שלושה יזמים זכו בחמישה מגרשים במכרז 'חריש דרום' לשטחי תעסוקה ותעשייה. רמי לוי, השקמה נדל"ן, זכה בשלושה מהם וישלם תמורתם מחירי מינימום בלבד. ארבעה מגרשים נוספים נסגרו ללא זוכים

הבוקר (חמישי) פרסמה רשות מקרקעי ישראל את תוצאות המכרז לשיווק תשעה שטחי תעסוקה ומסחר ברובע חריש דרום. חלק מהמגרשים שווקו לראשונה, ואילו אחרים שווקו בפעם השנייה לאחר שבמכרז הראשון רק כמחצית מהמגרשים שהוצעו שווקו.

על פי תוצאות המכרז היום, גם הפעם ההצלחה היא חלקית: שלושה יזמים זכו בחמישה מגרשים להקמת משרדים לתחום ההיי-טק ותעשיות עתירות ידע, ובשטחים לתעסוקה ומסחר.

שני מגרשים נוספים (406,505) לא קיבלו כלל הצעות, ואילו עבור שניים אחרים (402, 503), התקבלו הצעות, אך הן נפסלו על ידי רמ"י.

רמי לוי: שלושה מגרשים במחיר מינימום

על פי תוצאות המכרז, חברת רמי לוי השקמה נדל"ן זכתה בשלושה מגרשים (504,502,405), במחיר מינימום הנמוך משמעותית מהשומה שקבעה רמ"י. בשניים מהם, לא היו לה כלל מתחרים.

כך לדוגמה, עבור מגרש 405 תשלם חברת רמי לוי נדל"ן את מחיר המינימום בסך 1.6 מיליון שקלים בלבד בעוד שהשומה עמדה על למעלה מ-3.5 מיליון שקלים. הוצאות הפיתוח למגרש זה מסתכמות בכ-12 מיליון שקלים בקירוב.

גם עבור מגרש 502 תשלם חברת רמי לוי נדל"ן את מחיר המינימום שמסתכם בפחות מ-1.1 מיליון שקלים. הוצאות הפיתוח למגרש זה הן 10.1 מיליון שקלים.

רמי לוי נדל"ן הצליחה לזכות גם במגרש 504 עם הצעה בגובה מחיר המינימום הנדרש של 1.7 מיליון שקלים והוצאות פיתוח של 13.1 מיליון שקלים.

מ.ברוכים – היחידה ששילמה מעל המינימום

חברת באלאנס מגורים זכתה במגרש 403 וגם במקרה שלה, היא זכתה ללא תחרות מצד מציעים נוספים. באלאנס מגורים שילמה גם היא את מחיר המינימום הנדרש עבור המגרש בסך 1.2 מיליון שקלים והוצאות פיתוח של למעלה מ-9 מיליון שקלים.

הזוכה השלישית היא מ.ברוכים ובניו שזכתה במגרש 502 ותשלם 2.1 מיליון שקלים, מחיר גבוה משמעותית ממחיר המינימום שנקבע ל-392 אלף שקלים בלבד, וגבוה אף ממחיר השומה שנקבע ל-1.4 מיליון שקלים.

הצעה נוספת שהתקבלה למגרש זה הסתכמה ב-1.2 מיליון שקלים בלבד. החברה הזוכה, שעוסקת בייבוא, שיווק, הפצה ושירות של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, תשלם גם הוצאות פיתוח של 5.9 מיליון שקלים.

המאזן הכולל: 12 מגרשי תעסוקה בחריש דרום כבר שווקו

בסך הכל, בחמשת המגרשים שווקו שטחים בגודל של כ-33 אלף מ"ר להקמת משרדים, וכ-40 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר.

מגרשים אלה מצטרפים ל-7 מגרשים נוספים בחריש דרום ששווקו בהצלחה במכרז הקודם, בקו הדרומי של השכונה. על מגרשים אלו יוקמו מרכזי מסחר, תעסוקה ומרלו"גים. בסך הכל שווקו עד כה כ-230 אלף מ"ר.

עיריית חריש התייחסה לתוצאות המכרז והודיעה כי "העירייה השפיעה רבות על המכרזים האלה שהוציאה רשות מקרקעי ישראל בשיתוף משרד השיכון. מלבד מקומות העבודה, הקמת אזור התעסוקה יביא להכנסות משמעותיות לקופה הציבורית שיחזקו מאוד את היציבות הכלכלית שלנו".

ראש העיר, יצחק קשת, הוסיף: "ההצלחות בשיווקים בחריש דרום הן הבעת אמון בעיר שלנו ובפיתוח הכלכלי העתידי שלה".

מה צפוי בקרוב?
רשות מקרקעי ישראל תמשיך לשווק את יתרת מגרשי התעסוקה בשטח חריש דרום, אלו שנכשלו ואלו שטרם יצאו לשיווק, במקביל לשיווק חוזר של מאות דירות למגורים במסגרת מסלול מחיר מטרה מכרז שכבר נכשל כבר פעמיים, בפעם האחרונה בינואר 2025. עוד צפויים מכרזי מגורים לשוק החופשי. במכרז המגורים הראשון ברובע, מנובמבר 2024, שווקו בהצלחה שני מגרשים לבניית 167 דירות.

לקריאה נוספת: מכרז מחיר מטרה ב'חריש דרום' נכשל בשנית

רשות מקרקעי ישראל הכריזה על שני זוכים במכרז לשיווק קרקע לבניית דירות ראשונות ברובע ״חריש דרום״, שיימכרו בשוק החופשי. היזמים יבנו 167 דירות בשני מגרשים. למגרש נוסף שכולל 49 דירות הוגשו שתי הצעות שנפסלו

רשות מקרקעי ישראל פרסמה הבוקר את תוצאות המכרז לשיווק שטחי מגורים ותעסוקה ברובע ״חריש דרום״ שעיקרו בניית 216 דירות, למכירה בשוק החופשי, בתוספת 11 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר.

על פי תוצאות המכרז, שני מגרשים שכוללים יחד 167 דירות שווקו בהצלחה ליזמים שהציעו את המחיר הגבוה ביותר לקרקע. למגרש שלישי, שכולל 49 יח"ד ושטחי תעסוקה מסחר, הוגשו שתי הצעות שנפסלו.

חברת י.א אלון בנייה בע"מ זכתה במגרש 105 והיא תבנה 93 דירות למכירה בשוק החופשי, בחמישה בניינים בבנייה רוויה. הבניין מיועד למגורים בלבד. י.א אלון תשלם עבור המגרש 15.6 מיליון שקלים, ודמי פיתוח בסך 14.9 מיליון שקלים. זהו סכום גבוה ממחיר המינימום שנקבע במכרז, ומתחת לשומה שקבע שמאי רמ"י. למתחם זה הוגשו 9 הצעות נוספות.

לחברת י.א אלון הכרות מוקדמת עם חריש: היא בנתה את פרויקט "פסגות אלון בחריש" בשכונת החורש, וזכתה במכרז לבניית מגדל מגורים בטרפז הכולל 144 דירות.

חברת שטרית יזמות ובנייה, וחברת טי.אס.אם.די אלל אחזקות זכו במכרז במגרש 218 והן יבנו שלושה בניינים שכוללים 74 דירות למכירה בשוק החופשי. הן ישלמו 12.7 מיליון שקלים בתוספת דמי פיתוח של 12.1 מיליון שקלים. מחיר הסגירה הוא מעל למחיר הקרקע שדרשה רמ"י ומעל מחיר השומה שקבע שמאי הרשות. בסך הכל הוגשו 5 הצעות מחיר למתחם.

למגרש שלישי במכרז, מגרש 302 בו ניתן לבנות 49 דירות במגדל מגורים המשלב גם תעסוקה ומסחר, הוגשו שתי הצעות שנפסלו. ההצעות הוגשו על מחיר נמוך משמעותית ממחיר המינימום שקבעה רמ"י.

וכמה תעלה דירה במתחמים אלו? בניגוד לדירות שמשווקות במסלול מחיר מטרה בו משרד הבינוי והשיכון בשיתוף רשות מקרקעי ישראל קובעים מראש את מחיר הדירה לזכאים, במכרזי השוק החופשי, מחיר הדירה נקבע עצמאית על ידי היזם.

הצלחה בשוק החופשי, כשלון מחיר מטרה

שני מגרשי המגורים במכרז הנוכחי זכו לביקוש גבוה, לאחד הוגשו 10 הצעות ועל השני התחרו חמישה יזמים. ההצלחה של המכרז בולטת יותר על רקע כשלון המכרז של פרוייקט מחיר מטרה בחריש דרום, שלא הוגשה לו אף הצעה. המכרז, שנסגר לפני שבועיים ללא מציעים, כלל 467 יחידות דיור וכ-40 אלף מ"ר של מסחר ותעסוקה, ותמחר דירות לזכאים בהנחות גדולות מאוד.

רשות מקרקעי ישראל ציינה ביחס לכישלון המכרז כי "רמ״י תבחן את סיבת כישלון המכרז ותפעל בהתאם על מנת לשפר את תנאי המכרז כדי שיצלח בשיווק החוזר".

מכרז רשות מקרקעי ישראל לשיווק קרקע לבניית 467 יח"ד ברובע ״חריש דרום״, רובן במסגרת תוכנית מחיר מטרה – נכשל. אף יזם לא ניגש למכרז, שתנאיו כללו הנחות מפליגות לזכאי משרד השיכון של למעלה מחצי מיליון שקלים

רשות מקרקעי ישראל פרסמה את תוצאות המכרז השני מבין שלושה לשיווק שטחי תעסוקה ומגורים ברובע ״חריש דרום״. המכרזים התפרסמו במקור עוד בשנה שעברה ומועד סגירתם נדחה. המכרז, שלא הוגשה לו אף הצעה, כלל 467 יחידות דיור במסגרת תוכנית מחיר מטרה וכ-40 אלף מ"ר של מסחר ותעסוקה.

כישלון מכרז זה מתווסף לכישלון החלקי במכרז נוסף בחריש דרום, שתוצאותיו פורסמו אתמול ולפיהן, רק שבעה מתחמים מתוך 16 שווקו בהצלחה. לשאר המתחמים כלל לא הוגשו הצעות.

כאמור, שני המכרזים פורסמו לראשונה בדצמבר 2023 ומועד הסגירה שלהם נדחה פעמיים במטרה, כך לדברי עיריית חריש, "להספיק לעניין כמה שיותר יזמים".

ההנחה הגדולה הרתיעה יזמים

מכרזי ״דירה בהנחה״ ולפניהם מכרזי ״מחיר למשתכן״ סיפקו בעשור האחרון הנחות של מאות אלפי שקלים לזכאים ברכישת דירות ברחבי הארץ. בחריש נבנו אלפי דירות במסלול ״מחיר למשתכן״ בשכונות מעו״ף, הפרחים ובצוותא.

על פי תנאי ״מחיר מטרה״, 80% מהדירות במכרז הוקצו לזכאי משרד הבינוי והשיכון (כ-374 דירות) ו-20% הנותרות, שהן הדירות היקרות בפרויקט, הוקצו למכירה בשוק החופשי.

עם זאת, נראה כי ההנחה המשמעותית שסיפקה רמ"י לזכאים הרתיעה את הקבלנים. על פי תנאי המכרז שנכשל, שיעור ההנחה לזכאים הוגדל ל-25%, ובנוסף, הוא גם ניתן ביחס למחירי 2020, טרם קפיצת המחירים הגדולה בחריש בשנים 2021-2022. בשורה התחתונה, המשמעות היא הנחה של למעלה מ-30% ורכישת דירת 4 חדרים במחיר של מיליון שקלים בקירוב, במקום כ-1.5 מיליון שקלים בשוק החופשי.

להבדיל, במכרזי מחיר מטרה בשכונת הטרפז שנסגרו בהצלחה בנובמבר 2022, זכאי משרד הבינוי והשיכון זכו להנחה של 20% בלבד. על פי התחשיב דאז, דירה טיפוסית של 4 חדרים (100 מ"ר) תעלה לרוכשי מחיר מטרה בטרפז לאחר הנחה כ- 1,245,000 שקלים.

לצד מחירי הדירות הנמוכים, רכיב הקרקע היה נמוך יחסית ונשמר בסביבת המחיר של מכרזים קודמים שפורסמו בחריש. הקבלנים חויבו במכרז גם בעלויות פיתוח גבוהות ביחס לעלות הקרקע, אם כי יחס דומה נראה בעבר גם במכרזים דומים בחריש.

מה צפוי בקרוב?

מכרז שלישי ב״חריש דרום״ אמור להיסגר ב-18 בנובמבר. במסגרת מכרז זה מציעה רמ"י לקבלנים שטחים לבניית 216 דירות, למכירה בשוק החופשי, בתוספת 11 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. הקרקע תימסר למרבה במחיר, בכפוף למחיר המינימום והוצאות הפיתוח שנקבעו במכרז. בניגוד למכרז מחיר מטרה, מחיר הדירה במכרז המדובר ייקבע עבור הרוכשים  בהתאם לכוחות השוק ולכדאיות הקבלנים.

במהלך שנת 2025 צפויים לצאת לשיווק שטחים נוספים ברובע חריש דרום בו מתוכננות להיבנות בסך הכול 1,650 יחידות דיור לצד כ-332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות. שיווק השטחים ליזמים ברובע התעסוקה העתידי שאמור לספק לקופת העירייה הכנסות, מסתמן עד כה כמשימה לא פשוטה, ועתיד להוות את אחת המשימות החשובות של קדנציה זו.

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "רמ״י תבחן את סיבת כישלון המכרז ותפעל בהתאם על מנת לשפר את תנאי המכרז כדי שיצלח בשיווק החוזר".

לקריאה נוספת: חוזרים למחירי 2020: הנחות ״מחיר מטרה״ בחריש דרום גדלו משמעותית

שני יזמים זכו בשבעה מגרשים במכרז 'חריש דרום' לשטחי תעסוקה ותעשייה. תשעה מגרשים נוספים לא קיבלו כלל הצעות. עיריית חריש תפעל לשיווק חוזר: "היו מציעים שהשתתפו במכרז ולא זכו, מה שמצביע על כך שישנו ביקוש לשטחים של חריש דרום"

הבוקר (שלישי) פרסמה רשות מקרקעי ישראל את תוצאות המכרז הראשון מבין שלושה שהתפרסמו, לשיווק שטחי תעסוקה ומגורים ברובע חריש דרום.
במכרז שכלל 16 מתחמי תעסוקה ותעשייה, שווקו בהצלחה רק 7 מתחמים.

כזכור, המכרזים פורסמו לראשונה בדצמבר 2023 ומועד הסגירה שלהם נדחה פעמיים במטרה "להספיק לעניין כמה שיותר יזמים", כך לשון עיריית חריש.

על פי תוצאות המכרז שהתפרסמו היום, המטרה הושגה בחלקה: שני יזמים זכו בשבעה מגרשים להקמת מרכזי מסחר, תעסוקה ומרלו"גים בחריש דרום. תשעה מגרשים נוספים לא קיבלו כלל הצעות.

בכל שבעת המגרשים ששווקו, שילמו היזמים מעל מחיר המינימום שקבעה רמ"י. המגרשים ששווקו נמצאים בקו הדרומי ביותר של השכונה המתוכננת, בסמיכות גבוהה לכביש היציאה הדרומי שנסלל ורחוקים יחסית מבנייני המגורים המתוכננים בשכונה.
כזכור, "חריש דרום” מתוכנן בעיקרו להיות מרכז עירוני גדול של תעסוקה ומסחר. בחריש דרום יוקמו גם בנייני מגורים, אך כמעט לכולם תהיה חזית מסחרית או קומת מסחר וכן קומות משרדים. עם זאת, חלקה הדרומי של השכונה מיועד לתעשייה ומסחר בלבד.

על פי תוצאות המכרז, חברת מתכת בן עזר זכתה בשלושה מגרשים (501,508,509), בשניים מתוכם (508,509), לא היו לה מתחרים והיא הגישה את ההצעה היחידה והזוכה. החברה עוסקת ביבוא ברזל, עיבוד וצביעת מתכות וממוקמת בנתניה.
חברה נוספת שהתמודדה וזכתה בארבעה מגרשים (506,507,510,511) היא וילאר נכסים שפועלת כיום בפארק התעשייה קיסריה. החברה היא חלק מקבוצת וילאר אינטרנשיונל, חברה ציבורית שפועלת בתחום הבנייה, היזמות והנדל"ן המניב. גם וילאר שילמה מעל מחיר המינימום והתמודדה מול מתחרה או שניים בכל אחד מהמגרשים.

עיריית חריש: "יש ביקוש לשטחים"

עיריית חריש התייחסה לתוצאות המכרז וציינה כי מדובר ב"צעד משמעותי בהקמת מרכז התעסוקה והמסחר העתידי של חריש. מדובר בשטחים משמעותיים בגודל של כ-61 דונם, עם פוטנציאל בנייה של 160,000 מ"ר של תעסוקה ומסחר". עוד היא הוסיפה כי "מלבד מקומות העבודה, הקמת אזור התעסוקה יביא להכנסות משמעותיות לקופה הציבורית שיחזקו מאוד את היציבות הכלכלית שלנו".
העירייה ציינה כי היא תפעל לשיווק חוזר של המגרשים שלא זכו לביקוש במכרז. "היו מציעים שהשתתפו במכרז ולא זכו, מה שמצביע על כך שישנו ביקוש לשטחים של חריש דרום". העירייה גם התחייבה כי תפעל לקידום מהיר ככל האפשר של תחילת עבודות הפיתוח בחריש דרום.

מה צפוי בקרוב?
שני מכרזי תעסוקה, מסחר ודיור בחריש דרום עדיין לא נסגרו. יחד הם כוללים 51 אלף שטחי מסחר ותעסוקה לצד 681 דירות, שיימכרו בשוק הפרטי ובמסגרת תוכנית ״מחיר מטרה״. תוצאות מכרז אחד אמורות להתפרסם בימים הקרובים ואילו מכרז נוסף יסגר בשבועות הקרובים.
מכרזים אלה מעוררים עניין מיוחד לנוכח העובדה שמחירי הדירות במסגרת מסלול מחיר מטרה, מגלמים הנחה של כ-30% ביחס למחירי השוק החופשי. במהלך השנה אמורה רמ"י לפרסם מכרזים נוספים עם יתרת יחידות הדיור ושטחי התעסוקה שטרם שווקו.

לקריאה נוספת: חוזרים למחירי 2020: הנחות ״מחיר מטרה״ בחריש דרום גדלו משמעותית

רשות מקרקעי ישראל בשיתוף עם עיריית חריש דחתה את מועד הסגירה של שלושה מכרזים בחריש דרום שכוללים כ-40% מסך יחידות הדיור ברובע וכ-50% מסך שטחי התעסוקה והמסחר המתוכננים – לאוקטובר 2024. הסיבה הרשמית: "להספיק לעניין כמה שיותר יזמים ולהעלות קמפיין בעיתונות הכלכלית"

רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז לשיווק של כ-110 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ותעשייה, ב-16 מתחמים שונים, ברובע חריש דרום. ראש העיר: "אנו מזהים בשורה משמעותית ברמות המחירים ובאטרקטיביות של שטחי השיווק"

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמה השבוע את חוברת המכרז ל-16 מתחמי תעסוקה ותעשייה בחריש דרום. רמ"י מציעה להחכרה 109,637 מ"ר המיועדים למשרדים ותעשייה עתירת ידע.

מכרז זה מצטרף לשני מכרזים נוספים בחריש דרום, שפורסמו בשבוע שעבר וכוללים 51 אלף שטחי מסחר ותעסוקה לצד 681 דירות, שיימכרו בשוק הפרטי ובמסגרת תוכנית ״מחיר מטרה״.

שלושת המכרזים החדשים כוללים יחד כמחצית מכלל שטחי התעסוקה והמסחר של רובע חריש דרום, המתוכנן להיות אזור המסחר והתעסוקה הגדול של חריש. על פי התכנון, הרובע החדש צפוי לכלול 332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות כמו גם 1,650 יחידות דיור.

כיום, בתחום המגרשים המוצעים לשיווק, קיימים גידולים חקלאיים, והשטח עתיד להתפנות בהתאם להסדר שבין רמ"י לקיבוץ מצר.

על פי נתוני המכרז מחירי המינימום לקרקע (לא כולל מע"מ) ובתוספת הוצאות פיתוח (ללא מע"מ), נעים בין 1,500-2,500 שקלים למ"ר. לשם השוואה, במכרזי התעסוקה והמסחר שהתפרסמו בשנה שעברה בשכונת מעו"ף ונכשלו, המחיר למ"ר עמד בממוצע סביב 4,500-4,000 ש"ח למ"ר של זכויות בנייה.

ראש עיריית חריש יצחק קשת ציין ביחס לנושא כי "מאמצי העירייה נשאו פרי ואנו מזהים בשורה משמעותית ברמות המחירים ובאטרקטיביות של שטחי השיווק".

המכרז של חריש דרום ייסגר למציעים ב-12 באוגוסט השנה. ראש העיר הדגיש כי "בתקופה הקרובה נוציא לדרך מסע פרסום וכנסי יזמים כחלק מריכוז המאמץ להצלחת השיווקים והקמת חריש דרום". הוא סיכם באומרו כי "הצלחת מכרזי התעסוקה תהיה צעד משמעותי בדרך לייצובה הכלכלי של העיר".

לקריאה נוספת: חוזרים למחירי 2020: הנחות ״מחיר מטרה״ בחריש דרום גדלו משמעותית

–

רשות מקרקעי ישראל פרסמה השבוע חוברות שני מכרזים הכוללים יחד בינוי של 683 דירות ו-51 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ברובע חריש דרום החדש. 374 דירות יימכרו לזכאי משרד הבינוי והשיכון במסלול ״מחיר מטרה״, בהנחות גדולות, שיאפשרו לזכאים לרכוש דירה במחיר של לפני קפיצת המחירים הגדולה בעיר

בסוף שנת 2023 פרסמו רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון מכרזים ראשונים לקרקעות ברובע ״חריש דרום״ החדש, לבניית דירות ושטחי מסחר. השבוע, חמישה חודשים אחרי, התפרסמו שתי חוברות מכרז, החושפות את מחירי הדירות הצפויים לזכאים, במסלול ״מחיר מטרה״.

בשני המכרזים יחד ייבנו, בשמונה מתחמים, 683 יחידות דיור חדשות ו-51 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר.

בסך הכל מתוכננות להיבנות בחריש דרום 1,650 יחידות דיור, לצד כ-332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות. מכרזים נוספים יתפרסמו בהמשך והצפי הנוכחי לבניית הרובע כולו הוא בין חמש לעשר שנים.

55% מהדירות – במסלול מחיר מטרה

מכרז אחד הוא לקרקע המיועדת לבניית 216 דירות, למכירה בשוק החופשי, בתוספת 11 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. הקרקע תימסר למרבה במחיר, בכפוף למחיר המינימום והוצאות הפיתוח שנקבעו במכר. מחיר דירה ייקבע בהתאם לכוחות השוק, לתחשיבים ולכדאיות הקבלנים.

המכרז השני הוא לקרקע המיועדת לבניית 467 דירות, רובן במסגרת מסלול מחיר מטרה לזכאי משרד הבינוי והשיכון, וכ-40 אלף מ"ר של מסחר ותעסוקה.

על פי תנאי מכרז "מחיר מטרה״ 80% מהדירות יוקצו לזכאי משרד הבינוי והשיכון (כ-374 דירות) ו-20% הנותרות, שהן הדירות היקרות בפרויקט, יוקצו למכירה בשוק החופשי. לכל דירה במסלול מחיר מטרה תוצמד חניה אחת לפחות.

374 הדירות במסלול ״מחיר מטרה״ מהוות כ-55% מתוך 683 הדירות הצפויות להיבנות בשני המכרזים יחד.

חזרה למחירים של פעם

מכרזי ״דירה בהנחה״ ולפניהם מכרזי ״מחיר למשתכן״ סיפקו בעשור האחרון הנחות של מאות אלפי שקלים לזכאים ברכישת דירות ברחבי הארץ. בחריש נבנו אלפי דירות במסלול ״מחיר למשתכן״ בשכונות מעו״ף, הפרחים ובצוותא. מחירי דירות 4 חדרים סטנדרטיות במסלול ״מחיר למשתכן״ עמדו בתחילה על 800 אלף שקלים בקירוב, מחירים ששיקפו אז חזרה למחירי הדירות בימים הראשונים של הקמת העיר.

לשם השוואה, במכרז ״מחיר מטרה״ שפורסם בשכונת הטרפז באוקטובר 2022 מחיר דירה לאחר הנחה לזכאים של 20% (שהוגבלה ל-300 אלף שקלים), עמד על כ-1.3 מיליון שקלים לדירת 100 מ"ר סטנדרטית. מחיר זה שיקף קפיצה של כ-60% במחירי הדירות לזכאים מאז המכרזים הראשונים.

מאז, עודכנה תוכנית ״דירה בהנחה״ כך שעבור יישובים מסויימים, וביניהם חריש, תתאפשר הגדלת ההנחה באופן משמעותי.

לא רק ששיעור ההנחה הוגדל ל-25%, הוא גם נלקח ביחס למחירי 2020, טרם קפיצת המחירים הגדולה בעיר. לחישוב המחיר הסופי הוכנסה מגבלת הנחה של 600 אלף שקלים, אם המחיר יורד מתחת למחירי 2020 או תקרת מחיר שנקבעה על פי מחירי 2020 במידה וההפרש בין מחירי השוק כיום למחירי 2020 גבוה מ-600 אלף שקלים. בשורה התחתונה, המשמעות היא חזרה למחירי 2020 או פחות מכך.

״מנגנון החישוב של רמ"י השתנה וההנחות הוגדלו", מסביר ברוך ליבוביץ', שמאי מקרקעין מחברת מנשה-ליבוביץ' שמאות מקרקעין. "ניקח לדוגמה דירה סטנדרטית שמחירה כיום בשוק הוא 1.6 מיליון שקלים ובשנת 2020 עמד מחירה על 1.1 מיליון שקלים. ב״מחיר מטרה״ היא תימכר כעת לזכאים במיליון שקלים בלבד״ (600 אלף שקלים הנחה ביחס למחיר השוק היום – ר.פ). דירה קטנה יותר שמחירה כיום 1.25 מיליון ש״ח תימכר לזכאים ב 750 אלף ש״ח בלבד וזה מחיר נהדר ועסקה טובה״.

עבור חריש, החזרה למחירי 2020 משמעותה חזרה למחירים של לפני עליית המחירים הגדולה, כפי שניתן לראות בגרף התפתחות המחיר למ״ר בחריש, מתוך סקירת הנדל״ן של חריש סיטי. "הקפיצה הגדולה במחיר למ"ר שהיתה בחריש אינה זהה לשאר הארץ כי חריש היא עיר חדשה שעדיין אינה מיוצבת מבחינת המחירים. בעיר בפיתוח הקפיצות הן גדולות יותר״, מסביר ליבוביץ'. ״שומת המחיר למ״ר שצוינה במכרז הנוכחי מדברת על מחירים למ״ר של 10,500 אלף ש״ח ב-2020 לעומת כ-15,500 ש״ח באפריל השנה, זוהי עלייה של 50% במחיר״, הוא מוסיף.

סיכוי גבוה ל"בני המקום", סיכוי נמוך לאחרים

על פי תנאי המכרז, המדינה תתן עדיפות ל"בני המקום", תושבי חריש (זכאים שכתובת מגוריהם בחריש ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות).

במכרז האחרון של דיור במסלול מחיר מטרה במתחם הטרפז, שהתקיים ברבעון האחרון של שנת 2022, כל ״בני המקום״ שניגשו להגרלה זכו, בשל מיעוט נרשמים שהשתייכו לקטגוריית "בני המקום" ביחס להקצאה. לעומתם, סיכויי הזכייה של נרשמים אחרים, שאינם ״בני המקום״ היו נמוכים ונעו בין 1.1%-2.5%, בשל שיעור ההשתתפות הגבוה בהגרלות.

ציפייה דרוכה לתוצאות מכרז שלישי – למאות אלפי מ״ר של שטחי מסחר

כאמור, שני המכרזים כוללים גם 51 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, אולם קיים גם מכרז שלישי, שפורסם גם הוא בדצמבר 2023 וכולל מאות אלפי מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, אך טרם פורסמה חוברת מכרז ליזמים.

להצלחת השיווק ליזמים של שטחי התעסוקה והמסחר חשיבות גבוהה לעתיד העיר. שטחים אלה אמורים לספק תעסוקה לתושבי חריש ולא פחות חשוב מכך, הכנסות לקופת העירייה שיהוו מנוף משמעותי לכלכלת העיר ולחוסנה.

ראוי להזכיר שמכרזי התעסוקה והמסחר שפורסמו בסוף שנת 2023 עבור שלושה מתחמים בשכונת מעו"ף נכשלו ונסגרו ללא מציעים. זאת על אף מאמצים גדולים שעשתה העירייה על מנת להופכם לאטרקטיביים, ואף קיימה כנס ייעודי ליזמים בו הציעה הטבות מפליגות.

כשלון המכרזים בשכונת מעו"ף אינם סימן מעודד, וכעת נותר לראות אם עבור היזמים, מכרזי חריש דרום אטרקטיביים יותר מאלה של שכונת מעו״ף.

ראש עיריית חריש יצחק קשת ציין בראיון חג שהתפרסם בחודש אפריל כי "צריך להבין שאנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה, סיטואציה מורכבת שלא הייתה כמותה אולי 20 שנה, סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה".

"אחד הדברים החשובים שעשינו, זה שהצלחנו לשמר את ההישג שפרצנו במכרזים למעו"ף (הוזלת מחיר רכיב הקרקע) גם בחריש דרום.

"בנוסף, שינינו את החלוקה של המגרשים במכרזים של חריש דרום, כך שמי שזוכה בשטחי תעסוקה, זוכה גם לבנות מגורים, כדי שתהיה לו כדאיות כלכלית. בדיור, מתח הרווחים הוא קבוע ונמוך, אבל הוא הרבה יותר בטוח. בנוסף, לבנקים קל יותר לתת ליווי פיננסי לפרוייקטים של דיור מאשר לתעסוקה".

בהודעה הרשמית שמסרה עיריית חריש בדצמבר 2023 נמסר כי "העירייה תקים מנהלת ייעודית לקידום הצלחת השיווקים באמצעות מסע פרסום, כנסי יזמים ופעולות מול רשות מקרקעי ישראל כדי שמחירי הקרקע יהיו אטרקטיביים ליזמים".

השילוב בין מגורים ותעסוקה: "זה העתיד"

רוח גבית חיובית מספק ליבוביץ': "על פניו נראה שאלו פרויקטים יחסית אטרקטיביים. המצב כיום הוא שיש ליזמים עלויות מימון מאוד-מאוד גדולות והריביות בשמיים. יזמים לא כל -כך ממהרים לקחת עסקאות כאלה.

"מצד שני, מחיר מטרה יכול לזרז את המכר של הדירות וליצור תזרים לקבלן, אז דווקא למכרזי מחיר מטרה יש יותר מקום בתקופה הזו".

ליבוביץ׳ מתייחס גם לשילוב בין מגורים לשטחי תעסוקה ומסחר וקובע כי "זה העתיד. מכרזים דומים מתפרסמים גם בערים הגדולות. החשיבה היא ששילוב כזה מספק לאנשים איכות חיים, הם פחות בדרכים, פחות בנסיעות ויותר זמן קרוב לבית. למכרזים האלה צריך יזם גדול שיודע לנהל פרויקטים של מאות יחידות דיור ולבנות רבי קומות. את שטחי המסחר, היזמים בדרך כלל משכירים, הם אוהבים להשאיר אותם בחזקתם ולהפוך אותם לנכס מניב.

"לגבי משרדים, יש ביקוש בחריש, האוכלוסייה גדלה ורבים לא רוצים לצאת מהעיר, ולכן אני מעריך שיהיה ביקוש גדול בתחום, מה שעשוי לעודד יזמים לגשת למכרזים".

מכרז מחיר מטרה אמור להיסגר למציעים ב-24 ביוני והמכרז לבינוי דירות בשוק החופשי ייסגר ב-15 ביולי 2024. אם אכן יהיו מציעים והמכרזים יסגרו בהצלחה, ההגרלות לזכאים יתפרסמו בהמשך השנה או סביר יותר, במהלך שנת 2025, בהתאם להיערכות משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל.

לקריאה נוספת: רובע ׳חריש דרום׳ החדש: אורבני ותוסס יותר בזכות מודל חדש-ישן

חריש מתחילה בקרוב פרק חדש: ההנהגה החדשה שתיבחר תתמודד עם מספר נושאי ליבה מהותיים בעיר, עם אתגרים משמעותיים ותקבל הכרעות חשובות שיתוו את הדרך לעתיד חריש, לא רק בקדנציה הבאה, אלא גם בעשורים הבאים. מהם האתגרים המרכזיים של חריש ואיזו השפעה עשויה להיות להם על עתידה?

בשבוע הבא יתקיימו הבחירות המקומיות וייבחר ראש עיר חדש ו-15 חברי מליאה חדשים בחריש. הנהלת העיר החדשה תנווט את חריש בין האתגרים המרכזיים של העיר. יכולות הביצוע של הנבחרת החדשה, החזון וההחלטות בשטח, יעצבו ויקבעו את עתיד העיר ותושביה, לטווח הארוך.

אתגר ראשון: מעיר נתמכת לעיר עצמאית

האתגר המרכזי והמשמעותי שעומד בפני העיר היא הפיכתה לעיר עצמאית בעלת הכנסות, שמסוגלת לספק לתושבים שלה שירותים איכותיים ללא תמיכה ממשלתית.

בעשר השנים האחרונות חריש היא עיר נתמכת, בזכות שתי החלטות ממשלה: הראשונה, הראשונה מדצמבר 2015, הזרימה לעיר כמיליארד שקלים, והשנייה, מאפריל 2022, הזרימה כ-600 מיליון שקלים נוספים.

באוקטובר 2020, סמוך לסיומה של החלטת הממשלה הראשונה, פרסם משרד הפנים דו"ח 'דיור מואץ וחוסן מוניציפאלי' שחזה בטווח של חמש שנים, ירידה חדה של 65% בתקציב השירותים העירוני שיינתן לתושבי חריש, בתחומי החינוך, הרווחה, התרבות והתשתיות, בשל גידול מואץ של 300% במספר התושבים והכנסות מועטות מדי משטחי מסחר ותעשייה. זוהי תחזית הירידה החדה ביותר מבין עשרות הערים שנסקרו בדו"ח.

הקושי: שיווק מגרשי התעסוקה והמסחר בעיר

חלון ההזדמנויות של חריש הוא קצר. ב-2025 התמיכה התקציבית של ממשלת ישראל בעיר תסתיים. גם התוספת התקציבית של 20 מיליון שקלים שאושרה לחריש במסגרת חוק ההסדרים לא תספיק לסגירת הפער התקציבי הצפוי להסתכם בשנת 2026 בכ-38 מיליון שקלים.

כדי להגדיל הכנסות חייבת חריש להגדיל את שטחי המסחר המניבים ארנונה עסקית לעירייה. אולם עד כה, שיווק שטחי המסחר נתקל בקשיים מרובים.

המכרז במעו"ף נכשל בפעם החמישית

בספטמבר 2023 נכשל מכרז לשלושה מגרשי תעסוקה במעו"ף, שפורסם זו הפעם החמישית. מגרשים אלו יצאו לשיווק לראשונה כבר בשנת 2018, אולם הפעם תלתה עיריית חריש תקוות גדולות בהצלחתו.

הסיבה לאופטימיות, שלא הוכיחה עצמה, נבעה מההוזלה במחירי הקרקע במכרז, שהוצעה ליזמים במחיר מינימום, נמוך בלמעלה מ-50% בהשוואה לאותם מכרזים שפורסמו ב- 2021.

למעשה, עיריית חריש לא הסתפקה בהפעלת לחץ על רמ"י להוזלת רכיב הקרקע, וניסתה למשוך את היזמים על ידי מתן הטבות נוספות משמעותיות.

העיקרית בהן, היא הסבה של 30% משטחי התעסוקה והמסחר במגרשים למאות דירות (רווחיות יותר ליזם), בדומה לתוכנית שאושרה ליזם ליאם הנדסה גרופ במגרש  304 בשכונת מעו"ף,  היחיד ששווק עד כה בהצלחה.

האם מכרזי התעסוקה בחריש דרום יצליחו?

כישלון המכרז מטריד מאוד במיוחד לנוכח העובדה שמאגר הקרקעות הגדול של העיר לתעסוקה ומסחר, ברובע חריש דרום יצא גם הוא למכרז בדצמבר 2023.

בחריש דרום מצויים 316 אלף מ"ר לתעשייה ומסחר. האם ניתן להקיש מתוצאות הכישלונות במעו"ף על חריש דרום?

את הצלחת או כשלון המכרזים בחריש דרום – לא ניתן בשלב זה לנבא אולם ראוי לציין כי בארץ כולה קיים עודף שטחים מניבים שמקשה גם על עיריות מבוססות לשווק שטחים מסחריים.

לקושי זה יש להוסיף את מצב המשק, השיתוק בענף הנדל"ן והמשך המלחמה  – כולם גורמים משמעותיים שעשויים להשפיע על התוצאה הסופית.  ראש העיר הבא חייב לייחד מאמצים למציאת הכנסות לקופת העירייה באפיק עיקרי זה אך גם בערוצים מקבילים.

דוגמאות לא חסרות: קבלת הכנסות ממשאבים אזוריים כמו מחצבות ורד, הקמת חברה כלכלית שתנהל נכסים עירוניים ותמקסם הכנסות, דרישה להכרזת חריש כעיר באזור עדיפות לאומית, שמעניקה הטבות כלכליות ליזמים, שותפות באזורי תעשייה אזוריים בכפר קרע ו/או מ.א מנשה – כל אלה הן דרכים כשרות וחיוניות להגדלת הקופה העירונית. וכן, גם חיזור על הפתחים וקבלת תקציבים ממשלתיים נוספים.

אתגר שני: תחבורה 

ללא אזור תעסוקה, רוב תושבי חריש נאלצים לעבוד מחוץ לעיר ולבלות שעות על הכביש. תושבי העיר זקוקים לפתרונות תחבורה טובים ומהימנים. בקדנציה האחרונה התקדם נושא תשתיות הכבישים, כחלק מהחלטת הממשלה האחרונה שייחדה כספים גדולים לנושא.

350 מיליון שקלים יושקעו בסלילת היציאה הדרומית לעיר, כביש 611 שכבר החלו העבודות לסלילת חלקו המערבי, ולהוספת נתיב בכבישים 574 ו-581 אליהם מתנקז הכביש.

כעת יש להקצות את המאמצים לייצר תחבורה ציבורית טובה ואמינה בתוך העיר ובקישוריות שלה לערים אחרות בארץ.

בחודשים הקרובים אמור להתחיל לפעול מסוף האוטובוסים המערבי שנבנה בהשקעה של למעלה מ-30 מיליון שקלים ויכלול 10 מסופי אוטובוסים.

תחבורה ציבורית היא צו השעה

נכון להיום, מערך האוטובוסים בעיר שכולל רק שני קווים פנימיים וחמישה קווים בינעירוניים, עדיין לוקה בחסר. ההתניידות בין חריש לשאר הערים וגם בתוככי העיר אינה נוחה, בלשון המעטה.

ההחלטה המשמעותית ביותר בתחום התחב"צ היא ההכרעה על תוואי הרכבת, שתתקבל, כך על פי הערכות, השנה.

אם אכן תתקבל הבחירה המועדפת על עיריית חריש, חלופה4.1 הכוללת תחנת רכבת בכניסה לעיר (סמוך לקניון) היא תקפיץ משמעותית את האטרקטיביות של העיר ואת חיבורה למרחב.

חיבורים תחבורתיים נוספים בין שכונות העיר הם צורך הכרחי.  מכרז הקורקינטים שפרסמה העירייה בשנת 2022 נכשל. יוזמה פרטית לשאטלים משותפים בעיר כשלה גם היא, אבל יש להמשיך למצוא פתרונות שיסייעו לתושבי העיר להתנייד בלי רכב: הוספת  קווי אוטובוס פנימיים, סיום והסדרה של מערך שבילי אופניים בעיר, קידום מוניות שירות שעדיין לא פועלות בעיר, הרחבה של פרויקט השכרת הרכב השיתופי ורעיונות יצירתיים נוספים שמטרתם אחת: הקלת ההתניידות בעיר ומחוצה לה.

אתגר שלישי: הטרוגניות וניהול קהילה

גיוון גילאי: חריש צריכה להתבגר

חריש היא אבן שואבת למשפחות צעירות שחיפשו מגורים זולים ועמדה בהצלחה במשימתו של משרד הבינוי והשיכון, לספק דיור בר השגה לזוגות הצעירים.

צדו השני של המטבע הוא התפלגות אוכלוסייה לא פרופורציונלית ועומס משמעותי על קופת העיר.  על פי נתוני ביטוח לאומי מינואר 2024 כ-46.2% מתושבי העיר הם ילדים עד גיל 18. לשם השוואה, הממוצע הארצי מסתכם ב-32.6% בלבד.

ילדים הם אכן עתיד העיר, אבל חינוכם דורש משאבים גדולים מקופת העירייה הריקה, 51% מתקציב שנת 2023 הופנה לחינוך.

ההוצאה העירונית על משק בית של מבוגרים, נמוכה משמעותית, אבל פלח הגיל של בני ה-60 פלוס, מסתכם בחריש בכ-6% בלבד, פחות ממחצית הממוצע הארצי שעומד על 15%.

חריש צריכה לעשות מאמצים כדי לגוון את תמהיל האוכלוסייה בעיר. אחת הדרכים היא תכנון דירות מותאמות למבוגרים ו/או צעירים ורווקים.

על פי סקירת הנדל"ן של חריש סיטי, בשנת 2023 עמד חלקן היחסי של דירות 3 חדרים על כ-11% מסך המכירות. ההנהגה החדשה צריכה להרחיב את המגמה ולשנות את התפישה הקיימת המנציחה תכנון של דירות 4 ו-5 חדרים.

בישיבה הוועדה המיוחדת לתו"ב מינואר 2024 אושרה ליזם הקלה לבנייה של דירות 4 חדרים בפרויקט הטרפז, במקום דירות 3 חדרים אליהן היה מחויב על פי התב"ע.

בנוסף, הנהגת העיר צריכה לעשות מאמצים גם למשיכת אוכלוסייה מבוססת יותר מזו המתגוררת כעת בעיר. על פי נתוני ביטוח לאומי, הן השכירים בחריש והן העצמאים משתכרים משמעותית פחות מממוצע ההכנסות בערים אחרות. אוכלוסייה חזקה עשויה לתרום לכלכלת העיר, לחיזוק העסקים המקומיים כמו גם למשיכת רשתות ארציות ומותגים לאומיים שיבחרו לפתוח סניפים מקומיים בעיר.

בניית קהילה וניהול סכסוכים

קהילה מגוונת יותר זקוקה גם לניהול מתמשך. על פי נתוני עיריית חריש מאוגוסט 2023, כ-50% מתושבי העיר הם חילונים ומסורתיים, 35% הם דתיים לאומיים ו-15% הם חרדים. כלל האוכלוסייה מתגוררת יחד, ללא הפרדה, באותן שכונות ובאותם הבניינים, ולא אחת מתעוררים מתחים ומאבקים על המרחב הציבורי ועל צביון העיר.

בקדנציה האחרונה חוקקה ההנהגה ברוב של 7 תומכים מול 2 מתנגדים את חוק השבת, שהגדיר מתחמים מוגדרים בפאתי העיר ובמרכזי השכונות בהם ניתן להפעיל עסקים בשבת. החוק לא אושר על ידי משרד הפנים עד עצם היום הזה.

ראש העיר הבא יצטרך להתמודד עם נושא הליבה הבוער הזה, ולהסדיר חוקית את הנושא ואת עמדת העירייה ביחס לסוגיות כמו הפעלת מופעי תרבות בשבת לקהילה החילונית, יחס לקהילה הגאה ופתיחת עסקים בשבת.

בנוסף, יישמה עיריית חריש בקדנציה האחרונה שיטת הקצאת קרקע שחילקה אלפי מ"ר של קרקעות ציבוריות ללא תשלום לקהילות דתיות שהקימו בתי כנסת. שיטה זו אינה מתאימה לציבור החילוני שאינו רגיל להתארגן בקהילות ולכן יצא נפסד. חובה על ההנהגה החדשה למצוא מנגנון שונה שיאפשר לקהילות חילוניות לקדם מרכזים חברתיים עבורם.

הסוגיות והמאבק על צביון העיר יחייבו את הדרג הנבחר גם לבחור אם לאכוף את לשון החוק ביד רכה או קשה ואילו סנקציות יינתנו למפירים אותו. בקדנציה האחרונה התמודדה ההנהגה עם פתיחת בתי כנסת לא חוקיים ואפילו מקווה בדירות ללא היתר. הוועדה המיוחדת לתו"ב בחרה ביודעין שלא להטיל קנסות ובחרה במדיניות אכיפה מדורגת אך מקלה. יש לקוות שעם תחילת פעילותה של הוועדה המקומית לתו"ב, היא תאשר מדיניות אכיפה תקיפה יותר.

אתגר רביעי: לחצי הפיתוח מול שמירה על הסביבה

הנהגת חריש תצטרך להתמודד עם סוגיות משמעותיות נוספות בתחום הביטחון, החינוך, מתן מענים לנוער, איכות האוויר ושמירה על השטחים הפתוחים. אחת השאלות החשובות שיעמדו לפיתחה של ההנהגה היא צמיחתה של העיר.

חריש צפויה לאכלס בתוכניות הקיימות כ-65 אלף תושבים. עם זאת, קברניטי המדינה מעוניינים להגדיל את חריש ל-100 אלף תושבים.

האם התרחבות משמעותית זו היא אכן נכונה לחריש? הנהגת העיר החדשה תצטרך להתמודד מול לחצי הפיתוח של העיר תוך שמירה על אחד המשאבים החשובים של חריש, שטחי היער המשמעותיים המקיפים אותה משלושה כיוונים.

אם הוועדה המקומית לתו"ב תצליח בעשור הקרוב להתמקד בפיתוח אזורי התעסוקה המניבים שכבר אושרו, ולשמור על שטחי חריש צפון, מבלי להוסיף עוד כ-10,000 יחידות דיור לעיר, קופת העיר ותושביה, יצאו נשכרים.

התנועה בחריש דרום תזרום אחרת. כך לפחות מאמינים מתכנני השכונה שנבנתה בגריד צפוף של רחובות, שייעודו לעודד הליכתיות ולהפחית עומסי תנועה. עוד בתכנון: כבישים חד סטריים רחבים יותר מכבישים דו סטריים בשכונות הקיימות, מדרכות צרות בהשוואה למדרכות שנבנו בשכונות החורש ואבני חן, חניות תת קרקעיות ושבילי אופניים

חריש דרום, הרובע החדש של העיר, נמצא בימים אלה בשלב מכרזי קרקע ראשונים. בחריש דרום מתוכננות 1,650 יחידות דיור לצד 332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות.

אם אכן המכרזים לשטחי התעסוקה יצליחו, והתקוות שתולה הנהגת העיר אכן יתממשו, השכונה החדשה תספק לתושבים אלפי מקומות עבודה, שיאפשרו לחרישאים לעבוד סמוך לבית, במקום לבלות שעות על כבישי ישראל העמוסים לעייפה, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.

תכנון התנועה בחריש דרום אמור לתת מענה לנסיעות של כ-6,600 תושבים שיגורו ברובע ולאלפי עובדים מדי יום. מערך התנועה אמור גם לספק פתרונות נסיעה, חניה, פריקה וטעינה למשאיות וכלי רכב כבדים באזור התעשייה המתוכנן.

כיצד תוכננה התנועה בחריש דרום והאם היא שונה מאוד מחמש השכונות הקיימות בעיר?

רשת צפופה של רחובות

את רובע חריש דרום תכנון משרד האדריכלים יחיאל קורין, שתכנן גם את שכונת בצוותא. אדריכל עופר קורין מסביר: "התוכנית של חריש דרום עברה הרבה תהפוכות, להבדיל משכונת בצוותא או שכונות אחרות בחריש, היא עברה לתכנון רשת מאוד-מאוד צפופה של רחובות, אלמנט ידוע שמעודד הליכתיות״.

"מדובר בגריד צפוף של רחובות עם כמה שיותר צמתים. תכנון בלוקים וצמתים במרחק של 100-120 מטרים בלבד, שהם מרחקי הליכתיות מקובלים כיום בעולם. בגלל ששלד הרחובות הרבה יותר צפוף, זה מאפשר לנו להקטין את הרחובות.

"בחריש דרום לא תראו רחוב שומם של 50 מטרים כפי שיש היום בחריש. רחובות רחבים אלה טובים לרכב אבל לא להולך הרגל או לרוכב האופניים. יש בשכונה רחובות חד-סטריים של 14.5 מטרים שהם הרבה יותר בטוחים למשתמשי הדרך".

גם שאר השכונות בחריש תוכננו במטרה לעודד הליכתיות, לא?

"לא, זו סיסמה בלבד. הליכתיות היא מושג אמפירי-מדעי שניתן למדידה. כשאין מרחקים של 100 מטרים מצומת אחד לשני אי אפשר לדבר על  הליכתיות", הוא פוסק ומוסיף: "אנשים שיגורו בחריש דרום ויעבדו כאן יוכלו ללכת מהמשרד הביתה ברגל או באופניים".

25% משטח התוכנית הוא כבישים

עיון בנספח התנועה של תוכנית חריש דרום מגלה כי אכן המרחקים המתוכננים בין צומת לצומת הם קטנים מאוד, 100 עד 120 מטרים בלבד. אחת המשמעויות הנגזרות מכך היא יכולת הנהג לבחור במגוון דרכים לנסיעה והוא לא מחויב לדרך אחת בלבד, ארוכה ופקוקה. כך לדוגמה, הנסיעה ברחוב לוטם בשכונת הפרחים היא למשך מספר קילומטרים ללא יציאה נוספת.  השוואה לכביש באורך דומה בחריש דרום מגלה כי לנהג יש 6 נקודות יציאה שונות לבחירתו.

קורין מפרט: "צפיפות הרשת מפחיתה עומסי תנועה. אם יש לך נהגים מ-1,000 יחידות דיור שנוסעים על רחוב אחד, לעומת נהגים מ-1,000 יחידות דיור שיש להם 6 יציאות שונות, העומס בכביש הוא שונה. זה כמו ב-WAZE", הוא מוסיף. "אם האפליקציה נותנת לך 5 אפשרויות שונות לנסיעה, ברור שיהיה פחות עומס על כל נתיב".

"הצפיפות של הכבישים והרחובות הרבה יותר גבוהה משאר השכונות בחריש ויש הרבה יותר מהם. אם בודקים כמה סה"כ כביש יש בתוכנית של חריש דרום, מגלים שבין 20%-25% משטח התוכנית הוא של כבישים ורחובות, זה המון. זה מאפשר לנו לתכנן כבישים פחות רחבים, בקנה מידה אנושי יותר". מסכם קורין.

היררכיה של כבישים

גריד הרחובות שתוכנן כשתי-וערב מציג היררכיה ברורה של רחובות. רוחבו של הרחוב הראשי בחריש דרום (כביש א' -חץ אדום), שהוא דו מסלולי ודו-סטרי, נקבע ל-40.5 מטרים.

הוא צר יותר משדרת דרך ארץ ושדרות ההגשמה שרוחבן נקבע ל-52.5 מטרים, רוחב שהעניק לתושבי העיר תחושת זרות וניכור.

נראה שהשגיאה תוקנה והרחוב הראשי ברובע החדש דומה לדרכים ראשיות בערים הגדולות כמו "דרך נמיר" בתל-אביב (40 מטר) או "שדרות גולדה מאיר" בירושלים (40 מטר).

כביש זה מתחבר בחלקו הדרומי לכביש 611. הרחוב הראשי אמור לספק פתרונות לתחבורה ציבורית, שתחבר בין חריש דרום לשאר שכונות העיר. בכביש זה אמור לעבור בעתיד הרחוק נתיב תחבורה ציבורית המיועד לרכבת קלה.

אחריו בהיררכיה ניתן להצביע על הכביש הדרומי ביותר בשכונה (ג' – חץ צהוב), מקביל לכביש 611. כביש זה הוא דו-סטרי ברוחב של 19 מטרים בלבד, כמחצית מרוחבו של הכביש המרכזי, והוא אמור לשרת את אזור התעשייה שמתרכז ברובו בחלקה הדרומי של השכונה. עם זאת, הוא רחב יותר מכבישים דו-סטריים שקיימים בשכונות הוותיקות של חריש. לדוגמה, רחוב כלנית, דו-סטרי ברוחב של 16 מטרים בלבד.

עוד מתוכננים בשכונה כביש חד-סטרי (ב' – חץ חום) ברוחב 17.5 מטרים, במרכז השכונה שמשרת הן את אזור התעסוקה והן את דיירי השכונה.

כביש חד-סטרי נוסף (ד' – חץ ורוד) ברוחב של 14.5 ישרת את אזור המגורים המתוכנן בחלקה הצפוני של השכונה.

אם נשווה שוב לרוחבו של רחוב כלנית בשכונת הפרחים נראה כי הרחובות החד-סטריים בחריש דרום הם רחבים יותר ומרווחים ביחס לרחובות הקיימים בחריש.

חגי שוויצר, מומחה לתחבורה ציבורית, תושב העיר וחבר סיעת 'דרך ארץ' בראשות איציק לב, אומר כי "על פניו, מבחינת דרכי גישה התוכנית של חריש דרום נראית בסדר". ביחס לכביש הראשי, הרחב ביותר הוא מציין כי "לאוטובוסים זה נתיב צר, אם אוטובוס מגיע לתחנה, אוטובוס אחריו יתקשה לעקוף אותו, אבל בגלל שזה שני נתיבים בכיוון אחד, זה בסדר".

ומה בנוגע לרוחב המדרכות?

משה ליבוביץ', מחברת גרונר ד.א.ל מהנדסים הוא מתכנן התנועה והכבישים של חריש דרום. ליבוביץ מציין שרוחבן מתוכנן להיות בין 2.5-2 מטרים. "לדעתי 2.5 מטרים זה המינימום הרצוי. מותר גם 2 מטרים, זה תקני, אבל זה כבר צר, בטח אם אתה רוצה להוסיף עצים ועמודי תאורה במדרכה".

אי אפשר "לטוס" בכביש

ליבוביץ' מסביר את ההיגיון בהיררכיית הכבישים שנקבעה: "יש ציר ראשי שהוא הכיוון הראשי, ויש ציר משני שהנהגים שנוסעים בו תמיד יעצרו. הנהגים בכיוון המשני נוסעים דרך צמתים שנמצאים במרחק של 100 מטרים וצריכים לתת זכות קדימה, הם לא יוכלו "לטוס" בכביש.

"מכיוון שאנחנו גם מגביהים את הצמתים, הם הופכים להיות אלמנטים ממתני תנועה. נהגים יגיעו לצומת שהוא גם מעבר חצייה ויאלצו להאט ולעצור".

ליבוביץ מתייחס לרוחב המיסעה (חלק הדרך או הכביש המיועד לכלי רכב מנועיים) ומדגיש כי רוחב הכבישים בחריש דרום יאפשר לנהגים נסיעה נוחה, גם אם מדובר בשני כלי רכב גדולים הנוסעים מול השני.

"אני לא יודע מה קורה בכל חריש, בזה אני לא מעורב. אבל אנחנו מתכננים ולוקחים בחשבון שברחובות דו-סטריים עם אוטובוסים שנוסעים אחד מול השני, אין מצב שהם יאלצו לעלות למדרכה או לא לעבור".

מה רוחב המיסעה המתוכנן?

"יש לנו כבישים (מיסעה) ברוחב של 6.5 מטרים, אוטובוסים אמורים לעבור זה מול זה בלי בעיה. צריך לזכור גם שיצרנו מסלולי תחבורה ציבורית בצירים מסוימים, אין צורך באוטובוסים בכל הרחובות כי בתכנון הגריד, תחנות האוטובוס נמצאות כל 400 או 500 מטרים, ומרחק ההליכה אליהן הוא של 250 מטרים לכל היותר".

שלמה קליין, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת תחבורה מדגיש גם הוא כי "בחריש דרום אוטובוסים יוכלו לעבור". לדבריו, גם כיום אין בעיה עקרונית בנסיעה של אוטובוסים בכבישים דו-סטריים בעיר, אך הוא מסייג את רחוב לוטם בשכונת הפרחים, בו לדבריו "נעשתה טעות בביצוע והיא תתוקן".

מיתון תנועה גם בחריש דרום

אלמנטים של מיתון תנועה ייושמו גם בחריש דרום. קליין מציין כי "המקור לתכנון בתנועה בחריש דרום לא בא מאיתנו, הוא בא ממשרד התחבורה. כיום המדיניות הארצית היא לתכנן בהתאם למיתון תנועה. איפה שיכולים עושים את זה".

המושג "מיתון תנועה" נועד להוריד את מהירות הנסיעה ברכב ולעודד את בטיחות הולך הרגל. בהתאם, ההאטה באמצעות במפרים, שימוש בכיכרות וצמתים קרובים ותכופים תהיה חלק מחוויית הנסיעה בחריש דרום כמו בשאר חלקי העיר. "לא יהיו רמזורים בחריש דרום", מבהיר קליין.

לצד זאת, חשוב לציין כי חריש דרום תרושת בשבילי אופניים ומסוף תחבורה לתחב"צ. הכביש הראשי של השכונה, שמתחבר ל-611 רחב דיו כדי להפוך בעתיד לנתיב רכבת קלה או מטרו.

תקן החניה הופחת

"תקן החניה יהיה יותר נמוך, כי התקן במדינה השתנה. כיום הוא עומד על 1.3 חניה ליחידת דיור", עונה קליין אך מסייג ואומר "בימים אלה אנו עובדים על הנחיות מרחביות לקביעה ספציפית של תקן החניה בכל מתחם ומתחם בגלל שיש עירוב שימושים בין מגורים ומסחר. הנחיות אלו יאושרו בוועדה המקומית לתו"ב. נקבע גם דיון עם כל יועצי התחבורה בשאלה איזה סוגי רחובות יהיו ומה תהיה המגבלה בכל רחוב".

בחריש דרום, להבדיל מרוב השכונות הוותיקות יותר, חלק נכבד מהחניה יהיה תת קרקעי ו/או מקורה, הן במתחמי המגורים (50% ממקומות החניה) והן במתחמי התעשייה (90% מהחניה).

"ברחוב עצמו יש חניה בהתאם לתקן", מוסיף ליבוביץ. "התקן לחניה משנת 2016 מדבר על 10% מסך יחידות הדיור. אז אם יש בשכונה 1,650 יחידות דיור, צריך 165 מקומות חניה פזורים בכל הרחובות בשכונה. אם אין מספיק מקום ברחוב, חלק מהחניות יהיו בתוך המגרש כחניית אורחים. בנוסף, רוב החניות בחריש דרום יהיו מקבילות למדרכה, ולא אנכיות. יכול להיות שאנשים ירגישו שזה לא מספיק", מודה ליבוביץ.

שוויצר מסכים איתו: "בחלק התעשייתי של חריש דרום ראיתי מפרץ מתוכנן עם 12 מקומות חניה, זה נראה טוב, אבל כמה חניות שלא יהיו, זה אף פעם לא יספיק".

לקריאה נוספת: רובע ׳חריש דרום׳ החדש: אורבני ותוסס יותר בזכות מודל חדש-ישן

כבר למעלה משנה שמהנדסת העיר שרון פישמן עסוקה בהקמת אחד הגופים החיוניים ביותר לפעילותה השוטפת של העיר, ועדת תכנון ובנייה מקומית. ב-1 בפברואר תחל הוועדה החדשה בפעילותה. האם קצב פיתוח העיר ישתנה ומה תהיה ההשפעה על תושבי חריש?

החל מתאריך 22 בינואר ועד 1 בפברואר 2024 יהיו משרדי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש סגורים לקבלת קהל. בקשות חדשות להיתר בנייה לא יתקבלו בתקופה זו. הסיבה הרשמית: חפיפה והעברת אחריות לעיריית חריש שמקימה, לראשונה בתולדות העיר, ועדת בנייה מקומית.

הוועדה המיוחדת מסיימת את תפקידה לאחר 15 שנות פעילות, במהלכן חוותה חריש פיתוח מואץ. בשנה האחרונה היתה עסוקה מהנדסת העיר, שרון פישמן, בבניית הוועדה המקומית החדשה, שתהיה כפופה לוועדה המחוזית חיפה. אם תרצו, תוכלו לראות במהלך זה אבן דרך נוספת להתבגרותה של העיר.

המשכיות ורציפות בטיפול בתושב

"אנחנו מוכנים", אומרת פישמן, האחראית על אתגר ההקמה של הוועדה החדשה שתחל לפעול ב-1 בפברואר 2024. "עברנו את בדיקת הכשירות (של מנהל התכנון) וכעת אנחנו מפרסמים מכרזים לגיוס כוח אדם".

"יש המשכיות ורציפות טיפול בבקשות שכבר הוגשו. אנחנו לא נגיד לתושבים עכשיו להתחיל מחדש תהליך מול ועדה חדשה. ממש לא"

אתגר ההקמה של הוועדה המקומית כולל בתוכו היבטים רבים אולם אחת המטרות המיידיות היא העברת סמכות חלקה שלא תפגע בשירות אותו מקבל התושב. "יש המשכיות ורציפות טיפול בבקשות שכבר הוגשו. אנחנו לא נגיד לתושבים עכשיו להתחיל מחדש תהליך מול ועדה חדשה. ממש לא", מבהירה פישמן.

כוח אדם גדול: "נגייס הרבה אנשים"

בניגוד לרציפות בטיפול בבקשות, כוח האדם של הוועדה עשוי להשתנות, מערכתית ופרסונלית. "העובדים של הועדה המיוחדת התקבלו לאחר מכרז שקבע מראש שהם מסיימים את תפקידם במועד הזה. אם הם ירצו לגשת למכרזים החדשים של הרשות, זה ייבחן באופן עקרוני, אבל המכרזים שפורסמו הם חדשים".

אחת הטענות שעלו כנגד הוועדה המיוחדת היא שהוועדה פעלה בתת תקינה מבחינת אכיפה, ביחס למספר התושבים בעיר. האם יש שינוי בכוח האדם המתוכנן בוועדה?

"אני לא רוצה להתייחס להחלטות של הוועדה המיוחדת לגבי כוח אדם. אנחנו אישרנו את המבנה הארגוני של הוועדה המקומית מול מנהל התכנון. התקינה לכוח האדם נקבעה בהתאם לצפי הממוצע לבקשות של הציבור, שעמד בשנה האחרונה קצת מעל 100 היתרים. פרסמנו המון מכרזים של כוח אדם למגוון מאוד גדול של תפקידים. אנחנו נגייס הרבה מאוד אנשים".
פישמן מציינת לדוגמה כי במחלקת הפיקוח של הוועדה החדשה יעבדו שלושה פקחים. "לדעתי יש כיום מפקח אחד", היא מדגישה את ההבדל.

מדיניות אכיפה חדשה

שינוי נוסף יתמקד, כך נראה, במדיניות האכיפה של הוועדה. כזכור, בשנה שעברה אישרה הוועדה המיוחדת מדיניות אכיפה מדורגת לעבירות בנייה בעיר, וחלוקתן לעבירות בעלות השפעה גדולה על המרחב הציבורי, כמו פלישה לשטח ציבורי או הקמת בית כנסת לא מורשה, בהשוואה לעבירות שהשפעתן הציבורית פחותה, כמו סגירת פרגולה ללא אישורים.

פישמן מבהירה כי מדיניות זו אינה תקפה לוועדה החדשה וכי מדיניות אכיפה חדשה תאושרר עם כינוס המליאה החדשה של חברי המועצה החדשים, לאחר הבחירות המוניציפליות שנקבעו ל-27 בפברואר 2024 . "אי אפשר לאכוף את כל עבירות הבנייה, בגלל זה קובעים מדיניות אכיפה, אבל את שואלת אותי מה הוועדה תעשה? הוועדה המקומית תפעל ותאכוף הכול לפי החוק".

הבדל משמעותי נוסף יהיה ביכולת הוועדה המקומית להטיל קנסות כספיים על מפירי התקנות, עיצום ממנו נמנעה הוועדה המיוחדת.

אמנת שירות לתושב

אישור מדיניות האכיפה החדשה תתבצע בוועידת המליאה שתורכב מ-15 חברי המועצה החדשים שייבחרו בבחירות הקרובות. המליאה תאשר גם נוהלי עבודה חדשים ואמנת שירות חדשה לתושב. "אני כבר כתבתי אמנת שירות חדשה ששמה לה דגש גדול על שירות לתושב, אבל היא זקוקה לאישור המליאה", אומרת פישמן.

מרכז השירות לתושב ספג במשך תקופה ארוכה ביקורות קשות על תפקודו. כיצד מונעים את זה בגוף החדש?
"קודם כל בודקים את עצמנו. כדי לבצע את המעבר בצורה חלקה אנו נשתמש בשלב הראשון בפלטפורמה הקיימת, נפעל מהמשרדים הקיימים של הוועדה. שעות קבלת הקהל יהיו ארוכות יותר מהשעות של הוועדה המיוחדת.

"אנחנו נפרסם באתר הוועדה תשובות לשאלות שחוזרות על עצמן, כמו מותר/אסור לסגור מרפסת ו/או פרגולה ומידע שחשוב לתושבים.

"אני גם מתכננת גם בהמשך לעשות מפגש שולחן עגול עם מתכננים, אדריכלים ומהנדסים שעובדים בחריש ומגישים עבור התושב תוכניות בנייה. לשמוע מהם איפה הבעיות, היכן הקשיים ולטפל בנקודות האלה בשמחה".

זרוע ביצועית של הרשות

מהן אם כן המשימות העיקריות עימן תתמודד הוועדה המקומית בשנים הקרובות, בעיקר בהתחשב בעובדה שחריש כבר בנויה ברובה? פישמן מסבירה שעומס העבודה הגדול הקרוב צפוי להתרחש עם הוצאת היתרי הבנייה לשכונות הטרפז וחריש דרום אבל מוסיפה ומדגישה את נושא התכנון אותו תקדם הוועדה המקומית: "ועדה מקומית היא זרוע מאוד חשובה לרשות מקומית. היא גם אחראית על כל האכיפה וההיתרים בתחום הבנייה בחריש, ושתי שכונות משמעותיות מאוד הולכות להיבנות כרגע (חריש דרום וטרפז). וגם עוסקת בתכנון אסטרטגי והמימוש שלו.

"לדוגמה, בשכונת הפרחים אושרה לאחרונה תוכנית שיזמה הרשות להוספת שימושי מסחר מול פארק מתוכנן כדי לייצר מרכז שכונתי. אלו תוכניות שלוועדה מקומית יהיה אפילו קל יותר לתכנן בגלל שתהיה קורלציה בין האסטרטגיה והמימוש".

מפת הדרכים של הוועדה המקומית

אחת הטענות המרכזיות נגד הארכת מנדט הוועדה המיוחדת הייתה שהיא נשלטת על ידי אינטרסים חיצוניים של גופים ממשלתיים ואינה מייצגת את תושבי חריש. עד כמה האינטרס הציבורי-קהילתי של חריש יבוא לידי ביטוי בוועדה המקומית?

"גם היום בוועדה המיוחדת יושבים נציגי הרשות המקומית ומגנים על האינטרס הציבורי, ולכן אני לא כל כך מבינה את הטענה הזו. לחברי המועצה בוועדה יש אצבע והם יכולים להצביע בעד או נגד תוכניות.

"אני כן יודעת, שבשנתיים בהן האריכו את הוועדה היה מאוד מאוד חשוב לאשר את תוכנית המתאר. זו תוכנית מאוד מהותית וחשובה לעתיד של חריש, כי היא מסתכלת על חריש בתור מכלול עירוני אחד ולא כמו שתכננו את חריש בחלקים – התוכנית הזאת היא בעצם מפת הדרכים של הוועדה המקומית.
אפשר לומר גם כי הוועדה המקומית אמורה ליישם נכון את תוכנית המתאר שאושרה לתוקף בתחילת החודש שעבר".

לתכנן פודטק בחריש דרום

תוכניות הטרפז וחריש דרום אושרו. מה נשאר ברמה האסטרטגית לתכנן?
"היעד של מדינת ישראל בהתאם להחלטת הממשלה הוא להגיע ל-100 אלף תושבים. עם כל התוכניות המאושרות כיום בחריש אנחנו נגיע לכ-65 אלף תושבים.
הוועדה המקומית לא תוכל לאשר את התוכניות החדשות מבחינת הסמכויות אבל היא תוכל לתכנן אותן ולהגיש אותן לוועדה המחוזית".

את מתייחסת לתכנון שטח חריש צפון שיאושר על ידי וועדה מחוזית חיפה. מהו לוח הזמנים של פיתוח ואישור שטח זה בהשוואה לאישור המהיר של חריש דרום?

"מי שאחראי לזמני האישור הן אותן ועדות, לא אני. אני יכולה לומר שתהליכי האישור של חריש דרום היו מהירים יחסית, ארכו כשנה וחצי, אם כי התכנון של חריש דרום לקח מספר שנים. בפרדס חנה, לדוגמה, לקח להם בערך 8 שנים לאשר את אזור התעסוקה".

מה אופי העבודה שלכם בחריש דרום ובטרפז כשיש כבר תוכנית מאושרת לשכונות?
"כרגע עובדים בשתי השכונות, בטרפז מבצעים תשתיות מים, ביוב, חשמל והם כבר בשלבי סיום. היזמים שזכו בטרפז מתכננים כעת את הפרויקט בהתאם לתנאי המכרז. כל הבקשות שלהם והאישורים יגיעו לפתחה של הוועדה. אנחנו נאשר גם את השצ"פים, הגינות הציבוריות, למעשה את כל הבינוי בשכונה".
"חריש דרום נמצאת בתכנון. מכרזים ראשונים לשטחי תעסוקה בשכונה כבר פורסמו. אחת המשימות הגדולות שראש העיר התווה לי היא התרכזות במימוש אזורי תעשיה ותעסוקה בחריש דרום".

כלומר?
"נכון שיש תוכנית מאושרת לחריש דרום, אבל התחלנו לבחון מחדש מה נכון ומה לא נכון לבנות. האם אנחנו יכולים להציע שינוי תכנוני גם בחריש דרום וגם במעו"ף שישפר את המצב ויעזור לממש את השטחים? אנחנו מכירים את השיווקים של רמ"י, ואת זה שהם לא תמיד מצליחים.

"כוועדה מקומית הרבה יותר קל לעשות את זה בגלל שאנחנו יכולים ליזום תוכניות בעצמנו. לדוגמה, אנחנו בוחנים אם כדאי להקים בחריש דרום אזור לתעשיית הפודטק או לשלב אזורי מסחר כמו ביקנעם. בחריש גרים הרבה מאוד אנשים מהעולמות האלה שמחפשים לעבוד בבית ואם אנחנו יכול להקל על השיווק, לייצר מקורות הכנסה נוספים לעיר וגם לספק תעסוקה מקומית, זה יכול להיות מהלך נכון יותר לעיר. יש לנו את הכלים, יש לנו את היכולת ועכשיו יש לנו גם ועדה".

לקריאה נוספת: לאחר 15 שנים: נפרדים מהוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש

משרד הבינוי והשיכון בשיתוף רשות מקרקעי ישראל פרסם מכרז ראשון לשיווק מגרשי המסחר בחריש דרום. עוד התפרסמו מכרזים לבינוי 770 יחידות דיור ברובע החדש, המיועדים לזכאי מחיר מטרה ולשוק החופשי

ביום האחרון של השנה, ה-31 בדצמבר 2023, פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שלושה מכרזים חדשים לדירות בבנייה רוויה, דירות במסגרת פרויקט מחיר מטרה ו-18 מתחמים לתעסוקה ומסחר בשכונת חריש דרום.

רובע חריש דרום שצפוי לכלול 1,650 יחידות דיור, 332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות, הוא אחד ממנועי הצמיחה העתידיים החשובים של העיר חריש וישפיע דרמטית על הכנסות העירייה, חיזוק הכלכלה העירונית ויצירת מקומות עבודה בעיר.

פחות ממחצית יחידות הדיור

לקריאה נוספת: רובע ׳חריש דרום׳ החדש: אורבני ותוסס יותר בזכות מודל חדש-ישן

מתכנני הרובע החדש 'חריש דרום' מעריכים שהוא יהיה אורבני יותר ותוסס יותר בהשוואה לשכונות הקיימות בעיר, בזכות המודל החדש-ישן על פיו תוכנן. הצצה ראשונה לתוכנית הבינוי של הרובע החדש של חריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בראשות מושיק גולדשטיין, אימצה בחודש האחרון תוכנית בינוי מנחה למתן היתרי בנייה לרובע חריש דרום. תוכנית הבינוי שאומצה על ידי הוועדה, אינה מחייבת, אך היא מציבה עקרונות מנחים ליזמים לבנייה של הרובע החדש בהתאם לתפישה עירונית חדשה, שמקדם משרד הבינוי והשיכון.

המודל: עירוב שימושים

רובע חריש דרום תוכנן על ידי משרד האדריכלים יחיאל ועפר קורין בהתאם לתפישת עירוב שימושים. מראה הרובע ייבדל משמעותית משאר חמש השכונות הקיימות בעיר, שנבנו בעשור האחרון.

"התכנון של חריש דרום הוא מתקדם, מדובר למעשה בשתי וערב של רחובות", מסביר סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש שלמה קליין. "התכנון הכי מתקדם היום חוזר למעשה אחורה בזמן, ודומה לתכנון הישן של ערים מלפני 2,000 שנה. חריש דרום שונה משאר השכונות בחריש, שלא תוכננו בהתאם לתפישה זו".

מבט ראשון במפות התכנון מגלה שהרובע משתרע בין שני מוקדי טבע עיקריים, נחל נרבתא ממזרח ותל זאבים במערב. בין שניהם קיימת שדרה ירוקה להליכה ונסיעה שחוצה את הרובע ממזרח למערב.

במבט שני, מתגלים ריבועים ריבועים "בלוקים" על המפה. כבישים ישרים כסרגל מקשרים ביניהם בשיטת שתי וערב וכל בלוק הוא ייחודי ואינו הומוגני אלא כולל עירוב של בניינים. חלקם נמוכים בבנייה מרקמית, חלקם מתנשאים לגובה וביניהם מוסדות ציבור ושטחים ירוקים – והכל באותה יחידת שטח.

"רחובות בקנה מידה אנושי יותר"

גם לעין בלתי מיומנת, הסדר המובנה במפת הרובע בולט ומעיד על התמצאות קלה, בדומה לערים בינלאומיות רבות. קחו לדוגמה את מנהטן, שבנוייה בצורה של שתי וערב, אי אפשר להתבלבל בה ולא ללכת לאיבוד. כך גם בחריש דרום.

הרובע מחובר לשכונות בצוותא והפרחים באמצעות שלושה נתיבים, המרכזי בהם הוא שדרת ההגשמה והשניים הנוספים הם רחוב קהילה (בצוותא)  ורחוב יסמין (הפרחים). מדרום לרובע החדש ייסלל בעתיד גם כביש הגישה הדרומי של העיר.

למרות החיבור הרציף והטבעי לשדרת ההגשמה הרחבה, לדברי אדריכל יחיאל קורין, שתכנן את חריש דרום כמו גם את שכונת בצוותא, "נעשה ניסיון לתכנן רחובות בקנה מידה אנושי יותר".

"מתוכננים רחובות שיש בחלקם תנועה חד סטרית כדי לא להגיע למרחבים ענקיים לא מנוצלים כמו שיש בשדרת דרך ארץ. יש רחוב אחד שממשיך את שדרת ההגשמה, אבל הצרנו אותו עד כמה שניתן בהתחשב בעובדה שהוא ישמש נתיב תחבורה ציבורית בעתיד וישמש ככניסה החדשה לישוב".

עירוניות טובה כמו פעם

הצצה מעמיקה יותר לתכנון הבלוקים מגלה, שבנייני המגורים בחריש דרום כוללים מגוון רחב של טיפוסי בנייה. לא יהיו צמודי קרקע בשכונה החדשה, אם כי הבניינים המזרחיים ביותר, הסמוכים לשכונת בצוותא יהיו נמוכים יחסית. שאר טיפוסי הבניינים ינועו בין בנייה מרקמית (6-5 קומות) בניינים של 10-8 קומות ומגדלים (24-20 קומות). בניינים של תעשייה קלה ותעסוקה בלבד יתנשאו לגובה של 6-5 קומות.

על פי התוכנית ייבנו בחריש דרום כ-1,650 יחידות דיור, וכ-20% מתוכן יהיו יחידות דיור קטנות. לכלל הדירות יוצמדו מחסנים וחניות אולם בשונה משכונות חריש הקיימות, החניה במרבית המגרשים תהיה תת קרקעית אם כי באחוזים משתנים. בחלקם רק 50% מהחניה תהיה תת-קרקעית ובאחרים 90% וגם 100%. גם מבני הציבור ייבנו עם חניה תת קרקעית.

קורין: "תכנון חריש דרום מתבסס על עקרונות של ערים שאימצנו אותם כעקרונות טובים בעיר מודרנית. התכנון שונה מכל הרובעים הקיימים בחריש בזה שיש לו כמה עקרונות אורבניים מובהקים כמו יצירה של רשת מלאה וצפופה של הולכי רגל ורכב – מה שמאפיין ערים טובות. בחריש דרום התושבים לא יצטרכו לנסוע ברחובות אינסופיים ולחפש את הפנייה שמאלה, אלא ייהנו מהתמצאות טובה, אוריינטציה פשוטה.

"כיום כל הבינויים החדשים בארץ מתוכננים באותו סגנון של ערים אירופאיות עם אורבניות טובה וגריד פשוט. אנחנו לא ממציאים שום דבר, אלא מעריכים ומאמצים עקרונות ותיקים בתכנון ערים עם הסתכלות עדכנית לבעיות עכשוויות, כמו תעסוקה ותחבורה. מתאימים את העקרונות האלה לטכנולוגיה של היום".

מאפיינים של עיר מודרנית

אחד המאפיינים של ערים מודרניות טובות הוא רחובות תוססים מלאי עניין ותחבורה ציבורית נגישה למרכז העירוני. קורין מאמין שתכנון חריש דרום יקדם אורבניות טובה יותר בהשוואה לשכונות הקיימות.

"אני לא מאמין שחריש דרום יהיה כמו שכונה במרכז תל אביב, אבל תהיה לו יותר אורבניות הנובעת מאינטנסיביות של עירוב שימושים. באותו תא שטח יהיו גם משרדים, גם מסחר, גם תעשייה, גם מגורים וגם שטחי ציבור. העירוב הוא אחד המאפיינים של עיר נכונה וטובה לחיים מודרניים", הוא מסביר.

עיקרון נוסף שתורם למגוון ולהתמצאות בשכונה גם יחד הוא בנייה מגוונת, בניינים נמוכים ייבנו לצד מגדלים גבוהים. בנוסף, מתוכננים גם בניינים שישלבו תעסוקה, תעשייה ומגורים באותו בניין, מספר קומות של תעסוקה ומעליהם מגורים. "עירוב אנכי מאפיין עיר נכונה וטובה. אני לא יודע איך היזמים יבנו בפועל, אבל התכנון לכל הפחות מאפשר מגוון גדול מאוד", מדגיש קורין ומציין כי כל השכונות החדשות ברחבי הארץ בכפר סבא ובערים נוספות, נבנות בהתאם לעקרונות דומים.

בלי תעשייה כבדה

קליין מדגיש כי חריש דרום תיבנה בדומה לשכונות מודרניות רבות בארץ: "כל אשדוד החדשה נבנתה בהתאם לאותם עקרונות, זה התכנון החדש, מאוד מסודר, מאוד פשוט ומאוד מגוון", הוא מדגיש.

כיצד יעבוד העירוב של מגורים ותעשייה גם יחד וכיצד מבטיחים איכות חיים לתושבים?

"כפי שזה עובד בערים אחרות. העיר שמובילה את עירוב השימושים היא תל אביב. עם זאת, בחריש לא תהיה תעשיה כבדה, רק תעשייה עתירת ידע או תעשיה קלה לא מזהמת ולא מרעישה כמו דפוס או נגריות", מסביר קליין.

תחת אותה הגדרה לעירוב שימושים הדרים בכפיפה אחת, באותו "בלוק" ולעיתים אף באותו בניין, משולבים גם שטחי ציבור ומוסדות חינוך (שטחים חומים).

"בתי הספר מפוזרים בתוך הבלוקים המעורבים. אין איזור בתי ספר, אזור מגורים ואזור תעסוקה. גם כיום זה קיים בחריש אבל לא בצורה מובהקת, כמו אצלנו בתכנון", מדגיש קורין. עם זאת, הוא מציין כי קיים חריג אחד בתוכנית, קריית חינוך גדולה בצד המזרחי בסמוך לנחל נרבתא ללימודי סביבה וטבע, שנבנית כיחידה עצמאית.

חווית הליכה ברחוב

קורין מדגיש אלמנט תכנוני משמעותי נוסף ברובע, והוא מערכת השצ"פים (שטחי ציבור ירוקים פתוחים), שתוכננה על דופן הרחוב.

"אין שצ"פ פנימי נסתר מעיני הולכי הרגל. אין שטח ירוק פנימי שקשה להגיע אליו או שהוא קניינם רק של כמה תושבים. הוא נמצא על הרחוב, הוא  פתוח, נגיש וחשוף לכל – זה עוד יתרון היות ומערכת השטחים הירוקים היא חלק ממערכת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. כשאתה הולך ברחוב אתה עובר חוויית הליכה, עובר בין כל השימושים השונים ברחוב אחד", מסביר קורין.

עושר החוויה של השיטוט ברחוב נובע גם מהצפיפות הגבוהה יחסית של הבנייה בהשוואה לשאר השכונות בעיר. למרות הצפיפות (14.5 יח"ד לדונם) קורין מעריך שתושבי הרובע יחושו תחושת מרחב וחופש.

התכנון מפצה על הצפיפות

"ישנן הרבה שכונות שנבנו ובהתחלה חשבו שהן חריגות וצפופות ואחר כך פתאום ערך הנדל"ן עלה בהן עד אין סוף והביקוש אליהן גבר. כך זה עובד בשכונות שהתכנון בהן טוב ומעניק לתושבים תחושה של מרחב ורווחה.

"בחריש דרום ישנם אזורים עם זכויות בנייה מוגברות אבל חשוב לזכור שמדובר ברובע שנבנה בשיטה אורבנית חדשה מתוך מגמה שהתעסוקה תהיה קרובה לבית, שיהיו שם משרדים ואזורי תעסוקה שיספקו לתושבי העיר עבודה קרוב לבית, מבלי לעמוד כל בוקר בפקקים. זה ייעל להם את החיים ויתרום לאיכות חייהם. בנוסף, זהו רובע שהביטוי הפיסי שלו יאפשר חיי קהילה יותר טובים, יעודד קשרים חברתיים בין אנשים והשתייכות למקום".

כך או אחרת, מסכם קורין בתקווה ש"היזמים יבנו את הרובע כמו בתוכניות ולא יעשו מזה משהו אחר".

לקריאה נוספת: תוכנית רובע "חריש דרום" הופקדה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה בשנית כי חריש מדורגת באשכול 5 במדד הסוציו-אקונומי, המדרג את כלל הערים מ-1 עד 10. סגנית ראש העיר אינה מופתעת מהדירוג העדכני: "לא ציפינו לעלייה מטאורית" אך מסייגת: "המדד של הלמ"ס לא מעיד על איכות האנשים או החברה בעיר"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה לפני עשרה ימים את דו"ח המדד החברתי-כלכלי של אוכלוסיות, ישובים ורשויות מקומיות, המבוסס על הנתונים העדכניים לשנת 2019.

על פי המדד החדש חריש ממוקמת באשכול 5. הדירוג העדכני מתבסס על נתוני האוכלוסייה בחריש שגודלה בשנת 2019, עת נערכה הבדיקה, עמד על 13,232 תושבים.

מאז נערכה הבדיקה אוכלוסיית חריש גדלה כמעט פי שלושה, והיא נושקת כיום ל-37 אלף תושבים.

מדד הדירוג החברתי-כלכלי של ישראל מחלק את הישובים בארץ לפי אשכולות החל מ-1 האשכול הנמוך ביותר, ועד ל-10 המייצג את הישובים האיכותיים והחזקים ביותר. דירוג האשכולות מושפע, בין היתר, מערך הנכסים והדירות, רמת החינוך וההשכלה וגודל המשפחות בכל ישוב.

החלוקה לאשכולות היא בעלת משמעות מעשית עבור הרשויות היות והחלטות ממשלה מיושמות בישובים בהתאם לאשכול שאליו הם משתייכים. כך לדוגמה, שיעור סבסוד הצהרונים בבתי ספר הוא גבוה יותר באשכולות הנמוכים.

קפיצה של 2 דרגות

ראוי להזכיר כי המדד הקודם, המדד שהתפרסם בדצמבר 2020 הקפיץ את חריש בשתי דרגות מ-3 ל-5 והתבסס על נתוני שנת 2017 עת מנתה אוכלוסיית העיר 3,582 תושבים בלבד.

דירוג 3 ניתן לחריש בין השנים 2020-2016, שנות ההקמה של העיר, בצו מיוחד של משרד הפנים, על מנת לעזור לרשות בהשתתפות ממשלתית רחבת היקף בכל הקשור להפעלת מסגרות חינוכיות. בשנים אלו, תושבי העיר, רובם משפחות צעירות, נהנו מהקלה משמעותית בנטל ההוצאות החודשי בתחום החינוך, צהרונים, הסעות, קייטנות ועוד.

עם זאת, השתייכותה של חריש לשליש התחתון בדירוג הלאומי, פעלה לרעתה בעיקר בנושאי מיתוג וטיפוח תדמיתה בקרב מתעניינים מחוץ ושחקנים מהעולם העסקי.

הקפיצה מדירוג 3 ל-5 הוסיפה נטל כלכלי משמעותי על משפחות רבות בעיר, בעיקר על אוכלוסיית חלשות ואוכלוסיות רווחה.

"המדד לא מפתיע"

סגנית ראש העיר, שני גרינברג, לא הופתעה מהדירוג העדכני של חריש שנותר כפי שהיה שנתיים קודם לכן. "הדירוג החדש ממשיך את אותו קו מגמה. יש גרף עלייה שלא קורה ביום אחד. לוקח שנים לעבור מדירוג אחד לאחר", היא מסבירה ומדגישה "לא ציפינו לעלייה מטאורית וגם לא לירידה בדירוג והמדד העדכני לא מפתיע אותנו. חריש נמצאת במקום טוב באמצע".

גרינברג גם מנמקת: "המצב לא השתנה במיוחד בשנתיים האחרונות. עליית מחירי הנדל"ן בעיר היתה מבורכת אבל זה קרה ברוב המקומות בארץ. רמת החיים בעיר ממשיכה לעלות".

לפני שנתיים המעבר מדירוג 3 לדירוג 5 יצר קושי ממשי לתושבים ולרשות

"נכון, יש חיבור מלאכותי שעושה המחוקק בין הדירוג לבין רמת הסבסוד והשירותים שהוא מספק לרשות. אם הרשות מדורגת באשכולות 3-1 הממשלה עוזרת לה המון. לרשויות בדירוג 5-4 עוזרים פחות. זה קצת מנותק מהמצב הכלכלי בפועל של הרשות שמושפעת מגורמים נוספים.

"בהחלטת הממשלה הראשונה כפו על חריש דירוג נמוך (3) כי רצו לעזור לה תקציבית עד שכמה שניתן באותה נקודת זמן. לפני שנתיים, עם פרסום הסקר העדכני, חריש נמדדה באופן שוויוני כמו כל שאר הרשויות ויצאה במקום ממוצע, בדיוק באמצע".

האם דירוג ממוצע לא משפיע על משיכת אוכלוסייה לעיר?

"אני לא חושבת כך. המדד של הלמ"ס לא מעיד על איכות האנשים או החברה בעיר. אם מקום מדורג 10 – איכות החברה והאנשים שגרים בו היא לא בהכרח הרבה יותר טובה מ-5. מהבחינה הזו המדד חוטא לאמת. ישנם מדדים חשובים כמו התנדבות בקהילה, מעורבות חברתית, יזמות מקומית שאינם נמדדים בלמ"ס.

"צריך לזכור שחריש הוקמה כאופציה נגישה למשפחות צעירות. אלו אנשים שלא הייתה להם ירושה גדולה מההורים, שצריכים לעבוד קשה ולצרף שקל לשקל כדי לקנות דירה. חריש העניקה להם אופציה זמינה לרכישת דירה. מה זה אומר עליהם או על האיכות שלהם? כלום, למעט העובדה שהם לא נולדו עם כפית כסף בפה".

מדד חשוב: אחוז האקדמאים

גרינברג גם מתנגדת לטענה שמדד חברתי כלכלי נמוך משפיע לרעה על אטרקטיביות העיר ועל משיכת יזמים אליה.

"אני ממש לא מסכימה עם זה. לכל חברה יש את כוח האדם שהיא זקוקה לו ולא כולם מחפשים עובדי הייטק בלבד. דווקא הגיוון בחריש יכול להוות יתרון משמעותי לחברות שמחפשות עובדים במגוון משתנה של רמות שכר. בעניין הזה ראוי לציין שמספר האקדמאים בחריש גבוה באופן יחסי".

הנתון אליו מתייחסת גרינברג חושף כי 27.7% מכלל בני 55-35 בחריש הם בעלי תואר אקדמי, וכ-10.2% נוספים הם סטודנטים, כך על פי הלמ"ס.

"דירוג מעולה יחסית לשאר הערים"

ליאת ישי, תושבת חדשה המתגוררת בעיר שלושה חודשים בלבד, שואבת ביטחון מהדירוג העדכני של חריש: "האמת, לא ידעתי שחריש דורגה במדד 5 וזה מגניב לדעת שחריש מתקדמת בצורה טובה. יחסית לשאר הערים יש לה דירוג מעולה".

מה בדקת לפני המעבר לעיר? מה אטרקטיבי בעינייך בעיר?

"בדקנו את נושא הדירות והשכירות לא מעבר לזה. חששנו מאוד לעבור לכאן כי הבנו שאין פה עבודות. שאלנו לפני שעברנו והתייעצנו עם הקהילה ואף אחד לא אמר משהו טוב על העיר. ההפך, רק אמרו לנו כמה לא כדאי לנו לעבור לכאן. ממש פחדנו ובכל זאת החלטנו לעבור".

לדברי ישי המציאות שהיא חווה היא שונה לחלוטין ממה שציירו לה בעלי העצות: "יש פה דירות חדשות, הכול נקי ומסודר ויש פה מרחב להתפתח. מבחינה כלכלית חריש לא מוגדרת בניגוד לערים ותיקות כמו כפר סבא ממנה הגענו. מי שייקח את המושכות לידיו ימצא פה המון הזדמנויות זו עיר ממש טובה.

ישי מוסיפה ואומרת: "אם הייתי יודעת את הדירוג של חריש לפני המעבר לעיר, יש סיכוי שלא הייתי מתייעצת עם הקהילה אלא עוברת לחריש בלי הרבה התלבטויות",  "זה היה נותן לי את הביטחון שאני עוברת למקום טוב", היא מסכמת.

המטרה: חוסן כלכלי לעיר

ומה צופן העתיד לחריש? האם היא תצליח למשוך אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית? גרינברג מעריכה שחריש תמשיך גם בדירוג הבא להישאר במיקום הנוכחי במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס. "אני לא חושבת שבעוד שנתיים נראה שינוי גדול. סביר להניח שהמדד יישאר בסביבות 5 אולי יעלה ל-6. אני לא רואה סיבה שזה ישתנה וגם לא רואה בזה יעד. זה מדד בלבד".

למרות זאת, גרינברג מצהירה שחריש רוצה לקרוץ לאוכלוסיות חזקות יותר ולהפוך לרשות איתנה יותר: "המטרה שלנו היא לחזק את חריש ולמשוך גם אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית. יש פעולות משמעותיות שנעשות בכיוון הזה בתכנון ובנייה כמו הנחת יסודות לבנייה מגוונת יותר בעיר (מגדלים, בתי קרקע) ופיתוח אזורי התעסוקה והמסחר.

"אנחנו עובדים באינטנסיביות בכל הכיוונים המשמעותיים שתורמים לכך כמו להביא את הרכבת לעיר או לפתח כבישים. אלו גורמים משמעותיים לפיתוח תעשיה ומסחר והם יתרמו לחוסן הכלכלי של חריש, שלא רוצה להיות בנויה על תמיכות של ממשלה או נדבות אלא על עצמה. חוסן כלכלי הוא שמושך אנשים ועסקים לעיר".

לקריאה נוספת: ״הגענו בגלל השכירות הנמוכה ונראה כאילו כבר אין לנו מקום בעיר״

דו"ח מבקר המדינה חושף את הכשלים הממשלתיים בפיתוח העיר חריש ומדגיש את העיכוב בפיתוח תחבורה, המחסור העצום בשטחי תעסוקה ובהכנסות, והגירעון המובנה בתקציב העירייה שעלול למנוע מחריש להפוך  לרשות עצמאית. הדו"ח מצביע גם על ליקויים וחוזקות בהתנהלות העירייה והעומד בראשה

אתמול (שני) פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח מעקב על הקמת העיר חריש. בדיקת המבקר העדכנית התקיימה בחודשים יוני – יולי 2021 ובחנה את פעולותיהם של המועצה המקומית חריש, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה. הדו"ח העדכני בחן את תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח המבקר משנת 2016. דוח המבקר בחן אז, כמו גם היום, את ההיערכות הארגונית המיוחדת של המועצה המקומית; את ניהולה הכספי של המועצה ואת מעורבותם של משרדי הממשלה בתכנון אזורי תעסוקה ובמתן פתרונות תחבורתיים.

מן הדו"ח עולה תמונה עגומה ביחס להתקדמות האכלוס האיטית בחריש כמו גם ביכולתה הנוכחית של העיר להפוך לרשות עצמאית המספקת שירותים לתושביה. הדו"ח מפרט את הכשלים של ממשלות ישראל בטיפול ב"פרויקט הלאומי" הן ביחס לפתרונות תחבורה הכרחיים, והן ביחס להקמת איזורי תעסוקה מניבים שיזרימו כספים לקופת העירייה וינתקו אותה מהתלות בתקציבי הממשלה.

מחסור אקוטי בשטחי תעסוקה

המבקר מציין בדו"ח כי נכון למועד סיום הביקורת קיים מחסור של כ-430,000 מ"ר שטחי תעסוקה מניבים. המבקר מציין כי כיום גובה העירייה ארנונה עסקית מכ-70,000 מ"ר בעיר, ואילו שטחי התעסוקה המניבים הנדרשים לפיתוח כלכלי של חריש, כך על פי חוות דעת מקצועיות, מסתכם בכ-500,000 מ"ר.

המבקר מדגיש כי למרות שהושגה התקדמות מסוימת ביחס לתכנון אזורי תעסוקה לחריש, למשל שטחי התעסוקה המתוכננים בחריש דרום, עדיין אין פתרון שיביא להגדלת ההכנסות העצמיות של המועצה המקומית חריש.

רשות גרעונית

קל להבין כי מחסור בהכנסות מוביל לגירעונות ואכן המבקר חושף כי ללא קבלת מענקי ממשלה, הגירעון העירוני המצטבר החל משנת 2016 ועד סוף שנת 2020 היה מגיע לכ-83.4 מיליון שקלים.

על פי נתוני המועצה, הגירעון לסוף שנת 2020 היה כ-16.3 מיליוני שקלים. באותה השנה קיבלה המועצה מענקים במסגרת תוכנית הייצוב בסך של 6.5 מיליוני שקלים. המענקים שהוענקו והעודפים שצברה המועצה המקומית חריש בתקציבה סייעו למועצה בשנות הפעלת התוכנית ואף בשנת 2020, אך לא ניתן מענה לגירעון המובנה בתקציבה, ולפיכך המועצה המקומית חריש עלולה להיות רשות גירעונית לאורך זמן התלויה במענקי המדינה לצורך איזון תקציבה. המבקר מציין מפורשת כי עולה החשש כי המועצה לא תוכל לקיים את פעילותה השוטפת ולתת את השירותים המיטביים לתושביה.

מענה תחבורתי לוקה בחסר

נושא התחבורה זוכה להתייחסות המבקר. על פי בדיקתו על אף שעלה הצורך המיידי בסלילתם של כביש 444 החדש (מצומת חריש עד החיבור עם כביש 9) וכביש 611, שייתנו מענה תחבורתי לתנועה באזור חריש בשנת 2020, אישרו משרד השיכון ומשרד התחבורה רק את תכנונם. בביקורת המעקב עלה כי חלה התקדמות מסוימת ביצירת מענה תחבורתי לתושבי חריש, אולם הפרויקטים התחבורתיים עדיין לא הושלמו וטרם התקבלה החלטה בנוגע לחיבור חריש ישירות לכביש 6.

כזכור, ציין ראש העיר יצחק קשת בראיון לחריש סיטי, כי החיבור לכביש 6 היה אחד הוויתורים שנאלצה העירייה לספוג על מנת לקדם את החלטת הממשלה והתקציבים הנילווים לה שאושרו במאי 2022.

בנוסף, מחל"ף מג"ב אותו מזכיר המבקר בדו"ח נפתח לתנועה והחלטת הממשלה ממאי 2022 הקצתה סכום של 300 מיליון שקלים לטובת פיתוח הכבישים באזור.

עיריית חריש פרסמה תגובה ביחס לנושאים אלו וציינה כי: "באשר לממצאי המבקר בנושא המצב הכספי של העירייה, הרי שבחודש מאי השנה אושרה החלטת ממשלה לחריש שבמסגרתה יוזרמו לעיר תקציבים משמעותיים במטרה להמשיך ולקדם את פרויקט הקמת העיר החדשה. ההחלטה קובעת שיושקעו בחריש ובכבישים שבאזור יותר מחצי מיליארד שקלים במשך 4 שנים, ויאפשרו את המשך תנופת הפיתוח של העיר".

ועדות חובה לא התכנסו

דו"ח המבקר בחן את התנהלות העירייה בכמה מישורים. מן הדו"ח עולה כי בניגוד לשנים 2015-2016 מליאת המועצה התכנסה על פי חוק בין השנים 2018-2020.

המבקר בחן גם את נושא מינוי ועדות החובה החיוניות לתפקודה התקין של העיר ואת התכנסותן. בביקורת הקודמת, עלה כי מליאת המועצה הקימה רק שבע ועדות חובה ולא הקפידה לכנס את ועדותיה בתדירות הנדרשת. הביקורת הנוכחית העלתה כי מליאת המועצה מינתה עשר ועדות חובה כנדרש אולם שבע מהן לא כונסו בתדירות הנדרשת מהם  – אחת לשלושה חודשים. בשנים 2018 – 2020 וועדות אלו לא כונסו כנדרש: הוועדה לענייני ביקורת, ועדת מל"ח, הוועדה להנצחת נפגעי פעולות איבה, הוועדה לאיכות הסביבה, הוועדה למאבק בנגע הסמים, הוועדה למיגור אלימות והוועדה לקליטת עלייה.

המבקר ממליץ לכנס את ועדות החובה שלה בהיקף ובתדירות הקבועות בפקודות ובצו ולתעד בפרוטוקול את מועדי התכנסויותיהן ואת ההחלטות שהתקבלו בהן. עוד מטיל המבקר אחריות אישית על ראש העיר המשמש יו"ר של כמה ועדות, לדאוג לכינוסן.

חוק עזר לא נשלח לאישור

התקנת חוקי עזר: בביקורת המעקב עלה כי בספטמבר 2015 פורסמו שלושה חוקי עזר העוסקים בסלילת רחובות, שטחים ציבוריים פתוחים ובתיעול וכי משנת 2016 ועד למועד סיום ביקורת המעקב אישרה המועצה חמישה חוקי עזר בתחומים מרכזיים לפעילותה: שלושה חוקי עזר העוסקים בשמירת איכות הסביבה ומניעת מפגעים, בשירותי שמירה ובהעמדת רכב וחנייתו פורסמו, ושני חוקי עזר נוספים, העוסקים בפתיחת בתי עסק ובסגירתם (חוק השבת) וכן במודעות ושלטים, ממתינים לאישור משרד הפנים. עוד עלה בביקורת כי במרץ 2017 אישרה מליאת המועצה את חוק העזר לחריש (אגרת תעודת אישור). עם זאת, לא נמצא כי חוק העזר הועבר לאישור משרד הפנים.

המבקר ממליץ לעיריית חריש לוודא כי חוקי העזר שאישרה מליאת המועצה יועברו לאישור משרד הפנים ויפורסמו כדין, זאת כדי שהיא תוכל לגבות היטלים מכוחם ולממן את פעולותיה. כמו כן לפעול לקידום חוקי עזר נוספים ככל שנדרש לפעילותה.

מרכז שירות לתושב

בביקורת המעקב מציין המבקר לחיוב את הקמת "מרכז שירות לתושב" בשנת 2016, הנותן מענה על פניות התושבים. עוד הוא מציין כי המועצה קבעה ועדכנה שישה נוהלי עבודה להסדרת הפעילות של מרכז שירות לתושב. נוסף על השירותים הניתנים במרכז שירות לתושב, המועצה נותנת לתושביה שירותים מקוונים במגוון נושאים באמצעות אתר האינטרנט שלה, למשל בנושא רישום למוסדות החינוך, רישום לצהרונים, רישום לחוגים ושירותי ארנונה ומים.

עם זאת, המבקר ממליץ כי המועצה תפעל לעדכן את זמני התקן לטיפול בפניות התושבים בכל תחום שירות שהיא נותנת לתושביה ולפרסומם. עוד מומלץ כי מליאת המועצה תקיים דיונים בנושא השירות לציבור.

ניהול כוח אדם ואיוש משרות

המבקר בחן גם את נושא השמת המבנה הארגוני בעירייה, קליטת כוח אדם ונוהלי עבודה. מממצאי המבקר עולה כי בזמן שחלף מהדו"ח הקודם עד לבדיקת המבקר הנוכחית העירייה קבעה לעצמה מבנה ארגוני, איישה את המשרות שאושרו לה כנדרש וקבעה נוהל קליטה מוסדר לעובדים החדשים. על פי נתוני המועצה תקן כוח האדם של המועצה כולל 381.75 משרות (100% משרה) לכלל הרשות.

מעיריית חריש נמסר: "אנו שמחים לראות שהמבקר מצא שהעירייה תיקנה בשלמותם את הנושאים המרכזיים שהועלו, ובהם: המבנה הארגוני, קליטת כוח אדם ואיוש משרות, נוהלי עבודה בענייני כוח אדם, מליאת המועצה, טיפול בפניות הציבור והקמת מוקד עירוני. כמו כן, מבקר המדינה מציין לחיוב את העירייה על שהקימה את מרכז שירות לתושב".

עוד בטרם יבשה הדיו על ההחלטה להעביר לחריש 2,400 דונמים נוספים וכבר נערכות הרשויות לקרב על חריש צפון. משרדי הממשלה מעוניינים לתכנן כמה שיותר יחידות דיור בשטח, במטרה להקל על מצוקת הדיור.  בעיריית חריש מעוניינים להגדיל את חלקו של אזור התעסוקה והמסחר, שיניב הכנסות לקופת הרשות

בתחילת החודש אישרה שרת הפנים איילת שקד את הרחבת שטח השיפוט של חריש בכ-2,400 דונמים. השטח שנוסף לחריש צפוי לשרת את התכניות לטווח הארוך של העיר כמטרופולין של 100 אלף תושבים ולהבטיח את עתידה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשיה מניבים הכנסות.

אחד משטחי הסיפוח המשמעותיים ביותר לעיר הוגדר בתכניות כשטח ה’ שמצפון לחריש (מסומן בצהוב). גודלו כ-1,900 דונם והוא משתרע בין היישובים אום אל קוטוף וערערה, מערבית לכפר ברטעה ומזרחית למחצבת ורד. תא השטח הגדול נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65. במפות נראה השטח כמנותק לחלוטין מן האזור המיושב בחריש ומסתמן כי יהיה צורך בכביש מקשר כדי לחבר בין חריש הצפונית והדרומית.

מרחב חריש כפתרון דיור

הרחבת שטחי השיפוט של העיר נועדה, על פי תכנית הממשלה, להוסיף יחידות דיור רבות ככל שניתן, בניסיון לצנן את מחירי הדיור המתייקרים ולתת מענה לבעיית הדיור. שרת הפנים שקד שחתמה על החלטת ההרחבה הדגישה זאת בדבריה: "אנו מחויבים להחלטות הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות".

"ברור לכול כי משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות גם שם מגורים וזה בהחלט תואם את התכניות להרחבת העיר למאה אלף איש", מציין חבר המועצה יוסי גולדמן, שמברך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח. "עם זאת, המטרה שלנו היא לדאוג לעתידה הכלכלי של העיר ולנסות ולהקים שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר". גולדמן מודע לעובדה כי את המשא ומתן שניהלה המועצה סביב אישור רובע חריש דרום, במסגרתו הצליחה הרשות להפחית את מספר יחידות הדיור בשטח ולהוסיף שטחי תעסוקה, יאלצו קברניטי העיר לנהל שוב, ביתר שאת, בנוגע ל'חריש צפון'.

חצי מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה

גולדמן מציין כי בשלב זה אין כל פרטים בדבר אופיו של השטח בו התחדשה העיר. "השטח הוא ברמת מתאר בלבד ועוד לא היתה ולו ישיבה תכנון ראשונה בנושא. זהו רק הגרעין שנשתל. אלו פירות יבשילו ומה יהיה צבעם? עדיין לא ידוע".

על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים לאלף משקי בית, צריכה לטפח במקביל 50 אלף מ”ר של משרדים או מסחר. חריש מתוכננת בשלב זה כעיר של כ-14 אלף משקי בית (בשכונות הקיימות וב׳חריש דרום׳) ומכאן שהיא זקוקה ל-700 אלף מ”ר של אזורי תעשייה ומסחר.

נכון להיום שטחי המסחר הקיימים ברחבי העיר מסתכמים בכ-80 אלף מ"ר בלבד. שטחי תעסוקה ומסחר נוספים מתוכננים בחריש דרום (330 אלף) ובשכונת מעו"ף (150 אלף).

עיר של 100 אלף תושבים (כ-22 אלף משקי בית) זקוקה על פי אותו תחשיב למיליון ומאה אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, מסחר ותעשייה. על פי תחשיב זה צריכה חריש צפון לספק לכל הפחות 500 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. לא מפתיע אם כן, שעיריית חריש נערכת כדי לנהל מו"מ עם משרדי הממשלה על הפחתת יחידות הדיור ותוספת שטחים מניבים.

עודף תכנוני של שטחי תעסוקה

וזה לא המאבק היחיד הצפוי להתקיים על תא שטח זה. על ראשי העיר להיערך למאבק גם בזירה הארצית מול רשויות אחרות שעומדות בתור לקבל תוספת של שטחי מסחר בתחומן. לאחרונה המליץ מינהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה, לבטל תוכניות בנייה מאושרות של אזורי תעסוקה נרחבים, בעיקר בפריפריה, לאור נתונים שהצביעו על עודף תכנוני של שטחי תעסוקה במדינת ישראל. את המצב הקיים שייך מינהל התכנון לפער בין הכנסות הרשויות המקומיות מארנונה לתעסוקה להכנסות מהארנונה למגורים, שדוחף רשויות מקומיות לקדם שטחי תעסוקה בשטחן, גם אם סיכויי המימוש שלהם אינם גבוהים. בין אזורי התעסוקה שנמצאים ברשימת התכניות שעלולות להיגנז נכלל גם אזור התעסוקה עירון הכולל כ-660 דונם, שתכניותיו מעלות אבק בקלסרי גורמי התכנון לאחר המתנה של קרוב לעשור.

אזור בלי יתרונות יחסיים

תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי  צ’מנסקי-בן שחר מפרט: "מינהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה גילה שעד 2040 יהיו להם 200 מיליון מטרים של נדל"ן מניב מיותר. בישראל בונים כשני מיליון מ"ר בכל שנה ברחבי הארץ". להערכתו של בן שחר, המיקום של שטחי חריש צפון, אינו אטרקטיבי דיו להקמת שטחי תעסוקה ומסחר. "ממשיכים לתכנן את חריש כמו שלא צריך לתכנן את חריש. אזור חריש צפון אינו מחובר לכביש 6,  לכבישי רוחב ארציים או תחנת רכבת". בהתאם לזאת קובע בן שחר כי ההיתכנות של אזורי מסחר ותעסוקה בחריש צפון ובמעו"ף נמוכה: "זה לא מחלף קאסם, יקנעם או אזור אחר שיושב על כביש 6 או כביש רוחב, בדומה למה שקורה במודיעין. אלו מקומות מאולצים, כאילו נתנו לילדים לצבוע בסגול (הסימון לשטחי מסחר) את המפה". בן שחר מייעץ לעיריית חריש ולמשרדי הממשלה למצוא את היתרון התחרותי של העיר ורק אז להתקדם עם התכניות: "עד שלא יבינו איפה יש לחריש יתרון תחרותי וינצלו אותו, אולי בשיתוף פעולה עם מועצות אחרות, חבל על הזמן, על הכסף ועל המאמץ לצייר מפות שלא יתממשו".

חריש צפון תטופל על ידי הוועדה המחוזית

עם או בלי יתרון יחסי, דבר אחד ברור כבר עתה. אישורה של תכנית חריש צפון, תיארך זמן רב, הרבה מעבר לקצב המהיר בו הורגלה חריש. הסיבה נעוצה בסיומו של המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש. הליך החקיקה שעבר בקריאה ראשונה ומאריך את פעילות הוועדה בשנתיים נוספות טרם אושר. גם לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, תוכל הוועדה לקדם רק תכניות שבהן עסקה בטרם פקע המנדט שלה. כלומר, הוועדה המיוחדת תטפל בתכנית חריש דרום, שכונת מעו"ף ומתחם הטרפז.

ומה לגבי חריש צפון? תכניות הבינוי יטופלו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (חיפה) ומשך הזמן, כפי שמתרחש בשאר חלקי הארץ, יארך מספר שנים. עד אז, אולי ישכילו הגורמים המתכננים למצוא את היתרון היחסי של חריש ולמנף אותו לטובת תכנון נדל"ן מניב הכנסות לקופת העירייה.

לקריאה נוספת: כישלון נוסף לשיווק שטחי המסחר במעו”ף: “למישהו התהפכה המפה”

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה, מתרשמת מאוד מתכנון העיר חריש: "ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה". עם זאת, ההצלחה של חריש תלויה לתפישתה לא בתכנון המוקפד אלא דווקא בתושבים

"לא הייתי מעורבת כלל וכלל בתכנון העיר חריש, אבל אני חושבת שעשו כאן עבודה טובה וממשיכים לעשות מדי יום. הייתי רוצה שאנשים שמתלבטים אם לעבור לכאן, יראו את הפוטנציאל העצום של המקום הזה ויאמינו בחריש כמו שאני מאמינה". במילים אלה פותחת הדר מידן (34) תושבת חריש מזה שנה ומתכננת ערים במקצועה את הריאיון. "יש פה קהילה מאד מסורה שרוצה שחריש תצליח ולדעתי אנחנו בכיוון הנכון", היא מוסיפה.

מידן, בוגרת תואר שני בתכנון ערים מהאוניברסיטה העברית הייתה אחראית על הקמת מערך קידום התכנון במשרד הביטחון וליווי הייעוץ התכנוני, וכיום משמשת כמתכננת ערים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה בפרדס חנה-כרכור. "הקמתי את מחלקת התכנון בוועדה ואני מקדמת תכנון וייזום תב"עות (תכניות בניין עיר) ביישוב", היא מסבירה.

ספרי על המעבר שביצעת מפרדס חנה לחריש

"כמתכננת ערים, מעבר למקום מגורים חדש הרבה יותר מאתגר מאשר אצל תושבים שאינם עוסקים בתחום. לפני שהחלטנו על המעבר, פתחתי את כל התב"עות של חריש, עשיתי קומפילציה (תרגום לשפת מחשב) של תכניות ישנות וחדשות וכאלה שנמצאות בהליכי תכנון, ערכתי ניתוח מושכל של איך יראו השכונות, הגנים הציבוריים, בתי הספר, מבני המגורים. בדקתי את הנוף, המהמם, מאלף כיוונים, ומיפיתי את כל דרכי הגישה והתחבורה לישוב ובתוך היישוב. אחרי שבחנתי את כל הפרמטרים בעין מקצועית, אני יכולה להגיד בלב שלם שהתרשמתי מאד וזו גם הסיבה שרכשתי דירה בעיר".

ממה התרשמת? שתפי אותנו

"תכנון העיר הוא לא מוכוון מגזר מסוים אלא נותן מענה לכל המגזרים ושכבות הגיל. התב"ע מייצרת פתרונות דיור מגוונים, דירות לזוגות צעירים, דירות המיועדות לזוגות עם מספר ילדים, דירות ליחידים ודירות המיועדות לבני הגיל השלישי. לצד פתרונות דיור מגוונים התב"ע מייעדת שטחים משמעותיים למוסדות ציבור עבור מגוון שימושים, שיוכלו לשרת את שכבות הגיל השונות החל ממעונות יום, גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, ודרך לא מעט שטחי מסחר ושטחים פתוחים.
בשלב המתקדם שחריש מצויה בו של הוצאת התכנית מהכוח אל הפועל, ניתן להבחין עד כמה הושקעה מחשבה באיכות חיים, ובניסיון לתכנן עיר שלא תהיה רק עיר שינה", מסבירה מידן.

חריש כקנווס לבן

"אני מאמינה שהמקום הזה יצליח בגדול, שזו תהיה עיר נהדרת עם מוסדות חינוך ותרבות איכותיים, חדישים ומגוונים, שירותים לכל שכבות הגיל, פעילויות בשעות הפנאי, רחובות מטופחים ומסחר שוקק".

"יחד עם זאת, יש דבר אחד שאני כמתכננת ערים לא יכולה לחזות וזה טיב האוכלוסיה. בעוד שבערים אחרות המצב התכנוני מורכב לעיתים וקשה לתמרון, חריש היא בחזקת קנווס לבן. היא לא צריכה תכניות לתמ"א 38 או להחליף צינורי ביוב ישנים, לכן, לדעתי מה שיגדיר את ההצלחה של חריש זה האוכלוסיה ולא התכנון. זו גם הסיבה שבחרתי להיות פעילה ביישוב זה כדי לעודד הגעה של אוכלוסיה איכותית, יצרנית, צורכת ופעילה שתהפוך את חריש לסיפור הצלחה".

הדברים שאת אומרת מנוגדים לדעה הרווחת בקרב תושבי חריש שמעבירים תכופות ביקורות על התכנון של חריש

"חריש בדרך הנכונה. כמתכננת ערים אני רואה שעשו כאן הכל לפי הספר. שדרת דרך ארץ מדגימה לנו עירוניות נהדרת, במובן הקלאסי של עירוב שימושים. מגורים לצד שטחי מסחר, משרדים ושימושים ציבוריים. צריך פשוט זמן, סבלנות, וכח קנייה נוסף של תושבים חדשים. גם בקנדה, שמעודדת מדיניות של אורבניות חדשה ועירוב שימושים, לא כל המתחמים הצליחו מההתחלה. זה תהליך ארוך, של שנים, צריך המון סבלנות".

מה לגבי תקני החנייה שהפכו כבר למצוקה לכל דבר? לא מדובר בחלמאות?

"בראייה עתידית זה מובן מאליו שתקני החנייה יורדים. אי אפשר לתכנן עיר לרכב פרטי. נסיעה של שלוש דקות ברכב בשביל לקנות חלב זו מחשבה שצריכה לחלוף מהעולם. ברוב הערים הגדולות מורידים את תקני החנייה כי עיר בריאה נועדה להולכי רגל ולא למכוניות. צמצום חנייה זה אומר יותר מדרכות, יותר שטחים פתוחים, יותר תושבים שמסתובבים ברחובות. זה מהלך חיובי. אם יספקו פתרונות הצללה ועצים במדרכות, אנשים באמת יוכלו ללכת בנחת".

"מה שכן כדאי לקדם זה חנייה מוסדרת לכלי רכב כבדים ומשאיות, שלא יתפסו חניות ולא יחנו בשכונות המגורים".

מידן מציינת את המובן מאליו, שצמצום תקני חנייה הולך יד ביד עם תחבורה ציבורית מוסדרת ונוחה. "עיר טובה צריכה תחבורה ציבורית טובה. משרד התחבורה צריך סף כניסה גבוה של תושבים כדי לקיים תחבורה ציבורית כלכלית שתממן את עצמה. מצד שני, תחבורה ציבורית צריכה להיות יעילה כדי שאנשים באמת ישתמשו בה. אז יש פה עניין של ביצה ותרנגולת. לכן, בתחום התחבורה הציבורית, יותר מכל תחום אחר, התושבים צריכים להיות עם יד על הדופק ובמהלך תהליך ההתפתחות העירוני נציגי הציבור צריכים להכתיב את דרישות התושבים. זה תהליך ארוך".

רבים תוהים לגבי יעילותה של מגמת מיתון התנועה והכבישים הצרים. את מאמינה בתפישה הזו?

"יש כל מיני דרכים למיתון תנועה. כבישים צרים זה אחד מהם. ברחובות שיש בהם הרבה ילדים
ותנועת הולכי רגל ערה, מיתון תנועה הוא דבר הכרחי. לתפישתי, בחריש יש איזון בין הכבישים הצרים ובין השדרות. מיתון תנועה שומר על הולכי רגל ועיר נבנית עבור הולכי רגל. אם יסתבר שבחלק מהרחובות הצרים, נוצרים עומסי תנועה לא סבירים אז צריך לשקול להפוך את הרחוב לחד סטרי".

 תב"ע חרדית? אז מה?

מבקרים רבים מרבים לחפור בהסטוריה ולציין כי חריש תוכננה במקור כעיר חרדית. עובדה זו מספקת, לתפישתם, הסבר על כשלים תכנוניים בעיר, אולם מידן חושבת אחרת:

"חריש אמנם תוכננה כעיר חרדית, אבל בת'כלס לאמירה הזאת אין אחיזה במציאות. זו סיסמא שאוהבים לזרוק. התכנון של חריש הוא תכנון אורבני על פי סטנדרטים ומגמות עולמיות. גם יש לזכור שהתכנון התפתח ונוספו תכניות חדשות שהשכילו להטמיע את השינויים בצרכים. יתרה מזאת, גם התכנון המקורי לאוכלוסיה החרדית היה תכנון עירוני בריא, שנשען על עקרונות פיתוח המעודדים הליכה רגלית, שימוש בתחבורה ציבורית ואופניים, תכנון יותר פארקים וגנים ציבוריים קרובים לבית. זה בדיוק התכנון שאני כחילונית, מחפשת במקום המגורים שלי".

אחת הביקורות האחרונות של החברה להגנת הטבע על חריש היתה שהיא לא צפופה מספיק. מה דעתך?

"כתושבת, הצפיפות שתוכננה בחריש היא סבירה ויוצרת מרקם אורבני איכותי ונעים. מרחב מחיה, נוף ושטחים פתוחים הם מהדברים החשובים ביותר לאיכות חיים. כמתכננת ערים, ברור היום לכולם שצריך להגדיל את נפחי הבנייה בארץ ולהעלות משמעותית את הצפיפות למגורים בכל הארץ, וגם בחריש".

"עם זאת, ניתן להשיג בנייה בצפיפות טובה מבלי לעלות למגדלים של 20 קומות, בתנאי שמייצרים מספיק שטחים פתוחים שניתן לעשות בהם שימוש ראוי לרווחת התושבים. בחריש יש איזון טוב בין מבני המגורים והגנים הציבוריים".

אחת הטענות המרכזיות היא שבחריש קידמו את המגורים בלבד. מה דעתך על המחסור בפתרונות תעסוקה ומסחר בעיר?

"אזור תעסוקה לא מקימים בראשיתה של עיר וזה לא דבר שנוחת מהשמיים. בינתיים יש תעסוקה של מסחר בחריש, וזה הדבר שצריך לפתח ולקדם. במקביל צריך כמובן לתכנן אזורי תעסוקה לטווח הארוך. חשוב להבין שלוקח הרבה יותר זמן לממש תעסוקה מאשר מגורים. לממש מתחם תעסוקה שוקק זה תהליך שאורך אפילו 15 שנה. מה שכן, המדינה צריכה לעודד את זה. בפרדס חנה-כרכור למשל, הישוב גדל מאד מבחינת מגורים, אך פיתוח התעסוקה לא התממש ונוצר פער משמעותי בין ארנונה מניבה לתעסוקה ולמגורים. אני מאמינה שבחריש למדו מהניסיון הזה והבינו את החשיבות, ויקדמו תכנון בהתאם".

יש לך מסר לסיכום לתושבי חריש?

"בצבא שירתי כמש"קית תקשורת בדובר צה"ל. המוטו שליווה אותנו לאורך השירות היה 'היוזמה היא נשמת אפה של הדוברות'. לקחתי את המשפט הזה איתי הלאה כמעט בכל מובן והקשר. היוזמה בונה קהילה, בונה עיר, בונה מדינה. יוזמה היא ההיפך מלקטר. יוזמה זה להיות צעד אחד קדימה לפני כולם. זה מה שאני מאחלת לעיר חריש".

ארבע שנים לאחר שאושרו התכניות להקמת שכונת מעו"ף בוטלו תכניות המקור וכעת ניגשים לתכנון מחודש של השכונה, שעתידה להיות מרכז העסקים של חריש. מהן הסיבות לשינוי ומהם העקרונות המנחים החדשים בתכנון החדש?

בישיבה האחרונה של  'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' שהתקיימה ב-30.5.19 אושרה החלטה מספר 77 לבטל את התכניות המאושרות לבינוי השכונה, תכנית חריש/1/ד' למעו"ף.

"הצוות המקצועי של הוועדה רואה לנכון להתאים את התכנון של תכנית חריש /1/ד' לאופי העיר המשתנה בראייה חדשנית ורחבה", כך נכתב בראש פרוטוקול הישיבה.

שכונת מעו"ף (בשמה הקודם מע"ר) תוכננה בראשית דרכה לשמש כמרכז העסקים והמסחר בחריש, הלב הפועם של העיר, אם תרצו. בהתאם לזאת אף זכתה לשם: מרכז עסקים ופיתוח (מעו"ף).

תכנית חריש/1/ד' למעו"ף שאושרה בנובמבר 2015 כללה תכנון רחב הקף של בנייני מגורים, משרדים ומסחר, תעשיה קלה, מרכז תרבות וייעודי קרקע למרכז רפואי ובית מלון. מעל הכל, אמורה היתה השכונה לספק שני צרכים מהותיים לעיר המתפתחת: מוקדי תעסוקה משמעותיים לתושבי העיר ומקור הכנסה ממיסים לקופת הרשות הדלה.

הכוונות היו טובות, אך למכרזי שיווק הקרקעות שפירסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא הוגשו הצעות. הסיבות, על פי גורמים שונים, היו עלויות פיתוח מוגזמות, ולדעת חלק מהמומחים  גודלה המוגזם של כל יחידת תעסוקה.

מהנדסת המועצה, יבגניה מלכין ציינה בישיבה: "זיהינו כי קיימות בעיות בתכנון, ולאחר שגם הניסיון לשיווק מגרשי המסחר נכשל אנחנו חושבים שיש מקום לשיפור התכנון כדי להביא לתכנון מיטבי, חכם ונכון לעיר".

ההחלטה לבצע ריביזיה מחודשת של שכונת המעו"ף אינה מבוססת רק על כישלון המכרזים המסחריים. שני תנאים חדשים נוצרו מאז אישור התכניות הראשונית של מעו"ף, הראשון, הגדלת מרחב התכנון של חריש ובהתאם, הפיכתה של שכונת מעו"ף משכונת בפאתי העיר (שכונת דופן) לשכונה בלב העיר וההשלכות הנגזרות מכך,. לדוגמא, הצורך בחשיבה מחודשת על מערך התחבורה בשכונה והחיבור לעורקי תחבורה איזורים.

השני, אישור תכנית 'חריש דרום', שכונה הכוללת גם היא מגורים משולבים במסחר ובתעשייה. הוספת חריש דרום למרקם השכונות העתידיות של חריש משנה בהכרח את תפקידה העתידי של שכונת מעו"ף במרקם העירוני של חריש.

 עקרונות חדשים לתכנון

"מהתכנון המקורי של שכונת מעו"ף נותרו רק 664 יחידות דיור שנבנות על ידי היזמים 'האחים אוזן' ו'דונה', במסגרת תכנית מחיר למשתכן. עוד נותר הקמתו של מתחם גדול ומיוחד לשירותי הצלה וחירום (משטרה, מד"א, שירותים רפואיים נילווים, מג"ב, כיבוי אש) ומחסני העירייה. "יקדמו שם גם מבני ציבור (גני ילדים, מעונות) לטובת הדיירים שעתידים לאכלס את השכונה בעוד שנה", מפרט דוד מגן, יו"ר 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש'.

"כל היתר ישתנה", הוא מוסיף. "אנו פועלים כיום עם צוות תכנון מיוחד להכנת תכנית חדשה על פי סעיף 78 בהחלטה לתכנן מחדש את השכונה", מסכם  מגן.

מי שהופקדה על התכנון המחודש היא חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית חברת התכנון ViaPlan . נעלי-יוסף ומשרדה אחראים על תכנון פרוגרמת מבני הציבור גם בשכונות הוותיקות יותר בחריש. בפני חברי הוועדה, הציגה נעלי-יוסף את העקרונות שילוו את התכנון המחודש של השכונה ביניהם:

• שינוי אופייה של השכונה מאזור תעסוקה בדופן העיר למרכז עירוני בין שכונות שיתאים לדרישות שמציב אזור תעסוקה;
• ייעול השטחים למבנים ומוסדות ציבור ושילובם במגרשים מרכזיים;
• הבטחת קיצורי דרך, שבילים להולכי רגל, אופניים ותחבורה מקיימת;
• שינוי מיקום מסוף התחבורה המתוכנן מליבת השכונה לדופן שלה ועידוד פיתוח מלאכות זעירות;
• הגדלת הצפיפות לתמיכה בשימושים מעורבים עם המלצות לתוספות של זכויות בנייה בשכונה ובעלייה לגובה;
• הבטחת מקום למשרדי ממשלה ולעירייה;

תנועת קול מעו"ף

שינוי התכנון מעניק הזדמנות חדשה לחשיבה. יצחק קשת ראש העיר, הצהיר כי בקרוב יצא 'קול קורא' ליזמים להשמיע רעיונות לקידום השכונה מבחינה מסחרית. בנוסף, התאגדות דיירים עתידיים של השכונה שנושאת את השם 'תנועת קול מעו"ף', קיבלה רוח גבית מהמועצה בנוגע לאפשרות כי יוכלו להשפיע במהלכי שיתוף ציבור על אופי השכונה, וכי בקשותיהם ישקלו כחלק מהחשיבה המחודשת. בימים אלה מנסה התנועה לגבש תכנית המרכזת את הצרכים והרצונות של הדיירים העתידיים של השכונה, ולהגיש אותה לוועדה באמצעות נציגי המועצה הנבחרים.

מגן, יו"ר הוועדה המיוחדת, אמנם לא שמע על ההתארגנות האזרחית אך הוא מקדם אותה בברכה:  "שיתוף תושבים הוא מהלך מבורך והוא גם נושא פירות כפי שהוכח בתחומים רבים בהם 'חכמת ההמונים' באה לידי ביטוי". הוא מסכם.

חריש מתפתחת בקצב מהיר ומשנה לשנה אנו עדים להתפתחויות מרשימות בתשתיות, במוסדות החינוך והציבור, באיכלוס העיר ובהתפתחות הקהילה. שנת 2018 היוותה קפיצת מדרגה עבור חריש במישורים רבים. ריכזנו עבורכם את עשר אבני הדרך המשמעותיות ביותר בשנה שחלפה

2018 בתחבורה: חריש מתחברת לחיפה

אין ספק שתחבורה ציבורית נוחה חיונית לקיום חיים נוחים בחריש. השקתו של קו 631 בין חריש לחיפה בתחילת השנה היוותה אות מבשר טובות. מסלול הקו עובר דרך פארק ההייטק ביקנעם ובקניון לב המפרץ והנסיעה המהירה והנוחה לעיר הצפונית עוברת בכביש 6, כביש 70 וכביש 75.

קו זה הצטרף לקווים שכבר היו פעילים בעיר קווים 60, 63 ,71 ו-27 וקישרו את חריש לחדרה ולתחנת הרכבת בנימינה. עיני תושבי חריש נשואות כעת בציפיה להשקתו של קו אוטובוס ישיר לתל אביב. בינתיים אין בשורות חדשות, אך מדוברות המועצה נמסר כי הקו נמצא שוב בבחינה וכי העירייה נלחמת להוציא את קו חריש-תל אביב לפועל. מקווים לשמוע עדכונים בקרוב.

2018 במסחר: מרכז מסחרי שכונתי ראשון נפתח

פתיחתו של המרכז המסחרי השכונתי 'עמית' בפברואר והשקתם של חנויות המסחר במתחם, היוו קפיצת דרך משמעותית בתחום המסחר בחריש. כיום פועלים במרכז עמית פיצריה, פלאפל, סניף שופרסל אקספרס, חנות סלולר, מאפיה, מרפאה וטרינרית, טמבוריה, חדר כושר ובקומה השנייה פועלים משרדים. מרכז מסחרי עמית הוא אחד מתוך חמישה מרכזים שכונתיים המתוכננים בחריש. התקדמות משמעותית נוספת ניתן היה לראות גם ברחוב דרך ארץ, השדרה המרכזית של חריש עם פתיחתם של עסקים חדשים שהעניקו לנו השנה שירותים חדשים ביניהם: חנות פרחים, מרפאת שיניים, בית קפה, פיצוציה וחומוסיה.

2018 בקהילה: בירה ראשונה במועדון 'הדוק' ופתיחת בית הקהילה

פתיחתו של מועדון 'הדוק' בחודש מרץ ופתיחת בית הקהילה חודשיים אחר כך העניקו זריקת מרץ לפעילות החברתית בעיר. מועדון 'הדוק' החל לפעול בימי חמישי אחת לשבועיים ביוזמתם של תושבי העיר אילן בן טל, אלחנן צהר, נתנאל שטרית, מיכל שטרית ומתנדבים רבים נוספים שמסייעים בסידור המקום. המקום מספק לתושבי חריש אפשרות ליהנות משתיית בירה וכן מתקיימים בו ערבי במה פתוחה, הופעות חיות  ואירועים חברתיים נוספים.

בית הקהילה שנפתח במאי כולל שלושה חללים ציבוריים גדולים המשתרעים על שטח של 500 מ"ר. הפעילויות בו רבות ומגוונות: מועדון אזרחים ותיקים, פעילויות של כלל המתנדבים בעיר כדוגמת חנות יד שנייה ואירועי קהילה נוספים.

2018 בבריאות: נציגות מלאה לקופות החולים בחריש

במאי 2018 נפתח סניף קופת חולים מאוחדת בחריש והצטרף לסניפי כללית, מכבי ולאומית שכבר היו פעילים. הנוכחות המלאה של קופות החולים בעיר מורגשת בשדרת דרך ארץ בה ניתן לראות את כל הקופות שפועלות בסמיכות יחסית האחת לשנייה. נוכחות זו משמעותית למתן שירותי בריאות מתקדמים וטובים לתושבי העיר. כל הקופות מציעות לתושבי המקום שירותי רופא משפחה, רפואת ילדים, בית מרקחת ושירותים נוספים ייחודיים כדוגמת טיפת חלב, מכון פיזיותרפיה ועוד. התושבים ממתינים בקוצר רוח להגעתם של שירותי מרפאות המומחים שטרם החלו לפעול בעיר ובמיוחד לשירותים בתחום רפואת הנשים.

2018 בחינוך: חטיבת ביניים חדשה והכפלה של מספר התלמידים בעיר

תחילת שנת הלימודים תשע"ח הביאה לתושבי חריש בשורות חדשות. לראשונה החלה לפעול חטיבת ביניים חדשה 'בית הספר לאתגרי העתיד' בה לומדים 61 תלמידים בשתי כיתות, ז'-ח'. צוות המורים שמונה 8 מורים ומחנכים הצליח בתקופה של שלושה חודשים לזכות בתשומת לב חיובית מאוד וגם לא נעדר מאור הזרקורים לאחר שפוסט בפייסבוק על תורנות הניקיון של התלמידים בבית הספר זכה לשיתופים מרובים ברשת. בשנה הבאה תחל לפעול גם כיתה ט' והחטיבה הצומחת מתוכננת לעבור למשכן התיכון שעתיד להיפתח ב-2020.

הצמיחה המהירה של חריש באה לידי ביטוי בתחילת שנת הלימודים עם פתיחתם של שישה בתי ספר יסודיים, 42 גנים ולמעלה מ-50 צהרונים שקולטים 2,600 תלמידים בחריש. שנה קודם לכן מצבת התלמידים מכיתות גן ועד כיתות ו' עמדה על 1,200 תלמידים בלבד.

2018 בתשתיות: תחילת עבודות על מחלף 65 החדש

בספטמבר החלו העבודות המקדימות לסלילת הכביש והמחלף החדש בין צומת חריש לכביש 65. המחלף החדש המתוכנן על כביש 65, צפוי להקל על זרימת התנועה בין חריש לכביש 6 ובין חריש לפרדס חנה וחדרה ומהווה נדבך חשוב קידום הניידות והתחבורה הנוחה לתושבי חריש.

הקמת המחלף מבוצעת בהשקעה תקציבית ניכרת, במטרה להעניק לתושבי חריש גישה נוחה לכביש 65 ולכביש 6 מבלי להיעצר בצומת מג"ב. המחלף החדש יחליף את כביש הגישה לחריש הקיים כיום בין צומת מג"ב לצומת חריש, שרק חלקים ממנו ישמרו ככביש שירות וגישה לאנדרטת משמר הגבול בלבד. על פי הערכות שלב העבודות המקדימות יסתיים במהלך 2019 ולאחריו יתבצעו במשך שנתיים עבודות בשטח עד לסיום וחנוכה מתוכננת של המחלף בספטמבר 2021.

2018 באיכלוס העיר: מספר התושבים בעיר חצה את רף ה-10,000 תושבים

באוקטובר 2018 קיבלה משפחת קרפט שעברה להתגורר בחריש את תעודת התושב ה-10,000. על פי נתוני המועצה, כ- 500 משפחות חדשות עברו להתגורר בחריש בחודשי קיץ 2018 והגדילו  משמעותית את האוכלוסיה בעיר. כאמור, משפחת קרפט זכתה לקבלת פנים יחודית ולטקס מיוחד שערכה מחלקת הקליטה של מועצת חריש. על פי הערכות צפויה חריש ב-2019 להכפיל את כמות התושבים. אז יאללה, לארוז ולעבור.

2018 בשלטון המקומי: בחירות לראשות המועצה וכינון מועצה חדשה

בבחירות המקומיות של אוקטובר 2018 נבחר יצחק קשת לכהונה נוספת לתפקיד ראש העיר של חריש. מערכת הבחירות עירבה רבים מתושבי העיר, וותיקים וחדשים, ואחוז ההצבעה הגבוה של חריש בכל קנה מידה לאומי, עמד על 80.19%. 2,825 מתושבי חריש הגיעו להצביע בפועל ונתנו את קולותיהם לשלושת המועמדים: יצחק קשת, אריק מויאל וגבי קדוש.

בנוסף נבחרו תשעת נציגי המועצה: שני גרינברג, נגה עוז וגיל פישר ממפלגת הליברלים; יוחאי פרג'י, שלמה קליין ויוסי גולדמן ממפלגת הבית היהודי; עידית ינטוב ויצחק קשת ממפלגת הליכוד ושלמה פרץ ממפלגת ש"ס.

 2018 בפיתוח עתידי: תכניות להרחבת חריש והקמת אזור תעסוקה

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש אישרה בנובמבר להפקדה תכנית חדשה שבמסגרתה יוקמו רובע מגורים חדש ואיזור תעסוקה גדול. התכנית כוללת 1,430 יחידות דיור (כ-7,000 תושבים), 332 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שרות והיא חיונית לצמיחת העיר ולהבטחת עתידה.

הרובע החדש ימוקם בחלקה הדרומי של חריש על שטחים שנוספו לעיר במסגרת הרחבת שטח השיפוט שלה. הכניסה הדרומית לעיר שתתווסף עם סלילת המשכו של כביש 611 תאפשר גישה ישירה לרובע זה.

בשורה משמחת נוספת המשפיעה על התפתחותה העתידית של העיר היא התקדמות משמעותית בעבודות הפיתוח בשכונת 'בצוותא' (המוכרת בשמה הקודם, 'אור המזרח'). חברת שפיר הנדסה שזכתה במכרז תכנן ובנה בדצמבר 2017 התחייבה לבנות את השכונה בכללותה תוך 40 חודשים. היקף הפרויקט צפוי לעמוד על למעלה ממיליארד שקלים והוא יכלול כ-1,200 יחידות דיור, שני בתי ספר יסודיים, שלושה אשכולות גנים, אשכול מעונות יום, מתנ"ס, אולם ספורט ומגרש ספורט משולב.

2018 בתרבות: תרבות מותאמת לכל אחד ואחת

הקרנות משחקי מונדיאל בפארק המועצה, מופעי קרקס, ירידי שוק, הצגות לקטנטנים, הצגות לקהל הדתי-חרדי, מופעים של אמנים מובילים כדוגמת שירי מימון ופסטיבלים נחשקים – אירועי התרבות של חריש התקיימו במהלך השנה כולה ומשכו אליהם את המוני בית חריש.

קצת קשה לעקוב אחרי קצב-שטף האירועים הרבים אבל אין ספק שכל אחד ואחת מתושבי חריש הצליח במהלך השנה החולפת למצוא אירועי תרבות הקרובים ללבו.

כך לדוגמא, הקיץ החל עם פארק חבלים אתגרי, כמו אומגה קירות טיפוס סולמות ענק ותחנות אתגריות נוספות המתאימות לכל הגילאים ולכל המשפחה, המשיך במופע הפארק המרכזי בכיכובה של הזמרת שירי מימון והסתיים בפסטיבל אמנויות הבמה שהתקיים בחג החנוכה וכלל שלל אומנויות: קרקס, הצגה, שירים ושלל מופעי במה של מגוון רחב של אומנים מרחבי הארץ.