השקעה במגוון החינוכי בעיר, מערכת עירונית שקשובה לתושב, קידום הקאנטרי והרחבת המענים לציבור הליברלי בעיר. לשני גרינברג, סגנית ראש העיר, יש תוכנית סדורה לקדנציה הקרובה. "אני רוצה לבוא בעוד ארבע שנים ולומר 'זה השיפור שעשיתי או לא עשיתי – תשפטו אותי'"

שני גרינברג, יו"ר מפלגת הליברלים, היתה הראשונה שתמכה ביצחק קשת בהתמודדות לראשות העיר בסבב ב' מול יוחאי פרג'י. גרינברג הטילה את מלוא כובד משקלה וקראה לציבור החילוני שהתלבט בין שני מועמדים דתיים, לבחור במועמד שירחיב, לתפישתה, את המענים החילוניים בעיר.

ההימור של גרינברג השתלם, קשת נבחר לראשות העיר והיא מונתה לסגנית וממלאת מקום ראש העיר. כרגע, היא עדיין מתנדבת. אישור הסגנות שלה טרם אושר על ידי משרד הפנים. זו הקדנציה השנייה שלה כחברת מועצה ויחד איתה מכהן כחבר מליאה יפתח שטיין. השניים מייצגים לפי תפישתם, את הציבור הליברלי בעיר שגדלה, ואוכלוסייתה מונה כ-40 אלף תושבים.

בחמש השנים האחרונות הרכב האוכלוסייה בעיר שמר על יציבות יחסית. כיום כ-40% מתושבי העיר משתייכים לזרם החילוני. כ-40% לציבור הדתי-לאומי ו-כ20% לציבור החרדי.

---

"יש אמירה רווחת שחריש היא עיר התלונות. בפועל, רוב האנשים שמגיעים לכאן בסך הכול די מרוצים"

---

לשאלה כיצד ניתן להסביר את היציבות בעיר קולטת הגירה משיבה גרינברג: "יש לי הסבר סוציולוגי שלא מגובה במחקר, שלמרות שיש אמירה רווחת שחריש היא עיר התלונות. בפועל, רוב האנשים שמגיעים לכאן בסך הכול די מרוצים. הם מושכים לכאן משפחה, חברים ומכרים. כך נוצר גידול דומה בכל המגזרים".

קאנטרי: "עובדים על זה ממש עכשיו"

אחד הנושאים שתושבי חריש ממשיכים להתלונן עליו הוא העיכוב הממושך בקידום 'הקאנטרי' אחת מהבטחות הבחירות 2018 של קשת .

"הקאנטרי הוא אירוע מורכב שהסתבך גם בגלל התנאים המקרו-כלכליים. המכרז הראשון נכשל לפני שנתיים. היתה ידיעה שהולכת לגשת לפחות חברה אחת למכרז והיא לא ניגשה בסופו של דבר. ההסבר היה שהעלויות גבוהות יותר באופן משמעותי והם רצו לוודא שיהיה להם מינימום של מנויים, אך לא היה להם אמון שהם יצליחו".

אז מה יהיה? התנאים המקרו כלכליים לא השתפרו ובינתיים העיר גדלה. יש פה כ-17 אלף ילדים ובני נוער

"יכול להיות שצריך לשנות כיוון. מאוד היינו רוצים להקים קאנטרי שנותן מענה כולל לספורט. הוא פעיל כל השנה, עוזר לפתח את ענף השחייה ורמת התחזוקה שלו טובה יותר משמעותית מזו של בריכה עונתית.

"עם זאת, ההבנה שלנו היא, שכנראה שלב א' צריך להיות הרבה יותר מצומק ויכול להיות שאפילו צריך להחליט שהעירייה תבנה בריכה ותתן זיכיון להפעלה שלה".

מתי תתקבל החלטה?

"עובדים על זה ממש עכשיו. זה אחד הדברים שראש העיר סימן אותם ואמר שמבחינתו זה קרדינלי. זה קורה עכשיו כי מן הסתם הוא מסתכל קדימה ויודע שפרויקט כזה לוקח כמה שנים גם ברמת הרישוי".

כלומר, הוא רוצה שתהיה בריכה בחריש לפני הבחירות הבאות.
"אני לא יודעת אם הוא רוצה לצאת עם בריכה, אבל בסוף, זה מה שמונח על השולחן: האם להשיג עכשיו את הבריכה ולשחרר מכל יתר החלומות הגדולים או האם קיימת באמת היתכנות כלכלית לקאנטרי בצורה אחרת? לדוגמה, להבטיח איקס מכירת כרטיסים לזכיין".

פעילות במבני ציבור בשבת: אין התנגדות עקרונית

ללא קאנטרי, התושבים החילונים בעיר מחפשים מענים אחרים לפעילות בשבתות. בקדנציה הקודמת טיפלה גרינברג בנושא התרבות בעיר וניסתה לקדם פעילות גם בסופי השבוע. "הצלחנו להביא לזה שהתפישה הליברלית תיתפס כדבר שהוא אפשרי לקדם בעיר. גם בתחום של שימוש במבני ציבור בשבת: אנשים היום מסתכלים על זה, אומרים 'בסדר, זה רגיל'. שום דבר לא רגיל. יש רשויות שבהן לא פותחים שום דבר בשבת".

לפעילות של עמותת 'חריש חופשית' בשבתות היא מתייחסת כאל הצלחה ומציינת כי העמותה פעלה בדומה לקהילות דתיות "שעובדות בשביל זה" וזכתה בשל כך לקבל מבנה.

מה עם הצגות ילדים בשבת בבוקר?

"שריינו לזה תקציב ויהיה קול קורא. יש מחשבות על שירותים נוספים שאפשר להנגיש. יש עם זה אתגרים, כמו הנושא של העסקת עובדים בשבת, שצריך לפתור אותם, אבל יש רשויות שהצליחו ואנחנו נלמד מהן איך עושים את זה.

"יש נכונות, הרבה-הרבה יותר גדולה מפעם. אני חושבת שזה המפתח לשינוי, שבגללו גם בסופו של דבר נתנו את התמיכה שלנו ליצחק. הנחת העבודה שלנו, שגם עוגנה בהסכם, היא שהחסמים שהיו קודם לכן, הרבה מהם יוסרו כל עוד נמצא פתרונות ברי קיימה ברמת העובדים ואחריות העירייה, שיאפשרו לה לפעול חוקית. ברגע שאני פותרת את הבעיות האלה – אין התנגדות עקרונית לזה שמבני ציבור יפעלו בשבת".

---

"אין התנגדות עקרונית לזה שמבני ציבור יפעלו בשבת"

---

את חלק מקואליציה עם דוד פינקל ועם בן זיקרי – תפישת העולם שלהם שונה מהעולם הליברלי. זה לא יפריע לך לקדם נושאים שחשובים לציבור הליברלי בעיר?

"אני לא רואה בזה אתגר. אנחנו היינו הראשונים שחתמנו על הסכמים קואליציוניים, כלומר, הם ידעו לאן הם נכנסים. הכול היה על השולחן וידוע מראש. אני גם חווה אותם כאנשים די פרגמטיים. הם לא באים להילחם עם הציבור הליברלי, הם יותר נלחמים עבור מה שהציבור שלהם זקוק לו, ואני מאוד תומכת בגישה הזו.

"גם אם הם יביעו את מחאתם באופן פנימי בתוך הקואליציה הם לא יעשו עם זה שום דבר. הם יכולים גם מצידי להגיד את זה בחוץ – זה לא באמת מעניין אותי כל עוד הדברים קורים".

חינוך טוב – זה עוגן חזק

בקדנציה הנוכחית בחרה גרינברג לקחת על עצמה את תיק החינוך. "הייתה לי הבנה שהלכה והתחדדה שהחינוך הוא ה'להיות או לחדול' של העיר, בטח של הציבור הליברלי. חינוך טוב – זה עוגן חזק. אם יש חינוך טוב, אתה לא קם ועוזב את העיר.

"חינוך הוא שדה מורכב כי יש אתגרים ברמת המדינה והשליטה של משרד החינוך גדולה, אבל עדיין, רשויות שרוצות לעבוד בזה מצליחות להגיע להישגים יפים".

מה את מתכננת לקדם?

"דבר ראשון, לטפל בנושא הגיוון. חריש היא עיר סופר-מגוונת אבל זה לא בא לידי ביטוי במוסדות החינוך שלנו. הגיוון הוא מה שמושך הורים לרשויות אחרות. לדוגמה, חינוך דתי-חילוני משולב הוא קלאסי לחריש. איפה זה? זה לא קיים בעיר.

"כשאני מסתכלת על הציבור החילוני שלומד בזרם הדתי-לאומי, אני מבינה שהוא רוצה יותר מסורת – איפה הפתרון לציבור הזה? איפה הפתרונות לציבור שנמשך לעולמות של דמוקרטיה? כל העולמות של למידה שהיא אחרת, גם בצד הדתי, אין להם מענה כיום בתוך העיר.

"ההסתכלות היום היא מאוד-מאוד צרה ומתמקדת בעיקר במינימום הנדרש. אנחנו מעוניינים להרחיב את זה. לתת לתושבים את העוגן של חינוך מצוין. זה כיוון שהוא קריטי עבור התושבים".

לראות את התושב בקצה

גרינברג גם מציינת שינוי חיוני נוסף שנדרש לתפישתה במערכת החינוך: "בחמש השנים האחרונות, המערכת היתה עסוקה בבנייה של תשתית ולא היה לה זמן לעסוק בתושב היחיד. לא מספיק שמערכת החינוך תהיה טובה במאקרו, ותאמר 'צמצמתי את הערעורים על השיבוצים לגני הילדים מ-22% ל-5% בלבד'. אני רוצה לראות מערכת שיודעת להקשיב ליחיד. איך הוא חווה את זה, כמה אנחנו נגישים לו?

"זה תחום שתושבים חד משמעית משקפים בו אתגר. הם אומרים 'אני מרגיש שלא מקשיבים לי כשאני מתקשר לעירייה'. אם תושב חווה אטימות במערכת או חוסר מענה – אז לא עשיתי את העבודה שלי מספיק טוב. אנחנו רוצים לתקן את זה ולתת שירות טוב לתושבים".

"אני מסמנת לעצמי כמטרה לקדם את השירות העירוני שיתבסס על שקיפות ואמינות. אני גם משתדלת גם לתת דוגמה אישית, פרסמתי לציבור את חמשת יעדי הליבה בחינוך שאני מתכוונת לקדם בעיר. אני רוצה לבוא בעוד ארבע שנים ולומר, אתם יכולים למדוד אותי. זה השיפור שעשיתי או לא עשיתי – תשפוט אותי על פי זה".

"אין לי מלחמה ספציפית בצופרים"

אחד הנושאים שהסעירו את הציבור הליברלי בקדנציה הקודמת היה המאבק על המרחב הציבורי, הן בריסוס שלטי נשים והן בהתקנת צופרי שבת פיראטיים.

"אני לא יכולה להבטיח שלא יהיו דברים מהסוג הזה גם בקדנציה הנוכחית, אבל זו לא מדיניות עירונית. העירייה יצאה נגד זה בכל הכלים שהיו לרשותה כולל הגשת תלונות במשטרה כדי לנסות לעצור את התופעה.

"הניסיון של העירייה לעסוק בזה דרך התקנות של מניעת רעש התגלה כלא אפקטיבי. היה ניסיון להסדיר את הצופרים דרך העירייה ואני התנגדתי. אני לא חושבת שתפקידה של העירייה הוא להתקין צופרים כדי שכולם ישמעו שהשבת נכנסת.

"יכול להיות שיש פתרונות מחוץ לקופסה. שמעתי שיש כפרים בצפון שביטלו את קריאת המואזין במרחב הציבורי בעזרת מנגנון שבו מי שרוצה לשמוע בבית, מחובר למערכת המרכזית. יכול להיות שבדיאלוג ובהסברה אפשר להגיע לזה.

---

"עדיף לי להשקיע במערכת חינוך טובה יותר, באפשרויות תרבות מגוונות יותר ובעסקים פתוחים בשבת, מאשר לנסות להילחם בצופרים"

---

"אנחנו צריכים להתאמץ לצמצם את הרעש לכל סוגיו ולכן אין לי מלחמה ספציפית בצופרים. זה דורש הרבה-הרבה מאמצים ואין לי אפשרות באמת לאכוף את זה.

"עדיף לי להשקיע במערכת חינוך טובה יותר, באפשרויות תרבות מגוונות יותר ובעסקים פתוחים בשבת, כדי שהציבור הליברלי ירגיש שהוא מקבל את המענים שלו, מאשר לנסות להילחם בצופרים. זה לא אומר שאני לא אנסה, אבל זה כן אומר, שבסדר העדיפויות שלי ברור מה בא לפני מה".

עירוניות אחרת

מה יתחדש בחריש בקדנציה הקרובה? איזה שינוי משמעותי נראה בעיר?

"אני חושבת שאנחנו נראה התחזקות כלכלית של העיר. הרבה תוכניות שיזמנו בקדנציה הקודמת יגיעו להבשלה. לדוגמה, התוכנית שאישרנו במעו"ף היא תוכנית די משמעותית עם הרבה שטחים שאמורים להניב ארנונה לקופת העירייה אבל מעבר לזה, גם אמורה לאפשר הרבה שימושים שעדיין אין להם מקום בעיר כמו עוד סופר גדול, כיכר עירונית משמעותית שיש בה מקום לבתי קפה וחנויות פופ-אפ".

"זו עירוניות אחרת שעוד לא קיימת במופע הזה ואנחנו צופים שתהיה לזה הצלחה גדולה. זה מן הסתם יתרום גם לכלכלת העיר.

אין ספק שגם מהלכי מאקרו שיקרו עוד עשור, כמו הרכבת, יגבירו את האטרקטיביות של חריש ויביאו יותר יזמים להשקיע בחריש. התושבים יחושו את השינוי".

"הבדל שני שהתושבים ירגישו הוא שיפור ברמת השירות לתושב. כיום הרשות יותר פנויה לעשות תהליכים כאלה. אנחנו סיימנו את הקפיצות המטורפות באוכלוסייה שגרמו למערכת להיות עסוקה סביב הזנב של עצמה".

"אנחנו גם נעשה עבודה הרבה יותר טובה עם נוער חריש. הן מבחינת כוח אדם ותקינה והן מבחינת מועדוני נוער, תנועות נוער, ארגוני נוער, ומגוון מענים נוספים. ההסתכלות תהיה גם בתחום של מוסדות חינוך פורמליים וגם בבלתי פורמליים, בתרבות ובפנאי של הנוער כדי שהוא יוכל ליהנות כאן בתוך העיר. הבילוי בתל אביב יהיה האקסטרה שהוא רוצה לעשות מדי פעם, אבל רוב הזמן יהיה לנוער מה לעשות פה בחריש".

בפרדס חנה, באור עקיבא ובחדרה, הערים השכנות, החליטו השנה ש"אין מקום לחגיגות ראוותניות". חריש בחרה אחרת והיא תשקיע 1.4 מיליון שקלים בקירוב, בשתי במות גדולות עם אומנים מובילים ומופעים לילדים. ראש העיר: "צריך להזדהות עם המצב, אבל לא לשרת את מי שרוצה לפגוע בך. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לחיות את החיים במלוא העוצמה"

216 יום חלפו מאירועי 7 באוקטובר אולם רישומם עדיין חי ומשפיע משמעותית על הדיון הציבורי. כך, גם חגיגות יום העצמאות הפכו למוקד חיכוך, והדיונים על טקס המשואות בהר הרצל, עדיין לא הסתיימו. השאלה המהותית שעומדת לפתחה של המדינה והרשויות היא כיצד לחגוג בצל האירועים הקשים אם בכלל.

העיריות והמועצות מצאו עצמן מתמודדות, כל אחת לבדה, עם המתח הקיים. הנהגות מקומיות רבות בחרו בדרך ביניים: לחגוג, אבל בצניעות.

"אין מקום למסיבה ראוותנית"

כך לדוגמה ציין יוני חכימי, ראש מועצת פרדס חנה-כרכור: "החלטתי לצמצם את חגיגות יום העצמאות בפרדס חנה כרכור, לקיימם בצניעות ובסימן אחדות ישראל. השנה, לצערנו אין מקום למסיבה ראוותנית כאשר בנינו ובנותינו נלחמים בחזית ו-134 חטופים מוחזקים בשבי כמעט חצי שנה.

"ניפגש כולנו לציין את חג העצמאות במושבה, אבל נעשה זאת מעט אחרת. ברגישות והתחשבות: ללא אומנים, עם פחות במות ומופעים. נניף את הדגל ונחגוג עצמאות תוך הצדעה לחיילנו ובתקווה לשובם של כל החטופים במהרה".

ביטול החגיגות המסורתיות

גם באור עקיבא השכנה התקבלה החלטה דומה. ראש העיר שמחה יוסיפוב אמר: "החגים השנה יהיו פחות שמחים ולצערנו, אין מקום לחגיגות ראוותניות. האירועים יתקיימו עם אמנים מקומיים וללא אמנים חיצוניים".

בחדרה, הנחה ראש העיר ניר בן חיים לקיים סקר תושבים בנושא, שכולל שלוש אפשרויות: לחגוג במתכונת מצומצמת, לקיים אירועי עצמאות כרגיל או לבטל את כל החגיגות.

אלפי תושבים השתתפו בסקר ומהתוצאות עלה כי הרוב המוחלט היה בעד ביטול החגיגות "המסורתיות". יותר תושבים הצביעו בעד האפשרות לקיים חגיגות במתכונת מצומצמת, ורבים גם בחרו באופציה לבטל לגמרי את החגיגות. תוצאות הסקר מלמדות על הלך הרוח הציבורי ובעקבותיו, הוחלט בחדרה לערוך חגיגות מצומצמות לילדים עם אומנים מקומיים. רשויות אלה ורבות אחרות הודיעו גם על ביטול מופע זיקוקי הדינור.

 עם מופעים גדולים, בלי זיקוקין

חריש בחרה אחרת: לקיים את חגיגות יום העצמאות במתכונת דומה לשנה הקודמת עם שתי במות מופעים גדולות, אמנים מובילים ומופעים לילדים שמסתכמים בסכומי עתק. ההבדל היחיד בתוכנית האירוע השנה היא ההחלטה לוותר על זיקוקי דינור, בשונה משנה שעברה.

שתי במות מרכזיות יפעלו בעיר: בבמה המרכזית בפארק חלום עליכם, בשכונת אבני חן, יתקיים מופע מטוסי על לילדים. המופע המרכזי הוא בכיכובו של אמיר דדון ובהמשך יתקיים שם מופע אורות, הופעה נוספת של אלה לי להב ואחרי חצות: מסיבת נוער אל תוך הלילה עם DJ Razulii.

במה תורנית נוספת תפעל בפארק המועצה והתוכנית האומנותית כוללת תפילת ערבית עם מיכאל רובין ודודי אסולין, מופע לילדים עם אסי ויהונתן ומופע של אהרון רזאל.

כאמור, על פי נתוני עיריית חריש עלות שני האירועים המתוכננים מסתמכת ב-1,357,957 מיליון שקלים. אמיר דדון, הכוכב המרכזי יקבל תשלום של למעלה מ-128 אלף שקלים. האמנים האחרים יסתפקו כל אחד בסכום הנע בטווח של 40 עד 60 אלף שקלים. מופע האורות ומופע מטוסי העל לילדים יסתכמו יחד בעלות של כ-34 אלף שקלים.

ביטול החגיגות הוא ניצחון של האויב

שני גרינברג, סגנית ראש העיר ומי שהחזיקה בתיק התרבות בקדנציה הקודמת הסבירה כיצד התקבלה ההחלטה ומהם השיקולים שהנחו אותה: "החלטה בנוגע ליום העצמאות מתקבלת חודשים לפני האירועים עצמם. השנה הדיונים התקיימו בעיצומם של חודשי המלחמה הראשונים, לא הייתה שום שגרה, ותחושת חרדה גדולה אפפה את העיר.

"דווקא בגלל זה הרגשנו את הדחיפות שלא לבטל את החגיגות. הרגשנו שביטול שכזה באמת יהיה הניצחון של האויב. אבל בכל זאת לא מדובר בשנה רגילה ולכן נעשו מספר התאמות, שהמשמעותית שבהן היא ההחלטה שלא יהיו זיקוקים".

עידית ינטוב, מחזיקת תיק תרבות בקדנציה הנוכחית גיבתה את ההחלטה של קודמיה: "חריש כואבת את כאב האסון 7 לאוקטובר אך לצערנו הזמן לא נעצר במקום. חריש תמשיך בקו של לכבד את הקהילות ותאפשר לכולם להיות חלק מהפסיפס המהמם של העיר.

"אומנות זאת גם דרך להתמודד עם הכאב ומצבים רגשיים קשים. וכולי תקווה ששנה הבאה נחגוג את יום העצמאות כשהחטופים איתנו".

"לעשות הכול כדי להמשיך את החיים"

עמדה דומה ביטא ראש העיר יצחק קשת: "אני מאמין שצריך להזדהות עם המצב, אבל לא לשרת את מי שרוצה לפגוע בך. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי להמשיך את החיים, לחיות את החיים במלוא העוצמה שלהם ולא לספק לאויבים שלנו את הסיפוק הזה. צריך לזכור את המצב, צריך לתת לזה מקום אבל לא לתת לזה להשתלט על החיים שלך. להיפך. אני רואה בזה ממש עוצמה של עם ישראל שעושה את זה ביתר שאת".

קשת התייחס גם לרעיון של מופעים קטנים ואינטימיים ונימק מדוע לא בחר באפשרות זו: "ניתחתי את המצב: מה הרווח שלי מהופעות קטנות? בכסף? אני לא מרוויח כלום. אז מה עשיתי בזה אם בסוף תושב מקבל פחות? אני לא דוגל בגישה הזו".
עם זאת, קשת מציין שההחלטה לא היתה קלה ועדיין קיים החשש מפני אירועי ביטחוני וביטול החגיגות. "קיבלנו החלטה, הכנו תוכניות אבל אין לדעת לאן זה עלול להתפתח. החשש הכי גדול שלי הוא שמכינים לנו משהו דווקא בגלל יום העצמאות. אנחנו משקיעים באירוע הזה את כל הכסף שיש לנו ליום אחד, לשלוש-ארבע שעות, והפחד הגדול הוא שזה ירד לטמיון".

אין חשק לחגוג

"השנה לא יהיו זיקוקים בגלל שאני רוצה להתחשב בהלומי הקרב", הוסיף קשת. "אני לא מבטיח שזה יהיה כך כל השנים, אבל בשנה הזאת, זה בסדר".

על פי הערכות העירייה למעלה מעשרת אלפים תושבי חריש וישובי הסביבה צפויים להשתתף בחגיגות יום העצמאות, אבל תושב אחד, דריו אדלסטיין, כבר יודע שהוא לא ייקח חלק בחגיגות המקומיות. לדריו, קרוב משפחתה של שירי ביבס החטופה עם ילדיה הצעירים כפיר ואריאל, אין חשק לשמוח.

"גם אשתי וגם אני אוהבים את אמיר דדון, אבל לא נראה לי נכון להשתתף בחגיגות, זה פשוט לא נכון. אם היו שואלים אותי אז הייתי מארגן חגיגות עצמאות לילדים בלבד, לא למבוגרים, כי אי אפשר באמת לחגוג עד שיחזירו את החטופים הביתה. אני שמח לפחות שוויתרו פה בעיר על הזיקוקים לטובת הלומי הקרב והכלבים, ומקווה שזה ימשיך גם בשנים הבאות".

בטקס חגיגי שהתקיים אמש הושבעו 15 חברי המועצה הנבחרים. ישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית התקיימה מיד לאחר הטקס ובמסגרתה מונו סגני ראש העיר וחברי וועדות החובה. חברי האופוזיציה הצביעו נגד בחלק מן ההצבעות. ראש העיר: "אין לי ספק שיהיה מעניין"

באירוע חגיגי התקיימו אתמול (רביעי) טקס הצהרת אמונים של 15 חברות וחברי מועצת העיר חריש הנבחרים, וישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית.

בתחילת הטקס, שנערך במתנ"ס הקהילתי בשכונת אבני חן, ניתנה תעודת הוקרה לשני חברי המועצה היוצאים, יוסי גולדמן ופרח קוזחי. בהמשך, הרב אברהם בן אסולין נשא תפילה לשלום החיילים והחזרת החטופים.

15 חברי המועצה הנבחרים עלו לבמה והתחייבו לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותם במועצה.

המשימה: להשלים את העבודה

ראש העיר יצחק קשת ציין בסיום ההשבעה: "כשהתחלנו את הקדנציה הקודמת חריש מנתה כ-10 אלף תושבים, בסופה של הקדנציה, העיר חריש מונה למעלה מ-40 אלף תושבים.

"היינו עדים כולנו לתנופת הפיתוח האדירה, שאין לה אח ורע בשום עיר אחרת במדינת ישראל.  בשנים האלו בנינו את העיר חריש הלכה למעשה. עכשיו צריך להשלים את העבודה בכל התחומים: בחינוך, בתחבורה בתעסוקה, בביטחון וברווחה".

״בקדנציה האחרונה קידמנו את תכנון אזורי התעסוקה, קידמנו כבישים, תשתיות, פארקים ומבני ציבור. הבאנו החלטת ממשלה שנייה, שהזרימה מאות מיליוני שקלים לפיתוח העיר. מדינת ישראל הכירה בפלא הגדול של חריש והכריזה על חריש כעיר.

"רק כדי לסבר את האוזן, עיריית חריש הקטנה שלנו בנתה מבני ציבור בלמעלה מחצי מיליארד שקלים. בכל קנה מידה מדובר באחת העיריות שפעלה ופיתחה את העיר בצורה מדהימה ביותר".

"מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות"

בהמשך דבריו, התייחס קשת לתפקידם של חברי המועצה החדשים, אשר חלקם יפעלו, לראשונה בתולדות העיר, מתוך האופוזיציה, החל מיומה הראשון של המליאה.

"שליחות ציבורית היא מחויבות גדולה שכרוכה בהרבה הקרבה ודורשת מסירות. לא תמיד הציבור ידע להכיר במסירות הזאת, לא ידע להכיר בעבודה שנעשית למענו. להיות שליח ציבור זה לדעת שאתה פועל ממניע פנימי, משליחות פנימית, מכוח שמניע אותך שאתה עושה את הדבר הנכון והצודק למען הציבור, וזה מה שמנחה אותך וממלא אותך לאורך כל הדרך".

קשת הזכיר את תקופת הבחירות שהיתה מרובה במחלוקות וציין כי "מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות. אנחנו פועלים לטובת כלל תושבי העיר חריש, בלי יוצא מן הכלל, לספק להם את השירותים, לייצר פה איכות חיים טובה לייצר חיים טובים יותר ולהמשיך לפתח את העיר היפה שלנו חריש".

עוד הוא הוסיף "אני מודע לגודל השעה וכובד האחריות שמוטלת על כתפי. אני יודע שיש עשרות אלפי אנשים שמושפעים מההחלטות שלנו. זה לא דבר קל, זה אפילו קשה מאוד. יחד עם זאת, אנחנו קיבלנו על עצמנו את האחריות לפעול למען הציבור. עם כל המשמעויות וכל המחירים. אני יכול לומר לכל תושבי העיר חריש שאנחנו נעשה הכל-הכל-הכל, כל שביכולתנו, כדי לפעול למענכם, שכל אחד ירגיש פה בבית ושתהיה איכות חיים טובה לכל אחד מתושבי העיר. יחד נצעיד את חריש קדימה".

קואליציה בת 9 חברים

בסיום החלק החגיגי והרשמי התקיימה ישיבת מליאה ראשונה שכללה אישור החלטת מינוי סגני העיר חריש ומינוי יו"ר וחברים לכלל ועדות החובה בעיר.

נזכיר כי הקואליציה שהרכיב קשת כוללת 9 חברים: שני חברי סיעת הליברלים, שני גרינברג ויפתח שטיין. משה בן זיקרי מעוצמה לחריש, עידית ינטוב מחריש ביתנו, שלמה קליין מבית טב ודוד פינקל מאחדות ומסורת (אגודת ישראל), שחתם אתמול (רביעי) על הסכם קואליציוני. מטעם מפלגת הליכוד בראשות קשת, חברים בקואליציה גם רויטל גונן ונגה דוד.

לראשונה, תפעל בחריש אופוזיציה החל מיומה הראשון של המליאה שכוללת 6 חברים: שלמה פרץ, ראובן זיגדון ואליהו באחג' מש"ס. יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק ממפלגת מאמינים בחריש ואיציק לב ממפלגת דרך ארץ.

ליו"ר הוועדה לענייני ביקורת, ועדה סטטוטורית שבראשה עומד יו"ר השמור לנציג האופוזיציה, מונה אליהו באחג', חבר המועצה החדש.

מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום

בישיבת המליאה הראשונה של העיר ניתן היה לשרטט את האווירה בה יתנהלו הישיבות הבאות: חברי האופוזיציה הציעו הצעות לשינוי שנדחו על ידי ראש העיר, והצביעו בחלק מן ההצבעות, הצבעת נגד.

כך לדוגמה, ההצבעה על מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום ראש העיר עברה בקולות הקואליציה בלבד. חברי האופוזיציה הצביעו נגד המינויים.

הכרעת הרוב קבעה כי שני גרינברג תמונה לתפקיד סגנית וממלאת מקום ראש העיר. שלמה קליין, ישמש כסגן ראש העיר. עידית ינטוב, סגנית ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה הראשונה. משה בן זיקרי, סגן ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה השנייה. בשלב זה, יפעלו הסגנים בתפקידם ללא שכר. ההצבעה התייחסה למינוי בלבד ולא עסקה בסמכויות הסגנים.

קשת סיכם את הישיבה ואמר: "אני מודה לכולכם על שיתוף הפעולה בכינון המועצה המקומית של עיריית חריש. אני מתרשם שכולם אנשים מכובדים ורוצים לתרום לעיר, אין לי ספק שיהיה מעניין, שיהיה בהצלחה לכולנו".

לקריאה נוספת: אלו חברי המועצה החדשים של חריש לשנים 2028-2024

השבוע תדון הוועדה המיוחדת לתו"ב בתוכנית להפקדה שמשנה את כללי המשחק ב"סיטי" של העיר: 30% פחות שטחי תעסוקה ומסחר החיוניים לקופת העירייה ותוספת של עשרות יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח. עוד בתכנון: תוספת בנייה של מגדל מגורים בן 20 קומות עם דירות יוקרה. דיירים במעו"ף: "רוצים שהשכונה תתפתח, אבל לא בכל מחיר"

ביום חמישי הקרוב תקיים הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש דיון בתוכנית להפקדה שהגיש היזם ליאם גרופ הנדסה, לבינוי מתחם תעסוקה ומסחר ראשון בשכונת מעו"ף (מגרש 304).

עיון בתוכנית הבינוי מגלה כי הפרויקט כולל שני בנייני מסחר ותעסוקה בגובה של 8 קומות הכוללים גם קומת מסחר וקומות חניה תת קרקעיות.

בניין שלישי, גם הוא בן 8 קומות, יכיל 90 דירות קטנות של 2 חדרים להשכרה ארוכת טווח. בבניין הרביעי מתכנן היזם לבנות 63 דירות יוקרה גדולות למכירה. בניין זה יתנשא לגובה של 20 קומות – פי שניים מהגובה בתב"ע הקיימת של השכונה.

גובה מגדל דירות היוקרה תואם לתוכנית המתאר העירונית החדשה, שטרם אושרה, אך מציעה לצופף את הבנייה במעו"ף ולאפשר ליזמים לבנות מגדלי מגורים המתנשאים לגובה של עד 20 קומות.

המרה של שטחי תעסוקה למגורים

כזכור, במרץ 2022 זכתה חברת ליאם גרופ הנדסה במכרז להקמת מרכז תעסוקה ומסחר שפרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) אחרי מספר כישלונות לשיווק שטחי המסחר בשכונה.

בשכונת מעו"ף מתגוררים מזה שלוש שנים למעלה מ-660 משפחות ושאר המגרשים בשכונה, שטרם נבנו, מיועדים לתעסוקה ומסחר שיניבו הכנסות ארנונה עסקית לקופת העירייה.

בנייני מגורים נוספים לא היו מתוכננים להיבנות בשכונה, מה גרם אם כן לשינוי? מבדיקת הנושא עולה כי היזם הגיש בקשה להיתר בנייה עם הקלה לפיה 30% משטחי התעסוקה יוסבו למגורי דיור מיוחד, בהתאם לסעיף 147 א' הוראת שעה, בחוק התכנון והבנייה.

השינוי בחוק שמאפשר הסבת 30% מכלל שטחי המשרדים, שטרם החלה בהם בנייה לשטחים שמיועדים לדיור, אושר ב-2022 על ידי הממשלה כחלק מחוק ההסדרים. מדובר בשטחים בהם יהיה שילוב של תוכניות דיור להשכרה ארוכת טווח, ביחד עם אזורי תעסוקה, תוך עירוב שימושים. מדובר בהוראת שעה לחמש שנים בלבד.

גיא סחלי, מנכ"ל ובעלים של ליאם הנדסה גרופ מסביר כי במסגרת ההמרה הוא מתכנן לבנות בניין מגורים עם 90 דירות קטנות בשטח של כ-50 מ"ר המיועדות להשכרה לטווח ארוך. "גילינו שיש צורך בעיר גם בדירות קטנות לאוכלוסייה מבוגרת שלא צריכה דירה של 100 מ"ר ולזוגות צעירים בתחילת דרכם".

דירות קטנות להשכרה ודירות יוקרה

סחלי מוסיף ואומר כי עליית הריבית הפכה את הפרויקט לפחות כלכלי עבורו "עם זאת, אנחנו עדיין ממשיכים בקו הזה כי אנחנו חושבים שזה מה שהעיר צריכה".

סחלי מדגיש כי ההקלה היחידה שהוא ביקש בהיתר הבנייה היא ההמרה לבניית דירות להשכרה, וכי גובה הבניין לא השתנה ונותר בהתאם לתב"ע הקיימת במעו"ף (1/ד) המאפשרת בינוי של 5- 7 קומות במרכזי תעסוקה.

ראוי לזכור כי על פי על פי התב"ע השכונתית בנייני המגורים יכולים להתנשא לגובה של 12 קומות (ללא קומת מסחר) או 8 קומות (עם תוספת קומת מסחר).

ומה לגבי מגדל המגורים שאינו תואם לתב"ע הנוכחית של השכונה?

סחלי: "אלו שני הליכים שונים לגמרי. יש את הליך הרישוי של ההיתר שאותו פרסמנו ואותו מכירים כולם. לגבי התב״ע זו תוכנית לתוספת מגורים בשביל לתמוך במתחם ולתת מענה לדירות גדולות ומרווחות, דירות יוקרה בעיר. זה תואם את תוכנית המתאר של העיר".

עוד הוא מוסיף: "העירייה והוועדה מאוד תומכות בעידוד הבנייה בפרויקטים האלה. חשוב שהם יתחברו לחזון שלך כיזם כדי לקדם את התהליך ולא לתקוע מקלות בגלגלים".

סגן ראש העיר: אישור המרה אוטומטי

סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב שלמה קליין מתייחס להמרה שביקש היזם: "חוק ההסדרים קובע שניתן להמיר 30% משטחי מסחר לדירות מיוחדות, כלומר דירות קטנות. היזם ביקש את המינימום ואנחנו חייבים על פי חוק לאשר לו".

אם כך, סך שטחי התעסוקה המתוכננים במעו"ף, בטרפז ובחריש דרום – העתודה של הנכסים המניבים של העיר – עלול לרדת ב-30 אחוזים ואיתו גם ההכנסות של העיר?

"נכון, כל השטחים עלולים לרדת באחוזים המותרים בהתאם לבקשות היזמים. אישור ההמרה למגורים הוא כמעט אוטומטי. הייתי מעדיף שלא יהיו מגורים, מבחינתנו עדיף כמה שיותר מסחר. מבחינת עיריית חריש זהו חוק לא טוב וקשה לי להבין את ההיגיון מאחוריו".

בניגוד לדברי קליין שמציין כי מדובר בהקלה אוטומטית, סיון דהן, תושבת שכונת מעו"ף ומתכננת ערים במקצועה מדגישה כי יש מקום לשיקול דעת העירייה והוועדה המיוחדת לתו"ב.

"החוק אומר שניתן להסב עד 30% לדירות אבל הוא לא מחייב, החוק רק מאפשר. שני הגופים צריכים לבחון את הנושא ולשאול את עצמם אם זה המהלך הנכון לשכונה. למה לתת ליזם את כל ה-30 אחוזים שהוא ביקש? למה לא להמיר פחות? כך השכונה פחות תצופף והעירייה תזכה ביותר שטחים מניבים עם הכנסות ארנונה גבוהות יותר מארנונה למגורים".

הצמיחה לגובה כקו מנחה

דהן גם מתייחסת לתוכנית שהציג היזם לבניית מגדל בן 20 קומות: "אפשר לומר שהיזם עובד בשיטת הסלמי. כרגע הוא רוצה להתחיל את הבנייה בהתאם לתב"ע הקיימת ולאחר שתוכנית המתאר תאושר ותצא תב"ע חדשה הוא יוכל לבנות מגדל בן 20 קומות, כבר במהלך תקופת הבנייה. מדובר בבניין כפול בגובהו מהתב"ע הנוכחית של השכונה.

"תפקידה של הוועדה המיוחדת לתו"ב היא למצוא את האיזונים כדי שהשכונה תתפתח אבל לא בכל מחיר. לא היינו רוצים לראות פה מגדלים כמו במנהטן או מגדלים שמכפילים את המגורים הקיימים ובצמידות כל כך גדולה לבניינים הקיימים.

"חשוב גם לזכור שכל מדיניות שתיקבע למגרש היא קו מנחה לבינוי בשאר המגרשים במעו"ף שיצאו לאחרונה לשיווק. לא ניתן יהיה לומר למגרש הזה "כן" ולשאר המגרשים "לא".

"לצופף באחריות"

על פי נתונים שהוצגו בתוכנית המתאר העירונית, רוב הבניינים בחריש הם בני 9-6 קומות ומיעוטם הם בניינים בני 12 קומות. בשכונת מעו"ף בנייני המגורים הקיימים מתנשאים לגובה של 10 קומות. תוכנית המתאר העתידית מתכננת לצופף משמעותית את הבנייה.

"אני בעד לעשות ציפוף אבל הוא צריך להיעשות באחריות", אומרת שני גרינברג, סגנית ראש העיר וחברת הוועדה המיוחדת לתו"ב. "העיקרון של ציפוף ותוספת קומות הוא עיקרון טוב שמשרת עירוניות טובה. גם הרעיון של עירוב שימושים כפי שמציע היזם ליאם גרופ הנדסה, הוא רעיון טוב ואנו מעודדים יזמים לקדם אותו. זה טוב גם לתושבים שמקבלים שירותים ליד הבית בלי להניע את הרכב.

"לצד זה, יש להבחין בין עיקרון והלכה למעשה. בסוף כל תוכנית שמבקשת להוסיף קומות, לצופף ולשנות צריכה להגיע לדיון הגופים המקצועיים. צריך לבחון אותה לגופה ולראות שהתוצאה משרתת את התושבים במעו"ף בצורה מיטבית, לוודא שמדובר בשינוי מידתי".

התנגדות: יש להתחשב גם בתושבים

תושב השכונה הראל אוזנה רכש דירה בבניין שברחוב התמדה 4 א', הגובל במגרש של ליאם הנדסה גרופ. "הקמת מבנה מסחר ותעסוקה בשכונה מבורך מאוד בעיניי. עם זאת, הגשתי התנגדות לוועדה המיוחדת לעניין הגובה ושינוי הייעוד מתעסוקה למגורים.

"הבנייה המתוכננת היא בסמיכות רבה מאוד לבנייני המגורים שלנו ותגרום להסתרת הנוף וחסימת אוויר. זו תהא פגיעה קשה בדיירים שרכשו דירות והסתמכו על כך שהבנייה לגובה במקרקעין הגובלים אינה כה גבוהה. לפיכך, מתבקש בעיניי להותיר את מספר הקומות המותר כפי שהוא במקור ולא לשנותו".

עוד מדגיש אוזנה כי "אין לי שום התנגדות עקרונית לפרויקט. בנייני תעסוקה ומסחר טובים לשכונה ולעיר – אבל חשוב שמישהו בעירייה ובוועדה יראה אותנו התושבים ויתחשב גם באינטרסים שלנו. לוועדה המיוחדת יש סמכות לאשר את הפרויקט או להגביל אותו. ואם לאשר, אז בצורה שלא פוגעת בהווי השכונתי או שיוצרת עומס תחבורתי".

עומס תחבורתי גדול

על פי התוכנית שהגיש היזם לאישור, הדירות להשכרה ייבנו לפי תקן חניה אפס – כלומר בלי חניה בטאבו – ובשאר הבניינים ייבנו שתי קומות חניון. "יהיה שפע של חניה, יש כ-400 מקומות חניה בכל המתחם", מדגיש היזם.

דהן מתייחסת גם היא לתנועה במתחם: "אם תהיה כניסה אחת בלבד כפי שמוצע בתוכניות, ייווצר עומס תנועה גדול על השכונה עצמה. בנוסף, תקן חניה נמוך יצור מחסור חניות כמו שאנחנו מרגישים בדרך ארץ".

דהן מסכמת ואומרת כי: "בשלוש השנים האחרונות תושבי השכונה מייחלים לכך שהשכונה תיבנה אך בצורה שתשפר את איכות החיים שלהם ולא להפך.

"הדיירים רכשו את הדירות בידיעה שייבנו בנייני מסחר ותעסוקה של 7-5 קומות ולא 20 קומות. החובה שלנו היא לדרוש מהוועדה והעירייה שפרויקטים כאלו לא יפגעו באיכות החיים שלנו.

"ישנם מגרשים אחרים במעו"ף בהם ניתן לצופף ולבנות לגובה מבלי לפגוע בדיירים הקיימים".

מנגד, היזם מסכם גם הוא: "מדובר בפרויקט ענק של 300 מיליון שקלים שירים את השכונה. פרויקט מדהים בגודל של 9 דונמים עם פארק באמצע שישמש את תושבי השכונה. במקביל, אנו מנהלים מו"מ כדי להביא לקומות המסחר חברות מובילות במשק. זה יהיה מהמם".

תגובת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש: "הנושא טרם נדון במליאת הוועדה על כן טרם התגבשה עמדתה הסופית של הוועדה".

תגובת עיריית חריש: "לקבלן הזוכה יש זכות במסגרת חוק ההסדרים להמרה של 30% משטחי התעסוקה והמסחר בתוכנית למגורים (בהתאם לכללים מסוימים שנקבעו על ידי רשות מקרקעי ישראל), ולעירייה אין יכולת להתערב בכך. בנוסף היזם הגיש בקשה לאישור תוכנית חדשה שכוללת תוספת הקמת שטחי מסחר ותעסוקה, וכן יחידות דיור גדולות. העירייה תומכת בכל יוזמה שמעודדת את הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר בעיר".

*הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף

לקריאה נוספת: מעו"ף: מתחם מסחרי ראשון יוקם בשכונה

הקיץ החל וחגיגת מחירי הדיור בעיר כבר בעיצומה: מחירי השכירות קופצים מעלה והשוכרים מתמודדים מול מחירים שאינם מצדיקים, לטענת חלקם, את המשך המגורים בעיר. "בהשוואה למרכז המחירים כאן הרבה יותר זולים, אבל אנחנו לא במרכז"

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2021 עזבו את חריש 1,254 תושבים, ו-7,772 תושבים חדשים הגיעו לעיר. אוכלוסיית העיר מונה כיום כ-40 אלף תושבים ועל פי הערכות העירייה מספר התושבים צפוי לגדול משמעותית גם השנה.

חופשת הקיץ החלה וברחבי העיר כבר נראות משאיות עם סבלים וארגזים המבשרות על עונת מעברי הדירה. נכון, עדיין יש דירות ריקות ופנויות בחריש, אבל לא בכמות ובמספר אליהם הורגלו תושביה הראשונים של העיר.

שני גרינברג, סגנית ראש העיר וחברת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, משרטטת תמונת מצב עדכנית בנוגע למספר הדירות להשכרה בעיר: "בשנה שעברה היו בחריש כ-900 יחידות דיור ריקות, השנה ישנן כ-500 דירות לא מאוכלסות, כולל דירות מפרוייקטים שאמורים להסתיים הקיץ.

"בגדול, המגמה היא שמלאי הדירות הריקות שעמד על אלפי יחידות דיור לפני שנתיים ושלוש שנים, ירד ומסתכם כיום בכמה מאות בלבד וזה כמובן מסביר את עליית מחירי השכירות בעיר; ברגע שההיצע יורד הביקוש עולה".

"אין הצדקה למחיר הדירה"

משפחת טאובר, חשה את העלייה בביקושים ואת עליית המחירים על בשרה. המשפחה שכוללת את זאב טאובר, מחנך כיתה ומורה לחשבון בבית ספר יסודי, אורלי, פיזיותרפיסטית במקצועה, גל בנם התינוק וצ’אי הכלבה, מתגוררת בשכונת בצוותא.

בקיץ 2021 שכרו בני משפחת טאובר דירת 3 חדרים בחריש. "גובה השכירות עמד אז על 2,300 שקלים לחודש", מספר טאובר "וכעת, לפני מועד חידוש החוזה, ביקשה בעלת הדירה להעלות את מחיר השכירות לסכום של 3,700 שקלים לחודש", (עלייה של כ-60% מהמחיר ההתחלתי).

"לאחר משא ומתן עם בעלת הדירה שהבינה כי הסכום שהיא דורשת אינו ריאלי, היא הסכימה להתפשר על העלאה בסך של 700 שקלים לחודש במעמד חידוש החוזה". (עלייה של כ-30%).

למרות ההתחשבות, החליטה משפחת טאובר לחפש לעצמה מגורים חליפיים. "אני עדיין חושב שאין הצדקה לשלם 3,000 שקלים לדירה הזו. למרות שאנחנו אוהבים אותה והדירה עצמה חמודה, היא אינה עונה עוד על הצרכים שלנו כמשפחה. רצינו דירה גדולה יותר ואם אפשר גם עם נוף יפה. הדירה הנוכחית פונה למגרש החניה".

"לא הגענו לחריש מתוך אידאולוגיה"

בקיץ הקרוב, לאחר שנתיים של מגורים בשכונה השיתופית, ולמרות העלויות הכרוכות במעבר דירה, תעבור משפחת טאובר לדירת 4 חדרים בשכונת אבני חן: "מצאנו דירה מטורפת בת 4 חדרים, עם נוף נהדר בסכום של 3,200 שקלים לחודש”.

טאובר מוסיף ומשתף בתחושותיו: "לא הגענו לחריש מתוך אידאולוגיה אלא בזכות מחירי השכירות הזולים, ועכשיו התחושה מעט מבאסת כי כבר לא כל כך זול פה. אמנם בהשוואה למרכז המחירים כאן הרבה יותר זולים, אבל אנחנו לא במרכז. אנחנו גרים בחריש ונסיעה למרכז דרך כביש 6 ולא בשעות העומס לוקחת שעה וזהו פרמטר כלכלי שגם צריך להילקח בחשבון".

אין הלימה בין המציאות לדרישות המשכירים

משפחת טאובר אינה היחידה שמתמודדת עם מחירי השכירות המאמירים. קרן אור איזרעאילוב (37), אם חד הורית ל-3 מתבגרים ודולה בהכשרתה, התגוררה ברחובות עד לפני כשנה.

איזרעאילוב שהתערתה במהירות בעיר והפכה לפעילה חברתית הקימה מיזם בשם "כל יכולות" הנותן מענה כלכלי וריגשי לאימהות חד הוריות בעיר, והיא גם חברה בוועד המנהל של עמותת חריש חופשית.

בעזרתו של מתווך, נכנסה משפחת איזרעאילוב לדירת 5 חדרים חדשה ברחוב רקפת בשכונת הפרחים. כחודש וחצי לפני מועד חידוש החוזה, הודיע בעל הדירה לאיזרעאילוב כי הוא מעלה את מחיר השכירות מ-3,400 שקלים ל-3,900 שקלים לחודש ולאחר מכן הסכים לרדת ל-3,800 שקלים.

"כשהגעתי לחריש לפני שנה, חתמתי על חוזה שלא היה לטובתי בכלל, ללא סעיף של אופציה לחוזה ובלי סעיפים חשובים אחרים. העלאת מחיר השכירות נתן לי את האות לצאת מהדירה ולעבור לדירה אחרת, גם אם איאלץ לשלם סכום גבוה יותר.

"מצאתי דירה באותה השכונה ברחוב סביון, 5 חדרים גם היא ובמחיר דומה של 3,800 שקלים ובתנאים טובים הרבה יותר", מספרת איזרעאילוב. "חובה שתהיה רגולציה במחירי השכירות בארץ. לא הגיוני שכל בעל דירה יכול לדרוש מחיר כראות עיניו".

"חריש עדיין לחלוטין עיר בבניה, אין יציאה לכביש 6, אין כאן תעסוקה וחסרים פה עוד המון דברים בכדי לדרוש את המחירים הגבוהים כפי שדורשים כיום", מוסיפה איזרעאילוב.

"חריש מקסימה וההון האנושי כאן מבורך. המון טבע ירוק מסביב, אוויר נקי, וייב נהדר וכייפי, מיקום נוח-שעה לצפון ושעה למרכז. רכשתי פה חברים ומכרים ואני מאד אוהבת את העיר, מבחינתי אני גרה במקום מושלם, אבל אין הלימה בין המציאות לבין מה שדורשים בעלי הדירות".

"גם החזר המשכנתא שלי עלה ב-500 שקלים"

טאובר מסכים עם איזרעאילוב ומבקש להעביר מסר לבעלי הדירות בחריש: "אני מקווה שבעלי הדירות יכנסו לפרופורציה, ועם כל הבנתי להעלאת הריביות והמשכנתאות, יתחשבו גם בנו, השוכרים".

ואכן, התייקרות המשכנתאות מהווה ככל הנראה גורם מרכזי בהחלטת המשכירים להעלות את דמי השכירות לשם יצירת איזון מול תשלום המשכנתא החודשי שהם משלמים. אך לא כולם פועלים כך.

בוקי ברדע, בעלת דירת 3 חדרים ברחוב יחד שבשכונת בצוותא השכירה לראשונה את דירתה בקיץ 2022 במחיר של 2,800 שקלים לחודש. כעת לפני חידוש החוזה בחרה ברדע שלא להעלות את מחיר השכירות.

"אני יודעת שהכל התייקר, גם החזר המשכנתא שלי עלה ב-500 שקלים, ולמרות זאת איני אוחזת בדעה כי נטל המשכנתא שלי אמור ליפול על השוכר. אני יודעת שאני יכולה לדרוש ולקבל גם 3,000 שקלים וגם 3,200 לחודש, אך כמי שגרה המון שנים בדירות שכורות, אני יכולה לגלות הזדהות עם השוכרים. זה שאני כבעלת דירה יכולה לדרוש סכום שכירות גבוה יותר עבור הדירה שלי, לא בהכרח אומר שזה מוצדק", כך ברדע.

עלייה של 1,000 שקלים

אירית שני (53) הגיעה לחריש מרחובות לפני ארבע שנים ומתגוררת בדירת 5 חדרים ששכרה ישירות מהקבלן ברחוב לוטם בשכונת הפרחים. כשנכנסה לדירה וחתמה על החוזה, מחיר השכירות עמד על 2,800 שקלים.

כעת, מספר חודשים לפני חידוש החוזה, מבקש הקבלן להעלות את מחיר השכירות ב-1,000 שקלים נוספים ושני בחרה לחזור לרחובות עם סיום החוזה.

"הגעתי לחריש כי מחירי השכירות היו מאד זולים ועכשיו המחירים כבר לא מצדיקים את המחיה היקרה הכרוכה במגורים באזור, הצורך בהחזקת רכב והנסיעות המרובות למרכז. מספרת שני. "אם הקבלן היה משחרר אותי מהחוזה לפני הזמן, הייתי עוזבת כבר עכשיו אבל אני עדיין כבולה בחוזה".

כמו שוכרים אחרים, גם שני מביעה תקווה לגבי עתידה של חריש: “אני מאד מקווה שהמחירים יחזרו להיות שפויים יותר ושיוקם בעיר אזור תעשיה. כרגע אני לא רואה הצדקה למחירים הגבוהים שדורשים".

על פי נתוני לוח דירות חריש, מחיר השכירות הממוצע לדירת 4 חדרים נע בין 3,300 שקלים ל-3,600 שקלים. לשם השוואה, במחצית הראשונה של שנת 2022 נעו מחירי השכירות לאותן דירות בטווח המחירים בין 2,900 ל-3,200 שקלים לחודש, כך שמדובר על עלייה של 12-13% בממוצע בשנה.

על פי נתוני הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש בשנת 2022 הונפקו טפסי 4 (תעודות גמר) ל-547 יח"ד, לעומת שנת 2021 בה עמדה כמות תעודות הגמר על 2,533 יח"ד. נתון זה מצביע בצורה ברורה על ירידה בהיצע הדירות החדשות שנכנסו בשנה החולפת לשוק המגורים בעיר.

גרינברג מסכמת: "גם אם מסתכלים על הבנייה העתידית, למשל שכונת הטרפז, שרבים מתושביה העתידיים הם זוכים בני המקום שאין ברשותם דירה כלל, מדובר על עלייה בהיצע השכירות אך לא בהיצע הדירות למגורים, וגם העלייה הזו היא מצומצמת יחסית. הווקטור של חריש הוא שיהיה פחות היצע ולכן תמשיך עליית המחירים בעיקר בשוק השכירות".

לקריאה נוספת: חריש יקרה לי: האם משתלם לגור בחריש?

קהילת 'חריש גאה' חגגה אירוע ייחודי בחסות משטרת ישראל: דגלי הגאווה הונפו לראש התורן בנקודת המשטרה המקומית ומעגלי שיח, בהשתתפות  שוטרים ותושבים, עסקו בסוגיות מהותיות לקהילה. יוזמת האירוע: "שיתוף פעולה תקדימי בקנה מידה ארצי עם המשטרה". חבר הקהילה הלהט"בית: "אני מרגיש בטוח יותר בעיר"

כ-60 תושבים וכ-20 שוטרים התכנסו אמש (שלישי) בנקודת המשטרה בחריש לאירוע יוצא דופן ומיוחד: מעגלי שיח של חברי הקהילה הגאה, תושבי העיר ושוטרים, לציון חודש הגאווה 2023, בחסות ובאירוח משטרת ישראל.

את הרעיון לאירוע הייחודי יזמה מעיין גלעד, רכזת קהילת 'חריש גאה', שהפיקה בשלוש השנים האחרונות את אירועי הגאווה בחריש.

"המצב המדיני בארץ דורש מאיתנו לשבת סביב שולחן ולדבר. גם המצב בחריש עם כל החיכוכים בין דתיים וחילונים והבחירות המוניציפאליות הקרובות עומד לגבות מכולנו מחיר: כל אחד יתבצר בעמדה שלו ויתמוך במועמד שלו וזה עלול להביא אותנו למקומות קשים להכלה", הסבירה גלעד.

בחסות משטרת ישראל

מי שהרימה את הכפפה והפכה את הרעיון של גלעד למציאות, היא לא אחרת ממשטרת ישראל. "סיפרתי למפקד נקודת המשטרה רפ"ק ענאן מנצור שהיות והשנה, לראשונה בחריש, יתקיים אירוע גאווה עירוני בחסות העירייה, אני רוצה לקיים מעגלי שיח כאירוע פרטי. הוא הציע שהאירוע יתקיים בנקודת חריש" .

משם הרעיון התגלגל הלאה. "ביקשתי לדגלל את התחנה בדגלי הגאווה ומיד קיבלתי את שיתוף הפעולה של סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת עירון. הוא איש ערכי ובעל חזון שמחובר לקהילות השונות בעיר, והיה לו חשוב לתת מקום גם ליוזמה שלנו, שמקדמת קהילתיות בחריש".

"זכות גדולה לארח את הקהילה"

"כמשטרה, התפקיד שלנו הוא להתאים את השירות שלנו לקהילות השונות בעיר. חריש היא עיר מאוד מאתגרת ויש בה התנגשויות בין הקהילות השונות לכן מצאתי לנכון לקדם את האירוע הזה", מסביר סנ"צ דודי רוזנטל המשמש כמפקד תחנת עירון כבר שנתיים בקירוב. "משטרת ישראל כמשטרה שיוויונית מהווה את הגשר בין הקהילות השונות. זו זכות גדולה לארח פה את הקהילה הלהט"בית בחריש", ציין סנ"צ רוזנטל.

עוד הוא הוסיף: "חשוב שנדע להסתכל האחד לשני בגובה העיניים, לחפש איך אנחנו יכולים להיות חיובים אחד לשני, לעשות טוב אחד לשני ופחות לחפש למה לריב אחד עם השני.  ככל שכך יהיה, ככל שנחפש את המשותף  – אז החיים של כולנו יהיו טובים ונעימים יותר.  זו צריכה להיות הנורמה וכך גם נייצר תחושת ביטחון לקהילה הגאה בעיר".

 הנפת הדגל כרגע מכונן

ערב השיח שנחל הצלחה גדולה, החל עם נאומים של פעילים בקהילה ועם מצגת שהנחתה רחלי צימבר, ראש תחום הלהט"ב במשטרה.

מעגלי השיח עסקו בארבעה נושאים עיקריים: שיתופי פעולה בין קהילות – בהנחיית רמי גרטלר ויעל עינהר, הכלה וערבות הדדית בקהילה –   בהנחיית ישי רפופורט וניר אשכול שטרית, התמודדות עם סטיגמות – בהנחיית אביטל קניזו ועינת לוין מלכה ויחסים במשפחות להט"ב  – בהנחיית צפרירה ווקר ודורון צור.

נראה שהערב השיג את מטרתו הראשונה במעלה:  לייצר תחושת ביטחון לקהילה הגאה בעיר. כך לפחות מאמין עדי (31) גבר טרנס ופעיל בקהילה.

"אני עם דמעות בעיניים מהתרגשות. זה היה עבורי אירוע מרגש עם רגעים מכוננים שהסבו גאווה עצומה: הרגע הראשון היה כשדודי ומעיין הניפו את דגל הגאווה לראש התורן – פשוט מדהים לראות דבר כזה קורה בעיר שלי בשיתוף המשטרה. בעיני, זו המטרה של אירוע גאווה. אני מרגיש בטוח יותר בחריש".

"אני בהודיה גדולה על הערב החשוב הזה ועל שיתוף הפעולה התקדימי בקנה מידה ארצי שהצלחתי לקיים עם המשטרה", מציינת גם גלעד. "לא ניתן לתאר במילים את גודל ההשקעה של משטרת עירון למען הצלחת האירוע. כמות המשתתפים בהחלט מעידה על רצון התושבים להכיר האחד את השני ולקחת חלק פעיל בשיח שבין הקהילות".

בוטים ברשת: אווירה לא נעימה

הקהילה הגאה בחריש מונה על פי הערכות גלעד כ-300 חברים וחברות. לדברי גלעד, "למרות המתח החילוני-דתי בעיר, המקרים שאנו נתקלים בהם הם לא כל כך רבים. "אם יש משהו שפוגע בנו הוא לא מגיע מהמקום הדתי אלא מהמקום התרבותי. של חוסר הכלה אם יש, חוסר קבלה אם יש. בסופו של יום, יש לנו את אחת הקהילות הגדולות במרחב בין תל אביב לחיפה. ההתקדמות של הקהילה הגאה בחריש היא מטאורית, בהשוואה לקהילות בסביבה".

עדי מסכים גם הוא שחריש עברה כברת דרך. עם זאת, הוא גם מצביע על הדרך הארוכה שחריש עוד צריכה לעבור.

"רוב האנשים שמכירים אותי בחריש מכירים בזהות הלהט"בית שלי. לרוב הח'ברה ממש סבבה, במיוחד אם מכירים אישית ואם יש שיח, אבל ברשתות החברתיות יש כמה בוטים שגורמים לאווירה לא נעימה ולא בטוחה בחריש, אבל זה ברשת, לא ברחוב באחד על אחד".

עם זאת הוא מסייג: "להגיד לך שאני מרגיש בטוח? לא. יש איפשהו דגל גאווה? יש טלפון של מישהו שאפשר לדבר איתו בעיר? יש איזה סימן עירוני כלשהו שמראה שחריש היא מרחב בטוח ללהט"ב? אין שום שלט כזה.

"הנראות הלהט"בית מייצרת מרחב בטוח ולצערי, זה עדיין לא קורה בחריש ברמה המוסדית. התחושה היא שאין גב מהעירייה, אין החלטה על הקמת בית לנוער כמו "איגי" או "חושן". חשוב לי בית גאה. תנו לי קראוון עם דגל גאווה והמקום שלי בחריש יהיה יותר בטוח".

סגנית ראש העיר: מהתנגדות פומבית לתמיכה

ביום חמישי ה-22 ביוני, יתקיים אירוע גאווה נוסף בעיר, לראשונה בחסות עיריית חריש. האירוע בהיכל התרבות העירוני יארח את נעם חורב פזמונאי, משורר, מחזאי, סופר ישראלי עטור פרסים וחבר הקהילה הלהט"בית.

בשנים הקודמות נמנעה עיריית חריש מהפקת אירועים עירוניים לקהילה הגאה. סגנית ראש העיר וראש מפלגת הליברלים שני גרינברג, ציינה בראיונות עבר כי "עבור המועצה זו סוגיה מורכבת לעיכול".

את פשר השינוי במדיניות מסבירה גרינברג כתהליך ארוך שבכל שנה הייתה בו מעט התקדמות. "כשהקהילה רצתה לראשונה לערוך אירוע הייתה התנגדות פומבית לעצם קיומו. בשנה שלאחר מכן האירוע התאפשר כאירוע קהילתי והעירייה סייעה מעט בתשתיות. בשנה העוקבת האירוע עדיין היה פרטי אבל הפעם העירייה נתנה כמעט את כל התשתית הלוגיסטית העוטפת (במה, חשמל, גידור וכו').

"השינוי הגדול בגישה היה ההחלטה להשתתף בקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי, מה שפתח את הדלת ללמידה על הקהילה ועיסוק באתגרים שמלווים אותה".

אירוע תרבות, לא אירוע מחאה

גרינברג מציינת מדדים נוספים הממצבים את חריש כידידותית ללהט"ב: "חריש נמדדה לראשונה השנה במדד הגאה במקום 22 המכובד מתוך 85 רשויות, והוא משקף את המאמצים שהעירייה משקיעה ביצירת סביבה מיטיבה עבור הקהילה הגאה.

"המיקוד של העירייה הוא בשירותים שנוגעים לחיים עצמם, ופחות בפעילות דקלרטיבית. מרבית הכסף הושקע ברכזת, הכשרות לעובדי העירייה וצוותי חינוך, וקבוצות תמיכה לחברי הקהילה. מיעוט מהכסף מושקע באירועים ציבוריים, והם נבחרים בקפידה מתוך מטרה לקדם סובלנות כלפי הקהילה בקרב הציבור הרחב.

"אופי האירוע העירוני שונה מאירועי הגאווה שהיו עד כה. האירוע מיועד לציבור הרחב, הוא בנוי כאירוע תרבות ולא כאירוע מחאה. החלטנו להשקיע סכום מכובד בדמות מוכרת שתיתן ערך מוסף ותמשוך מגוון רחב יותר של תושבות ותושבים להגיע – וכך נבחר נעם חורב. עלות האירוע הכוללת תעמוד על כ25- אלף שקלים.

"חריש בהחלט בדרך הנכונה והופכת להיות עיר יותר טובה לקהילת הלהט"ב בעקבות המאמצים שאנחנו עושים בתחום הזה. חשוב לנו מאוד להראות שלקהילה יש פה מקום, בעיקר באקלים הפוליטי שקיים במדינה כרגע. אנחנו מחבקים את הקהילה ומתייחסים אליה באופן שווה כאחת מהקהילות הרבות שמרכיבות את הפסיפס העירוני המגוון בחריש".

החזון: דגל הגאווה על בניין העירייה

"נראות להט"בית היא לא פרובוקציה", מסביר עדי, שמחכה ליום בו דגל הגאווה יונף על בניין העירייה, בדומה לרשויות אחרות בארץ.
"דגל גאווה בבניין העירייה מעביר מסר ברור של תמיכה בלתי מסויגת בחברי הקהילה. זו אמירה עם מסר שגם לנו יש מקום בחריש, שהיא עיר לכולם". גלעד מצידה מסכמת גם היא: "באירוע אתמול השתתפו חברי המועצה שני גרינברג ויפתח שטיין שמזה שנים פועלים למען הקהילה הגאה. השתתפותם משלימה את התמונה לכדי תמיכה מוניציפלית בהידברות שבין הקהילות.

"התחלתי פעילות למען הקהילה הגאה לפני קצת יותר מארבע שנים ואם יש משהו שחשוב לי לומר זה שהקהילה הזאת תדע שהיד עוד נטויה".

לקריאה נוספת: אירוע הגאווה בחריש: "מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש"

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה נענתה לבקשת הרשות לשנות ייעוד מגרש חום בשכונת הפרחים, לטובת הקמת מרכז מסחרי שכונתי חדש. המגרש המיועד הוא ברחוב סביון בצמוד לגני ילדים קיימים ובמקור נועד לשמש כשטח להקמת מבני ציבור בלבד. מהנדסת העיר: "יש כאן שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה"

בשבוע שעבר אושרה, לראשונה בחריש, תוכנית להקמת מרכז מסחר ותעסוקה בלב שכונת הפרחים, על שטח ציבורי (מגרש חום).

על פי התוכנית, מבנה בן 3 קומות הכולל מבנה ציבורי בתוספת עסקים מסחריים ומשרדים להשכרה יוקם ברחוב סביון בשכונת הפרחים, בצמוד לגני ילדים ומגרש החניה הפועלים במקום. בצמוד למגרש (מגרש 802) מתוכנן פארק גדול שתכנונו כבר הסתיים ובקרוב יצא למכרזים לביצוע.

גם גני הילדים במגרש יעברו שינוי ומעליהם תיבנה קומת בית כנסת, במסגרת הליך ההקצאות הקרקע שקיימה העירייה.

שטחי מסחר גם במבנים ציבוריים

האפשרות לבינוי שטחי מסחר ותעסוקה בשטחים החומים של העירייה (מבני ציבור) הוטמעה לראשונה בתוכנית המתאר העירונית החדשה המצויה בהליכי אישור.

תוכנית המתאר שאישרה תוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים, העניקה למקבלי ההחלטות בעירייה, מנדט גמיש לבחון אפשרויות חדשות לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

סגן ראש העיר שלמה קליין התראיין בעבר בנושא והסביר: "התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית".

החלטה תואמת תפישות תכנון מודרניות

שלושה חודשים בלבד חלפו מאישורה העקרוני של תוכנית המתאר והסנונית הראשונה כבר כאן. הרעיון להקמת מבנה משולב מעורב שימושים על שטח ציבורי תופס "שתי ציפורים במכה אחת".

מחד, הוא מעניק לתושבי שכונת הפרחים מענים מסחריים, בשכונה שלא קיים בה כמעט מסחר, כמו גם פתרונות לחללי עבודה ומשרדים. מאידך, המיקום של השטח, בסמוך למספר מוסדות חינוך ובסמוך לשצ"פ הגדול המתוכנן, יעניק לבעלי העסקים קהל לקוחות קבוע ומזדמן גדול.

הדר מידן, תושבת שכונת הפרחים ומתכננת ערים במקצועה מברכת על המהלך: "לדעתי שכונת הפרחים סבלה ממחסור קיצוני במסחר, דבר שעורר תהיות בקרב תושבי השכונה. במקור אושר בתב"ע להקמת השכונה, מרכז מסחרי קטן וממוקד במערב השכונה, בנגישות מינימלית ליתר תושבי השכונה. במזרח השכונה לא נקבעו שטחי מסחר, מתוך כוונה לחזק את המסחר מלווה רחוב, בשדרות ההגשמה".

"זו היא תפישה תכנונית מודרנית, המעודדות הליכתיות למוקדי שימושים יומיומיים למשל מסחר שכונתי, במרחק של עד 5 דקות הליכה. ככל שהטופוגרפיה מאריכה את הדרך, כך מדד ההליכתיות נפגע. בשכונת הפרחים היה ברור כי לא ניתן להסתמך רק על מסחר בשני קצוות השכונה, ואני מברכת על הקמת מרכז מסחרי נוסף במרכז השכונה, בהנחה כי ימצאו פתרונות תחבורתיים הולמים".

דואר, קופת חולים, משרדים וקצת מסחר

מידן מוסיפה בסיום סייג אחד נוסף: "זה נשמע טוב, אני רק מקווה שהמבנה הציבורי המדובר, שטרם החליטו על ייעודו, יספק שימושים לכלל האוכלוסייה בשכונה ולא רק לפלח ממנה".

סגן ראש העיר קליין מרחיב על המהלך: "הוספנו 300 אחוזים זכויות בנייה מעל השטח הציבורי. זה יהיה בניין משולב. השטח הציבורי נשאר כפי שהוא ונוספו עוד הרבה שימושים כי באמת אין מספיק מענים לתושבי השכונה. אפשר לפתוח שם משרדים, מסחר, דואר, קופות חולים ושימושים רבים נוספים".

קליין מציין כי 120% מזכויות הבנייה הן למבנה הציבורי ו-300% זכויות בינוי לשימושי מסחר ותעסוקה. "אפשר לעשות שם משהו יפה", הוא מסכם.

ואכן, על פי התוכנית שאושרה, השימושים המותרים למבנה הם רבים וכוללים: גן ילדים, מעון יום, מועדון קשישים, בתי כנסת, מרפאות, קופות חולים ומבני ציבור נוספים.

המיקום המתוכנן: "בלב ליבם של מוסדות חינוך"

ראוי לזכור כי תושבי שכונת הפרחים שאוכלסה לראשונה ביוני 2019 מתגוררים כבר ארבע שנים בשכונה ללא מרכז מסחרי פעיל המספק את צורכיהם. מספר חנויות בשדרת ההגשמה מספקות את המענה היחיד והדל לתושבי הפרחים.

מתחם מסחר ראשון ויחיד עד עתה בשכונה שווק באוגוסט 2021 בהצלחה על ידי רשות מקרקעי ישראל. קבוצת עם כלביא השקעות ונכסים בע"מ זכתה במכרז ושילמה תמורת המגרש למעלה מ-10 מיליון שקלים. המגרש בלוטם מיועד למטרת מסחר ו/או משרדים והוא כולל זכויות בנייה בשטח של כ- 1,467 מטרים רבועים. עם זאת, חלפו שנתיים ולא חלה התקדמות עם הפרויקט.

כעת, המתחם השני, גם הוא בלב השכונה, יספק מענה למתחם הפעילות של גני הילדים ובתי הספר הסמוכים, בהם בית ספר היסודי ברחוב סביון 16 ובית ספר נוסף, ממלכתי דתי של חב"ד שיחל לפעול בסוף שנת הלימודים, גם הוא ברחוב סביון.

"אנחנו נמצאים בלב ליבם של מוסדות חינוך", ציינה בישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש אדריכלית התוכנית דוריה פולק, "יש כוונה לשים שם פונקציות שיאפשרו שימוש מסחרי ויגבו את בתי הספר, את המוסדות הקיימים".

"לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח"

מהנדסת העיר שרון פישמן התייחסה גם היא לנושא: "יש כאן שטח חום בלב שכונה מאוכלסת שאין בה כמעט שטחי מסחר, רק בשוליים של השכונה אבל אין לנו בעצם שטח מסחרי קטן בתוך השכונה עצמה.

"יש לנו כאן גם שצ"פ גדול מאוד מתוכנן שהוא גם אינטנסיבי וגם אקסטנסיבי עם מתחם עתיקות. אנחנו מוסיפים בתוך השטח הזה עוד שימושים שיאפשרו מסחר ותעסוקה בצמוד לשצ"פ, בצמוד לאותם מבני ציבור ויאפשרו גם שימושים בשטח הזה לאורך כל שעות היום, לא רק בשעות הבוקר כשגן הילדים פתוח".

פישמן הוסיפה וציינה כי הוספת המבנה תפתור בעיה נוספת "נורא קשה" לתושבי שכונת הפרחים, בעיית המחסור המשמעותי בשטחי משרדים. "יש בקשות של תושבים לשטחי משרדים ומסחר שכונתיים כדי שיהיה אפשר לייצר פחות נסיעות לתל אביב, פחות יציאה החוצה ובנייה של מרכזים שכונתיים אמיתיים".

הכרחי למצוא פתרונות חניה

הבשורה החדשה התקבלה לרוב בחיוב, אך היו גם תושבים שמיהרו לשאול, מהם הסדרי החניה וכיצד מתכננת העירייה להתמודד עם תוספת העומס התחבורתי ברחוב הפקוק כבר ממילא.

כזכור, בסוף רחוב סביון, על מגרש 809 נבנית קריית חינוך גדולה הכוללת שלושה בתי ספר, מתחם גנים ומרכז לנערות בסיכון. "הכרחי שיהיו פתרונות חניה אולם לא ברור אם התוכנית תיתן מענה לכך, בעיקר שכבר כיום אין חניה ברחובות הסובבים, והתושבים סובלים מעומסים בלתי סבירים", מדגישה מידן, המתגוררת בסמוך.

"כאשר מדובר ביזמים פרטיים נהוג לתכנן מרתף חניה תת קרקעי בקונטור המבנה, למרות הפגיעה האפשרית בכלכליות הפרוייקט. התוכנית החדשה כלל לא מציעה זכויות בנייה תת קרקעית ולא מציעה קומות מתחת לקרקע עבור מרתף.
"ברחוב סביון קיימים מספר גני ילדים וכן בית ספר הפרחים, שם קיים קושי למעבר רכבים וחצייה של ילדים במעברי חצייה. מעבר של אוטובוסים ברחוב הוא אתגר מורכב לכל הנוכחים בכביש וברחוב, ובכלל הרחוב מרגיש כמו משחק המחשב פרוגר המוכר משנות ה-80' (צפרדע המבקשת לחצות כביש מהיר ונתקלת במכשולים קיצוניים).
"הכבישים בשכונת הפרחים הם כבישים צרים, שאמנם מטרתם למתן תנועה ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית, אך בפועל הכבישים לא מתאימים לסוגי הרכבים הגדולים והאהובים על הישראלים (ג'יפונים / SUV). גם השימוש בתחבורה ציבורית שאינה מיטבית, הטופוגרפיה המשופעת, ולקינוח מזג האוויר השרבי – מבריחים את הולכי הרגל ישירות מהרחוב למכוניות הממוזגות".

קליין משיב על הטענות ומציין שהסדרי החניה ייקבעו בהמשך עם מציאת היזם למבנה ומעריך שלא יהיו בעיות חניה: "מי שיתכנן את זה ימצא את הפתרונות בהתאם לתקן החניה הקיים לשטחי ציבור ושטחי מסחר. היזם יבנה בהתאם. אי אפשר לבנות כיום שלא לפי התקן", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: אושרה תוכנית עירונית המאפשרת פתיחת בתי קפה ומסעדות בפארקים בעיר

שלוש במות אירועים יפעלו בחגיגות יום העצמאות בעיר: במה מרכזית עם אמנים מובילים כמו מוש בן ארי ונטע ברזילי בפארק הצגן, במה דתית תורנית שתכלול תפילת ערבית והרקדה, ובמת כישרונות של ילדי חריש. סגנית ראש העיר: "המטרה שלנו היא שכמה שיותר מתושבי חריש יגיעו לחגוג איתנו את הולדת המדינה ויהיו מאוחדים באהבת המדינה"

אלפים מתושבי חריש ייקחו חלק באירועי חגיגות ה-75 שנה למדינה. חגיגות העצמאות ה-75 למדינת ישראל יתקיימו בחריש בשני מוקדים מרכזיים, האחד לציבור הכללי והאחר לציבור הדתי-תורני.

על הבמה המרכזית בפארק הצגן (רחוב לשם פינת אודם) יופיעו השנה האמנים מוש בן ארי, הדמויות חיפזון וזהירון במופע לילדים, להקת טררם ונטע ברזילי. בין לבין יופיעו על הבמה להקות המוזיקה והמחול הייצוגיות של חריש ולאחר חצות תתקיים מסיבה אל תוך הלילה עם DJ Fox.

במקביל יתקיימו בפארק המועצה (רחוב גפן 80), חגיגות עצמאות לציבור הדתי-תורני. התכנית האומנותית תכלול מופע של הזמר יונתן רזאל, מופע ילדים של טוביה ולאחריו הרקדה עם להקת ששון ושמחה. כמדי שנה ייפתח הערב בתפילת ערבית חגיגית ומיוחדת ליום העצמאות.

בעירייה נערכים השנה לכ-5,000 חוגגים בבמה המרכזית ולכ-2,500 משתתפים במופעים בבמה התורנית.

בן ארי: 80 אלף שקלים, ברזילי: 55 אלף שקלים

תקציב טקסי הזיכרון ומופעי העצמאות בחריש, שהוכרזה כעיר באוגוסט האחרון, נמצא במגמת עליה עקבית משנה לשנה, בהתאם לצמיחה הדמוגרפית. במסגרת תקציב העירייה לשנת 2023 הוקצו ליום הזיכרון ויום העצמאות תשפ"ג 900 אלף שקלים, זאת לעומת 770 אלף שקלים אשתקד. עם זאת, מודה שני גרינברג, סגנית ראש העיר והממונה על תחום התרבות, כי בעירייה נאלצו, בסופו של דבר, לחרוג מן התקציב המקורי ולהסיט תקציבים נוספים של אגף פנאי וקהילה עבור קיום הטקסים והחגיגות.

"ההוצאות הטכניות של סדרנות, אבטחה וגידור הן הכסף הגדול והסכום שהוקצה בתחילה לא הספיק", מציינת גריברג ומעריכה כי תקציב הטקסים והחגיגות יסתכם השנה בכמיליון שקלים.

בראש טבלת ההוצאות עבור האמנים שיפקדו את הבמות, ניצב מופעו של הזמר מוש בן ארי, עבורו תשלם העירייה 80 אלף שקלים. יונתן רזאל מסתפק בתשלום של 75 אלף שקלים ואילו התשלום לנטע ברזילי, שמופיעה בשעה מאוחרת, מסתכם ב-55 אלף שקלים.

"מציאות בה כל אחד יכול למצוא את מקומו"

אחד הלקחים המרכזיים שהופקו מהחגיגות בשנים הקודמות, הוא קיום כל אחד מבימות האירועים לציבור הכללי ולציבור התורני במתחמים נפרדים ומרוחקים זה מזה: "בשנה שעברה, מתוך חשיבה לתחום במרחב אחד את כל אירועי העצמאות ובכך לצמצם עלויות, התקיים האירוע לציבור הדתי בגינה סמוכה לפארק הצגן במיקום קטן ומוגבל יחסית. השנה בזכות ההקצאה הנפרדת יהיו התאמות טובות יותר לכל קהל יעד ויהיה נעים ונוח יותר לכלל התושבים", מסבירה גרינברג.

לשאלה מדוע בוחרת העירייה לפצל את החגיגות ולא לקיים אירוע משותף לכלל המגזרים, יש לגרינברג תשובה ברורה: "יש הבדל תרבותי בציפיות של כל מגזר מהערב הזה והדרך שבה הוא בוחר ורוצה לחגוג – שונה. זה אחד הדברים הראשונים שלמדתי כשניסיתי להבין למה לא להתפשר ולעשות אירוע אחד לכולם. לציבור הדתי-לאומי לדוגמה, חשוב מאוד לקיים תפילת ערבית משמעותית לשלום המדינה בערב יום העצמאות, בנוסף יש בציבור הדתי דרישה להרקדה המונית. אני בספק אם הציבור הכללי הוא הצרכן של התוכן הזה. אז הברירה היא בין "לאנוס" את כלל המגזרים לאירוע אחד, או לחלופין להבין ולהשלים עם זה שיש פערים. המטרה המרכזית היא בסוף לחגוג את קיומה של המדינה, אז למה לא להתייחס להבדלים הללו ולייצר מציאות שבה כל אחד יכול למצוא את מקומו"?

עוד היא הדגישה כי אין מדובר בתופעה ייחודית לחריש: "יש התייחסות לציבור הדתי באופן נקודתי בכל הערים הגדולות. בתחום הזה, המטרה שלנו הוא לשרת את הציבור ולא לחנך אותו".

עם זיקוקין, עם התאמת נגישות

בעוד שבערים רבות יתקיימו אירועי עצמאות ללא מופע זיקוקין, זאת מתוך התחשבות בהלומי הקרב ובעלי החיים, בחריש יכלול ערב החג מפגן זיקוקין קצר. גרינברג משתפת כי בשונה מאשתקד, ההחלטה בשאלה האם לקיים מופע זיקוקי דינור התקבלה ללא התחבטויות משמעותיות.

"סוגיית היתרונות והחסרונות של הזיקוקין, היא אכן נושא שקיים סביבו דיון ציבורי רב בשנים האחרונות, אך החלטנו לקיים סבב אחד קצר וממוקד כדי לאפשר לתושבים ליהנות, ונתריע מראש על הפעלתם. בנוסף, חשוב להבין שעלות החלופות, זיקוקין "שקטים" או מופע לייזרים, יקרה פי כמה וכמה ממופע זיקוקי הדינור הקלאסי", ציינה.

"בנוסף, בשונה מבעבר, יוקצה בפארק הצגן מתחם עם כסאות, עבור בעלי נגישות מוגבלת ואוכלוסייה מבוגרת. הבמה המרכזית השנה תהיה "צעירה" יותר, מתוך ניסיון לקלוע גם לקבוצות גיל נוספות כמו הילדים הבוגרים ובני הנוער עם התכנים הנכונים".

ילדי חריש על הבמה

מתוך חשיבה על בעלי העסקים המקומיים ורצון לייצר תנועה ופעילות גם בשדרת דרך ארץ, יתקיימו לראשונה גם אירועי עצמאות בבמה שתוצב בשדרת החנויות המרכזית של העיר.

נראה כי במה זו נותנת מענה לביקורת שספגה העירייה לאחר אירועי פורים, שהתקיימו במתנסים בחללים סגורים בלבד. התושבים כעסו על העובדה שנדרשו לשלם עבור חגיגות הפורים ובעלי עסקים, משדרת דרך ארץ בפרט, ביטאו את אכזבתם שהפנינג הפורים לא נערך בקרבת מוקדי המסחר.

את היוזמה לפעילות בבמה בשדרת דרך ארץ מובילה שירה וייצמן, בעלת הסטודיו שירה דאנס. בעלי העסקים מממנים את הקמת הבמה ודואגים לתכנים, בעוד העירייה מספקת עבורם תאורה, הגברה וסידורי אבטחה לאירוע. "הרעיון נולד מתוך הרצון לאפשר לכלל חוגי אומנויות הבמה של הילדים בחריש להופיע. על במת העצמאות שלנו יעלו ויופיעו ילדים מחוגי ההיפ–הופ, הברייקדאנס המחול וההתעמלות האמנותית ולאחר מכן תתקיים הרקדת הורים וילדים ליום העצמאות וריקודי עם. במהלך הערב יחלקו בעלי העסקים קופונים והטבות למשתתפים", שיתפה וייצמן.

"אני חושבת שהשנה יותר מתמיד חשוב מאוד לחגוג", מסכמת גרינברג ומתייחסת לאווירה הציבורית הכללית בחודשים האחרונים. "הפרופורציות במדינה קצת התערערו לאחרונה, אבל אני חושבת שמבחינה ערכית, 75 שנה למדינה זה לא דבר מובן מאליו וחשוב לציין ולחגוג את זה. המטרה שלנו היא שכמה שיותר מתושבי חריש יגיעו לחגוג איתנו את הולדת המדינה ויהיו מאוחדים באהבת המדינה".

בשמונה השנים שחלפו מאז הקמת העיר בנתה עיריית חריש פרויקטים גדולים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, אולם הם לא הכניסו לקופת העירייה אף לא שקל. סגנית ראש העיר: "אם היתה פועלת כאן חברה כלכלית שהיתה טובה ורווחית, בהחלט היה יכול להישאר לנו כסף ציבורי"

לצד רוב הרשויות המקומיות בישראל פועלות כיום חברות כלכליות (חכ"ל) ועירוניות המהוות זרוע ביצועית של הרשויות ומסייעות להן לעמוד במשימותיהן המורכבות. החברות הכלכליות פועלות על בסיס רציונל עסקי, כמשק סגור, בעל מדדי הצלחה כלכליים, אופי משימתי ויעדים ברורים. חכ"ל משמשות כאחד מכלי הביצוע של הרשויות ולא פחות חשוב, מספקות הכנסה חיונית לקופת העירייה.

בחריש לעומת זאת, מרוכזות כלל משימות הפיתוח והניהול השוטף תחת אגפיה השונים של העירייה ועד היום טרם קמה חברה כלכלית שעשויה לתת מענה לשתי המשימות הדחופות של העיר. האחת, בינוי בהיקף גדול של מוסדות ציבור וחינוך. השנייה, יצירת הכנסות חיוניות שיעשירו את קופת העירייה החסרה במשאבים.

"עיר צריכה להתנהל כמו עסק"

"עיר צריכה להתנהל כמו עסק", מדגיש תמיר בן שחר, מבעלי חברת התיכנון והייעוץ המוניציפלי 'צ'מנסקי-בן שחר'. "עיר צריכה לפתח לעצמה מקורות הכנסה ולחולל פעילות כלכלית. בלעדי זה העיר תמות. אי אפשר להסתמך רק על משרדי ממשלה ותשלומי מעבר.

"יש צורך בתוכנית אסטרגית כלכלית ותוכנית פעולה למימוש, ולכן בעירייה צריכה להיות חברה שיוזמת, מממשת ומנהלת פרויקטים כלכליים בעיר.

"חברה כלכלית פועלת בראייה עסקית וכל מה שהיא עושה זה לייצר שקלים והכנסות לעיר. בהנהלה של עיר אין לרוב בעל תפקיד שחותר למימוש התוכניות הללו. זה צריך להיות אדם עם אוריינטציה עיסקית כלכלית שבא לפתח את העיר. זה אינו תפקידו של מהנדס העיר או אדריכל העיר –  ולכן הפתרון הוא חברה כלכלית".

בינוי ופיתוח תשתיות, תפעול ויזמות

חברות כלכליות פועלות בשלושה ערוצים מרכזיים: בינוי ופיתוח תשתיות, תפעול ויזמות. כך לדוגמה, אצטדיון הכדורגל 'טרנר' המוכר בבאר שבע, הוקם באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע, שברשימת הפרוייקטים שלה נכללים גם הקמת מרכז לאמנויות הבמה, סקייט-פארק, שיחזור המוזיאון המקומי והקמת גני משחקים ברחבי העיר.

בכפר סבא מנהלת ומרכזת החברה הכלכלית, בין היתר, גם את מערך ההזנה לגני הילדים, פורסת עמדות טעינה חשמליות ברחבי העיר ומפעילה מערך עירוני סביבתי לטיפול בפסולת בניין. בחדרה אמונה החברה הכלכלית על הקמת מתחם התחבורה הראשי, הקמת חניונים והתקנות פאנליים סולאריים במוסדות ציבור ובניית גני ילדים ומוסדות ציבור, משימות שבחריש מבוצעות על ידי העירייה.

בחלק גדול מהרשויות המקומית פועלות בנוסף גם חברות עירוניות עם רציונל דומה לחברה הכלכלית – גוף חיצוני המנוהל על ידי העירייה ומופקד לרוב על נושא התרבות והפנאי ביישוב ומרכז את פעילות המתנ"סים.

מהו אם כן הערך המוסף והייחוד שמביאה חברה כלכלית, וכיצד יכולה חברה כלכלית לתרום לתושבי חריש?

ראש יזמי, הכנסות לקופה

לדברי בן שחר, המלווה רשויות מקומיות ועורך עבורן תוכניות אסטרטגיות, עיר יכולה לפתח את עצמה במספר דרכים: הדרך הראשונה היא לגרום ליזמים לרכוש קרקעות בעיר ולפתח אותן והאחרת היא למשוך ולהביא פירמות אל העיר. בנוסף, עיר יכולה לספק סוגים שונים של שירותים בפארקי תעשייה ואתרים נוספים בעיר ולגזור קופון.

"עיריית בני ברק כדוגמה טובה להתנהלות נכונה, מייצרת זכויות בנייה ליזמים ובמסגרת העסקאות מבטיחה ששטחים במבנים החדשים יוקצו וישרתו את החברה הכלכלית ויהיו בבעלות העיר. ישנן עיריות שיש להן חניונים משלהן והן נהנות מההכנסות חניה עיריות אחרות מפתחות נדל"ן מניב על שטחים ציבורים", מסביר בן שחר.

"בראשון לציון החברה הכלכלית אחראית על תכנון פארק ראשון לציון – מזרח שישתרע על שטח של 1,000 דונם והיא גם תשכיר את השטחים בפארק לטובת פעילויות כלכליות שונות וכך תייצר הכנסות. החכ"ל תוכל גם לפרנס את עצמה וגם לייצר ערך לעיר".

רווח מול הפסד

זווית אחרת לפעילות החברות הכלכליות ברשויות מספקת שני גרינברג, סגנית ראש העיר שתומכת בהקמת חברה כלכלית לחריש.

"לעיריות כגוף ציבורי, אסור להרוויח כסף, הן לוקחות מיסים מהציבור ומספקות בהתאם למס הנגבה שירותים לתושב וכך כל תקציב בכל תחום אמור להיות בסופו של דבר מאוזן כשההכנסות חופפות להוצאות.

"חברה כלכלית היא מסלול עוקף מתוך הבנה שבניית פרויקטים מצריכה גיוס ושימור הון: מעגל של השקעה בפרויקט – רווחים ממנו ותיעול ההון לטובת הציבור כמעיין מנגנון תמיכה עירוני".

איך העירייה יכולה להרוויח מפרויקט שכל כולו הוצאה, לדוגמה, הקמת בית ספר?

"עבור הקמת בית ספר, משרד החינוך מקצה סכום קבוע ומוגדר בתבנית קבועה. אם אתה מצמצם בתוך ההוצאות שלך, נשאר לך רווח. במציאות שבה ישנה חברה כלכלית שמנוהלת נכון, תיאורטית הרווח הזה יכול להישאר אצל העירייה. זאת לעומת המצב כיום שבו במידה ונשאר רווח, זוכה בו החברה למשק וכלכלה שדרכה אנחנו מקדמים פרויקטים בעיר. מנגד, יש לזכור כי ישנם פרויקטים שעלולים להסתיים בהפסד ובניהול עצמאי עלולים להוביל לנטל על הקופה הציבורית".

פרויקטים של מאות מיליוני שקלים

כדוגמה מובהקת לסיכון של ניהול עצמאי דרך חברה כלכלית, מביאה גרינברג את הקפאת ההליכים של הקבלן תאופיק מחאמיד שסיבכה כלכלית את העירייה. זו נאלצה להגיע להסכם פשרה עם הקבלן ולשלם תוספות תשלום משמעותיות עבור הפרויקט. עם זאת, גרינברג מציינת כי אלמלא מעורבות חברת משכ"ל ומשרד הפנים, ההקפאת ההליכים היתה מסבכת את העירייה כלכלית באופן משמעותי הרבה יותר.

"חברה כלכלית נשמע לעיתים כמו פתרון קסם לכל דבר. אך חשוב לזכור שביזמות יש  סיכוי אבל גם סיכון, במיוחד בעיר שמקימה שלושה בתי ספר ומספר גני ילדים בכל שנה", היא מציינת.

לצד זאת, מודה גרינברג שכסף רב יכול היה להעשיר את קופת העירייה בשנותיה הראשונות של הקמת העיר: "נבנו כאן בשנים האחרונות מוסדות חינוך וציבור בסכומי כסף אדירים של מאות מיליוני שקלים. אם היתה פועלת כאן חברה כלכלית טובה ורווחית, בהחלט היה יכול להישאר לנו כסף ציבורי".

גרינברג מציינת כי היתרונות שחברה כלכלית עשויה להעניק לחריש לא חמקו מעיני ההנהגה. לדבריה, לפני שבע שנים הוחל במועצה דאז תהליך "החייאה" של החברה הכלכלית הרדומה 'טל-עירון' שפעלה בעבר והסבתה לחברה כלכלית עירונית של חריש. הנושא נידון בישיבות המועצה ואף נבחרו תושבים שישמשו כחברי דירקטוריון בחכ"ל חריש, אך מאז ועד היום לא הושלם התהליך.

"כל יום שעובר אתה מפסיד כסף"

"למיטב ידיעתי המהלך להקמת החברה הכלכלית שהחל כבר ב-2016 נבלם בעקבות התנגדות מקצועית של משרד הפנים, הגורם המאשר הקמה של חברות כלכליות ועירוניות", משתפת גרינברג. "אני לא יודעת לומר מה היו הסיבות אבל אני מניחה שזה קשור לעובדה שחברה כלכלית יכולה להיות גם רווחית וגם הפסדית.

"אם חברה ציבורית נקלעת להפסד אז מן הסתם מי שמשלם את המחיר הוא הציבור, ומשרד הפנים לא רצה לתת אישור להליך כזה בזמן של הקמת עיר חדשה שמתמודדת עם גידול משמעותי גם בתושבים וגם בעובדים. יכול להיות שהם הרגישו אז שזה יותר מדי 'על הצלחת'.

"על אף החסרונות והסיכונים, אני בהחלט תומכת בהקמה של חברה כלכלית בחריש", מסכמת גרינברג. "אני חושבת שלעירייה צריכים להיות כמה שיותר כלי עבודה וחברה כלכלית או חברה עירונית הם כלי משמעותי".

"כל חברה עסקית מתמודדת עם סיכויים וסיכונים", מסכם בן שחר. "אבל אם היינו מסתכלים רק על הסיכון לא היינו רואים עסקים סביבנו.

"אני לא יכול לכמת בכסף את ההיקף הרווחים האפשריים שחברה כלכלית היתה מייצרת בחריש לו היתה קמה עם הקמת העיר. מה שניתן לומר בוודאות הוא שהעיר הפסידה שמונה שנים. עד שתוקם חברה ועד שהיא תייצר לעצמה פרוייקטים מדובר בעוד שנה-שנתיים וכל יום שעובר אתה מפסיד כסף".

תגובת משרד הפנים: "מבדיקה עולה כי במשרד הפנים לא קיימת בקשה לאישור הקמת תאגיד עירוני בעיריית חריש ו/או בקשה להחייאה או אישור מחדש של תאגיד עירוני בחריש".

תגובת עיריית חריש לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

הריסת בית הכנסת בשכונת בצוותא. צילומים: עיריית חריש ומשטרת ישראל

דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש לשנת מגלה כי מספר עבירות הבנייה בשנת 2022 הסתכם ב-223, פי שלושה משנת 2021.  פקחי הוועדה התמודדו עם שימוש אסור בדירות מגורים לפתיחת גני ילדים ותלמודי תורה, בעיקר בשכונות בצוותא, אבני חן ורחוב גמלא

מספר העבירות גדל פי שלושה

על פי דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתו"ב- חריש, בשנת 2022 אותרו בעיר 223 עבירות בנייה של בניית מחסנים, שימוש אסור בדירת מגורים לצרכי גני ילדים, סגירת פרגולה, סגירת מרפסות והתקנת תרנים  – בניגוד לחוק. כך עולה מדו"ח מיוחד שפרסמה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש בראשותו של מושיק גולדשטיין, לסיכום פעילותה בשנה החולפת.

לשם השוואה, בשנת 2021 מספר עבירות הבנייה הלא חוקיות בחריש הסתכם ב-78 בלבד, כשליש ממספר העבירות בשנה החולפת.

מתוך כלל פעילויות האכיפה שבוצעו ב- 2022 , 198 כוונו כנגד עבודה אסורה (הקמת מבנים ללא היתר או חורגים מההיתר) 14 כוונו כנגד שימוש אסור (שימוש שמבוצע בשטח פתוח או במבנה, והוא אינו תואם ליעוד הקרקע) ו- 28 ננקטו כלפי מפרי צווים.

לוקחים את החוק לידיים

הוועדה המיוחדת מיפתה גם את פריסת עבירות הבנייה בעיר ומציינת כי האזורים הבעייתיים ביותר לעבירות שימוש אסור הם שכונת בצוותא, שכונת אבני חן ורחוב גמלא בחריש הישנה, אזורים בהם הוסבו דירות מגורים לגני ילדים.

עוד מציינת הוועדה כי במהלך 2022 מפקחיה נתקלו בשימוש אסור של קהילת "תולדות אהרון" וזרמים נוספים מהציבור החרדי בדירות מגורים, לצורך פתיחת גני ילדים, לימודי תורה, בתי כנסת, כולל לכאורה, בניית מקווה טהרה לגברים והשתמשו באלימות תוך לקיחת החוק לידיים.

האלימות אינה תופעה חדשה. היא צוינה גם בדוח האכיפה המסכם של הוועדה לשנת 2021. למרות זאת, לא הגישה הוועדה המיוחדת בשנת 2022 אף לא כתב אישום פלילי אחד. עם זאת, מציינת הוועדה כי מפקחיה העבירו לתביעה 4 תיקי חקירה שממתינים להגשת כתב אישום וכי מיגור תופעת השימוש האסור והשימוש החורג במבני מגורים והפיכתם לגני ילדים ו/או כולל לימודי תורה היה יעד מרכזי בתוכנית העבודה של מפקחי הוועדה המיוחדת לשנת 2022.

תוספות בנייה במרפסות ועל הגגות

כזכור, בינואר 2022 קיבלה הוועדה המיוחדת אישור להארכת המנדט שלה עם החלתו של חוק חריש. בפועל, החזרה לשטח לא היתה מיידית ופעילות הפקחים בשטח לא התקיימה במשך מספר חודשים (החל מנובמבר 2021 ועד פברואר 2022). עם זאת, החזרה לפעילות לוותה בקליטתו של פקח נוסף בוועדה (שהכפיל את מצבת כוח האדם באכיפה).

"מאחר והשנה המפקחים נכחו יותר בשטח ונוכחותם יצרה הרתעה מה שמסביר את השינוי והצמצום בבנייה הלא חוקית. עם זאת, אופי האוכלוסיה שהגיעה לעיר, בעיקר משפחות עם ילדים בגילאי גן יצרה עבודה רבה בנושא פיקוח ואכיפה. חסידות תולדות אהרן וזרמים חרדיים אחרים שמשתלטים על דירות למגורים ומשתמשים בהם להפעלת גני ילדים או כולל או בתי מדרש. כמו כן נפתחו הרבה גני ילדים חילונים בדירות מגורים ותופעת תוספות בנייה במרפסות ועל הגגות גדלה בהשוואה לשנה שעברה", מציינת הוועדה בדו"ח שפרסמה.

סיורים יזומים ותלונות שכנים

הכלי המרכזי בו השתמשה הוועדה לטיפול באכיפה הוא צווים מנהליים. הליך יעיל, מהיר ומרתיע מאוד, אך רק בתנאי שהעבירה מתגלה בשלבי התהוותה.

עם זאת, הוועדה לא חילקה קנסות מינהליים ולא גבתה אף שקל. מדוע? משום שהיא "אינה מוסמכת ולא ערוכה להטיל קנסות מנהליים", לשון הדו"ח.

על פי הדו"ח רוב העבירות (186) נחשפו באמצעות סיורים יזומים של הפקחים. רק 16% מסך העבירות (37) שהתגלו הן כתוצאה של תלונות תושבים שפנו לוועדה. בדו"ח מצוין כי רוב התלונות של הציבור שהגיעו לוועדה עסקו בפתיחת גני ילדים בדירות מגורים בניגוד לחוק. "בעקבות האכלוס המסיבי בעיר של משפחות צעירות מרובות ילדים והשתלטות "תולדות אהרן" על דירות מגורים שמוסבות לגני ילדים / לימודי תורה, מגיעות תלונות בנושאים אלה מהדיירים בבניין והמפקחים מטפלים על פי הממצאים בשטח".

השכנים מתלוננים על גני ילדים בבניין

עו"ד אמיר סלע הוא חבר רשימת חריש ביתנו ומרכז את הטיפול בנושא המרחב הציבורי. בשנת 2022  הוא הגיש 7 תלונות שונות לוועדה המיוחדת על שימוש אסור בעיר: פתיחת גני ילדים וכוללים בדירות מגורים בניגוד לחוק ועל הקמת תרנים (לצופרים) שלא כחוק.

"טוב עשתה הוועדה שציינה מפורשות כי הזרמים הקיצוניים בעיר הם אלו, שבלעדית, השתמשו באלימות. לצערי העדר תלונה וכתבי אישום פליליים בנושא מעודדים את האלימים להמשיך באלימות. ניתן לומר שהוועדה אינה שונה מהרשויות האחרות בהקשר דלות האכיפה. 0 כתבי אישום מדברים בעד עצמם".

עוד מציין עו"ד סלע: "העדר יכולת להטיל קנס מנהלי כנגד מפרי דין מוביל לזילות מסוכנת. התרגלו שאין ענישה מיידית על הפרה וכך התופעות של בניית כוללים, תרנים, גני ילדים הורחבו עד כדי התעלמות כוללת מחוקי התו"ב, כליל. המצב הזה הוא מסוכן כי אט אט אנשים שומרי חוק מגיעים למסקנה כי החוק אינו מגן עליהם והדרך ללקיחת החוק לידיים קרובה מתמיד".

מודעות תביא להפחתה בעבריינות

שתי מסקנות והמלצות מציינת הוועדה בדו"ח 2022, האחת, המשך הטמעת האכיפה במרחב הציבורי שתביא, כך מקווה הוועדה, לצמצום עבירות הבנייה בעיר. והשנייה היא המלצה להשקיע בבניית גני ילדים ומעונות בעיר.

הוועדה מציינת: "אין קורלציה בין מספר הילדים בעיר למספר הגנים המיועדים לקליטתם. עובדה זו יוצרת מחסור במבני ציבור (חינוך) שהוביל לשימוש חורג ולשימוש אסור בדירות מגורים פרטיות שהוסבו לגני ילדים. מצב זה הולך ומחמיר כיוון שהעיר צעירה וקולטת בעיקר משפחות עם ילדים בגילאים 5-0".

סגנית ראש העיר שני גרינברג מסכימה עם המסקנה הראשונה בלבד. "אני רוצה לברך את הוועדה על הפעילות המוגברת ועל התחלה של אכיפה מוגברת כי בעבר כמעט ולא התעסקו באכיפה. יש עוד הרבה מאוד עבירות בנייה שמתקיימות אבל לא כולן חייבות להיות עבירה – במקרים רבים ניתן להסדיר את זה חוקית בטלפון אחד והגשה של מסמכים. חלק גדול מעבודתה של הוועדה הוא להעלות את המודעות לנושא, להתמקד בשירות לתושבים, לתת להם מענים ולהסביר להם כיצד לפעול נכון".

עם זאת, ביחס להמלצה השנייה של הוועדה להעלאת מספר מבני גני הילדים בעיר, גרינברג מסתייגת: "זו מסקנה לא ברורה בעיני – המדיניות של הוועדה המיוחדת שהעירייה הובילה אותה היא לאשר הקמת גני ילדים. לא צריך ללכת בניגוד לחוק אפשר פשוט לבקש ולקבל אישור. המצב לא נובע מעודף ילדים אלא מחוסר רצון לקבל את השירות שהעירייה מעניקה. בנוסף, לא רק גנים מוקמים בדירות האלה אלא גם תלמודי תורה בניגוד לחוק".

אכיפה כמאמץ שלא נגמר

גרינברג מתייחסת גם לעובדה שהוועדה חסרת שיניים ולא מתאפשר לה להטיל קנסות: "זה מצער – זו לא הוועדה היחידה בארץ, יש מעט מאוד וועדות שמאפשרים להן להטיל קנסות. עם זאת, למרות שאין לוועדה אפשרות להטיל קנסות מינהליים עדיין יש לה אפשרות לאכוף. הוועדה צריכה להקפיד להיות בשטח, לפגוש עבירות בהתהוות ולא להגיע למצב שהעבירות מתיישנות ואז צריך צווים שיפוטיים כדי לטפל בהן. צריך לעבוד מהר, לסייר בשטח, לקבל מידע מתושבים ולהרכיב את המנגנון. הם כבר עושים את זה, וכל מה שנותר להם זה להמשיך ולהעמיק את העבודה.

"ישנם גנים מסוימים ותלמודי תורה בשכונת בצוותא, שנאלצנו כל הזמן לשלוח לשם סיורי אכיפה. אכיפה היא מאמץ שלא נגמר. בעבר הוועדה כמעט ולא עסקה באכיפה ולכן מבחינתי הוועדה נמצאת בגרף של שיפור, ותפקיד העירייה הוא להיות חלק מזה ולהמשיך את זה עם המעבר של הוועדה לידי העירייה. לשם אנחנו הולכים".

"פעולות האכיפה האינטנסיביות נועדו לחזק את חריש"

גם עו"ד סלע מסכים עם הצורך בהמשך אכיפה. "לצערי האכיפה שהתקיימה אתמול בשכונת בצוותא היא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. אילו היתה אכיפת ברזל מהרגע הראשון לא היינו מגיעים להתנגשות, לא היו עצורים ולא היו נפגעים שוטרים – זה היה טוב לכולם. אבל זה מה קורה שניתן להפר את החוק. אנשים מפרים אותו ברגל גסה.

"ישנם לא מעט מקרים בעיר שנדרשת בהם אכיפה לא רק מצד הוועדה, גם מצד רשויות אחרות כמו כב"א או עיריית חריש שלא מפעילות את סמכותן. אני אומר לוועדה ולשאר הרשויות, אדרבא תמשיכו באכיפה ובעבודה הסיזיפית. הפעילות של הפקחים היא חיונית לניהול תקין של העיר".

ראש העיר יצחק קשת התייחס גם הוא לאירוע פינוי בית הכנסת בשכונת בצוותא: "אי אפשר לפעול בניגוד לחוק במשך חודשים ארוכים ולהנחית קרוון באמצע העיר מבלי כל אישור לכך תוך סירוב מתמשך לכל הצעת פשרה. כאן המקום להבהיר שוב: מי שמפר ברגל גסה, ובמשך זמן רב כל כך את החוק, שלא יתפלא לנוכח צעדי אכיפה".

יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש מושיק גולדשטיין מסכם גם הוא ומציין כי הוועדה מרכזת מאמצים רבים בתחום האכיפה וההסברה: "פעולות האכיפה האינטנסיביות נועדו לחזק את חריש כעיר מודרנית עם חזות עירונית מרשימה. מתוך למעלה מ-200 הפרות רק 8 הוגדרו כהפרות חמורות וכל היתר טכניות או קלות. מהתרשמותי מרביתן בוצעו בתום לב. נמשיך גם  בשנה הבאה לשמור על חריש כאחת הערים היפות בישראל".

לקריאה נוספת: דו"ח הוועדה המיוחדת לשנת 2021

שנתיים לאחר חקיקת חוק העזר העירוני, "חוק השבת", שגיבשה מועצת העיר, מספר העסקים שפועלים בסופי השבוע בעיר נמוך. החוק טרם אושר על ידי משרד הפנים והסבירות שהוא יאושר כעת על ידי אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, נמוכה. כיצד משפיעה החקיקה שטרם אושרה על הסביבה העסקית בחריש? האם עדיין ניתן להתייחס לחוק השבת כאל "הישג" קואליציוני או שמדובר בחוק ריק מתוכן?

ב-20 בינואר 2021, התקבלה במועצת העיר החלטה תקדימית והיסטורית: חוק עזר עירוני לפתיחת עסקים וסגירתם אושר לאחר דיונים ארוכים, מתחים ולחצים מבית ומחוץ. החוק, המוכר בשם "חוק השבת", עבר ברוב של שבעה חברי מליאה.

שני חברי מועצה השייכים לקואליציה הצביעו נגד. "זהו הנושא הרגיש ביותר שחריש התמודדה איתו. במשך שמונה שנות כהונתי כראש המועצה, לא נתקלתי בהתמודדות מורכבת כמו זו שהיתה סביב חוק השבת". ציין אז בסמוך לאישורו, ראש העיר יצחק קשת.

הדיון הפומבי שהתנהל בימים שקדמו להבאת החוק לאישור, יצא למרחקים וגרר התבטאויות רבות של שרים וחברי כנסת מרחבי הקשת הפוליטית וכן מצד רבנים ומנהיגי דעה מהציבור הדתי-חרדי.

נוסח החוק הסופי שאישרה מועצת העיר, מתיר הפעלת בתי אוכל כגון: מסעדות ובתי קפה, קיוסקים וכן עסקי עינוג ציבורי, בימי המנוחה במספר מוקדים בעיר:

• קניון מור בפאתי העיר;
• מרכז מסחרי בר ברחוב אודם;
• מתחם מסחרי דונה בשדרות ההגשמה (בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא);
• מרכז מסחרי שכונתי עתידי ברחוב תמר בשכונת החורש, מול פארק המועצה;
• רצועת מסחר עתידית בשכונת מעו"ף;
• הפארק העירוני העתידי;

חנויות ומרכולים שבתחילה הוגדרו אף הם כמותרים לפתיחה בשבת, בקניון מור בכניסה לעיר ובשכונת מעו"ף, הוחרגו לבסוף והוצאו מהחוק לדרישת חברי המליאה הדתיים.
כפשרה, הורחבה פעילותן של עסקי ההסעדה למיניהם גם לשלושה מוקדי מסחר שכונתיים בעיר ובפארק המרכזי העתידי. יש לציין כי המרכז המסחרי 'שפיר' בשכונת בצוותא לא נכלל בחוק.

בשדרת דרך הארץ החוצה את העיר, נאסר באופן מוחלט על הפעלה של בתי מסחר. מנגד, פעילות בתי קולנוע, אולמות מופעים ומרכזי ספורט הותרו בכל האיזורים בעיר. עוד קבע החוק כי בימי מנוחה, ובשאר ימות השנה, לא יחול האיסור על תחנות דלק וחנויות נוחות, כמו גם מתן שירותי רפואה דחופה בקהילה, בכל שעות היממה.

המציאות המתעצבת בשטח

מה קורה בשטח מאז נחקק חוק העזר? בקניון MORE שבשטחו כבר פעלו עסקים בשבת עוד בטרם גובש חוק העזר, היתר הפתיחה שימר את המצב הקיים, כך גם לגבי תחנת הדלק וחנות הנוחות שקיבלו היתר להמשיך ולפעול בשבת. משחקיית 'פליי פארק' פועלת במקום בסופי שבוע, כמו גם סניף 'סופר פארם' שהחל מאז מאז לפעול אף הוא בימי המנוחה.

לעומתם גלידריית 'גולדה', מי שהחזיקה אז בתואר העסק הראשון בעיר שפעיל בשבת, הסבה לפני שנה וחצי את הסניף לכשר ווהפסיקה לפעול בימי המנוחה. בהמשך היא גם עזבה את הקניון. בית הקפה 'גרג' בחר מראש לפעול רק בימי חול ובמתכונת כשרה ובמצב הנוכחי סניף 'מקדונלד'ס' נשאר היחידי הפעיל בו בשבתות וחגים ולא הצטרפו אליו מאז עסקים נוספים.

במרכז המסחרי 'בר', ברחוב אודם פועלים כיום שני עסקים בסופי השבוע: 'קואלה בר' ו'יורו מרקט'.

במתחם המסחר של דונה בשדרות ההגשמה שבנייתו הושלמה בשנה האחרונה, נפתח בינתיים רק עסק אחד לממכר משקאות חריפים שאינו פעיל בשבת. עסקים נוספים טרם הוקמו שם.

במרכז המסחרי ברחוב תמר הממוקם בסמיכות למתחם צמודי קרקע, חלה התקדמות בשנה האחרונה והוכרז על קבלן זוכה במכרז להקמת המרכז. עם זאת, טרם החלה הבנייה.

רצועת המסחר בשכונת מעו"ף, שנכללה ברשימת השטחים המסחריים שהותרו לפעול בשבת, היתה ועודנה שטחי בור שלא נעשה עד כה כל ניסיון לשווקם ליזמים. ההערכה האופטימית היא שתהליך פיתוחה יארך שנים ארוכות.

בפארק העירוני העתידי בו יפעלו עסקים בשבת – החלו עבודות הפיתוח והוא אמור להיפתח לציבור בסוף שנת 2023.

דבר אחד כבר ברור לגבי כל אותם השטחים העתידיים שהוזכרו לעיל והוא שאופיים ומתכונת פעילותם יוכרעו, בסופו של דבר, על בסיס שיקולי הכדאיות הכלכלית של היזמים, בעלי העסקים והמפעילים. חשוב להדגיש כי היזמים יכולים לפעול במתחמים אלה בשבת אך אינם חייבים. חוק אינו השבת אינו מחייב אותם לפעול בימי המנוחה.

להבדיל, היות וחוק השבת טרם אושר, בעלי עסקים יכולים תיאורטית לפתוח עסק שפועל בשבת בכל רחבי העיר, ללא קשר לקווים המנחים שהחוק הציע.

מדוע לא אושר החוק עד כה?

בשנתיים האחרונות היתה זו השרה איילת שקד שהחוק הונח לפתחה אך היא לא אישרה את סעיפיו וכעת, עם חילופי השלטון, תעבור הצעת החוק לשולחנו של השר הנכנס דרעי שיידרש לסוגיה. מדוע שקד לא אישרה את החוק?

"משרד הפנים דרש מאיתנו מספר תשובות בנושאים משפטיים שהעלה. השבנו להם על הכל, אך אז, כמה ימים לאחר מכן, יצאה ההודעה על פירוק הממשלה וההליכה לבחירות", מסביר חבר המועצה יוסי גולדמן ומי שפיתח קשרים פוליטים פוריים עם השרה היוצאת שקד. "להבנתי  היתה מניעה במצב זה על חתימה של חוקי עזר. נאמר לי שזה בעייתי לחתום על החוק בעת של חילופי שרים במשרד", הוא מציין.

עם זאת, גולדמן מציין כי קווי היסוד של החוק ברורים לכולם ומהווים מערכת כללים ברורה גם בטרם נחתם החוק: "בעלי עסקים ותושבים כבר יודעים ומבינים מה מתוכנן להיות בעיר בכל הקשור להפעלת עסקים בשבת, מאיזה סוג מותר לפתוח והיכן. מי שיש לו כוונה לפתוח עסק באופן טבעי בודק מראש את הנושאים הללו, כי בחירת מיקום שגוי, עלולה, ביום שבו החוק ייכנס לתוקף, לעלות מאות אלפי שקלים לבעל העסק (שבחר לפתוח עסק בשבת, ל.ש). בהחלט ניכר כי גם אם החוק טרם אושר במשרד הפנים, תוכנו משפיע על הנעשה בשטח, הלכה למעשה כבר כיום. לראייה, אני לא מכיר אף עסק שיש לו יומרות לפעול בשבת והוא ממוקם באחד המקומות שלא הוסדרו לשם כך".

אין שינוי, אין התקדמות

"לא ראיתי יותר מדי שינויים בעיר מאז שהחוק הזה אושר והוגש למשרד הפנים, לא נפתחו כאן מקומות בילוי חדשים בשבת והמקומות שעובדים בשבת בעיר היו פתוחים עוד טרם החוק. לא נראה שיש כל התקדמות בפיתוח של האזורים הנוספים שמופיעים בחוק", מציין רומן קזרנובסקי, תושב העיר ומנהל עמותת דוברי הרוסית 'חרישניק'.

קזרנובסקי  מתייחס למציאות כיום בחריש ולעובדה שאף עסק אינו בוחר לפעול בשבת כאוות נפשו למרות שלא קיים איסור חוקי: "המציאות ברורה. מדובר כיום בתחום אפור, אבל ברור שלא הייתי פותח עסק שפעיל בשבת בדרך ארץ מתוך הבנה שברגע שהחוק ייכנס לתוקף אאלץ לסגור אותו. לגבי השיקולים של העסקים, מדובר בהחלטה כלכלית שלהם בהתאם לאוכלוסיית היעד שלהם".

"יש בעיר כיום כבר אוכלוסייה גדולה שראויה ומעוניינת במקומות בילוי ומסעדות בשבת בעיר, כנראה שבשלב זה אין מספיק בעלי עסקים אמיצים לבוא ולשרת את האוכלוסיה הזו", מוסיף קזרנובסקי. "כמובן שהייתי שמח שיהיה לי הכל בתוך העיר ושלא אצטרך לנסוע החוצה מחריש בשבת, אבל בסופו של דבר אני יכול. הקושי גדול בהרבה עבור אלו שלא מחזיקים ברכב פרטי, עולים חדשים רבים שאין עבורם מענה מספק. אנחנו עיר מעורבת, אמנם לא לאס וגאס, אבל גם לא בני ברק או אלעד והחוק הוא פשרה לכולם. אנחנו מהצד החילוני קיבלנו את הפשרה הזו ואני אופטימי שהסטטוס קוו בעיר יישמר וכל אחד יזכה לפתרונות ולצרכים שלו".

ניהול המרחב הציבורי בהתאם לעקרונות החוק

"הסבירות שחוק השבת יאושר לא גבוהה", מודה שני גרינברג, סגנית ראש העיר ואחת מאדריכלי החוק. גרינברג איננה מופתעת מהעיכוב באישור החוק והיא מסתמכת בדבריה על מקרי עבר ועל רשויות נוספות שממתינות תקופה ארוכה לתיקונים בחוקי עזר שהגישו.

הסיבה המרכזית בעיני גרינברג היא הדמויות שמאיישות את משרד הפנים בשנים האחרונות ומגיעות מעולם דתי-שמרני: "אריה דרעי, שר הפנים הנכנס, התנגד לחוק הזה מלכתחילה והוא לא יאשר שום חוק שמתיר פתיחה של עסקים בשבת", היא מדגישה.

אז מה הלאה? גרינברג סוברת כי סטטוס הביניים בו מצוי החוק כיום יישאר על כנו וכי רוחו וסעיפיו כפי שגובשו במליאת המועצה הם שישרטטו את ההתנהלות במרחב הציבורי בעיר גם מבלי אישור ממשלת ישראל. "הציפיה שלנו היא שציבור בעלי העסקים בעיר יזרום עם איך שהחוק הזה בנוי, לדוגמה, הייתי מצפה שעסקים שאינם שומרי כשרות יפתחו את העסק באותם מיקומים המתירים פתיחה בשבת. הסקטור העסקי צריך באופן טבעי לערוך סקר מקדים כדי להבין איפה הכי כדאי לו להקים את העסק. חשוב גם לציין כי ריבוי עסקים מאותו סוג באותו מתחם מעצים את כלל העסקים".

"החוק משרת את הציבור החילוני"

לטענה כי המענים עבור הציבור החילוני נותרו דלים על אף החוק שהצטייר אז כבשורה גדולה המיטיבה עם כלל המגזרים, מזכירה גרינברג כי חלה התקדמות בשנה האחרונה עם היזם שזכה במכרז להקמת המרכז המסחרי ברחוב תמר ועם הפארק העירוני שצפוי לכלול עסקים שפעילות תותר בשבת המצוי בהקמה.

גם לטענה כי בשטחי מעו"ף המיועדים להקמת מתחמי בילוי ופנאי משמעותיים יותר, טרם חלה התקדמות, משיבה גרינברג: "אם היינו בסיטואציה שכבר אין מקום בכל המרכזים שכבר בנויים עבור עסקים שפתוחים בשבת, הייתי אומרת שאנחנו בבעיה אך לא כך המצב בשטח. יש איפה להקים עסקים שפתוחים בשבת וזה נתון לניתוחים ושיקולי כדאיות כלכלית של בעלי העסקים". עוד היא מוסיפה: "עקרונות החוק לחלוטין נותנים מענה ומשרתים את הציבור החילוני, גם בזכות הפריסה הגאוגרפית וגם מבחינת השימושים האפשריים", והיא מסיימת בנימה אופטימית: "מבחינת הניצול בשטח? צריך לתת לעיר ולסביבה העסקית זמן להתפתח וזה יקרה".

ממשרד הפנים לא התקבלה תגובה לשאלות על סטטוס החוק ומהן הסיבות בגינן האישור מתעכב.

לקריאה נוספת: החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה בשנית כי חריש מדורגת באשכול 5 במדד הסוציו-אקונומי, המדרג את כלל הערים מ-1 עד 10. סגנית ראש העיר אינה מופתעת מהדירוג העדכני: "לא ציפינו לעלייה מטאורית" אך מסייגת: "המדד של הלמ"ס לא מעיד על איכות האנשים או החברה בעיר"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה לפני עשרה ימים את דו"ח המדד החברתי-כלכלי של אוכלוסיות, ישובים ורשויות מקומיות, המבוסס על הנתונים העדכניים לשנת 2019.

על פי המדד החדש חריש ממוקמת באשכול 5. הדירוג העדכני מתבסס על נתוני האוכלוסייה בחריש שגודלה בשנת 2019, עת נערכה הבדיקה, עמד על 13,232 תושבים.

מאז נערכה הבדיקה אוכלוסיית חריש גדלה כמעט פי שלושה, והיא נושקת כיום ל-37 אלף תושבים.

מדד הדירוג החברתי-כלכלי של ישראל מחלק את הישובים בארץ לפי אשכולות החל מ-1 האשכול הנמוך ביותר, ועד ל-10 המייצג את הישובים האיכותיים והחזקים ביותר. דירוג האשכולות מושפע, בין היתר, מערך הנכסים והדירות, רמת החינוך וההשכלה וגודל המשפחות בכל ישוב.

החלוקה לאשכולות היא בעלת משמעות מעשית עבור הרשויות היות והחלטות ממשלה מיושמות בישובים בהתאם לאשכול שאליו הם משתייכים. כך לדוגמה, שיעור סבסוד הצהרונים בבתי ספר הוא גבוה יותר באשכולות הנמוכים.

קפיצה של 2 דרגות

ראוי להזכיר כי המדד הקודם, המדד שהתפרסם בדצמבר 2020 הקפיץ את חריש בשתי דרגות מ-3 ל-5 והתבסס על נתוני שנת 2017 עת מנתה אוכלוסיית העיר 3,582 תושבים בלבד.

דירוג 3 ניתן לחריש בין השנים 2020-2016, שנות ההקמה של העיר, בצו מיוחד של משרד הפנים, על מנת לעזור לרשות בהשתתפות ממשלתית רחבת היקף בכל הקשור להפעלת מסגרות חינוכיות. בשנים אלו, תושבי העיר, רובם משפחות צעירות, נהנו מהקלה משמעותית בנטל ההוצאות החודשי בתחום החינוך, צהרונים, הסעות, קייטנות ועוד.

עם זאת, השתייכותה של חריש לשליש התחתון בדירוג הלאומי, פעלה לרעתה בעיקר בנושאי מיתוג וטיפוח תדמיתה בקרב מתעניינים מחוץ ושחקנים מהעולם העסקי.

הקפיצה מדירוג 3 ל-5 הוסיפה נטל כלכלי משמעותי על משפחות רבות בעיר, בעיקר על אוכלוסיית חלשות ואוכלוסיות רווחה.

"המדד לא מפתיע"

סגנית ראש העיר, שני גרינברג, לא הופתעה מהדירוג העדכני של חריש שנותר כפי שהיה שנתיים קודם לכן. "הדירוג החדש ממשיך את אותו קו מגמה. יש גרף עלייה שלא קורה ביום אחד. לוקח שנים לעבור מדירוג אחד לאחר", היא מסבירה ומדגישה "לא ציפינו לעלייה מטאורית וגם לא לירידה בדירוג והמדד העדכני לא מפתיע אותנו. חריש נמצאת במקום טוב באמצע".

גרינברג גם מנמקת: "המצב לא השתנה במיוחד בשנתיים האחרונות. עליית מחירי הנדל"ן בעיר היתה מבורכת אבל זה קרה ברוב המקומות בארץ. רמת החיים בעיר ממשיכה לעלות".

לפני שנתיים המעבר מדירוג 3 לדירוג 5 יצר קושי ממשי לתושבים ולרשות

"נכון, יש חיבור מלאכותי שעושה המחוקק בין הדירוג לבין רמת הסבסוד והשירותים שהוא מספק לרשות. אם הרשות מדורגת באשכולות 3-1 הממשלה עוזרת לה המון. לרשויות בדירוג 5-4 עוזרים פחות. זה קצת מנותק מהמצב הכלכלי בפועל של הרשות שמושפעת מגורמים נוספים.

"בהחלטת הממשלה הראשונה כפו על חריש דירוג נמוך (3) כי רצו לעזור לה תקציבית עד שכמה שניתן באותה נקודת זמן. לפני שנתיים, עם פרסום הסקר העדכני, חריש נמדדה באופן שוויוני כמו כל שאר הרשויות ויצאה במקום ממוצע, בדיוק באמצע".

האם דירוג ממוצע לא משפיע על משיכת אוכלוסייה לעיר?

"אני לא חושבת כך. המדד של הלמ"ס לא מעיד על איכות האנשים או החברה בעיר. אם מקום מדורג 10 – איכות החברה והאנשים שגרים בו היא לא בהכרח הרבה יותר טובה מ-5. מהבחינה הזו המדד חוטא לאמת. ישנם מדדים חשובים כמו התנדבות בקהילה, מעורבות חברתית, יזמות מקומית שאינם נמדדים בלמ"ס.

"צריך לזכור שחריש הוקמה כאופציה נגישה למשפחות צעירות. אלו אנשים שלא הייתה להם ירושה גדולה מההורים, שצריכים לעבוד קשה ולצרף שקל לשקל כדי לקנות דירה. חריש העניקה להם אופציה זמינה לרכישת דירה. מה זה אומר עליהם או על האיכות שלהם? כלום, למעט העובדה שהם לא נולדו עם כפית כסף בפה".

מדד חשוב: אחוז האקדמאים

גרינברג גם מתנגדת לטענה שמדד חברתי כלכלי נמוך משפיע לרעה על אטרקטיביות העיר ועל משיכת יזמים אליה.

"אני ממש לא מסכימה עם זה. לכל חברה יש את כוח האדם שהיא זקוקה לו ולא כולם מחפשים עובדי הייטק בלבד. דווקא הגיוון בחריש יכול להוות יתרון משמעותי לחברות שמחפשות עובדים במגוון משתנה של רמות שכר. בעניין הזה ראוי לציין שמספר האקדמאים בחריש גבוה באופן יחסי".

הנתון אליו מתייחסת גרינברג חושף כי 27.7% מכלל בני 55-35 בחריש הם בעלי תואר אקדמי, וכ-10.2% נוספים הם סטודנטים, כך על פי הלמ"ס.

"דירוג מעולה יחסית לשאר הערים"

ליאת ישי, תושבת חדשה המתגוררת בעיר שלושה חודשים בלבד, שואבת ביטחון מהדירוג העדכני של חריש: "האמת, לא ידעתי שחריש דורגה במדד 5 וזה מגניב לדעת שחריש מתקדמת בצורה טובה. יחסית לשאר הערים יש לה דירוג מעולה".

מה בדקת לפני המעבר לעיר? מה אטרקטיבי בעינייך בעיר?

"בדקנו את נושא הדירות והשכירות לא מעבר לזה. חששנו מאוד לעבור לכאן כי הבנו שאין פה עבודות. שאלנו לפני שעברנו והתייעצנו עם הקהילה ואף אחד לא אמר משהו טוב על העיר. ההפך, רק אמרו לנו כמה לא כדאי לנו לעבור לכאן. ממש פחדנו ובכל זאת החלטנו לעבור".

לדברי ישי המציאות שהיא חווה היא שונה לחלוטין ממה שציירו לה בעלי העצות: "יש פה דירות חדשות, הכול נקי ומסודר ויש פה מרחב להתפתח. מבחינה כלכלית חריש לא מוגדרת בניגוד לערים ותיקות כמו כפר סבא ממנה הגענו. מי שייקח את המושכות לידיו ימצא פה המון הזדמנויות זו עיר ממש טובה.

ישי מוסיפה ואומרת: "אם הייתי יודעת את הדירוג של חריש לפני המעבר לעיר, יש סיכוי שלא הייתי מתייעצת עם הקהילה אלא עוברת לחריש בלי הרבה התלבטויות",  "זה היה נותן לי את הביטחון שאני עוברת למקום טוב", היא מסכמת.

המטרה: חוסן כלכלי לעיר

ומה צופן העתיד לחריש? האם היא תצליח למשוך אוכלוסייה חזקה יותר מבחינה כלכלית? גרינברג מעריכה שחריש תמשיך גם בדירוג הבא להישאר במיקום הנוכחי במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס. "אני לא חושבת שבעוד שנתיים נראה שינוי גדול. סביר להניח שהמדד יישאר בסביבות 5 אולי יעלה ל-6. אני לא רואה סיבה שזה ישתנה וגם לא רואה בזה יעד. זה מדד בלבד".

למרות זאת, גרינברג מצהירה שחריש רוצה לקרוץ לאוכלוסיות חזקות יותר ולהפוך לרשות איתנה יותר: "המטרה שלנו היא לחזק את חריש ולמשוך גם אוכלוסייה חזקה מבחינה כלכלית. יש פעולות משמעותיות שנעשות בכיוון הזה בתכנון ובנייה כמו הנחת יסודות לבנייה מגוונת יותר בעיר (מגדלים, בתי קרקע) ופיתוח אזורי התעסוקה והמסחר.

"אנחנו עובדים באינטנסיביות בכל הכיוונים המשמעותיים שתורמים לכך כמו להביא את הרכבת לעיר או לפתח כבישים. אלו גורמים משמעותיים לפיתוח תעשיה ומסחר והם יתרמו לחוסן הכלכלי של חריש, שלא רוצה להיות בנויה על תמיכות של ממשלה או נדבות אלא על עצמה. חוסן כלכלי הוא שמושך אנשים ועסקים לעיר".

לקריאה נוספת: ״הגענו בגלל השכירות הנמוכה ונראה כאילו כבר אין לנו מקום בעיר״

אין קופצים למים: המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש נסגר ללא הצעות. פרסום המכרז החדש נדחה למועד לא ידוע. שלמה קליין: ״נצטרך לעשות בדיקה כדי להבין מדוע המכרז לא היה כדאי ליזמים״

בתמונה: הדמיית הקאנטרי בחריש משנת 2018, מתוך פרסומי המועצה

מכרז היזמים להגשת הצעות לבניית מרכז הספורט והנופש של העיר (הקאנטרי העירוני) נסגר השבוע, ללא מציעים. מבירור הפרטים עולה כי שני יזמים בלבד רכשו את חוברת המכרז, אך אף אחד מהם לא הגיש הצעה.

כזכור, בחודש אפריל, פרסמה העירייה מכרז להקמת קאנטרי על של שטח כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, בסמוך לשכונת מעו"ף. על פי פרטי המכרז, צפוי מרכז ספורט והנופש לכלול 4 בריכות וכן מתקנים שונים כגון: ג'קוזי, סאונות, מגרשי טניס, קטרגל וכדורסל, חדרי כושר, אולמות חוגים וג'ימבורי מקורה. בסביבתו של הקאנטרי צפויים להיבנות בנוסף מדשאות גדולות, גן שעשועים חיצוני, חנות למוצרי ספורט, חדרים לטיפולי ספא ומזנון.

כעת, לאחר סגירת מועד המכרז מתברר כי הפרויקט השאפתני והמורכב, שחייב את העירייה לקבל אישורים רבים ממשרדי הפנים והאוצר, אינו אטרקטיבי דיו עבור היזמים, לפחות לא בשלב זה. "נצטרך לעשות בדיקה כדי להבין מדוע המכרז לא היה כדאי ליזמים וננסה לשפר את תנאי המכרז". ציין מ״מ ראש העיר, שלמה קליין.

שני גרינברג, סגנית ראש העיר ויו"ר סיעת הליברלים נדרשה גם היא לנושא ונשאלה אם במכרז הבא יחול שינוי. לדבריה: "הנושא בבירור. אנחנו צפויים לקיים ישיבת הנהלה בנושא, לשמוע את ההשערות של הצוות המקצועי ובהתאם לזה לקבל החלטות אם לשנות דרישות במכרז".

המכרז המדובר נבנה בשיטת DBOT – Design-Build-Operate-Transfer, במסגרתו היזם הזוכה מתכנן את המבנה בשיתוף עם העירייה, ולאחר מכן בונה ומפעיל את המקום לתקופה של עד 25 שנה, ובסיומה מחזיר את המבנה לרשות העירייה.

קליין הדגיש כי שינוי בתנאי המכרז ישפיע על לוחות הזמנים של פרסום מכרז חדש והוא מסביר: "כל שינוי מהותי בסעיפי המכרז, דורש אישור גם של משרד האוצר וגם של מכרז הפנים ומן הסתם כדי להגדיל את הכדאיות ליזמים נזדקק לשינוי משמעותי".

"יש הרבה רעיונות איך להפוך את המיזם לכדאי יותר", מוסיף קליין. "לדוגמה, שינוי תב"ע שיאפשר הקמת מקורות רווח נוספים כמו מסעדות או מסחר. בסופו של דבר מדובר בעניין שנבחן על פי הכדאיות הכלכלית שלו", סיכם קליין.

לא המכרז הראשון שנכשל

מכרז הקאנטרי אינו המכרז הראשון שנכשל בעיר. בימים אלה עדיין פתוחים מכרזים שנכשלו בעבר, ופורסמו מחדש מספר פעמים, לשיווק שטחי תעסוקה ומסחר במעו"ף ולהקמת מתחם דיור מוגן בשכונת הפרחים.

הקמתו של קאנטרי עירוני מתוכננת מזה מספר שנים והופיעה בפרסומי המועצה לגבי פרוייקטים עתידיים כבר בשנת 2018, אם כי בשנים ההן לא היתה כדאיות כלכלית להקמתו בשל גודלה של אוכלוסיית העיר. בשנים שחלפו מאז הספיק הקאנטרי העירוני לשנות את מיקומו משכונת הפרחים למיקום הנוכחי בסמוך לשכונת בצוותא, ואף ליצור מחלוקת בקואליציה שזכתה לתהודה ארצית, בשל רצון חברי המליאה הדתיים לשנות סעיף במכרז המחייב את הפעלתו בשבת. כך או אחרת, נראה כי פתיחת מרכז הספורט העירוני בחריש נדחית בשלב זה למועד לא ידוע וכי תושבי העיר יידרשו להמשיך, בינתיים, לרחוץ בבריכות השחיה ביישובים הסמוכים לעיר.

לקריאה נוספת: פורסם המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש

חבר המועצה גיל פישר הצביע אתמול לראשונה מאז בחירתו, נגד הקצאת בתי כנסת לשלוש קהילות בעיר. זוהי גם הצבעתו האחרונה. פישר עוזב את תפקידו לאחר 4 שנות פעילות ומכוון זרקור לתפקוד הקואליציה, ליחסי חרדים-חילונים בחריש ול"פספוס" של חברי המועצה שעשוי היה לשכך מתחים ולעצב את המרחב הציבורי בעיר. ראיון פרידה

בישיבת המליאה שהתקיימה אמש (רביעי) הצביעו לראשונה ארבעה מחברי הקואליציה נגד הצעה שהעלתה עיריית חריש להקצאת מבנים לבתי כנסיות. שני גרינברג, פרח קוזחי וגיל פישר מסיעת 'הליברלים' יחד עם עידית ינטוב מסיעת 'ישראל ביתנו' הצביעו נגד ההצעה להקצות שלושה מבני ציבור שישמשו כבתי כנסת לקהילות 'ראשית תבואתו' 'בדי הארון' ו'לב חריש' בראשות הרבנים יצחק אלגביש, טוביה בלייכר ואריאל אליהו בהתאמה.

הצבעת הנגד שמונעת מקהילות אלה קבלת מבנה ציבורי לתפילות, היא מענה של חברי המועצה החילונים ל-26 הרבנים שחתומים על מכתב שפורסם בשבוע שעבר, וקרא לחברי המועצה לפעול נגד פתיחת הקאנטרי בשבת ושמירה על קדושת השבת במרחב הציבורי.

"מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי"

הצבעת הנגד עצרה (זמנית) את הקצאת המבנים אך העלתה מחדש לשטח את המתח הטמון בעיר בין החרדים לחילונים. גיל פישר, חבר המועצה מטעם סיעת הליברלים, הצביע כאמור "נגד"  לראשונה בחייו כנציג ציבור בחריש, אך גם לאחרונה.

היתה זו הישיבה האחרונה עבור חבר המועצה שהתפטר מתפקידו לאחר ארבע שנות פעילות.

פישר עוזב עם משפחתו לקנדה למשך שנתיים, בעקבות הצעה שקיבלה אשתו, ד"ר יעל פישר, לעבודה בבית חולים בטורונטו. בני הזוג וילדיהם מתכננים לחזור לחריש בתום ההתנסות החדשה. "המטרה היא בהחלט לחזור לעיר ולגור בדירה שהתאמנו לעצמנו", אומר פישר ומוסיף. "אני מאוד אוהב את העיר הזו".

מה אתה אוהב בחריש?

"אני חושב שחריש היא עיר מיוחדת, לכל אחד יש את התרומה שלו לעיר. מצד שני בגלל שזו עיר בהקמה כל אחד מנסה לתפוס נתח גם מהצד חילוני וגם מהצד החרדי אבל בסך הכל זו עיר מדהימה".

"לפני שש שנים כשרק עברנו לגור פה, הכרתי את כולם בפנים, בשמות, וזה לא שינה אם למישהו יש כיפה או לא. אבל גם היום הקרבות בפייסבוק לא מורגשים במרחב הציבורי. קובע מי הבנאדם שיושב מולך".

איך הגישה הזו שירתה אותך כנציג ציבור החילונים במועצה?

"אני חושב שהיא מאוד שירתה. כל חברי המועצה הבינו ומבינים את הצרכים של האוכלוסייה בחריש, גם אם היא לא נמנית על קהל הבוחרים שלו. הליברלים אף פעם לא יצאו בעבר נגד הקצאת בתי כנסת או מקוואות כי אנחנו מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי אך כאשר ראינו שהמנהיגים הדתיים קוראים עלינו תיגר, וממשיכים להתריס נגדנו ונגד העירייה חשבנו שלא מגיע להם בית כנסת.

"אין מקום לקיצונים באף צד. עלינו לקבל את האמצע ולהרחיק את הקיצוניות ולכן התנגדנו רק למנהיגים הקיצוניים שהלכו יותר מדי לצד הפוליטי מעבר למה שהם היו אמורים ללכת".

קואליציה בלי קיצונים

פישר עסק במהלך הקדנציה בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה והוא נחשב לחבר המועצה "הירוק" בחריש. הוא מאמין שבעזרת עבודה נכונה סיעת הליברלים יכולה אף להרחיב ולחזק את כוחה בבחירות הבאה ומציין בגאווה כי הסיעה עמדה בכל הבטחותיה לבוחר.

במבט לאחור, הוא מאמין שהחוזקה המרכזית של סיעת הליברלים ועבודתה למען הציבור החילוני בעיר החלה כבר עם חתימת החוזה הקואליציוני שזכה לתגובות חיוביות בקרב תומכי הסיעה: "תושבים אמרו לי: "שמע, עם ההסכם הקואליציוני הזה אתה יכול לשבת רגל על רגל בחמש השנים הקרובות ואנשים ישתחוו בפנייך. אנשים לא האמינו שההסכם הקואליציוני יתפוס בפועל".

ומה קורה בתכל'ס? אין בלגאן כעת עם תנאי המכרז של הקאנטרי?

"אין שום בלגאן. בהסכם הקואליציוני כתוב בפירוש שהקאנטרי יפתח בשבת והוא ייפתח כי אין ברירה אחרת. כי אם לא, לא תהיה עמידה בהסכם המחייב הזה. זה הסכם שהגענו אליו בהסכמה".

עיריית חריש הוציאה הבהרה שמפעיל שלא מתחייב לפתוח בשבת, רשאי להתמודד במכרז

"בכנס שעיריית חריש ערכה ליזמים היא אמרה בפירוש 'אנחנו מחויבים לליברלים'. גם אם זה לא היה בהסכם, אני לא רואה יזם שהיה נכנס להרפתקה כזו בלי פעילות בשבת".

עד אתמול, עבדתם יחד עם המפלגות האחרות כיחידה אחת בקואליציה – איך אתה מעריך את תפקוד הקואליציה?

"לא לחינם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הסתכל עלינו כשביקר בחריש וביקש מאיתנו להתחייב לנהל את המדינה. אני מניח שהוא אמר את זה בסוג של צחוק, אבל עצם זה שהצלחנו להגיע להבנות בחוק השבת, זה השג. אין בקואליציה את הקיצונים בחבורה. ברור שיש הבדלי השקפות, אני לא חולק עם נציג ש"ס את אותן הדעות".

מה לדעתך הפספוס המרכזי של הליברלים והקואליציה במהלך הקדנציה הזו?

"היה שלב שרצינו לקחת את ההסכם על השבת ולנסות להגיע להסכמים אחרים כמו הסכמי רעש, צופרים, תחבורה ציבורית בשבת, סגירת כבישים, כל מה שמעסיק את המרחב העירוני כמו השלט של הקריה החרדית, שעלה לדיון הציבורי בעיר.

"לא עשינו את זה. נורא רצינו להגיע להבנות ואולי זה עוד יקרה, אבל זה פספוס כי אני מאמין שאנחנו קואליציה שיכולה להגיע להסכמות חשובות בנושאים האלה".

האם השלט 'קריה חרדית' מפריע לך?

"בוודאי. אין לי בעיה שהם יסגרו את המתחם בשבת – זה שלהם – הם גרים שם, אבל השלט מפריע לי. הוא במרחב העירוני וכמו שאני לא אתלה במרחב הציבורי תמונה של אישה ערומה גם הם צריכים לשמור על המרחב הציבורי. הם תלו את השלט מתוך מטרה ברורה להרגיז ולהתריס".

הממשלה התפרקה ובקרוב יתקיימו בחירות חמישיות לכנסת. בנוסף, בעוד כשנה וקצת יתקיימו גם בחירות מקומיות בחריש. איזו עיר אתה חושב שתמצא פה עם החזרה שלך?

"אני מצפה שהעניינים יירגעו. באבני חן היה סוג של ריב בין החילונים לחרדים ועכשיו הוא עבר לשכונת בצוותא. אני מצפה שבעוד שנתיים כל אחד יבין את מקומו. גם הדתיים, גם החילונים וגם החרדים. כל אחד יבין את משקלו בעיר. וכל אחד יקבל את מה שמגיע לו".

האם ישנה חלוקה הוגנת של משאבים בעיר?

"אחד הדברים הראשונים שעשיתי עם כניסתי לתפקיד היה לבחון את התקציבים. רציתי לראות אם לחרדים או לחילונים יש יותר. לא ראיתי שמישהו קיבל יותר".

מהי החלוקה העדכנית למגזרים בעיר?

"למיטב ידיעתי החרדים מעט התחזקו על חשבון הדתיים הלאומיים, הם היו 7 אחוזים וכעת הם 12 אחוזים. החילונים נשארו כפי שהם היו בסביבות ה-55-50 אחוזים.

תנו לחממה ולהרמוניה להימשך

פישר חוזר ומזכיר את תקוותו שחריש תמשיך ותשגשג: "אני מאוד מקווה למצוא עם חזרתי את אותה עיר שאני רואה עכשיו ואני מאוד אוהב, אבל כשהרוחות בה רגועות. כשהחילונים בשכונת בצוותא ימשיכו עם האירועים שלהם ובלי ההתנגשויות עם החרדים. כרגע זה קורה עם 'תולדות אהרן' שהיא קבוצה יותר קיצונית. אני מקווה שבשלב מסוים גם הם יתמתנו".

אתה באמת מתכוון לכך? תולדות אהרן יתמתנו?

"אני מבין שזה לא יקרה. אבל אם אני זוכר נכון הרב שלהם פסק שחריש לא תהיה כבר העיר שלהם ואני מקווה שהחיכוך איתם יירגע עם הזמן. אני רוצה שקיצונים משני הצדדים יתמתנו על מנת שכל אחד יוכל לחיות את חייו בשלום".

מסר לחילונים בעיר?

"תגידו מה הצרכים שלכם. אל תסתכלו על מה שהאחרים קיבלו אלא בדקו לאן אתם שואפים ולאן אתם מכוונים, ותשמרו על העיר שלי. לא הייתי מחליף את חריש בעיר אחרת, גם אם היו לי 4 מיליון שקלים לא הייתי עובר לקיסריה. אני אוהב את חריש אבל הרוחות צריכות להירגע".

איך שומרים על העיר?

"צריך לחיות פה, להבין את הצרכים של האחר, של השכן מלמעלה, מלמטה ולידך. כשאתה שם קריוקי תבין שזה מפריע לשכן ממול ותוריד שניים שלושה דציבלים. לגרום לעיר הזה לשמור על תחושת האיחוד ועל המצב בו כולם חברים של כולם. לגרום לחממה ולהרמוניה להימשך. ברור לי שההכרות האינטימית כשהיינו 4,000 איש לא יכולה להימשך כשאנחנו 40 אלף אבל עדיין צריך לעשות מאמץ".