מהו סוד ההצלחה של ארבעה עסקים חלוצים שפועלים בעיר מתחילת דרכה ובמה הם שונים מעסקים אחרים? הבעלים של דנגורי בורגר בר, סבתא עוגיה, סופר-סטור ודי-סטור בשיחה גלויה על ההתמודדות עם הקשיים בעיר ועל התפישה העסקית שעוזרת להם לראות רחוק ולשאוף קדימה  

בשבוע שעבר פרסם אופק בוארון, הבעלים של פיצריש, הפיצריה הראשונה שנפתחה בחריש, הודעה על סגירת העסק. "אנחנו מתקשים לכתוב את זה ועדיין מנסים לעכל שזה אכן נכון. כואב לנו מאוד אבל בחרנו לסגור את המקום האהוב עלינו", כתב בוארון והודה לחוג הלקוחות הנאמן שמלווה את העסק משנת 2017 ועד היום.

"עדכנו אותי שפיצריש סוגרים ואני יכול להגיד שהרגשתי כמו דקירה בבטן", אומר אליאור שרון, הבעלים של הקונדיטוריה "סבתא עוגיה". אליאור ויעל אשתו שייכים לגרעין המייסדים של העסקים בעיר. השניים פתחו את העסק במרץ 2018 במרכז עמית. “היינו העסק השלישי בעיר, אחרי סופר-סטור ופיצריש", נזכר אליאור.

זהירות: סכנת סגירה

על פי נתוני העירייה המעודכנים למרץ 2023 בחריש פועלים 248 עסקים במתחמי המסחר השונים. במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר 69 עסקים חדשים אך במקביל 37 עסקים נסגרו.

"סכנת הסגירה בעיר לא שונה מהסטטיסטיקה הכלל ארצית בנושא. 3 מתוך 4 עסקים יסגרו", מדגיש אליאור.

גם יואב דנגורי הבעלים של דנגורי בורגר בר, אחד ממוסדות האוכל והוותיקים בעיר שפועל משנת 2018, מתייחס לנושא: “לשמוע על עסקים בעיר שנסגרו, לא משנה אם זו פיצה או חנות בגדים זה עצוב מאד. זה לא רק עסק שנסגר. זה פרויקט שלם של משפחה שהשקיעה המון. אישית, אנחנו לא חוששים מסגירה, אנחנו עם ראייה רחוקה קדימה ויש לנו תוכניות לעתיד. אנחנו תולים תקוות בהתפתחות העיר והפוטנציאל שקיים".

נראה שהחרישאים התרגלו לקצב התכוף של פתיחות עסקים וסגירתם, אך בגם בנוף הזה, ישנם מספר עסקים שבולטים מעל כולם – בזכות הזמן הממושך שהם פועלים, היציבות שהם משדרים וחוג הלקוחות הנאמן שהם הצליחו לבנות. מה הופך עסק מן השורה לעסק מצליח?

הערך הראשון במעלה

פיני מיכאלי הקים את סופר-סטור הסופרמרקט הראשון בחריש בשנת 2017 בדרך ארץ. חמש שנים לאחר מכן, השיק סניף שני ברחוב גפן.  מצבת העובדים צמחה מ-4 עובדים ל-14 בשני הסניפים, כולם תושבי העיר.

מיכאלי מצהיר ללא היסוס כי סוד ההצלחה שלו הוא השירות. “הצוות שלנו מעניק לכל לקוח שנכנס לחנות מענה מיידי ומסביר פנים. זהו ערך ראשון במעלה כדי לקיים עסק ולגרום לו להתפתח ולצמוח.

"כמובן שיש פרמטרים נוספים כמו סדר וניקיון, מבצעים טובים והיצע סחורה מגוון, אך שירות מצוין הוא זה שמחזיר את הלקוחות לחנות. עם שירות טוב אפשר לנצח הכול, זהו המפתח להצלחה".

מיכאלי מציין שמאז החל לפעול סופר סטור נפתחו מספר מרכולים בעיר והתחרות גברה. אך לדבריו, היקף העסקים והצמיחה שלו לא הושפעו מכך והוא מייחס את המשך הפעילות העסקית לשירות שהוא מספק: "הכול מתחיל ונגמר בשירות ללקוח, מעבר למחירים ומבצעים. לקוח מרוצה יחזור בעיקר בשל השירות הטוב שקיבל".

"ריצה למרחקים ארוכים"

לתפישתו של מיכאלי אחת מנקודות החוזקה שלו היא היכולת להתאים את הסחורה למגוון הרחב של האוכלוסייה המקומית. “בהשוואה לסופרמרקטים אחרים יש לי יתרון גדול מכיוון שאני מחזיק מוצרים בכשרויות המתאימות גם לחילוני וגם לחרדי וזה משהו שאין בחריש כיום. בעיר מעורבת כמו חריש זו חובה לדעתי".

דור גרמזי, שותפו של דנגורי בבורגר בר, מציין כי לתפישתו סוד ההצלחה הוא התמדה. "בעלי עסקים מתייאשים אחרי שנה, האיכות יורדת והשירות יורד, המחירים עולים ומתפשרים על חומרי גלם וכדומה. מלכתחילה הקו המנחה שלנו כבעלי העסק הזה היה שאנחנו לא מתפשרים על הדברים החשובים, לא על חומרי גלם, לא על שירות ולא על איכות".

דנגורי: “אני רוצה להוסיף פרספקטיבה נוספת בעניין סוד ההצלחה שלנו והיא ההבנה שפתיחת עסק היא ריצה למרחקים ארוכים. לא קוצרים את הפירות על ההתחלה ויש צורך להמציא את עצמך כל יום מחדש".

אליאור מציין רכיב נוסף חשוב: עקביות. "מתחילת הדרך ועד היום שעות הפתיחה שלנו לא השתנו. ביום הפתיחה כשעמדתי בחנות בשש בבוקר, היו בעיר 5,000 תושבים, ומאז ועד היום הדלת נפתחת בשש בבוקר. יש כאן עסקים שפותחים וסוגרים בשעות שנוחות להם. העסק עצמו הרבה יותר גדול מהבעלים שלו. עסק הוא נותן שירות".

הוא גם מתייחס לתחרות המתעצמת בעיר. "אני נמצא בתחום הכי תחרותי בחריש. 8 מאפיות פזורות בעיר, לא כולל בתי מאפה שנמצאים בתוך הסופרמרקטים. אבל אם אתה תייצר אלטרנטיבה טובה יותר מזו שיש במקום אחר, אז יבואו אלייך".

כדוגמה, הוא מציג את החלה שמותאמת לתפישתו לתושבי העיר. "החלות שלנו גדולות יותר מאחרות ב-20 אחוזים ונמכרות במחיר הכי זול בארץ ביחס למשקל שלהן. הציבור הדתי בעיר יודע להעריך את החלה הזו".

מול תחרות מתגברת מתמודד גם דרור גביש, הבעלים של חנות הסלולר די-סנטר במרכז עמית, גם הוא פתח את העסק בשנת 2017. בדומה למיכאלי, מדגיש גם גביש ללא היסוס כי סוד ההצלחה הוא בשירות.

"עיקר ההתמקדות שלי היא במתן שירות טוב, איכותי ומקצועי וזה המפתח להצלחת כל עסק. המחירים לא רלוונטיים. לא מעניין אם אני יקר יותר או זול יותר. השורה התחתונה היא שהלקוחות חוזרים אלי שוב ושוב".

"יש פה טראפיק"

אליאור מציין את הברור מאליו כי מעבר לשירות המוקפד, איכות המוצר היא שמושכת אליו את הקהל, גם מחוץ לעיר. "מגיעים אלי מערים אחרות בגלל המוצרים שאני מוכר. לא נכנסים לכאן "על הדרך". הקונים "על הדרך" הם פחות מ-10%”.

ואכן התנועה של "על הדרך" בחריש היא נמוכה מאוד. על פי נתוני עיריית חריש 70% מכוח העבודה עוזב את חריש בשעות הבוקר לטובת עבודה בערים אחרות וחוזר רק בשעות אחה"צ- ערב. תופעת היוממים משפיעה משמעותית על תנועת הקונים בעיר.

מיכאלי: "בשעות הבוקר התנועה בעיר דלילה מאד עד לא קיימת. אם היה כאן איזור תעשיה אז המצב היה שונה. תושב שיוצא לעבודה בבוקר וחוזר בערב, מבצע כבר את הקניות שלו ליד העבודה. הוא יודע שכבר בקושי תהיה לו חניה והוא מבקש לחסוך את זה לעצמו. המזל שלי הוא שאני עובד עם רוב המעונות והגנים בעיר כך שאני פחות מושפע".

דנגורי צופה פני עתיד: "המחשבה צריכה להיות לטווח הרחוק, בעוד 4-3 שנים יהיה כאן יותר מסודר, אנשים יעבדו באזורי התעשיה בעיר, יהיו יותר חניות. צריך סבלנות. צריך להבין שהכל פה עדיין בהתפתחות ובצמיחה ובסופו של דבר גם כח הקנייה יצמח".

אליאור לא רואה קושי בעובדה שהתנועה בעיר דלילה. "בין 17:00-14:00 יש לי כניסה מתונה יותר לחנות בהשוואה לשעות הבוקר, וזה בסדר. נכון, אם היו פה אזורי תעשיה אז הייתה גם תנועה מבחוץ והטראפיק היה עולה אבל אי אפשר להאשים כל הזמן את הסביבה. יש פה עיר, יש פה תושבים, יש ילדים ובתי ספר – משמע יש פה טראפיק. לא טראפיק מושלם ואידיאלי, אבל טראפיק".

מ-4,000 תושבים ל-40 אלף

ומה לגבי פעילות העירייה ותרומתה לפיתוח העסקים בעיר? מיכאלי: "אני יכול להעיד כשפתחתי את החנות הראשונה, אגף הרישוי די קירטע ולקח המון זמן עד שקיבלתי את רישיון העסק. בפתיחת הסניף השני קיבלתי את רישיון העסק שלי ללא שום עיכובים. האגף התפתח והשתפר מאד".

מיכאלי מזכיר לטובה גם את האירועים שמארגנת העירייה בשדרה: "האירועים מבורכים ומגדילים את חשיפת בתי העסק ללקוחות פוטנציאלים. אני הצעתי לעירייה לארגן אירועים דומים גם במתחמי הקניות בעיר".

גביש: "אני פחות מסתמך על העירייה. אני מסתדר לבד ולא נעזר בהם יותר מדי מעבר לשירות הבסיסי שבעלי עסק נדרשים לו. אני יכול לומר שהייתה אוזן קשבת כשהצטרכתי אותם. צריך להבין גם שהחנות שלי לא נמצאת על דרך ארץ, בה המיקוד של העירייה גדול יותר.

"כשפתחתי את החנות אמרתי לעצמי שכרגע יש בעיר כ-4,000 תושבים אז אני אקח את זה יום ביומו. העיר מתקדמת ומתפתחת, תושבים עוזבים ותושבים חדשים מגיעים. אבל דבר אחד ברור, בעלי עסקים שרוצים להצליח צריכים לתת שירות טוב ומוצר טוב".

"הצנטרום של צפון השרון"

"בסופו של דבר", אומר גרמזי, “עסקים שלא מצליחים מאשימים את כל העולם, את העירייה, את דו"חות החניה וכדומה. הגישה שלנו היא פחות מאשימה, אנחנו מחפשים פתרונות. אנחנו לא נשב בחיבוק ידיים ונלין על זה שלקחו לנו את החניה. לא. אנחנו נמצא פתרונות ורעיונות חדשים ונקבל את העובדה שיש מצב קיים ועם זה אנחנו צריכים לעבוד".

עם זאת, דנגורי חושב שדבר ראשון והכרחי שצריך לקרות בעתיד הקרוב הוא הקמת איגוד עסקים חזק בעיר. "זה חסר כאן וזה ייתן מענה רוחבי על המון דברים וקשיים שצצים אצל בעלי העסקים, ואיגוד חזק שישמיע את קולו יוכל לתת מענה לדברים האלו. ליווי עסקי מקצועי לעסקים חדשים יביא ערך מוסף, ימנע סגירה של עסקים קיימים, או לחלופין ימנע פתיחת עסק כזה או אחר בדרך של הכוונה והדרכות".

אליאור מסכם: "העירייה עושה בארבע השנים האחרונות בדרך ארץ יותר ממה שעשו אי פעם  אך לדעתי, קידום העסקים האמיתי שבו צריכה העירייה להתמקד הוא למשוך אנשים מבחוץ שיהוו כוח קנייה לטווח הארוך. לארגן ירידים שונים שישימו את חריש על המפה ויגדירו אותה כצנטרום של צפון השרון. לדעתי העירייה לא פועלת נכון בעניין הזה, אבל זו בחירה שלה".

לקריאה נוספת: קהילה מצמיחה עסקים: לשפר את יכולת ההישרדות של העסקים בעיר בשנה הראשונה

כ-2,500 דו"חות חניה, חולקו על ידי פקחי העירייה, בשדרת דרך ארץ ברבעון הראשון של השנה. צפי ההכנסות לרשות מדו"חות חניה לשנת 2023 הוא למעלה מ-2 מיליון שקלים. יוחאי פרג'י: "בסופי שבוע, למעט הפרעה משמעותית לסדר הציבורי, יש לשחרר מעט את האכיפה האינטנסיבית"

ב-23 באוקטובר 2022, לאחר תהליך חקיקה שארך למעלה משנתיים, נכנס לתוקפו חוק החניה העירוני החדש של חריש, המסדיר את חניית כלי הרכב ברחבי חריש ומעניק לפקחים העירוניים סמכויות אכיפה ורישום דו"חות נושאים קנסות. ברשימת העבירות נכללים חניה ב”אדום-לבן”, חניה על מדרכה, חניה בחניית נכים וחניה ב”כחול-לבן” ללא תשלום כנדרש.

המהפך בנראות דרך ארץ נראה מיד לעין. החניה האלכסונית שאפיינה את השדרה נעלמה ובמקומה נראות מכוניות חונות בכחול לבן בטור ישר ונוכחות הפקחים מורגשת. עם זאת, נראה כי תהליך הלמידה כואב בכיס לתושבי העיר.

למעלה מ-800 דו"חות בכל חודש

בתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש תושב העיר עו"ד מיכאל ליטווק בנוגע למספר דו"חות החניה שנרשמו בשדרת דרך ארץ, מציינת עיריית חריש כי עד כה בשנת 2023, חולקו בשדרת דרך ארץ בלבד, 2,490 דו"חות חניה, זאת כאמור בשלושה חודשים בקירוב, ממוצע של למעלה מ-800 דו"חות בחודש.

"אני מאמינה שהציבור בחריש בעד סדר ואכיפה, ציבור שרוצה עיר מסודרת ומתוקנת. מטרת הדו"חות הם יישור קו – להביא את כולם לרמת מודעות מה עושים ומה לא עושים", מציינת עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת חוקי העזר העירוניים.

"דו"ח הוא מעין עונש והמטרה שלו היא לצמצם מקרים בהם הוא נדרש. קנסות הם דבר שלילי והלוואי ולא נצטרך אותם אף פעם", הוסיפה ינטוב ושיתפה כי לא קיבלה בחודשים אחרונים פניות מתושבים שטענו על אכיפה נוקשה מדי, ההפך. "אני זוכה להרבה מחמאות מתושבים דוברי רוסית בעיר על כך שהחוק הביא לסדר וכי המדיניות הזו היתה צריכה להיכנס לתוקף כבר מזמן".

בעירייה הסבירו עם תחולתו של החוק, כי תכליתו היא להיטיב עם בעלי העסקים המקומיים והלקוחות כאחד, על ידי הנגשת מקומות חניה בקרבת אזורי המסחר בעיר. "עד כה נתפסו רוב מקומות החניה באזורי המסחר לשעות ארוכות וללא כל הגבלה. המפסידים מהמצב היו הלקוחות ובעלי העסקים, הם גם אלה שירוויחו מהסדרת חניה בתשלום", ציינו בעירייה בהודעה שפרסמו לציבור.

הצפי: 2 מיליון שקלים

עתה, עם אישור תקציב 2023 במליאת המועצה מתברר כי גם העירייה תרוויח. צפי ההכנסות בתקציב 2023 תחת סעיף אכיפת חניה, הוא שני מיליון שקלים מדו"חות חניה.

מדובר בהכנסה מכובדת לקופה המדולדלת. רק לשם השוואה, בשנת 2022 שילמו בעלי העסקים בחריש ארנונה עסקית לקופת הרשות בסך של 3.3 מיליון שקלים בלבד.

חריש היא לא הרשות היחידה שמעשירה את קופת העירייה באמצעות קנסות. כך לדוגמה, בשנת 2022 הכנסות מועצת פרדס חנה כרכור מדוחות חניה כחול הסתכמו הסתכמו ב-1.5 מיליון שקלים ואילו הכנסות זכרון יעקב הסתכמו רק ב-1.275 מיליון שקלים.  בתקציב עיריית תל אביב הגדולה, השוקקת והצפופה, סעיף ההכנסות הצפויות במתן דו"חות חניה לשנת 2023 כבר קופץ משמעותית למעלה ומסתכם ב-270 מיליון שקלים.

"אני חושבת שזה יותר מדי", מודה ינטוב, "ברור שהכסף שנכנס חייב לחזור לתושבים לדברים חיוביים עבורם, אבל שוב הלוואי ולא יכנס". לשאלה האם היא מרוצה מהאפקט הכללי שמייצר החוק המונהג בעיר מזה חמישה חודשים היא משיבה: "אני בעד חוק וסדר אבל אי אפשר לתרץ את חוק החניה כעידוד לקנייה מקומית, זו טעות בהסברה. החוק בא לשמור על סדר וציר פתוח בשדרה המרכזית והוא נדבך אחד בתוכנית הכוללת לעסקים שאנחנו צריכים ליישם".

גם יוחאי פרג'י, נציג האופוזיציה, התייחס לשילוב בין חניה ועסקים. "רשות מקומית צריכה לתת שירות ומענים לתושבי העיר וללא ספק חסרות פה חניות. כל עוד בעיית החניה לא תטופל לעומק, תמשיך הפגיעה הישירה בעסקים המקומיים ובתושבי העיר בעקיפין. מה כן אפשר לעשות? הפתרון הכי קל ומהיר שאפשר ליישם כבר מחר הוא "תו תושב" כפי שקיים ברוב הערים, גם בערים מרכזיות. זה לא אמור להיות מסובך מידי ויאפשר לתושבי העיר לחנות לפחות שעה ראשונה בחינם, זמן המאפשר חוויית קניה נאותה ובלי לחץ זמן.

"לאחר פתרון ראשוני זה, יש לפעול מידית להכשרת חניונים בקרבת דרך ארץ, גם אם זמניים. בהמשך יש לייצר פתרונות עומק קבועים שיתנו מענה רחב יותר לבעיה, בין אם הצרת המדרכות והוספת מקומות חניה, בין אם הוספת מקומות על חשבון הטיילת במרכז הכביש.

"לגבי האכיפה, אני איש חוק. מי שפועל שלא על פי חוק ובטח אם פוגע או מפריע לאחרים – צריך לקבל קנס. אבל בסופי שבוע אני מאמין שלמעט הפרעה משמעותית לסדר הציבורי, יש לשחרר מעט את האכיפה האינטנסיבית ולאפשר לתושבי העיר לבצע את הקניות לשבת בנחת".

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

ועידת יזמות ועסקים בחריש. צילומים: מור שקיפי לאטי

על פי נתוני העירייה כ-250 בעלי עסקים פועלים במתחמי המסחר השונים בחריש וכ-1,000 עצמאים נוספים פועלים בבתיהם. במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר כ-70 עסקים חדשים ונסגרו 37 עסקים. סך ההכנסות לקופת העירייה מארנונה עסקית הסתכם בכ-3.3 מיליון שקלים בלבד. העירייה משקיעה בנטוורקינג "שמשפר באופן דרמטי את סיכויי ההישרדות של עסקים בשנה הראשונה"

השבוע התקיימה ועידת היזמות והעסקים השלישית של חריש בה לקחו חלק כ-150 בעלי עסקים ועצמאים שהשתתפו בשולחנות עגולים ומפגשי נטוורקינג.

פילוח המשתתפים מראה כי רובם הם בעיקר בעלי משלח יד עצמאיים, בעוד שנוכחותם של בעלי חנויות היתה דלילה למדי. "אכן רוב המשתתפים בוועידת היזמות והעסקים היו עצמאים ונותני שירות, לעומת בעלי החנויות במסחר שבאופן קבוע מתקשים יותר בהגעה לאירועים מהסוג הזה", מודה גלית מנסבך, מנהלת ה"חממה" והמחלקה לקידום עסקים. "כאשר יש חנות לנהל זה לא פשוט לעזוב הכול ליום שלם. יש להם מערך עובדים, ספקים, ועסקי המזון בפרט, עסוקים במתן שירות לסועדים. זו מציאות שאנו לוקחים אותה בחשבון וערוכים לה".

לדברי מנסבך, היעד המרכזי של הוועידה הנוכחית בסימן הסלוגן  "קהילה מצמיחה עסקים", היה לחבר את העצמאים סביב קהילת עסקים שהקימה העירייה.

לצד ההרצאות נערכו בוועידה דיוני שולחנות עגולים בין המשתתפים, בדבר האתגרים הייחודים עימם מתמודדים עסקים בחריש, ומציאת הדרכים לצלוח אותם. "בימים אלו אנו עמלים על הפקת לקחים ועל איסוף הנושאים שעלו בשולחנות העגולים שיהוו עבורנו בסיס להמשך תוכניות העבודה בשנה הקרובה ובחשיבה כבר על ועידת העסקים הרביעית", ציינה מנסבך.

ההכנסה השנתית לעירייה: 3.3 מיליון שקלים

על פי נתוני העירייה, 248 עסקים פועלים במתחמי המסחר השונים בחריש. הערכות כלליות מציינות כ-1,000 בעלי עסק עצמאים נוספים הפועלים בבתיהם.

במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר 69 עסקים חדשים ו-37 עסקים נסגרו. לשם השוואה, בשנת 2021 שנת הקורונה, נפתחו בחריש כ-85 עסקים חדשים. ראוי לציין כי בשנת 2022 ניכרה מגמה חדשה של פתיחת עסקים באזורים חדשים בעיר, כדוגמת שדרת ההגשמה ומרכז מסחר שפיר.

על אף הגדילה המתמדת באוכלוסיית העיר, אתגרים ותלאות רבים עדיין ניצבים בפני העסקים המקומיים שמנסים לשרוד בעיר שבה, בהיעדר פתרונות תעסוקה מקומיים, הרוב המוחלט של התושבים עובד מחוץ לעיר. מציאות הגוררת דליפה של כוח הקנייה אל ערים אחרות. התנאים הכלכליים המשתנים, בהם עליית האינפלציה ותנאי חוסר הוודאות הפוליטית, עלולים להקשות עוד יותר על פתיחת עסקים חדשים בעיר.

ראוי לזכור כי ניסיונות לפיתוח איזורי תעסוקה ותעשיה בעיר נכשלו ברובם בשנים האחרונות והישג ראשון נרשם בשנה החולפת, כאשר מכרז להקמת מתחם מסחר ותעסוקה ראשון בשכונת מעו"ף נחל הצלחה. עם זאת, שיווק שטחי המסחר בעיר הוא עדיין אתגר משמעותי וחללי מסחר רבים עדיין מחכים ליזמים, כפי שניתן לראות בנסיעה אקראית לאורך השדרות המרכזיות בעיר ומרכזי המסחר.

על פי נתוני העירייה העסקים מכניסים לקופת הרשות כ-3.3 שקלים בלבד בשנה, סכום המהווה כ-1% אחד בלבד מתקציב העירייה לשנת 2022 שהסתכם ב-326 מיליון שקלים. הכנסה נמוכה זו מחייבת את חריש למצוא מקורות הכנסה חילופיים, לדוגמה, התביעה לחלוקת הכנסות ממחצבת ורד, שטרם הוכרעה.

גם במרכז מתקשים לשווק שטחי מסחר

יוסי גולדמן, חבר המועצה הממונה על קידום העסקים בעירייה, מודה כי הציפייה להצליח בשיווק מאסיבי של שטחי תעסוקה ותעשייה בעיר עלולה להמשיך ולהתקל בקשיים רבים גם בעתיד: "ראיתי אמירות של אנשים שמתיימרים להיות מבינים, שיש צורך במיליון מ"ר של אזורי תעשייה כדי שחריש תהיה עיר חזקה ואיתנה כלכלית. אני יכול לשתף אתכם שבראשל"צ שבה מוקם כיום מתחם ה-1,000 הכולל מיליון מטרים רבועים של משרדים, לא שמחים מהמהלך הזה, הם מתקשים לשווק את השטחים".

גולדמן הסביר שמשבר הקורונה שינה דרמטית את אופי העבודה ותנאי הההעסקה וגרם לירידה בצורך בחללי משרדים גדולים. "כל מה שהכרנו עד לפני שנתיים – השתנה. היות ומדובר במהלך שמתקשים ליישם בראשון לציון, עם יד על הלב, גם בחריש יהיה קשה לממש".

ומה לגבי העסקים הקיימים? בעירייה שבו והדגישו כי עיריית חריש משקיעה משאבים בתחום קידום העסקים בעיר, בין אם בעסקים במסחר, ובין אם בעצמאיים ובנותני השירות השונים, מתוך הבנה שהעסקים הם המנוע הכלכלי של העיר.

רשימת המהלכים אותם הזכירו בעירייה לקידום העסקים בשנה החולפת כוללת, בין היתר, קמפיינים לעידוד רכש מקומי, קורסים, סדנאות והכשרות לעצמאיים ובעלי עסקים והקמת קהילת הנטוורקינג.

לאחרונה אף הודיעה העירייה כי רכשה מחברת שפיר את מרכז המכירות שבשכונת בצוותא תמורת מיליון שקלים, ובכוונתה לרכז בתוכו את פעילות החממה (הקליקה לשעבר) שיתרחב וישמש כבית ליזמים ועצמאיים.

"עושים שמח בשדרה"

אחד המהלכים לקידום העסקים בעיר קרם עור וגידים אתמול. נראה כי הביקורת הרחבה שהשמיעו רבים, תושבים ובעלי עסקים כאחד, על החלטת העירייה לקיים את אירועי חג הפורים במרכז הספורט והפנאי שבשכונת בצוותא, הרחק מהחנויות ומתחמי המסחר העירוניים הובילה לקיום סדרת אירועים "עושים שמח בשדרה", שהראשון בהם התקיים בשדרת דרך ארץ.

שירלי קרייר, בעלת העסק שירלי'ס יזמה וקידמה את הרעיון לארגן סדרת אירועים בשדרת העסקים המרכזית, דרך ארץ, וזכתה בתמיכת העירייה. האירוע הראשון שהתקיים בסמוך לחנותה כלל הופעות, פינות יצירה וזכה לתשומת לב הקהל ולתנועה מוגברת של אנשים.

מנסבך:  "העירייה ערה לצורכי בעלי החנויות ברחבי העיר ובשיתוף ועד העסקים, המורכב מ-10 נציגים של העסקים בשדרת דרך ארץ, הוחלט השנה לקיים סדרת אירועים קטנים בכל פעם במקטע אחר בשדרה, ובכך לייצר מצב שבו לצד האירועים הקבועים יתקיימו בממוצע אחת לחודש פעילות/הפנינג וכדומה, לכל המשפחה בדרך ארץ ובמרכזי המסחר".

ראש העיר יצחק קשת סיכם את ההשקעה העירונית בבעלי העסקים בחריש: "עיריית חריש שמה דגש ומשאבים רבים על קהילות העסקים בחריש. הסטטיסטיקה אומרת שלמעלה מ-90% מהעסקים הקטנים בישראל נסגרים בשנתם הראשונה. מדברים על כ-40 אלף בעלי עסק מדי שנה. כאשר בעל עסק משתייך לקהילת עסקים כלשהי הוא משפר באופן דרמטי את יכולת ההישרדות שלו במהלך השנה הראשונה ולכן אנו משקיעים רבות בקידום קהילת העסקים בחריש".

לקריאה נוספת: שני מרכזים מסחריים חדשים ייפתחו השנה בחריש

המכולת הדרום אמריקאית, המספקת לקהילה הלטינית מוצרים מבית אמא, הפכה למקום מפגש לקהילה. דוברי הרוסית מוצאים במעדניות ייחודיות בעיר את הריחות והטעמים של המולדת, ושווקי אוכל מספקים לתושבי העיר טעימה ממאכלי עדות. "התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות"

מימין: מארי בללי, שף ערן גולני, אריקה וורונוב

בשש השנים האחרונות הגיעו לעיר מכולות, סופרים וסניפי רשתות שיווק ארציות ולצידם עשרות עסקי מזון חדשים המעניקים לתושבי העיר מענה קולינארי רחב. לצד זאת, בשנתיים האחרונות החלו להיפתח בעיר מכולות ומעדניות ייחודיות, המספקות מגוון מצרכים המאפיינים מטבחים מרחבי עולם: קמחים יחודיים מדרום אמריקה, גבינות ונקניקים היישר מהמדינות הבלטיות, מאפים צרפתיים אורגינליים וחומוס וכנאפה ערבים אסליים. המנעד הרחב הוא מענה מדויק לביקוש המתגבר של תושבי העיר וקשור קשר הדוק למגוון האנושי והתרבותי הרחב בעיר ואוכלוסיית העולים הגדולה, שבחרה לגור בחריש ולהפוך את העיר לביתה.

סופר לטיני: "יש לנו כבר לקוחות קבועים"

צבי פרידמן, עולה מצ'ילה ותושב חיפה, עוסק זה מספר שנים במכירה של מוצרים מדרום אמריקה. את המוצרים הסיע פרידמן עד לאחרונה ברכבו ומכר אותם באופן ישיר עד לבית הלקוח.

פרידמן זיהה כי הביקוש למוצרים שלו בחריש עולה בהתמדה ואיתו גם קצב הביקורים שלו בעיר. "הרגשתי שאני לא עומד בקצב של ההזמנות  ואמרתי לעצמי 'בוא ננסה פה את מזלנו'", מספר פרידמן ומסביר את המניע לפתיחתו של הסופר הדרום אמריקאי 'לה קאסה לטינה' בשדרת דרך ארץ. "בחריש ישנה קהילה גדולה מאוד של דרום אמריקאים מצ'ילה, ארגנטינה, ונצואלה, ברזיל ומקסיקו וגם עולים מספרד. לכל מוצא יש את המוצרים הייחודיים שלו. הידיעה על החנות שמציעה את המוצרים הללו עוברת מפה לאוזן בעיר. התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות".

"בכל חודש מצטרפות לקהילה הלטינית בחריש עוד ועוד משפחות חדשות", מספרת מארי בללי, המוכרת ב'לה קאסה לטינה'. "יש לנו כבר לקוחות קבועים. המוצרים המבוקשים ביותר הם הקמחים השונים, הרטבים המקסיקניים ומחיות הפירות השונות". בללי, מעידה כי הקהילה הלטינית היא מגובשת מאוד ויש לה מפגשים קבועים. "כיף לפגוש תושבים, דתיים ולא דתיים, ממדינות שכנות לנו בדרום אמריקה, להחליף חוויות וזיכרונות על החיים שם והחיים בישראל", משתפת בללי.

בייקון, פירות ים ובירות

הרגש והצורך בסביבה מוכרת והצורך באיתור מצרכים ומוצרי מזון מבית אמא, שיחק תפקיד גם אצל סרגיי וורונוב שפתח לפני כשנה את מעדניית 'יורו מרקט' במרכז המסחרי ברחוב אודם, המספקת מענה למגוון אוכלוסיות בעיר ובפרט לעולים דוברי רוסית.

וורונוב עלה ארצה ב-2017 מקזחסטן, התגייס לצבא ואת העברית שלו ביסס במהלך שירותו הצבאי וההתנדבות במשטרה. "מי כמוני יודע כמה קשה לעלות לארץ חדשה לבד ולהיתקל במחסום השפה ועל כן אני מבין את הצרכים של אוכלוסיית דוברי הרוסית בחריש ואת הגעגועים שלהם לאוכל מפעם, כך שאפשר לומר שאני לא מוכר מזון, אני מוכר געגועים".

את ההבנה כי ישנה קהילת דוברי רוסית גדולה ומבוססת בעיר גילה וורונוב, בזכות ביקור מקרי בעיר ושיחות עם אנשים ולאחריו שיטוט באינטרנט ואיתור קבוצות פייסבוק פעילות למדי של דוברי רוסית בחריש. "הבנתי שרבים מתושבי חריש הם דוברי רוסית, ובתוכם ישנה אוכלוסייה מבוגרת, שביקשה לאתר ולקנות מוצרים ומזונות בהם השתמשה בעבר במדינות המוצא. הם סיפרו שהם נדרשים לנסוע לחדרה, מרחק 20 ק"מ, והבנתי את הצורך לפתוח חנות כזו בעיר, שגם פתוחה בשבת וגם מאפשרת לכולם למצוא את מבוקשם קרוב לבית".

המוצרים המבוקשים ביותר, לדבריו סרגיי ובת זוגו אריקה שמפעילים יחד את המעדניה, הם בייקון, פירות ים ובירות. "המעדנייה שלנו משמשת לא רק לרכישת מצרכים אלא גם כמקום מפגש לציבור דוברי רוסית", מוסיפה וורונוב.

קרואסון צרפתי, ג'חנון תימני

ואם במקום מפגש עסקינן, ביקור אקראי בבית הקפה והקונדיטוריה 'קאם א פארי' בשדרת דרך ארץ, מזמן למבקרים בו קפיצה קטנה לצרפת, במקום המגיש ארוחות ומאפים צרפתיים אותנטיים וביסס את עצמו כביתה של הקהילה הענפה של דוברי הצרפתית בחריש.

גם השוק התימני 'יאמן בזאר' המתקיים מדי שישי בבית הכנסת קהילת אבות ובמסגרתו נמכרת תוצרת מקומית של קהילה התימנית בחריש ומאכלים מהמטבח התימני, ממלא עבור חברי הקהילה מקום מפגש חברתי באווירה תימנית אסלית.

"אני נעזר לא מעט בבתי עסק מקומיים, ולעיתים גם בצרכניות והמעדניות, בעיקר אלו הכשרות. יצא לי לפגוש בסופר הדרום אמריקאי המון מוצרים מעניינים. אני מצלם בראש ומנסה לרקוח ארוחות עתידיות", מספר שף ערן גולני המקיים ארוחות שף פרטיות לזוגות משפחות וקבוצות בחצר ביתו או בבתי הלקוחות.

"יצא לי לארח בסעודות תושבים ממגוון של תרבויות: ברזילאים, צרפתים, או רוסים ואני נהנה לארח את כולם". שף גולני מקווה שתופעת המכולות והמעדניות הייחודיות תמשיך ותתפשט ותפיץ בשורה קולינרית עשירה בעיר: "לא פשוט כלל להחזיק חנויות הפונות ללאום וקהל יעד מסוים כזה או אחר ואני כמובן מאחל להם להצליח", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת: “אני סמל של חריש הישנה ועכשיו רוצים למחוק אותו”

חמודי ביאדסי, ד"ר מוחמד חלאיילה ועו"ד פארס כבהה בחרו לפתוח בחריש המתפתחת עסקים חדשים. עם אלו קשיים ואתגרים ייחודיים הם מתמודדים והאם המתיחות הביטחונית הגבוהה, שאפיינה את השנה החולפת, חלחלה גם לקשר עם קהל הלקוחות המקומי?

מימין: ד"ר מוחמד חלאיילה, חמודי ביאדסי, עו"ד פארס כבהה

"בחודש מאי בשנה שעברה התקשרה למרפאה שלי מישהי וסיננה כל מיני משפטים גזעניים על זה שהרופא ערבי ולא נבוא לערבים וניתקה. ניסיתי לחזור אליה ולדבר איתה אך לא היה מענה. השנה, שוב במאי, הגיעה אלינו שיחה בעלת אופי דומה. לשמחתי, אלו בסך הכל שני מקרים מתוך מאות שיחות ועל פני שנה שלמה", מספר ד"ר מוחמד חלאיילה, רופא שיניים ובעל מרפאה בשדרת דרך ארץ. "נכון, אלו היו תקופות טעונות, אבל לא הרגשתי את זה במרפאה".

המהומות במאי 2021, הן בערים המעורבות והן באזור ואדי ערה, לא הגיעו, למרבה השמחה, לחריש. עם זאת, המתח בו היו שרויים תושבי העיר היה מוחשי. סיורים מוגברים של מתנדבי "משמר השכונות" עזרו בהורדת מפלס החרדה.

גם עבור בעלי העסקים הערבים בחריש, היתה זו תקופה מתוחה אך היא חלפה די מהר והחזרה לשגרה היתה מהירה יחסית. בשנה החולפת נפתחו בעיר עסקים נוספים על ידי בעלי עסקים מהחברה הערבית. הסיבות ברורות, חריש היא עיר מתפתחת וצומחת בשיעורים ניכרים מחד, וקרובה גאוגרפית למרכזי אוכלוסייה ערבית מאידך.

"לא נתנו לי הרגשה שאני חריג או לא רצוי"

ד"ר חלאיילה, נולד בסח'נין והתגורר בתל אביב אותה עזב לאחר שבחר לצאת לדרך עצמאית, ולהקים בחריש את הקליניקה הראשונה שלו. הוא מודה שבחירתו בחריש נולדה משני הטעמים שהוזכרו: העובדה שהיא עיר חדשה ומתפתחת והקירבה היחסית לבני משפחתו שבגליל.

טעמים דומים עמדו בבסיס החלטתו של חמודי ביאדסי, לפתוח שני עסקים בשדרה המרכזית בעיר, בחלקה המזרחי בסמוך לשכונת הפרחים.

"פתחתי את העסק בהחלטה מהירה מבלי לשאול ולבדוק יותר מדי. ראיתי את חריש מתפתחת וגדלה והחלטתי לפתוח כאן את העסק הראשון שלי", נזכר ביאדסי, תושב באקה אל ג'רביה שפתח לפני כשנה את טורקיש כנאפה. ביאדסי ראה כי טוב ותוך זמן קצר התרחב ופתח במרחק קצר מהעסק הקיים, עסק נוסף טורקיש בורקס. "בחרתי את המיקום הזה בגלל הכביש שיוצא מחריש לכיוון ברטעה", הוא מספר.

"החוויה שלי מהלקוחות שמגיעים אליי היא טובה. אנחנו מקבלים מתושבי חריש בעיקר מחמאות ונראה שהם מרוצים מהשירות שהם מקבלים. חשוב לנו לתת הנחות לחיילים, לדוגמה. אני מעריך אותם כמו שאני מעריך כל לקוח אחר. יש לנו לקוחות קבועים שהפכו לחברים. בשום שלב לא נתנו לי כאן הרגשה שאני חריג או לא רצוי".

"הרגשתי את המתח ואת הירידה בתנועה של הלקוחות"

את ביאדסי פחות מעסיקה בשגרה, זהותו המוסלמית או הפעילות בעיר בעלת רוב יהודי ברור. ביאדסי, כמוהו גם בעלי עסקים האחרים, מתמודד עם מציאות לא פשוטה. מדי יום העיר מתרוקנת מתושבים היוצאים למקום עבודתם וחוזרים רק בערב.

"לצערי אין כמעט תנועת הולכי רגל בשדרה הזו והעירייה צריכה לדאוג לשפר את המצב. אין מעברי חצייה שמחברים את השדרה לשכונה ממול בעוד שמחירי הארנונה גבוהים ולא מוצדקים. ההתמודדות היא לא פשוטה ולעיתים עולה המחשבה לעבור למקום אחר", מודה ביאדסי ומבטא את דאגתו מהתקנות החדשות שמתכוונת המועצה להחיל על נראות העסקים לאורך השדרה, מהלך שלדבריו צפוי לפגוע בו באופן משמעותי.

ביאדסי וד"ר חלאיילה הם רק שניים מתוך כלל בעלי העסקים מהחברה הערבית שבחרו לפתוח בחריש עסק. ניכר כי למרות הקשיים אותם מציין ביאדסי, בתקופה האחרונה יותר ויותר תושבים מהמגזר הערבי רואים בחריש עיר שמעניקה להם הזדמנות עסקית טובה. לראייה, כמחצית מהעסקים במקטע המזרחי של דרך ארץ, זה המשוייך לשכונת הפרחים ונושק לשכונת מעו"ף, מאוכלס בבעלי עסקים מן המגזר הערבי.

לרצף הפיגועים ואירועי הטרור שהתרחשו בשנה החולפת היתה השפעה עקיפה גם על בעלי העסקים המוסלמים בעיר, בעיקר אלו המספקים שירותי הסעדה, כך מרמז ביאדסי. עם זאת הוא מספר, כי לא חווה אירועים קיצוניים או לא נעימים באופן אישי: "בימים שלאחר אירועי טרור בהחלט הרגשתי את המתח וגם את הירידה בתנועה של הלקוחות. אך בכל אופן זה לא מעיד על השגרה והחוויה שלנו בעיר", מציין ביאדסי ומוסיף: "רוב האנשים שמגיעים ויושבים אצלי, נוהגים בכבוד. אני יכול לספר שהבחורה שעושה עבורנו את הפרסומים ברשתות החברתיות סיפרה ששמעה מתושבים שמצהירים שהם לא נכנסים לעסקים של ערבים כדי להעניש אותם. אני בכל מקרה, לא מתעניין בפוליטיקה ובורח ממנה, אני בא הנה בכל בוקר להתפרנס ולחזור הביתה בראש שקט ולא מתעסק בדברים אחרים. אני חי בשלום על כולם".

שלט שניתלה באפריל 2022, בדרך ארץ בסמוך לעסקים בבעלות ערבים, העביר מסר ברוח דומה: "אנחנו רוצים שלום, אנחנו נגד הטרור, אנחנו רוצים שערבים ויהודים יחיו ביחד".

"הלבטים היו בעיקר עסקיים"

בהשוואה לביאדסי וחלאיילה, עו"ד פארס כבהה הוא כבר ותיק בעיר. עו"ד כבהה, תושב אום אל קוטוף, פתח בחריש את משרדו ב-2017 והיה מראשוני בעלי העסקים בשדרת דרך ארץ המתאכלסת. "עד אותה העת עבדתי כשכיר בתל אביב וקיבלתי החלטה לצאת לעצמאות. התפתח בחריש שוק חדש והחלטתי לעשות מהלך ולהגיע למקום שאפשר להתפתח בו ובמקביל להיות קרוב לבית". ההשתלבות בחריש והדרך להרחבת מעגל הלקוחות היתה לדבריו מתונה יחסית, כיום כמחצית מלקוחותיו הם יהודים.

בנוסף, מתכננת משפחתו של עו"ד כבהה להקים מרכז מסחרי ברחוב קידמה בשכונת מעו"ף. המרכז העתידי יכלול תחנת דלק, חנות נוחות, בית קפה ומשרדים.

כבעל עסק ותיק יחסית, הוא תורם מנסיונו והכרותו עם העיר לבעלי עסקים מהחברה הערבית המתעניינים בחריש. "היו מספר נותני שירות כמו רופא מומחה או רופא שיניים שהתייעצו איתי בנוגע לפתיחת עסק והלבטים היו בעיקר עסקיים ולאו דווקא סביב ענייני אופי האוכלוסייה בעיר".

גם כבהה משתף כי אירועי הפח"ע וערעור תחושת הביטחון לא השפיעו על קהל הלקוחות שלו אותו הוא מגדיר כנאור ונטול דעות קדומות. "שומעים דברים פה ושם, אך לא נתקלתי עד כה בסיטואציות לא נעימות".

ד"ר חלאיילה מסכים עם ביאדסי ועם עו"ד כבהה: "אני חושב שהקושי של העסקים בחריש אינו נוגע לזהות של בעל העסק ואם הוא ערבי או יהודי, אלא מבוסס על סיבות אחרות שחווים כלל בעלי העסקים בעיר". עם זאת, הוא מציף בעיה שמטרידה אותו יותר, שאינה זוכה לטעמו להתייחסות ולטיפול: "הקושי בעיני הוא פחות עבור בעלי עסקים ויותר עבור תושבים מהמגזר שגרים כאן", הוא מבקש להדגיש. "ישנה תופעה לא נעימה של חוסר רצון להשכיר דירות לערבים בעיר ויש עם זה המון בעיות. אני לא מכיר שוכר דירה ערבי שגר כיום בחריש שלא נתקל בשלבי החיפושים במשכירים שלא הסכימו להשכיר לו דירה. זו אירוניה בעיני שלאנשים לא מפריע שקבלן ערבי יבנה להם את הבית, אבל מאוד מפריע להם לגור לצד ערבים".

לקריאה נוספת: הוחלט: העירייה והוועדה המיוחדת יעשו סדר בנראות העסקים בעיר

היעדר הנחיות ברורות ומדיניות אכיפה רפה ולא מגובשת, הביאו למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים בחזיתות המסחריות בעיר, בעיקר לאורך שדרת דרך ארץ. כעת עיריית חריש מתכוונת לעשות סדר. תוכנית מדיניות חדשה מגדירה לבעלי עסקים כללי "אסור ומותר"

אי האחידות בנראות החזיתות המסחריות בעיר, היעדר הנחיות ברורות של "מותר ואסור" ומדיניות אכיפה רפה ולא מגובשת, הביאו למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים לאורך שדרת דרך ארץ, מגמה שהולכת ומחריפה עם פתיחת עסקים חדשים בעיר. סחורות, מחסנים ארעיים המוצבים בפתח החנויות וסגירות חורף שונות, מאתגרים את תנועת הולכי הרגל ובחלק מהמקרים אף חוסמים באופן מוחלט את המעבר.

שש שנים מאכלוס העיר החדשה ומפתיחת העסקים הראשונים בה, עיריית חריש פרסמה מסמך מדיניות עירונית חדשה המסדיר ניהול שימושים מעורבים בחריש. מטרת המסמך: גיבוש ואישור הנחיות ועקרונות מנחים לתכנון וניהול של אזורים בהם פועלים ויפעלו בעתיד מגורים לצד מבני ציבור, משרדים או שטחי מסחר.

"המטרה המרכזית של המדיניות החדשה היא מיצוב השדרה כשטח מסחר עירוני מזמין ונעים שיאפשר צמיחה ושגשוג של העסקים", ציין ראש העיר, יצחק קשת.

שמירה על הנגישות והמרחב הציבורי

המדיניות החדשה כוללת הסדרה מחודשת של כמה תחומים מרכזיים, להגדיר קווי מדיניות ברורים ולנקוט בצעדי אכיפה ומתן קנסות. "להבדיל מאזורי מסחר ותעסוקה נפרדים, באזורי שימושים מעורבים נדרש ניהול מוקפד של התכנון, של גודל העסקים ושל מאזן השימושים כדי להבטיח שהעירוב יתנהל באופן המיטבי וימלא את יעודו", צוין במסמך. בעירייה פירטו את ארבעת יעדים העיקריים אותם מבקש המהלך הנוכחי להשיג:

• חיזוק והרחבת מגוון השירותים לתושבים והנגישות אליהם;
• הצלחת הפעילות המסחרית והעסקית בעיר;
• מיתון החיכוכים באזורי שימושים מעורבים;
• עידוד עסקים מקומיים קטנים לפיתוח הכלכלה המקומית.

המסמך שם דגש על נושא הנגישות והמרחב הציבורי. כך לדוגמה, שינויים באבני המדרכה שביצעו בעלי עסקים באופן עצמאי יאסרו לחלוטין כמו גם הצבה של דקים או במות מוגבהות בכל שטח זיקת המעבר, דהיינו תחת הקולונדה – שביל ההליכה המקורה לאורך השדרה. תיאסר הוצאת פריטים בעלי נפח גדול מחוץ לחנות. סחורה ורהיטי חוץ, כגון שולחנות וכסאות, יותרו להצבה מחוץ לעסק, רק בתנאי שהם לא קבועים ויוצמדו בסוף יום העבודה אל הכניסה. כך או כך, הצבת שולחנות וכסאות והתרת סחורה בחוץ יותרו רק במידה והן מאפשרות מעבר חופשי בקולונדה להולכי רגל. עוד מדגיש המסמך את אחריות בעלי העסקים ו/או חברת הניהול שתועסק מטעמם לשמירה על רמת ניקיון ותחזוקה גבוהים.

במידה והנחיות אלו לא ימולאו, תהיה רשאית העירייה לבצע אכיפה על ידי הטלת קנסות לפי חוק העזר העירוני לשמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. כמו כן, צפויה להתבצע אכיפה ובקרה גם בנושא שעות פעילות בתי עסק ועמידה בתנאי חוק הרעש.

"לסגור את הקולונדה – זה לא הגיוני"

בראייה עתידית, מתכוונים במועצה, בין היתר, להגביל את גודל העסקים שיוכלו לפעול לאורך השדרה, זאת על מנת לעודד עסקים קטנים ולשמר מגוון וכמות עסקים טובה ברחוב ובמילים אחרות לצמצם את תופעת הסופרים לאורך השדרה. לשם כך הוגדר כי לאורך 500 מטרים של חזית מסחרית, יפעלו לפחות 6 בתי עסק שונים.

"אנחנו הולכים על פרוייקט כללי שמטרתו שיפור נראות פני העיר", ציין חבר המועצה והאחראי על תחום העסקים בעיר, יוסי גולדמן. "הדגש כרגע הוא על דרך ארץ אבל גם המרכזים המסחריים יטופלו. הרצון הוא ליצור מצב שיהיה נעים לכולם, גם לעסקים וגם לתושבים. אין כל כוונה להיות לרועץ אלא לעשות סדר".

גולדמן מתייחס גם לנושא מתחמי ההסעדה החיצוניים שהקימו בעלי מסעדות בעיר: "סגירות חורף יותרו באופן פרטני בתיאום מראש עם הרשות המקומית, עד לתאריך ה-1 במאי, אוהלי הבד לסוגיהם שניתן לראות אצל מספר עסקי מזון בעיר – יאסרו באופן מוחלט. הוצאת סחורה היא לגיטימית והגיונית אבל לסגור את הקולונדה – זה לא הגיוני. לעסקים השונים יש עניין להוציא את מרכולתם החוצה וזה בהחלט לגיטימי, כולל ישיבה בחוץ, אך יש לוודא שזה נעשה מבלי להפריע לרצף ההליכה בקולונדה. אם אשה עם עגלה רוצה לעבור מקצה אחד של קולונדה לקצה השני – זה לא אפשרי כיום. אם ביום גשום  או שמשי הולכי רגל נאלצים לצאת מהקולונדה אז השדרה המקורה לא משיגה את מטרתה".

"האכיפה תתבצע על ידי המשטרה ופקחי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה", מוסיף ומפרט גולדמן. "הנושא היה באחריותה של הוועדה מאז ומתמיד. עד כה הוועדה לא טיפלה בו – וזה לא תקין, אך זה שלא עשו זאת עד עכשיו זה לא אומר שלא ניתן ליישר קו כיום. לשם כך, כוח האדם יגדל ויגוייסו שני פקחים נוספים למטרות האכיפה השונות".

כזכור, גם מדיניות החניה לאורך דרך ארץ צפויה לקבל בקרוב מסגרת כללים ברורה, לדברי גולדמן כבר בחודש הבא יחלו בכינון ההנחיות החדשות. במכתב שנשלח בשבוע שעבר לבעלי העסקים בעיר הודיעה הרשות כי היא תחל באכיפת חניה במקביל למדרכה ולא בניצב כפי שנהוג כיום. בנוסף, תחל העירייה לגבות תשלום עבור החניה בשדרה המרכזית בעיר. "הכוונה היא לאפשר חניה בדרך ארץ של עד 20 דקות ללא חיוב ועד שלוש שעות בחיוב בדמי חניה", ציין גולדמן.עוד נכתב בפנייה לבעלי העסקים כי שדרת דרך ארץ עוברת שיפוץ ושדרוג וכי מעברי חצייה יוספו בשדרה לטובת ניוד קל יותר של הולכי רגל מצד אל צד.

לקריאה נוספת: בקרוב: מעברי חצייה חדשים בדרך ארץ

אילו התפתחויות משמעותיות תרמו לחריש בשנה החולפת, מהו האתגר המרכזי עימו מתמודדת חריש כיום ומהן הבשורות החשובות בפתחה של השנה החדשה? יצחק קשת, ראש העיר בראיון חגיגי

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, על שלל הברכות שלה, ביקשנו מיצחק קשת, ראש העיר לסכם את השנה החולפת ולסמן כיוונים עתידיים לעיר המתפתחת.

שלום יצחק, מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

"ללא ספק שלושת התחומים שהקפיצו בשנה האחרונה את חריש קדימה הם תחום החינוך, המסחר ותשתיות הנסיעה, כבישים ותחבורה הציבורית".

מה היו ההתפתחויות המרכזיות בתחום החינוך?

"המטרה שלנו היא לבדל את חריש בתחום החינוך משאר הערים באמצעות פדגוגיה מתקדמת עם דגש על העולם הרגשי של הילד, הסקרנות הטבעית של הילד וכלים חשובים לפיתוחו העצמי".

"ידוע כי 90% מההצלחה בחינוך תלויה באנשים כי חינוך זה לא מקצוע, אלא שליחות ואישיות. הקושי הגדול בעולם החינוך הוא לגייס אנשים טובים והשנה, לשמחתי, הצלחנו לעשות זאת. הקמנו מחלקה עם אנשי חינוך טובים ביותר ביניהם: ישראל שלו, מיכל מדמון, ענת אלבז, יגאל אריכא, צוות החותמיסטים, צוות המורים של בית הספר היסודי החדש וצוותים חינוכיים בגנים".

גם פתיחת שנת הלימודים בחריש נחשבת בעיניו של קשת להצלחה גדולה. "עמדנו במשימת בינוי ענקית של עשרות מבני חינוך חדשים גנים ובית ספר, ובמשימת גיוס והדרכה של צוותי חינוך חדשים. אלו משימות שערים מבוססות מאיתנו לא היו עומדות בהן. במשך חצי שנה כל עובד במועצת חריש גויס לטובת פרויקטים לפתיחת שנת הלימודים".

קשת מוסיף ומציין כי בימים אלה מתרקם במשרדי המועצה פרויקט לקליטת קהילת מחנכים, בוגרי השומר הצעיר, שישתלבו בחריש בשנת הלימודים הבאה. אלה הם מורים ואנשי חינוך אידיאליסטים שפועלים בערי פריפריה, במטרה לקדם בהן את החינוך.

"אנו בשלבים מתקדמים לקליטת 'קהילת מחנכים' בחריש. חלקם כבר עברו לעיר. מדובר בעשרות משפחות המתכננות לקנות בניינים שלמים, לבנות כאן את חייהם ולפעול בתחום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בחריש, בכל שעות היום והלילה. זה מהלך שייתן חיזוק אדיר לכלל מערכות החינוך בעיר".

היזמים הם שותפים משמעותיים לפיתוח העיר

אחד השינויים המשמעותיים שחוותה חריש בתחום המסחר וחוויית הצריכה של התושב הוא ללא ספק השקתו של קניון More וכניסתן לחריש של רשתות ארציות כדוגמת סופר פארם, מקדונלד'ס, ביגוד, פוקס, שופרסל דיל ועוד. קשת מציג זווית ראייה קצת שונה: "בדרך כלל, היזמים נתפסים בעיני התושבים כגורם שלילי, אבל הקהל הרחב לא מבין עד כמה הם צד חשוב בשותפות לפיתוח העיר. חריש זכתה ביזמים וקבלנים מהשורה המובילה, שבזכותם העיר נראית כפי שהיא נראית היום. בלעדיהם, חריש לא היתה זוכה להבעת אמון של רשתות ארציות. חשוב להבין כי יזמים אלה לא בונים ונעלמים, אלא נשארים כאן איתנו כדי לנהל את המקום ומביאים לכאן אנשי מקצוע חזקים וטובים. זו מתנה נפלאה לחריש".

הישג נוסף ומשמעותי אותו מציין קשת הוא העלייה במספר העסקים הקטנים בחריש והתמיכה המשמעותית להם הם זוכים מטעם הרשות.

"אנחנו משקיעים המון בעסקים הקטנים. הקמנו השנה את פרויקט 'קהילה מקדמת עסקים', 'פורום עסקים', והעסקים בחריש זוכים לליווי והקלות בבירוקרטיה. חוץ מלהעביר להם כסף ישירות, אנו עושים הכל כדי לתמוך בהם".

מנתונים שפרסמה מחלקת רישוי עסקים בוועידת העסקים הראשונה של חריש עולה כי פועלים בחריש 300 עסקים קטנים ובינוניים שצפויים לגדול פי שניים בתוך כשנה.

"הולכים להיפתח כאן מרכזים מסחריים שכונתיים נוספים ותנופת המסחר בחריש ברורה", מוסיף קשת ומדגיש: "אחד ההישגים החשובים בשנה החולפת הוא ללא ספק ההוזלה המשמעותית של מחיר שכירות למ"ר מסחרי. העובדה שכיום יזמים לא יכולים להוציא טופס 4 לבניינים בנפרד משטחים מסחריים הורידה את המחיר מ-120 שקלים לפני שנתיים לכ-60-70 שקלים ויש שוכרים שמצליחים לשכור נכס מסחרי גם ב-40 שקלים למ"ר".

מה לגבי פיתוח איזורי המסחר והתעסוקה של חריש ובמיוחד מה צפוי לקרות בשכונת מעוף (מע"ר לשעבר) שבעבר מכרזי רמ"י כשלו בה?

"כדי להתמודד בהצלחה בתחרות מול ערים אחרות הצלחנו להשיג הישג מטורף, לראשונה במדינת ישראל, יקבלו היזמים שייגשו למכרזים לאיזורי תעסוקה ומסחר בשכונת המעו"ף תמריץ אטרקטיבי. כל יזם יקבל בנוסף לשטח המסחרי גם שטח לבניית בנייני מגורים במקום אחר בעיר. ליזמים זוהי עסקת חבילה שווה במחיר משתלם מאוד. אין לי ספק שיהיו על זה הרבה קופצים".

קווים ייעודיים לרכבת

"ההישגים בתחום התחבורה הם בראש וראשונה תוצר של עמל ממושך וקשה", מציין קשת ומסביר: "למרות שחריש היא עיר חדשה ושהממשלה רוצה בהצלחתה, אף אחד לא מגיש לחריש שום דבר על מגש של כסף, ההישגים הגדולים של השנה בתחום התחבורה הושגו רק בזכות מאמץ עקבי ומלחמה שניהלנו עם רשויות המדינה, והאמת, כמעט התייאשנו בעצמנו, אבל אני שמח שהתוצאה הצדיקה את המאמצים".

קשת מתייחס בדבריו לשני הישגים, האחד השקת קו האוטובוס הישיר לתל אביב, שבוצע בעקבות הסטה של תקציבים של משרד התחבורה מקווים פעילים פחות. "זה לא מובן מאליו שישבנו והתערבנו בתקציב שאינו שלנו", הוא מסביר.

ההישג השני הוא הסכמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי. "הצלחנו להסיט את הכביש דרומה, ככביש מקיף לחריש דרום ולשכנע את מדינת ישראל שזה כביש ארצי ולא כביש מקומי. המשמעות היא שהוא מקבל תעדוף, תקציב, ורוחב נתיבים", מציין קשת ומיד מסביר: "ברגע שהצלחנו להפוך את הכביש לרחב יש סיכוי שבעתיד הוא גם יתחבר לכביש 6. אם לא היינו מצליחים במשימה הזו לא היה סיכוי בעתיד לחיבור לכביש 6".

מה עוד צפוי בתחום התחבורה בשנה הקרובה?

"העדרה של ממשלה מתפקדת מעכב אותנו, אבל ברגע שתורכב ממשלה ישתחרר לנו תקציב ייעודי לתחבורה בחריש, שיחולל שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית בעיר".

"ראשית, יקומו בחריש קווי אוטובוס מוכווני רכבת. אלו קווי נסיעה המתואמים ב-100% ללוח הזמנים של הרכבת. קווים אלה יגיעו לתחנה כעשר דקות לפני צאת הרכבת. בחזור לחריש, הם ימתינו לנוסעים שירדו בתחנת הרכבת על מנת להסיע אותם בחזרה לעיר. אם הרכבת מאחרת, האוטובוס ממתין לנוסעים. קווים אלה יהיו משמעותיים מאוד לתושבי חריש ולנוחות הנסיעה שלהם למרכז".

עוד מציין קשת כי תכנית התחבורה כוללת הפעלת קו חדש פנימי, תגבור הקווים הקיימים מחריש לערים סמוכות והעלאת תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה.

שוויון: כל אחד לפי צרכיו

אחד המאורעות שהסעירו לאחרונה את תושבי חריש הוא כוונתה של חסידות 'תולדות אהרן' להשתקע בעיר. בכינוס חירום שנערך על ידי התושבים התבטא קשת בפומבי ובחריפות כנגד הגעתן של חסידות בדלניות לעיר ואף ציין שהוא עושה ככל שיש לאל ידו, כדי למנוע את הגעתן לעיר. יחד עם זאת, התגובות של אזרחי חריש לנושא, הן של חילונים והן של דתיים וחרדים העמידה בפני ראש העיר והחזון שלו לדו קיום, אתגר חברתי משמעותי.

"לצערי, הגיעה לעיר קבוצה חריגה בנוף המקומי, קבוצה שפחות מתאימה לחיים פה בחריש וזה עורר את שני הצדדים לפעול בצורה קיצונית. מצד אחד, חילונים שפועלים במרחב הציבורי בערבי שבת מבלי להתחשב באוכלוסיות דתיות שאינן שייכות לקהילה הבדלנית ומנגד ניסיונות של קבוצות חרדיות לפעול במרחב הציבורי שלא כמקובל בחריש".

"ציבורים שלמים נפגעים מזה ומתנהל שיח חירשים בין האוכלוסיות השונות. אני רואה בזה מתכון להרס ואני הולך לעצור את זה".

"אחרי החגים אני מתכוון לפעול ולאחד את השורות, אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. ברור לי שיש תמיד קיצוניים בשני הצדדים אולם אסור לרוב הדומם להיגרר או להיכנע לפחד היומיומי שנזרע בקבוצות הוואטסאפ כאשר המציאות בשטח היא שונה".

מה נעשה כדי לעצור את הקבוצה הבדלנית?

"יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל חשוב שידעו שאני פועל מאחורי הקלעים. אני מבין שיש כאן אוכלוסייה שחרדה לעתיד העיר, אבל תושבי חריש צריכים לדעת שיש להם מנהיג וקברניט שמוביל את חריש למקום אחר".

ישנם תושבים שחוששים מהתחרדות העיר ואחרים חוששים ממגמה הפוכה

"חשוב שידעו שלא תהיה פה כפייה משום צד. אני עובד קשה על מנת שכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה כמו לדוגמא בי"ס חזון שמעון, מוסד מוכר שאינו רשמי עבור הציבור החרדי".

מה אתה עושה עבור הציבור החילוני?

"אני מביא לפה את העוגנים הכי חזקים בחינוך לציבור החילוני. כשכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה ותחיה בשקט היא לא תצטרך לפזול לקבוצה השנייה. זה לא נכון תמיד להשוות. יש קבוצה שצריכה לקבל יותר בחינוך ויש אחרת שצריכה יותר בתרבות.

החזון שלי הוא של עיר בהרמוניה. חריש היא עיר המיועדת לכלל הציבור שמוכן לחיות האחד עם השני. זו אחת הברכות של העיר שכולם חיים באותו בנין וזה הצליח נפלא עד היום. זה לא מודל שהמצאתי, זה קרה באופן טבעי עד היום.

אני רואה בזה ערך עליון, עם ישראל צריך להיות ביחד. היפרדות היא סכנה קיומית עבורנו. גם המגמה העולמית נוטה לכיוון זה, לחגוג את הגוונים, לחיות יחד כשכל אחד מקבל ולומד מן האחר".

האתגר החברתי: נדרשת מלאכת מחשבת

"זה לא פשוט", מודה קשת "זו ממש מלאכת מחשבת אבל אנחנו יודעים לייצר את האינטגרציה בין הקהילות השונות בעזרת מיזמים משותפים כמו גינות קהילתיות, סירי לידה ואחרים".

קשת מציין כי בשורה התחתונה כל העבודה מסתכמת ברכישת אמון התושבים מול המערכת. "חשוב לי לומר שיש מקום לביקורת, אבל דעו שאני לא מכוון לשום מקום ואין לי מגמה כזו או אחרת, לא חילונית ולא חרדית".

"קיפחו אתכם? אין צורך בזעקות שבר. דברו איתי. אני דבק בדעה שכל ציבור יקבל את מה שהוא צריך ואם נעשה משהו שגוי זה נעשה בתום לב. המטרה היא שיחד ניצור פסיפס שנוכל לחיות בו יחד".

ולסיום, מה אתה מאחל לתושבי חריש?

"שנה טובה, שנה בה יזכו לראות את הטוב ויש הרבה טוב בעיר הנפלאה הזו, אך הכל מצוי בעיני המתבונן ובחוויות שהוא בוחר לחוות. ציפייה נכונה עשויה לעזור לתושבי חריש לחוות דברים אחרת. זוהי ברכה לשנה החדשה ולחיים בכלל".

היום תחל לפעול במרכז השכונתי 'בר סנטר', מאפיית המשפחה. מרכז זה מצטרף לשני מרכזים מסחריים שכונתיים פעילים באבני חן ובשכונת החורש. אורי בר, הבעלים של המרכז: "ההשקה הרשמית תתקיים בעוד כחודש עם פתיחתו המתוכננת של סניף שופרסל"

היום תתקיים ההשקה של 'מאפיית המשפחה' במרכז השכונתי החדש, 'בר סנטר' הממוקם ברחוב אודם בעיר. טקס קביעת המזוזה יתקיים בשעה 19.

המאפיה בבעלותו של סופיאן כבהה, תושב אום אל קוטוף ועובד לשעבר של רשת מאפיית המשפחה תציע לתושבי חריש פיצות, סמבוסות, לחמניות ומיני מאפה.

לדברי אורי בר, הבעלים של בר סנטר, פלאפל איצקו שיפעל גם הוא במרכז שכונתי זה, עתיד להיפתח בעוד יומיים, ביום חמישי ה-4.7 ואילו סניף של רשת השניצליה יפתח ויושק בחודש הקרוב כמו גם סניף שופרסל אקספרס.

"הפתיחה הרשמית של המרכז תתקיים בעוד כחודש, לאחר שחלק מן העסקים כבר יסיימו את תקופת ההרצה", שיתף בר.

עוד ציין בר כי במרכז 'מרום סנטר', הנמצא גם הוא בבעלותו, עתיד להיפתח בשבועיים הקרובים סניף שופרסל שיצטרף לחנות הצעצועים שפועלת במתחם.

המרכז השכונתי, בר סנטר, הוא המרכז המסחרי השכונתי השלישי שפועל בחריש והוא מצטרף לשני מרכזים נוספים, מרכז 'עמית', בשכונת אבני חן ומרכז 'מרום סנטר', בשכונת החורש.

עוד עתידים לפעול בשתי השכונות הראשונות של חריש, שלושה מרכזים שכונתיים נוספים שנמצאים בשלבי בנייה ואישורים. אלה יצטרפו לפעילות המסחרית המתפתחת בעיר, הן בשדרת דרך ארץ והן בקניון More בכניסה לעיר שהחל לפעול לפני שבוע.

תודה לרינה מאירי, מתיווך רי/מקס על עזרתה בהכנת הכתבה

מתעניינים בפתיחת עסק בחריש? למדו עוד כאן

קניון MORE בכניסה לעיר חריש קיבל היום תעודת גמר והוא פתוח למבקרים. ההשקה הרשמית תתקיים בעוד כחודש

'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' העניקה היום תעודת גמר לקניון MORE חריש. הקניון המשתרע על שטח של  20.000 מ"ר ושטחי מסחר של 10.000 מ"ר מצוי כעת בשלבי פתיחה והרצה הדרגתית עד לפתיחתו המלאה.

"על פי ההערכות, בשבוע הבא תפתח מסעדת 'עד העצם', בשבועיים הקרובים יחל גם לפעול סניף 'סופר פארם' ואילו סניף 'שופרסל' עתיד להיפתח בעוד שלושה שבועות לפחות"

יזמי הקניון, קבוצת More  מעריכים כי הקניון יהווה עוגן מסחרי משמעותי בעיר החדשה ויציע מגוון חנויות, עסקים ומוקדי בילוי, לצד מוקד מפגש לתושבי העיר ולעשרות אלפי התושבים במעגלים הקרובים מצפון השומרון ועד מבואות חדרה.

חנויות Bיגוד, FOX וגלידה גולדה כבר פועלות בקניון וזכו למבקרים וקונים מתושבי חריש."אתמול היה פה טירוף בשעות אחר הצהריים והערב", דיווחה אחת המוכרות בחנות Fox.

"בימים אלו נערכות ההשלמות האחרונות כדי שהרשתות השונות ייפתחו בהדרגה במהלך שלושת החודשים הקרובים", נמסר מטעם הנהלת הקניון. על פי ההערכות, בשבוע הבא תפתח מסעדת 'עד העצם', בשבועיים הקרובים יחל גם לפעול סניף 'סופר פארם' ואילו סניף 'שופרסל' עתיד להיפתח בעוד שלושה שבועות לפחות. "גזירת הסרט וטקס החנוכה של הקניון יתקיים רק אחרי פתיחת סניף שופרסל, העוגן המרכזי של המרכז", ציינו יזמי המתחם.

עוד עתידים לפעול בקניון כ-25 רשתות וחנויות של המותגים ללין,  מקדונלד'ס, דור אלון, הפיראט האדום, קפה גרג ועסקים מובילים נוספים.

תושבי חריש מרוצים

פוסטים בפייסבוק של תושבי חריש שכבר הספיקו לבקר בקניון, צצו חדשות לבקרים, אבל הודעת האישור הרשמית על פתיחתו של הקניון תפסה את חיים לאטי ואמו, שרה, בביקור בחנות FOX. שרה, שהתבטאה בכתבה אחרת על געגועיה לחוויית השופינג סיכמה: "יש יותר טוב מקניות? בשבילי פתיחת הקניון, זה דבר ענק, עד היום נאלצתי לנסוע לחדרה ועכשיו זה יהיה ליד הבית".

ואכן, המענה הצרכני לתושבי חריש שהתבסס עד היום בעיקר על יישובי עמק חפר, צפון השומרון, שער מנשה ויישובי פרדס חנה-כרכור, חדרה, גן שמואל והאזור היה מצוי במרחק נסיעה של בין 15-50 דקות נסיעה ותושבי חריש מקווים כי פתיחת הקניון תשנה את המצב ותעניק להם פתרון קרוב וזמין.

עוד יוזמה של תלמידי חטיבת אתגרי העתיד – בונים ריהוט גן למכירה לתושבי חריש כדי לממן טיול שנתי ועל הדרך מקבלים שיעור חשוב על כלכלה מקומית, עסק שיתופי, שיתוף פעולה והתמודדות עם פחדים

צילום: אורן קלר

שני תלמידים משייפים, אחד עובד עם מסור חשמלי והרביעי מבריג רגל עץ לשולחן – כך נראית הכניסה לחטיבת הביניים אתגרי העתיד בתקופה האחרונה, בה פועלים חברי ה'קואופרטיב' של אתגרי העתיד. מדובר בעסק לכל דבר ועניין שמטרתו לייצר ולמכור לתושבי חריש ריהוט גן לחצר או למרפסת.

"קואופרטיב זה עסק שיתופי", מסבירה חנה ויצמן (13) תלמידת כיתה ז' שהיא חלק מצוות 'שירות הלקוחות'. "אנחנו רוצים לבנות ספסלים ושולחנות ולמכור אותם גם בזול וגם מאוד איכותי לתושבי חריש".

סהר יוחאי (12), מצוות שירות הלקוחות מפרטת: "אנחנו לא לומדים רק מהספרים. הקמנו עסק שעוזר לנו ללמוד איך הדברים עובדים בחיים האמיתיים".

אוריאן תמיר (13) הצלע השלישית בצוות שירות הלקוחות מוסיף: "זה מפתח גם את הכלכלה המקומית ושומר שהכסף ישמר פה. כלומר, ילך אלינו למטרות של מימון טיול שנתי, ובהמשך לימודים, קניית לפטופים למשל".

הכסף ילך לכל התלמידים בבית הספר או רק לחברי הקואופרטיב?

"לכולם", עונים שלושתם ללא היסוס. "אנחנו רוצים את הכסף לטיול של שלושה ימים למצפה רמון, הוא עולה הרבה, אנחנו  רוצים לכסות את זה", מוסיפה סהר.

אז בחרתם לעבוד קשה כדי לממן את הטיול ולא לבקש כסף מההורים?

חנה: "אנחנו לא עובדים קשה, כיף לנו וזה גם מקל על ההורים שלנו".

אוריאן: "אם זה לא היה כיף לא היית רואה פה ילדים בונים ספסלים ונשארים אחרי שעות הלימודים כדי לסיים את זה".

כולם עושים הכל

15 תלמידים לוקחים חלק בקואופרטיב ומחלקים ביניהם שלל משימות: צוות הנגרות, שאמון על הבנייה בפועל של הספסלים והשולחנות, צוות התמחיר שבודק מחירים מול מתחרים וספקים וקובע את מחירי המוצרים למכירה, צוות האתר שבונה אתר מפורט דרכו ניתן יהיה להתרשם מקטלוג המוצרים וצוות שירות הלקוחות שעוסק כעת בשלל משימות עד להגעתו של הלקוח הראשון.

כל אחד מהצוותים עובד באופן עצמאי לחלוטין ומייצר 'קשרי עבודה' עם המחלקות האחרות. שיתוף הפעולה מרשים ובימים הקרובים הם ישיקו את האתר עם קטלוג המוצרים ויחכו לטלפונים של תושבי חריש, שיהיו מעוניינים לקנות מהם את המוצרים עליהם הם עומלים קשה כל כך.

ספרו לי מה אתם עושים כעת, לפני שיתחילו הלקוחות להתקשר

חנה: "אנחנו מקימים מחלקה של שרות לקוחות, בודקים מחירים עם ספקים, מנהלים מו"מ".

איך הספקים מתייחסים אליכם?

סהר: "הם מתייחסים רגיל וגם רוצים לעזור. זה כיף ונותן לנו יותר תחושת עצמאות וביטחון".

איך מתבצעת החלוקה ביניכם בתפקידים השונים?

אוריאן: "כל אחד קיבל בהתחלה תפקיד מרכזי, אני יותר טוב בדיבור ואני מתאים יותר למחלקת שירות הלקוחות. כל שיעור יש רשימה מפורטת עם המשימות שיש למלא. אם מישהו לא אוהב לבנות, הוא תורם לעסק בדרך אחרת, לדוגמא, בודק מחירים של חברות אחרות".

ואיך באמת המחירים שלכם לעומת המתחרים?

סהר: "הרוב יותר יקרים, אנחנו זולים ב-100-50 שקלים".

אוריאן: "בהתחלה המחיר גרם לנו להפסיד, בדקנו מה צריך לעשות ושינינו כדי שגם נרוויח".

יש אחריות על המוצרים שאתם מוכרים?

חנה: "אם תהיה בעיה אנחנו נתקן אותה או שנביא להם מוצר חדש, אבל רק אם אנשים יתקשרו תוך חצי שנה – שנה. אחריות שנתיים זה כבר לא".

פחד שלא יקנו מאיתנו

את הרעיון לבניית ריהוט גן שכולל קטלוג מרשים של ספסל יחיד, ספסל זוגי, שולחן, שולחן קק"ל, אדנית עץ ופינת זולה קיבלו לאחר שספסלים שנבנו בשיעור נגריה, עבור בית הספר, זכו למשוב חיובי ולהתעניינות לגבי קנייה.

סהר: "בנינו ספסלים בבית הספר ואנשים התלהבו ורצו לקנות מאיתנו אז החלטנו להפוך את זה לעסק".

אוריאן: "אנחנו משתמשים בספסלים האלה בבית הספר והם טובים".

חנה: "רוב הבתים הם חדשים בחריש ולאנשים אין את כל הריהוט, אז הקואופרטיב שלנו עוזר לאנשים בלהשיג מוצר איכותי ודי זול".

כמה ספסלים ושולחנות כבר הכנתם?

סהר: "חמישה ספסלים, אנחנו נכין ספסלים לפי הזמנות, שבוע מועד אספקה".

אוריאן: "אנחנו רוצים לקבל מלא הזמנות, יש לנו מלא עצים שקנינו ממחסן עצים".

ואם יהיו מלא הזמנות, תצליחו לעמוד בזה?

סהר: "אני חושבת שנעמוד בזה, אם יהיה קשה אז נצטרך לעבוד קשה".

חנה: "אנחנו מבינים את הסיכון שיש בעסק הזה".

אוריאן: "אם נצטרך להישאר כדי לעבוד, אז נישאר, אנחנו לא מתבאסים אנחנו שמחים להישאר כאן, זה כיף שנותנים לילדים להתבגר ולהתחשל".

יש איזה חשש שאתם מתמודדים איתו בפרויקט הזה?

חנה: "אני חושבת שיש סוג של פחד שאנשים לא יקנו דברים שילדים עושים, אבל הם צריכים לדעת שזה מאוד איכותי".

לאכול טוב, לשתות, להיפגש עם חברים, לבלות וליהנות. חווית האוכל בחריש עברה לאחרונה שדרוג עם פתיחתם של עסקי מזון חדשים. מה עוד צפוי לנו בעתיד הקולינארי של חריש?

מזה שנים מתפתחת בישראל אחת מסצנות הקולינריה הלוהטות ביותר בעולם. שפים ישראלים זוכים להערכה בינלאומית ומאכלים אופייניים כמו חומוס, מוגשים בגאווה במסעדות נחשבות ברחבי הגלובס.

המטבח הישראלי שזוכה לשבחים נהנה משילוב מושלם של חומרי גלם טריים, מסורות בישול עתיקות לצד יצירתיות וטכניקות מתקדמות. מטבע הדברים, תל אביב, בירת הבילויים הישראלית, מיצבה עצמה כמעצמה קולינארית המציעה למבקרים אינספור חוויות אוכל בטעמים שונים ובמנעד מחירים מגוון מאוד. יחד עם זאת, בשנים האחרונות לא ניתן להתעלם מהפריחה הגסטרונומית של הפריפריה הישראלית. מסעדות בערי הלווין של תל אביב או בצפון הרחוק הצליחו לבסס לעצמן מוניטין, שמושך אליהן גם את הקהל התל אביבי אנין הטעם. היכן נמצאת חריש על רצף קולינארי זה?

בסיסי, מוכר ונדרש

בהיסטוריה הקולינארית של חריש שמור מקום של כבוד לחלוצות המזון המהיר, הפיצריות 'פיצריש' ו'אמריקן פיצה' שנפתחו ראשונות והעניקו לתושבי חריש טעימה קטנה מהמתרחש בעיר הגדולה. לצד הפיצריות פועלים בהצלחה עסקי מזון מהיר נוספים שמעניקים לתושבי חריש מאכלים עממיים ומבוקשים כדוגמת פלאפל ברזילי, חומוס זכריה, מאפיית בון-ג'ורנו ושניצל פיקס.

זכריה פלד, הבעלים של 'חומוס זכריה', שהגשים חלום ופתח את החומוסייה הראשונה בחריש, עיר שהוא מאמין בעתידה, מפרט: "אנחנו מעניקים ללקוחות שלנו שירות חם מכל הלב. מפנקים את הלקוחות שלנו במגוון רחב של מנות חומוס ומרקים, ובקרוב נציע להם גם פלאפל וצ'יפס".

אך לא רק מנות בסיסיות ניתן למצוא בחריש. כפיר בוארון, מנהל 'פיצריש' ,שזוכה לפופולריות בקרב תושבי חריש מפרט: "ההצלחה של פיצריש בחריש היא לא רק בזכות הפיצות שלנו, אלא גם בזכות המנות המיוחדות שאנו מציעים ללקוחות בתפריט. זיוה, קלצונה, כריכים, סלטים ומגוון רחב של קינוחים מושקעים הן מנות מבוקשות מאוד. צריך לזכור גם שעד פתיחתו של דנגורי בר בורגר, הישיבה אצלנו היתה האפשרות היחידה לקיים בחריש בילוי אוכל משפחתי על פיצה וקולה".

 "מסעדה בצהריים ובר בערב"

בחודש האחרון השתדרגה חריש ונפתחו בה שני מקומות, שמציעים לסועדים לראשונה תפריט בשרי,'דנגורי בר בורגר' ו'המנגליסטיות'. יחד עם המענה לצורך של תושבי חריש במאכלים בשריים, מספקים המקומות החדשים גם חווית בילוי משופרת. שף עומר שירזי מ'דנגורי בר בורגר' מסביר: "עבדתי במסעדות תל אביב. הפתיחה של המקום שלנו היא עליית מדרגה בכמה רמות שתביא לתושבי חריש דברים שראו רק מחוצה לה".

בתפריט ניתן למצוא מנות ספיישל של בורגרים לצד תפריט משקאות רחב הכולל בירות, יינות מבעבעים, קוקטיילים וצ'יסרים. "למקום יש אווירה של מסעדה בצהריים ובר בערב", מוסיף עומר. "זה בהחלט מקום בילוי עם חברים שמספק צ'ופרים ופינוקים ללקוחות".

כפיר מפיצריש, מפרגן לקולגות החדשים: "הפתיחה של המקומות החדשים מסמנת שינוי קונספט, זה כבר לא אוכל שנמסר ללקוח מהדלפק, אלא זה מקום לבוא ולקבל שירות ולהתפנק עם חברים. זו אווירה אחרת לגמרי. מקום כזה מאפשר לי ולתושבי חריש להתרענן ולצאת לבלות בלי לצאת מחוץ לעיר ולבזבז זמן וכסף על נסיעה רחוקה. אני מצפה ומחכה ליום שכל שדרת דרך ארץ תהיה מלאה בחנויות, שאוכל לטייל בשדרה בלי שום סיבה, סתם כדי להציץ בחלונות הראווה, שאוכל לרדת מטה לרחוב וליהנות מעירוניות שוקקת".

שאלה של איכות

את חווית העירוניות השוקקת מחפשת גם פרח קוזחי, תושבת העיר שמתחילה את הבוקר שלה ב'קפה סאנשיין'. "חסרה לי חווית האוכל, בדיוק כמו שחסרה לי חווית הקנייה בסופר גדול, עשיר ומפנק במוצרים שניתן לקנות בו הכל", היא משתפת.

יחד עם זאת, פרח לא שוכחת לציין שהיא מעריכה את האיכות המשובחת של הקפה אותו היא לוגמת בקפה סאנשיין ואת התפריט המשובח במאפיית 'סבתא עוגיה'. במיוחד היא מציינת לטובה את הכריכים האיכותיים שהמקום מציע.

איכות היא מילה נרדפת לחוויית אוכל משובחת. האם מקומות ההסעדה בחריש הם איכותיים? האם הקהל בחריש מעריך מוצר איכותי ויקר?

נאור שמש, הבעלים של קפה סאנשיין משיב: "יש שמוכנים לשלם על קפה טעים ומשובח ויש שמסתפקים בכוס קפה חם. חריש צריכה לספק לתושבים שלה מגוון אפשרויות בחירה. קיימים בחריש מקומות נוספים שמוכרים קפה זול יותר אבל ההבדלים באיכות הם משמעותיים".

"יחד עם זאת, איכות היא לא מילה גסה. התפישה שחריש כפריפריה צריכה להיות זולה היא שגויה. אנשים שעברו לגור פה שדרגו לעצמם את רמת החיים, עברו לדירה חדשה מהניילונים בשכירות נמוכה אבל לא כולם מוציאים את הפרש הכסף על איכות. אני שומע לקוחות שאומרים לי שקפה בבנימינה זול יותר, אבל אלו לקוחות שלא מודעים לעלויות הגבוהות של תפעול עסק בחריש".

אליאור שרון, הבעלים של 'סבתא עוגיה' מתייחס גם הוא לסוגיה זו ומסביר את התפישה העסקית שלו: "אנחנו לא מכוונים לכלל האוכלוסיה בחריש אלא למרביתה, לאלה שמחפשים איכות וטעם טוב", הוא מסביר. "כמו שלא כל בצק עם רוטב אדום וגבינה צהובה הוא פיצה, כך גם בעולם האפייה ישנן רמות שונות של מוצרים. המטרה שלנו היא להעניק לתושבי חריש מוצרי פרימיום במחירים נגישים".

"לקוחות שאוכלים אצלנו רוגעלך עם שוקולד אמיתי זוכים להפתעה בחיך. זה לא בר השוואה לשום דבר שהם טעמו קודם לכן. אנשים יודעים להעריך איכות. יש לנו גם לקוחות מחדרה שמגיעים לחריש במיוחד כדי לקנות את החלות שלנו בימי שישי. מצד שני, יהיו גם לקוחות שיכנסו לחנות ויתלוננו שמחיר הפיתות גבוה מדי, זאת למרות שמשקל הפיתות שלנו הוא גבוה יותר ומעניק תמורה מלאה בטעם, במחיר ובערך המוסף".

מיקרוקוסמוס של ישראל

על ההבדלים בגישות השונות של תושבי חריש מעיד אליאור: "חריש היא מיקרוקוסמוס של ישראל. יש כאן מגוון של אנשים שמגיעים עם צרכים והרגלים קולינאריים מהבית. המנעד של תושבי חריש הוא רחב מאוד, מהפשוט ביותר ועד אנין הטעם, רק השבוע היתה לי לקוחה שביקשה לרכוש לחמנית המבורגר בריוש, אחד ממוצרי הלחם הכי מורכבים לאפיה".

מהם לדעתך עסקי האוכל הכי מתאימים לחריש?

"בעוד חמש שנים יהיה פה הכל, מרמה ואיכות גבוהים ועד מוצרי לואו קוסט. כרגע, חריש הולכת לכיוון של בייסיק, אלו העסקים שיחזיקו כאן מעמד".

היית ממליץ למשל, על פתיחת מסעדה איטלקית? סושי?

"התמהיל השיווקי הנכון יהיה מענה לצורך קיים. יקח זמן עד שיצליחו לייצר ביקוש כאן. חשוב גם לציין כי מבחינה לוגיסטית הליך הרישוי עלול להיות מורכב למסעדות מסוג זה, בעוד שפתיחת פלאפל או חומוסיה היא פשוטה יותר. אין ספק שלחריש יקח זמן עד שנגיע לפתיחת מסעדות קז'ואל ומסעדות שף".

אליאור אינו שוכח לציין שחלק מהדרישה לאוכל ופינוקים בחריש מקבל מענה בזכות עסקי האוכל שפועלים בבתים ומשווקים לתושבי חריש מכל וכל.  "סצינת האוכל הביתי בחריש היא מפותחת מאוד. זה נותן מענה משמעותי לצרכי התושבים, גם אם מדובר בתופעה שהיא בעייתית מבחינת הרשויות ומבחינת עסקי מזון מקומיים שמתמודדים עם עלויות גבוהות שאין לעסקים הביתיים".

העתיד הקולינארי של חריש: "מותאם לחרישניקים"

פתיחתן הצפויה של רשתות ארציות מובילות כדוגמת מקדונלדס, קפה גרג  וגלידה גולדה בקניון MORE בכניסה לעיר תעניק לתושבי חריש מענה נוסף, חווית בילוי חדשה במתחם מזון ייעודי כמקובל בכל הקניונים בארץ, אך אלו לא גורעים מהרצון הקיים לקבל חווית בילוי בלב העיר חריש.

אחד הפוסטים החוזרים והפופולריים בקהילת חריש עוסק בשאלה 'איזה עסק חסר בחריש', במיוחד אם השאלה מתייחסת לעסקי מזון. אין ספק, התשובות של תושבי חריש מגוונות ויצירתיות, אבל החלטנו הפעם לשאול את המומחה. גיא יצחקי, יזם אורבני של 'חצר השוק כפר סבא' ו'חצר השוק בפרדס חנה' משיב: "סצינת האוכל שמתפתחת בחריש היא עצמאית לחלוטין ומנותקת ממה שמתרחש במרכז".

"תל אביב מספקת חווית בילוי ואוכל לתיירים מחו"ל ותיירים מקומיים, אנשים שעובדים בעיר ומגיעים לבלות בה. חריש מן הסתם תספק בעיקר את צרכי תושבי חריש. בהתאם לזה כל מקום שיפתח צריך להיות מותאם לתושבי חריש מבחינת האווירה, המוצר, הכשרויות והמחיר".

"גם ההתפתחות הרגילה של סצנת האוכל שקיימת בכל ערי ישראל מן המרכזים הוותיקים והחוצה לאיזורי תעשיה ולשכונת החדשות לא תקפה לחריש בה הכל נבנה מחדש ומאפס".

האם ניתן להניח שסצנת האוכל תתפתח מאוכל בסיסי לאוכל משודרג?

"הבנתי שכיום מתגוררים כ-12 אלף איש בחריש. זה גודל של חצי שכונה בכפר סבא ולכן אי אפשר לנבא מהם הכיוונים הקולינאריים האפשריים בהם תתפתח חריש. לא בכל יום מוקמת עיר חדשה בישראל, הניסיון היחידי לנבא הוא להשוות אותה למודיעין, שנבנתה כעיר חדשה לפני עשרים שנה, אבל המיקום של מודיעין בין ירושלים לתל אביב אפשר לתושבים שלה לבלות מחוץ לעיר. המקרה של חריש הוא מאוד ייחודי".

אז מהי העצה המקצועית שלך?

"יזמי מזון צריכים לזהות את הצרכים החדשים של תושבים חדשים ושל שכונות חדשות ואיתם תגיע גם ההתפתחות הקולינארית בצמוד לחתך הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה החדשה. יתכן ובהמשך השכונות החדשות של חריש יקבלו אופי ייחודי, ימשכו אליהם עסקים עם אווירה ייחודית, איכות מזון ושירות מסוג מסוים. אבל כאמור, זה שלב מוקדם מדי מכדי לצפות ולאפיין דברים, הכל עדיין פתוח".

השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".

עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".

בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים

עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023

השבוע תיפתח שיפודיה חדשה, 'המנגליסטיות', שתציע לתושבי חריש הקרניבורים תפריט בשרי. עוד עתידות להיפתח בקרוב: מכבסה, חנות תשמישי קדושה וחנות וילונות. שדרת דרך ארץ מתאכלסת בעסקים חדשים וחיוניים לקהילה

אולי זה ריח האביב שבאוויר או שמא התקנה החדשה שמשנה את מתן טפסי 4 לבעלי נכסים מסחריים ומטרתה לעודד השכרה של חנויות במחירים נוחים יותר, אבל נדמה שזרזיף העסקים החדשים שנפתחו בחורף מתחזק. בזמן הקרוב עתידים להיפתח מספר עסקים. סקרנו עבורכם חלק מן העסקים שמצטרפים לקהילה.

'המנגליסטיות'

זהו. אפשר להירגע. התאווה לבשר באה על סיפוקה. החל מהשבוע תחל לפעול בהשקה לא רשמית השיפודיה הפועלת תחת השם 'המנגליסטיות' בבעלותן של  שלי אבוטבול ומורן קלאורה. השתיים, מוכרות לנו מחנות הפרחים שפתחו בשדרת דרך ארץ לפני כחצי שנה. בשיפודיה בר גדול בו ניתן לשבת ולהזמין בפיתה או בצלחת או מיטב מנות הבשר האהובות: פרגיות, מעורב ירושלמי, קציצות מרוקאיות, סטייק אנטריקוט, נקניקיות מרגז, שיפודי לבבות ועוד. המנה מגיעה עם תוספת סלטים ובהמשך מתכננות השתיים לדאוג גם למשלוחים לבתי תושבי חריש הרעבים. "מורן ואני נדאג לבשרים", מעדכנת שלי, שפתיחת השיפודיה מהווה עבורה הגשמה של חלום.

עברתן מפרחים לבשרים?

"את חנות הפרחים מנהלת אמא שלי. אנחנו נהיה כאן ונדאג לעסק החדש".

מה לגבי כשרות?

"כל מוצרי הבשר הם בכשרות מהדרין. יש לנו את עמרני המשגיח והעסק בכללותו קיבל כשרות של הרבנות הראשית. אני עוד לומדת את כל נושא הכשרויות", מעדכנת שלי ומזמינה את תושבי חריש להגיע בשעות הפתיחה.

כתובת: דרך ארץ 45, חריש

שעות פתיחה:  12:00-24:00 או עד אחרון הסועדים

כשרות: מוצרי בשר בכשרות מהדרין. כשרות רבנות ראשית

WHITE & CLEAN

אסף לוי, הבעלים והמנכ"ל של מכבסת  WHITE & CLEAN הממוקמת בתל אביב לא מאמין שאת הכביסה המלוכלכת צריך לכבס בבית… בעוד כשבועיים עתידה להיפתח המכבסה הראשונה של חריש, האחות הקטנה של סניף הדגל התל אביבי. המכבסה שתעניק שירותי ניקוי יבש, כביסות וגיהוץ תנוהל על ידי איש צוות מנוסה, לא מקומי.

"החלטתי לפתוח מכבסה בחריש כי אני איש עסקים שמאמין שחריש מעניקה הזדמנות עסקית יוצאת מן הכלל", הוא מסביר. "חריש היא עדיין לא עיר. יקח לה לפחות שנתיים-שלוש, אבל אני מביט לטווח הארוך ומאמין שההחלטה שלי תצדיק את עצמה עם הזמן".

מועד פתיחה משוער: סוף פברואר / כתובת: דרך ארץ 51, חריש

וילונות הם צו השעה

אלון עמר נחת בחריש עם משפחתו היישר מניו יורק. "למרות השהיה הממושכת בחו"ל, הילדים התאקלמו והם אוהבים מאוד את חריש", הוא מדווח. אחרי שנה של מגורים בעיר, החליט אלון לפתוח עסק בתחום המקצועיות שלו. "חריש היא מקום טוב לפתוח בו עסקים. זה מקום חדש, מתפתח וגדל", הוא פוסק. אלון שעסק במשך 27 שנים בווילונות בארה"ב החליט להביא לכאן את כל הידע, המקצועיות, הטרנדים והאהבה לתחום. בחנות הוא יציע, וילונות, פתרונות הצללה, טפטים שחזרו כעת לאופנה ומגוון פתרונות נוספים שיעזרו לתושבי חריש לעצב את ביתם בהתאם לצו האופנה העדכנית של בירת העולם.

מועד פתיחה משוער: סוף פברואר / כתובת: דרך ארץ 47, חריש

תרי"ג – תשמישי קדושה ויודאיקה

איתן יצחקי מתעתד לעבור להתגורר בחריש בקיץ. עד אז הוא מתכנן להגיע כל בוקר מפרדסיה לחריש כדי לפתוח את חנות תשמישי הקדושה ויודאיקה הראשונה בעיר. "החנות תיפתח בשבועיים הקרובים", הוא מדווח. יצחקי, מחנך ומורה במקצועו החליט לשנות כיוון ולעשות אתנחתא מספסל הלימודים של תלמידיו. "ראיתי בחריש הזדמנות עסקית וחיפשתי עסק שאוכל להתפרנס ממנו וגם יהיה עסק חיובי מבחינת המשמעות העמוקה יותר שלו", הוא מסביר. "החנות תציע תפילין, כיפות, מזוזות, מוצרי יודאיקה וגם מוצרי אמנות".

בחריש פועלת חנות חב"ד וחנות יודאיקה נוספת עתידה להיפתח גם כן, אתה ערוך לתחרות? "שמענו על פתיחתה של החנות הנוספת שעתידה להיפתח ממש מולנו, כשכבר היינו בשלבי שיפוץ מתקדמים ולאחר השקעה כספית. זה מצב קצת מביך אבל אני מקווה ומאמין שתהיה פרנסה לכולם".

מועד פתיחה משוער: סוף פברואר / כתובת: דרך ארץ 54, חריש

תודה לרינה מאירי ממשרד התיווך רימקס העיר החדשה חריש, על עזרתה בהכנת הכתבה.

למידע נוסף: השכרת ורכישת חנויות בחריש

שינוי נוהל מסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים, שאישרה 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' יאפשר לעיריית חריש לגבות ארנונה עסקית מיזמים ולהגדיל את ההכנסות. התקווה היא כי מהלך זה יתרום להפחתה במחירי השכירויות של הנכסים המסחריים ויעודד את המסחר בעיר

אתמול, יום ד' ה- 23/1/19 אושר בישיבה של מליאת חריש נוהל חדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים. על פי החלטה זו שסוכמה בין חברי מועצת חריש, יצחק קשת, ראש עיריית חריש ודוד מגן, יו"ר 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש', שטחי מסחר יקבלו תעודת גמר יחד עם דירות המגורים באותו פרויקט ולא בנפרד. מדובר בהחלטה שעשוייה לשנות משמעותית את פני המסחר בעיר.

יוסי גולדמן, חבר מועצת חריש שקידם את ההחלטה הסביר את משמעותה בפוסט שפרסם: "ברגע שיזם יסיים לבנות את שטחי הדירות והחנויות, הוא יהיה מחויב בתשלום ארנונה עסקית על החנויות. דבר זה יעודד את היזמים להשכיר את החנויות (ולא להשאירן ריקות), יקדם תחרות חופשית וימנע מצב של ניסיון שליטה במחירי שוק המכירות/שכירויות המסחרי".

דוד מגן, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש:  "מתוך רצון למקסם את הכנסות העיריה ולבסס את האיתנות הפיננסית של עיריית חריש, שינתה הוועדה המיוחדת את נוהל מסירת טפסי 4 לחנויות. בהתאם לנוהל החדש לא יתרחש מצב לפיו בנין מגורים יקבל טופס 4 ואילו שטחי המסחר באותו שטח לא יקבלו – והקבלן יהיה פטור מתשלום ארנונה לעירייה. טופס 4 מאוחד לדירות המגורים ושטחי המסחר כאחד ימקסם את הכנסות העיריה מארנונה מסחרית ויתרום לתקציב העיר ורווחת התושבים".

שלמה קליין, חבר המועצה הוסיף: "כולי תקווה שמהלך זה יוביל להוזלת מחירי שכירת השטחים המסחריים בחריש ויאפשר לעשרות עסקים ביתיים שפועלים בחריש לצאת החוצה, לשכור שטחים ולפתוח חנויות".

יצחק קשת, ראש העירייה ציין כי ההחלטה שהתקבלה פה אחד בהצבעת המליאה, תיצור תחרות בריאה בין כלל היזמים, תביא לירידה במחירי השכירות ותבטיח הכנסות נוספות לרשות.
"הרשות שמה לנגד עיניה את טובת העיר והכלכלה המקומית וצעד זה יאפשר להיטיב עם כל הצדדים המעורבים בו". הסביר קשת וסיכם: "העירייה תמשיך לקדם את נושא העסקים ותעשה את מירב המאמצים כדי להבטיח שחריש תהפוך למוקד משיכה לתושבים ולאזור כולו".

אחת אחרי השנייה נפתחות החנויות ב– MORE STREET בשדרת דרך ארץ. דותן מזור, מנהל הנכסים בקבוצת MORE קורא לבעלי העסקים הביתיים לנצל את ההזדמנות, לצאת מהבית אל חלל עסקי משודרג ולהצטרף להצלחה 

תוכן שיווקי

בעוד מספר ימים תחל שנת 2019 ותביא בכנפיה בשורות משמעותיות בתחום המסחר בחריש. כך לדוגמא, קניון MORE בכניסה לעיר עתיד להיפתח במחצית השניה של 2019 ויכלול את סניפי הרשתות המובילות בישראל כדוגמת: שופרסל, מקדונלדס, FOX, סטימצקי, סופר-פארם, קפה גרג, הפיראט האדום, גלידה גולדה, Bגוד, kiwi ומצעים יפים.

אולם לא רק הקניון מביא איתו בשורות מסחריות. גם שדרת החנויות של קבוצת MORE בשדרת דרך ארץ – MORE STREET, המשתרעת על שטח של 250 מטרים בכל צד וכוללת כ-100 חנויות וחללי מסחר, עתידה לשנות את פני המסחר בחריש כפי שאנו מכירים אותו כיום. "בעוד חודשיים-שלושה לא ניתן יהיה להכיר את הרחוב הזה, הוא יהפוך לאחד הרחובות היפים ביותר בחריש", קובע בפסקנות, דותן מזור, מנהל הנכסים בקבוצת MORE. "השכרת החנויות מתקדמת בקצב יפה, יש הרבה אנשי עסקים מחוץ לחריש שמבינים את הפוטנציאל העסקי בעיר המתפתחת ומעתיקים את הפעילות העסקית שלהם ולעיתים גם את המגורים שלהם לעיר". 

המטרה: בניית תמהיל 'מסחר יומיומי'

תמהיל החנויות שנפתחו בחצי שנה האחרונה ושייפתחו בקרוב, עונה להגדרה של תמהיל 'מסחר יומיומי' המעניק לתושבי חריש פתרונות מידיים לניהול אורח חיים פונקציונלי ומהיר. MORE STREET תוכננה בהתאם לתפישה הרעיונית “Live, Work, Play” – לחיות, לעבוד, לבלות והכל בקרבת הבית. המשמעות היא שהתושבים יקבלו מענה אידיאלי לכל צרכי היומיום שלהם, במרחק הליכה רגלית מהבית.

בהתאם, פועלות כבר היום בשדרה קופות חולים, טיפת חלב, חנויות פרחים, תבלינים, מזון לבעלי חיים, פיצוציה וכן בית קפה וסניף מכונות אוטומטיות של בנק לאומי.

אילו עוד עסקים יפתחו בשדרה?

"אנו מנסים לקדם כעת מיני שדרת מעצבים, עסקים שמציעים לכל בעלי הדירות פתרונות לעיצוב קרמיקה, שיש, ריהוט, זה נכון ומתאים לפעילות בעיר מתהווה", מסבירה מאיה נבון, סגנית מנהל נכסים בקבוצת מור. "עוד עתידים להיפתח בתקופה הקרובה: מאפייה ומספרה ובעתיד גם עסקי מזון נוספים כדוגמת שניצליה ומסעדת המבורגרים".

האם אתם מעניקים לחנויות בלעדיות בתחומן כדי לעזור לבעלי העסקים?

"ישנן חנויות שנמכרו ועליהן אין לנו שליטה. בחנויות שאנו משכירים אנו מרגישים מחויבים להצלחת בעלי העסק ומנסים לשמור על תמהיל עסקים מגוון ומאוזן ולא לאפשר למתחרים לפתוח עסק אחד ליד השני.

"אנו מאמינים שראשוניות של עסק היא יתרון גדול. רואים את זה עם הצלחתה של החנות 'פקאן' ובהתאם אנו מעודדים עסקים טובים להשתלב בחריש, ומאמינים שעם העזרה שלנו הם יצליחו לבנות את עצמם ואת המוניטין שלהם".

מהו היתרון המרכזי בפתיחת חנות על השדרה?

"אין ספק שהיתרון הבולט בשדרה הוא המענה הנגיש לתושבים שגרים בדירות מעל החנויות שיכולים לרדת למטה, לקנות קפה, להסתפר או לשלוח את הילד עצמאית מבלי שהוא צריך לחצות את הכביש. צריך להבין כי בתפיסה העירונית המתקדמת, מגורים מעל רחוב מסחר הם יתרון משמעותי. השדרה גם מהווה מקום מרכזי ונוח לשאר תושבי חריש שיכולים להגיע אליה עצמאית ורגלית מהשכונות הקרובות. עם התקדמות האכלוס של שכונות הפרחים והמע"ר שדרת MORE STREET תהפוך למרכז העיר המורחבת" מסביר מזור.

עוזרים לעסקים להצליח

חברת האחזקה של קבוצת מור מעניקה לבעלי העסקים בשדרה שירותי ניקיון, תאורה, ומכתיבה את נראות השילוט על מנת להעניק לרחוב מראה אסתטי ומושך. מאיה נבון, מסבירה: "אנחנו משקיעים חזותית ברחוב עצמו על מנת שהוא יהווה גורם משיכה לצרכנים ולמבקרים”.

זה לא סוד שתחילת הדרך קשה לבעלי עסקים חדשים בכלל ובחריש בפרט, מה אתם אומרים ומציעים למי שמתלבט?

"אני מאמינה שהעתיד שייך ליזמים ולחולמים – חריש מעניקה כעת הזדמנות היסטורית לבעלי עסקים לפתוח עסק שירוץ הרבה שנים קדימה. עסק שעונה על ההגדרה של צריכה יומיומית, ירוויח בטווח הארוך. אני גם מזכירה שאנו פה בשביל לעזור לבעלי העסקים להתנהל נכון וטוב יותר",  אומרת נבון. “בעלי העסקים יהנו גם מפעילויות שיווקיות ייחודיות שהקבוצה תבצע כגון פרסום השדרה במדיות השונות, אירועים מיוחדים ועוד”.

מזור מוסיף: "אנו תופרים חליפה ייחודית לכל בעל עסק ובודקים יחד איתו את נושא הרווחיות, פדיון, עלויות ותשלומים. אין ספק שעסק מזון מתנהל שונה מחנות אופטיקה או חנות אופנה ולכן משמעותי לנהל שיח ישיר מול בעל העסק ולהתאים לו את הדרוש".

"העסקים בחריש בוחרים בנו כי הם מבינים שאנו מעניקים להם יתרונות שאין בשום מקום אחר. קבוצת MORE רואה בבעלי העסקים שותפים ובאה לקראתם במיוחד בשנה הראשונה לפעילות העסק. אנו מאמינים שראשוניות בחריש תורמת להיווצרות שם ומוניטין שיעזרו לבעלי העסק בעתיד ולכן אנו משקיעים בבעלי העסק".

מהי אם כן הבשורה שלכם לשנה הקרובה?

"אנו קוראים לתושבי חריש שמנהלים את העסק או המשרד בתוך הבית לנצל את העיתוי ההסטורי הזה ולצאת החוצה אל השדרה, לקפוץ אל השלב הבא. אנו מבינים שהשנה הראשונה קשה יותר ובהתאם באים לקראת השוכרים במחיר שכירות מופחת ובתנאים טובים".

לאילו בעלי עסקים ביתיים אתם קוראים?

"לכל מי שרואה טיפה קדימה, רואה את הנולד ומאמין בהצלחת העיר. כל מי שחושב שיציאה מהבית למיקום מרכזי תועיל לו – חוגים, סדנאות, משרדי עיצוב או כל עסק אחר – אנחנו כאן בשביל לבוא לקראתו ולהתאים לו את החליפה הטובה ביותר".

למידע נוסף על השכרת חנויות בחריש לחצו כאן

החורף טרם הגיע, אבל טפטוף העסקים החדשים שנפתחים בחריש מתחזק. קבלו הצצה ראשונה לעסקים שיפתחו בשבועות הקרובים בחריש

חריש מאכלסת כיום למעלה מ-10,000 תושבים ומספר בתי העסק בעיר ממשיך לעלות מדי חודש. למתחמי העסקים לאורך השדרה המרכזית ובמרכז המסחרי השכונתי עמית, יתווספו בקרוב הקניון הגדול בכניסה לעיר וכן מרכזים מסחריים נוספים בשכונות אבני חן וחורש. על אף הקשיים בפתיחת עסק חדש בעיר חדשה, חריש ממשיכה לספק ליזמים ובעלי עסקים הזדמנות להגשים חלום ולפתוח עסק עצמאי. בשבועות הקרובים עתידים להפתח כשמונה עסקים חדשים במגוון רחב של תחומים: בית קפה, שיפודיה, מרפאה וטרינרית, מכון יופי חנות סלולר ופיצוציה.

מעבדת תיקוני סלולר

בשבוע הקרוב יפתחו דלתות החנות D-STORE במרכז עמית. דרור גביש, תושב חדרה עם ניסיון עשיר בשירות ומכירות מתכוון להעניק לתושבי חריש מקצועיות לצד שירות ולספק מגוון רחב של אביזרי סלולר לצד אביזרים משלימים למחשב כדוגמת מקלדות, עכברים, כרטיסי זכרון ודיסק און-קי.

מעבדת התיקונים שתפעל במקום מיועדת לכל מכשירי הסלולר. "במהלך נובמבר ניתן יהיה להביא טלפון למעבדה ולקבל אותו רק ביום המחרת, אני מעריך שכבר בדצמבר התיקונים יתבצעו בטווח של שלוש שעות בלבד", מסביר גביש ומוסיף: "לרגל הפתיחה אנו מעניקים 20% הנחה למוצרים נבחרים, כולם מוזמנים".

מאות כלבים בחריש

במהלך נובמבר תיפתח במרכז עמית גם מרפאת חיות חדשה שתפעל תחת השם VIPET. ד"ר נעם רונן הוטרינר והבעלים הוא תושב חדרה והבעלים של שתי מרפאות פעילות באור עקיבא וחדרה, בחריש הוא פותח את הסניף השלישי. "אני רואה בחריש עיר עם התפתחות מדהימה וצופה שהיא תהיה בזמן קצר עיר ואם בישראל וזו הסיבה שהשקעתי את מיטב כספי בפתיחת מרפאה שתעניק שירות מצויין לבעלי החיים וחיות המחמד של תושבי חריש". המרפאה תכלול מגוון רחב של טיפולים החל מטיפולים פשוטים ועד מורכבים, בדיקות מעבדה כדוגמת צילומי רנטגן ואולטרה-סאונד, כמו גם מענה למצבי חירום 24 שעות ביממה.

יש לך הערכה לגבי כמות הכלבים והחתולים בחריש?

"אין נתונים מדויקים אבל אנו מעריכים שיש כבר כמה מאות כלבים שדווחו לרשויות".

אתה מודע לעובדה שבדרך ארץ אמורה להיפתח מרפאה וטרינרית נוספת?

"תחרות היא דבר בריא. ב-26 שנות המקצוע שלי לא פעלתי מעולם בחלל ריק, אלא תמיד התמודדתי מול תחרות שמדרבנת אותך להיות טוב יותר, חד יותר וכלכלי יותר".

עיר שאוהבת בעלי חיים

בדרך ארץ 49 עתידה להיפתח בשלושת השבועות הקרובים מרפאת וטרינרית נוספת בבעלות ד"ר אמיר דקל וד"ר יובל חזות. השניים שפועלים בחריש בחצי השנה האחרונה ומעניקים שירותי וטרינריה לתושבי חריש בחנות החיות 'קן התוכי' נרגשים לצאת לדרך עצמאית.

המרפאה תעניק שירותי בדיקות מעבדה, טיפולים רפואיים, חיסונים ושירות חירום 24 שעות ביממה.

ד"ר חזות מתגורר בחריש מספר חודשים ואילו ד"ר דקל מתעתד לעבור לחריש בקרוב. השניים שסיימו את לימודיהם באוניברסיטה העברית ועבדו במרכזים וטרינריים גדולים באיזור המרכז נחושים להביא לחריש את בשורת הרפואה המתקדמת, ואת השירותים המתקדמים לבעלי חיים אבל לא רק: "אנחנו לא באים רק לעבוד כאן, חשוב לי לקחת חלק בבניית הקהילה בחריש, שנינו הורים לילדים ואנו רואים את העתיד שלנו כאן בעיר הזו". מסביר ד"ר חזות.

יש לכם הערכה למספר בעלי החיים בחריש?

ד"ר חזות: "אין רישומים מדויקים אבל להתרשמותי חריש היא עיר שבהחלט אוהבת בעלי חיים".

אחת התלונות שנשמעות ברשתות החברתיות היא על גללי כלבים ברחובות. מה דעתכם על הנושא?

ד"ר דקל: "זו בעיה שערים רבות מתמודדות איתה. אני מוצא שהאנשים שאני פוגש במרפאה הם אנשים אכפתיים ואחראיים, אני פוגש אנשים ערכיים מאוד בחריש ולכן אני מאמין שהמודעות לנושא יחד עם שקיות האשפה שהעירייה מפזרת יעזרו לפתור את הבעיה. יש פה אנשים טובים והפתרון בסופו של יום, יגיע מהתושבים".

ומה לגבי תחרות? במרכז עמית עתידה להיפתח מרפאה וטרינרית נוספת

ד"ר דקל: "אנו מקווים לשכנות טובה ולאווירה נעימה".

בית הקפה הראשון של חריש

נאור שמש, תושב חריש מזה שבעה חודשים מתעתד להגשים חלום בבית הקפה ואספרסו בר שהוא מתכנן לפתוח בדרך ארץ 58.

בית הקפה שיפעל תחת השם 'סאנשיין' ועם המיתוג: 'קפה זה אהבה' – כמחווה לשם אמו זהבה, עתיד להיפתח בסוף נובמבר.

המקום יציע לתושבי חריש אספרסו משובח מזני ערביקה ועם טעמים אקזוטיים מכל העולם: אתיופיה, גוואטמלה, קניה, הונדורס ומכסיקו. נאור שעוסק בתחום הקפה כבר 11 שנים ובעל ניסיון רב בבתי קפה ובתי קלייה מתעתד להביא תערובות קפה איכותיות ומשובחות במיוחד ולמכור קפה במחיר שמתאים לכל כיס. כך לדוגמא, כוס אספרסו תעלה 10 שקלים, קפוצ'ינו קטן 12 שקלים וקפוצ'ינו גדול 14 שקלים. שישה שולחנות יהיו ברחבה הצמודה לחנות ומגוון המאפים שיציע נאור כולל מאפים, סנדוויצים, עוגות ועוגיות בכשרות רגילה.

"אני רוצה לפתוח מרכז קהילתי גדול, בעיני בית קפה הוא מקום שמחבר, מפגיש ומגבש אנשים", מסביר נאור ומוסיף זו המטרה המרכזית שלי וכמובן המטרה השנייה היא להביא לחריש את בשורת הקפה האיכותי במחיר לכל כיס".

נאור שמש, אספרסו בר בדרך ארץ 58. פתיחה משוערת: סוף נובמבר 2018

לטפח את תושבי חריש

אם תרצו אחרי הקפה של נאור גם לטפח את עצמכם, עברו לחנות הסמוכה. ורה פרל, תושבת עין שמר בשבע השנים האחרונות שעלתה לישראל מבלרוס, מגשימה חלום ופותחת מכון יופי משלה בדרך ארץ 60. פרל שעבדה במספרות תל אביב ידועות, מתעתדת להביא לחריש את בשורת הטיפוח והשירות האישי. "אני אוהבת את מה שאני עושה", היא אומרת ומדגישה: "אני מתרגשת להיות עצמאית ולתת 100% ויותר ללקוחות שלי". המספרה תעניק שירותי תספורות לנשים כולל צבע, גוונים והחלקה אורגנית ותספורות גם לגברים וילדים.

לאחר ההשקה המתוכננת בדצמבר 2018 מתכננת ורה לפתוח במקום קומת גלריה עם שתעניק טיפולי קוסמטיקה, מניקור ופדיקור.

ישנם ספרים רבים בחריש שפועלים מהבית. את לא חוששת מההוצאות הכרוכות בפתיחת עסק חדש? 

"אני לא פחדנית. אמרתי לעצמי שעדיף לי להפסיד כסף מאשר להפסיד את הניסיון להגשים את החלום. זה חלום באמת יקר, אבל אני מקווה שיהיה בסדר. תושבי חריש מוזמנים".

בקרוב…בקרוב… בקרוב..

רינה מאירי מסוכנות רימקס נכסים שמתמחה בהשכרת ומכירת חנויות מעדכנת כי במהלך התקופה הקרובה עתידים להיפתח בשדרת דרך ארץ עסקים נוספים ביניהם:

פיצוצית 'מתוק לי בחריש' בבעלות אמילי מוסרי ואבי בן חיון, תושבי חריש . הפיצוציה בדרך ארץ 54 תפעל בין השעות 6:00-24:00 ותמכור סיגריות, טבק, אלכוהול, ממתקים, סנדוויצ'ים ואלכוהול. זמן פתיחה משוער: נובמבר 2018.

המנגליסטיות – שיפודיה בדרך ארץ 45 שתציע לקרניבורים של חריש שיפודי בשר, פרגית, קבב ולבבות. המקום בבעלות שלי אבוטבול ומורן קלאורה, תושבות חריש ובעלות חנות הפרחים שפועלת בדרך ארץ כבר ארבעה חודשים. זמן פתיחה משוער: ינואר 2019.

חנות HI WOOD – דלתות פנים פוליקריל. החנות תיפתח בדרך ארץ. זמן פתיחה משוער: ינואר 2019.

עד העצם אקספרס. צילום: נמרוד סונדרס

רשת המרכזים המסחריים MORE CENTERS הודיעה על חתימת הסכם עם שתי רשתות מזון מובילות בישראל: מקדונלדס ועד העצם אקספרס, לפתיחת סניף בחריש

השבוע נחתם הסכם התקשרות בין קבוצת חנן מור לרשת המזון "מקדונלדס" להקמת סניף מורחב במרכז המסחרי MORE בחריש שנבנה בכניסה לעיר. הסניף המורחב ימוקם על שטח של כ-250 מ"ר והוא יכלול את מאפייני העיצוב החדישים ביותר של הרשת. במסגרת החתימה סוכם על הקמת סניף מורחב הכולל אזור הסעדה רגיל וגם "מקדרייב", שמאפשר ללקוחות שנמצאים בדרכים לרכוש ארוחות ללא יציאה מהרכב, הישר מחלון ההגשה.

בנוסף, חתמה הקבוצה עם מסעדת "עד העצם אקספרס", חוזה להשכרת שטח למסעדה העומד על כ-150 מ"ר. הרשת הינה רשת מסעדות מזון מהיר ואיכותי בסגנון אמריקאי, המבוסס על תפריט מצומצם של המבורגר מבשר טרי, צ'יפס ושתייה עם אפשרות למילוי חוזר (refill). הקונספט חדשני של הרשת בא לידי ביטוי גם בכך שבשעות הערב המסעדה מקבלת אווירה של בר ומזמינה אליה קהל צעיר.

הכניסה של מקדונלדס ו"עד העצם" לחריש, מדגישה את הפוטנציאל הצרכני הגבוה של חריש, העתידה לאכלס כ- 100 אלף תושבים.

קניון MORE ממוקם בכניסה לחריש ויכלול בתוכו תמהיל רחב של רשתות וחנויות של המותגים המובילים בארץ. הוא צפוי למשוך אליו מבקרים רבים מחריש ומהערים הסמוכות לה ואף לתת מענה לנוסעים על כביש 6. הקניון צפוי להיפתח בחודש מרץ 2019.

מקדונלדס ועד העצם אקספרס מצטרפות למתחם המסעדות במרכז הקניות, שיכלול גם את קפה גרג, גלידה גולדה, מסעדה איטלקית מובילה וסושייה מובילה. בנוסף, הן מצטרפות לשורה ארוכה של רשתות קמעונאיות שכבר שכרו חנויות בקניון, בהן שופרסל דיל שצפויה להקים את אחת מחנויות הדגל שלה, סופר פארם, דור אלון כתחנת הדלק הראשונה בחריש ונוספת על כביש 6, Bגוד , סטימצקי, רשת KIWI בגדי ילדים ורשתות נוספות. את העסקאות הנוכחיות, כמו גם הקודמות, מייצגות ומלוות מטעם קבוצת MORE חברת Retale בראשות עו"ד שירה שגב מור ועו"ד טל שניצר.

חנן מור, יו"ר קבוצת חנן מור: "כשהחלטנו להקים את המרכז המסחרי בחריש בכניסה לעיר, הבנו כי הוא הולך להיות אחד המרכזים העמוסים והטובים ביותר באזור הצפון. אנחנו נערכים לקראת פתיחתו ברבעון הראשון של שנת 2019 כאשר מדי שבוע יותר חברות ורשתות מביעות עניין להיות חלק מהבשורה לתושבי חריש והסביבה. אין ספק כי כניסתה של רשת מקדונלדס הן באזור ההסעדה והן כמקדרייב וכניסתה של רשת עד העצם למרכז, מוכיחה את מה שזיהנו כבר בתחילת הדרך ואני שמח לספק מענה תעסוקתי ופנאי לתושבים ולנוסעים על כביש 6".

אם בא לכם לנגב חומוס, לשבת על כוס בירה, לקנות פרחים או לקפוץ לרופא שיניים – תוכלו לעשות זאת בקרוב, כאן, בחריש

בתחילת אוגוסט עתידה להיפתח ברחוב דרך ארץ 56, מרפאת השיניים הראשונה בחריש. ד"ר מג'ד אגבאריה (28) ממעלה עירון, משיק מרפאה פרטית שתעניק מגוון רחב של טיפולי שיניים בסיסיים לצד טיפולי שיניים שיבוצעו על ידי רופאים מומחים בתחומים שונים כמו אורתודנטיה (יישור שיניים). ד"ר אגבאריה, שמתמחה בטיפולי שיניים אסתטיים מתרגש לקראת הפתיחה: "אני שמח להיות מרפאת השיניים הראשונה בחריש שתעניק לתושבים שירות חשוב ונדרש", הוא מציין. לדבריו, המרפאה הפרטית תחבור בהמשך לקופות החולים ותעניק טיפולים גם ללקוחות בהסדר.

מדוע בחרת לפתוח מרפאה בחריש? 

"חשתי שצברתי מספיק ניסיון כשכיר ושהגיע הזמן לצאת לדרך עצמאית. חריש היא עיר מתפתחת ואני צופה לה תנופת פיתוח, והרגשתי שנכון לפתוח מרפאה במקום בו אין את השירות החשוב הזה".

בקרוב: חומוס אותנטי מקומי

בתחילת ספטמבר, עתידה להיפתח חומוסייה חדשה בבעלות יואב דנגורי (25) מקיבוץ ברקאי. דנגורי הוא הבעלים של פאב 'שרוליק' שפועל בקיבוץ בהצלחה כבר שלוש שנים ומהווה אבן שואבת לצעירים מהאיזור כולו.

החומוסייה עתידה להיפתח בדרך ארץ 49, השדרה המרכזית, ולהציע תפריט של מנות חומוס משודרגות לצד בירות מהחבית ומשקאות אלכוהוליים נוספים. "החומוס עשוי ממתכון מיוחד שאני מביא. המקום ישלב את הבוטיקיות התל אביבית יחד עם האותנטיות המקומית והעממית", מציין יואב.

מה תהיה רמת המחירים?

"המנות יהיו משודרגות אך המחירים יהיו עממיים, 27 שקלים למנת חומוס ושליש בירה ב-20 שקלים בלבד".

המקום יהיה כשר?

"כן, אני עדיין בודק אם תהיה כשרות רגילה או מהדרין".

יהיו משקאות אלכוהוליים נוספים חוץ מבירה?

"אני אלמד די מהר את הטעם והצרכים של תושבי חריש ואדע לספק להם מענה אלכוהולי נרחב. אני לא פוסל את האפשרות שהמקום יהיה פתוח עד שעות מאוחרות יותר ויגיש גם קוקטיילים, אבל השילוב של חומוס ובירה הוא בעיני שילוב מנצח".

מדוע בחרת לפתוח את העסק בחריש?

"אני יליד האיזור ומכיר את הפוטנציאל ואת האיכות האנושית שקיימת בסביבה. אני מביא מוצר איכותי לחריש שאני מאמין בו. מעבר לזה, הנושא החברתי והקהילתי בחריש מאוד מפותח. לתחושתי, בקהילת חריש אנשים נשכבים על הגדר בשביל לקדם את העיר. כאדם צעיר אני מרגיש שמחובתי להירתם למאמץ ולעזור  ולפתח את המקום".

מהם הקשיים איתם אתה מתמודד בתור בעל עסק בעיר?

"חריש היא עיר חדשה בהקמה עם אוכלוסיה מינימלית ועם אפיונים של קיבוץ גלויות. העיר היא בפיתוח בשלל היבטים, אבל האופטימיות והפוטנציאל מכפרים על הכל ומקטינים את הקשיים. כבעל עסק, לקחתי את השיקולים האלה בחשבון, יש לי תכנית עסקית מסודרת, אני נערך לכל התרחישים הכלכליים האפשריים ומקווה לטוב".

המסחר פורח? חנות פרחים חדשה בחריש 

השבוע בעיתוי מושלם לקראת ט"ו באב המתקיים מחר, פתחו שלי אבוטבול ומורן קלאורה, בנות זוג המתגוררות בחריש מזה מספר חודשים את חנות הפרחים והמתנות, 'דבר אלי בפרחים' הממוקמת בדרך ארץ 56.

"היה לנו חשוב לפתוח חנות בחריש כדי לתת מענה לתושבים בתחום חסר", אומרת שלי ומוסיפה: "עד תקופת החגים גם המשלוחים בחריש ובסביבה יהיו בחינם ואנו בטוחות שנלמד להכיר מהר את התושבים ואת הצרכים שלהם ובהתאם גם נתאים את המחיר". ואילו מורן מזמינה את התושבים להגיע ולפרגן: "חשוב שהתושבים יבינו שהם צריכים לבוא ולפרגן לעסקים שנפתחים כאן כדי ליצור אמביציה ליזמים אחרים להשקיע בחריש".

מימין: קורינסקי, מוסיוב והדר

בקבוצת הנטוורקינג המקומית שהקימה אפרת הדר, תושבת חריש, מייצרים המשתתפים הכרויות, שיתופי פעולה עסקיים וגם קשרים חברתיים חדשים. משה מוסיוב, סטס קורינסקי וברי בר-חן משתפים

אז כמה עצמאים יש בחריש? בימי הפרסום המרוכזים בקבוצות הפייסבוק וקבוצות הוואטסאפ תוכלו לקבל את הרושם שמדובר במאות. כ- 85 מהם, עצמאים מחריש והסביבה הקרובה חברים בקבוצת הנטוורקינג (רישות עסקי) המקומית שהקימה אפרת הדר, תושבת חריש שחובשת שני כובעים עסקיים בעצמה: האחד, כמקדמת אתרים ומדיה חברתית לעסקים והאחר, כקוסמטיקאית.

"לפני המעבר לחריש התעניינתי אם קיימת בעיר קבוצת נטוורקינג וכשהבנתי שלא פועלת אחת, החלטתי להרים את הכפפה ולהקים קבוצה. הקבוצה הוקמה מתוך הצורך שלי לייצר קשרים עסקיים במקום חדש".

מהי מטרת הקבוצה?

"חריש היא עיר הגירה. במקרים רבים, עצמאיים מתחילים כאן מאפס, הם צריכים לבנות חוג לקוחות חדש ולייצר שיתופי פעולה חדשים. מטרת הקבוצה היא לעזור, להעצים, לקדם, לדחוף, לתת כלים ובמה ולייצר שיתופי פעולה עסקיים ומקומיים", היא מסכמת.

קבוצת הנטוורקינג של חריש בניהולה של הדר פועלת עצמאית ואינה כפופה לארגוני נטוורקינג מוכרים כדוגמת BNI. משכך, חוקי הקבוצה נקבעו לבד ואינם דומים למתרחש בקבוצות דומות ברחבי הארץ.

לדוגמה, ההשתתפות במפגשים אינה כרוכה בתשלום, עבודת הארגון נעשית בהתנדבות על ידי הדר ואין מגבלה למספר משתתפים באותו מקצוע.

הקבוצה שנפגשת אחת לשלושה שבועות (המיקום משתנה) זוכה לנוכחות של 20-25 משתתפים בכל מפגש וכבר הצליחה לייצר בארטרים, הכרויות עסקיות ושיתופי פעולה עסקיים.

מערכת תומכת לעצמאי

אחד משיתופי הפעולה המוצלחים שהניבו המפגשים שייך למשה מוסיוב, הבעלים של 'חומוס ואהבת' בתחנת הדלק דור-אלון על כביש 574. מוסיוב, שמתעתד לפתוח בשנה הבאה בחריש מסעדה טבעונית, הוא חסיד אדוק של הרישות העסקי: "עצמאים מתמודד באופן תמידי עם אותה בעיה. הם צריכים להפעיל מערכת שלמה שמרחיקה אותם מעיקרי הדברים החשובים באמת שהם צריכים לעשות. לתפישתי, כל עצמאי צריך לייצר לעצמו מערכת תומכת של חברים ושותפים לדרך, אנשים משמעותיים שהולכים אתו כברת דרך ומלווים אותו בעשייה שלו".

"מפגשי נטוורקינג הם מקום בו אנשים נפגשים, מדברים, צרכים מתבררים ואז גם גבולות החשיבה, היצירתיות ושיתופי הפעולה מתרחבים".

כך התרחש כשמוסיוב פגש את אפרת הדר שהחלה לטפל עבורו בקידום העסק במדיה החברתית ובמפגש שלו עם סטס קורינסקי, צלם סטילס מסחרי וברי בר-חן, בעל סטודיו למיתוג, מדבקות ושילוט. יחד הם עובדים בימים אלה על פרויקט מיתוג חדש לעסק.

לתרגל יצירת קשרים

קורינסקי (33) תושב חריש מזה שנה וחצי הוא צלם המתמחה בצילומי מוצר וצילומי תדמית. למפגשי הנטוורקינג הוא מגיע באדיקות: "לא פספסתי אפילו מפגש אחד", הוא מציין.

"הקבוצה מעניקה לי תרגול מצוין בלהציג את עצמי בצורה הטובה ביותר בפני לקוחות, מלמדת אותי איך מדברים עם אנשים שונים, איך יוצרים שיתופי פעולה ובנוסף, אני לומד בכל מפגש דברים חדשים מעולמות שאינם מוכרים לי".

על החיבור עם מוסיוב הוא מספר: "היתה לי כימיה מטורפת עם מושון ממש מהרגע הראשון. הגעתי לבקר אותו בחומוסיה, ראיתי את המקום, נדלקתי עליו ויצרתי לוק חדש שמתאים ללקוח למוצר, ולאווירה שרוצים לייצר".

קורניסקי מסביר כי למרות שהטרנד האחרון בצילומי אוכל הוא צילומי מנות על רקע שחור הוא בחר ברקע בהיר וחם עבור צילומי החומוסיה כדי להעביר לצופים תחושת קיץ, חמימות ומשפחתיות שקיימת במקום.

"זה תלוי רק בנו"

את מהלך השינוי משלים בר- חן (41) שיוצר שילוט חדש למתחם תחנת הדלק בה פועלת החומוסיה ושילוט למסעדה.

בר-חן, תושב חריש, מרוצה גם הוא ממפגשי הנטוורקינג: "אפרת ואני שוחחנו על הקמת מפגשי נטוורקינג עוד לפני שהיא עברה לחריש ועודדתי אותה להקים את זה. כשהגעתי לחריש חידשתי אתה את הקשר והשתתפתי במפגשי הנטוורקינג שהיא מארגנת.

"אני חש שמפגשי הנטוורקינג תורמים לי משמעותית, אני משוחח עם המשתתפים, מחליף כרטיסי ביקור ומייצר קשרי עבודה עם אדריכלים, מעצבים ועצמאים נוספים שזקוקים לי".

מי מגיע למפגשים?

"אנשים על רמה ואיכותיים וכמעט מכל תחום שעולה על הדעת. אצלנו אין הגבלות, גם אם יגיעו עשר קוסמטיקאיות לכולן יהיה מקום וזו שתייצר יותר קשרים או תהיה יותר מכירתית, תצליח יותר, כי זה תלוי רק בנו".

מוסיוב מסכים ומסכם: "עבורי ההשתתפות במפגשי הנטוורקינג היא הזדמנות לעזור אחד לשני, יש תדר של נתינה. שיתוף הפעולה אינו נקודתי אלא מתרחב לתחומים אחרים ומתפתח לקשרים אישיים. אני מאמין שהקבוצה שאפרת הקימה בחריש, יכולה להיות מודל לחיקוי במקומות אחרים".