ט"ו באב בחריש: "אהבה זה בונוס"

הם מטיילים יחד, מבשלים ארוחות משותפות, יוצאים להופעות וסרטים וממשיכים לחלום על זוגיות. כ-120 מתושבי חריש חברים בקהילת 'חופשישי' – שלא משאירה אף אחד לבד


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

היום חל ט"ו באב, חג האהבה, והרשת מלאה בתמונות של זוגות מאושרים ובהצהרות רומנטיות. לצידן של תמונות זוגיות אלו, מתנהלת בחריש קהילה של 120 חברים שלא משאירה אותך לבד – אם את/ה עונה להגדרה פנוי/ה.

קהילת 'חופשישי', התפתחה מקבוצת פנויים-פנויות שגרתית, לקהילה חברתית פעילה. הקבוצה שהוקמה לפני שלוש שנים מעניקה, בנוסף להזדמנות למצוא רומנטיקה ואהבה, מעטפת של  תמיכה לחבריה וערך מוסף למושג "ביחד".

"לגילאי 45 פלוס. בעלי רוח צעירה"

רענן שמואלי ט"ו באב חופשישי
רענן שמואלי: "הקבלה היא מפה לאוזן"

רענן שמואלי (63), מנהל הקהילה, מספר: "הגעתי לחריש בפברואר 2021 ממצפה אביב. גרתי שבע שנים בישוב קהילתי קטן והייתי מבודד יחסית מבחינה חברתית".

"בחריש נכנסתי לקבוצת גרושים גרושות, שהוקמה ע"י ענבל שגב, ומנתה אז 26 איש. החזון שלה היה, שיהיה מקום לכל אחד שרוצה לאכול ארוחת ערב יחד. לאחר מספר חודשים ענבל ביקשה לעזוב את ניהול הקבוצה והתנדבתי לתפקיד במקומה".

"הקהילה מיועדת לגילאי 45 פלוס. בעלי רוח צעירה", מפרט שמואלי, "הקבלה היא מפה לאוזן. אין מנגנון פרסומי ממומן. אנשים רואים זאת כזכותם להתגבש בקהילה הקרובה להם מבחינה חברתית וערכית. הכל מתנהל דרך קבוצת הוואצאפ. אנו מרבים להיפגש. יש מקום לכולם בבית קפה, או בבית של אחד החברים".

בלי פוליטיקה או תוכן מסחרי

"למעשה, אין זו קבוצת היכרות ממש", מדגיש שמואלי, "אנו "פנויים מחדש" ומקדמים פעילות חברתית –  טיולים, סרטים, הופעות – פעילויות מקרבות לבבות. בנינו כאן קהילה תומכת וחברית, שנעים לכולנו לתת ולקבל בה".

ט"ו באב חופשישי
"בלי פוליטיקה או תוכן מסחרי והעיקר שמירה על רוח שמחה".  צילום יונית צדוק

"כללי הקבוצה פשוטים", הוא מוסיף: "בלי פוליטיקה או תוכן מסחרי והעיקר שמירה על רוח שמחה. יש ביננו כל הזמן קשר ומעטפת של עזרה. כך שמארוחות ערב ביום שישי הפכה הקבוצה לפלטפורמת פעילות משותפת".

"קורה פה משהו מאוד מיוחד"

מיה גל חרישישי ט"ו באב
מיה גל: "קורה פה משהו מאוד מיוחד"

תחת ניהולו של שמואלי הקבוצה צמחה ומונה כיום כ-118 איש. מיה גל, גרושה (58), אם יחידנית ומטפלת זוגית ופרטנית, הגיעה לחריש לפני כחצי שנה מפרדס חנה והצטרפה לאחרונה לקהילה.

"אנחנו יוצאים יחד ונפגשים לארוחות. קורה פה משהו מאוד מיוחד. נערכות פעילויות רבות כמו טיולים בטבע ובים. יש בקבוצה אנשים שמחים ומחוברים, לבביים ותומכים. אחד המפגשים בו חגגנו ימי הולדת לחברים, נערך בטבע, בסמוך לנחל וכלל ארוחה וריקודים. הייתה זו חוויה מיוחדת".

"יש עם מי לצאת ולהיות"

שניים מחברי הקהילה שהגיעו לחריש ממקומות שונים, הכירו בקהילת 'חופשישי' וחיים כיום בזוגיות.

"סך הכל נחמד בחריש", אומרים בני הזוג שהעדיפו להתראיין בעילום שם. "חיפשנו חברה יותר מאשר אהבה – וזה עניינה של הקבוצה. גם אם יש לעתים מפגשים "בינו לבינה", הקבוצה קהילתית, ונפגשים בה אנשים עם מכנה משותף. גם הארוחות זו יוזמה יפה מאוד. הכרנו כאן חברים רבים ופרטנרים למשחקים".

השניים מציינים את הערך הרגשי שמספקת הקבוצה לחבריה: "גרושים המגיעים לחריש הם עוד יותר בודדים. העובדה שיש סביבה תומכת, בעת מחלה, או בעיה, שאתה לא לבד, ויכול לקבל עזרה וגם לתת עזרה, לצאת לטיול או בילוי, מאוד חשובה.

ט"ו באב חופשישי
בילוי משותף. "הקבוצה נותנת מענה"

"יש הרבה פנויים המבלים עם ילדיהם בחלק מהזמן, וכשאלו הולכים הם מרגישים נטושים. הקבוצה נותנת מענה מבחינה זו. יש עם מי לצאת ולהיות. כשהגענו לקהילה בחריש לא חיפשנו אהבה. זה פשוט קרה. בהתחלה נפגשנו מספר פעמים ולא נוצר חיבור, אפילו לא דיברנו, כי לא התכוונו לכך. הגענו על מנת למצוא חברה. מאוחר יותר נפגשנו בבית של חברה משותפת והתחברנו. הקבוצה אינה מיועדת רק למציאת אהבה, אלא בעיקר לתמיכה. אהבה זה בונוס".

לספק תמיכה משמעותית

שמואלי מסכים שמטרת הקבוצה היא לספק תמיכה משמעותית לחבריה: "חלק מהאנשים הגיעו לחריש וחושבים להזדקן פה. התחלתי לעשות פעולות, הנותנות ערך ותוכן לקבוצה. כך שפרט לאוכל טוב, תמיד יהיה משהו שגורם לאנשים להתגבש, ללמוד, לצמוח ולעבור חוויה – לרוקן את הצלחת ולמלא את הנפש".

ט"ו באב חופשישי
"בקבוצה נערכים משחקי חברה רבים, טיולים, פיקניקים, פעילויות וארוחות"

בני (40), רווק, מסורתי, הגיע לחריש לפני כשלוש שנים מחדרה, מספר: "הגעתי לקבוצה כדי להרחיב את המעגל החברתי  ולא בהכרח במטרה למצוא זוגיות.

"בקבוצה נערכים משחקי חברה רבים, טיולים, פיקניקים, פעילויות וארוחות. יש חלוקת תפקידים שיוויונית. כל אחד תורם משהו והפעילות מתקיימת בבתי החברים. עם זאת אני מחפש בת זוג הקרובה לגילי, ומעוניין בקשר שיוביל להקמת בית".

חופשישי צילום יונית צדוק ט"ו באב
חברי קהילת חופשישי  – נפגשים גם בפעילות עירונית. צילום: יונית צדוק

"הגעתי לקהילה שעטפה אותי"

התקווה לזוגיות לא עוזבת גם את גילי (58), גרושה, רואת חשבון ונטורופתית, אשר הגיעה לחריש מתל אביב בעקבות בתה.

"הקבוצה היא קהילה שקלטה אותי מיד עם הגיעי לעיר. רציתי להצטרף לקבוצת אנשים המחפשים  היכרויות. בחוויה שלי הגעתי לקהילה שעטפה אותי וחיברה  אותי לחריש.

"מטרתי כשהצטרפתי לקבוצה היתה זוגיות. לצערי,  זוגיות לא מצאתי, אך מצאתי קהילה חברתית תוססת, חיה ופעילה, המקבלת את חבריה ללא דעות קדומות.

"כיום בעידן האלקטרוני והדיגיטלי אנשים מחפשים ריגושים ופחות מוכנים להתחייבות והשקעה במערכת יחסים. אני עדיין מחפשת זוגיות שתיצור קשר יציב וקבוע, ומי יודע? – שתפרח אהבה".

מחפשים אהבה וזוגיות בקבוצה ומחוצה לה. צילום: נטלי ברוד

אהבה כעוגה בחושה

"יש בינינו כאלה המחפשים אהבה מחוץ לקהילה באתרי היכרויות, אך מגיעים לפעילות חברתית בקבוצה", מפרט שמואלי. "הדגש הוא, שאנו לא קבוצת היכרויות. מי שבא לפה רק כדי למצוא אהבה וזוגיות עלול להתאכזב. הוא ימצא פה חברים – חברים לנפש".

ומה חושב שמואלי על אהבה עבורו? "אינני מחפש אהבה באופן מיוחד. זה יקרה", הוא משיב בפסקנות. "אני רוצה אהבה טובה – עוגת היער השחור עם דובדבן למעלה ולא עוגה בחושה מהסופר, עם הרבה פשרות, בעלות זולה ותבנית מסודרת. זה לא מעניין. על כן אני לבד הרבה זמן.

ט"ו באב חופשישי
ההתחלה: ארוחות משותפות

"אולי אני חולם", מסכם שמואלי "אבל עד אז יש לי הרבה מערכות יחסים מספקות עם נשים וחברים, שכיף לי איתם וממלאים את עולמי".

"אשמח לזוגיות חדשה ומיטיבה". מסכמת גם גל. "יהיה נפלא אם בן הזוג יהיה קרוב לבית, מחריש".

לקריאה נוספת: תחביב זוגי: "כשאנחנו רוקדים יחד, אנחנו משחקים ומפלרטטים"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

הפנויים והפנויות של חריש מחפשים את מקומם בעיר המשפחות הצעירות

דניאל קזין, סיגי אריה ושנית חסן מתגוררים בחריש ומעוניינים לקדם פעילויות והכרות לפנויים ופנויות בחריש. זו אינה משימה קלה בהתחשב בעובדה שרוב תושבי העיר הם זוגות צעירים, אבל השלושה אינם אומרים נואש. סיגי: "אני חותרת להקמת קהילה חזקה שתהווה אבן שואבת לרבים כמונו, שיבואו הנה מכל רחבי הארץ"

הדיון העכשווי על מיתוג העיר חריש ועל הסלוגן המתאים לה, שמתקיים ברשתות החברתיות של חריש, תפס את דניאל קזין (54) גרוש ואב לשני ילדים בוגרים שמתגוררים באזור תל אביב, באמצע השיחה על מצב הפנויים והפנויות של חריש. "שווה לעירייה לשווק את העיר גם לגרושים-גרושות, ולטפח את פלח האוכלוסייה הזה בחריש", הוא אומר. "בולט כי חריש מנסה למשוך לעיר משפחות צעירות בלבד".

דניאל מתגורר בחריש מאוקטובר 2018 אליה עבר ממשמר הירדן שברמת הגולן. "עד תחילת השנה עבדתי בקצרין חמישה ימים בשבוע", הוא מסביר. "כשהתחלתי לעבוד גם באוהלו ובעפולה, מצאתי שחריש היא מקום טוב באמצע. חשוב היה לי גם להתקרב לילדי. לא באמת ידעתי על חריש שום דבר לפני שעברתי הנה, רק הבנתי שזול לגור פה ושהיא אמורה להיות עיר חדשה ומודרנית".

דניאל קזין. ישמח להשתתף באירועים של פנויים-פנויות בחריש

כיצד אתה מוצא כעת את חריש?

"לפנויים ופנויות האזור מציע הרבה אופציות אך חריש עצמה לא נותנת מענה לבילויים כרגע".

האם יש לך קשר עם השכנים?

"הכרות שטחית בלבד. רובם משפחות צעירות עם ילדים".

האם אתה בקשר עם פנויים ופנויות נוספים בחריש?

"לא, אני לא מכיר. אני לא מהיזמים", הוא מציין בחיוך, "אבל הייתי משתתף באירועים של פנויים-פנויות, בעיקר בקטע חברתי, לאו דווקא זוגי. במשך שנים הייתי מוקף אנשים במשך כמעט 12 שעות ביום ואז כשחזרתי הביתה רציתי להיות לבד. עכשיו זה הפוך, שעות העבודה שלי התקצרו וקצת חברה בהחלט תתאים לי".

מישהו צריך 'להוציא אותם מהחורים'

סיגי אריה (49), גרושה 6 שנים, אם לשני ילדים גדולים (19, 24), מסכימה עם דניאל שקשה לפגוש גרושים וגרושות בחריש. "מישהו צריך ליזום, מישהו צריך להוציא אותם מהחורים", היא אומרת, ומתכוונת לפנויים ולפנויות. אך בניגוד לדניאל, סיגי היא אחת מהכוחות המניעים והיוזמים של קהילה זו. היא עברה לחריש לפני קצת יותר מחצי שנה, מחדרה, ומיד כשעברה הנה פתחה קבוצת ווטסאפ של פנויים-פנויות. לדבריה, היא לא הצליחה באמת להניע דברים וליזום אירועים, אבל לא וויתרה. לאחרונה פתחה קבוצת פייסבוק, שמונה כעשרים חברים, פנויים ופנויות מכל הסוגים, מחריש ומהאזור כולו.

סיגי אריה: "החלטתי שאני רוצה להכיר אנשים ודווקא מפה"

"אף פעם אסור להתייאש", אומרת סיגי. "אני קצת עקשנית. ואני יודעת שיש פה הרבה פנויים ופנויות גם בגלל מחירי הדירות, אז החלטתי שאני רוצה להכיר אנשים, ודווקא מפה. כדי שאף אחד מאיתנו לא ירגיש את הבדידות הזאת".

האם יש לך קשר עם השכנים?

"רוב האנשים שאני מכירה כאן הם משפחות. הם חמודים ודואגים לי, תמיד יש לי עם מי לשתות קפה בבניין, ועשינו פורים יחד והמון דברים, אבל אני רוצה להיות גם עם אנשים כמוני. אין סיבה שגרושות או פנויות מחריש יאלצו להשתתף באירועים שמתקיים במרכז הארץ. למה שלא יהיו לנו פה דברים משלנו"?

אין מענה מסודר – ויש כמיהה לחברה

שנית חסן (32), גרושה 9 חודשים ואם לשלושה ילדים (12, 10, 6). מתגוררת בחריש 8 חודשים. עבור שנית זוגיות לא הייתה אחד השיקולים למעבר, אבל המחשבה שיש כאן אוכלוסיה צעירה ומגוונת בהחלט הלהיבה אותה.

שנית חסן: "חריש מאוד מתאימה בעיני לפנויים ופנויות. יש פה אווירה אחרת, יש פוטנציאל"

"חריש מאוד מתאימה בעיני לפנויים ופנויות. יש פה אווירה אחרת, יש פוטנציאל, אבל צריך להתחיל ממשהו. אין פה עדיין פאבים, אין בתי קפה, אין מקומות בילוי שיוכלו לעזור לשבור שגרה, להוציא את האנשים מהבתים לבילוי, לפגוש אנשים".

"הייתי שמחה שיתקיימו בחריש אירועים לפנויים-פנויות, פחות מסיבות, יותר אירועים של הכרות ויצירת חברה. אני אשמח להשתתף בכל אירוע שיתקיים לפנויים-פנויות: טיול, הרצאה… כל דבר".

ארוחת בוקר יחד על הדשא

אבל מציאות לחוד ותכניות לעתיד לחוד. סיגי, למרות העובדה שאין בנמצא כעת מענה בעיר העתיד של ישראל, לקבוצת הפנויים והפנויות, מאמינה שהדברים עדיין יכולים להשתנות:

"בחריש יש אווירה מדהימה שאני מאוד אוהבת. אני מרגישה שאנשים רוצים להתחבר, מחפשים את זה". היא מדגישה וממשיכה: "בשבת ראיתי בניין שלם עושה ארוחת בוקר משותפת בפארק על הדשא. ככה אני רוצה שיהיה גם אצלנו, אצל הפנויים-פנויות. ואני בטוחה שכך יהיה", היא מוסיפה בחיוך רחב. אמונה לא חסרה לה, זה בטוח. עכשיו רק צריך שהקריאה החמה שלה תישמע, והפנויים-פנויות מכל הסוגים – "יצאו מהחורים שלהם", כמו שהיא קוראת לזה. "אני חותרת להקמת קהילה חזקה, שתהווה אבן שואבת לרבים אחרים כמונו, שיבואו הנה מכל רחבי הארץ".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש