מה תפקידן של הגינות הפזורות ברחבי העיר? האם לשמש כמקום ״ירוק״ מרגיע וכשטח משחק לילדים בלבד או שהן יכולות לתת מענה לשימושים מסחריים כמו בית קפה, קיוסק או חנות קטנה? עיריית חריש מבקשת להרחיב תכנית להקמת מבני בילוי ופנאי מסחריים בגינות ברחבי העיר, אך יש גם מי שמתנגד

לגינות ופארקים, שטחים ציבוריים פתוחים, יש חשיבות יתרה ברקמת החיים העירונית והם בעלי השפעה מכרעת על איכות החיים בעיר. עם זאת, למונח "שטח ציבורי פתוח" אין הגדרה חד משמעית אחת בחוק התכנון והבנייה. מקובל כי השצ"פ משמש לשטחי גינון עם מתקני משחק לילדים ותכליתו לתת לתושבים שטח ירוק פתוח בו יכולים הילדים לרוץ בבטחה והוריהם יכולים לטייל או לנוח. יש המדגישים כי 'שטח ציבורי פתוח' כשמו כן הוא, עליו להיות בעל מרחב וחופשי ממבנים משמעותיים שמעניקים תחושה של סגירות.

עם זאת, בשנים האחרונות החלו לפרוח בתי קפה קטנים וקיוסקים הממוקמים בגינות שכונתיות בערים. על פניו, זה נשמע מושלם, הילדים משתובבים בגינת המשחקים וההורים יושבים בנחת על כוס קפה.

בישיבת 'הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש' שנערכה ב-24 בספטמבר ביקשה עיריית חריש לאשר תכנית חדשה שתסדיר ותרחיב את האפשרות להקמת מבנים מסחריים, כדוגמת קיוסקים, בתי קפה וחנויות קטנות, בשצ“פים ברחבי העיר.

כבר כיום רשאית העירייה, בהתאם לתכנית תב"ע חריש 1/א‘ המתייחסת לשכונות אבני חן והחורש, להתיר בנייה מסחרית בשצ"פ של מבנה עד 20 מ"ר (10 מ"ר עבור מסחר ו-10 מ"ר נוספים עבור שירותים ציבוריים), ללא קשר לגודלו של השצ"פ. התכנית החדשה העומדת לדיון כעת, תרחיב אפשרות זו גם לשכונות החדשות של העיר וכן תגדיל את היקפי הבנייה המותרים, בהתאם לגודל השצ“פ, בשכונות הוותיקות.

"מנטרות תכנון ארכאיות"

תפקיד השצ"פ עבר שינוי (או אבולוציה) בשנים האחרונות. יותר ויותר רשויות מקדמות הקמת מבנים מסחריים כדוגמת קיוסקים, בתי קפה, מסעדות או חנויות לממכר צעצועים וספרים.

היטיבה לבטא את התפישה החדשה עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה, אדריכלית ומתכננת ערים במקצועה. קליש-רותם התראיינה לגלובס לפני שלוש שנים, וטענה: "אנחנו תקועים עם מנטרות תכנון ארכאיות, לא רלוונטיות, שבכל העולם כבר השתחררו מהן. אני מסתכלת על שכונות השינה ורואה שכל המדינה בנויה רק למשפחות צעירות עם ילדים בני חצי שנה עד תשע. עם כל הכבוד לפארקים ולגינות, לא את כולם זה מעניין. צריך לשבור את הקונספט שמרחב ציבורי שווה פארק. מרחב ציבורי זה דבר עשיר שפונה לאוכלוסיות בטווחי גילאים שונים". ואכן, דבריה של קליש-רותם זוכים גם לאישוש רשמי של המשרד להגנת הסביבה שערך מחקר וגילה כי השצ"פים בדרך כלל משרתים את אוכלוסיית הילדים הצעירים והוריהם בלבד ומקפחים בני נוער ואוכלוסיות אחרות.

שטח מסחרי בהתאם לגודל השצ"פ

אחד מההשגים המרכזיים שמביאים גאווה למתכנני העיר חריש הוא הגנים והפארקים בעיר, הן בכמות הגנים ביחס לנפש והן בהשקעה העירונית בהקמתם ובאיכות מתקני המשחק. תושבי חריש, ברובם זוגות צעירים עם ילדים קטנים, עושים שימוש רב ויומיומי בגינות השונות הפזורות בעיר ונכון להיום, על אף האפשרות הקיימת כאמור, לא הוקמו מבנים מסחריים באף אחד מהשצ“פים בעיר.

על פי התכנית המוצעת, בשצ"פים ששטחם 2-3 דונם תתאפשר בנייה של מבנה אחד חד-קומתי בשטח של עד 20 מ"ר הכולל קיוסק ושירותים ציבוריים. בשצ"פים ששטחם 3-5 דונם יותרו שני מבנים; מבנה בשטח של עד 10 מ"ר עבור קיוסק ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 20 מ"ר הכולל בית קפה/מסעדה, מחסן ושירותים ציבוריים.

בשצ"פים ששטחם 5-10 דונם יותרו שני מבנים: מבנה בשטח של עד 10 מ"ר עבור קיוסק, ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 50 מ"ר שיוכל לשמש כבית קפה-מסעדה, חנות לממכר פרחים, צעצועים או ספרים.

התנגדויות חברי הוועדה

התכנית הרוחבית שמבקשת עיריית חריש לאשר, נתקלה בהתנגדות של חברי הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה: "השצ"פים בחריש הם אחד מהדגלים שלנו, וחבל לפגוע בזה", ציין בישיבה האחרונה אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון. "זו תופעה שלא קיימת. אין מקום כזה שבכל שצ"פ יש קיוסקים ושירותים ועוד. גם בערים גדולות ומבוססות. וזה צריך להעלות לנו נקודה למחשבה", הוסיף טייכמן ונתן כדוגמה את פארק הירקון בתל אביב בו מבקרים מיליונים מדי שנה: ”עיריית ת"א יכולה לגזור שם קופון לא קטן, אבל היא לא עושה את זה. אם באף מקום זה לא קורה, זה אומר דרשני. לחריש יש את המצוקה שלה, והיכולת להרוויח פה היא קלושה. זה יגרום להתפתחות של דברים בלתי חוקיים, התרחבויות אסורות וכדומה".

טייכמן הציע שתכנית עיריית חריש תחול בהתחלה אך ורק על שצ"פים גדולים ששטחם עולה על 7 דונם "לקדם את זה כפיילוט, ואם זה יצליח אז אפשר לקדם תכנית דומה". חדווה רדר-זיו, נציגת משרד התחבורה בוועדה, יישרה קו עם תפישתו של טייכמן: "שטח לשצ"פ לא דומה במאפיינים שלו לשטחי מסחר. בסופו של דבר זה כמעט משנה ייעוד, ובשצ"פים קטנים זה יהפוך לשטחי מסחר עם קצת גינה", הסבירה רדר-זיו.

הכדאיות הכלכלית של המהלך נדונה אף היא: "שצ"פ זה משהו שמתפקד בעיקר אחה"צ, וגם בשבתות זה כנראה יהיה סגור, כך שלא ברורה ההצדקה הכלכלית", ציינה יעל אוסטפלד, נציגת משרד הבריאות. טייכמן חיזק את עמדתה והזכיר ניסיונות דומים להפעלת מסחר בפארק המרכזי אשדוד שלא צלחו.

"לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי"

שני גרינברג, חברת המועצה וחברת הוועדה לתו"ב הסבירה את הרציונל שעומד בבסיס התכנית אותה מבקשת המועצה לקדם: "התפישה שגודל שצ"פ קשור ליכולת לשים בו שטח מסחרי היא לא בהכרח מחוייבת המציאות. שדרת רוטשילד בתל אביב לדוגמה, כוללת מסלולי הליכה ואופניים, ועצים ירוקים לצד קיוסקים שמעניקים למבקרים מענה נדרש. גם בשכונת הפרחים יש שצ"פים קטנים שיכולים להתאים לפיתוח בסגנון כזה".

"אדגיש כי אין בכוונת העירייה למצוא פיתרון לחיסרון בשטחים לקמעונאות בשכונה, אלא לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי כמו פתיחת קיוסק או בית קפה. המטרה היא לאפשר זאת במקומות נדרשים כדי לא להפוך שכונות בעיר ל'שכונות שינה בלבד'. אנו רואים בכך שירות לתושב", הסבירה גרינברג.

גרינברג הוסיפה וציינה כי "אנו מבקשים התר רוחבי שיאפשר לנו לפעול בגמישות. אישור עקרוני יקל עלינו להוציא תכניות לפועל בעתיד". בדבריה מתייחסת גרינברג לעובדה כי כינון הוועדה המיועדת לא יאריך ימים ועל כן פועלים במועצה לאשר תכניות בעלות בסיס רחב ככל הניתן שיאפשרו למועצה בעתיד מרחב תמרון, גם אחרי פירוק הוועדה המיוחדת. "הועדה לתו"ב מסיימת את תפקידה בנובמבר 2021, ולאחר מכן קידום שינויי תב"ע יהיה תהליך ארוך ומורכב יותר". היא מסבירה. "אנחנו מבינים לחלוטין את טיעוני חברי הוועדה, וחושבים שניתן לגשר על המחלוקות על ידי הצבת מגבלות שאינן בהכרח קשורות בגודל השצ"פ. אנו מעריכים את הרצון של הוועדה לשמור על הרשות, אבל צריך לזכור שעיריית חריש מתבגרת ולוקחת על עצמה תפקידים נוספים ואחריות גם על החלטות שמתקבלות כיום על ידי הוועדה. נכון יהיה 'לשחרר' ולאפשר לרשות יותר גמישות לעתיד לבוא".

כאמור, הכרעה בנושא טרם התקבלה. התכניות לאישור הקמת מבנים מסחריים בשצ"פים בשכונות החדשות ומידרוג התכנית בהתאם לגדלי השצ"פים תחזור לדיון לאחר תיקונים ושיפורים ובתיאום בין המועצה למשרד הבינוי והשיכון.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה סופית את הרחבתה של חריש לכיוון דרום ואת הקמתו של רובע 'חריש דרום'. התכנית מגדירה, בנוסף לרובע המגורים והמסחר, גם שטחים פתוחים לשימור, שיעניקו לתושבי העיר ריאה ירוקה וכן מסדרון אקולוגי לאורך נחל נרבתה

מבט אל יער חריש שהוגדר כ״אזור פתוח״

הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת“ע) אישרה סופית את תכנית המתאר המחוזית, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, להרחבתה של חריש דרומה. התוכנית החדשה תאפשר את הקמתו של רובע 'חריש דרום', רובע המשלב שטחי מסחר ותעסוקה לצד מתחמי מגורים.

אישור השינוי בתכנית המתאר המחוזית הוא נדבך נוסף בתהליך הקמת הרובע החדש. בחודש הבא צפויה ה'וועדה המיוחדת לתו"ב  – חריש' לאשר להפקדה את תכנית הרובע, זאת לאחר שהדיון בנושא נדחה מחודש יוני, לבקשת העירייה.

הבשורה המשמעותית בתכנית המתאר המחוזית המעודכנת, היא הראייה התיכנונית -מרחבית המגדירה שטחים פתוחים מוגנים ואת פריסת השטח הפתוח המיוחד במרחב, זאת בין השאר, על מנת לשמור על אופיו הכפרי של האזור הסמוך ליישובים השכנים לחריש, לטובת תושבי האזור כולו.

את הכנת התכנית הוביל משרד הבינוי והשיכון וקידומה היה בשיתוף עם הוועדה המחוזית חיפה והוועדה המיוחדת לתו"ב – חריש. שתי הוועדות קיימו דיונים על פי חוק כל אחת בתחום סמכותה ופעלו לקידום השינוי לתכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 13/6) .

ורד סולומון ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון: "השינוי לתמ"מ מהווה אבן דרך משמעותית לטובת פיתוח העיר חריש. בתכנון ערים נדרש לתת מקום לראייה המערכתית הרואה את כלל מרכיבי הסביבה הטבעית והחברתית. חיזוק הקשרים של העיר עם המרחב הסובב אותה כולל הישובים אום אל קוטוף, מייסר, מצפה אילן, ברטעה וערערה הוא חשוב מאין כמותו ומהווה מפתח לחיזוק העיר ולהפיכתה למרכזית ותורמת לכלל התושבים באזור".

חשש להיבלע בעיר הגדולה

תכנית המתאר המחוזית אושרה חרף מספר התנגדויות שהגישו, בין השאר, מועצה איזורית מנשה, קיבוץ מצר ומצפה אילן.

כך לדוגמה, מצפה אילן העלה את החשש שיהפוך לשכונה בתוך חריש: "נדרש לשמור על רצועת חיץ ירוק בין מצפה אילן לחריש לצורך שמירה על ריאה ירוקה ושמירה על אופיו הכפרי של היישוב. בין מצפה אילן לחריש סומן שטח פתוח מיוחד המאפשר שימושי פנאי ונופש ולכן לא ישמר החיץ ויפגע הצביון הכפרי של מצפה אילן שאף עלול להפוך לשכונה בתוך העיר", נכתב בהתנגדויות.

גם מועצה איזורית מנשה העלתה התנגדויות וביניהן התנגדות לקיומן של פעילויות פנאי ונופש לאורך נחל נרתבא, המהווה את גבולו המזרחי של רובע חריש דרום.

בנימוקי אישור התוכנית, כתבה הוועדה, כי סימון שטח פתוח מיוחד במיקום שנקבע יאפשר מתן מענה לפנאי ונופש לצורכי אוכלוסיית האזור וכי סימון מסדרון אקולוגי לאורך נחל נרבתא, יחזק את השמירה על הערכים הטבעיים לאורך הנחל ויאפשר את רציפות השטחים הפתוחים ובכללם המרחב הפתוח הרגיש שממזרח ומדרום לו. עוד ציינה הוועדה כי ”לא יותר בינוי לפנאי ונופש אך אין מניעה לקיום פעילויות פנאי ונופש שאינן מצריכות בינוי".

לבחון את התנאים בהפקדה

בחודש הבא כאמור, צפויה תכנית 'רובע דרום' לקבל אישור להפקדה על ידי הוועדה המיוחדת לתו"ב  – חריש. תכנית זו אמורה לתת פירוט מירבי ופתרונות לכל האתגרים שמציבה תכנית המתאר החדשה ובכללם, מעבר כבישי גישה לחריש (כביש 611) בשטח הפתוח שהוגדר, שמירה על נחל נרבתה, שמירה על המסדרון האקולוגי וקביעה מעשית של משך הזמן לשמירה על שטחים פתוחים בשנים הבאות. עם זאת, בשלב זה הוסרה מהתוכנית ההתייחסות לכבישי הגישה הישירים לרובע החדש, ועל כן הגישה אליו תהיה מתוך חריש עצמה.

יעל לביא אפרת, חברת ב'וועדה המיוחדת לתו"ב – חריש', המייצגת את הארגונים הסביבתיים מפרטת: "המועצה הארצית הציגה תכנית סכמטית. כעת יש להמתין לתכנית המפורטת שתופקד בזמן הקרוב ולבחון אילו תנאים מתלווים לה. התכנית להפקדה כוללת את כל הפרטים החשובים והמעשיים לפיתוח רובע 'חריש דרום' ולשמירה על הסביבה. לא הבענו התנגדות עקרונות לתכנית חריש דרום, אבל צריך לעשות אותה כמו שצריך. אני מקווה שיכינו תכנית טובה ובת קיימא".

עמותת "חריש המאוחדת" שהחלה דרכה בשנת 2013 וכוללת קרוב ל-600 משפחות, עברה טלטלות רבות ועיכוב של חמש שנים בדרך לדירה המיוחלת. כעת, סוף סוף, רואים ראשוני הדיירים בפרויקט את האור בקצה המנהרה

עמותות הבנייה הגדולות בחריש, שהחלו את דרכן בימים הראשונים של הקמת העיר, התמודדו עם אתגרים רבים בדרך לדירה המיוחלת. בין המהמורות הרבות ניתן למנות קשיי מימון, מתחים ועימותים בין הדיירים לבין מארגני העמותות ובין הדיירים עצמם, עיכובים משמעותיים בלוח הזמנים ועליית מחירים לא מבוטלת ביחס לאומדן הדירות הראשוני. עבור מאות רבות של משפחות בכל עמותה, ההתנסות היתה 'חווייה מפוקפקת' בלשון המעטה.

עמותת חריש המאוחדת החלה את דרכה, בתחילת שנת 2013, עם 490 משפחות שרכשו במסגרתה דירות בעיר. בחודש יולי 2013 הושלמה עסקת רכישת הקרקע להקמת הפרוייקט מחברת אשדר, שזכתה בה במקור במכרז הקבלנים הראשון בעיר. בהמשך, בהתאם לתקנות שבס, הורחב מניין הדירות ל-591.

במקור היתה מתוכננת הקמתו של הפרוייקט להימשך כשנתיים, אך כאמור, רק כעת, כעבור 7 שנים, יזכו המשפחות הראשונות לקבל מפתחות לדירה. משפחות אחרות מהעמותה צפויות להמתין לתורן עוד חודשים ארוכים.

האומדן ההתחלתי: 660 אלף שקלים לדירת 4 חדרים

חברת הניהול, מינהל מגורים ישראל, שבראשה עומדים מוטי פלד, שלמה ונטורה ויאיר מורט, אירגנה את העמותה במקור ולאחר סכסוך עם ועד העמותה, לאור העיכובים הרבים בהקמת הפרוייקט, היא הוחלפה ע"י הועד בחברת ניהול אחרת. במשך שנים התקשתה העמותה להשיג ליווי בנקאי ומימון להקמת הפרוייקט עד שלבסוף, בשנת 2017, התקבל המימון המיוחל מחברת ילין-לפידות.

פרוייקט המגורים, שתוכנן ע"י משרד האדריכלים גלאור-פישביין, מונה 27 בניינים והוא ממוקם בליבה של שכונת אבני חן (קישור למפת חריש). אומדן המחיר שהוצג לחברי העמותה בתחילת הדרך עמד על כ-660 אלף שקלים לדירת 4 חדרים בסיסית ומאז הוא התייקר בכ-30% לפחות, אם כי נותר עדיין נמוך ממחירי השוק הממוצעים בעיר.

השפעה חיובית על מרקם החיים באבני חן

אתמול (ה') חתמה הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, על טופסי 4 לשלושה בניינים במתחם הדרומי של הפרוייקט (מתחם 14). טופס 4 נוסף, לבניין הרביעי במתחם, צפוי להתקבל גם הוא בימים הקרובים. המתחם המדובר, לצד מתחם נוסף בפרוייקט, נבנה ע"י חברת י. שטרן שבנתה פרוייקטים נוספים בחריש. התכנון האדריכלי והביצוע הקבלני הביאו בסופו של דבר לכך שהדירות עצמן, למרות העיכובים בדרך, נבנו בסטנדרטים גבוהים יחסית. העבודות על שאר בנייני הפרוייקט נמשכות והדירות בהן צפויות להימסר לדיירים באופן הדרגתי במהלך השנה הקרובה.

הבשורה המשמחת צפויה להשפיע לא רק על חברי העמותה שיקבלו את דירותיהן, אלא על השכונה והעיר כולה. התמשכות העבודות בליבה של שכונת אבני חן, המאוכלסת ברובה, היוותה מטרד עבור דיירי הפרוייקטים הסמוכים ולאיכלוסן הצפוי של מאות משפחות חדשות בשכונה צפויה להיות השפעה חיובית הן על מרקם החיים בה והן על העסקים הסמוכים.

ארנון רונד, יו"ר ועד העמותה ציין בפוסט בפייסבוק: "מדובר בארוע משמעותי בחיי הפרוייקט הכל כך מורכב הזה. אישית, כמי שמלווה את הפרויקט מתחילתו אני נרגש ביותר. בעיקר להביא בשורה לחברים שכל כך מחכים כבר לקבל מפתח לדירתם ולצמצם את ההוצאות החודשיות שלהם, בטח בתקופה כזו".

נחתמו טופסי 4 ראשונים בשכונת מעו"ף. מסירת הדירות לדיירים הראשונים של דונה במסגרת פרויקט 'מחיר למשתכן' בחריש תחל בקרוב

היום (א') נחתמו תעודות הגמר הראשונות בשכונת מעו"ף ל-6 בניינים הכוללים 208 יחידות דיור, שנבנו על ידי חברת הבנייה דונה במסגרת תכנית 'מחיר למשתכן'.

מדובר באישור ראשון של פרויקט מגורים בשכונת מעו"ף, השכונה הרביעית של חריש ובאכלוס ראשון בחריש של פרויקט מגורים השייך לתכנית הלאומית 'מחיר למשתכן'.

שכונת מעו"ף (בשמה הקודם שכונת מע”ר) היא השכונה הרביעית שמתאכלסת בחריש והיא מצטרפת לשכונות החורש, אבני חן ושכונת הפרחים בהן מתגוררים כבר למעלה מ-16,000 אלף איש.

השכונה בה נבנות על פי התכניות הקיימות כ-664 יחידות דיור בשלושה פרויקטים שונים של 'מחיר למשתכן' צפויה להתאכלס בחודשים הקרובים. שאר שטחי השכונה מתוכננים להיות שטחי ציבור ומסחר, אולם בשלב זה תכנון השכונה, שעבר ריביזיה, טרם הסתיים ולא ברור אלו מבני מסחר ימוקמו בשכונה והיכן. (לסיור מצולם בשכונה)

מן התכנית המקורית אושרה רק הקמתו של מתחם חירום והצלה אחוד. מתחם החירום יכלול תחנת משטרה כיבוי אש ומד”א ובנייתו צפויה להסתיים, על פי גורמי התכנון במועצה, רק בעוד שלוש שנים ויותר. עוד עתיד לקום בשכונה בניין העירייה החדש.

בשלב זה ידוע כי המועצה בונה עבור תושבי שכונת מעו"ף המתאכלסת מתחם גני ילדים, שעתידים להתחיל לפעול כבר בספטמבר 2020. המתחם ישמש גם כמרכז ציבורי עד להקמתו של מרכז קהילתי קבוע בשכונה.

ראוי לציין כי הפרויקט הראשון שקיבל טופס 4 מקדים את לוח הזמנים המתוכנן ואת מועד המסירה על פי החוזה בארבעה חודשים. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, בראשות דוד מגן, שמסרה את טופסי ה-4 ליזם ציינה כי היתה התגייסות מצד גורמים רבים על מנת להקדים את מועד המסירה ולהקל על הרוכשים בפרויקט.

מחברת דונה נמסר כי החברה שמחה לאשר כי התקבל טופס 4 ל-208 יח"ד בפרויקט מחיר למשתכן בחריש. החברה מאחלת לזוכים ברכת יישוב טוב ובהצלחה.

עיריית חריש, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש ורשות העתיקות יוזמים שותפות חינוכית חדשנית שמטרתה לספר את הסיפור ההיסטורי של האזור כולו. במסגרת היוזמה ייחשפו תלמידי חריש למורשת ההיסטורית העשירה של חריש וסביבתה

בסביבתה של חריש מצויים אתרים ארכיאולוגים חשובים. כמה מהאתרים נחפרו על ידי רשות העתיקות לפני כעשור במהלך עבודות הבנייה והתשתיות של העיר, וחלק מהשרידים הארכיאולוגיים תועדו וכוסו לשמירה לדורות הבאים. חלק אחר מהממצאים הועברו למחסני אוצרות המדינה, ובעתיד יועברו לתצוגות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ והאזור. כמה מהממצאים הארכאולוגיים המעניינים ביותר שנמצאו בחריש יוצגו לתלמידים במסגרת היוזמה החינוכית החדשה.

ראש העיר, יצחק קשת: "אני מברך על שיתוף הפעולה החדש שאנו יוזמים עם רשות העתיקות. שימור העבר מול הפיתוח העכשווי יתרום רבות לגיבוש זהותה של חריש ולעושרה הרוחני וההיסטורי של העיר".

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש חנכה החודש אתר אינטרנט חדש

הוועדה פועלת במודל ייחודי בישראל והדבר מתבטא בכל תחומי העשייה. מעט על הוועדה מתוך האתר החדש:

"כדי לזרז את הקמת העיר, הוכרז מרחב תכנון מיוחד הכולל את הגבעות שממזרח לכביש 6 ומדרום לכביש 65 (צמוד לכביש 6353) בהיקף של כ-5,000 דונם (140 מטר מעל פני הים). על המרחב הזה הופקדה ועדה מיוחדת לתכנון ולבנייה עפ"י סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

הוועדה המיוחדת שוקדת ופועלת לבניית אלפי יחידות דיור בקצב מהיר וברמה תכנונית גבוהה, מבלי לחרוג מהכללים, מהחוק ומהתקנות ובמטרה להפכה לעיר ואם בישראל.

עד היום הנפיקה הוועדה המיוחדת 5.500 היתרים לבניית יחידות דיור, ובכוונתה להגדיל מספר זה ל-6,000 עד סוף שנת 2015  ול-11,200 יחידות דיור עבור 50,000 תושבים עד סוף 2018."

האתר החדש נבנה מתוך רצון לספק גישה קלה ונוחה למידע מקצועי לכלל הגורמים העוסקים בתכנון ובנייה בחריש, ויחד עם זאת להנגיש את המידע והעדכונים השוטפים על הנעשה בתחומי הוועדה – לציבור הרחב.

המידע המקצועי הזמין באתר כולל – מעקב אחר בקשות רישוי בנייה, סיכומי ישיבות ועדה, גישה לתוכניות בניין עיר וכן פרסומים והודעות שונות בנושאי תכנון ובנייה בחריש.

מעבר לכך, מקפידה הוועדה לעדכן את הציבור באופן שוטף על הנעשה באמצעות כתבות ועדכונים שוטפים, תמונות שונות המשקפות את פעילות הוועדה והבנייה בעיר וכן קטעי וידאו קצרים המספקים הצצה לישיבות הוועדה. כמו-כן, ניתן דרך האתר ליצור קשר עם הוועדה ועם בעלי התפקידים השונים בה.

כתובת האתר החדש: harishpl.org

את תקציר ישיבת הוועדה מתאריך 10.9.15 ניתן לראות כאן (קטע וידאו מתוך האתר החדש):

השבוע ביקרנו שוב בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש.  בראש הוועדה עומד השר לשעבר דוד מגן ובימים אלה מסתיימת השנה הראשונה לכהונתו בתפקיד. סיומה של שנה ראשונה הוא מועד מצוין לשמוע על ההתרשמויות עד כה מקצב התפתחות העיר ועל התהליכים השונים שמובילה ומנהלת הוועדה, במישור התכנוני, להקמתה של חריש

הוועדה מופקדת בעבודתה על מרחב תכנון של כ- 5,000 דונם שהוקצו להקמתה של העיר החדשה. היא פועלת במודל ייחודי בישראל ומאגדת סמכויות של ועדה מקומית ומחוזית, הכל לטובת ייעול תהליכים וזירוז הקמתה של חריש, שהוכרזה כפרוייקט לאומי ע”י הממשלה עוד בשנת 2010.

בפגישה עימנו נכחו יו”ר הוועדה – דוד מגן, מהנדסת הוועדה – יבגניה מלכין ומנהל הפיתוח והתשתיות – משה כחלון.

נשמח להתחיל בתחושות האישיות שלכם – איך זה מרגיש לקחת חלק בבנייתה של עיר חדשה בישראל?

“אני בכל יום מתלהבת מחדש. לקחת חלק בבניית עיר חדשה זאת הרגשה מדהימה – לצאת החוצה, להסתובב בעיר ולראות את מה שאנחנו עושים על הנייר מופיע וצומח בשטח זה פשוט מדהים”, מספרת יבגניה. גם משה שמח לשתף אותנו בהתלהבות מעבודתו – “המכנה המשותף של כולנו כאן הוא ציונות נטו, בלי מחלוקת פוליטית, פשוט למצוא פתרונות דיור למצוקה שמדינת ישראל נמצאת בה. זה פרוייקט לאומי במלוא מובן המילה”.

דוד מוסיף – “יש כאן צוות מקצועי, חדור אמונה והתלהבות ואנחנו לוחצים במלוא כוחנו על הדוושה כך שבעוד כמה שבועות נוכל להכריז על הנפקת היתרי בנייה ל- 5,000 היתרי בנייה. בשבוע שעבר ערכנו סיור בעיר לנציגי משרד הבינוי ומשרדי ממשלה נוספים והם, על אף שמכירים את התהליכים המתרחשים, נותרו פעורי פה בהתלהבות מהממצאים הפיזיים בשטח”.

כיצד מתקדמת ההתפתחות התכנונית של העיר?

חברי הוועדה מספרים כי הם מקדישים מאמצים רבים לייעול תהליכים ושחרור חסמים מול גורמים שונים בעיר ובעיקר מחוצה לה. הנתונים כיום מראים שבממוצע, מהרגע שיזם מגיש תוכניות בנייה עוברים לא יותר מ 3-4 חודשים עד לקבלת היתר, בעוד שבערים אחרות הנתונים בפועל עומדים על 2-4 שנים (!).

שכונות הפרסה והצפונית הן שתי השכונות הראשונות של העיר, ששווקו ליזמים וקבלנים במסגרת המכרזים הראשונים בשנים 2012-3. בשכונות אלה תהליכי התכנון נמצאים כבר לקראת סיום ונותר לוועדה לאשר היתרים עבור כ-1,000 יח”ד אחרונות, רובן במסגרת המכרזים המאוחרים יותר שפורסמו בסוף 2013 ובמהלך 2014. “היום אנחנו יכולים לומר בוודאות שיש פתרונות מוחלטים לענייני מים, ביוב וחשמל ומקווים שעד סוף השנה יתקדמו מאד גם הליכים הקשורים לפתרונות תחבורה שעליהם מייד נפרט”.

הוועדה הפקידה לאחרונה תוכנית להרחבת הדירות בשכונות אלה ב 25 מ”ר לדירה וב-85 מ”ר לדירות הגג (25 + 60 מ”ר על הגג). מדובר על תוספת שטחי בנייה ללא תוספת יחידות דיור. “זו הטבה שמכוונת לדיירים ולא ליזמים, מתוך רצון לאפשר לתושבים, ברובם משפחות צעירות, לשפר דיור בתוך ביתם ולתמוך בהרחבת המשפחה בשנים הבאות”. התוספת תאושר ככל הנראה רק לאחר קבלת טופס 4 וניתן יהיה לממשה עבור אגפים שלמים בלבד.

שכונת המגף היא השכונה הבאה בחריש ומתוכננת להוסיף לחריש כ-3,000 יח”ד דיור. בימים אלה נסגר המכרז של רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי לשכונה זו והתוצאות צפויות להתפרסם לקראת סוף יוני.

בהמשך, וככל הנראה בתחילת 2016, יצאו המכרזים הבאים לשכונת "אור המזרח". התוכנית לשכונה זו נמצאת כבר בהפקדה והיא תוסיף לעיר כ- 2,100 יח"ד.

מתחם נוסף שייעודו טרם נקבע הוא מתחם של כ-500 דונם בחלקה הדרום-מזרחי של העיר. ייתכן כי ישמש כמרכז תעסוקה או כאזור לבנייה צמודת קרקע, אך כאמור טרם התקבלה החלטה בעניין.

ראו המחשה של שלבי ההתפתחות הבאים של חריש:

רוכשים רבים מוטרדים לגבי תחבורה ותעסוקה, מה תוכלו לספר לנו בהקשר הזה?

לגבי תחבורה, אומר דוד כי משרד התחבורה צפוי בסוף השנה לפרסם מכרז להקמת מחלף בכביש 65, כמה מאות מטרים מערבית לצומת משמר הגבול. “הנתונים מראים כי בשנת 2020 צפויים לנוע על כביש 574 (היום כביש דו-מסלולי) למעלה מ-16 אלף כלי רכב ביממה” אומר דוד. “המחלף החדש, יחד עם שדרוג הכביש (שייקרא בהמשך כביש 444) יאפשרו זרימת תנועה חלקה אל חריש וממנה החוצה”.

“בנוסף, קיימת הסכמה עקרונית מול מנכ”ל חברת דרך ארץ להקמת מחלף בכביש 6 ואנו מקווים שבסוף השנה יחלו בתכנון מפורט להקמתו. המחלף החדש מתוכנן לחבר את חריש למרכז הארץ כך שתהיה כניסה ישירה לעיר לנוסעים ממרכז הארץ צפונה ויציאה מתוך חריש ישירות לכיוון דרום”.

בנושא תעסוקה ומסחר מדובר בשלב ראשון על מע”ר (מרכז עירוני), שתוכנית להקמתו הועברה לאחרונה להפקדה וכוללת בין השאר, 120 אלף מ”ר של מסחר ותעסוקה. “המע”ר יכלול משרדים, שטחי מסחר, מלונאות, מבני ציבור וכן מתקן חירום והצלה עירוני אחוד. בהמשך יתווספו ככל הנראה אזורי תעסוקה אף גדולים יותר בצידה המזרחי של העיר”. מעבר לחריש עצמה, כמובן שקיימות גם אפשרויות תעסוקה רבות ומגוונות באזור כולו.

המחשה למחלף שמתוכנן להבנות בכביש 65:

ומה לגבי רכבת?

“בעניין הזה אין עדיין תוכנית מפורטת, יש מחשבות ותכנון רעיוני בלבד שמדבר על תחנת רכבת בחלקה הצפוני של העיר, צפונית לכביש הגישה לחריש הקיים היום. היה תכנון עקרוני של רכבת ישראל למסילה לאורך כביש 65 אך התכנון הזה בוטל ובמקום זאת צפוי ככל הנראה תוואי אחר שיעבור מחריש צפונה לכיוון רגבים ומשם למשמר העמק, אבל זה עדיין לא מגובש סופית”.

לסיכום, כיצד אתם מדמיינים את העיר בעוד 5-6 שנים מהיום?

משה מספר שזו שאלה שהרבה תושבים עתידיים שרכשו דירה בעיר שואלים אותו. “אני עונה לכולם את אותה תשובה – אופי העיר ייקבע ע”י האנשים שיגיעו, העיר עצמה מתוכננת כפלטפורמה מלאה לכל הצרכים והרצונות, משבילי אופניים, דרך שטחים ירוקים ומבני ציבור שפרוסים בשפע ברחבי העיר ועד לפתרונות מסחר ותעסוקה. התושבים החדשים יצטרכו לצקת תוכן ולהפוך את הפלטפורמה הזאת לעיר עם אופי שמתאים להם. אני יודע שגם המועצה המקומית פתוחה ומתחילה לייצר את הקשר הנדרש בנושא הזה מול התושבים העתידיים כדי להתאים את המענה בכל תחומי החיים לצרכים שיעלו מהאוכלוסיה עצמה”.

דוד מסכם ואומר שבראייתו “חריש בעוד 5-6 שנים תהיה עיר בת 60,000 תושבים לפחות. היא תהיה עיר מודרנית בכל מה שקשור לתשתיות ותציע לתושביה איכות חיים גבוהה. אין ספק שזאת תהיה חוליה חשובה בשרשרת ערי העתיד של ישראל”.

הפגישה עם יו”ר וחברי הוועדה מלמדת על עשייה רבה, התלהבות והתרגשות מהפעילות שמתבצעת כאן. חברי הוועדה נחושים לקדם את העיר וניכר כי המאמץ מתבצע מכל הלב ובמקצועיות רבה. מערכת חריש סיטי מאחלת להם המשך פעילות פורה!

מתעניינים בחריש? התרשמו מהפרוייקטים השונים