ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר העירונית החדשה שמות דגש על חולשת התוכנית בנוגע לפתרונות תחבורה אזוריים שכבר כיום מתקשים להתמודד עם העומס בכבישים. תוכנית המתאר גם אינה מספקת פתרונות ניקוז ונגר הגורמים להצפות. התנגדויות נוספות נרשמו ביחס להקמתו של בית החולים המתוכנן בעיר, ולשינוי מרקם שכונת מעו"ף בעקבות ההיתר  לבינוי רבי קומות

תוכנית המתאר החדשה של חריש יצאה לדרך ביוני 2022 ואושרה להפקדה מספר חודשים קצר לאחר מכן. באופן רגיל, תהליכי התכנון של תוכנית מתאר חדשה אורכים זמן רב, אולם מועד פקיעת המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בדצמבר 2023, האיץ משמעותית את התהליך.

כעת מתקדמת התוכנית לשלב הבא. לדברי מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בסוף אוקטובר תדון הוועדה בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר. בסיום הדיון  תחליט הוועדה אם לקבלן או לדחותן.

עיון בהתנגדויות שהוגשו על ידי 10 גופים שונים חושף את החששות הכבדים של יישובי הסביבה מהעומס התחבורתי שחריש יוצרת באזור ומהיעדר פתרונות מספקים. חשש משמעותי נוסף הוא מההשלכות הסביבתיות כדוגמת שיטפונות שפגעו בשטחים החקלאיים בסביבה ופגיעה בערכי טבע עם התפתחות וצמיחת העיר.

מועצה אזורית מנשה: פתרונות תחבורה

מועצה אזורית מנשה, אליה שייכים יישובי הסביבה העוטפים את חריש, ציינה בהתנגדות שהגישה כי תוכנית המתאר החדשה של חריש מוסיפה 2,034 יחידות דיור בתחום העיר הקיימת ומקדמת ציפוף משמעותי וצמיחה במספר התושבים. עם זאת, התוכנית אינה מספקת פתרונות תחבורה הולמים לחיבור העיר למערכת האזורית.

"כבר כיום קיימים עומסי תנועה כבדים במערך הדרכים הסובבות את חריש ומשפיעות באופן ישיר על יישובי מוא"ז מנשה", ציינה לאה פרי, מהנדסת מוא"ז מנשה והוועדה לתו"ב מנשה-אלונה.

לדבריה, מקטע כביש הכניסה הדרומי 611 – מצומת נרבתה לחריש – מספק מענה חלקי בלבד מאחר ואינו מקשר את יישובי צפון השומרון ויישובי מנשה כציר עוקף לחריש. בהתאם, מבקשת פרי כי אישור תוספת יח"ד וציפוף מגרשי המגורים יעשה לאחר ביצוע כביש עוקף חריש 611 בשלמותו מצפון השומרון ועד דרך 574/444.

קיבוץ מצר: כביש 611 כקו גבול

אזכור נוסף מקבל כביש 611 העתידי בהתנגדות שהגיש קיבוץ מצר. החשש העיקרי אותו מביע הקיבוץ השכן הוא מזליגת פיתוח העיר חריש לשטחים החקלאיים הפעילים. בהתאם, מבקש הקיבוץ להדגיש כבר במסגרת תוכנית המתאר את חשיבות תכנון כביש 611  כחייץ אפקטיבי מהותי בין הקיבוץ לבין רובע חריש דרום המתוכנן.

"כך, כביש 611 יהווה חיץ וגבול דרומי מובהק וסופי לשטח הפיתוח העירוני של חריש, וזאת, בין היתר, על מנת למנוע זליגה נוספת של הפיתוח העירוני לכיוון הקיבוץ ושטחיו החקלאיים, תוך פגיעה חמורה בקניינו", כותב מזכיר הקיבוץ.

שמירת שטחים לרכבת והוספת מסופי תחבורה

התחבורה האזורית זוכה לאזכור נוסף בהתנגדות של מ.א מנשה, הפעם, בהתייחס להכרעה על תוואי מסילת מנשה במקטע הדרומי – שטרם התקבלה. החלופה האחרונה שהתפרסמה בנובמבר 2022 כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון מור בכניסה לעיר, ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש שש בצידו המערבי.

עם זאת, על השולחן מונחות גם חלופות נוספות לבחירה, וביניהן חלופת מנהרה תת קרקעית (חלופה 4) העוברת במרכז העיר חריש ממזרח לכביש 6 ומספקת מענה לתחבורה ציבורית בתוך העיר חריש. זוהי החלופה המועדפת על מועצה אזורית מנשה. בהתאם, מבקשת מהנדסת המועצה כי תוכנית המתאר של חריש תשמור מקום לחלופות הרכבת בתחום העיר על מנת שתתאפשר בעתיד הקמת תחנה בחריש.

כדי להקל על עומס התנועה, הגישה גם חברת נתיבי איילון התנגדות המבקשת לעגן במסגרת תוכנית המתאר את מיקומם של מסופי התחבורה בחריש.

נתיבי איילון מבקשת להוסיף לתוכנית המתאר, מעבר למסוף התחבורה המערבי המצוי בבנייה ומופיע בתוכנית, שני מיקומים: מסוף בשכונת מעו"ף המחולק בפועל לשניים: צפוני תפעולי, ודרומי מסוף נוסעים ומסוף נוסף בחריש דרום.

החשש: מי נגר והצפות ישובי הסביבה

נושא נוסף שעולה מהתנגדויות שהגישו מ.א מנשה, קיבוץ מצר וכפר מייסר הוא חוסר ההתייחסות בתוכנית המתאר לפתרונות ניקוז ומניעת הצפות – כנדרש. בניית העיר חריש, ללא פתרונות ניקוז מתאימים גרמה בעבר להצפות משמעותיות ולנזקים בשטחים החקלאיים של קיבוץ מצר וכפר מייסר. על פי המתנגדים הלקחים לא הופקו ותוכנית המתאר לא מתייחסת לנושא.

"אין ולא קיים פתרון הולכה וניהול ניקוז המים מחריש ועד לנחל נרבתה. נכון להיום כל חורף לא ניתן להגיע לאדמות מייסר בגלל הצפות בגשמים דבר שמהווה סכנת הצפה ואף סכנת פגיעה בנפש והן פגיעה ברכוש וגזילת הזכות להגיע לקרקעות של התושבים", כותב איימן אבו ארקייה, בהתנגדות שהגיש בשם ועד הכפר.

מועצה אזורית מנשה מוסיפה בנושא: "מי נגר עילי בכמות ובעוצמה הזאת, מכוון חריש לכיוון נחל מצר (נרבתה) וכפר מייסר, לא היתה קיימת בשנים שעברו והיא נוצרה כתוצאה ישירה מהרחבת חריש ובניית שכונות חדשות ללא היערכות כנדרש.

מ.א מנשה דורשת כי התוכנית הכוללנית תכלול פתרונות ניקוז והעשרת מי תהום בתחומה ותכנון פתרונות קצה. עוד מבקשת המתנגדת כי ההתייחסות לנושא הניקוז והנגר יבוא לידי ביטוי במסגרת היתרי הבנייה שעיריית חריש תפיק ליזמים.

החברה להגנת הטבע: מתנגדת לבי"ח בחריש

החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות לתוכנית המתאר ובמרכזה הקמתו המתוכננת של בית חולים בשכונת מעו"ף. ארז ארד, נציג החברה, מציין בכתב ההתנגדות כי המיקום שנבחר, בצפון מזרח מעו"ף הוא כיום שטח פתוח בעל ערכי טבע גבוהים ומוגנים.

"תושבי חריש, אום אל קוטוף והסביבה יכולים להמשיך להפיק הנאה ממרחב פתוח זה". ארד גם מדגיש כי מבחינה אקולוגית, זהו אזור ליבה למינים רבים של בעלי חיים וצמחים.

למעשה, החברה להגנת הטבע כופרת בצורך בהקמת בית חולים בחריש ומציעה שתי חלופות, טובות יותר לתפישתה. האחת, הקמה של בית חולים ביישובי ואדי ערה – בה מצוייה רוב האוכלוסייה שמתגוררת במרחב שבין חדרה לעפולה. ישובים אלה גם סמוכים לכביש 65 המהווה ציר מרכזי. לדברי ארד הקרבה לכביש היא יתרון משמעותי בניגוד לחלופת חריש שאינה מחוברת לכבישים מהירים ודורשת פיתוח תשתיות תחבורה, שמשמעותן פגיעה נוספת בטבע.

חלופה שנייה: "הקמת בית חולים כללי בתוך המתחם הגדול של בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", כפי שמציעה ומבקשת מועצה אזורית מנשה. בית חולים זה פרוס בצורה נרחבת ובזבזנית בשטח על פני יותר מ-500 דונם ובתכנון נכון הוא יכול לקלוט עוד בי"ח כללי מודרני בשטח הנדרש".

תושבי מעו"ף: שמירה על המרקם הקיים

פיתוח שכונת מעו"ף עומד במוקד של התנגדות נוספת שהגישו 93 מתושבי השכונה. אלה התארגנו וחתמו יחד על התנגדות לבינוי מגדלים ורבי קומות בשכונה.

לדבריהם, התוספת המשמעותית של מאות יחידות מגורים בשכונה כמו גם תוספת של למעלה מ-90 אלף מ"ר שטחי תעסוקה אושרו מבלי שהתוכנית המופקדת בחנה באופן מלא וכפי שנדרש בהליך התכנון, את אתגרי התעסוקה והתחבורה בשכונה.

לדברי התושבים, נדרשת בדיקה מקיפה לכושר הנשיאה (capacity) של הקרקע לתוספת שטחים אלו ע"ג התשתיות הקיימות ולכן הם מבקשים לבטל את הפקדת התוכנית ולבצע בחינה מחדש לכל התוכנית.

בנוסף, דיירי השכונה מתנגדים לשינוי מרקם השכונה ולהגדלת זכויות בנייה של מגדלים עד 18 קומות. לטענת המתנגדים, תוכנית זו תביא הלכה למעשה, לכליאת בנייני המגורים שגובהם עד כ-10 קומות על ידי מבני מסחר תעסוקה ומסחר בגובה כפול.

המתנגדים מבקשים כי במידה והתנגדותם הכוללנית לא מתקבלת להחריג את המגרשים הנושקים למתחמי המגורים הנוכחים (מתחם 1) ולהשאיר את התב"ע הנוכחית, לפיה הבינוי בשכונת מעו"ף של מבני תעסוקה ומסחר הוא של 5 עד 7 קומות בלבד. את הבנייה לגובה הם מבקשים להגביל למתחם 2 בלבד.

"ערים רבות בארץ ובעולם מצליחות לייצר עירוניות איכותית, להגיע לצפיפות גבוהה – וללא מגדלים", כותבים התושבים ומסכמים בבקשה כי "בינוי המגורים בשכונה ישמר בבנייה מרקמית התואמת לאופי הסביבה".

גילוי נאות: הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף וחתומה על ההתנגדות לפיתוח השכונה בהתאם לתוכנית המתאר הנוכחית

לקריאה נוספת: תוכנית המתאר אושרה להפקדה: 2,000 דירות יתווספו לשכונות הקיימות

תוכנית אב של המשרד להגנת הסביבה סימנה את השטחים הפתוחים של מייסר-חריש כ"צוואר בקבוק" – אזור המצוי תחת לחצי פיתוח ועלול להוביל לפגיעה קריטית בבעלי חיים וצמחיה. לצד זאת המסמך מציע שלל המלצות ליישום, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי

בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על המסדרון האקולוגי המזרחי בין ואדי ערה למודיעין. התוכנית, במימון הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים של רשות מקרקעי ישראל, ובשיתוף משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל, מהווה בסיס וסל כלים מומלצים לשיפור תפקוד צווארי הבקבוק במסדרונות האקולוגיים בישראל – אותם מקומות צרים, מאוימים, הנתונים להשפעות ולחצים רבים.

צוואר הבקבוק של מייסר-חריש

התוכנית עוסקת במקטע הנפרש על פני כ-50 קילומטר, מתחומי המועצה האזורית מנשה בצפון, בסמוך לכביש 65, ועד לעיר מודיעין במרכז. מקטע זה במסדרון הוא החשוב והמשמעותי ביותר בישראל, שכן הוא עובר באזור המאופיין בפיתוח המוגבר והרציף ביותר במדינת ישראל, ומצוי בין שטחי בינוי ופיתוח ממערב, לבין גדר קו התפר ממזרח.

בנוסף, במקטע זה צווארי בקבוק רבים – אזורים שבהם המסדרון האקולוגי צר במיוחד שמובילים לפגיעה בתפקוד המסדרון.

במקטע זה בלבד נמצאו 47 צווארי בקבוק, לצד 12 צווארי בקבוק עתידיים הצפויים להתהוות, אם יתממשו התוכניות שטרם אושרו להפקדה. מתוכם, זוהו 16 צווארי בקבוק כקריטיים, אשר אין להם חלופה נוספת, ולכן חסימתם תהווה קיטוע מלא למסדרון המזרחי.

התוכנית מקנה סל כלים לאיתור וטיפול ב-10 צווארי בקבוק קיימים ופוטנציאליים, אחד מהם הוא צוואר הבקבוק של מייסר-חריש.

האיומים: מצר מדרום, חריש מצפון

אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע ואחד ממחברי התוכנית מסביר: "התוכנית בחרה להתייחס באופן ספציפי ל-10 מסדרונות אקולוגיים בלבד מתוך כ-50 משום שאלה מסדרונות עם סיכוי גבוה לכשל קריטי. אפשר לקרוא להם מסדרונות "אדומים" ולהתייחס לבחירה בהם כאל התראה חשובה. אם המסדרונות האקולוגיים האלה ייפגעו, הם יביאו לכשל בכל המסדרון. אלו אזורים קריטיים".

מה הופך את מסדרון מייסר חריש למסדרון קריטי?

"בחריש יש הרבה שטחים טבעיים חשובים כמו שטחי יער משמעותיים, שטחי חורש עם צמחיית שיחים המשמעותית מאוד למיני בעלי חיים רבים כמו צבאים. זהו בית גידול משמעותי עם עושר מינים מאוד גדול, אבל הוא מצוי בלחצי פיתוח ובנייה משמעותיים".

דו"ח קק"ל: "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל"

לחצי הפיתוח אליהם מתכוון זנזורי הם פיתוח מאסיבי של העיר חריש לכיוון דרום ובנייה של רובע חריש דרום, בחלק הצפוני של צוואר הבקבוק. בנוסף, גם קיבוץ מצר יתרחב בגבול הדרומי של צוואר הבקבוק ובמרכז המסדרון האקולוגי עתיד לעבור כביש היציאה הדרומי, כביש 611, שיחצה ויקטע את צוואר הבקבוק מכיוון כביש 6.

הצבי הארץ-ישראלי כדגל התראה

חלק ניכר משטח צוואר הבקבוק באזור חריש-מייסר הוא יער המורכב מפסיפס של חקלאות אקסטנסיבית של מטעי זיתים (בעל ושלחין), שדות תירס, מטע אפרסמון, וגידולי שדה. בנוסף, יער נטוע מהווה כשליש משטחו של המסדרון ונחל נרבתה זורם במרכזו. שטח צוואר הבקבוק משמש למעבר עבור בעלי חיים רבים: עופות דורסים כמו חיוואי הנחשים ועקב עיטי, שפע של עופות ושפע חוגלות וכן יונקים כמו צבי ארץ-ישראלי, צבוע מפוספס, גירית מצויה וארנבת מצויה.

מיקומו של צוואר הבקבוק לצד עיר גדולה, שצפויה להכפיל את אוכלוסייתה בשנים הקרובות, ושטחי היער המשמעותיים בו, ממקדים את ההנחיות לשמירה על היער כאזור מעבר ומחיה, כדי שהאוכלוסיות המקומיות והמינים הנמצאים בסכנת הכחדה, המתקיימים בו כיום, ישרדו לטווח ארוך. לשם כך הוגדר הצבי הארץ-ישראלי, כמין-דגל התראה לניטור בצדו המזרחי של המסדרון לכיוון צפון (שכונת בצוותא).

אין הגנה סטטוטורית על השטח

התוכנית בוחנת בצורה מעמיקה את מסדרון מייסר-חריש ומפרטת שלל המלצות לשמירה. עם זאת, אין מדובר במסמך סטטורי מחייב, אלא בתוכנית אב בלבד. הביצוע, השמירה בפועל והמעקב אחר ההנחיות לא נמסר לשום גורם ספציפי. זנזורי מודה שזה אכן עקב אכילס של התוכנית.

"חריש היא שחקן חדש בשטח רווי שימושים והיא הפעילה מגה שימוש על השטח הפתוח. זה קרה בעבר גם במודיעין שנבנתה על מסדרון אקולוגי והשאירה רק שטח פתוח קטן אבל מתפקד . התנהל שם מאבק גדול וארוך של 20 שנה על הגבעות הדרומיות שהפכו רק בשנה האחרונה לגן לאומי – התושבים הצליחו להפוך את השטח למוגן".

האם המסמך נותן הגנה למסדרון האקולוגי של חריש?

"לצערי, זוהי תוכנית אב לא סטטורית ולא מחייבת אלא מכוונת בלבד. במקרים כאלו לציבור יש חשיבות גדולה. פעילי טבע יכולים לנטר את המתרחש במסדרון ולוודא שאין שימושים שפוגעים בו כמו גידור או שפיכת פסולת בניין. אין כיום בישראל גוף שיכול לשמור על השטחים הפתוחים לבדו ולכן לציבור יש אחריות".

האם גם לעירייה יש אחריות על השטחים הפתוחים שמקיפים את חריש?

"עירייה אחראית על השטח המוניציפלי שלה ונותנת שירותים מסוגים שונים לאזרח. אני חושב שתושבים היום לא מסתפקים רק בקבלת שירותי חינוך, תרבות ו/או אשפה אלא רוצים איכות חיים שבאה לידי ביטוי בשמירה על השטחים הפתוחים המצויים סביב הישוב ומהווים עבורם ריאה ירוקה. תפקידה של רשות מקומית חכמה הוא לאמץ את השטחים האלה לטובת איכות החיים של התושב".

המחסום האקוסטי השקוף

עיון בהמלצות הספציפיות לשמירה על מסדרון מייסר-חריש מגלה כי מגוון ההמלצות רחב ומתייחס הן למצב הקיים הדורש שיפור ושינוי כמו גם  להערכות עתידית. כך לדוגמה, בהמלצות לשמירה על איכות בתי הגידול של בעלי החיים מוצע כי יש לטפל בקטל ציפורי שיר הנגרם מן המחסום האקוסטי השקוף על כביש 6 .לצורך כך יש לצמצם את שטח הקיר האקוסטי השקוף ולהוסיף דגמים על פני המשטח השקוף או לסמנו באמצעות דפוס  UV על גבי הזכוכית (שנראה על ידי ציפורים).

המלצה נוספת היא לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה, בדגש על כתמים עשבוניים ושיחיות וצמחיית נחלים מעוצה – צמחיית השיחים היא חיונית לצבאים, כיוון שהיא מעניקה להם מחסה והסוואה כמו גם את היכולת לראות מרחוק טורפים קרבים.

שמירה במהלך הבינוי ולאחריו

המלצות נוספות ספציפיות עוסקות בתכנון ובינוי עתידי. כך לדוגמה, אחת ההצעות היא לתכנן מעברים הכרחיים בכביש הגישה מכביש 6 לחריש; יש לאתר את המעבר הקצר ביותר המוביל משטח טבעי לשטח טבעי ולעבוד ככל האפשר עם הטופוגרפיה הטבעית במינימום הפרות קרקע בסביבת המעבר;

עוד המלצה מתייחסת לכביש הכניסה הדרומי לחריש, שעובר על גשר. יש לתכנן גשר צר ככל האפשר (ללא מדרכת הולכי רגל) ולשמור על המופע הטבעי בין עמודי הגשר ללא יצירת חסימה כלשהי של תוואי השטח הטבעי.

המסמך מתייחס גם לפרק בו העבודות להרחבת חריש מתבצעות וממליץ לשמור על ציר תנועה מרחבי פתוח; מחנה קבלן, שטחי המערומים ושטחי ההתארגנות יוגבלו לתחום קווי הפרויקט; יש להקפיד על השבת המצב לקדמותו בתום העבודות. בנוסף, יש להימנע מעבודות בשעות הלילה;

ההתנהגות בשטח קובעת

המלצות ספציפיות קיבלה טיילת חריש: כך לדוגמה, מחברי המסמך מציעים לצמצם השפעות שוליים בקו המגע עם חריש ולתכנן טיילת היקפית שתהווה חיץ ותגדיר בבירור את קו הממשק בינוי-יער. עוד הם מציעים לחסום פעילות מוטורית (בעיקר אופנועי שטח) בדגש על המתלול הדרומי של נחל נרבתה ובמעברים תת-קרקעיים מתחת לכביש 6 באזור חריש.

המלצה נוספת היא ליצור מוקד כניסה מסודר (או שניים) שירכזו את עיקר פעילות המטיילים במסדרון ובשטחים הפתוחים. כמו כן מומלץ לבחון סימון שביל שמתחיל במצפור רז טבי החדש בחריש, לאורך כביש 6 לכיוון תל זאבים שיסתיים בחניון מוצע בחלקו הצפוני של התל.

המומחים מציעים גם לתחום את שביל המטיילים והאופניים לצד הנחל בשביל ליד מייסר, באמצעות צמחייה גבוהה ומסכמים בהצעה להציב שילוט הסבר על חשיבות היער והמסדרון האקולוגי, ושילוט המורה בין השאר, על טיול עם כלבים קשורים ברצועה ושמירה על הניקיון.

"חלק מן ההמלצות ניתנות לביצוע בקלות יחסית ואחרות דורשות מאמץ והכוונה אך הן ניתנות לביצוע וטוב יעשו כל הרשויות המעורבות אם יקפידו לשמור על ההנחיות לטובת העתיד של ילדינו באזור", סיכם זנזורי.

לקריאה נוספת: אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש

עצים עתיקים, מעיינות נסתרים, נחלים, ברווזים ודו-חי בסכנת הכחדה – כל אלה מחכים לכם במרחק קצר, בסביבות העיר חריש. צאו ותיהנו

צילומים: לידור שקד

אחת ההנאות הגדולות היא לגלות מקומות חדשים שטרם הכרנו, לפגוש אנשים שלא ציפינו להכיר ולראות את הטבע במלוא הדרו ותפארתו. את כל אלה מספק לנו טיול. ולא, לא צריך לקנות כרטיס טיסה, לתכנן הרבה מראש או לרכוש ציוד מיוחד. אפשר בקלות לארוז מספר כריכים ולצאת לסביבה הקרובה של חריש. העיר מוקפת בטבע ומשופעת במסלולים קלים המתאימים לכל המשפחה ולכל עונות השנה.

ריכזנו עבורכם ארבעה מסלולי טיול קלים ונגישים: תל זאבים, עין ארובות, נחל עירון תחתון ומסלול רכיבה מחריש לקיבוץ מצר.

מסלול רגלי: תל זאבים

גבעה מקסימה ונגישה המאפשרת לתושבי חריש בריחה אל הטבע, נופים יפים, צל והמון שלווה וכל זאת מבלי להיכנס לרכב. על פי הממצאים הארכיאולוגים שנמצאו בתל, האזור היה מיושב בתקופה הכנענית התיכונה המאוחרת (2200-1200 לפני הספירה הנוצרית), בימי שיבת ציון ולמן התקופה הביזנטית ועד לימי הביניים. על אף תנופת הבנייה בשטחים סביבו, נשמר התל ברובו ללא שינוי, ועתה הוא מהווה סביבה טבעית נגישה וצמודת דופן לשכונת הפרחים בחריש.

נקודת מוצא:  מאחורי תחנת האוטובוס בקצהו המערבי של רחוב יקינטון בחריש מצויה הכניסה אל החורש. פונים שמאלה בהתפצלות הראשונה וממשיכים ישר במעלה השביל. לא קיים שילוט אל התל, אך אל דאגה, הדרך אינה מסובכת.

מסלול הטיול: מסלול ההליכה הוא היקפי (מעגלי) ואורכו כקילומטר. בהליכה נינוחה ולא מהירה המותאמת למשפחות עם ילדים הזמן הנדרש לסיום המסלול הוא כ-30 דקות בלבד. כאמור, הדרך אינה מסומנת או משולטת אך היא ברורה ומוסדרת לכל אורכה ומציעה לצועדים מסלול מוצל ונעים, וזאת הודות לעצי אלון, ברוש ואורן המצויים שם. ההליכה בשביל נוח ובדרגת קושי – קלה, עם זאת, השביל אינו מתאים לעגלות. המטיילים הסקרנים ימצאו על התל הסתעפויות, שבילים רבים ופינות מוצלות רבות לעצירות מהנות של שתייה או ישיבה ארוכה יותר לפיקניק. הדרך נקייה מאוד – שימרו עליה. מראש התל ניתן להשקיף מערבה על שכונת החורש בחריש ודרומה אל הכפר מייסר.

 דרגת קושי: קלה. המסלול מותאם למשפחות עם ילדים; אינו מתאים לעגלות;

זמן משוער: 30 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE: רחוב יקינטון פינת סביון, חריש;

מסלול רכיבת שטח: מחריש למצר

בנקודת החיבור בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא קיים מסלול רכיבה נוח ונגיש המאפשר לתושבי חריש לצאת מהעיר אל המרחבים הירוקים של האיזור. המסלול מתאים גם לחובבי ריצה.

נקודת מוצא: בכיכר הדרומית ביותר בשדרות האחווה המחברת בין שכונות הפרחים ובצוותא ממשיכים ישר אל השדות. מתחברים לשביל הכורכר הפונה שמאלה, חולפים על פני מטע זיתים משמאל ופונים ימינה, שם כבר תמצאו דרך מסודרת.

מסלול הטיול: המסלול מתאים לרוכבים מתחילים, ליחידים, זוגות ואף משפחות. אורכו כ-4 קילומטרים והוא אינו מוצל. משך הרכיבה המשוער בקצב איטי הוא כ-15 דקות לכל כיוון.

השביל מתעקל מערבה ודרומה ועוקף משמאל מטע אבוקדו וכרם גפנים צעיר. לאחר רכיבה של כ-2 קילומטרים מגיעים אל הכניסה החקלאית של קיבוץ מצר, אסם החציר ומאגר מי הקולחין של הקיבוץ.

דרגת קושי: קלה. המסלול מותאם גם לרכיבת ילדים;

זמן משוער: 20-30 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה, למעט בימים גשומים ושבילים בוציים;

WAZE: שדרת האחווה, פינת יקינטון , חריש;

קונים? מוכרים? שוכרים? משכירים? הכל במקום אחד – לוח הנדל"ן של חריש

להגיע עם הרכב: עין ארובות

עצי תאנה, אמת מים קרירים, צמחייה עשירה, שני מעיינות ודו-חי בסכנת הכחדה – כל אלה מצויים בשמורת הטבע המקסימה, עין ארובות, המצויה במרחק נסיעה של 10 דקות בלבד מחריש.

בתחומי השמורה נובעים שני מעיינות עונתיים, הנוטים להתייבש בסוף הקיץ. בתקופת המנדט הבריטי הוקמו סביב המעיינות קירות שיצרו שתי בריכות. דרך הגישה אל המעיין והשבילים בשמורה שוקמו לזכרו של איציק דורי, רכז הביטחון של קיבוץ מצר, שנרצח בפיגוע שארע בקיבוץ בשנת 2002. אנדרטה לזכרו מוצבת בראשית המסלול.

נקודת מוצא: מחריש נוסעים צפונה בכביש 574 ורגע לפני הצומת המרומזר פונים ימינה אל אנדרטת משמר הגבול. חוצים את המנהרה החולפת מתחת לכביש 65 ופונים שמאלה בשילוט החום אל 'משמר הגבול'. מטרים בודדים לאחר מכן פונים שוב שמאלה בדרך עפר קצרה המתעקלת דרומה וימינה. לאחר כמאה מטרים נוספים מגיעים אל החניה הקטנה בסמוך למטע התאנה ומשם נכנסים רגלית אל השמורה.

מסלול הטיול: הצמחייה העבותה מלווה אותנו במסלול ויוצרת מנהרות מוצלות לאורך שביל צר ויפהפה. לאחר הליכה קצרה פוגשים במחסום פלדה ועוברים דרכו אל המעיין הראשון. מספר צעדים נוספים והגעתם לבריכה המזרחית של השמורה.

הצמחייה הרבה במעיין כמעט ומטשטשת לחלוטין את קיומו. במקום נבנה דק עץ המותאם במיוחד להפסקה ותצפית על המעיין. באמת המים המוליכה את מי המעיין במורד השמורה, ניתן לשכשך את הרגליים.

כדי להגיע לבריכה המערבית יש לחזור על עקבותינו אל מחסום הפלדה ולהמשיך שמאלה. השביל הצר הופך לדרך רחבה ומימין לה תוכלו לראות מטע גויאבות עם ריחות משכרים. לאחר 50 מטרים נוספים בשביל הפתוח פונים שמאלה, ומגיעים אל הבריכה הפתוחה.

חשוב לציין כי הכניסה למי המעיין אסורה. בריכות השמורה הן ביתו של טריטון הפסים, דו-חי ממשפחת הסלמנדריים, הנמצא בסכנת הכחדה ונחשב לחיה מוגנת.

דרגת קושי: קלה;

זמן משוער: 5 דקות הליכה מהחנייה למעיין;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE: עין ארובות;

מבלי לצאת מהרכב: נחל עירון תחתון

בגבה של תחנת הדלק בכביש המוביל למבנה המועצה האזורית מנשה זורם נחל עירון תחתון. שביל הכורכר שהוסדר לאורכו מאפשר למטיילים לבצע קפיצה קטנה לטבע ולצפות בנחל ובבעלי הכנף שהשתכנו לאורכו.

נקודת מוצא: מחריש בכביש 574 דרומה פונים ימינה אל תחנת הדלק דור אלון ומיד אחריה פונים ויורדים ימינה אל דרך העפר. הדרך אורכה כחצי קילומטר מתחנת הדלק ועד סופו של המסלול. בנסיעה לאורכו של הנחל ולצד הפרדס הסמוך אליו, ניתן לחזות בזרימה, המתחזקת בחודשי החורף ובבעלי הכנף המתרכזים בתחומו. ניתן גם להשאיר את הרכב חונה בתחנת הדלק ולהמשיך רגלית לכיוון הנחל.

מסלול הטיול: מקורותיו של הנחל בישובי ואדה ערה והוא זורם דרומה אל השרון הצפוני עד לנקודת החיבור עם נחל חדרה. על פי תכניות 'רשות ניקוז ונחלים שרון' צפוי הנחל וסביבתו לעבור מהפכה של ממש ובעתיד הקרוב להפוך לפארק מוסדר שיכלול עצים, ספסלים ושבילי טיול מוסדרים.

מהלכים ראשונים להסדרתו כבר נעשו במקביל לעבודות להקמת מחלף משמר הגבול. במהלך השנה האחרונה בוצעו במקום עבודות חישוף צמחיה, הרחבת החתך של הנחל ומיתון דפנותיו, במטרה להפוך את אפיק הנחל לידידותי לטיול. מפלי אבן נבנו בקרקעית הנחל, ואלה מאפשרים להאט את זרימת הנחל. זאת, כדי לאפשר לעופות מים לקנן ולהתרבות בנחת. ואכן, בנסיעה לצד הנחל ניתן לחזות בעופות שונים ובמשפחות ברווזים, שהנחל הפך לביתם.

דרגת קושי: קלה;

זמן משוער: נסיעה קצרה של מספר דקות;

עונה מומלצת: כל השנה, למעט ימים גשומים מאוד שהופכים את שביל הנסיעה לבוצי במיוחד;

WAZE: דור אלון מענית;

למסלולי טיול נוספים: צאו אל הנוף: 5 מסלולי טיול קצרים ונקודות חמד מסביב לחריש

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה סופית את הרחבתה של חריש לכיוון דרום ואת הקמתו של רובע 'חריש דרום'. התכנית מגדירה, בנוסף לרובע המגורים והמסחר, גם שטחים פתוחים לשימור, שיעניקו לתושבי העיר ריאה ירוקה וכן מסדרון אקולוגי לאורך נחל נרבתה

מבט אל יער חריש שהוגדר כ״אזור פתוח״

הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת“ע) אישרה סופית את תכנית המתאר המחוזית, ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, להרחבתה של חריש דרומה. התוכנית החדשה תאפשר את הקמתו של רובע 'חריש דרום', רובע המשלב שטחי מסחר ותעסוקה לצד מתחמי מגורים.

אישור השינוי בתכנית המתאר המחוזית הוא נדבך נוסף בתהליך הקמת הרובע החדש. בחודש הבא צפויה ה'וועדה המיוחדת לתו"ב  – חריש' לאשר להפקדה את תכנית הרובע, זאת לאחר שהדיון בנושא נדחה מחודש יוני, לבקשת העירייה.

הבשורה המשמעותית בתכנית המתאר המחוזית המעודכנת, היא הראייה התיכנונית -מרחבית המגדירה שטחים פתוחים מוגנים ואת פריסת השטח הפתוח המיוחד במרחב, זאת בין השאר, על מנת לשמור על אופיו הכפרי של האזור הסמוך ליישובים השכנים לחריש, לטובת תושבי האזור כולו.

את הכנת התכנית הוביל משרד הבינוי והשיכון וקידומה היה בשיתוף עם הוועדה המחוזית חיפה והוועדה המיוחדת לתו"ב – חריש. שתי הוועדות קיימו דיונים על פי חוק כל אחת בתחום סמכותה ופעלו לקידום השינוי לתכנית המתאר המחוזית (תמ"מ 13/6) .

ורד סולומון ממן, האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון: "השינוי לתמ"מ מהווה אבן דרך משמעותית לטובת פיתוח העיר חריש. בתכנון ערים נדרש לתת מקום לראייה המערכתית הרואה את כלל מרכיבי הסביבה הטבעית והחברתית. חיזוק הקשרים של העיר עם המרחב הסובב אותה כולל הישובים אום אל קוטוף, מייסר, מצפה אילן, ברטעה וערערה הוא חשוב מאין כמותו ומהווה מפתח לחיזוק העיר ולהפיכתה למרכזית ותורמת לכלל התושבים באזור".

חשש להיבלע בעיר הגדולה

תכנית המתאר המחוזית אושרה חרף מספר התנגדויות שהגישו, בין השאר, מועצה איזורית מנשה, קיבוץ מצר ומצפה אילן.

כך לדוגמה, מצפה אילן העלה את החשש שיהפוך לשכונה בתוך חריש: "נדרש לשמור על רצועת חיץ ירוק בין מצפה אילן לחריש לצורך שמירה על ריאה ירוקה ושמירה על אופיו הכפרי של היישוב. בין מצפה אילן לחריש סומן שטח פתוח מיוחד המאפשר שימושי פנאי ונופש ולכן לא ישמר החיץ ויפגע הצביון הכפרי של מצפה אילן שאף עלול להפוך לשכונה בתוך העיר", נכתב בהתנגדויות.

גם מועצה איזורית מנשה העלתה התנגדויות וביניהן התנגדות לקיומן של פעילויות פנאי ונופש לאורך נחל נרתבא, המהווה את גבולו המזרחי של רובע חריש דרום.

בנימוקי אישור התוכנית, כתבה הוועדה, כי סימון שטח פתוח מיוחד במיקום שנקבע יאפשר מתן מענה לפנאי ונופש לצורכי אוכלוסיית האזור וכי סימון מסדרון אקולוגי לאורך נחל נרבתא, יחזק את השמירה על הערכים הטבעיים לאורך הנחל ויאפשר את רציפות השטחים הפתוחים ובכללם המרחב הפתוח הרגיש שממזרח ומדרום לו. עוד ציינה הוועדה כי ”לא יותר בינוי לפנאי ונופש אך אין מניעה לקיום פעילויות פנאי ונופש שאינן מצריכות בינוי".

לבחון את התנאים בהפקדה

בחודש הבא כאמור, צפויה תכנית 'רובע דרום' לקבל אישור להפקדה על ידי הוועדה המיוחדת לתו"ב  – חריש. תכנית זו אמורה לתת פירוט מירבי ופתרונות לכל האתגרים שמציבה תכנית המתאר החדשה ובכללם, מעבר כבישי גישה לחריש (כביש 611) בשטח הפתוח שהוגדר, שמירה על נחל נרבתה, שמירה על המסדרון האקולוגי וקביעה מעשית של משך הזמן לשמירה על שטחים פתוחים בשנים הבאות. עם זאת, בשלב זה הוסרה מהתוכנית ההתייחסות לכבישי הגישה הישירים לרובע החדש, ועל כן הגישה אליו תהיה מתוך חריש עצמה.

יעל לביא אפרת, חברת ב'וועדה המיוחדת לתו"ב – חריש', המייצגת את הארגונים הסביבתיים מפרטת: "המועצה הארצית הציגה תכנית סכמטית. כעת יש להמתין לתכנית המפורטת שתופקד בזמן הקרוב ולבחון אילו תנאים מתלווים לה. התכנית להפקדה כוללת את כל הפרטים החשובים והמעשיים לפיתוח רובע 'חריש דרום' ולשמירה על הסביבה. לא הבענו התנגדות עקרונות לתכנית חריש דרום, אבל צריך לעשות אותה כמו שצריך. אני מקווה שיכינו תכנית טובה ובת קיימא".