מה נעשה בתחום זה, בן ישראל משיב: "בתחום התחבורה הציבורית עשינו מהפך. כשהגעתי לעיר פעלו בה שני קווים בלבד בתדירות נמוכה. הגברנו את התדירות, הארכנו את מסלול קו 63 עד לתחנת רכבת חדרה והוספנו קו חדש, קו 71 לרכבת בנימינה, תחנת רכבת מרכזית יותר. קו 631 לחיפה החל גם הוא לפעול בעיר ואנו עובדים במרץ על הוספת קו אוטובוס לתל אביב אך עדיין לא פתרנו את השאלה להיכן הוא יגיע בתל אביב, זה כרגע בבדיקה".
בן ישראל מציין כי חריש מתוכננת לפעול בעזרת שני מסופי תחבורה מרכזיים, האחד, שקיבל את אישורי הוועדה לתכנון ובנייה, יוקם ליד מרכז הקניות הגדול More Shop בכניסה המערבית לעיר והשני, שנמצא כעת בשלבי תכנון, יבנה בשכונת המע"ר. מסוף תחבורה שלישי יוקם בעתיד על ידי משרד התחבורה בצומת מג"ב.
מתי תהיה תחנת רכבת בחריש?
"לא יודע להגיד. זה כרגע בבדיקת היתכנות ואני מעריך שבקרוב יתנפלו על התכנון. אנחנו דורשים שתחנת הרכבת תמוקם בסמוך לכביש 6 וגם תהיה לה שלוחה שתיכנס לעיר, ממש כמו במודיעין".
אלטרנטיבה תחבורתית חדשנית
אבל לא רק אוטובוסים, מסופים ורכבת משורטטים בתכניות העבודה של בן ישראל. בימים אלה ממש נבדקת ההיתכנות להקמת רכבל בחריש. בן ישראל מסביר: "בחריש מתוכנן בציר המרכזי, בדרך ארץ, נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) שמתאים לתפעול של 40 אוטובוסים בשעת שיא. המת"צ יופעל רק כשהעיר תגיע לתפוסה מלאה של 140 אלף תושבים. התקבלה החלטה אמיצה של משרד התחבורה והמועצה המקומית להסב את הנת"צ לטיילת שתקשר בין שני חלקי העיר ולא תהווה חיץ בני שתי הגדות השונות של הרחוב. העבודות צפויות להסתיים תוך 3-4 חודשים".
איך זה קשור לרכבל?
"הראל דמתי, המפקח על התעבורה של מחוז חיפה והצפון זרק לנו רעיון מדהים פנטסטי– רכבל שיעבור בנת"צ עד לצומת מג"ב. הרעיון הוא לנצל את הפרשי הגבהים הטבעיים בחריש לטובת תחבורה ציבורית נקייה, ירוקה ואסתטית. רכבל יכול להפוך לאחד מסמלי העיר חריש, בדיוק כפי שהוא עושה בחיפה או בטיביליסי".
רכבל בחריש – פתרון תחבורתי ייחודי
באיזה שלב תכנוני זה נמצא כעת?
"כרגע בשלב פיילוט תכנוני. כל קרונית תכיל עד עשרה נוסעים וכל קרונית היא יחידה עצמאית ונפרדת שנוסעת בקצב שלה ומאפשרת לנוסעים לרדת ולעלות בהתאם לרצונם בשלושה מסלולים שונים. יצחק קשת ואני ממש נדלקנו על הרעיון ומקדמים אותו בכל האמצעים. אנו חושבים שזה פתרון ראוי שנותן גם שאר רוח ונראות חשובה לעיר, וגם הופך את האילוץ הקיים של הטיילת לתועלתי".
אך לא רק אילוצים הניעו את בן ישראל לפעול, אלא תפישה סדורה לפיה חריש חייבת להיות עיר שמספקת לתושביה את כל השירותים כולם. בהתאם לזאת, פעל בן ישראל להקמתם של מוסדות חשובים בעיר.
"תאטרון בעיר זה MUST מבחינתי", פוסק בן ישראל ומצהיר: "בעוד כחודשיים יפתח המתנ"ס שליוויתי את התכנון שלו משלביו הראשונים. הוא כולל אולם תאטרון להצגות ומופעים עם 199 מושבים. לתפיסתי, עיר לא יכולה בלי זה. חריש היא עיר שצריכה לספק את כלל השירותים הנדרשים לתושביה – בעצמה. זו הסיבה שתכננו מספר אולמות להופעות בגדלים שונים".
"בבית הספר התיכון יקום אולם מופעים עם 500 מקומות ובפארק מתוכנן אמפי עם 3,800 מקומות ישיבה. כמו כן, אנו מתכננים פארקים ברמה גבוהה. רק בשכונת החורש ושכונת אבני חן מתוכננות 60 גינות ציבוריות".
המורשת שלי
אין ספק שאחד הפרויקטים השאפתניים שמוביל כעת בן ישראל הוא בנייתו של גשר מיתרים שיקשר בין שכונת הפרחים והפארק המרכזי בחריש. הגשר, באורך 130 מטר וארבעה מטר רוחב, בתכנונו של משה עצמון כבר עבר אישורי הוועדה ומחכה להיתרי בנייה.
"הגשר הוא המורשת שלי שאני משאיר פה", אומר בן ישראל שהיה הכוח המניע מאחורי פרויקט זה. "אין לי מושג כמה אנשים יעברו בו מצד לצד מטעמים פונקציונליים או כדי להגשים מטרות של הנאה וטיול, אבל אני בטוח שיש לו חשיבות שאינה פונקציונלית בלבד, אלא אסתטית ואין לי ספק שהוא יהפוך לאחד מסמלי העיר חריש בעתיד לבוא".
הגשר שיתנשא לגובה של 965 מטרים ועלותו תסתכם בכ-5-6 מיליון שקלים כבר מעוגן בשורה תקציבית ובן ישראל מאמין שגשר המיתרים יישא את שמה של חריש למרחוק.
"מאוד חשוב לי לייצר לחריש שם טוב. זו הסיבה שגם השתתפתי בימי ההכרות שעורכים כאן למתעניינים, כדי לתרום לשמה של חריש".
הדמיית גשר המיתרים שייבנה בחריש
מדוע אתה עוזב את תפקידך? האם המלאכה הסתיימה?
"זה לא סוד שמנכ"ל המועצה, יעקב נתניהו ואני לא ראינו את הדברים עין בעין. אני חש שאחרי תקופה של 3.5 שנים הטבעתי חותם ואני עובר לתחנה הבאה".
האם אתה מרוצה מההישגים שלך בקדנציה הזו?
"הציפיות שלי היו מאוד גבוהות ואני מטבעי מסתכל על החלק החסר, כך שקשה לי לומר שאני מרוצה. אני אומר לעצמי שיכולתי ברמה האישית לדחוף יותר ואז אולי התיכון היה כבר בנוי בחלקו או גשר המעבר בנוי בחלקו… יחד עם זאת, אני מרוצה וגאה מהדברים שכן הספקנו להשיג והבטחתי לראש המועצה, שאיתו אני מסתדר מצוין, שאני אמשיך להגיע כדי לטפל בדברים שדורשים את התערבותי".
"הואשמתי כאן שאני שועט קדימה אבל לתפיסתי שעיטה קדימה היא חיובית ולא שלילית. העיר צריכה אופק ארוך ומובנה להמשך. לטוב ולרע, אני מהנדס העיר הראשון של חריש. אני לא יודע אם יבוא מהנדס עיר חדש עם א'גנדה כשלי, אני מקווה שכן. אני אעביר לו את כל הכבודות והוא יעשה את מה שיראה לנכון".
מהי העצה המרכזית שאתה יכול לתת למהנדס העיר החדש?
"מעבר לקידום הפרויקטים ולתכנון האופק של חריש כך שהיא תשכיל לספק עצמאית את מכלול השירותים הנדרשים לתושבים, החוכמה תהיה להשכיל ולתחזק את העיר בטווח הארוך. חריש צריכה לאמץ תרבות של אחזקת עיר. אם אני בונה מתנ"ס אך אולם המופעים בו לא יהיה פעיל – זה לא שווה. אם אני נוטע גפן במרכז העיר, חשוב שיהיה מי שימשיך ויבצור את הענבים ויכין יין".
מה אתה צופה בעתיד לחריש?
"אין שום סיבה שלא תהיה כאן עיר פי כמה וכמה טובה יותר מכל עיר אחרת כי היא מתוכננת מצוין".
העיר חריש הולכת ומתפתחת, מספר התושבים גדל בהתמדה, ומתוכנן להמשיך ולגדול. אך מה צופן לה העתיד מבחינת מקורות הכנסה? היכן ממוקמים שטחי הנדל"ן המניב בחריש, שמספקים לעיר הכנסות והאם הם מספיקים כדי לכלכל את צרכיה של האוכלוסייה העתידית?
מי שחורש בענייניה הכלכליים של חריש ובעתיד הצפוי לה, עשוי לחוש בעננה של דאגה מרחפת מעל גבעות העיר. תקציב המועצה כיום, עומד על 67 מיליון שקלים, ומתוכו רק חמישה מיליון מגיעים מכספי הארנונה של משלמי המיסים. התמיכה הממשלתית המוזרמת לעיר כיום אמורה לייצב אותה לשנים הקרובות, אך אם וכאשר ייסגר הברז, במידה שלא ייווצרו בעיר מקורות הכנסה נוספים, חריש תמצא עצמה במצב של גירעון שהולך וגדל.
תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי בן שחר, מסביר כי אחד המקורות העירוניים להכנסות מגיע מכספי הארנונה שלנו. אבל סכום זה הוא חלקי בלבד. "הסכום שמגיע מבתי המגורים מכסה רק כמחצית מהעלות של כל תושב לעירייה”, הוא מסביר. “כדי לייצר הכנסה שתאפשר לעיר לטפח תשתיות, גני שעשועים ופעילויות תרבות וחינוך, היא זקוקה למקורות הכנסה נוספים, ולכן בכל עיר חייב להיות נדל”ן מניב בתחומה, בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות – שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה".
פירות שקוטפים מנדל"ן מניב
"כדי לשמור על המאזן, כל משק בית חדש שנכנס לעיר אמור להיות מתורגם להכנסות נוספות מנדל”ן מניב", מסביר בן שחר. "לפי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית חדשים, צריכה לטפח במקביל 50,000 מ”ר של משרדים או מסחר".
על פי התכניות, חריש מתוכננת לכלול בשלב ראשון כ-50,000 אלף איש ובהמשך לצמוח לכ-100,000 איש. לפי חישוב זה, עבור השלב הראשון המונה כ-14,000 משקי בית, חריש זקוקה ל-700,000 מ"ר של אזורי תעשייה ומסחר כדי שהתושבים יוכלו לקבל מהעירייה שירותים ברמה נאותה. רק לשם השוואה, מתחם עזריאלי בתל אביב מתפרש על פני 150,000 מ"ר. הבעיה היא שכרגע אין בתחומי העיר נדל"ן מניב כזה. אם היה מדובר במצב זמני בלבד, עד שחברות הענק ינהרו למקום בדרכן על כביש שש, ניחא. אבל מה שמעורר דאגה היא העובדה שנכון להיום, עדיין לא משויכים לחריש שטחים שבהם ניתן יהיה לאכלס אזורי תעשייה.
המשמעות – ללא אזורי תעשייה, חריש לא תוכל לממן את עצמה באופן שיבטיח רווחה ואיכות חיים לתושבים, ובוודאי שלא תוכל להתרחב ל-100,000 תושבים כמתוכנן, כי זה רק יגדיל את הגרעון.
בריאיון ל-"ידיעות חריש" מינואר 2018, אמר מנכ"ל המועצה יעקב נתניהו: "הציבור הרחב אולי לא מבין את הסכנה, אבל אם נבנה פה עיר שלא מסוגלת לייצר תקציב מאוזן – הדבר ישפיע ישירות על איכות העיר ועל תפקוד הרשות המקומית. אנחנו יוצאים למאבק גורלי על עתיד העיר, תוך שימוש בכל כלי שנמצא בידינו".
חריש עמוק – היכן שורש הבעיה, ואיך צומחים מכאן?
במועצת חריש מסבירים שהבעיה התחילה בייעוד המקורי של העיר: "כזכור, ממשלת ישראל תכננה את חריש מתוך תפיסה תכנונית המיועדת לעיר חרדית. במסגרת תכנון זה, לא יועדו אזורי תעסוקה בהיקף נדרש", מסבירים שם. אז אחרי שכולם הבינו שהחריש המוקדם לא הכין את העיר לצמיחה הצפויה, איך ממשיכים מכאן?
במועצה מסבירים שהם מודעים היטב לנושא: "מתוך מודעות לאתגר ובמסגרת העבודה של חברת גיאוקרטוגרפיה, ערכה המועצה בחינת עומק של הנושא. על בסיס הניתוחים הכלכליים שנערכו, הוגשה בקשה לשינוי גבולות העיר לוועדה הגיאוגרפית (ועדת גבולות) מטעם משרד הפנים. הנושא המרכזי מבחינת המועצה, העומד בבסיס הבקשה להרחבת הגבולות, הוא פיתוח אזורי תעסוקה שיבטיחו את איתנותה הכלכלית של העיר וכן מתן פתרונות תעסוקתיים לתושבי חריש".
על פי התכנון, שטח העיר יורחב פי שלושה לעומת גבולות העיר כיום. בשטחים שיתווספו יוקמו אזורי תעשייה ומסחר, וכן מקומות בילוי.
תמיר בן שחר
בן שחר סבור שהרחבת גבולות העיר היא פתרון טוב, אבל חלקי: "עצם הוספת השטחים לעיר היא כמובן נחוצה, אבל לא מספיקה. אם לדוגמה, נרצה להקים פארק הייטק, אז בואי נבחן איפה יש הייטק בישראל. זה או ליד אוניברסיטאות ובתי חולים – שם מוקמים פארקים מסודרים, לדוגמה, פארק ההייטק בבאר שבע ליד ביה"ח סורוקה והאוניברסיטה. בתל אביב קם פארק כזה בקרית עתידים והוא בבעלות משותפת של אוניברסיטת תל אביב, בחיפה יש פארק מת"מ סמוך לטכניון ולביה"ח. ברחובות יש פארק מדע שיושב על יד מכון ויצמן. בחריש אין בית-חולים, מוסדות ממשלתיים או מוסד אקדמי – כל מה שעשוי למשוך יזמים וחברות בסדר גודל שיוכלו להוות מקור מספיק של נדל"ן מניב, ולכן צריך לייצר את מקורות המשיכה הללו".
ממועצת העיר נמסר בעניין זה כי המועצה קיימה בדיקה מרחבית לגבי הקמת בית חולים אך הבינה כי יש פחות רלוונטיות להקמת בית חולים כזה כאשר בתי החולים "הלל יפה"בחדרה ו"העמק" בעפולה נמצאים בקרבת מקום לחריש. במקום זאת, נעשו תכניות וחשיבה למציאת צרכים מרחביים אחרים כדוגמת מוסד אקדמי לסיעוד לצד בית חולים סיעודי. עוד נמסר כי במועצה נעשית עבודה משמעותית במיתוג העיר מחדש כדי למשוך אוכלוסיות שיכניסו עוד כסף ומתוך כך אף יתמקמו בעיר מוסדות שונים באופן שימשוך לעיר נדל"ן מניב נוסף.
מתכננים עתיד
בימים אלו יצא מכרז ראשון של שיווק שטחי תעסוקה בשכונת המע"ר (שכונת מעוף) שנמצאת בבנייה. המועצה החלה ביצירת קשר עם גורמים אפשריים להקמת פרויקטים במקום. כמו כן פנתה המועצה לממשלה בבקשה להקמת מוסדות ממשלתיים בעיר, אשר ישרתו את יישובי המרחב כולו.
תחילת בניה בשכונת המע"ר בחריש
במועצה מדגישים כי מועצת העיר אינה לבד במערכה, וגם בקרב הגורמים הרלוונטיים בממשלה – משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר – ישנה התגייסות למען העיר הצעירה שנאבקת לצאת לעצמאות כלכלית.
"כשהמדינה מעוניינת לחזק עיר, היא יודעת איך לעשות את זה", פוסק בן שחר. "ללוד למשל, העבירו את המשרדים של רכבת ישראל ואת מטה המשטרה 433. לרמלה העבירו את הנהלת בתי המשפט".
ומה בחריש? גורמים במשרד השיכון והבינוי מאשרים שכרגע נמצאות בשלבי פיתוח תכניות מתאר להוספת שטחי תעשייה ומסחר לחריש. כמו כן נמסר, שגם במשרד האוצר מודעים לבעייתיות המצב הנוכחי והמשרד מעורב בניסיונות למצוא פתרונות לייצור דרכים להגדלת הנדל"ן המניב בעיר.
כחלק מעבודה זו, נידונים גם במועצה ובממשלה פתרונות של מתן יתרון יחסי לחריש על פני מקומות אחרים על ידי הגדרת חריש כיישוב באזור עדיפות לאומית א'. יקנעם שזכתה לפני מספר שנים במעמד של אזור עדיפות לאומית א' הצליחה למשוך אליה בזכות כך עוד עסקים מניבים, שביססו את הכנסותיה.
במועצה מעריכים באופטימיות זהירה, כי מעמד כזה יעזור למשוך לחריש עסקים וחברות שיוכלו ליהנות מהטבות והקלות מפליגות מחד, וישלשלו לקופת העיר תשלומי ארנונה נאים מאידך.
בדיון בקבינט הדיור שנערך אתמול (ב') בנושא תכניות בנייה רחבות היקף, הציע שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, לקדם תכנית לשימוש בשטחי מחצבות להקמת שכונות מגורים ואזורי תעשייה. במהלך הדיון התייחס גלנט באופן ספציפי למחצבת ורד הסמוכה לחריש
צילום: אורי נחשון
לדברי גלנט, במהלך דיון קבינט הדיור, הקמת שכונת מגורים או אזור תעשייה במקום מחצבת ורד תאפשר לחריש להתרחב צפונה ולגלוש עד כביש 65.
נזכיר כי מזה זמן מתנהלים דיונים בנושא הרחבת גבולות חריש, על מנת לאפשר את מימוש החזון של עיר בת 100,000 תושבים וכן על מנת להקצות שטח להקמת אזור תעשייה. עד כה, ההתייחסות בדיונים אלה למחצבת ורד היתה כאל עובדה בשטח, המגבילה את התרחבותה של חריש לכיוון צפון ומסיטה את כיוון התפשטות העיר לכיוון צפון-מזרח. כיום עולה לדיון לראשונה האפשרות כי בעתיד תוחלף המחצבה כליל בשטחי מגורים ותעשייה.
בבסיסה של הצעת גלנט עומד הרעיון כי כחלק מרישיון החציבה, יחויבו הזכיינים להחזיר את השטח לאחר סיום העבודות, למצב שיאפשר הקמת אזורי מגורים ותעשייה. "ההצעה תמנע היווצרות פצע פתוח בשטח, ותאפשר לנצל את האתרים לשימושים אשר יועילו לערים ולישובים במקום ליצור מפגעים", ציין גלנט. הצעתו של שר השיכון התקבלה ע"י קבינט הדיור, שהנחה את מנהל התכנון להגיש הצעה בנושא תוך 90 יום.
מחצבת ורד ממוקמת מצפון לחריש, במרכזו של יער עירון. המחצבה בבעלות חברת שפיר, מתפרסת על פני כ-1,000 דונם והינה אחת מ-5 המחצבות הגדולות בישראל. תוצרי הכרייה במחצבה מהווים מקור אספקה עיקרי באזור הצפון לענפי הבנייה והסלילה. נכון להיום, חוזה החכירה של המחצבה מול רשות מקרקעי ישראל מתוכנן להסתיים בשנת 2033. לאחרונה הגישה חברת שפיר בקשה להרחבת שטח המחצבה בכ-700 דונם נוספים אך בקשתה נדחתה.
חריש, בהיותה עיר חדשה, מושכת אוכלוסיה מכל רחבי הארץ. רבים מקרב התושבים החדשים מגיעים לאזור חדש לחלוטין עבורם וההבטחה ל“התחלה חדשה”, שנאמרת לרוב בהקשר חיובי, מלווה גם בחשש. עבור אלה שמעתיקים לא רק את מקום מגוריהם אלא גם את מקום העבודה נשרטט בכתבה זו את מפת אזורי התעסוקה המרכזיים בחריש ובסביבה.
ללכת ברגל לעבודה – אפשרויות התעסוקה בתוך חריש
נתחיל את הסקירה במרחק הליכה מהבית – הזדמנויות התעסוקה בעיר עצמה.
חריש אמנם עדיין בתחילת דרכה אך כבר היום ניתן להשתלב בה בעבודה באחד ממוסדות החינוך הרבים בעיר, בעסקים הראשונים שנפתחו לאורך השדרה המרכזית וכן במועצה המקומית ובוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה המפרסמות מדי פעם באתריהן מכרזים חדשים לתפקידים שנפתחים. כמו-כן, משווקי הנדל"ן ומשרדי התיווך בעיר מחפשים מפעם לפעם נציגי מכירות ויועצי נדל”ן חדשים.
ככל שהעיר תמשיך להתאכלס ולהתפתח בשנים הקרובות ירבו העסקים החדשים ותגדל כמות המשרות בעיר עצמה. בכל העסקים בעיר, בכל מוסדות הציבור, בכל סניפי הבנקים וקופות החולים ובכל סוגי השירותים המוניצפליים יידרשו עובדים חדשים. בטווח הארוך ייתכן מאד שהבעיה תהיה דווקא מחסור בעובדים שיאיישו את כל המשרות החדשות שייפתחו בעיר וחריש עשויה להפוך למרכז תעסוקה גם עבור התושבים של יישובי הסביבה.
לעצמאים ובעלי עסקים קיימת כמובן אפשרות להעתיק את העסק או לפתוח עסק חדש בעיר החדשה. להעתיק עסק למקום חדש או לפתוח עסק חדש אינה משימה פשוטה אך דווקא בחריש שבה הכל נבנה מהתחלה, האפשרות להיות בין הראשונים, בתחומים רבים, מספקת לבעלי העסקים הזדמנות ייחודית.
ביישובי הסביבה במועצה האזורית מנשה ובפרדס חנה-כרכור פועלים עסקים רבים, מוסדות ציבור וחינוך ומרכזי קניות גדולים. בתחום החינוך קיימת דרישה מאד גבוהה לסייעות וגננות ביישובים השונים ומעבר לכך ישנה דרישה בעיקר לעובדים בתחומי השירותים, המכירות והמסחר, אדמיניסטרציה וכן עובדים כלליים. רבים מתושבי חריש החדשים ישתלבו בעבודה באלפי העסקים הקטנים והגדולים הפועלים בסביבה.
בצמוד לצומת חריש מתוכננת הקמת אזור תעשיה משותף למספר רשויות מקומיות ומועצות אזוריות. אזור תעשיה זה יוסיף גם הוא משרות רבות במרחק נסיעה של דקות ספורות מחריש.
20 דקות מחריש – לעבוד בחברות גדולות באחד מפארקי התעשייה
במרחק של 20 דקות מחריש ממוקמים שלושה פארקי תעשייה גדולים המציעים מגוון משרות בחברות גדולות בתחומי ההיי-טק והתעשייה.
פארק ההיי-טק ביקנעם
בפארק התעשייה ביקנעם פועלות כ-120 חברות בתחומי ההיי-טק, הביוטכנולוגיה, הרפואה המתקדמת, התקשורת, האלקטרוניקה, המזון והפלסטיקה. בפארק מועסקים למעלה מ-10,000 עובדים והוא נחשב לאחד ממרכזי ההיי-טק המובילים בישראל כיום.
הגישה לפארק מחריש נוחה יחסית דרך כביש 6 לכיוון צפון – ממחלף עירון למחלף עין תות ומשם ישירות לפארק התעשייה.
פארק התעשייה קיסריה
בפארק התעשייה בקיסריה פועלות כ-180 חברות בתחומי ההיי-טק, הביוטכנולוגיה, המכשור הרפואי, טכנולוגיות המים, תעשייה מסורתית ועוד.
הגישה לפארק מחריש גם היא נוחה יחסית, דרך כביש 65. בתחומי הפארק אף ממוקמת תחנת רכבת והפארק מפעיל שירות הסעות פנימי ללא תשלום לטובת העובדים.
פארק תעשיות עמק חפר
בפארק תעשיות עמק חפר פועלות כ-150 חברות במגוון רחב של תחומים כגון: תרופות, מזון ומשקאות, ריהוט, הנעלה והלבשה, טיהור מים, מוסכים ועוד.
הגישה הכי נוחה לפארק מחריש היא דרך כביש 9 היוצא מאזור מושב מאור ומתחבר לכביש 4 בסמוך מאד לצומת הכניסה לפארק.
במרחק 40 דקות נסיעה ישנן כבר אפשרויות רבות מדי בכדי למנות את כולן אך נציין שני אזורי תעסוקה גדולים ומרכזיים – אחד בחיפה והשני בפאתי גוש דן, ברעננה.
מתם – פארק היי-טק ועסקים בחיפה
אחד מפארקי ההיי-טק הגדולים והידועים בישראל הוא פארק מתם הממוקם במבואותיה הדרומיים של העיר חיפה. בפארק פועלות 73 חברות גדולות ומובילות בתחומי המחקר ופיתוח של חומרה, תוכנה, אינטרנט, תקשורת, מכשור רפואי וביו-טכנולוגיה. בפארק מועסקים למעלה מ-11,000 עובדים ובין החברות הבולטות הפעילות בו ניתן למנות את אינטל, אלביט מערכות, Microsoft, Apple, Google, צים, IBM ועוד.
הגישה לפארק מכיוון חריש היא דרך כביש החוף (כביש 2) שאליו ניתן להגיע או דרך כביש 65 או דרך כביש 6 ובהמשך דרך כביש 70.
פארק מסחר ותעשייה רעננה צפון
פארק התעשייה הגדול של רעננה כולל חברות רבות, בעיקר בתחומי ההיי-טק אך גם בתחומים נוספים. בפארק מועסקים כ-31,000 עובדים המגיעים ברובם מאזור השרון והמרכז. בין החברות הבולטות הפעילות בו ניתן לציין את החברות NICE, SAP ו-HP לצד חברות גדולות נוספות.
הגישה לפארק ברעננה מכיוון חריש אפשרית דרך כביש 9 ובהמשך כביש 4 או דרך כביש 6 וירידה במחלף חורשים לכיוון כפר סבא ורעננה.
לסיכום, בין אם בתוך חריש ובין אם בסביבתה, ראינו כי לתושבי העיר החדשה קיימות מגוון אפשרויות והזדמנויות לתעסוקה ופרנסה טובה. מעוניינים לשמוע עוד ולהתייעץ עם חברים מהקהילה בחריש? היכנסו לקבוצת "משרות בחריש והסביבה" בפייסבוק. בהצלחה!
