למרות השלמת קו הביוב מברטעה, חיבורים צולבים בשכונת בצוותא הזרימו ביוב לנחל נרבתה. עמותת צלול חשפה: "ריכוזי חיידקים גבוהים באלפי אחוזים מהמותר". עיריית חריש: "מטפלים בבעיה, הערכתנו שנפתרה"

בדצמבר 2024 הסתיימו העבודות להנחת קו ביוב מברטעה המזרחית ליישובי השומרון, הצינור החדש עצר את זרימת השפכים לנחל נרבתה, אחד מיובלי נחל חדרה. זהו  מהלך שהושג בעמל רב, אחרי שנים רבות של הזנחה מצד הרשויות. נראה היה כי נחל נרבתה, שזורם מתחת לבתי שכונת בצוותא, עובר מהפך אמיתי וממצב עצמו כאחת מפיסות הטבע היפות בעיר.

אולם מכתב ששלחה לאחרונה עמותת צלול, מעיד כי זרימת השפכים בנחל לא הסתיימה, הפעם, העיר המזהמת היא לא ברטעה, אלא חריש.

עמותת צלול: הממצאים מעידים על זיהום חמור

במכתב שנשלח לראש עיריית חריש ב-14 בינואר 2025 מציינת עמותת צלול כי במסגרת בדיקות שהיא ביצעה שבועיים קודם לכן "התגלו ריכוזי חיידקים גבוהים מאוד שחורגים באלפי אחוזים מהרף המותר בתקנות ההזרמה לנחלים. ריכוז אנתרקוקים וקוליפורמים צואתיים בסדר גודל זה מעיד על חדירת ביוב עירוני למי הנגר".

העמותה ציינה במכתב כי "ריכוזים אלה הם הוכחה נוספת להמצאות חיבורים צולבים בין מערכות הניקוז והביוב שגורמים להזרמת מי גשם מהולים בשפכים לים", וביקשה מעיריית חריש "לנתק את החיבורים שבתחומה ולמנוע בכך את זיהום הסביבה בעיר, את הסכנה הבריאותית לציבור ואת הפגיעה במערכת האקולוגית הרגישה של הנחל".

"חיבורים צולבים": כך מגיעים שפכי הביוב למערכת הניקוז

יובל ארבל, סמנכ"ל ים וקשרי ממשל בעמותת צלול, מסביר: "מי הגשמים בחורף מתנקזים דרך הגגות למרזבים, לחצרות ולכבישים בהם מותקנות תעלות ניקוז. אלה מעבירות את מי הגשם לוואדי או נחל קרוב.

"במים שדגמנו בשכונת בצוותא גילינו נוכחות של חיידקים צואתיים משני סוגים בריכוזים מאד מאוד גבוהים. כשמקבלים תוצאות כאלה מבינים שיש פה בעיה, זה מעיד על תרומה משמעותית של מקור צואתי שהוא ביוב.

"כדוקטור בתחום המים, אני יכול להסיק בוודאות גבוהה שמדובר בשפכי ביוב שזורמים במי הנגר. גם ריח הביוב בפתח הניקוז מהשכונה מעיד על הבעיה".

מהי הדרישה של עמותת צלול מהעירייה?

"העירייה אמורה לבדוק שאין חיבורים צולבים ולמפות את המקומות הבעייתיים. אם החיבור הצולב הוא בשטח ציבורי ניתן פשוט לנתק אותו ולמצוא פתרון ניקוזי חלופי. אם מדובר בשטח פרטי, היא צריכה לחייב את בעל השטח לנתק את החיבור.

"בדרך כלל, הרשות מראה את תוצאות הבדיקה לדיירי הבניין, ומודיעה להם שעליהם לנתק את החיבור הצולב. אם הם לא עושים זאת בפרק זמן מסוים יש אישור לעירייה לנתק את החיבור ולחייב את בעלי השטח בעלויות. בשכונה חדשה שהיא בת 4-3 שנים בלבד, לא אמורים להיות חיבורים צולבים. יכול להיות שמדובר בחיבור של חאפר שהוזמן לתקן בעיה וחיבר כך את הניקוז".

מה היקף התופעה בשכונה?

"קשה לקבוע בוודאות אם מדובר בשלושה או עשרה בניינים בשכונה, אבל זה בטוח יותר מבניין אחד וזה לא בכל השכונה".

"שנתיים של התרעות": פעיל סביבתי התריע על הבעיה

הממצאים של צלול לא הפתיעו את מעוז לואנץ, פעיל סביבתי: "בקיץ יש זרימה של מים בצינורות הניקוז של השכונה, שמשמשים בדרך כלל למי גשמים, זה מה שהעלה אצלי חשד מלכתחילה. סביר להניח שעשו טעות וחיברו את הביוב למערכת הנגר, והוא זורם לנחל נרבתה, לכיוון פינת החרוב".

לואנץ פנה בעבר לעיריית חריש בנושא: "לפני שנה וחצי פניתי למחלקת הנדסה וציינתי שמים זורמים בניקוז גם בקיץ, מה שמעיד על הזרמת מי ביוב. ניסיתי לקבל מהם תשובה מסודרת בנושא, אבל קיבלתי כל מיני תשובות משונות. בהתחלה, אמרו לי שאנשים שוטפים את המרפסות שלהם בשכונה. מה שהיה לי קצת קשה לקבל כהסבר הגיוני, אנשים שוטפים את המרפסות שלהם 365 ימים בשנה? ממרכז שירות לתושב קיבלתי תשובה שהנושא נבדק וטופל והכול תקין".

"בהמשך קיבלתי תשובה שיש מספר בניינים בהם החיבורים אכן לקויים, ונדרשת עבודת חפירה וחיבור מחדש. נאמר לי שזה בתהליך ושהדברים אמורים להיפתר, אבל אף אחד לא עדכן אותי בנושא. הטיפול בנושא נמשך כבר שנתיים ובינתיים הביוב ממשיך לזרום לנחל".

"אני מצפה שהעירייה תפתור את הבעיה ותתקן את צינורות הביוב שחוברו בטעות למערכת הגשם. זו עבודת תשתית שחייבת להתבצע, חייבים לעצור את הזיהום".

"מחט בערמת שחת": קושי באיתור הבניינים הבעייתיים

יפתח שטיין, חבר המועצה ומחזיק תיק איכות הסביבה: "הבניינים בשכונת בצוותא כבר נמסרו לדיירים שמתגוררים בהם, מדובר ברכוש פרטי, ולכן על פי הנוהל, העירייה אמורה לתת דו"חות לדיירי הבניין על זיהום, והבניין אמור לטפל בזה עצמאית מול החברה הקבלנית".

"היות ולא רצינו להפיל את כל הנטל על כתפי בעלי הדירות בשכונה, העירייה החליטה לפעול עצמאית מול חברת שפיר, החברה הקבלנית. אנחנו עובדים מולם ויש תוצאות, זיהינו חלק מהנקודות הבעייתיות ושפיר ביצעה את העבודה הנדרשת לתיקון המצב.

"חשוב להדגיש שגייסנו את כל המשאבים של העירייה עבור התהליך הזה, הן מבחינת היועצים המשפטיים של העירייה שעבדו מול שפיר, והן בהשקעה כספית בבדיקות יקרות לאיתור המפגע בבניינים".

"יש אלפי דירות בשכונת בצוותא, מאות בניינים, וההערכה היא כי בעיית החיבורים הצולבים היא בכ-10 עד 15 בניינים", הוא מפרט. "החיבור הלקוי לא בוצע ברשלנות או בטעות מכוונת, זו יכולה להיות טעות דגימה רגילה של 5%. זה זניח".

"הקושי הוא למצוא את החיבורים הלקויים, זו מחט בערמת שחת. אנחנו מחפשים אותם כבר תקופה ארוכה, את חלקם מצאו, לא את כולם".

"לא להפיל את הנטל על התושבים"

"בסופו של דבר מדובר בתהליך שלוקח זמן יותר דווקא בגלל שאנחנו לא רוצים להשית את האחריות על התושבים. מדובר בהגדלת ראש של העירייה לא הקטנת ראש", מדגיש שטיין.

"יכולנו להתנער מזה ולומר 'זה באחריות התושבים, תפנו אליהם ואנחנו נטיל קנסות אם הם לא מטפלים בבעיה' – אבל מה יגידו אז? יגידו שהעירייה מעדיפה לקנוס את התושבים בשביל להכניס כסף לקופה".

מתי יסתיים הטיפול בנושא שנמשך כבר זמן רב?

"זה אולי תהליך איטי אבל אני לא מאמין שהמצב היה יותר טוב אם הוועדים היו מתמודדים עם הנושא בעצמם. אני מזכיר שוב, זו לא העבודה של העירייה, ולכן לבוא בטענות שהיא לא עובדת מספיק מהר, כאשר האנשים במחלקת תשתיות רטובות (מים, ביוב) עושים את זה בנוסף לעבודה שלהם, זה לא הגון. הנושא נמצא בטיפול בצורה הטובה ביותר, מבלי שהאזרחים יצטרכו לשלם את המחיר על טעויות".

המשרד להגנת הסביבה: "נמשיך לפקח עד להסרת המפגע"

ומהי עמדת המשרד להגנת הסביבה האמון על הנושא?  "עם קבלת הדיווחים על זיהום נחל נרבתה פעל המשרד להגנת הסביבה לבירור העניין מול הרשות המקומית. מהבירור עלה כי מקור הבעיה התגלה באכלוס בניינים חדשים, ומערכת הביוב של בנינים אלו חוברה בטעות למערכת הניקוז במקום לביוב. טעות זו הובילה לזרימה של ביוב דרך מוצא הניקוז". השיב המשרד להגנת הסביבה, בתגובה לפניית חריש סיטי.

"בדיגום שבוצע בקיץ 2023 נמצאו 370,000 יחידות קולי צואתי ב-100 מ"ל, ובעקבות כך המשרד פנה למועצה, שפעלה מול הקבלן האחראי. לאחרונה דיווחה המועצה כי חיבורי הביוב והניקוז הבעייתיים ככל הנראה נותקו, ואף צירפה תוצאות דיגום עדכניות, שבהן נמצאו 8.2 יחידות קולי צואתי בלבד ב-100 מ"ל. עם זאת, דיגום שביצעה עמותת צלול הצביע על רמות גבוהות יותר – 37,000 יחידות קולי צואתי.

"מאחר וכל הדיגומים האחרונים בוצעו בימי גשם, המועצה עדכנה כי בכוונתה לבצע דיגום נוסף ביום יבש, זאת לצד דיגום נוסף שיבצע מחוז חיפה במשרד. תוצאות הדיגום הקרוב יסייעו לקבוע האם נדרשות פעולות נוספות לפתרון מלא של הבעיה.

"המשרד ימשיך לפקח ולעקוב אחת פעולות הרשות המקומית עד להסרת המפגע במטרה לשמור על בריאות הציבור והסביבה".

תגובת עיריית חריש: "העירייה טיפלה בבעיה הזו במשך השנה האחרונה בכמה דרכים. העירייה ערכה דיגום מים בנחל במהלך פברואר 2025. התוצאות תקינות, ואנו מעריכים שהבעיה נפתרה".

לקריאה נוספת: לאחר שנים של הזנחה: החלו העבודות להנחת קו הביוב שימנע את זיהום נחל נרבתה

אל תתנו לנוף היפה לבלבל אתכם: בנחל נרבתה, הסמוך לשכונת בצוותא, זורם הביוב של ברטעה המזרחית. הבעיה ידועה לרשויות אך הפתרון למפגע עדיין רחוק. פעיל סביבתי: "הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?"

עשרות מתושבי חריש השתתפו החודש בסיור בנחל נרבתה, המצוי במרחק מאות מטרים בלבד משכונת בצוותא.

הסיור היה חלק ממאבק סביבתי לשמירה על הנחל, אליו מוזרמים באין מפריע שפכים מהישוב הפלסטיני ברטעה.

הסיור התבצע בהדרכתו של מעוז לואנץ, פעיל סביבתי ותושב העיר שגילה באקראי את המפגע ובשיתוף עם עמותת חריש חופשית.

נחל עם ערכי טבע גבוהים

נחל נרבתה הוא אחת מפינות החמד בטבע הסובב את חריש. בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על 10 מסדרונות אקולוגיים ביניהם, מסדרון מייסר-חריש שנחל נרבתה מצוי במרכזו.

אחת ההמלצות בתוכנית היא לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה, בדגש על צמחיית נחלים – צמחיית שיחים החיונית לצבאים, שמקפצים לפרקים בכרי הדשא מול ביתם של תושבי בצוותא. צמחיה זו מעניקה לצבאים מחסה והסוואה מטורפים. אך המלצות לחוד ומעשים לחוד.

זיהום מזוט בנרבתה

במרץ 2023 התגלה בנחל נרבתה זיהום מזוט. המשרד להגנת הסביבה הודיע שהוא פועל לטיפול בזיהום בנחל נרבתה ונחל עירון.

"לאור דיווח שקיבל המשרד להגנת הסביבה ממכון טיהור שפכים עירון, על אודות זרימת מים מזוהמים בחומר שחשוד כדלק, יצאו מפקחי רשות הטבע והגנים לשטח ואיתרו חומר החשוד כמזוט בפתחת נחל נרבתה ונחל עירון. בבדיקה עלה, כי החומר המזהם נשפך באחת משוחות מערכת הביוב של קו מאסף עירון. בשלב זה, מקור הזיהום טרם אותר, וייתכן כי מקורו בשפיכה שהתבצעה בשטחי הרשות הפלסטינית וזלגה לקו מאסף לעירון", עדכן המשרד להגנת הסביבה.

צילום סרטון: מעוז לואנץ

שפכים ישירות לנחל

פחות משלושה חודשים חלפו ונחל נרבתה עלה שוב לכותרות בהתייחס לזיהום בנחל שמקורו בהזרמת שפכים ממעלה הנחל, מברטעה המזרחית ברשות הפלסטינית.

ב-3 ביוני 2023 הפנה ארז אריאב, יו"ר פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל, מכתב למשרד להגנת הסביבה.

אריאב, תושב פרדס חנה ולמוד מאבקים סביבתיים כתב: "בחודשים האחרונים פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל מקבל פניות רבות מתושבי חריש והאזור בגין פגיעה חמורה לכאורה בטבע והסביבה. בפניות מלינים תושבים רבים כי לתוך נחל נרבתה מוזרמים לכאורה שפכים מהכפר ברטעה".

אריאב ביקש במכתבו התערבות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, טיפול מיידי בזיהום ושיקום הנחל.

ערן בן הרוש, תושב שכונת "בצוותא" ופעיל סביבתי, השתתף בסיור שאירגן לואנץ והתרשם כי העבודה עוד רבה: "נחל נרבתה סובל מזיהום כתוצאה מהביוב הזורם מברטעה הפלסטינית. הזיהום בנחל נרבתא מביא עימו ריחות לא נעימים אשר מגיעים לשכונת בצוותא הסמוכה ולבתי התושבים", הוא מוסיף.

הבעיה היתה ידועה

"בשנה שעברה המים היו נקיים והשנה המים הם שחורים. הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?" תוהה לואנץ. "אני גיליתי את הבעיה לפני מספר חודשים, אבל מומחים שדיברתי איתם ציינו שמדובר בבעיה ישנה שמוכרת לרשויות מזה מספר שנים".

"צריך שבעלי התפקידים ברשויות השונות ידחפו על מנת לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל. זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב הראשית שלנו.

"אני הייתי רוצה שעיריית חריש, כאחד הגופים הגדולים באזור, תפנה לתאגיד מי עירון ותדרוש טיפול מיידי בזיהום הזה שעובר בשטחה של העיר", מוסיף לואנץ.

פינג פונג רשויות

מעיריית חריש נמסר כי "למרות שאין הנושא מצוי תחת אחריותה, היא פנתה למשרד לאיכות הסביבה בדרישה לקדם בדחיפות את הטיפול במפגע". עוד ציינה הרשות, כי "בבדיקות מים שערכה מחלקת המים בעירייה, נמצאו מי השתייה של העיר נקיים ותקינים".

מנכ"ל רשות ניקוז שרון ניסים אלמון ציין בתשובתו לפניית מערכת ‘חריש סיטי’ כי "הבעיה ידועה. יש צינור ביוב מברטעה המזרחית שנכנס בצורה חופשית לנחל ומזרים אליו שפכים. תאגיד המים והביוב צריכים היו לחבר את הצינור למערכת הביוב האזורית וזה באחריות מנהלת הביוב הארצית ברשות המים – אליהם צריך לפנות". אלמון גם סיכם את השיחה ואמר: "הרבה דיבורים ומעשים – כלום".

מועצה אזורית מנשה שנחל נרבתה מצוי בשטחה המוניציפאלי ציינה בתורה כי: "מקור הדליפה הינו בשטחי הרשות הפלסטינית, הזיהום באזור חריש. תאגיד המים והביוב מי עירון הוא האמון על הטיפול בכך. יש לפנות אליו לבירור אופן הטיפול".

מיידי או בטווח הזמן הרחוק?

מנכ"ל תאגיד מי עירון, חוסין מחאמיד, מסר כי במסגרת מכרז שפרסם התאגיד כבר נבחר קבלן זוכה לחיבור צינור הביוב החסר, שיזרים את השפכים מהרשות הפלסטינית אל מערכת הביוב האזורית אך חל עיכוב נוסף, בשל דרישה של מספר ישובים בצפון השומרון להתחבר לאותו צינור.

"לאחר פגישה של התאגיד עם נציגי רשות המים, הבטיחה הרשות כי בשבוע הבא תתקבל ההחלטה אם להתקדם עם הקבלן הזוכה בהתאם לתנאי המכרז המקורי או לשנות אותו.

במקרה הראשון, חיבור צינור הביוב המזוהם בין החלק שיוצא מברטעה לכיוון מצר יתבצע באופן מיידי. אם רשות המים תגיד לנו שבשלב זה לא לוקחים את יישובי צפון השומרון בחשבון, אני מאמין שמקסימום תוך חודש יהיה קבלן בשטח.

"במידה ורוצים לצרף את הישובים ריחן, חיננית ושקד, העניין מחייב התאמת תכנון ושינוי כתבי הכמויות. המלצתי לרשות המים היא שאנחנו נצא למכרז המקורי ללא יישובי צפון השומרון על מנת לטפל במפגע הסביבתי בהקדם".

למרות התחזית האופטימית וההמלצה לטיפול מיידי מציין מחאמיד כי בפועל מדובר בבעיה ידועה שהוזנחה על ידי הרשויות מספר שנים: "השפכים התגלו לפני מספר שנים ובקיץ זה רק הולך ומחמיר היות ואין גשמים ואין מיהול של השפכים עם מי הערוץ במקום, ונכון לעכשיו, השפכים עדיין זורמים לנחל נרבתה".

מרשות המים נמסר: "הביוב הזורם מהרש"פ אל תוך תחומי הקו הירוק, הינו בעיה מורכבת איתה מתמודדת רשות מים כבר שנים.

"בנחל נרבתה, נשפטה ואושרה תוכנית לחיבור שפכי העיירה ברטעה למטש עירון, וגם תוכנית הנותנת פתרון לישובי צפון השומרון, על מנת למנוע זיהום סביבתי. אנו רואים בתכנית המשולבת פתרון הנדסי מקצועי נכון. בשלב זה ובהתאם לנהלים הקיימים, לא ניתן לתת מענק לביצוע הפרויקט.

"בימים אלו, אנו בוחנים את הנושא מול משרד האוצר על מנת לתת פתרון מימוני לקידום הפרויקט, לאור הזיהום בנחל. אנחנו עובדים על פתרון שיאפשר מימוש מידי של התוכנית המשולבת".

פעולה אזרחית אקטיבית

מה ניתן לעשות כאשר גלגלי הבירוקרטיה נעים לאט וזרמי השפכים מהירים הרבה יותר? לואנץ מציע דרך פעולה אקטיבית.

"מטרת הסיור היתה, בין היתר, לעורר את מודעות התושבים לזיהום בנחל. לשמחתי, מבחינה מקצועית לא נמצא זיהום בחלק של הנחל בו טיילנו, ככל הנראה כתוצאה מספיגת המים המזוהמים באדמה. גילינו אפילו סימני חיים במים – שפיריות, צפרדעים ויתושים, אך במרחק של 2 ק"מ מזרחה לכיוון ברטעה – כבר לא נצפו חיים בנחל".

"לצערי", מוסיף לואנץ "הרשויות לא לוקחות אחריות על הזיהום הזה וככל הנראה ביצוע המכרז המקורי יידחה, והתאגיד יצא לתיכנון חדש של צינור גדול יותר, מה שעלול לדחות לזמן ארוך יותר את הטיפול בבעיה הנוראית הזאת.

"אני קורא לתושבי העיר לפנות למוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה ולהתלונן, כפי שנעשה בעבר בעניין הזיהום בנחל ציפורי, מפגע שעלה לסדר היום הציבורי הארצי וטופל הודות לתלונות התושבים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הזיהום בנחל נרבתה הוא תוצאה של הזרמת שפכים משטחי הרשות הפלסטינית. תאגיד מי עירון עובד על הקמת קו שיתחבר למערכת הביוב האיזורית שמובילה למכון טיהור שפכים עירון לשם פתרון הבעיה. המשרד יעקוב אחר הנושא".

לקריאה נוספת: לחצי הפיתוח של חריש מאיימים על המסדרון האקולוגי המזרחי

כיצד תיראה חריש בעוד 20 שנים? תוכנית המתאר החדשה של חריש אושרה להפקדה והיא כוללת את הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, ושילוב שטחי מסחר בשטחי ציבור ומוסדות ציבור, במטרה לייצר הכנסות לקופה הציבורית

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה-חריש, בראשות יו"ר הוועדה מושיק גולדשטיין ובהשתתפות ראש העיר יצחק קשת, אישרה להפקדה את תוכנית המתאר לעיר חריש.

העבודה על תוכנית המתאר העירונית התבצעה בשיתוף הציבור במטרה למצב את חריש כעיר מרכזית, עם מנועי צמיחה כלכליים, זהות קהילתית מגוונת ושירותים נגישים לכלל התושבים.

תוכנית מתאר מתכללת תכנון עירוני בראייה קדימה לעשרים ושלושים שנים, בהתייחס לכל הסוגיות הנדרשות, בינוי, תחבורה, תעסוקה, שמירה על הטבע וכדומה. תוכנית מתאר אינה יורדת לפרטים אלא קובעת מתחמי תכנון ומגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון. עם זאת, חשיבותה ביכולתה להתוות את הדרך, ומכוחה ניתן להוציא תוכניות תב"ע מפורטות יותר.

במסגרת התוכנית שאושרה מתוכננת לקום בשכונת מעו"ף קריית בריאות הכוללת בית חולים ואקדמיה לאנשי הרפואה. בסמוך למתחם זה מתוכננים מגורים ייחודיים המתאימים לסטודנטים ולסגל הרפואי.

תוספת קומות לבניינים נמוכים

עוגן משמעותי נוסף בתוכנית הוא ציפוף מארג המגורים בחריש, שנבנתה בצפיפות נמוכה ומשופעת בבנייני מגורים לא גבוהים. על פי התוכנית, כ-2,000 יחידות מגורים יתווספו לשטח הקיים בחריש, כאשר שליש מתוכן (כ-750 יחידות) יתווספו במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם גמלא הוותיק.

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

שאר יחידות הדיור יתווספו במסגרת עיבוי פרויקטים קיימים. שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר בוועדה לתכנון ובינוי חריש מסביר כי הכוונה היא לבנייני המגורים הנמוכים בעיר בני 5-4 קומות בלבד. "התוכנית מקנה זכויות לבעלי הדירות בבניינים אלו להוסיף קומות נוספות. זה לא בדיוק תמ"א 38 – כי בחריש אין צורך לחזק את הבניינים, אבל המשמעות דומה".

קומת מסעדות בהיכל התרבות

עיבוי וציפוף העיר מתייחס גם לשטחים המסחריים המניבים הכנסה לקופת העירייה. התוכנית מאשרת הוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים ופותחת אפשרות חדשה לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

"עדיין לא מיצינו את הקיים, אבל התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית", מסביר קליין.

בנוסף, תוכנית המתאר מחזקת את שימורו של הפארק העירוני והחיבור לטבע ומתייחסת לסוגיות התחבורה לטווח רחוק וביניהן מערכת הסעה המונית כמטרונית ורכבת קלה.

קליין מתייחס לאישור התוכנית, שתוכננה במהלך מספר חודשים בלבד, כאל השג משמעותי. "ישנן ערים רבות ותיקות שמתנהלות ללא תוכנית מתאר, בגבעתיים אישרו לאחרונה תוכנית מתאר לאחר שמונה שנות עבודה.

"אני חושב שזה יפה מאוד שרק סיימנו לבנות את העיר ואנחנו כבר חושבים קדימה לעשרים שלושים השנים הבאות.

"החשיבות של הכנת תוכנית מתאר היא ביכולתה לאפשר לנו לייצר תב"עות (תוכניות בינוי עיר) מבלי להזדקק לאישורה של הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית שתוקם בחריש עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת, תוכל לפעול בצורה עצמאית".

תרומה משמעותית של תושבי חריש לתוכנית

עשרות מתושבי חריש לקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור להכנת התוכנית ותרמו תרומה נכבדת לתוצאה הסופית, כך לדברי קליין.

"שיתוף הציבור היה מאוד משמעותי. חברת D.M.R שעבדה על תוכנית המתאר ציינה כי התושבים שינו את החשיבה לצוות התכנון ובעקבות זה נכנסו שינויים לתוכנית. עוד הם ציינו כי היה זה שיתוף הציבור הכי משמעותי שהיה להם, ומדובר בחברה בעלת ניסיון רב בתהליכים מסוג זה".

יו"ר הוועדה המיוחדת מושיק גולדשטיין ברך על אישור התוכנית והודה לראש העיר יצחק קשת,  מועצת העיר חריש, משרד השיכון וכל המתכננים. הוא ציין כי הוועדה תמשיך לפעול ולתכנן את חריש כמרכז משמעותי בשרון הצפוני וכעיר מרכזית המספקת מענה ופתרונות דיור למשפחות  צעירות.

ראש העיר יצחק קשת ציין כי תוכנית המתאר אושרה בשעה טובה לאחר עבודה מאומצת. "זהו פרויקט היסטורי לדורות הבאים שייהנו מפירות העבודה המאומצת. התוצאה מתכללת את כל שיתופי הפעולה שיביאו לחריש איכות חיים מיטבית".

לקריאה נוספת: חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

מתכנני הרובע החדש 'חריש דרום' מעריכים שהוא יהיה אורבני יותר ותוסס יותר בהשוואה לשכונות הקיימות בעיר, בזכות המודל החדש-ישן על פיו תוכנן. הצצה ראשונה לתוכנית הבינוי של הרובע החדש של חריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בראשות מושיק גולדשטיין, אימצה בחודש האחרון תוכנית בינוי מנחה למתן היתרי בנייה לרובע חריש דרום. תוכנית הבינוי שאומצה על ידי הוועדה, אינה מחייבת, אך היא מציבה עקרונות מנחים ליזמים לבנייה של הרובע החדש בהתאם לתפישה עירונית חדשה, שמקדם משרד הבינוי והשיכון.

המודל: עירוב שימושים

רובע חריש דרום תוכנן על ידי משרד האדריכלים יחיאל ועפר קורין בהתאם לתפישת עירוב שימושים. מראה הרובע ייבדל משמעותית משאר חמש השכונות הקיימות בעיר, שנבנו בעשור האחרון.

"התכנון של חריש דרום הוא מתקדם, מדובר למעשה בשתי וערב של רחובות", מסביר סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש שלמה קליין. "התכנון הכי מתקדם היום חוזר למעשה אחורה בזמן, ודומה לתכנון הישן של ערים מלפני 2,000 שנה. חריש דרום שונה משאר השכונות בחריש, שלא תוכננו בהתאם לתפישה זו".

מבט ראשון במפות התכנון מגלה שהרובע משתרע בין שני מוקדי טבע עיקריים, נחל נרבתא ממזרח ותל זאבים במערב. בין שניהם קיימת שדרה ירוקה להליכה ונסיעה שחוצה את הרובע ממזרח למערב.

במבט שני, מתגלים ריבועים ריבועים "בלוקים" על המפה. כבישים ישרים כסרגל מקשרים ביניהם בשיטת שתי וערב וכל בלוק הוא ייחודי ואינו הומוגני אלא כולל עירוב של בניינים. חלקם נמוכים בבנייה מרקמית, חלקם מתנשאים לגובה וביניהם מוסדות ציבור ושטחים ירוקים – והכל באותה יחידת שטח.

"רחובות בקנה מידה אנושי יותר"

גם לעין בלתי מיומנת, הסדר המובנה במפת הרובע בולט ומעיד על התמצאות קלה, בדומה לערים בינלאומיות רבות. קחו לדוגמה את מנהטן, שבנוייה בצורה של שתי וערב, אי אפשר להתבלבל בה ולא ללכת לאיבוד. כך גם בחריש דרום.

הרובע מחובר לשכונות בצוותא והפרחים באמצעות שלושה נתיבים, המרכזי בהם הוא שדרת ההגשמה והשניים הנוספים הם רחוב קהילה (בצוותא)  ורחוב יסמין (הפרחים). מדרום לרובע החדש ייסלל בעתיד גם כביש הגישה הדרומי של העיר.

למרות החיבור הרציף והטבעי לשדרת ההגשמה הרחבה, לדברי אדריכל יחיאל קורין, שתכנן את חריש דרום כמו גם את שכונת בצוותא, "נעשה ניסיון לתכנן רחובות בקנה מידה אנושי יותר".

"מתוכננים רחובות שיש בחלקם תנועה חד סטרית כדי לא להגיע למרחבים ענקיים לא מנוצלים כמו שיש בשדרת דרך ארץ. יש רחוב אחד שממשיך את שדרת ההגשמה, אבל הצרנו אותו עד כמה שניתן בהתחשב בעובדה שהוא ישמש נתיב תחבורה ציבורית בעתיד וישמש ככניסה החדשה לישוב".

עירוניות טובה כמו פעם

הצצה מעמיקה יותר לתכנון הבלוקים מגלה, שבנייני המגורים בחריש דרום כוללים מגוון רחב של טיפוסי בנייה. לא יהיו צמודי קרקע בשכונה החדשה, אם כי הבניינים המזרחיים ביותר, הסמוכים לשכונת בצוותא יהיו נמוכים יחסית. שאר טיפוסי הבניינים ינועו בין בנייה מרקמית (6-5 קומות) בניינים של 10-8 קומות ומגדלים (24-20 קומות). בניינים של תעשייה קלה ותעסוקה בלבד יתנשאו לגובה של 6-5 קומות.

על פי התוכנית ייבנו בחריש דרום כ-1,650 יחידות דיור, וכ-20% מתוכן יהיו יחידות דיור קטנות. לכלל הדירות יוצמדו מחסנים וחניות אולם בשונה משכונות חריש הקיימות, החניה במרבית המגרשים תהיה תת קרקעית אם כי באחוזים משתנים. בחלקם רק 50% מהחניה תהיה תת-קרקעית ובאחרים 90% וגם 100%. גם מבני הציבור ייבנו עם חניה תת קרקעית.

קורין: "תכנון חריש דרום מתבסס על עקרונות של ערים שאימצנו אותם כעקרונות טובים בעיר מודרנית. התכנון שונה מכל הרובעים הקיימים בחריש בזה שיש לו כמה עקרונות אורבניים מובהקים כמו יצירה של רשת מלאה וצפופה של הולכי רגל ורכב – מה שמאפיין ערים טובות. בחריש דרום התושבים לא יצטרכו לנסוע ברחובות אינסופיים ולחפש את הפנייה שמאלה, אלא ייהנו מהתמצאות טובה, אוריינטציה פשוטה.

"כיום כל הבינויים החדשים בארץ מתוכננים באותו סגנון של ערים אירופאיות עם אורבניות טובה וגריד פשוט. אנחנו לא ממציאים שום דבר, אלא מעריכים ומאמצים עקרונות ותיקים בתכנון ערים עם הסתכלות עדכנית לבעיות עכשוויות, כמו תעסוקה ותחבורה. מתאימים את העקרונות האלה לטכנולוגיה של היום".

מאפיינים של עיר מודרנית

אחד המאפיינים של ערים מודרניות טובות הוא רחובות תוססים מלאי עניין ותחבורה ציבורית נגישה למרכז העירוני. קורין מאמין שתכנון חריש דרום יקדם אורבניות טובה יותר בהשוואה לשכונות הקיימות.

"אני לא מאמין שחריש דרום יהיה כמו שכונה במרכז תל אביב, אבל תהיה לו יותר אורבניות הנובעת מאינטנסיביות של עירוב שימושים. באותו תא שטח יהיו גם משרדים, גם מסחר, גם תעשייה, גם מגורים וגם שטחי ציבור. העירוב הוא אחד המאפיינים של עיר נכונה וטובה לחיים מודרניים", הוא מסביר.

עיקרון נוסף שתורם למגוון ולהתמצאות בשכונה גם יחד הוא בנייה מגוונת, בניינים נמוכים ייבנו לצד מגדלים גבוהים. בנוסף, מתוכננים גם בניינים שישלבו תעסוקה, תעשייה ומגורים באותו בניין, מספר קומות של תעסוקה ומעליהם מגורים. "עירוב אנכי מאפיין עיר נכונה וטובה. אני לא יודע איך היזמים יבנו בפועל, אבל התכנון לכל הפחות מאפשר מגוון גדול מאוד", מדגיש קורין ומציין כי כל השכונות החדשות ברחבי הארץ בכפר סבא ובערים נוספות, נבנות בהתאם לעקרונות דומים.

בלי תעשייה כבדה

קליין מדגיש כי חריש דרום תיבנה בדומה לשכונות מודרניות רבות בארץ: "כל אשדוד החדשה נבנתה בהתאם לאותם עקרונות, זה התכנון החדש, מאוד מסודר, מאוד פשוט ומאוד מגוון", הוא מדגיש.

כיצד יעבוד העירוב של מגורים ותעשייה גם יחד וכיצד מבטיחים איכות חיים לתושבים?

"כפי שזה עובד בערים אחרות. העיר שמובילה את עירוב השימושים היא תל אביב. עם זאת, בחריש לא תהיה תעשיה כבדה, רק תעשייה עתירת ידע או תעשיה קלה לא מזהמת ולא מרעישה כמו דפוס או נגריות", מסביר קליין.

תחת אותה הגדרה לעירוב שימושים הדרים בכפיפה אחת, באותו "בלוק" ולעיתים אף באותו בניין, משולבים גם שטחי ציבור ומוסדות חינוך (שטחים חומים).

"בתי הספר מפוזרים בתוך הבלוקים המעורבים. אין איזור בתי ספר, אזור מגורים ואזור תעסוקה. גם כיום זה קיים בחריש אבל לא בצורה מובהקת, כמו אצלנו בתכנון", מדגיש קורין. עם זאת, הוא מציין כי קיים חריג אחד בתוכנית, קריית חינוך גדולה בצד המזרחי בסמוך לנחל נרבתא ללימודי סביבה וטבע, שנבנית כיחידה עצמאית.

חווית הליכה ברחוב

קורין מדגיש אלמנט תכנוני משמעותי נוסף ברובע, והוא מערכת השצ"פים (שטחי ציבור ירוקים פתוחים), שתוכננה על דופן הרחוב.

"אין שצ"פ פנימי נסתר מעיני הולכי הרגל. אין שטח ירוק פנימי שקשה להגיע אליו או שהוא קניינם רק של כמה תושבים. הוא נמצא על הרחוב, הוא  פתוח, נגיש וחשוף לכל – זה עוד יתרון היות ומערכת השטחים הירוקים היא חלק ממערכת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. כשאתה הולך ברחוב אתה עובר חוויית הליכה, עובר בין כל השימושים השונים ברחוב אחד", מסביר קורין.

עושר החוויה של השיטוט ברחוב נובע גם מהצפיפות הגבוהה יחסית של הבנייה בהשוואה לשאר השכונות בעיר. למרות הצפיפות (14.5 יח"ד לדונם) קורין מעריך שתושבי הרובע יחושו תחושת מרחב וחופש.

התכנון מפצה על הצפיפות

"ישנן הרבה שכונות שנבנו ובהתחלה חשבו שהן חריגות וצפופות ואחר כך פתאום ערך הנדל"ן עלה בהן עד אין סוף והביקוש אליהן גבר. כך זה עובד בשכונות שהתכנון בהן טוב ומעניק לתושבים תחושה של מרחב ורווחה.

"בחריש דרום ישנם אזורים עם זכויות בנייה מוגברות אבל חשוב לזכור שמדובר ברובע שנבנה בשיטה אורבנית חדשה מתוך מגמה שהתעסוקה תהיה קרובה לבית, שיהיו שם משרדים ואזורי תעסוקה שיספקו לתושבי העיר עבודה קרוב לבית, מבלי לעמוד כל בוקר בפקקים. זה ייעל להם את החיים ויתרום לאיכות חייהם. בנוסף, זהו רובע שהביטוי הפיסי שלו יאפשר חיי קהילה יותר טובים, יעודד קשרים חברתיים בין אנשים והשתייכות למקום".

כך או אחרת, מסכם קורין בתקווה ש"היזמים יבנו את הרובע כמו בתוכניות ולא יעשו מזה משהו אחר".

לקריאה נוספת: תוכנית רובע "חריש דרום" הופקדה

ילדי הגנים בחריש קיבלו לקראת סוף שנת הלימודים את "הסיפור של חריש", ספר ילדים שהפיקה העירייה במטרה לסייע בגיבוש זהות ושייכות בקרב הילדים ולהקל בתהליכי הקליטה בעיר החדשה. ראש העיר: לרבים מהילדים אין כאן קרובי משפחה או חברים. זו סיטואציה מורכבת, ואנו פועלים כדי לרכך אותה עבורם ככל הניתן"

כ-2000 ילדי גן בגילי 3-6 הלומדים ב-87 גנים עירוניים קיבלו במתנה בסוף שנת הלימודים את הספר החדש "הסיפור של חריש". הספר שנכתב על ידי הודיה שוהם ואויר על ידי רועי שנהר, הופק ביוזמת עיריית חריש.

חריש היא עיר חדשה שקולטת אוכלוסייה חדשה בהיקפים ייחודיים, שאין כמותם בשום עיר אחרת בישראל. בכל חודש מצטרפות לחריש עשרות משפחות חדשות, רובן משפחות צעירות עם ילדים. מדובר במאות משפחות בשנה. הספר נועד להקל על קליטת ילדים חדשים בגנים ובבתי הספר על ידי יצירת תחושת שייכות וזהות עירונית.

לא לילדים בלבד: אתגר המעבר וחווית ההתאקלמות

עלילת הסיפור עוסקת בחוויות המעבר לעיר המתוארות דרך עיניו של הילד ירון שמגיע לחריש מעיר אחרת, ולומד להכיר את העיר באמצעות עודד, הילד המקומי. שני הילדים צועדים יחדיו בבתי הספר החדשים בעיר, בטיילת במרכז שדרת דרך ארץ, טסים מעל יער חריש ומסיירים באתרים נוספים. חווית מעבר הדירה לחריש, חוויה שזקוקה לעיבוד והתייחסות גם בקרב מבוגרים, מתוארת גם היא בספר:

"כשעוברים דירה, באמת הכל נראה זר ולא מוכר,

אבל בסוף מתרגלים. 

אני בטוחה שתמצא כאן הרבה חברים"

אתגר חברתי וקהילתי

"הילדים החדשים מצטרפים לגנים ולבתי הספר לאורך כל שנת הלימודים, ולא רק ב-1 בספטמבר", נמסר מאגף החינוך בעיריית חריש. "כדי להתמודד עם האתגר הייחודי הזה הטמיע אגף החינוך תכניות חינוכיות לסיוע לתלמידים חדשים שזה עתה הגיעו לעיר להיקלט בגנים ובבתי הספר, והפקת ספר ילדים עירוני לילדי חריש היא יוזמה חינוכית נוספת בכיוון הזה".

ראש העיר יצחק קשת שגם ביקר בגנים וחילק את הספר לילדי הגן הוסיף: "מלבד אתגרי הבינוי וההקמה הגדולים של עיר חדשה, ניצב בפנינו אתגר חברתי וקהילתי משמעותי: יצירת קהילה עירונית ותחושת שייכות בקרב אלפי תושבים חדשים, רובם ילדים ובני נוער. לילדי העיר שמגיעים מכל רחבי הארץ אין היסטוריה מקומית מאחדת ומשותפת, לרבים מהם אין כאן אפילו קרובי משפחה או חברים. זו סיטואציה מורכבת, ואנו פועלים כדי לרכך אותה עבורם ככל הניתן. מטרת הספר היא לסייע ביצירת תחושת שייכות וזהות משותפת בעיר החדשה".

"הסיפור של חריש" בערוץ היוטיוב של עיריית חריש 

מה תפקידן של הגינות הפזורות ברחבי העיר? האם לשמש כמקום ״ירוק״ מרגיע וכשטח משחק לילדים בלבד או שהן יכולות לתת מענה לשימושים מסחריים כמו בית קפה, קיוסק או חנות קטנה? עיריית חריש מבקשת להרחיב תכנית להקמת מבני בילוי ופנאי מסחריים בגינות ברחבי העיר, אך יש גם מי שמתנגד

לגינות ופארקים, שטחים ציבוריים פתוחים, יש חשיבות יתרה ברקמת החיים העירונית והם בעלי השפעה מכרעת על איכות החיים בעיר. עם זאת, למונח "שטח ציבורי פתוח" אין הגדרה חד משמעית אחת בחוק התכנון והבנייה. מקובל כי השצ"פ משמש לשטחי גינון עם מתקני משחק לילדים ותכליתו לתת לתושבים שטח ירוק פתוח בו יכולים הילדים לרוץ בבטחה והוריהם יכולים לטייל או לנוח. יש המדגישים כי 'שטח ציבורי פתוח' כשמו כן הוא, עליו להיות בעל מרחב וחופשי ממבנים משמעותיים שמעניקים תחושה של סגירות.

עם זאת, בשנים האחרונות החלו לפרוח בתי קפה קטנים וקיוסקים הממוקמים בגינות שכונתיות בערים. על פניו, זה נשמע מושלם, הילדים משתובבים בגינת המשחקים וההורים יושבים בנחת על כוס קפה.

בישיבת 'הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש' שנערכה ב-24 בספטמבר ביקשה עיריית חריש לאשר תכנית חדשה שתסדיר ותרחיב את האפשרות להקמת מבנים מסחריים, כדוגמת קיוסקים, בתי קפה וחנויות קטנות, בשצ“פים ברחבי העיר.

כבר כיום רשאית העירייה, בהתאם לתכנית תב"ע חריש 1/א‘ המתייחסת לשכונות אבני חן והחורש, להתיר בנייה מסחרית בשצ"פ של מבנה עד 20 מ"ר (10 מ"ר עבור מסחר ו-10 מ"ר נוספים עבור שירותים ציבוריים), ללא קשר לגודלו של השצ"פ. התכנית החדשה העומדת לדיון כעת, תרחיב אפשרות זו גם לשכונות החדשות של העיר וכן תגדיל את היקפי הבנייה המותרים, בהתאם לגודל השצ“פ, בשכונות הוותיקות.

"מנטרות תכנון ארכאיות"

תפקיד השצ"פ עבר שינוי (או אבולוציה) בשנים האחרונות. יותר ויותר רשויות מקדמות הקמת מבנים מסחריים כדוגמת קיוסקים, בתי קפה, מסעדות או חנויות לממכר צעצועים וספרים.

היטיבה לבטא את התפישה החדשה עינת קליש רותם, ראש עיריית חיפה, אדריכלית ומתכננת ערים במקצועה. קליש-רותם התראיינה לגלובס לפני שלוש שנים, וטענה: "אנחנו תקועים עם מנטרות תכנון ארכאיות, לא רלוונטיות, שבכל העולם כבר השתחררו מהן. אני מסתכלת על שכונות השינה ורואה שכל המדינה בנויה רק למשפחות צעירות עם ילדים בני חצי שנה עד תשע. עם כל הכבוד לפארקים ולגינות, לא את כולם זה מעניין. צריך לשבור את הקונספט שמרחב ציבורי שווה פארק. מרחב ציבורי זה דבר עשיר שפונה לאוכלוסיות בטווחי גילאים שונים". ואכן, דבריה של קליש-רותם זוכים גם לאישוש רשמי של המשרד להגנת הסביבה שערך מחקר וגילה כי השצ"פים בדרך כלל משרתים את אוכלוסיית הילדים הצעירים והוריהם בלבד ומקפחים בני נוער ואוכלוסיות אחרות.

שטח מסחרי בהתאם לגודל השצ"פ

אחד מההשגים המרכזיים שמביאים גאווה למתכנני העיר חריש הוא הגנים והפארקים בעיר, הן בכמות הגנים ביחס לנפש והן בהשקעה העירונית בהקמתם ובאיכות מתקני המשחק. תושבי חריש, ברובם זוגות צעירים עם ילדים קטנים, עושים שימוש רב ויומיומי בגינות השונות הפזורות בעיר ונכון להיום, על אף האפשרות הקיימת כאמור, לא הוקמו מבנים מסחריים באף אחד מהשצ“פים בעיר.

על פי התכנית המוצעת, בשצ"פים ששטחם 2-3 דונם תתאפשר בנייה של מבנה אחד חד-קומתי בשטח של עד 20 מ"ר הכולל קיוסק ושירותים ציבוריים. בשצ"פים ששטחם 3-5 דונם יותרו שני מבנים; מבנה בשטח של עד 10 מ"ר עבור קיוסק ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 20 מ"ר הכולל בית קפה/מסעדה, מחסן ושירותים ציבוריים.

בשצ"פים ששטחם 5-10 דונם יותרו שני מבנים: מבנה בשטח של עד 10 מ"ר עבור קיוסק, ומבנה חד-קומתי בשטח של עד 50 מ"ר שיוכל לשמש כבית קפה-מסעדה, חנות לממכר פרחים, צעצועים או ספרים.

התנגדויות חברי הוועדה

התכנית הרוחבית שמבקשת עיריית חריש לאשר, נתקלה בהתנגדות של חברי הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה: "השצ"פים בחריש הם אחד מהדגלים שלנו, וחבל לפגוע בזה", ציין בישיבה האחרונה אילן טייכמן, מנהל תחום תכנון ובינוי עירוני במשרד הבינוי והשיכון. "זו תופעה שלא קיימת. אין מקום כזה שבכל שצ"פ יש קיוסקים ושירותים ועוד. גם בערים גדולות ומבוססות. וזה צריך להעלות לנו נקודה למחשבה", הוסיף טייכמן ונתן כדוגמה את פארק הירקון בתל אביב בו מבקרים מיליונים מדי שנה: ”עיריית ת"א יכולה לגזור שם קופון לא קטן, אבל היא לא עושה את זה. אם באף מקום זה לא קורה, זה אומר דרשני. לחריש יש את המצוקה שלה, והיכולת להרוויח פה היא קלושה. זה יגרום להתפתחות של דברים בלתי חוקיים, התרחבויות אסורות וכדומה".

טייכמן הציע שתכנית עיריית חריש תחול בהתחלה אך ורק על שצ"פים גדולים ששטחם עולה על 7 דונם "לקדם את זה כפיילוט, ואם זה יצליח אז אפשר לקדם תכנית דומה". חדווה רדר-זיו, נציגת משרד התחבורה בוועדה, יישרה קו עם תפישתו של טייכמן: "שטח לשצ"פ לא דומה במאפיינים שלו לשטחי מסחר. בסופו של דבר זה כמעט משנה ייעוד, ובשצ"פים קטנים זה יהפוך לשטחי מסחר עם קצת גינה", הסבירה רדר-זיו.

הכדאיות הכלכלית של המהלך נדונה אף היא: "שצ"פ זה משהו שמתפקד בעיקר אחה"צ, וגם בשבתות זה כנראה יהיה סגור, כך שלא ברורה ההצדקה הכלכלית", ציינה יעל אוסטפלד, נציגת משרד הבריאות. טייכמן חיזק את עמדתה והזכיר ניסיונות דומים להפעלת מסחר בפארק המרכזי אשדוד שלא צלחו.

"לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי"

שני גרינברג, חברת המועצה וחברת הוועדה לתו"ב הסבירה את הרציונל שעומד בבסיס התכנית אותה מבקשת המועצה לקדם: "התפישה שגודל שצ"פ קשור ליכולת לשים בו שטח מסחרי היא לא בהכרח מחוייבת המציאות. שדרת רוטשילד בתל אביב לדוגמה, כוללת מסלולי הליכה ואופניים, ועצים ירוקים לצד קיוסקים שמעניקים למבקרים מענה נדרש. גם בשכונת הפרחים יש שצ"פים קטנים שיכולים להתאים לפיתוח בסגנון כזה".

"אדגיש כי אין בכוונת העירייה למצוא פיתרון לחיסרון בשטחים לקמעונאות בשכונה, אלא לספק מענה בתחומי בילוי ופנאי כמו פתיחת קיוסק או בית קפה. המטרה היא לאפשר זאת במקומות נדרשים כדי לא להפוך שכונות בעיר ל'שכונות שינה בלבד'. אנו רואים בכך שירות לתושב", הסבירה גרינברג.

גרינברג הוסיפה וציינה כי "אנו מבקשים התר רוחבי שיאפשר לנו לפעול בגמישות. אישור עקרוני יקל עלינו להוציא תכניות לפועל בעתיד". בדבריה מתייחסת גרינברג לעובדה כי כינון הוועדה המיועדת לא יאריך ימים ועל כן פועלים במועצה לאשר תכניות בעלות בסיס רחב ככל הניתן שיאפשרו למועצה בעתיד מרחב תמרון, גם אחרי פירוק הוועדה המיוחדת. "הועדה לתו"ב מסיימת את תפקידה בנובמבר 2021, ולאחר מכן קידום שינויי תב"ע יהיה תהליך ארוך ומורכב יותר". היא מסבירה. "אנחנו מבינים לחלוטין את טיעוני חברי הוועדה, וחושבים שניתן לגשר על המחלוקות על ידי הצבת מגבלות שאינן בהכרח קשורות בגודל השצ"פ. אנו מעריכים את הרצון של הוועדה לשמור על הרשות, אבל צריך לזכור שעיריית חריש מתבגרת ולוקחת על עצמה תפקידים נוספים ואחריות גם על החלטות שמתקבלות כיום על ידי הוועדה. נכון יהיה 'לשחרר' ולאפשר לרשות יותר גמישות לעתיד לבוא".

כאמור, הכרעה בנושא טרם התקבלה. התכניות לאישור הקמת מבנים מסחריים בשצ"פים בשכונות החדשות ומידרוג התכנית בהתאם לגדלי השצ"פים תחזור לדיון לאחר תיקונים ושיפורים ובתיאום בין המועצה למשרד הבינוי והשיכון.

כיצד ניתן לשמור על איזון אקולוגי במרחבים הציבוריים בחריש? עיריית חריש מובילה מדיניות של גינון בר-קיימא ונמנעת לחלוטין מריסוס הצמחייה. חומרי ההדברה מזיקים לאדם, לחי ולסביבה ובמקום להשתמש בהם גנני העירייה מנכשים בעצמם עשבייה לא רצויה. "יש בנמצא חלופות אקולוגיות וטבעיות"

בשנים האחרונות עלתה המודעות לנזקים שגורם האדם לסביבה ולחשיבות הרבה של שימור הקיים לנו לדורות הבאים. משבר הקורונה אף העצים את הנושא ותרם גם הוא להבנת חשיבות הקשר שבין האדם לסביבה ולעליית קרנו של גינון אקולוגי והקמת גנים ברי קיימא.
גנים אלה מתוכננים תוך התחשבות מקסימלית בנוף, בסביבה, ובגורמי האקלים והקרקע, ומתוך כוונה שיקיימו את עצמם עצמאית ככל שניתן. בהתאם, בגינה נשתלים צמחים מותאמים לאזור, הדורשים אחזקה ברמה נמוכה וללא שימוש בחומרי הדברה ובדשנים כימיים. התוצאה: יצירת שיווי משקל בגינה בין כל הרכיבים הפעילים בגן לטווח ארוך.

קידום נושא גינון בר קיימא אינו פועל בחלל ריק. הוא מחייב הטמעה בציבור ובעיקר, ברשויות שאמונות על קידום ופיתוח גינות אקולוגיות. מדיניות של צמחייה בת-קיימא הולכת ותופסת תאוצה בכל הערים המתקדמות בעולם. בישראל המיזם הייחודי קיים רק במספר רשויות, שחריש היא אחת מהן. למעשה, חריש הצהירה כבר עם הקמתה שהיא דוגלת בגינון בר קיימא ובפועל, היא מובילה כיום מדיניות של גינון אקולוגי.

בלי חומרי ריסוס

גינון בר קיימא נעשה באמצעות הימנעות מוחלטת מריסוס הצומח, לרבות עשבייה לא רצויה, וכן באמצעות זריעה, שתילה ושימור של צמחייה ארץ ישראלית טבעית המושכת אליה פרפרים, ציפורים, דבורים ומאביקים נוספים.

ארז צוריאל, מנהל מחלקת גנים ונוף בעירייה, אחראי על הגינון האקולוגי בחריש מסביר:  "חריש קיבלה על עצמה כבר לפני ארבע שנים מדיניות של גינון מקיים ושל אחזקה ירוקה של כל הגינון בעיר. זה אומר שימור וטיפוח שטחי בר וטבע בתוך העיר בצמחיה טבעית, והימנעות מכל סוג של ריסוס נגד עשבייה. חשוב להבין שהרבה מאוד ממה שאנחנו קוראים לו 'עשבייה' בפארקים, בשטחי טבע ובשטחי הגינון הוא בעצם צמחיית בר".

 "חומרי ריסוס שבהם נעשה שימוש נגד עשבייה הם חומרי הדברה רעילים. הם מזיקים גם לאדם, גם לבעלי החיים וגם לסביבה, מאחר שהם גורמים להמלחה של הקרקע ולזיהום מי תהום", מסביר צוריאל. "בעיריית חריש לא מרססים כלל, ולכן גנני העירייה מטפלים בעשבייה, בצמחים קוצניים ובכל צמח לא רצוי באמצעות עישוב סלקטיבי (ניכוש).

גזר קיפח ובן חצב יקינתוני

סיור ברחבי חריש מגלה מרבדים צבעוניים ויפים של פרחי בר בשלל צבעים. צוריאל מסביר כי ישנם שטחים ללא השקיה שבהם מפזרים גנני העירייה מדי שנה זרעים של צמחיית בר. הזרעים צומחים במהלך החורף והאביב, והצמחים מעניקים פריחות בשלל צבעים. בין הצמחים אפשר למנות כלנית, רקפת, תורמוס, מספר מינים של ציפורנית, קחוון, חרצית, חוטמית זיפנית, גזר קיפח, עירית גדולה, בן חצב יקינתוני וחצבים.

בנוסף שותלת העירייה מבחר צמחי תבלין רב-עונתיים, ביניהם: נענע, זעתר, טימין, גרניום לימוני, וכמה מינים של מרווה ולוונדר. וכך, בנוסף לגינון העירוני האינטנסיבי של מדשאות וצמחיה גננית מובהקת, יש בחריש גם גינון טבעי של צמחי בר וצמחי תבלין שתורם למאזן האקולוגי של חריש.  צוריאל ממליץ גם לתושבים לנסות להימנע מריסוס גם בחצרות הפרטיות של בתי הקרקע ובבנייני המגורים: "יש בנמצא חלופות אקולוגיות וטבעיות. כל אחד יכול להשתמש בהן ולהימנע מריסוס שגורם לנזקים", הוא מסכם.

רואי ג'ורנו, יניר קילינסקי ומיכל צור לוקחים חלק במיזם התרבות הנודד "עושים שכונה" ומודים על הזכות לשמח את תושבי העיר חריש. וכן, יש גם רווח אישי: "קיבלתי מיקרופון ליד ומשהו נדלק בי"

"מזל שיש לנו מרפסות" – כך כתב תושב העיר בתגובה ליוזמה של עיריית חריש להביא לתושבי העיר הפוגה משגרת הקורונה בעזרת מופעים חיים. כבר תשעה ימים שהאולפן הנייד "עושים שכונה" נודד ברחבי העיר ומציע לילדי ותושבי העיר הופעות בהן ניתן לצפות מהמרפסות. ההופעות גם משודרות בשידור ישיר בפייסבוק. בשבוע האחרון התארחו באולפן הנודד מיטב הכישרונות של חריש וגם כמה "טאלנטים" מבחוץ.

תרבות בימי קורונה

על לוח ההופעות המגוון אחראית  ניצן דמתי (41) מנהלת מחלקת תרבות וחינוך בלתי פורמלי בעיריית חריש. לדבריה, הרעיון לפרויקט נולד מתוך רצון לתת תרבות לתושבי העיר בדרך יצירתית ובמסגרת המגבלות וההנחיות של משרד הבריאות. דמתי מציינת כי בניית תכנית ההופעות והשידורים נבנתה על בסיס שני עקרונות, האחד, הרצון לתת לכל תושב בחריש ליהנות באופן שווה מהפרויקט, והאחר, לתת במה לאמנים תושבי חריש.

ביצוע הפרויקט דרש מצוות התרבות למפות את העיר, את צרכי האוכלוסיה ולאתר את הכשרונות המקומיים. מיותר לציין שהכל נעשה בלוח זמנים דחוק במיוחד.

לשידור הבכורה שהתקיים ב-30/3 עלו אבי לאטי ורואי ג'ורנו, שראיינו את הזמר המקומי משה בנימין. ג'ורנו (36) מתגורר בחריש כבר שישה חודשים. בימי שגרה הוא מנחה אירועים וכנסים. כעת, בימי הקורונה, הוא הפך רשמית למגיש התכנית 'ספונג'ה', שתשודר מדי יום שישי וכבר זוכה למעריצים מקומיים.

התכנית עוררה בי תקווה לעתיד

"השידור האחרון זכה ל-2500 צפיות", משתף ג'ורנו בגאווה ומסביר כי במסגרת התכנית תושבי העיר שולחים דרישות שלום לקרובי משפחה רחוקים או שכנים קרובים, מברכים או מקדישים שירים אהובים.

"מרגש אותי לקחת חלק בפלטפורמה שמאפשרת לאנשים לברך את אלו שהם לא יכולים לפגוש. אנשים רוצים לשמוח ולהרגיש ביחד והתכנית מעניקה להם שותפות גורל, מאפשרת להם לצאת קצת מהבאסה ולשמוח".

המיקרופון אינו זר לג'ורנו שהיה בעברו גם שדרן ברדיו קול רגע (רדיו גליל עמקים), אבל התחושות שמלוות את העשייה הפעם הן שונות לחלוטין. "הסגר גורם לנו לנבול ולקמול כמו פרח בלי מים ואור. פתאום, קיבלתי מיקרופון ליד ומשהו נדלק בי. הרגשתי שהפכתי לאדם אחר, נכנסו בי אנרגיה וחיות שלא היו קודם. התכנית עוררה בי תקווה לעתיד".

ג'ורנו, שהתברך בבת חדשה לפני מספר שבועות, מודאג גם מנושא הפרנסה, אבל לתשלום "הסמלי והצנוע", לדבריו, שהוא מקבל על שירותיו, יש ערך מוסף אחר: "לאדם כמוני, שרגיל להופיע לפני קהל שמוחא כפיים, הנוכחות הבימתית מאוד חסרה ולכן אני מודה ומתרגש על היכולת לשמח אחרים ועל השמחה שנולדת בי. זו אחלה פלטפורמה ואני מקווה שהיא תמשיך לפעול", הוא מסכם.

מרקידה סבתות במרפסות

רשימת האמנים המקומיים שהופיעו עד כה ב"עושים שכונה" מתארכת וכוללת את מיכל צור, ליאור דטאוקר (פיקו) משה בנימין, רואי ג'ורנו, יניר קילינסקי, דודי אסולין, להקת 'איפה אפי', טל ליבוביץ' ואיתמר פדאל. "תכנית ההופעות והשידורים המתוכננת לפעול בשלב זה עד לסיום החג, תכלול גם את רחלי מיס, נריה שחר ואלרואי אבהר", מציינת דמתי ומדווחת כי לוח ההופעות מתואם עם כוחות המשטרה והסיור העירוני על מנת לשמור ולוודא כי התושבים יישארו במרפסות ולא יתקהלו.

אחת הראשונות ששימחה את תושבי חריש במרפסות היא מיכל צור (44) שמלמדת בימי שגרה מוסיקה בגנים ומנחה קבוצות של מפגשים מוסיקליים עם הורים וילדים. צור קיבלה את הפנייה להשתתף בפרויקט וענתה בחיוב וגם בהתרגשות: "זה כבוד גדול", היא מציינת. "התרגשתי מעצם ההצעה. לדעתי, מדובר ברעיון מאוד יפה. המטרה של האולפן הנודד היא לשמח את התושבים, וזה לא מובן מאליו".

צור מדווחת גם על תגובות מאוד חיוביות שקיבלה בכל אחת מארבע ההופעות שביצעה. "התגובות הן מרגשות, המון תושבים שלחו לי הודעות אישיות שהם מאוד נהנו מהמופע, שהילדים השתתפו בפעילות. גם סבתות ותושבים בלי ילדים ניצלו את ההפעלה כדי לרקוד במרפסות, זה היה מאוד משמח", משתפת צור ומסכמת: "בדרך להפעלה עברתי דרך גני הילדים הסגורים, בהם אני עובדת בשגרה. היות ואני לא עובדת עכשיו, המופע נתן לי הזדמנות להרגיש טוב עם עצמי, לא רק בגלל ההזדמנות להרוויח כסף, אלא בעיקר בגלל התחושה של החיוניות והנחיצות. אני מודה על כך".

"כינו אותי זמר המרפסות"

יניר קילינסקי (39), הוא מוסיקאי מוכשר. ממש לאחרונה הוא חזר מסיבוב הופעות ביוון ואיטליה ונחת היישר למציאות חדשה עם מגבלות שהביאה לחיינו הקורונה. ההזמנה להופיע בעיר באולפן הנודד ולהציג את המופע שלו "היה היה ניגון" הפתיעה אותו, אבל ההפתעה הגדולה יותר עבורו הגיעה דווקא מתגובות הקהל המקומי.

"הפרסום על המופע שלי יצא קצת באיחור כך שההופעה שלי הפתיעה רבים. אנשים חיממו לי את הלב עם התגובות. כינו אותי זמר המרפסות, זה היה מופע חזק מבחינת אנרגיות", הוא משתף.

המופע "היה היה ניגון" הוא מופע אינטראקטיבי המדגים את תולדות המוסיקה היהודית. במופע בן 45 דקות, מחליף קילינסקי מספר כלי נגינה.

"זו היתה תחושה מוזרה לצאת מהבית אחרי שבועיים, להחזיק שוב את כלי הנגינה ביד, להיות מוכן עם הסאונד", מפרט קילינסקי ומסכם: "אני מקווה שנחזור מהר לשגרה ונצא מחוזקים מהמצב. אני גם מקווה שהתקופה הזו תעניק לנו הזדמנויות שלא היו שם קודם. לי זה קרה. הופעתי בכל העולם, אבל זכיתי כעת לנגן בעיר שלי".

אם גם אתם הייתם מרוצים מהדרך בה המועצה קיבלה את פניכם כתושבים חדשים בחריש – אתם לא היחידים

אתמול קיבלה מועצת חריש פרס ראשון על פרויקט 'קליטת תושב חדש' מטעם העמותה לניהול פרויקטים בישראל. עמותת PMI  מארגנת מדי שנה תחרות כדי לעודד מנהלי פרויקטים לעבוד על פי מתודולוגיה סדורה של ה-PMI קרי ה-PMBOK ולהביא למצוינות בתהליך ניהול הפרויקטים, תוצאות ביצוע טובות ושביעות רצון כל בעלי העניין.

לדברי משה יונה, מעמותת PMI ומחברי הוועדה לבחירת הזוכים בתחרות, פרויקט 'קליטת תושב חדש' בחריש קיבל את המקום הראשון בשל המיוחדות והייחודיות של הפרויקט. "עצם העובדה שמלווים תושב חדש מרגע כניסתו לעיר ועד שהוא משתלב בעיר היא ייחודית וחדשנית", הוא מסביר.

"ביצוע הפרויקט נעשה על פי המתודולוגיות אליהן אנו מכוונים והמחויבות של עובדי מועצת חריש להצלחת הפרויקט ניכרת – זהו קריטריון מאד חשוב בניהול פרויקטים", הוא מוסיף. יונה שביקר בחריש ועקב אחרי הפרויקט בניהולה של גלית אבישי-כהן, מנהלת משאבי אנוש במועצת חריש מעיד: "מדובר בהישג מצויין והפרויקט עובד בצורה חלקה".

מי זכה במקום השני?

"בית ספר עמל בפתח תקווה עם הפרויקט 'הפנים לקהילה' שמהותו שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בתעשייה".

ראש המועצה יצחק קשת שקיבל את הפרס מגיב: "התבשרתי בדבר זכייתנו באחד הפרסים החשובים ביותר אשר יכול לתת אות כבוד להתנהלות המועצה בכל הקשור לניהול הפרויקטים והיכולות שלנו בכלל".