למעלה מ-200 משתתפים חגגו במסיבת הגאווה שארגנו חברי קהילת 'חריש גאה' ומתקיימת זו השנה השנייה ברציפות. רכזת הקהילה סקרה בדבריה את הפעילות לקידום חברי הלהט"ב בעיר: "כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים". סגנית ראש העיר: "בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה"

אירוע הגאווה של הקהילה הלהט"בית בחריש. צילומים: דן פטילון

אמש (חמישי) התקיימה בעיר מסיבת הגאווה של הקהילה הלהט"בית המקומית. למעלה מ-200 משתתפים לקחו חלק באירוע הצנוע שמתקיים זו השנה השנייה בחריש. את האירוע הפיקו חברי הקהילה 'חריש גאה' בתקציב זעום שנאסף מכספי תרומות. האירוע נשא אופי משפחתי וכלל צילום מגנטים, איפור פנים לילדים, ארטיקים והופעות של מתנדבים מבין חברי הקהילה הלהט"בית. בין המופיעים: שני טוריאל, נאור לביא, די ג'י ריידון, דיג'י בילי קרוס ויאיר גרינברג.

כ-6,000 שקלים בלבד הצליחו לגייס חברי הקהילה לטובת הפקת האירוע, זאת לצד, שיתופי פעולה עם אמנים ומתנדבים שפעלו ללא עלות ובהתנדבות. עיריית חריש לא נטלה חלק רשמי באירוע ולא הקצתה עבורו תקציב. עם זאת, מציינת מעיין גלעד, מנהלת קהילת 'חריש גאה' שהחלה לעבוד השנה גם כרכזת הקהילה הגאה בעיריית חריש, כי הרשות קידמה את הפקת האירוע באמצעות הקצאת במה, מהנדס חשמל וגידור האירוע.

חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית ללהט"ב

השבוע גם פרסמה עיריית חריש בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, סקר מיפוי צרכים בנושא אוכלוסיית הלהט"ב שנועד לכלל תושבי העיר. "אני שמחה לבשר על התקדמות הלכה למעשה המתבטאת בסקר צרכים המופץ בימים אלו ומיועד לכל תושבי חריש", ציינה גלעד בנאום שנשאה אתמול מעל במת אירוע הגאווה. "מטרתו לברר מהם צרכי הקהילה הגאה וכיצד ניתן לקדם צרכים אלה. כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים".

עוד הוסיפה גלעד בדבריה: "ובאשר לאלה שכבר חיים כאן, השנה נולדו לנו פה בחריש תינוקות למשפחות גאות, חגגנו עוד ועוד אהבות ואירוסין, יציאות מהארון בחיבוק ותמיכה מלאה מחברי הקהילה. וכשמדברים על חריש בהקשר הלהט"בי מזכירים קהילה חזקה, כפי שצפיתי בשנה שעברה מעל במה זו. מה רב האושר להיווכח שכך בדיוק קורה. צוות ההפקה באירוע הוא ב-99% כוחות מקומיים שפועלים למען קידום הקהילה בעיר. אני מודה לכל החברים שבלעדיהם האירוע לא היה מתקיים".

גלעד סיכמה את דבריה בברכה: "אני רוצה לברך את הקהילה הגאה בחריש ובכל מקום, בביטחון, בשוויון זכויות מלא, בשגשוג ובהצלחה ובמילות התפילה של רבי שלמה קרליבך: "שלא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד"".

"עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה"

שני גרינברג, סגנית ראש העיר נשאה גם היא דברים: "מרגש לעמוד כאן. זו השנה השנייה של האירוע הכי משמעותי בעיר. נכון, יש אירועים גדולים ומפוארים ממנו. אבל האירוע הזה הוא הכי משמעותי, כי הוא מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש.

"עיר שיש בה קהילה גאה שיכולה לחגוג את קיומה היא עיר סובלנית. עיר שחוגגים בה את חודש הגאווה היא עיר ליברלית. אבל עיר לא נולדת כעיר סובלנית וליברלית. היא נעשית כזאת. כל מי שבחר ובחרה להיות כאן היום, בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה".

גרינברג הוסיפה והדגישה בדבריה את מחויבות העירייה לסייע לחברי הקהילה הגאה: "יש מועצות שבהן ראש המועצה קורא לתושבים הגאים שלו להט"ביסטאן, ועיריות שמונעות קיומם של אירועי גאווה. לשמחתנו, אנחנו במקום אחר לגמרי. אנחנו רואים זאת כחלק מתפקידנו לסייע לתושבות ולתושבים הגאים שלנו, ולייצר סביבה מקבלת שבתוכה יוכלו לחיות חיים בטוחים, לגדל משפחות, ולהרגיש שמתייחסים אליהם באופן שווה. עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה, וזה תהליך מבורך ומשמח, שנמצא רק בתחילתו, ויש לנו עוד דרך לעשות".

 "אף אחד לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך"

המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, שיתפה בתחושותיה כעולה חדשה, בודדה ומנוכרת ואמרה: "אני זוכרת את התחושה שלא מקבלים אותך כי את שונה, כי את לא חלק מהנוף הרגיל של המקום. מהמקום הזה אני באה לכאן.

"אף אחד ואף אחת לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך. לא היום ולא בעתיד. זה המסר שבאתי לחזק. וזה המסר עליו אלחם בכל כוחותיי. אמשיך לעבוד יחד עם חבריי, כדי שכל אחת ואחד ירגיש שייך, אהוב ונחוץ. זו העיר חריש בעיניי, זו מדינת ישראל. הזכות להיות אתה, ולהיות את, ולהיות חלק מהפסיפס הצבעוני של החיים".

האם הקהילה הגאה חשה שייכות לעיר? תשובה מוסמכת תהיה ככל הנראה רק בסיכום תוצאות סקר מיפוי העמדות בעיר, אולם יניר יהודה, חבר הקהילה ופעיל בארגון האירוע, המתגורר כשנה בעיר משתף שהוא חש בנוח בעיר. "אני אוהב את חריש", הוא מצהיר.

לדבריו יש בחריש "מיעוט קטן שיוצא נגד הקהילה" והוא מזכיר את הפרסומים על מסיבת הגאווה, שנתלו בלוחות המודעות ברחבי העיר, ונתלשו תוך זמן קצר, כמו גם את מעט הפוסטים הביקורתיים כנגד הקהילה שפורסמו בשבועות שקדמו לאירוע, ואת הפשקוויל שהתריע כנגד האירוע וטען כי עשרות אוטובוסים עם חרדים יגיעו לשבש את האירוע. הפשקוויל, אגב, נבדק על ידי המשטרה שהפגינה נוכחות גבוהה באירוע.

יהודה השתתף לראשונה בחייו באירוע הגאווה הראשון בחריש בשנה שעברה. "אני פחות מתחבר למצעדים ולפרובוקטיביות", הוא מסביר. לפני מספר חודשים החל יהודה לקחת חלק בהתנדבות בארגון האירוע. "חשוב לתרום ולתת מעצמך מה שאתה יכול", הוא אומר ומקווה לדבריו שהאירוע בחריש יעלה את המודעות לקהילה שחיה פה. "יש פה קהילה לא קטנה. רואים הרבה דגלים כשמסתובבים בעיר". לצד זאת הוא מדגיש: "חשוב לומר שכיוונו לאירוע משפחתי צנוע גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת הלך רוח. זו עיר של משפחות וקהילות ולא באנו לעצבן אף אחד אלא רק להגיד שאנחנו גם חלק מהעיר, ושלא ינסו להוציא אותנו החוצה".

פתרון לבני הנוער הגאה בעיר

בשיחה עם 'חריש סיטי' מסכמת גלעד את האירוע אתמול ואת השנה המשמעותית של הקהילה הגאה בחריש: "העובדה שהשנה לראשונה יש לנו תקציב מהמשרד לשוויון חברתי להעצמת הקהילה ואני יכולה לעשות איתו שינוי משמעותי ומהותי עבור הקהילה – זו ברכה עצומה והתקדמות. בעיר מעורבת כמו חריש יש הרבה משוכות לעבור ולכן העשייה הזו נחשבת יותר מכל הערים בסביבה", מציינת גלעד המשמשת כרכזת הקהילה הגאה גם בבנימינה וגבעת עדה.

"כרכזת אני רואה את הקלות היחסית בה העניינים מתנהלים בבנימינה וגבעת עדה וזה מחדד לי יותר ויותר את העובדה עד כמה האירוע בחריש אינו מובן מאליו.

"אנו עושים פעילות למען הקהילה הגאה שנועדה להעצים קהילה מוחלשת. היא לא מכוונת לעשות דווקא לשום קהילה אחרת, וככל שיקדימו ויבינו זאת אנשים, יצמחו הבנה ושקט בין התושבים בעיר".

מה את מאחלת לחברי הקהילה לשנה הבאה?

"לצערי כספי הקול הקורא שהגיעו לחריש מהמשרד לשיוויון חברתי מראש אינם מיועדים לבני נוער. אני מקבלת דיווחים על בסיס חודשי על בני נוער מחריש שעוסקים בזנות. נוער שוליים שלא ניתן לו שום מענה מחד ומנגד, אותו נוער לא מאפשר למבוגרים שלנו לעזור לו. יש לנו תקציב והוא מבורך וטוב, אבל אין לנו מנדט מהמשרד לשיוויון חברתי להשקיע אותו במקום שבאמת צריך את זה. זה מציב אותי במקום לא פשוט. הידיים שלי כבולות.

"בערים בהן יש איגי (ארגון נוער גאה) – הנוער שם פורח. למה שהנוער בחריש לא יפרח? אני מקווה שנמצא פתרון מהיר גם לנוער בחריש".

חברי המועצה בחריש כבר רגילים לשעות העבודה הארוכות, לישיבות, למערכת הלחצים ולביקורת לה הם זוכים במסגרת פעילותם המבוצעת בהתנדבות. אבל בני הזוג, המצויים מאחורי הקלעים, הם אלה שחולקים בנטל. יאיר גרינברג, בת-חן גולדמן ונרדית פרג'י, "החצי השני" של שלושה מחברי המועצה, משרטטים את החיים לצידם של נבחרי הציבור ומדברים על המחיר האישי והמשפחתי

מימין: נרדית פרג'י, יאיר גרינברג ובת-חן גולדמן

בבחירות המוניציפאליות המקומיות שהתקיימו באוקטובר 2018 נבחרו שמונה חברי מועצה חדשים, לראשונה בחייהם. בארבע השנים בקירוב שחלפו מאז הם מכהנים בהתנדבות מלאה, בתפקיד ציבורי מורכב ומאתגר. חייהם השתנו ללא היכר.

במציאות החדשה, שהופכת תובענית יותר ויותר לנוכח קצב הצמיחה יוצא הדופן של העיר, לוקחים חלק גם בני ובנות הזוג שנאלצו להתרגל לחיים לצד נבחר ציבור, המשמש כתובת לפניות התושבים ולעיתים קרובות גם משמש מושא לביקורת ציבורית.
עד כמה הם מעורבים בעשייה של בן/בת זוגם? כיצד השתנתה השגרה המשפחתית ומהו המחיר שהם נאלצים לשלם? יאיר גרינברג, בת-חן גולדמן ונרדית פרג'י משתפים מאחורי הקלעים.

הכניסה לעולם הפוליטיקה: "אמרתי לה: "לכי על זה""

יאיר גרינברג (38) מהנדס מכונות ובן הזוג של סגנית ראש העיר ויו"ר סיעת הליברלים, שני גרינברג, נזכר כי רצף של חוויות מקומיות של משפחתו בחריש הצעירה של 2016, הם שהובילו להחלטה של שני להיכנס לחיים הפוליטיים. "היינו תושבים טריים והגענו לאירוע חנוכה בחריש. המפעיל שאל את הילדים "מה שלומכם"? והבן שלי, אז בן שלוש, ענה – "בסדר". המפעיל מיד תיקן אותו – "לא, עונים ברוך השם". אנחנו התחרפנו מזה והיינו מאוד נסערים. שני החליטה שהיא רוצה להקים סיעה ואני אמרתי לה: "לכי על זה".

בת-חן גולדמן (34) כלכלנית ועובדת בעיריית חדרה, בת הזוג של יוסי גולדמן, חבר סיעת 'בית טוב לחריש' נזכרת בהתחלה: "כשיוסי נכנס לעשייה המקומית, היינו משפחה צעירה וכיום אנחנו כבר עם שלוש בנות. לא באנו עם רקע או היכרות עם עולם הפוליטיקה, התגלגלנו לתוך זה ואנחנו מתאימים את עצמנו לזה בכל יום מחדש. לא יכולנו לתאר לעצמנו שכך יראו החיים שלנו. יוסי נכנס לרשימה מתוך הרצון לייצג את הציבור הדתי, הוא היה סקפטי לסיכויים שלו להיבחר ובחר לנסות. כיום אפשר לומר שהמערכת הזו תפורה עליו".

מי שלא הופתעה מכניסתו של בן זוגה לעולם הפוליטי היא נרדית פרג'י (36), מחנכת בחינוך מיוחד, בת הזוג של יוחאי פרג'י, יו"ר האופוזיציה. "אני ויוחאי מגיעים מתחום החינוך ומעולם ערכים דומה של עשיה ונתינה. היה חשוב ליוחאי להיות מעורב, להשפיע ובעיקר לעזור לזולת. זה היה טבעי מאוד עם המעבר לחריש שהוא יתחבר לפוליטיקה המקומית", משתפת נרדית.

המחיר המשפחתי: "לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד שעות נוספות"

יאיר: "התפקידים בינינו בבית התהפכו בשנים האחרונות והמשקל עבר אלי. אני לוקח את הילדים בבוקר למסגרות ונמצא איתם יותר. במקום העבודה שלי התרגלו כבר לעובדה שאני בן זוג של חברת מועצה והיא מאוד עסוקה, ומבינים כשאני צריך לעיתים לצאת מוקדם מהעבודה או לעבוד מהבית".

בת-חן: "המעורבות הציבורית משפיעה מאוד על הבית. אני לדוגמה, לא יכולה להרשות לעצמי לעבוד שעות נוספות בעבודה בגלל האילוצים של יוסי. הביקורים הרבים שלו בכנסת בשנה האחרונה לדוגמה, והתחושה שאנחנו נמצאים בחלון הזדמנויות משמעותי – תופסים נפח מאוד גדול מהחיים שלנו. אפילו כשהיינו בחדר לידה הוא היה עסוק יותר בפוליטיקה מאשר במה שקורה אצלנו בחדר. הם היו אז בדיונים סביב ניסוח חוק השבת. הרגשתי שכמו שילדתי את הבת שלי, כך ילדתי גם את חוק השבת. את אותם מאמצים השקענו בשני הדברים".

נרדית: "באירועים או אפילו בדרך לבית הכנסת בשבת, כל כמה צעדים יש מישהו שעוצר אותו לשיחה. אני לוקחת בחשבון שאני יכולה לצאת איתו אבל בהמשך אצטרך להתקדם בלעדיו. אני מקבלת את זה באהבה. כמובן שלעיתים הוא נעדר יותר, אבל יוחאי הוא אור גדול ואנחנו מאפשרים לו להאיר. הבנתי, שלפעמים העשייה הציבורית באה על חשבון העשייה הפרטית וכאן המקום שלי למלא את החסר".

מעורבות בני הזוג: "לשים דברים בפרופורציות"

יאיר: "להקשבה ולחיזוקים שלי בתחילת הדרך היו חשיבות גדולה אבל ככל שהזמן עבר, עטפו את שני אנשים רבים, נוצרו הרבה קשרים וחברויות והמקום שלי כמייעץ פחת משמעותית. לדוגמה, חוק השבת היה נושא מאוד "חם" והיו הרבה שאלות סביבו, נתתי את דעתי לנושא אבל היות והעיסוק בו היה מאוד פומבי, חשתי שהמעורבות והמשקל שלי קטנים מבעבר. התפקיד שלי כיום הוא בעיקר לאפשר לה להיות פנויה למשימותיה הציבוריות".

בת-חן: "הוא מתייעץ איתי הרבה. הוא קשוב לשמוע גם כשאני מציגה דברים מנקודות מבט אחרת. הראייה שלי עוזרת לו לעיתים לראות את התמונה הרחבה יותר ולשים דברים בפרופורציות. העובדה שאני עובדת ברשות מקומית גורמת לנו ליצור השוואות בין חריש לחדרה. עם זאת, יש בינינו הפרדת סמכויות ברורה. בגלל שהוא מאוד "בתוך זה", אז אני מאוד "מחוץ לזה", כי מישהו מאיתנו צריך להיות גם בבית".

נרדית: "אני פחות מעורבת בעשיה הפוליטית. בהחלט יש לנו שיחות ולפעמים יוחאי משתף אותי בנעשה ולפעמים מתייעץ, אך בסוף זו העשיה שלו. הוא יודע שיש לו את התמיכה שלי בכל מה שצריך".

כתובת לפניות הציבור: "למדתי להיות קצת פוליטיקאי"

יאיר: "פונים אליי לעיתים חברים טובים שמבקשים לקבל מידע בנושאים שונים ולרוב אני דואג לספק להם תשובות ממקור ראשון, אך מעולם לא פעלתי לקדם דברים בערוץ הזה. עם הזמן למדתי לעשות את הסינון ולהיות גם קצת 'פוליטיקאי', לדעת מה להגיד ומה לא להגיד".

בת-חן: "תושבים רבים יודעים שיוסי עסוק מאוד, ולעיתים, בדברים הפעוטים יותר הם מעדיפים לפנות אלי. אני תמיד מפנה אותם בחזרה אליו ומציינת שאני בטוחה שהם ימצאו אצלו אוזן קשבת".

נרדית: "אני כל הזמן שומעת במפגשים חברתיים ובאירועים שונים מאנשים על העזרה שהם קיבלו מיוחאי לאחר שפנו אליו. כל הזמן יש פידבקים מתושבים וזה ממלא אותי בגאווה".

התמודדות עם ביקורת: "יש רגעים שהמחיר הנפשי והמשפחתי הוא מאוד גבוה"

יאיר: "עם הביקורת לומדים להתמודד תוך כדי תנועה. האתגרים הגדולים היו בעיקר בתחילת הדרך סביב הבחירות ובראשית הקדנציה, רגעים בהם אתה שואל את עצמך: למה אני צריך את זה? הסערה סביב קיום שני טקסי זיכרון לציבור הכללי ולציבור הדתי, לפני שלוש שנים, היא אולי האירוע שהכי השפיע עלינו. הנושא הגיע גם לתקשורת הארצית וזה היה מאוד לא פשוט, זה הוציא ממני הכי הרבה רגשות. לראות את התגובות ברשתות החברתיות של האנשים שכותבים ומדברים על אשתך…שם חרגתי ממנהגי והגבתי בעצמי לדברים שנכתבו".

בת-חן: "נכון, יש גם רגעים שהמחיר הנפשי והמשפחתי הוא מאוד גבוה, אבל אז עוצרים, מחשבים מסלול וחושבים איך לעשות דברים בצורה נכונה יותר שלא פוגעת בבית. בפייסבוק לרוב מי שמגיב הוא מי שמתלונן. לעומת זאת, בשיחות עם אנשים האווירה היא אחרת. אני מאוד מקלילה את הנושא הזה ולא מתרגשת. אני יודעת שאנשים מדברים על משהו היום – ומחר הם ישכחו ממנו".

נרדית: "התגובות שאני פוגשת בעיקר אוהדות. התושבים יודעים כמה הוא פועל לטובת העיר הזו. העשייה של יוחאי מדברת בעד עצמה. ואם נכתבות מילים נעימות פחות, יוחאי מציע לי לא להיכנס לזה. כיום אני פחות פעילה בפייסבוק. ככלל למדתי להתרחק ולקחת צעד אחורה".

גם נרדית מציינת את ההצבעה על חוק השבת וההחלטה לצאת מהקואליציה כתקופה מאתגרת מאוד למשפחה: "זו הייתה תקופה מורכבת משום שאני הייתי בירושלים אחרי לידה ויוחאי היה בחריש. הבנתי שהוא עובר מכבש לחצים אבל יוחאי הפגין חוסן ואמר לי שהוא נאמן לדרך שלו ולבוחריו. אני חושבת שלקחתי את זה קשה יותר מיוחאי. זה הרגיש לי כמו סכין בגב מצד חברי הסיעה. עם זאת, קיבלתי המון מסרונים מאנשים שהודו לו ולי כאשתו, ולצד הקושי הייתי גאה בו על שהיה נאמן לעצמו ולבוחריו".

אם רק היו יודעים ש: "מאחורי כל החלטה שמתקבלת ישנה המון השקעה ומחשבה"

יאיר: "שמאחורי כל אישה מצליחה יש בן זוג שתומך בה ומחכה לה בסוף היום לשאול, להתעניין ולדבר על הכל על כוס קפה או בירה. זה ממש משמח לראות את בת הזוג שלך מקדמת דברים ומצליחה לשנות את המציאות".

בת-חן: "הרבה מהאנשים לא מודעים להיקף העשייה של יוסי ושל שותפו שלמה קליין, שעובדים מהבוקר ועד הלילה ומשקיעים המון כדי לאחד ולגבש. חשוב לדעת שמאחורי כל החלטה שמתקבלת ישנה המון השקעה ומחשבה וגם עשייה".

נרדית: "יוחאי הוא פשוט אור גדול. הוא פועל בכל כך הרבה תחומים שאני נפעמת. אני לא בטוחה שאנשים מבינים את כמות הזמן שהוא משקיע בעיר הזו. אני גאה בו והלוואי שחריש תתברך בעוד אנשים כמוהו".

העירייה החלה בבנייתם של ארבעה מבני קבע חדשים לתנועות הצופים, בני עקיבא, אריאל והשומר הצעיר. ההשקה מתוכננת לספטמבר 2022. סגנית ראש העיר: "מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער"

בתמונה: הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער. צילום:דוברות עיריית חריש

ביום חמישי קיימה העירייה טקס הנחת אבן פינה לבנייתם של ארבעה מתחמי תנועות נוער בעיר, בהשקעה כוללת של 6 מיליון שקלים מקרן הפיתוח של עיריית חריש. כל אחד מהמתחמים ייבנה על שטח של דונם ויכלול מבנים יבילים ומרחבים חיצוניים מקורים ומרוצפים. "המתחמים החדשים יהיו בית לתנועות הנוער ויאפשרו להן להגדיל את היקף הפעילות", ציינה עיריית חריש.

כיום פועלות תנועות הנוער במתחם זמני משותף ברחוב תמר, שהוקם בדצמבר 2019, בסמוך למבנה העירייה. עם השנים צמחו התנועות והמתחם בו הן פועלות כיום, הפך צר מלהכיל את פעילותן. בסופו של המהלך החדש, הצפוי להסתיים בסמוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, יעברו תנועות הנוער הצופים, בני עקיבא והשומר הצעיר למבני קבע חדשים, בעוד מתחם היבילים הקיים בו פועלות כיום ארבע התנועות, ימשיך לשמש את תנועת אריאל בלבד.

"לתנועות הנוער מניות זהב בייסוד המדינה, והן מהוות עוגן משמעותי לקידום ערכים של ציונות, ערבות הדדית ואחריות אזרחית. לאור זאת החלטנו במועצת העיר להשקיע בהן ולחזק את פעילותן", ציין ראש העיר, יצחק קשת, בטקס הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער שנערך בשבוע שעבר (חמישי). קשת הדגיש את הנחיצות בהקמת מבני קבע לכל אחת ואחת מהתנועות: "קצב הגדילה העצום של העיר דורש מענה קבוע אשר יאפשר את התרחבות התנועות והגדלת הפעילויות והתוכן שלהן".

קונצנזוס בקרב חברי המליאה

"זה מין חלום שמתגשם", ציינה שני גרינברג, סגנית ראש העיר והאחראית על תנועות הנוער."כנערה מתבגרת, שבט הצופים היה הבית השני שלי, עולם ערכים שלם שהתחזק והתבסס בחסות התנועה: אזרחות פעילה, אחריות חברתית וערבות הדדית לצד הזדמנות לרכוש מיומנויות יקרות ערך. המבנה הוא הבית של התנועה. בלי מבנה התנועה לא יכולה לגדול ולהתבסס. עד כה היה פתרון זמני לכל תנועות הנוער יחד והיום, אנחנו יכולים סוף סוף לגדול לשלב הבא. מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער".

בשיחה עם 'חריש 24' הזכירה גרינברג, כי היה קונצנזוס בקרב חברי המועצה לגבי הצורך בהקמת מתחמים נפרדים לכל אחת מתנועות הנוער ולכן גם מימון הבינוי היה מטעם הרשות ולא בשיטה של הקצאות קרקע. גרינברג הוסיפה כי "בסיטואציה הנוכחית כולם מקבלים וכולם נהנים באופן שיוויוני: שתי תנועות נוער דתיות ושתיים חילוניות".

תמיכות, תקצוב ובנייה

גרינברג משתפת כי ההחלטה לערב ולשלב את נציגי תנועות הנוער בבינוי והקמת המתחמים, הוכחה כמוצלחת הן בהתאמה מדויקת יותר לצרכים של כל תנועה ותנועה והן, בחיסכון לקופת העירייה: "היה לי חשוב לוודא שהתנועות מגיעות לישיבה ומתייחסות לצורה של הבינוי וגם המפרט, כי בסופו של יום, אנחנו בעירייה לא מתיימרים לדעת הכול. האדריכלים מתכננים כל מיני דברים יפים ואז מגיע נציג התנועה ומדייק את הצרכים ולעיתים דורש חומרים פשוטים יותר. זה היה מדהים לראות איך נציגי התנועה שינמכו את המפרט וחסכו כסף למועצה", סיפרה גרינברג.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך גם הוא על המהלך: "שמחים שהגענו לרגע הזה של בניית מבנים לתנועות הנוער המשתדרגות ממבנה הקרוואנים ושמחים על קידום תנועות הנוער בעיר. אנו מובילים את זה בצורה בלתי מתפשרת, אם בנושא התמיכות ואם בנושא התקצוב והבנייה".

יוחאי פרג'י, כיום יו"ר האופוזיציה, שותף גם הוא לשמחה: "מהלך משמח מאוד, ואני גאה שיש לי חלק מאוד גדול בזה. ישבתי עם מהנדס העיר מספר פעמים כדי לאתר ולקבוע אילו שטחים הכי מתאימים לתנועות, ולחשיבה אודות גודל וצורכי המבנים. ההשקעה בתנועות נוער היא חלק מההסכם הקואליציוני עליו חתמנו בתחילת דרכנו".

שני גרינברג, יו״ר סיעת הליברלים במועצת חריש, בטוחה כי הקאנטרי הצפוי להיבנות בעיר אכן יפעל בשבת, כפי שנקבע במכרז, וכי החשש משינוי צביון העיר הוסר. לצופרי השבת היא מתייחסת כאל ״מטרד רעש״ בלבד והיא אופטימית לגבי הבחירות הבאות, על אף שטרם נמצא מחליף לחבר הסיעה השני שעוזב את תפקידו

בתמונה: שני גרינברג בחגיגות העצמאות. צילום: מור לאטי

שלוש וחצי שנים חלפו מאז הבחירות לרשויות המקומיות, שהקנו לשני גרינברג ולשני חבריה בסיעת הליברלים מקום במועצת העיר, וריח הבחירות הקרובות כבר נישא באוויר. אבל לגרינברג יש נושאים דחופים יותר לטיפול. נכון לכתיבת שורות אלה, אין עדיין בנמצא מחליף או מחליפה לגיל פישר, חברה לסיעה, שעוזב בקרוב את תפקידו. המועמדים שמשובצים במקומות החמישי והשישי ברשימה הם מקס גלר וסטס קורניסקי – ושניהם לא מביעים עניין רב בתפקיד. 

"הבחירות היו לפני 3.5 שנים ומטבע הדברים, אנשים מתקדמים עם החיים שלהם. המשמעות של להפוך לחבר מועצה היא מורכבת ודורשת התנדבות והשקעת זמן. אנחנו בדיאלוג איתם וטרם ניתנו תשובות סופיות", מעדכנת גרינברג. "במידה וזה לא יסתייע, נמצא מישהו מבחוץ שתואם את ערכי הליברלים ונעשה את התהליך הדרוש מול משרד הפנים כדי למנותו".

גרינברג, התמודדה לאחרונה גם עם דרישת חברי סיעת בית טב, יוסי גולדמן ושלמה קליין, להוציא הבהרה למכרז הקאנטרי שפרסמה העירייה לפיו מפעיל הקאנטרי לא יהיה מחויב להפעילו בשבת. 

"אני סמוכה ובטוחה שהבהרה מסוג כזה למכרז – לא תצא", פוסקת גרינברג ומפרטת: "לאחר הבחירות היה לנו חשש מאוד גדול שיבנו פה קאנטרי שלא יהיה פתוח בשבת. זו הסיבה שבהסכם הקואליציוני שלנו קבענו קו ברור לפיו המועצה תחייב את היזם שיבנה את הקאנטרי לפתוח בשבת. ההסכמים הקואליציוניים הם לא סוד, הם מפורסמים באתר העירייה. כמו כן, ראש העיר לא חתום על הסכמים סותרים".  

עד כמה חברי המועצה היו מעורבים במכרז? יתכן שהם לא הכירו את הסעיף?

"אני לא יודעת לענות בשמם. אני מכירה את מסמכי המכרז, הוא כתוב כבר כמעט שנתיים, הוא התעכב בגלל אישור משרד הפנים. זה כתוב בהסכם קואליציוני שלנו, ולא רק אני מחויבת לכבד את ההסכמים שנחתמו איתם, גם הם מחויבים לכבד את ההסכמים שלנו. מעבר לזה, אין היתכנות כלכלית לקאנטרי שלא פועל בשבת ואני בטוחה שיש הרבה דתיים שרוצים שהקאנטרי יהיה פתוח בשבת לטובת החילונים". 

מה עמדתך לגבי מיקומו העתידי של הקאנטרי?

"המיקום של הקאנטרי צריך להיקבע לפי הסיכויים הגבוהים ביותר שהיזם ייקח אותו. לא יעזור לנו להתעקש על הקמת הקאנטרי בפרחים. אם אנחנו צריכים לבחור בין לבנות את הקאנטרי מהר יותר, לבין להתעקש שמה שנכתב על המפה לפני חמש שנים יישאר בתוקף – הבחירה ברורה. בשורה התחתונה, הבטיחו שיהיה קאנטרי, וצריך לקדם את העיר ולא להתאבד על מקום ספציפי".

הסטנדרט העירוני: טקס עם שירת נשים

בשבוע שעבר נחגג בחריש יום העצמאות במופע מרכזי עם אמנים מובילים. גרינברג מדווחת שחריש ניהלה מאבק מול משרד הפנים על מנת להגדיל את תקציב יום העצמאות ל-700 אלף שקלים. "יש להם נטייה לחסוך במה שהוא בעולמם "מותרות". חגיגות יום העצמאות הן לא מותרות – אלו הערכים שלנו. יש יום אחד בשנה שאנחנו שמים בו את הסכום הזה כדי להראות שחשוב לנו שנולדה המדינה", אומרת גרינברג, ומציינת כי התקציב כלל גם את אירוע יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור.  

בשקט, קצת מתחת לרדאר הציבורי, התקיים השנה לראשונה טקס יום זיכרון עירוני אחד בלבד. כזכור, לפני שלוש שנים עמדה גרינברג בעינה של סערה בנושא, לאחר שעיריית חריש החליטה לקיים שני טקסי זיכרון נפרדים, טקס ממלכתי עם שירת נשים, וטקס אלטרנטיבי לציבור החרדי.

מה קרה, כיצד חל השינוי הזה?

"הגידול שלנו מאפשר לבחון מחדש את הנושא. פתאום באות קהילות ורוצות לעשות לעצמן טקסים. כמו ועד שכונת בצוותא או קהילת 'ראשית תבואתו'. אדרבא – לא הכול צריך להיות באחריותנו, שהתושבים יעשו לעצמם בהתאם לקריטריונים שלהם – ואילו הטקס העירוני יעמוד בכללי הטקס הממלכתי, כולל שירת נשים". 

עם זאת גרינברג מדגישה כי המצב החדש לא נוצר יש מאין. "אלו הקווים האדומים שהתעקשנו עליהם לפני שלוש שנים", היא אומרת. "ההתעקשות שלנו אז קבעה את הסטנדרט העירוני". עוד היא מציינת שיקול כספי–תועלתי: "נוצר מצב שאת משקיעה כסף בשני טקסים, וזה לא שווה את ההשקעה. בשנה שעברה השתתפו בטקס התורני כ-30 איש בלבד, אולי בגלל הקורונה. גם בטקס הרגיל לא היו הרבה, אבל הגיעו כ-200 איש. מבחינתי, הציבור אמר את דברו".

צופרים כמטרד רעש

גם בנושא מעורר מחלוקת נוסף, חל שינוי משמעותי לאחרונה: התמודדות העירייה עם סוגיית הצופרים, שעברה מפסים משפטיים לאכיפה עירונית וחלוקת דו"חות. גרינברג מסבירה: "כשהצופרים הופיעו לראשונה היתה מחשבה שזו דרך לשנות את צביון העיר. ככל שהזמן עובר אנו רואים שזה לא משפיע. חריש מתקדמת בציר הנכון מבחינתי. פחות או יותר משמרת את המצב הקיים לפיו יש למעלה מ-50% חילונים בעיר. ברגע שהסרנו  את החשש משינוי צביון העיר, הבנו שצריך לגשת לנושא מכיוון אחר ולחשוב על הבסיס האמיתי של הבעיה, צופרים כמטרד רעש שכמותו יש עוד הרבה בעיר".

את משווה את הצופרים לקריוקי?

"בהיבט הבסיסי – כן. אם זה רעש שנכנס לבתים של אנשים ויוצר חוסר נוחות קיצוני, צריך לטפל במטרד הרעש בעזרת דו"חות. רעש צופרים לא חסין מהביקורת הזו ולכן העירייה פעלה להוריד צופרים שחרגו ממגבלות העוצמה המותרות. רמת הרעש צריכה להיות מקובלת, ולא משנה מה אתה משמיע, זמירות בשישי או שירים בשבת".

אירוע הגאווה: סוגיה מורכבת להתמודדות 

בחודש הבא יחול חודש הגאווה. האם גם השנה המועצה לא תיקח חלק באירוע הגאווה בעיר ומדוע?

"עבור המועצה הקיימת זו סוגיה מאוד מורכבת להתמודדות ולעיכול, הרבה יותר מחוק השבת – ששם הצלחנו להגיע להבנות יותר בקלות. הייתי שמחה אם המועצה היתה במקום בשל מספיק בכדי להרים אירועים לכלל הקהילות, בלי לעשות חשבונות".

את לא רואה הקבלה בין ההתעקשות שלך על קביעת סטנדרט לטקס יום הזיכרון להתעקשות דומה על אירוע הגאווה?  

"כאדם פרטי הייתי רוצה שמועצת חריש תסתכל על זה כאירוע ממלכתי. אבל בעולם שלנו – הוא לא. רוב הרשויות לא עושות אירועי גאווה מטעמן, כולל רשויות כמו נתניה וחדרה. מעט מאוד עיריות משקיעות באירועי גאווה, כדוגמת עיריות תל אביב, רמת גן וגבעתיים – זה המרחב הפוליטי הברור. 

"ברור לי שאירועי הגאווה מקדמים את הקהילה ואני צריכה לומר בענווה, אני לא חלק מהקהילה. אני מבינה שזה מאוד חשוב להם אבל לא בטוח שהאירוע זו הדרך היחידה לעודד קבלה. לכן הגעתי לדרך של השגת תקציב ייעודי לקהילה דרך הקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי. כיום יש רכזת בשליש משרה שעובדת כדי לקדם את הקהילה, זה בעיני לא פחות חשוב מאירוע הגאווה. 

"ובכל זאת – הייתי מאוד שמחה להגיע למצב לפיו אירועי הגאווה בעיר יהיו אירוע לגיטימי שהמועצה תשקיע בו. מעבר לתמיכה בקהילה עצמה זו אמירה ערכית שמעידה על הסובלנות העירונית. לצד זה שאני מקבלת את עמדת העירייה, שזה אירוע שיכול להיחשב אירוע פרטי של הקהילה, אמשיך לנסות למצוא דרך שבה העירייה כן תתמוך באירועי הגאווה, באופן שיתאים לכל השותפים".

"הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה"

הבחירות הבאות יתקיימו בשנת 2023 – האם הבוחרים שלכם עדיין איתכם?

"הליברלים נמצאים במקום שאמרנו שנהיה בו. לא יושבים במקום קיצוני, אלא במקום מרכזי שרואה את כל הקהילות אבל שומר על הקהילה שלנו. אנחנו יודעים להילחם כמו במקרה של עמותת "בשבילנו" במערכת החינוך העירונית. וגם השבוע, בנוגע למכרז הקאנטרי, קיבלנו הוכחה שצריך גוף כמונו במועצה. הנוכחות שלנו מונעת שדברים שאולי היו קורים בלעדינו. אנחנו הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה".

את מעריכה שהליברלים יבחרו שוב למועצה?

"בסיס הבוחרים הגדיל את עצמו פי 10 וגם הפוקוס השתנה. בבחירות 2018 היו כ-2,700 בעלי זכות בחירה בעיר. אני מעריכה שבבחירות הבאות נעמוד על 20 אלף בעלי זכות בחירה.

"בעבר השבת היתה הנושא המרכזי וכמעט הבלעדי בבחירות. אני רוצה להזכיר שבבחירות הקודמות עדיין לא היה מתנ"ס או אולם ספורט אבל היו 11 בתי כנסת. אני זוכרת שזה פירק אותי. בעיני, זה לא הדבר הראשון שבונים בהיקפים עצומים, כששאר הצרכים לא ממומנים. זו היתה נקודת המוצא שלנו וניתן להבין כמה התקדמנו מאז. 

"כיום נושאים כמו תחבורה, תעסוקה, רווחה, מרכז שירות לתושב – מעסיקים הרבה יותר את התושבים. יהיו נושאים אחרים שעליהם ילכו לקלפי וסביר להניח שיקומו סיעות שממוקדות בצירים אחרים כמו חינוך או סביבה ירוקה – זה חלק מהתפתחות תקינה של עיר. אני לא רוצה להתנבא, אבל האם אני חושבת שהליברלים יכנסו שוב למועצה? כן. הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו".

הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה על הגדלת שטח השיפוט של חריש בקרוב ל-50%. רוב השטחים החדשים יועברו לחריש מהמועצה האזורית מנשה ויאפשרו את ההתרחבות העתידית של חריש עד ל-100 אלף תושבים ואת הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר, החיוניים להתפתחותה. מה כוללת התכנית להרחבת תחום השיפוט ומה חשיבותה?

בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

לאחרונה פרסמה הוועדה הגיאוגרפית חיפה את המלצותיה לשינוי שטחי השיפוט, בין הרשויות השונות באיזור הסובב את חריש. המלצות הוועדה גובשו לאחר סדרה ארוכה של דיונים, במהלכם הוצגו בקשותיהן של שלוש הרשויות הרלוונטיות: מ“א מנשה, חריש ובסמ“ה (בסמ“ה היא מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה).

עבור חריש, נדרשת הגדלה משמעותית של שטח השיפוט על מנת לממש את היעד ארוך הטווח שהציבה הממשלה להגדלת העיר עד לכ-100 אלף תושבים וכן על מנת להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר. עד כה, הסתמכה חריש, כמעט בלעדית, על תקציבים ממשלתיים שהוקצו לה במסגרת החלטת הממשלה משנת 2015, החלטה שנסתיימה זה מכבר וטרם הועברה החלטה חדשה. הבטחת אופק של עצמאות כלכלית לעיר מחייבת הרחבה ניכרת בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר. על פי סיכום המלצותיה של הוועדה תבוצע תוספת שטחים על פי המודל הבא:

• השטח המומלץ לקליטה בתחום המוניציפאלי של חריש: 3,932 דונם.
• השטח המומלץ למסירה מחוץ לתחום המוניציפאלי של חריש: 649 דונם.
• סך תוספת השטח עליו המליצה הוועדה הוא 3,282 דונם. תוספת זו תגדיל את שטח השיפוט של חריש ב-46%.

האם חריש זקוקה לתוספת שטחים משמעותית כל כך? מועצת חריש מאמינה שכן. בנימוק הבקשות להעברת השטחים השונים הסובבים את העיר לשטח השיפוט של חריש, ציינה המועצה שתי מטרות מרכזיות: הראשונה, יצירת אופק תכנוני רחב וארוך טווח ככל שניתן לפיתוח מגורים. השנייה, איתור וקידום אזור תעסוקה משמעותי במקביל להקמת העיר.יצויין כי המלצות הוועדה הגאוגרפית טעונות אישור סופי של שר הפנים, אריה דרעי. מה כוללות המלצות הוועדה, כיצד ישפיעו על עתיד האיזור וכיצד צפויה להיראות מפת חריש העתידית, במידה ואכן יאושרו סופית?

הרחבה לכיוון דרום

הוועדה הגיאוגרפית נענתה באופן חלקי לבקשות חריש להרחבת שטח השיפוט לכיוון דרום. באזור זה רוב השטחים משוייכים כיום למועצה אזורית מנשה ונוגעים בעיקר לכפר מייסר, לקיבוץ מצר ולמצפה אילן. חלק מהשטחים משמשים כיום כשטחי חקלאות של קיבוץ מצר, חלקם מיועדים להתרחבות עתידית צפונה של היישוב מייסר על פי תוכנית מתאר מאושרת, וחלקם כוללים שטחי יערות וטבע המיועדים לשימור.

כבר ב-2017 אושרה הרחבת תחום השיפוט של חריש לכיוון דרום, בהיקף של כ-2,100 דונם, לטובת פיתוח רובע חריש דרום. בדיונים הנוכחיים, ביקשה חריש להרחיב עוד את שטח השיפוט, עד לגבול הכפר מייסר מדרום וכן לקבל לידיה שטח מדרום ליישוב מצפה אילן, מזרחית לשכונת בצוותא. זאת בנוסף לבקשה להתרחב עוד דרומית לרובע החדש המתוכנן, על חשבון שטחי חקלאות הצמודים לקיבוץ מצר.

בהמלצתה הסופית, נענתה הועדה הגיאוגרפית באופן חלקי לבקשות ההתרחבות דרומה. הומלץ כי שטח של כ-1,150 דונם דרומית לשכונת החורש (שטח ב' במפה למטה), הכולל את יער חריש ואת תל זאבים יועבר לחריש, וכן שטח נוסף ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתא ומדרום ליישוב מצפה אילן (שטח ג' במפה למטה). בנוגע לכפר מייסר, הוחלט כי עתודות הקרקע של הכפר יישמרו עבור התפתחותו העתידית צפונה, וזאת כאמור, בהתאם לתוכנית מתאר שכבר אושרה אך טרם הוצאה אל הפועל. בנוסף הוחלט כי שטחים חקלאיים מדרום לרובע החדש של חריש ומצפון למאגר מצר ישארו תחת מ.א מנשה.

הוועדה הדגישה כי העברתו של אזור תל זאבים (אתר עשיר בשרידי ארכיאולוגיה, עתיקות, בורות מים ומערות קבורה) לתחום שיפוטה של חריש עשוי לתרום להתפתחותה וכן לשמש עוגן לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית ולהוות מוקד עניין המשקף ערכים ארכיאולוגיים וסביבתיים לטובתם המשותפת הכללית של תושבי האזור.

בפועל, ניתן להעריך, כי פרט לרובע החדש המתוכנן, ”חריש דרום“, לא תתאפשר בנייה נוספת בחריש בחלקה הדרומי, כיוון שרוב השטחים האחרים שמיועדים לעבור לשטח השיפוט של חריש, הינם שטחי טבע לשימור או כאלה המיועדים לפיתוח תוואי כביש 611 העתידי שיקיף את העיר מדרום.

השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מדרום

הגבולות החדשים של חריש מצפון-מזרח: ערערה וברטעה

על פי המלצות הוועדה תתרחב חריש גם לכיוון צפון-מזרח ותקיים גבולות משותפים עם ערערה וברטעה. הוועדה המליצה להעביר לשטח השיפוט של חריש שני שטחים צפונית לעיר. הראשון, רצועת שטח נרחבת, המתפרשת על פני כ-1,900 דונם, בין היישוב אום אל קוטוף לבין ערערה, ממזרח למחצבת ורד (אזור ה' במפה למטה). שטח זה יועבר לחריש מהמועצה האיזורית מנשה. מצפון, בסמוך לגבול עם ערערה, נתחם השטח על ידי כביש 6513 המהווה עורק תחבורה המקשר בין ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון לבין מערכת הכבישים הארצית באמצעות חיבור לכביש 65. בהמלצותיה ציינה הוועדה כי ”צירוף שטח זה לתחומי שיפוטה של חריש והגדרת גבול משותף עם המועצה המקומית ערערה מצפון עשוי להוות ממשק להעמקת שיתופי פעולה עתידיים“.

השטח השני מצפון, שביקשה חריש להוסיף לתחום השיפוט שלה, נמצא בצמוד לברטעה וממערב לה (אזור 3א במפה למטה). כיוון ההתרחבות הטבעי של ברטעה הוא לכיוון מערב ועל כן התנגדה מועצת בסמ“ה להעברת השטח הנ“ל לחריש. המלצות הוועדה חילקו את השטח לשניים – חלק אחד הכולל כ-325 דונם יועבר לחריש ושטח שני יועבר לבסמ“ה.

שני השטחים, מצפון לחריש, מהווים למעשה את עתודות הקרקע המרכזיות שישמשו להתרחבותה העתידית של חריש, והם אלה שיאפשרו את הגדלת היקף האוכלוסיה בעיר עד לכ-100,000 תושבים.

שטח קטן נוסף שעלה לדיון, הוא השטח הכלוא כיום בין כביש הגישה הצפוני לחריש לבין שכונת המע”ר ואום אל קוטוף. מדובר למעשה, על האזור החקלאי שמצפון לכיכר הזיתים. שטח זה נמצא בבעלות פרטית ומשוייך כיום לתחום השיפוט של מ”א מנשה. על אף בקשת חריש לשייך אותו לתחום שיפוטה, המליצה הוועדה להשאירו תחת מ”א מנשה. נציין כי אזור זה (“חלקה 32”) עמד במרכזה של עתירת בעלי הקרקעות נגד מוסדות התכנון וכי בג”ץ קבע כי השטח לא יכלל בתוכנית המתאר של חריש וישמש כחיץ בין אום אל קוטוף לבין חריש.

הבקשה לשיוך שטח מחצבת ורד לא התקבלה

עוד בגיזרה הצפונית, ביקשה חריש לקבל תחת שיפוטה שטחים נרחבים מאוד משני צידי כביש 65 – שטח אחד הכולל את מחצבת ורד ואת יער עירון ושטח שני, ממערב לכביש 65 ומדרום לכפר קרע המיועד, לדבריה, להקמת אזור תעשייה. אזור התעשייה המדובר תוכנן לקום בשיתוף פעולה בין חריש לכפר קרע וייתכן כי גריעתו מהמלצות הוועדה תעיב על האפשרות לקדם את המיזם.

שתי הבקשות הללו נדחו על ידי הוועדה הגיאוגרפית, למעט אזור המתפרש על פני כ-300 דונם מצפון לשכונת אבני חן ולכביש הגישה לחריש (אזור ז' במפה). אזור זה מיוער וככל הנראה צפוי להישאר כאזור ירוק, אך מכיוון שהוא צמוד דופן לחריש, ראתה לנכון הוועדה להעבירו לשטח שיפוטה, גם בכדי להבטיח שימור ותחזוקת ערכי הטבע שבו לטובת תושבי העיר והסביבה. שטח זה תחום בחלקו הצפוני, על ידי מחצבת ורד.

עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הסירוב להעברת השטחים הצפוניים לחריש ובכללם, שטח מחצבת ורד, טרם דנה הוועדה בדרישה שהעבירה חריש לחלוקת הכנסות המחצבה. נושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות, ידון בדו“ח נפרד של הוועדה ויגיע להכרעה בזמן הקרוב.

השטחים שחריש תמסור למועצה אזורית מנשה

הוועדה ממליצה להעביר שטח בגודל 636 דונם (השטח הסגול במפה) משטח שיפוטה של המועצה המקומית חריש לשטח השיפוט של המועצה האזורית מנשה. הוועדה ממליצה להעביר את השטחים המצויים מצפון לכביש 611 על מנת לאפשר ולספק מענה לטווח ארוך לישוב מצפה אילן וזאת בהתבסס על הסכמתה החד צדדית של חריש לעניין זה. נחל נרבתא יהווה גבול טבעי בין הישוב מצפה אילן לחריש וזאת לשם מתן אפשרות למימושו של רעיון פיתוח הנחל באופן משותף למועצה האזורית מנשה והמועצה המקומית חריש.

קשת: "המלצות הוועדה הן ציון דרך חשוב לחריש"

ראש העיר, יצחק קשת, ציין בהתייחס להמלצות הוועדה כי: "המלצות הוועדה הגיאוגרפית הן ציון דרך חשוב לחריש. אם ההמלצות יתקבלו על ידי משרד הפנים, שטח השיפוט של חריש יגדל באופן משמעותי וזה יאפשר את המשך הפיתוח של העיר ובכלל זה פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש. בתחילת הדרך התייצבתי נגד עמדת משרד השיכון, כי ידעתי שאפשר להשיג יותר עבור חריש, ואכן לאחר דיונים רבים וממושכים השגנו חלק גדול ממה שדרשנו. אנחנו עדיין מפעילים את כל כובד משקלנו על מנת שהוועדה תיתן את המענה התקציבי הראוי לחריש באמצעות חלוקת הכנסות בינינו לבין מועצת מנשה ממחצבת ורד. אאבק על כך, ואני משוכנע שנשיג את התוצאות הרצויות לטובת חריש".

שני גרינברג, יו"ר סיעת הליברלים בחריש וחברת הוועדה לתו"ב-חריש התייחסה גם היא להמלצות ופירטה: "חריש צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. השטחים האלה דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת לתושביה את מכלול השירותים האפשריים. כך לדוגמה, אין לנו היום בית קברות, אצטדיון כדורגל או שטחים גדולים למענים נוספים נדרשים".

גרינברג מציינת עוד כי תוספת השטחים עליה המליצה הוועדה תתרום משמעותית גם לקידום אפשרויות התעסוקה בעיר ועשויה לקדם גם את תכנית מסילת הרכבת, שתשרת את תושבי חריש וכרגע נמצאת במחלוקת אזורית. "אישור התכנית יהיה פריצת דרך משמעותית לחריש", היא מסכמת.

מה תפקידן של הגינות הפזורות ברחבי העיר? האם לשמש כמקום ״ירוק״ מרגיע וכשטח משחק לילדים בלבד או שהן יכולות לתת מענה לשימושים מסחריים כמו בית קפה, קיוסק או חנות קטנה? עיריית חריש מבקשת להרחיב תכנית להקמת מבני בילוי ופנאי מסחריים בגינות ברחבי העיר, אך יש גם מי שמתנגד

לגינות ופארקים, שטחים ציבוריים פתוחים, יש חשיבות יתרה ברקמת החיים העירונית והם בעלי השפעה מכרעת על איכות החיים בעיר. עם זאת, למונח "שטח ציבורי פתוח" אין הגדרה חד משמעית אחת בחוק התכנון והבנייה. מקובל כי השצ"פ משמש לשטחי גינון עם מתקני משחק לילדים ותכליתו לתת לתושבים שטח ירוק פתוח בו יכולים הילדים לרוץ בבטחה והוריהם יכולים לטייל או לנוח. יש המדגישים כי 'שטח ציבורי פתוח' כשמו כן הוא, עליו להיות בעל מרחב וחופשי ממבנים משמעותיים שמעניקים תחושה של סגירות.

עם זאת, בשנים האחרונות החלו לפרוח בתי קפה קטנים וקיוסקים הממוקמים בגינות שכונתיות בערים. על פניו, זה נשמע מושלם, הילדים משתובבים בגינת המשחקים וההורים יושבים בנחת על כוס קפה.

בישיבת 'הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש' שנערכה ב-24 בספטמבר ביקשה עיריית חריש לאשר תכנית חדשה שתסדיר ותרחיב את האפשרות להקמת מבנים מסחריים, כדוגמת קיוסקים, בתי קפה וחנויות קטנות, בשצ“פים ברחבי העיר.

כבר כיום רשאית העירייה, בהתאם לתכנית תב"ע חריש 1/א‘ המתייחסת לשכונות אבני חן והחורש, להתיר בנייה מסחרית בשצ"פ של מבנה עד 20 מ"ר (10 מ"ר עבור מסחר ו-10 מ"ר נוספים עבור שירותים ציבוריים), ללא קשר לגודלו של השצ"פ. התכנית החדשה העומדת לדיון כעת, תרחיב אפשרות זו גם לשכונות החדשות של העיר וכן תגדיל את היקפי הבנייה המותרים, בהתאם לגודל השצ“פ, בשכונות הוותיקות.

"מנטרות תכנון ארכאיות"

תפקיד השצ"פ עבר שינוי (או אבולוציה) בשנים האחרונות. יותר ויותר רשויות מקדמות הקמת מבנים מסחריים כדוגמת קיוסקים, בתי קפה, מסעדות או חנויות לממכר צעצועים וספרים.

היטיבה לבטא את התפישה החדשה עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה, אדריכלית ומתכננת ערים במקצועה. קליש-רותם התראיינה לגלובס לפני שלוש שנים, וטענה: "אנחנו תקועים עם מנטרות תכנון ארכאיות, לא רלוונטיות, שבכל העולם כבר השתחררו מהן. אני מסתכלת על שכונות השינה ורואה שכל המדינה בנויה רק למשפחות צעירות עם ילדים בני חצי שנה עד תשע. עם כל הכבוד לפארקים ולגינות, לא את כולם זה מעניין. צריך לשבור את הקונספט שמרחב ציבורי שווה פארק. מרחב ציבורי זה דבר עשיר שפונה לאוכלוסיות בטווחי גילאים שונים". ואכן, דבריה של קליש-רותם זוכים גם לאישוש רשמי של המשרד להגנת הסביבה שערך מחקר וגילה כי השצ"פים בדרך כלל משרתים את אוכלוסיית הילדים הצעירים והוריהם בלבד ומקפחים בני נוער ואוכלוסיות אחרות.

שטח מסחרי בהתאם לגודל השצ"פ

אחד מההשגים המרכזיים שמביאים גאווה למתכנני העיר חריש הוא הגנים והפארקים בעיר, הן בכמות הגנים ביחס לנפש והן בהשקעה העירונית בהקמתם ובאיכות מתקני המשחק. תושבי חריש, ברובם זוגות צעירים עם ילדים קטנים, עושים שימוש רב ויומיומי בגינות השונות הפזורות בעיר ונכון להיום, על אף האפשרות הקיימת כאמור, לא הוקמו מבנים מסחריים באף אחד מהשצ“פים בעיר.

על פי התכנית המוצעת, בשצ"פים ששטחם 2-3 דונם תתאפשר בנייה של מבנה אחד חד-קומתי בשטח של עד 20 מ"ר הכולל קיוסק ושירותים ציבוריים. בשצ"פים ששטחם 3-5 דונם יותרו שני מבנים; מבנה בשטח של עד 10 מ"ר עבור קיוסק ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 20 מ"ר הכולל בית קפה/מסעדה, מחסן ושירותים ציבוריים.

בשצ"פים ששטחם 5-10 דונם יותרו שני מבנים: מבנה בשטח של עד 10 מ"ר עבור קיוסק, ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 50 מ"ר שיוכל לשמש כבית קפה-מסעדה, חנות לממכר פרחים, צעצועים או ספרים.

התנגדויות חברי הוועדה

התכנית הרוחבית שמבקשת עיריית חריש לאשר, נתקלה בהתנגדות של חברי הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה: "השצ"פים בחריש הם אחד מהדגלים שלנו, וחבל לפגוע בזה", ציין בישיבה האחרונה אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון. "זו תופעה שלא קיימת. אין מקום כזה שבכל שצ"פ יש קיוסקים ושירותים ועוד. גם בערים גדולות ומבוססות. וזה צריך להעלות לנו נקודה למחשבה", הוסיף טייכמן ונתן כדוגמה את פארק הירקון בתל אביב בו מבקרים מיליונים מדי שנה: ”עיריית ת"א יכולה לגזור שם קופון לא קטן, אבל היא לא עושה את זה. אם באף מקום זה לא קורה, זה אומר דרשני. לחריש יש את המצוקה שלה, והיכולת להרוויח פה היא קלושה. זה יגרום להתפתחות של דברים בלתי חוקיים, התרחבויות אסורות וכדומה".

טייכמן הציע שתכנית עיריית חריש תחול בהתחלה אך ורק על שצ"פים גדולים ששטחם עולה על 7 דונם "לקדם את זה כפיילוט, ואם זה יצליח אז אפשר לקדם תכנית דומה". חדווה רדר-זיו, נציגת משרד התחבורה בוועדה, יישרה קו עם תפישתו של טייכמן: "שטח לשצ"פ לא דומה במאפיינים שלו לשטחי מסחר. בסופו של דבר זה כמעט משנה ייעוד, ובשצ"פים קטנים זה יהפוך לשטחי מסחר עם קצת גינה", הסבירה רדר-זיו.

הכדאיות הכלכלית של המהלך נדונה אף היא: "שצ"פ זה משהו שמתפקד בעיקר אחה"צ, וגם בשבתות זה כנראה יהיה סגור, כך שלא ברורה ההצדקה הכלכלית", ציינה יעל אוסטפלד, נציגת משרד הבריאות. טייכמן חיזק את עמדתה והזכיר ניסיונות דומים להפעלת מסחר בפארק המרכזי אשדוד שלא צלחו.

"לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי"

שני גרינברג, חברת המועצה וחברת הוועדה לתו"ב הסבירה את הרציונל שעומד בבסיס התכנית אותה מבקשת המועצה לקדם: "התפישה שגודל שצ"פ קשור ליכולת לשים בו שטח מסחרי היא לא בהכרח מחוייבת המציאות. שדרת רוטשילד בתל אביב לדוגמה, כוללת מסלולי הליכה ואופניים, ועצים ירוקים לצד קיוסקים שמעניקים למבקרים מענה נדרש. גם בשכונת הפרחים יש שצ"פים קטנים שיכולים להתאים לפיתוח בסגנון כזה".

"אדגיש כי אין בכוונת העירייה למצוא פיתרון לחיסרון בשטחים לקמעונאות בשכונה, אלא לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי כמו פתיחת קיוסק או בית קפה. המטרה היא לאפשר זאת במקומות נדרשים כדי לא להפוך שכונות בעיר ל'שכונות שינה בלבד'. אנו רואים בכך שירות לתושב", הסבירה גרינברג.

גרינברג הוסיפה וציינה כי "אנו מבקשים התר רוחבי שיאפשר לנו לפעול בגמישות. אישור עקרוני יקל עלינו להוציא תכניות לפועל בעתיד". בדבריה מתייחסת גרינברג לעובדה כי כינון הוועדה המיועדת לא יאריך ימים ועל כן פועלים במועצה לאשר תכניות בעלות בסיס רחב ככל הניתן שיאפשרו למועצה בעתיד מרחב תמרון, גם אחרי פירוק הוועדה המיוחדת. "הועדה לתו"ב מסיימת את תפקידה בנובמבר 2021, ולאחר מכן קידום שינויי תב"ע יהיה תהליך ארוך ומורכב יותר". היא מסבירה. "אנחנו מבינים לחלוטין את טיעוני חברי הוועדה, וחושבים שניתן לגשר על המחלוקות על ידי הצבת מגבלות שאינן בהכרח קשורות בגודל השצ"פ. אנו מעריכים את הרצון של הוועדה לשמור על הרשות, אבל צריך לזכור שעיריית חריש מתבגרת ולוקחת על עצמה תפקידים נוספים ואחריות גם על החלטות שמתקבלות כיום על ידי הוועדה. נכון יהיה 'לשחרר' ולאפשר לרשות יותר גמישות לעתיד לבוא".

כאמור, הכרעה בנושא טרם התקבלה. התכניות לאישור הקמת מבנים מסחריים בשצ"פים בשכונות החדשות ומידרוג התכנית בהתאם לגדלי השצ"פים תחזור לדיון לאחר תיקונים ושיפורים ובתיאום בין המועצה למשרד הבינוי והשיכון.

שבעת חברי מועצת חריש שסיימו בימים אלה את שנתם הראשונה ב'קלחת הפוליטית המקומית' משתפים בתחושות האישיות בשנה מאתגרת זו. ספוילר: למרות הקושי, אף אחד לא מתחרט

בימים אלה מציינת הקואליציה בחריש שנה ראשונה לפעילותה. בשנה החולפת, נכנסו חברי הקואליציה שהיו ברובם המוחלט 'טירונים פוליטיים' לתפקיד הנדרש מהם, למרות שהיו עד לא מזמן תושבים מן המנין וחלקם כלל לא חלם או חשב שיעסוק בפוליטיקה מקומית.

יוצאי דופן הם ראש העיר, יצחק קשת, שנבחר לקדנציה נוספת ושלמה קליין, חבר סיעת הבית היהודי ששימש כחבר מליאה גם בקדנציה הקודמת. פנינו אל שבעת חברי המועצה שזו שנתם הראשונה בקלחת הפוליטית וביקשנו לדעת כיצד הם חוו שנה מאתגרת זו ברמה האישית של כל אחד ואחת מהם.

יוחאי פרג'י, הבית היהודי: "הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי"

"הכרתי את המערכת הפוליטית והמוניציפלית עוד לפני הבחירות, ועם זאת אני כל הזמן לומד, קורא, שומע ומתעניין. אני בעיקר מקשיב לבקשות ועצות והשילוב בין הניסיון והידע להקשבה ולמידה, בהחלט מקדם הצלחה.

הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי, ובעיקר מכך שפונים אליי אנשים שברור לי שלא הצביעו עבורי. משמח אותי שרואים בי כתובת ואני נרתם כמיטב יכולתי. בשביל זה נכנסתי לפוליטיקה.

אני גאה באפשרות להשפיע. כתושב השפעתי לא מעט אבל כיום אני מצליח הרבה יותר. חריש היא מקום מורכב והמערכת עוד צריכה להתמקצע ולהתייעל, אך הכיוון בהחלט חיובי ואנחנו כל הזמן עם הפנים קדימה.

בחריש בולטת מאוד האכפתיות של התושבים, היוזמה והשותפות. לכן יש לפעמים ויכוחים והטונים יכולים לעלות אבל אני יודע שזה מגיע ממקום טוב. כשאני מדבר עם אנשים אני מבקש: דברו בדרך ארץ. בכבוד. אל תשכחו שאנחנו פה לאותה מטרה ובסוף, מחוץ למסכי המחשב, אנחנו שכנים וחיים יחד".

 יוסי גולדמן, הבית היהודי: "אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'"

"אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'. המונח שיותר מתאים כאן, לעניות דעתי, הוא 'שליח ציבור'. באתי לעבוד ולקדם את העיר מתוך תחושת שליחות. בשנה החולפת נגלה לפני מערך תפעולי שלם של אנשים שעובדים ונותנים מעצמם כדי לגרום לעיר להתפתח ולהתקדם בצורה מדהימה. ככל שעובר הזמן תחושת השליחות מובילה אותי ומעודדת אותי לקחת חלק ולהוביל בנושאים נוספים שבהם אני מרגיש שאני יכול לתרום להשפיע ולשנות, כדי שהעיר תוכל להמשיך ולגדול ותאפשר למספר גדול יותר של אנשים לעבור ולהשתקע בחריש.

אני חושב שבפוליטיקה בארץ יש בשנים האחרונות פנים חדשות שמביאות רוח צעירה ונמרצת שבאמת רוצה לחולל מהפך, ובחריש ספציפית אני חש שזה קיים בצורה חזקה יותר. יש רוח של בנייה והקמה של אנשים שמוכנים לעבוד קשה כדי להביא הישגים גדולים לעיר. אני גאה להיות חלק מהקמת העיר הזו; לראות איך כל יום נפתחות חנויות חדשות ויש יותר ויותר אנשים ברחובות ובגינות השעשועים הפזורות בעיר. אני צופה לעיר עתיד מזהיר ושמח על הזכות להשפיע ולתרום לכך".

עידית ינטוב, ישראל ביתנו: "חשבתי שיהיה לי קל יותר להביא תקציבים"

"זמן קצר לפני פתיחת מערכת הבחירות המוניציפליות טיילתי באודסה שבאוקראינה. התרשמתי מאוד מהעיר, ומהקשר החזק שלה לישראל ולציונות. על אחד הבניינים שם ראיתי שלט בעברית: 'ישראל המודרנית נולדה כאן', והתמלאתי מוטיבציה לחזור ארצה ולעשות דבר דומה בחריש. עם חזרתי לארץ קיבלתי את ההחלטה הסופית להצטרף לפוליטיקה, כך שאני מניחה שאפשר להגיד שעבורי, 'חריש המודרנית נולדה באודסה'.

זו השנה הראשונה שלי בפוליטיקה אבל לא הראשונה בתפקיד ציבורי. לפני כן הייתי עובדת קהילתית, האחראית על תחום האזרחים הוותיקים והעולים כאן בחריש, וגם אז אנשים פנו אלי בבקשות שונות. כשנבחרתי נאלצתי להתפטר מעבודתי במועצה, ומאז אני לא עובדת אלא מתמקדת בפעילות הציבורית. זה מאתגר. חשבתי שכחברת מועצה יהיה לי קל יותר להביא תקציבים, תקנים ופרויקטים, שהדרך תהיה יותר קצרה – אבל הבירוקרטיה נשארה אותה בירוקרטיה.

לאחרונה, בגלל סיבות אישיות, הורדתי מעט פרופיל ברשתות החברתיות. אני מבינה שזה יכול להיראות כאילו נעלמתי מהשטח, אבל זה ממש לא נכון. אני לא מתכוונת להוריד פרופיל בתפקיד הציבורי ובטח שלא לפרוש, אלא להמשיך לפעול למען חריש ככל שביכולתי".

 שני גרינברג, הליברלים: "רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי"

"המעבר מ"תושבת מן המניין" ל"חברת מועצה" הוא אכן אתגר. גיליתי שהעבודה המוניציפלית מורכבת יותר משציפיתי, ומה שהכי הפתיע הוא העבודה החיובית עם חברי הקואליציה: למרות שיש לנו תפישות עולם שונות, רב המשותף על המפריד וכולנו רוצים את המיטב עבור התושבים. יש לי הערכה עצומה לכל אחת ואחד מחברי המועצה ובייחוד לראש המועצה, שעושה את המיטב כדי לנווט במים הסוערים של חריש ברגישות ובאחריות כלפי כל המגזרים.

מה שלא הייתי מוכנה אליו בכלל הוא עוצמת הקשר עם הבוחרים. הציבור בחריש הוא מאוד מעורב וזו ברכה אדירה, אך יחד עם זאת רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי. לפעמים לא זוכרים שזו לא העבודה שלנו. לפעמים לא זוכרים שאנחנו בני אדם מאחורי התפקיד. חלק גדול מהעבודה האישית שלי הוא ללמוד לא לקחת את זה ללב ולא להיפגע, אלא לנסות להתבונן בביקורת עניינית, לגדול ולהשתפר ממנה. מצד שני, כאשר הביקורת פוגענית להניח אותה בצד ולא לאפשר לה לפגוע בעשייה.

הסיפוק הגדול ביותר הוא שנפלה בחלקי הזכות לעצב את העיר מבראשית. הרבה דברים שאני עוסקת בהם הם לא זוהרים, אבל הם בהחלט ייצרו תשתית ליברלית שתשרת אותנו הרבה שנים קדימה. המשפט שהכי משקף את ההרגשה שלי הוא הציטוט ממבצע סבתא: "יש רק דרך אחת לרוץ 100 מטר. אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר".

גיל פישר, הליברלים: דברים שרואים משם

"כתושב חריש אתה מודע לבעיות בעיר ולכל מה שעדיין חסר כאן ונתפש כמובן מאליו בערים אחרות. אני מבין שהתושבים רוצים פתרונות מהירים ולא תמיד מודעים לתהליכים שמתרחשים אולם כחבר מועצה נחשפתי לתהליכים שמתבצעים בעירייה, לעבודה הקשה שמשקיעים העובדים, לפעמים גם בשעות שאינן קונבנציונליות, ולמחשבה הרבה והתכנון שעומד מאחורי כל התהליכים. נקודת מבט חדשה זו שינתה במידה רבה את מה שחשבתי לפני כן על הפעילות בעירייה".

נגה עוז, הליברלים: "נבחרנו במטרה לקדם את העיר, פחות להתעסק בפוליטיקה"

"אם היו מספרים לי לפני שנה וחצי שאהיה חברת מועצה, לא הייתי מאמינה. מעולם לא עסקתי בפעילות פוליטית, לכל היותר הייתי חברת ועד בגן הילדים והנהגת ההורים בבית הספר. הגעתי למועצה למען העתיד של הילדים שלי; אני רוצה שתהיה להם מערכת חינוך טובה, שיהיה להם טוב לגדול בחריש. זה אחד הנושאים שאני חושבת שמשותף לרוב חברי המועצה הנוכחית, מעבר לעובדה שרובנו מתחת לגיל 40, זו ההתנסות הפוליטית הראשונה שלנו, וכולנו נבחרנו במטרה לעשות ולקדם את העיר ופחות להתעסק בפוליטיקה.

השנה הראשונה שלי במועצה כללה למידה מרובה. מה זה מועצה, מה מותר, מה אסור. לדוגמה, אישור התקציב: חודש לאחר כינון המועצה היינו צריכים לאשר את תקציב 2019. לא היה לי מושג כיצד ניגשים לנושא ולמדתי את הנושא במהירות. כיום אני יכולה לומר בוודאות שאגש באופן שונה לאישור תקציב 2020. אני שמחה שגם לאחר שנה בתפקיד, המניעים שלי הם חברתיים ולא פוליטיים, ואני ממוקדת בעשייה בנושאי מיתוג העיר וקידום מעמד האשה".

 שלמה פרץ, ש"ס: "רואה פחות את המשפחה והילדים"

"בשנה החולפת למדתי להכיר את המערכת ואת השותפים בקואליציה אני מקווה שגם בעתיד תימשך ההבנה בין כל חברי המועצה ושנדע לא להתעכב על הדברים הקטנים אלא לראות את התמונה הגדולה של טובת חריש. פונים אלי גם תושבים שעדיין לא היו כאן בבחירות ואני עושה כמיטב יכולתי כדי לעזור להם. זה ממלא אותי בתחושת סיפוק, דלתי תמיד פתוחה ואני מתכנן להמשיך להיות אוזן קשבת לתושבים גם בעתיד.

השינוי המשמעותי ביותר שחל עבורי בשנה האחרונה מבחינה אישית הוא שבערבים יש הרבה ועדות, ישיבות מליאה, ישיבות הנהלה וכדומה, כך שאני רואה פחות את המשפחה והילדים. מצד שני, גם המשפחה שלי מבינה את השליחות ואת העובדה שאני פועל למען כלל תושבי חריש, שהם בעצם סוג של משפחה אחת גדולה".

שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז מהליברלים יחד עם שלמה פרץ, חבר סיעת ש"ס משתפים בתחושות האישיות ובעשייה הציבורית לסיכום 100 ימים ראשונים בתפקיד. כתבה שנייה בסדרה

צילומים: מור לאטי

סיעת הליברלים סומנה כאחת ההפתעות של בחירות 2018 בחריש. תוך זמן קצר הצליחה הסיעה העצמאית לכבוש את אמון הציבור ולהכניס למועצה שלושה נציגים, שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. המעבר החד שביצעו השלושה לעולם הפוליטי הצריך למידה מהירה והתאקלמות זריזה.

במלאת 100 ימים ראשונים לשלטון, הזמינו הליברלים, חברי הקואליציה, את תושבי חריש למפגש פתוח, לשמוע ולהשמיע. כעשרים תושבים הגיעו למפגש וקיבלו דיווח ישיר מנבחרי הציבור על התחושות, העשייה, הכיוונים והיעדים. הכתבה אינה מתעדת את המפגש אלא משקפת ניסיון למצות את הנקודות העיקריות שעלו בו.

שקיפות ושיתוף ציבור: "שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום"

המפגש שהתקיים ביום חמישי ה-7.2.19 הוא המשך טבעי להתחייבות הבחירות של הליברלים לקדם שקיפות ותהליכי שיתוף ציבור. "נושא השקיפות הוא אחד הסעיפים עליהם חתמנו בהסכם הקואליציוני, לפיו המועצה תפעל בשקיפות לרבות פתיחת דיוני המועצה לציבור ופרסום פרוטוקולים. מדובר בהליך שמתרחש בהדרגה, אבל ראינו לאחרונה ישיבות מליאה משודרות בשידור חי ופרסום פרוטוקולים והסכמים קואליציוניים באתר המועצה", העידה שני גרינברג.

"שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום", היא הוסיפה. "הצלחנו לקדם לאחרונה את הנושא של שיתוף ציבור בשטחים הציבוריים. אנו עובדים כעת על פיילוט שיתבצע, ככל הנראה, בשכונת הפרחים. תושבי שכונה זו הם הפעימה הבאה של האכלוס הקרוב ויש צורך לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התכנון שלה".

מהות העבודה הקואליציונית: "למדנו שאנחנו לא חופשיים בטווח הפעולה שלנו"

שני: "לקחתי על עצמי את המשימה להיות המנוע שמקדם את הנושאים שעל הפרק בפגישות מול מנהלי אגפים ומול מנכ"ל המועצה. לקח קצת זמן להבין שאם רוצים לקדם דברים מהר, פגישה עם נתניהו, מנכ"ל המועצה, תקדם אותם הכי טוב. אנו עובדים מולו ומול מנהלי אגפים במועצה בלבד. אין לנו כמקובל, קשר ישיר עם שאר העובדים".

איך קיבלו אתכם במועצה?

"בזרועות פתוחות. ממש חיכו לנו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר ממנהלי האגפים ומשאר חברי הקואליציה, התחושה היא ממש טובה".

אלו עוד תובנות קיבלתם בתקופה קצרה זו?

"אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו הוא שאנו לא לגמרי חופשיים בטווח הפעולה שלנו. משרד השיכון נוכח כאן בכל החלטה והחלטה. לדוגמא, גם מועד ועיתוי קמפיין הפרסום הקודם על העיר חריש הוחלט על ידי משרד השיכון. כשהמועצה היא גרעונית בתקציב ונתמכת על ידי הממשלה, אתה לא חופשי להחליט כראות עינייך. ההכנסות מארנונה מכסות כ-7% מתקציב המועצה וכל עובד במועצה ממלא 4-5 תקנים".

"אין לנו שום דרך לדעת אם התמיכה הממשלתית בחריש תמשיך לאחר 2020 וזו בעיה כי לחריש, נכון להיום, אין מספיק מנועי צמיחה. אנו רוצים להאיץ את תהליך היציאה שלנו לעצמאות תוך יצירת מנועי צמיחה חדשים, צמצום הוצאות וצמצום התלות", מסכמת שני.

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים הוא החברה הכלכלית של חריש שעמלים כעת על הקמתה. בנוסף, תקום בחריש חברה עירונית לספורט, תרבות ואירועים, שתהווה גם היא מקור הכנסה עתידי מהופעות ושכירויות, ומצד שני תוכל לסבסד אירועים ופעילויות, שכיום אינם זוכים לתמיכת המועצה".

מנגד, במסגרת צמצום ההוצאות העתידיות, נראה כי התכנית להקמת הפארק העירוני תעבור שינוי משמעותי,  זאת על מנת לקצץ בהוצאות התחזוקה הגבוהות בשלב זה, המסתכמות בכמיליון שקלים לשנה. ישנה חשיבה בנושא אם להקים את כל הפארק במתכונתו הנוכחית או לבנות אותו בשלבים, אם לקצץ את שטח הפארק או לא והנושא עדיין בבדיקה ויסוכם בזמן הקרוב.

קידום נשים, מיתוג וכלכלה מקומית: "הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים"

נגה עוז, אחראית על תיק מיתוג העיר, מעמד שוויון האשה, כלכלה ועסקים חברתיים, סיפרה בקצרה על תחומי אחריותה:

"קידום האשה יקבל סעיף בתקציב 2019. זה שינוי משמעותי במועצה שמראה על האג'נדה החברתית ועל סדרי העדיפויות החדשים". נגה, בעלת תואר ראשון בתקשורת שיווקית, היא גם אחראית תיק המיתוג מטעם המליאה. לדבריה, שיירי תקציב 2018 נוצלו לביצוע מחקר יסודי של תפישות הציבור בחריש ובישראל בכלל. "זהו סקר שלא בוצע מעולם והוא יעזור לנו לתכנן את מהלך המיתוג הבא של העיר חריש בצורה המיטבית. לתפישתי, אם משווים את חריש לחברה עסקית לדוגמא, הרי שעד היום, הדגש היה על גיוס לקוחות חדשים (תושבים חדשים) ואילו עתה הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים. זו אמירה ידועה שהרוב הגיעו לחריש 'בגלל המחיר', עכשיו צריך לדאוג שהם גם יהיו תושבים מרוצים וגם יספרו ויעבירו את המסר הלאה. כך בעצם, תושבי חריש הם השגרירים הכי טובים של העיר".

ומה בנוגע לפרסום שלילי שהעיר זוכה לה בתקשורת?

"לתפישתי אין פרסום שלילי. נעשה גם מאמץ לנהל את מערך יחסי הציבור של העיר ולייעל את עבודת מחלקת הדוברות על מנת לקדם את העיר".

מתוקף תפקידה של נגה גם כיו"ר ועדת כלכלה מקומית, קיבלו הנוכחים עדכון לפיו היא מנסה לקדם מהלך של קיום יריד עסקים מקומיים, שיתקיים בימי שישי בשדרת דרך ארץ. "הרעיון הוא לעודד צריכה מקומית ולחזק את העסקים המקומיים. בעיריות אחרות, בעלי העסק משלמים לעירייה עבור ההשתתפות. זה לא המצב אצלנו, אבל בעבודה נכונה, אנו מקווים להפוך את היריד לעוד אחד ממנועי הכלכלה המקומית".

עיר נקייה, חכמה וחסכונית: "קמפיין הסברה לתושבים על הפח הכתום"

האם חריש היא עיר מלוכלכת? תלוי את מי שואלים. גיל פישר, מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה מסביר: "תיק איכות הסביבה הוא תיק גדול ומורכב בעל היבטים רבים. ניקיון העיר הוא אחד המדדים שנבדקים. על פי מחלקת שפ"ע, את חריש מנקים יותר מכל עיר אחרת והמטרה שלנו היא לערב גם את התושבים בשמירה על הניקיון".

גיל משתף ומספר כי פינוי האשפה בעיר זוכה גם הוא לתשומת לב וכי נושא המיחזור יהפוך החל ממרץ 2019 לאחד הנושאים המדוברים בעיר: "ככל שיש יותר אשפה ממוחזרת, המועצה משלמת פחות על הטמנה ובמקביל מקבלת סכום כסף על כל פח ממוחזר ולכן החל מחודש הבא נערוך קמפיין הסברה לתושבים על הפח 'הכתום', איך עובדים איתו מה ממחזרים וכן הלאה. אנו נעבור בין הבתים ונחלק לתושבים שקיות כתומות. מסר זה יוטמע גם במערכת החינוך ובמרכז ההסברה לתושב בתהליך הקליטה של תושבים חדשים".

ניטור הפחים הוא גם חלק מההערכות לבניית תשתיות חריש כ'עיר חכמה'. גיל, ראש צוות פיתוח בחברת yes במקצועו, עומד גם בראש הוועדה לפיתוח עיר חכמה. "שותפים בוועדה זו אנשי פיתוח ותשתיות מדהימים ואנו מתחילים לפעול ולבחון את היישומים השונים האפשריים בכלל מערכות העיר. זהו נושא ענק שכרגע נמצא בחיתוליו, אבל אנו מעוניינים לבצע תהליך של שיתוף הציבור בתהליך הקמת העיר החכמה". 

הגיל הרך, חינוך ותנועות נוער: "שומרים גם על התינוקות"

בפברואר 2019 הוצבו לראשונה גם שומרים במעונות היום של ילדי חריש. "השמירה היתה דרישה קיימת במכרז ההפעלה של מעונות היום שלא נאכפה עד כניסתנו למועצה. העלות היא על מפעילי המעונות בלבד, ואני שמחה שכיום אין הבדל בביטחון של ילדים עד גיל שלוש לילדים גדולים יותר", ציינה שני והוסיפה: "הרשות מוציאה מיליוני שקלים על אבטחת מוסדות חינוך. זה לא מחויב מציאות מבחינה בטחונית, זו בחירה של הרשות לשמור על ביטחונם הילדים ועל השקט הנפשי של ההורים, אבל אין סיבה להפלות בין פעוטות ותינוקות לילדים בני שלוש ויותר. המצב תוקן כעת ואנו שמחים על כך".

מה לגבי מצב החינוך בחריש? משתתפי הדיון העלו לדיון כי החינוך בחריש נתפס כבעייתי וכי יש תושבים שכבר החליטו לעזוב את העיר בשל החינוך. עוד התריעו משתתפי הפגישה כי סטיגמה של חינוך בעייתי תפגע בעתיד חריש.

"נושא החינוך מאוד חשוב לנו. יש לנו שני נציגים בוועדת החינוך. אני חייבת לציין שהיום אנחנו רואים קצת אחרת את התמונה כולה. מחלקת החינוך מתמודדת עם מערכת שמכפילה את עצמה כל שנה, מערכת חדשה שזקוקה לזמן כדי לייצב את עצמה ועם אתגרים לא פשוטים בתחום ניהול כוח האדם. בשנה הבאה עתידים להיפתח עוד 24 גנים בנוסף על 43 הפעילים כיום. לשמחתנו, למכרז מנהל/ת אגף החינוך ניגשו אנשים בעלי שיעור קומה ואנו מקווים שהבחירה באדם המתאים תתרום משמעותית להקמת מערכת טובה וחזקה ששמה הולך לפניה".

תנועות נוער: "לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר"

"הנוער העובד עזב את פעילותו בחריש לאחר שנתיים. בפגישה שהתקיימה עם מזכ"ל תנועת הצופים הוא הביע את הסכמתו העקרונית להתחיל את פעילות התנועה בחריש, למרות שהוא לא קיבל הבטחה למבנה ייעודי בעיר, שזהו תנאי בסיסי עבור הנהגת הצופים. חשוב להבין כי תנועות נוער מחפשות בסיס כלכלי איתן שיאפשר להם לקלוט אנשים בשכר והן בדרך כלל דורשות מבנה שהמועצה מקצה להם. בני עקיבא, שהבינו את הפוטנציאל בחריש, החליטו לפעול בה מבלי לקבל תמיכה או מבנה. ולכן יש להבין שבנושא תנועות הנוער, לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר".

"אנו כרגע בשלב מיפוי שטחים ציבוריים למציאת מבנים מתאימים לפעילות כלל תנועות הנוער כחלק מהתפישה של רב שימושיות", סיכמה שני.

עסקים פתוחים בשבת

בהסכם הקואליציוני עליו חתמה סיעת הליברלים עם סיעת הליכוד בראשות יצחק קשת נכתב כי המועצה תאפשר פתיחתם של מבני ציבור כגון מתנ"ס, אולמות ספורט ומבנים קהילתיים אחרים בכל ימות השבוע כולל שבת. המועצה תקצה שני פארקים בהם ניתן יהיה להבעיר אש והמכרז להקמת והפעלת הקנאטרי קלאב העירוני יכלול כתנאי הפעלה בשבת. עוד מצוין כי המועצה תאפשר פתיחתם של עסקים מתחום תרבות, בילוי ופנאי בעיר בכל ימות השבוע באזורים שיוגדרו על ידי המליאה.

שני: "הרכב הקואליציה הוא כזה שאנו נחלקים לשתי מחנות שווים בנושא השבת ובפועל יוצא שיצחק קשת הוא לשון המאזניים. אבל ההבטחה היא שראש המועצה לא ימנע פתיחת עסקים בשבת באזורים מסוימים בעיר".

"מבדיקה שערכנו, ברשויות אחרות, לא ממש מכריזים על זה אבל מכוונים את בעלי העסקים מראש לאיזורים שיהיו פתוחים בשבת. הרשויות המקומיות עוזרות לזה לקרות ואנו נעשה כל מאמץ לקדם זאת גם אצלנו".

שלמה פרץ, סיעת ש"ס: "חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת"

ע"פ ההסכם הקואליציוני שלמה פרץ, נציג סיעת ש"ס במועצה הוא סגן ראש המועצה ואחראי מטעם המליאה על תחומי החינוך החרדי לא פורמלי, תרבות חרדית ורווחה. הוא גם משמש כיו"ר ועדת רווחה, ועדת ביקורת וועדת הנחות בארנונה.

ספר על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני לומד את התפקיד. אני בקשר רציף עם חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס, שעוזרים לי בייעוץ וזמינים עבורי 24 שעות. הם מאוד רוצים לעזור לעיר".

תאר את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"יש לנו קשר מצוין. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וניכר הרצון של כולם לשאוף ולשפר את הנדרש לטובת תושבי העיר".

במה אתה עסוק כיום?

"מה שמעניין אותי זה להביא לעיר תקציבים. אני פועל מול משרד הפנים, משרד הדתות ומשרדי הפיתוח של הנגב והגליל כדי לאתר תקציבים שניתן לגייס לטובת פרויקטים בעיר".

אילו פרויקטים מעניינים אותך?

"אני עובד על הקמת משחקיה לילדי העיר. זה נושא שנמצא בפוקוס שלי ואני עובד עליו חזק. פספסנו 'קול קורא' שהיה בנושא ואנו ממתינים למועד הקרוב החדש".

"תקציבים לבניית בתי כנסת – קיים בחריש מחסור במקומות תפילה. אנו ממתינים שהבחירות הכלליות יסתיימו ונוכל לעבוד בתיאום עם משרד הדתות כשהם מפרסמים 'קול קורא' עם תקציבים ייעודיים חדשים לנושא זה".

"אני מנסה לקדם גם מוסדות חינוך לחינוך החרדי. אנו מתכוננים להגעתן של 500-600 משפחות חרדיות מעמותת "לעבדך באמת", שקיבלו לאחרונה טופס 4. הן יתגוררו ברחבי העיר, לא במרוכז במקום אחד בלבד, ויזדקקו לשירותים ייחודיים להם".

לדברי פרץ הוא פועל כעת גם לשפר את תקציבי הרווחה ומנסה לקדם יחד עם שאר חברי הקואליציה את הוזלת מחיר הארנונה העסקית בחריש ופיתוח איזורי תעסוקה חדשים. "רק לאחרונה חברת אינטל פרסמה שהיא רוצה לפתוח שלוחה בישראל. אנחנו צריכים להיות עירניים למתרחש בשוק ואני פועל לקידום פגישות בין יצחק קשת לאנשים מובילים מעולם ההייטק".

מהו היעד המשמעותי שאתה שם לפנייך?

"לשפר את מכלול השירותים לתושב. חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת, שלא יהיה חסר בחריש שום שירות שצריך לצרוך אותו מחוץ לגבולות העיר".

מועמדת לראשות העיר עדיין אין, אך הכח הנשי ניכר ובולט כמעט בכל הרשימות. אילו יתרונות מביאות איתן הנשים לשיח הפוליטי המקומי וכיצד הן מתגברות על חסמים? שרה ג'ראפי עייש, שני גרינברג, עידית ינטוב, פארה-פלדמן גורדון וליאת רבלין – מועמדות ברשימות הסיעות השונות, מספרות על שוויון הזדמנויות, פמיניזם, כח נשי וערכים שישפיעו על עתיד חריש

מימין: עידית ינטוב, פארה פלדמן-גורדון, שני גרינברג וליאת רבלין. צילום: אורן קלר

מנתונים שפרסם משרד הפנים עולה כי בין השנים 2003-2013 אחוז הנשים ב-113 מועצות ברחבי הארץ הוא 13% בלבד. בקדנציה האחרונה, עמד מספר הנשים במועצות על 17%, נראה כי למרות כל הדיבורים על שוויון ועל 'כח נשי', אחוז ייצוג הנשים ברשויות המקומיות נמוך משמעותית מחלקן היחסי באוכלוסיה.

ומה קורה בחריש? בבחירות הקרובות, אף אשה אינה מתמודדת על ראשות המועצה אולם בעשר הרשימות שמתמודדות על מקום במועצה משובצות למעלה מ-20 נשים, חלקן במקומות גבוהים. כינסנו לשיחה את עידית ינטוב, מספר 2 ברשימת "הליכוד" בראשות יצחק קשת, שרה ג'ראפי עייש, מספר 3 ברשימת "חריש בדרך חדשה" בראשות אריק מויאל, פארה פלדמן-גורדון מספר 3 ברשימת "אחדות חריש" בראשות גבי קדוש יחד עם שתי נשים שהקימו סיעות עצמאיות: שני גרינברג העומדת בראשות רשימת "הליברלים" וליאת רבלין העומדת בראשות רשימת "נשים פורצות דרך", וניסינו להבין איתן כיצד הן הגיעו לחיי הפוליטיקה המוניציפלית, והאם הן רואות בהיותן נשים מגבלה או חוזקה, בעבודתן הצפויה במועצה.

להעלות את חריש על דרך חדשה

ינטוב (43) המתגוררת בחריש מזה שנתיים מוכרת לרבים מתוקף תפקידה במועצה כעובדת במחלקת רווחה ובמחלקת פנאי וקהילה. "ההצעה הראשונית הגיעה מיצחק קשת שכבר הרבה לפני הבחירות ראה בי דמות דומיננטית שמסוגלת לעזור לו בבניית העיר", היא משתפת. "אצלי האסימון נפל אחרי כמה ביקורים במשרדי הממשלה במסגרת התפקיד. בכל פעם ששאלו אותי 'האם אני נבחרת ציבור' ההבנה נעשתה יותר ויותר ברורה שבכדי לקדם את חריש אני צריכה לצאת מאזור הנוחות שלי".

ג'ראפי עייש (34) עולה חדשה המתגוררת בחריש שנה וחצי קיבלה את הצעתו של מויאל להצטרף לרשימה ללא היסוס: "מספר חודשים שאני פעילה במטה של אריק, תפיסתו לגבי חריש זהה לשלי. חשובה לי בניית העיר והקהילה ותחום העלייה והקליטה של עולים חדשים קרוב לליבי. כשהוצע לי להיכלל ברשימה כמספר 3 הסכמתי ללא היסוס. להיות חברה במועצת העיר זה כבוד גדול עבורי".

גם פלדמן גורדון (38), התגייסה למשימה ללא היסוס: "אני מתגוררת בחריש מספטמבר 2017, ובפועל הייתי מעורבת בנעשה בחריש עוד טרם המעבר לחריש. הרגשתי שזו הזדמנות נהדרת להיות חלק מציונות דגם 2018, להיות חלק מעיר שנבנית (כמעט) מהאדמה. אני מונעת מתחושה חלוצית ורצון עז להשפיע על אופיה של העיר המתפתחת".

בדרך שונה בחרה רבלין (31) שגם לה יש כבר וותק של שנה בעיר: "בחודשים האחרונים פנו אליי שלושת המתמודדים לראשות וחלק מנציגי הרשימות השונות וביקשו ממני להצטרף אליהם ולהיות משובצת במקומות גבוהים. ההרגשה הייתה ש'תופסים עלי טרמפ' כי אני 'מעצבת דעת קהל' ודמות מוכרת בעיר עם קהל אוהד. אף אחד לא טרח לשאול מה ה'אני מאמין' שלי ולראות שבאמת יש לי מה לתת. יחד עם זאת, הפריעה לי העובדה שכל כך הרבה נשים ראויות שפועלות המון בחריש לא רוצות להתקרב לפוליטיקה כי הן לא מכירות את 'חוקי המשחק'. אז בחרתי לא לשחק במשחק של כולם וללכת עם קבוצת נשים שאני מרגישה איתה בנח, ושבאמת יש לה מה להביא וחולמת חלומות מדהימים על העיר ולא דואגת לאינטרסים צרים בלבד".

גם דרכה של גרינברג (32) להקמת הרשימה היתה שונה: "היו לי שיחות עם חבר טוב מהעיר על כך שאנחנו מרגישים שלאחר הבחירות חייבים להעלות את חריש על דרך חדשה ורעננה יותר. לאחר שהלכנו לחוגי בית הגענו למסקנה שכל המלחמה על ראשות העיר מפספסת מרכיב מאוד חשוב, והוא זהות המועצה. החלטנו לא לקחת חלק במלחמה המשתוללת בין המועמדים לראשות העיר, החלטנו שאנחנו לא מהמרים על אף אחד מהם אלא על עצמנו, שאנחנו בכל מקרה נהיה שם במועצה, ולא משנה מי יבחר. בסופו של דבר, החבר הגיע למסקנה שהוא לא יוכל לקחת בזה חלק, אבל אני כבר הייתי לגמרי בפנים. אמרתי לעצמי שאמשיך לבד ואם זה לא יתרומם, אסיק מסקנות. בפועל, קרה ההפך הגמור. קיבלתי חיזוקים מכל עבר. הליברלים עונים על צורך של ציבור גדול מאוד".

בלי ניסיון פוליטי

אף לא אחת מהמרואיינות היא בעלת ניסיון פוליטי, אך הן מבהירות שהניסיון שצברו בתחומים אחרים רלוונטי לפעילות המועצה. רבלין מגדירה את התפקיד של חברת מליאה במועצה לתפישתה כ"תושבת מתנדבת שאכפת לה מהעיר ופועלת לקידומה", ובכך נראה שכולן עונות היטב על ההגדרה. רבלין הקימה את מועדון היולדות והיא חלק מפורום מובילי התנדבות בחריש, ג'ראפי עייש גם היא חלק מפורום מובילי התנדבות בחריש ועבדה על פרויקט התנדבותי של עולים בחריש, ינטוב עבדה עם בני הגיל השלישי וטיפלה בהקמת תכנית סדורה בתחום זה, גרינברג כיהנה כחברת הועד של עמותת נאות חריש שם רכשה ניסיון בפוליטיקה פנימית ותהליכי קבלת החלטות, ופלדמן-גורדון ניהלה בהתנדבות את קבוצת הפייסבוק הגדולה בחריש – "קהילת חריש" וכן הקימה ביחד עם שותפים את "התנועה לעתיד חריש", תנועה אזרחית לא פוליטית שמטרתה לאפשר לציבור הליברלי בחריש להיות משותף ומעורב בנושאים שקריטיים להתפתחות העיר.

למה לדעתכן נשים רבות לא רוצות לפנות לפוליטיקה, זאת בהשוואה לגברים?

רבלין: "לצערי הפוליטיקה נתפסת כזירת מלחמה – 'מאזני כוחות', 'משאים ומתנים', תככים ומזימות. אני לא מכירה הרבה נשים שרצות למלחמה. גם אני נכנסת לזה עם המון פחדים מהמחיר שאני משלמת ואשלם בעתיד. יש לי חלום על פוליטיקה נקיה מאגו, משתפת פעולה למען מטרה משותפת, אופטימית. לכן אני לא רואה ברשימות האחרות מתחרים, בסוף ניפגש סביב השולחן ונפעל לטובת חריש אז מה יש לי לריב איתם?"

פלדמן-גורדון מסכימה איתה: "בחודשים האחרונים שמעתי, לצערי, נשים רבות שאומרות 'פוליטיקה זה מלוכלך, לא בא לי להיכנס למשחק הזה'. צריך לזכור שפוליטיקה היא רק אמצעי, היא כלי משמעותי לשינוי. היא אינה מטרה. חשוב שכמה שיותר נשים וגברים שאכפת להם משינוי ורוצים להירתם אליו, יוכלו להיכנס למרוץ ולא רק לפעול מאחורי הקלעים. אני מייחלת ליום שבו 'נשים בפוליטיקה' לא יהיה אייטם אלא מצב העניינים הרגיל ואנשים ירצו להיות חלק ממעורבות פוליטית ומעשייה חברתית".

 על פמיניזם וערכים

האם הפעילות הפוליטיות בחריש הן פמיניסטיות? ג'ראפי עייש משיבה: "אני לא נוהגת להשתמש בהגדרות מסוג זה, שווין בין בני אדם, נשים וגברים, דתיים וחילוניים, ילידי הארץ ועולים חדשים, הוא הבסיס לקיום קהילה בריאה ודמוקרטית שומרת חוק. כשהבסיס חזק ושוויוני אפשר לבנות בעיר חיי קהילה בריאים עם הבנה וקבלה של האחר, של צרכיו ומנהגיו".

ינטוב: "אני מגיל צעיר פמיניסטית ושמחה לראות שביום-יום ובשגרה אני כבר לא נתקלת בקשיים או אי שוויון עקב היותי אשה. אני שמחה לראות איזו עוצמה נשית יש בחריש גם בקרב הקהילה וגם בעירייה".

גרינברג: "להאמין בפמיניזם זה להאמין בשוויון. אם הכוונה לפמיניסטית כזאת – אז כן. אבל אם הכוונה ל'פמיניסטית' שחושבת שיש לנשים איזו מתנה שאין לגברים, ושהן יותר טובות אבל פשוט הגברים הפטריארכליים לא נותנים להן סיכוי  – אז לא. אני מתנגדת לזה שיבחרו בי או יפסלו אותי כי אני אשה. תבחרו בי כי אתם מסכימים עם האג'נדה שלי ומאמינים לי שאעשה את מה שאני אומרת".

האם אתן חושבות שהמגדר הינו משמעותי בתפקיד ציבורי? ​

רבלין: "אני מאמינה שמי שנושא בתפקיד ציבורי הוא שליח הציבור ומשרת שלו ולכן הוא צריך להיות מייצג ומחובר לציבור. היות ונשים הן 51% מהציבור לא יעלה על הדעת שלא יהיה להן הייצוג הראוי. מעבר לזה אני מאמינה שכח הבריאה הייחודי שניתן דווקא לאשה, לקחת זרע ולהפוך אותו לממשות של תינוק הוא אותו כח לפעול משלב הרעיון ועד התוצאה, ואחר כך גם לגדל ולהתמיד".

פלדמן-גורדון מוסיפה: "אני שואבת השראה מפוליטיקאיות ברמה הלאומית כגון ח"כ מירב מיכאלי וח"כ עליזה לביא שפועלות ולוחמות עבור כלל המגזרים, ולא לפי 'מה זה יביא לי בקלפי או בפריימריז', הן נענות לכל בקשת עזרה ללא משוא פנים וללא כל איפה ואיפה, בשקיפות ובנועם. אני מאחלת שהעשייה הציבורית בחריש תהיה כזו".

גרינברג רואה את הדברים אחרת: "אני לא חושבת שהמגדר חשוב לעצם ביצוע התפקיד, לכן לא נראה לי שזה יתרון או חסרון. המליאה צריכה לשקף את ציבור הבוחרים, והיות שמחצית מהבוחרים הן בוחרות, השאיפה שלנו כחברה צריכה להיות הגעה למליאה שהיא בערך חצי חצי, במליאה כזו מגדר לא משחק תפקיד בבחירה. המגדר שלי עשוי להיות משמעותי עבור בוחרות שיעדיפו לפנות אליי ולא לגבר שמכהן במליאה מתוך הזדהות מסוימת, ואני כמובן אשמח להוות כתובת עבורן".

אילו ערכים 'נשיים' אתן רוצה להביא לשיח הפוליטי בחריש?

ג'ראפי עייש: "הערכים שאני מביאה איתי הם ערכי השוויון, קיום דיונים ושיח ענייני ופורה בין כל החברים ודעותיהם וקבלת החלטות באופן חוקי ודמוקרטי כשלנגד עיננו טובת העיר והתושבים".

ינטוב: "השיח הפוליטי לא צריך להיות נשי או גברי. לי חשוב לראות נשים עושות, נשים מקדמות, מפתחות ומקבלות הזדמנות שווה. כל עוד זה קורה נוכל להתעסק בנושאים מהותיים שיש לנו לקדם".

גרינברג מסכימה איתה: "ערכים הם לא דבר מגדרי. אני מאמינה בחירות, שוויון וסובלנות. האם משהו מהערכים האלו נשי? לא נראה לי. אין ספק שכל הנושא של הדרת נשים במרחב הציבורי, כמו בטקס יום הזיכרון, הוא משהו שאני מתנגדת אליו נחרצות, אבל זה בא ממקום של תמיכה בשוויון. לא הייתי מסכימה שידירו גברים באותה מידה".

האם אתן מרגישה שאתן מביאות יתרון מסוים לתפקיד זה דווקא מעצם היותכן נשים?

ינטוב: "זה משמעותי לכל אותן הנשים שעדיין לא מעזות להאמין בעצמן. ברור שעצם היותי אשה תביא ערך מוסף שאינו בא לידי ביטוי אצל גברים. אבל זה לא רק בגלל היותי אשה אלא בגלל הרצון והאהבה שלי לעיר ולתושבים".

ג'ראפי עייש מסכימה: אשה תביא איתה לעבודת המועצה נקודת מבט נוספת וייחודית. אני עצמי עולה חדשה, וחשוב לדעתי, שבמועצת חריש יהיה מגוון רחב ככל האפשר של חברים וחברות שיעזור להוביל את חריש למקום גבוה ונכון".

לסיום, מה ה"אני מאמין שלכן"?

רבלין: "אפשר לומר שהמוטו האחרון שמלווה אותי הוא: 'עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה'".

גרינברג: "'אתה יכול לחלום ולעצב את המקום היפה ביותר בעולם, אך נדרשים אנשים להפוך את החלום למציאות'. ברמת הרשימה – 'חיה ותן לחיות'".

ינטוב: "'מי שרואה את הבלתי נראה יעשה את הבלתי יאומן'. תמיד צריך לחלום רחוק ורק יצירתיות, דימיון ואהבה יביאו לתוצאות והצלחות".

ג'ראפי עייש: "אני מאמינה שאם עושים את הדברים מהלב אז תמיד מצליחים ומתקדמים".

פלדמן-גורדון: "'נשים נחמדות לא עושות הסטוריה'. אני מאמינה במעורבות, בלשאול את השאלות הנכונות ולא להתפשר על איכות החיים של כולנו".

אז האם נשים אלו יעשו היסטוריה? בקרוב כולנו נגלה.

עוד בנושא: הכירו את המועמדים בבחירות 2018 בחריש