שיחות מונית בחריש: "מרמת הפשיעה, דרך איכות מוסדות החינוך ועד התפקוד של ראש העיר"
מימין: דודי בן דוד, מור זרח, אלירן אברהם
הם מסיעים ילדים לחוגים ומבוגרים למרפאות מחוץ לעיר, משמשים כמדריכים לתושבים חדשים ומשוחחים עם הוותיקים על הפוליטיקה בעיר. נהגי המוניות מור זרח, אלירן אברהם ודודי בן דוד מלווים, מאחורי ההגה, את התפתחותה של חריש ויש להם תובנות ברורות על האוכלוסייה המקומית, ביקורת על הכבישים בעיר והצעות לייעול התחבורה הציבורית
מור זרח מ"מונית חריש והסביבה" ואלירן אברהם מ"מוניות חריש הירוקה" הם מתחרים עסקיים, לכאורה. בפועל, השניים הם חברים קרובים ופועלים בשיתוף פעולה הדוק. הם גרים בסמיכות זה לזה, ואת המוניות הנוכחיות רכשו במהלך משותף. "כל אחד עם שם משלו והמנכ"ל של עצמו, אבל אנחנו מחלקים בינינו את העבודה בעת הצורך", מסביר זרח.
דודי בן דוד מ"מוניות חריש החדשה" מעסיק מספר נהגים בחברה שצומחת תחת ניהולו. בן דוד התחיל בקטן לפני חמש שנים וגדל יחד עם העיר. השלושה הם בני הדור החדש של נהגי המוניות: צעירים, מאירי פנים, סבלניים ובעלי תודעת שירות גבוהה.
היעדים המבוקשים ביותר
"העבודה שלנו מגוונת וכוללת נסיעות בתוך העיר ומחוצה לה. העיר הולכת וגדלה ואיתה היקף הצורך בשירותי מוניות. בשעות הבוקר היעדים המרכזיים שלנו הם בעיקר מוסדות חינוך ובערב מבקשים הלקוחות להגיע למוקדי הקניות השונים", משתף בן דוד.
"תחנות הרכבת בסביבה הם מהיעדים המבוקשים ביותר ועד לאחרונה, סניף הדואר בפרדס חנה היה גם הוא מבוקש מאוד, זה השתנה כאשר נפתח סניף הדואר בעיר", מספר אברהם ומוסיף, "אין עדיין את כל השירותים בעיר. בתחום שירותי הרפואה והבדיקות הרפואיות לדוגמה, חדרה היא היעד המרכזי".
מיתון תנועה? קטסטרופה
השלושה מבלים שעות ארוכות על כבישי העיר וגיבשו עמדה ברורה כלפי גישת מיתון התנועה בעיר. כזכור, נתיבי הנסיעה הצרים בעיר הם חלק מתפישה כוללת, שנועדה לשמור על בטיחותם של משתמשי הדרך. כיצד אם כן מעריכים את תכנון הכבישים, שזוכה לביקורת התושבים, הנהגים המקצועיים בעיר?
"אני מכיר כמובן את גישת מיתון התנועה שמונהגת בעיר אבל אני לא "קונה" אותה" מספר בן דוד. "לתחנות האוטובוס ברחובות אין מפרצונים ולכן כשאוטובוס עוצר בתחנה הוא למעשה חוסם את הנתיב, כך שזה לא מיתון תנועה אלא עצירת תנועה", הוא מדגיש ומוסיף: "כששני אוטובוסים צריכים לעבור אחד מול השני בכבישים של חריש אחד מהם צריך לקפל את המראה כדי לא לפגוע בשני. חבל שמקבלי ההחלטות לא עצרו בנקודת זמן מסוימת וחישבו מסלול מחדש בנוגע לתכנון התנועה אלא העדיפו לעצום עיניים ולהמשיך באותה גישה גם בשכונות החדשות שנבנו, בעיני מדובר בקטסטרופה".
תחבורה ציבורית: מענה חלקי בלבד
"חריש מאוד צפופה" מסכים אברהם, "יש זמנים בהם אפילו אני חושש לנסוע בעיר, בעיקר בצוהריים בשעת איסוף הילדים ממוסדות החינוך. יש לא מעט לחץ בכבישים בעיר", הוא משתף. "מצד שני, העובדה שיש המון ילדים בעיר מספקת לנו עבודה של נסיעות לבתי ספר, לגנים ולחוגים".
נהגי המוניות מודים שהמענה החלקי שמספקים כיום שירותי התחבורה הציבורית המקומיים ואל ערי הסביבה, עושה להם שירות טוב. "קו 22, קו האוטובוס הפנימי, לא נותן מענה מותאם לתושבים וכרגע נראה שהוא נוסע בעיר בעיקר ריק", מציין בן דוד. "כשהתושבים מבינים שכדי להגיע מנקודה אחת לאחרת בעיר, ייקח להם 40 דקות ויותר בקו הפנימי, הם מעדיפים לנסוע במונית.
"אם שואלים אותי", הוא מוסיף, "הגיוני יותר לחלק את העיר לשניים ולהפעיל שני קווים עם מסלולים נפרדים. כך הסיבוב של האוטובוס יארך מחצית מהזמן. בנוסף, אני שומע מנוסעים שזמני האוטובוסים מתחנות הרכבת אל חריש לא מתואמים עם הרכבות".
אברהם מסכים עם בן דוד ומוסיף: "בגלל שהתחבורה הציבורית בעיר לא במיטבה רבים נעזרים כאן במוניות, עבורנו זה טוב, אין ספק. רק הבוקר אספתי לקוחה שהמתינה לאוטובוס לפרדס חנה והוא פשוט לא הגיע".
זמני ההמתנה למונית התקצרו
השלושה כאמור חיים את השטח, מרגישים את הדופק של העיר דרך התושבים וערים לכל בפיתוח העיר. אלו תמורות מרכזיות הם מזהים בעיר בשנים האחרונות?
"בעבר נתקלתי לא פעם בלקוחות שביקשו לשלם על הנסיעה בהקפה או בתשלומים. כיום התופעות הללו כבר לא קיימות בעיר"
"כשהגעתי לחריש והתחלתי להפעיל את העסק היו כאן 3,000 תושבים. היום יש כאן פי 10 ובהחלט השינוי מורגש, ולא רק בכמות", מציין זרח.
"בשנים הראשונות היתה תחושה שהגיעה לחריש אוכלוסייה קשת יום, כעת, כשמחירי השכירות עולים ויותר אנשים רוכשים כאן דירה למגורים ולא להשקעה, זה מרגיש לאחרונה, שהאוכלוסייה שמגיעה לעיר היא יותר איכותית".
אברהם מסכים ומציין דוגמה: "בעבר נתקלתי לא פעם בלקוחות שביקשו לשלם על הנסיעה בהקפה או בתשלומים. כיום התופעות הללו כבר לא קיימות בעיר".
"גם רמת הסבלנות של התושבים התקצרה משמעותית", מספר בן דוד. "אם תאמר ללקוח שאתה עוד 10 דקות אצלו, מבחינתו זו קטסטרופה. בתחילת הדרך, לפני חמש שנים, אנשים הסכימו לחכות לנו בסבלנות חצי שעה ויותר, זו תקופה אחרת והאנשים שמגיעים הנה היום חושבים אחרת".
"בערים אחרות לא היו מחכים להם"
השלושה מסכימים כי על אף הצמיחה במספר תושבי העיר, תחושת המשפחתיות והקהילתיות עודנה נשמרת והיא באה לידי ביטוי גם בעבודה מול הלקוחות: "העיר קטנה, כולם מכירים את כולם ויש לא מעט לקוחות שלנו שהפכו להיות כמו משפחה, אתה יודע כבר הכול עליהם והם עליך, ויש הרבה פירגון הדדי גם בין הנהגים וגם מהתושבים", משתף אברהם.
בן דוד מציין מגמה נוספת: "מרגיש לי שהתושבים כאן מרגישים מאוד "בנוח" בכל הקשור לתקשורת עם נהגי המוניות, והם מצפים שהנהג יתקשר אליהם כשהוא למטה. בערים אחרות לא היו מחכים להם".
הוא גם מצטער על תופעה נוספת שהוא מזהה: "מה שבעיקר בא לידי ביטוי הוא קצב התחלופה הגבוה של התושבים. אנחנו כל הזמן מכירים ופוגשים לקוחות חדשים. לצערי, אני מזהה לאחרונה שהתושבים הוותיקים יחסית עוזבים ומגיעים במקומם תושבים חדשים. היעדר אזור תעשייה ומקומות תעסוקה בחריש מכריעים לא מעט תושבים".
בין הפריפריה למרכז
למרות הגידול באוכלוסייה, עדיין הפרנסה אינה מצויה בשפע והנהגים המקומיים, שמספרם מוערך בין 15-9, עובדים קשה. "בעיר ממוצעת נהג מונית עובד 9-8 שעות כדי להרוויח מספיק. בחריש, לעומת זאת, צריך לעבוד מסביב לשעון. הפרנסה כאן היא יותר מאתגרת", מודה זרח והוא גם מונה את ההבדלים בין חריש למרכז הארץ.
"באזור גוש דן או בערים גדולות כמו תל אביב הביקוש למוניות גדול יותר ממספר סיבות, מצוקת החניה, חלק מהתושבים לא מחזיקים כלל ברכב בגלל תשתיות טובות של תחבורה ציבורית וגם מדובר באיזורים שוקקי חיים. לעומת זאת, בחריש מרבית התושבים מחזיקים רכב פרטי, ומי שמשתמש בעיקר בשירותי המוניות משתייך למצב סוציו-אקונומי נמוך. אלו תושבים שצריכים להגיע לקניות בסופר או לקופת החולים. בתל אביב, להבדיל, יזמינו נהג מונית כדי לנסוע למסיבות, למסעדות או לים".
"ריח הבחירות נכנס גם למונית"
כך או אחרת, רבים מתושבי העיר נעזרים בנהגי המוניות בעיר ושיחות אקראיות בין הנהגים לנוסעים מתפתחות בנושאים של רומו של עולם. מה מעסיק את החרישאים?
"תושבים חדשים רוצים לשמוע את חוות דעתנו על העיר ומבקשים בנסיעה קצרה לאסוף כמה שיותר מידע על השגרה בחריש, מרמת הפשיעה, דרך איכות מוסדות החינוך ועד אופן התפקוד של ראש העיר", מספרים זרח ואברהם.
"התושבים החדשים מנסים להבין ולחקור איפה כדאי לאכול ובאלו עסקים מומלץ לבקר. אני משתדל להמליץ בצורה אדיבה. אנחנו כמובן לא מקבלים אחוזים מהעסקאות הללו", מוסיף בן דוד בחיוך ומתייחס גם למתעניינים בעיר: "אלה שמגיעים לחפש דירות לרכישה או לשכירות, מנסים להבין באיזה אזור כדאי לגור, מהי השכונה הכי טובה ואיזה צביון יש לכל רחוב. אני מסביר לכולם שחריש מאוד מעורבת וזו עובדה מוגמרת, ושבכל בניין הם ימצאו את מגוון האוכלוסיות".
"כמובן שעניינים אקטואליים ברמה הארצית לא פוסחים על המתגוררים בחריש, בין אם מדובר במצב הביטחוני, או ביוקר המחייה, כל נושאי השיחה האלה שכיחים מאוד במונית", מוסיף זרח.
"לאחרונה גם נושאי פוליטיקה צוברים תאוצה, הן בעניין הבחירות הארציות הקרובות והן בעניין הבחירות המקומיות המתקרבות, ריח הבחירות באוויר והוא נכנס גם למונית," מציין בן דוד. "השיחות עם התושבים הוותיקים יותר, מתגלגלות בעיקר סביב נושאים הקשורים בעתיד העיר וקצב הפיתוח שלה".
"כשנושאים פוליטיים עולים בנסיעה אני מנסה "לקרוא" את הדעות הפוליטיות של הלקוח, עושה את ההתאמות שלי ומנסה לזרום איתו באותו הראש. במובן מסוים אנחנו פוליטיקאים בעצמנו", מסביר זרח בחיוך. "אנחנו מספקים שירות פסיכולוגי בחינם", משתף בהלצה בן דוד. "ללקוחות במונית נוח להיפתח מולנו, לפרוק, לשתף בעיקר כי מדובר במפגש של כמה דקות שלאחריו הם יצאו מהמונית וימשיכו בדרכם".
ואילו אברהם מסכם: "אנחנו מצידנו משווקים את העיר בצורה חיובית. אנו אוהבים את העיר ורוצים להמשיך לתת פה שירות טוב לכולם".
לקריאה נוספת: קיץ חם בשוק הנדל״ן בעיר: ״היתה ממש התנפלות, תוך שעה חתמנו על חוזה״
