בפרדס חנה, באור עקיבא ובחדרה, הערים השכנות, החליטו השנה ש"אין מקום לחגיגות ראוותניות". חריש בחרה אחרת והיא תשקיע 1.4 מיליון שקלים בקירוב, בשתי במות גדולות עם אומנים מובילים ומופעים לילדים. ראש העיר: "צריך להזדהות עם המצב, אבל לא לשרת את מי שרוצה לפגוע בך. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לחיות את החיים במלוא העוצמה"

216 יום חלפו מאירועי 7 באוקטובר אולם רישומם עדיין חי ומשפיע משמעותית על הדיון הציבורי. כך, גם חגיגות יום העצמאות הפכו למוקד חיכוך, והדיונים על טקס המשואות בהר הרצל, עדיין לא הסתיימו. השאלה המהותית שעומדת לפתחה של המדינה והרשויות היא כיצד לחגוג בצל האירועים הקשים אם בכלל.

העיריות והמועצות מצאו עצמן מתמודדות, כל אחת לבדה, עם המתח הקיים. הנהגות מקומיות רבות בחרו בדרך ביניים: לחגוג, אבל בצניעות.

"אין מקום למסיבה ראוותנית"

כך לדוגמה ציין יוני חכימי, ראש מועצת פרדס חנה-כרכור: "החלטתי לצמצם את חגיגות יום העצמאות בפרדס חנה כרכור, לקיימם בצניעות ובסימן אחדות ישראל. השנה, לצערנו אין מקום למסיבה ראוותנית כאשר בנינו ובנותינו נלחמים בחזית ו-134 חטופים מוחזקים בשבי כמעט חצי שנה.

"ניפגש כולנו לציין את חג העצמאות במושבה, אבל נעשה זאת מעט אחרת. ברגישות והתחשבות: ללא אומנים, עם פחות במות ומופעים. נניף את הדגל ונחגוג עצמאות תוך הצדעה לחיילנו ובתקווה לשובם של כל החטופים במהרה".

ביטול החגיגות המסורתיות

גם באור עקיבא השכנה התקבלה החלטה דומה. ראש העיר שמחה יוסיפוב אמר: "החגים השנה יהיו פחות שמחים ולצערנו, אין מקום לחגיגות ראוותניות. האירועים יתקיימו עם אמנים מקומיים וללא אמנים חיצוניים".

בחדרה, הנחה ראש העיר ניר בן חיים לקיים סקר תושבים בנושא, שכולל שלוש אפשרויות: לחגוג במתכונת מצומצמת, לקיים אירועי עצמאות כרגיל או לבטל את כל החגיגות.

אלפי תושבים השתתפו בסקר ומהתוצאות עלה כי הרוב המוחלט היה בעד ביטול החגיגות "המסורתיות". יותר תושבים הצביעו בעד האפשרות לקיים חגיגות במתכונת מצומצמת, ורבים גם בחרו באופציה לבטל לגמרי את החגיגות. תוצאות הסקר מלמדות על הלך הרוח הציבורי ובעקבותיו, הוחלט בחדרה לערוך חגיגות מצומצמות לילדים עם אומנים מקומיים. רשויות אלה ורבות אחרות הודיעו גם על ביטול מופע זיקוקי הדינור.

 עם מופעים גדולים, בלי זיקוקין

חריש בחרה אחרת: לקיים את חגיגות יום העצמאות במתכונת דומה לשנה הקודמת עם שתי במות מופעים גדולות, אמנים מובילים ומופעים לילדים שמסתכמים בסכומי עתק. ההבדל היחיד בתוכנית האירוע השנה היא ההחלטה לוותר על זיקוקי דינור, בשונה משנה שעברה.

שתי במות מרכזיות יפעלו בעיר: בבמה המרכזית בפארק חלום עליכם, בשכונת אבני חן, יתקיים מופע מטוסי על לילדים. המופע המרכזי הוא בכיכובו של אמיר דדון ובהמשך יתקיים שם מופע אורות, הופעה נוספת של אלה לי להב ואחרי חצות: מסיבת נוער אל תוך הלילה עם DJ Razulii.

במה תורנית נוספת תפעל בפארק המועצה והתוכנית האומנותית כוללת תפילת ערבית עם מיכאל רובין ודודי אסולין, מופע לילדים עם אסי ויהונתן ומופע של אהרון רזאל.

כאמור, על פי נתוני עיריית חריש עלות שני האירועים המתוכננים מסתמכת ב-1,357,957 מיליון שקלים. אמיר דדון, הכוכב המרכזי יקבל תשלום של למעלה מ-128 אלף שקלים. האמנים האחרים יסתפקו כל אחד בסכום הנע בטווח של 40 עד 60 אלף שקלים. מופע האורות ומופע מטוסי העל לילדים יסתכמו יחד בעלות של כ-34 אלף שקלים.

ביטול החגיגות הוא ניצחון של האויב

שני גרינברג, סגנית ראש העיר ומי שהחזיקה בתיק התרבות בקדנציה הקודמת הסבירה כיצד התקבלה ההחלטה ומהם השיקולים שהנחו אותה: "החלטה בנוגע ליום העצמאות מתקבלת חודשים לפני האירועים עצמם. השנה הדיונים התקיימו בעיצומם של חודשי המלחמה הראשונים, לא הייתה שום שגרה, ותחושת חרדה גדולה אפפה את העיר.

"דווקא בגלל זה הרגשנו את הדחיפות שלא לבטל את החגיגות. הרגשנו שביטול שכזה באמת יהיה הניצחון של האויב. אבל בכל זאת לא מדובר בשנה רגילה ולכן נעשו מספר התאמות, שהמשמעותית שבהן היא ההחלטה שלא יהיו זיקוקים".

עידית ינטוב, מחזיקת תיק תרבות בקדנציה הנוכחית גיבתה את ההחלטה של קודמיה: "חריש כואבת את כאב האסון 7 לאוקטובר אך לצערנו הזמן לא נעצר במקום. חריש תמשיך בקו של לכבד את הקהילות ותאפשר לכולם להיות חלק מהפסיפס המהמם של העיר.

"אומנות זאת גם דרך להתמודד עם הכאב ומצבים רגשיים קשים. וכולי תקווה ששנה הבאה נחגוג את יום העצמאות כשהחטופים איתנו".

"לעשות הכול כדי להמשיך את החיים"

עמדה דומה ביטא ראש העיר יצחק קשת: "אני מאמין שצריך להזדהות עם המצב, אבל לא לשרת את מי שרוצה לפגוע בך. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי להמשיך את החיים, לחיות את החיים במלוא העוצמה שלהם ולא לספק לאויבים שלנו את הסיפוק הזה. צריך לזכור את המצב, צריך לתת לזה מקום אבל לא לתת לזה להשתלט על החיים שלך. להיפך. אני רואה בזה ממש עוצמה של עם ישראל שעושה את זה ביתר שאת".

קשת התייחס גם לרעיון של מופעים קטנים ואינטימיים ונימק מדוע לא בחר באפשרות זו: "ניתחתי את המצב: מה הרווח שלי מהופעות קטנות? בכסף? אני לא מרוויח כלום. אז מה עשיתי בזה אם בסוף תושב מקבל פחות? אני לא דוגל בגישה הזו".
עם זאת, קשת מציין שההחלטה לא היתה קלה ועדיין קיים החשש מפני אירועי ביטחוני וביטול החגיגות. "קיבלנו החלטה, הכנו תוכניות אבל אין לדעת לאן זה עלול להתפתח. החשש הכי גדול שלי הוא שמכינים לנו משהו דווקא בגלל יום העצמאות. אנחנו משקיעים באירוע הזה את כל הכסף שיש לנו ליום אחד, לשלוש-ארבע שעות, והפחד הגדול הוא שזה ירד לטמיון".

אין חשק לחגוג

"השנה לא יהיו זיקוקים בגלל שאני רוצה להתחשב בהלומי הקרב", הוסיף קשת. "אני לא מבטיח שזה יהיה כך כל השנים, אבל בשנה הזאת, זה בסדר".

על פי הערכות העירייה למעלה מעשרת אלפים תושבי חריש וישובי הסביבה צפויים להשתתף בחגיגות יום העצמאות, אבל תושב אחד, דריו אדלסטיין, כבר יודע שהוא לא ייקח חלק בחגיגות המקומיות. לדריו, קרוב משפחתה של שירי ביבס החטופה עם ילדיה הצעירים כפיר ואריאל, אין חשק לשמוח.

"גם אשתי וגם אני אוהבים את אמיר דדון, אבל לא נראה לי נכון להשתתף בחגיגות, זה פשוט לא נכון. אם היו שואלים אותי אז הייתי מארגן חגיגות עצמאות לילדים בלבד, לא למבוגרים, כי אי אפשר באמת לחגוג עד שיחזירו את החטופים הביתה. אני שמח לפחות שוויתרו פה בעיר על הזיקוקים לטובת הלומי הקרב והכלבים, ומקווה שזה ימשיך גם בשנים הבאות".

בטקס חגיגי שהתקיים אמש הושבעו 15 חברי המועצה הנבחרים. ישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית התקיימה מיד לאחר הטקס ובמסגרתה מונו סגני ראש העיר וחברי וועדות החובה. חברי האופוזיציה הצביעו נגד בחלק מן ההצבעות. ראש העיר: "אין לי ספק שיהיה מעניין"

באירוע חגיגי התקיימו אתמול (רביעי) טקס הצהרת אמונים של 15 חברות וחברי מועצת העיר חריש הנבחרים, וישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית.

בתחילת הטקס, שנערך במתנ"ס הקהילתי בשכונת אבני חן, ניתנה תעודת הוקרה לשני חברי המועצה היוצאים, יוסי גולדמן ופרח קוזחי. בהמשך, הרב אברהם בן אסולין נשא תפילה לשלום החיילים והחזרת החטופים.

15 חברי המועצה הנבחרים עלו לבמה והתחייבו לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותם במועצה.

המשימה: להשלים את העבודה

ראש העיר יצחק קשת ציין בסיום ההשבעה: "כשהתחלנו את הקדנציה הקודמת חריש מנתה כ-10 אלף תושבים, בסופה של הקדנציה, העיר חריש מונה למעלה מ-40 אלף תושבים.

"היינו עדים כולנו לתנופת הפיתוח האדירה, שאין לה אח ורע בשום עיר אחרת במדינת ישראל.  בשנים האלו בנינו את העיר חריש הלכה למעשה. עכשיו צריך להשלים את העבודה בכל התחומים: בחינוך, בתחבורה בתעסוקה, בביטחון וברווחה".

״בקדנציה האחרונה קידמנו את תכנון אזורי התעסוקה, קידמנו כבישים, תשתיות, פארקים ומבני ציבור. הבאנו החלטת ממשלה שנייה, שהזרימה מאות מיליוני שקלים לפיתוח העיר. מדינת ישראל הכירה בפלא הגדול של חריש והכריזה על חריש כעיר.

"רק כדי לסבר את האוזן, עיריית חריש הקטנה שלנו בנתה מבני ציבור בלמעלה מחצי מיליארד שקלים. בכל קנה מידה מדובר באחת העיריות שפעלה ופיתחה את העיר בצורה מדהימה ביותר".

"מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות"

בהמשך דבריו, התייחס קשת לתפקידם של חברי המועצה החדשים, אשר חלקם יפעלו, לראשונה בתולדות העיר, מתוך האופוזיציה, החל מיומה הראשון של המליאה.

"שליחות ציבורית היא מחויבות גדולה שכרוכה בהרבה הקרבה ודורשת מסירות. לא תמיד הציבור ידע להכיר במסירות הזאת, לא ידע להכיר בעבודה שנעשית למענו. להיות שליח ציבור זה לדעת שאתה פועל ממניע פנימי, משליחות פנימית, מכוח שמניע אותך שאתה עושה את הדבר הנכון והצודק למען הציבור, וזה מה שמנחה אותך וממלא אותך לאורך כל הדרך".

קשת הזכיר את תקופת הבחירות שהיתה מרובה במחלוקות וציין כי "מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות. אנחנו פועלים לטובת כלל תושבי העיר חריש, בלי יוצא מן הכלל, לספק להם את השירותים, לייצר פה איכות חיים טובה לייצר חיים טובים יותר ולהמשיך לפתח את העיר היפה שלנו חריש".

עוד הוא הוסיף "אני מודע לגודל השעה וכובד האחריות שמוטלת על כתפי. אני יודע שיש עשרות אלפי אנשים שמושפעים מההחלטות שלנו. זה לא דבר קל, זה אפילו קשה מאוד. יחד עם זאת, אנחנו קיבלנו על עצמנו את האחריות לפעול למען הציבור. עם כל המשמעויות וכל המחירים. אני יכול לומר לכל תושבי העיר חריש שאנחנו נעשה הכל-הכל-הכל, כל שביכולתנו, כדי לפעול למענכם, שכל אחד ירגיש פה בבית ושתהיה איכות חיים טובה לכל אחד מתושבי העיר. יחד נצעיד את חריש קדימה".

קואליציה בת 9 חברים

בסיום החלק החגיגי והרשמי התקיימה ישיבת מליאה ראשונה שכללה אישור החלטת מינוי סגני העיר חריש ומינוי יו"ר וחברים לכלל ועדות החובה בעיר.

נזכיר כי הקואליציה שהרכיב קשת כוללת 9 חברים: שני חברי סיעת הליברלים, שני גרינברג ויפתח שטיין. משה בן זיקרי מעוצמה לחריש, עידית ינטוב מחריש ביתנו, שלמה קליין מבית טב ודוד פינקל מאחדות ומסורת (אגודת ישראל), שחתם אתמול (רביעי) על הסכם קואליציוני. מטעם מפלגת הליכוד בראשות קשת, חברים בקואליציה גם רויטל גונן ונגה דוד.

לראשונה, תפעל בחריש אופוזיציה החל מיומה הראשון של המליאה שכוללת 6 חברים: שלמה פרץ, ראובן זיגדון ואליהו באחג' מש"ס. יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק ממפלגת מאמינים בחריש ואיציק לב ממפלגת דרך ארץ.

ליו"ר הוועדה לענייני ביקורת, ועדה סטטוטורית שבראשה עומד יו"ר השמור לנציג האופוזיציה, מונה אליהו באחג', חבר המועצה החדש.

מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום

בישיבת המליאה הראשונה של העיר ניתן היה לשרטט את האווירה בה יתנהלו הישיבות הבאות: חברי האופוזיציה הציעו הצעות לשינוי שנדחו על ידי ראש העיר, והצביעו בחלק מן ההצבעות, הצבעת נגד.

כך לדוגמה, ההצבעה על מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום ראש העיר עברה בקולות הקואליציה בלבד. חברי האופוזיציה הצביעו נגד המינויים.

הכרעת הרוב קבעה כי שני גרינברג תמונה לתפקיד סגנית וממלאת מקום ראש העיר. שלמה קליין, ישמש כסגן ראש העיר. עידית ינטוב, סגנית ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה הראשונה. משה בן זיקרי, סגן ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה השנייה. בשלב זה, יפעלו הסגנים בתפקידם ללא שכר. ההצבעה התייחסה למינוי בלבד ולא עסקה בסמכויות הסגנים.

קשת סיכם את הישיבה ואמר: "אני מודה לכולכם על שיתוף הפעולה בכינון המועצה המקומית של עיריית חריש. אני מתרשם שכולם אנשים מכובדים ורוצים לתרום לעיר, אין לי ספק שיהיה מעניין, שיהיה בהצלחה לכולנו".

לקריאה נוספת: אלו חברי המועצה החדשים של חריש לשנים 2028-2024

20,005 בעלי זכות בחירה רשומים בפנקס הבוחרים בחריש לבחירות המקומיות הקרובות. מאות מהם, בני ה-18-17, יצביעו לראשונה בחייהם. רשמים חלקיים, ולא בהכרח מייצגים, עם שלושה נציגים של הדור

מחכה לפארק הגדול ולקליטה סלולרית

נהוראי אלמליח, בן 18, תלמיד אתגרי העתיד. מתגורר יחד עם אמו כבר שלוש שנים בחריש. אלמליח אוהב את העיר: "גרתי בטבריה וזה הרבה יותר טוב משם. הכל חדש כזה, יותר נעים, יש אווירה שלווה בעיר".

אתה מודע לבחירות המקומיות שמתקיימות בעוד שבועיים? "כן, אני יודע".
אתה יודע למי אתה הולך להצביע? "כן, ליצחק קשת. אני לא בדיוק מכיר אותו אבל ראיתי מה שהוא עשה בעיר, כמו כל הפארקים לאנשים".
בכיתה או בין החבר'ה שלך בחריש מדברים על הבחירות? "לא, לא שומע כל-כך".
הבית שלך הוא בית פוליטי? מדברים על מה שקורה בעיר? "יש לנו שלט של יצחק קשת במרפסת שאמא שלי, שהיא פעילה ותומכת, תלתה, אבל לא ממש מדברים על הבחירות".

אתה יודע מיהם המועמדים לראשות העיר? "כן, אני מכיר את כולם, יוחאי פרג'י. איציק לב ויש עוד אחד, משה בן זיקרי".
ואת המפלגות שמתמודדות על מקום במועצת העיר אתה מכיר? "את מתכוונת לליברלים?"

יש חמש מפלגות עצמאיות. "לא מכיר את האחרים, לא חסר את אומרת… ".
איך ההרגשה להצביע בפעם הראשונה? "מטורף, התרגשות של פעם ראשונה".

ומה אתה מצפה שיקרה אחרי הבחירות בחמש השנים הבאות? "אני מחכה שיגמרו לבנות את הפארק הגדול, שיהיה מקום שאפשר להיות בו עם חברים, ושידאגו לקליטה סלולרית, הגיע הזמן".

מה אתה חושב שנבחרי הציבור צריכים לקדם אחרי הבחירות? "מקומות בילוי לצעירים".
אתה יודע מי מהמתמודדים מבטיח לדאוג למקומות בילוי לצעירים? "לא".

"עד הבחירות אני אלמד יותר על המפלגות"

ספיר עדרי, בת 18, מתגוררת בחריש שנתיים וחצי יחד עם אמה ואחיה הצעיר. "אחי הוא תלמיד אתגרי העתיד. גם אני למדתי שם, סיימתי שמינית. אני לומדת ועובדת מהבית ומתגייסת בקרוב".

עד כמה את מכירה את הבחירות המקומיות בחריש? "האמת היא ששמעתי קצת על הבחירות, גם מהשכנים וגם מכל מיני אנשים, וגם אני רואה את כל השלטים, את הקמפיין של המתמודדים. חוץ מזה, אני לא הכי בכל העניין של הבחירות".

הבית שלך הוא בית פוליטי? המשפחה מעורבת ומדברת על הבחירות בעיר? "לא בכלל לא".

מה מבחינתך הכי חשוב שיקרה בחריש? "וואו, לדעתי, השקעה בנוער ובנוער הבוגר יותר. ובכל מה שקשור גם למקומות בילוי ולמסגרות עבור אנשים שהגיעו לכאן בי"ב, ואין להם בית ספר, כמוני. אני לא מדברת רק על מקומות בילוי, אלא על מקומות שאפשר לשבת בהם, מקומות בטוחים לנוער".
עד כמה לדעתך הבחירות חשובות לעתיד העיר? "לגמרי חשוב, בסופו של דבר מי שמקבל את ההחלטות גם יש לו את הכוח לשנות, להשפיע, לתקן. זה לגמרי דבר שהוא משמעותי".

את מכירה את המתמודדים? את יודעת למי את הולכת להצביע? "עוד לא החלטתי, אבל אני מכירה כמה. אני מכירה את יוחאי. אני מכירה את קשת בגלל שהוא היה עד עכשיו ראש העיר. וזהו".

ישנם 5 מועמדים לראשות העיר ועוד 5 מפלגות שמתמודדות למועצת העיר. "אני יודעת שיש גם מפלגה שעושה הרבה-הרבה למען העיר. לדעתי קוראים להם 'אפשר אחרת'. שמעתי עליהם הרבה דברים טובים".

אז את הולכת להצביע להם? "מאמינה שכן. עד הבחירות אני אלמד יותר על המפלגות. עד אז לאט לאט אני אקבל את ההחלטה".

עד כמה זה מעניין את החבר'ה בגיל שלך? "אני מאמינה שזה יעניין אותם. יש לי חברים שמבוגרים ממני בשנתיים והם הלכו והצביעו בבחירות האחרונות שהיו לכנסת. אז אני מאמינה שזה גם יקרה בעיר".

זו הפעם הראשונה שאת מצביעה  בבחירות – איך התחושה? "מרגש, מאוד מרגש שיש את היכולת להשפיע".

מסר אחרון למתמודדים בבחירות? "חשוב להשקיע בנוער מבחינת ספורט וקידום מקומות בילוי. לדעתי זה סופר-חשוב ומקדם".

במפרים מטורפים, ארנונה בשמיים

משה ביטן, בן 18.5 עבר לחריש לפני 6 חודשים ויצביע בפעם הראשונה בבחירות המקומיות. ביטן מתגורר בשכונת הפרחים, לומד בכולל בחריש ועוזר מדי פעם בחלוקה של מצרכי מזון לנזקקים. "התחתנתי לפני מספר חודשים ועברנו מנתניה לחריש. אני אגיד לך את האמת, אף פעם לא הייתי מעורב מאוד או עם אינטרס לבחור במישהו, אבל זה השתנה כשעברתי לכאן.

"שיניתי את הכתובת רק בשביל שאוכל לבחור בראובן זיגדון מש"ס. הרגשתי שאני חייב לעזור לו על כל הטוב שהוא עשה עבורי".

ביטן מגלה בקיאות מפתיעה בנוגע למועמדים המתמודדים לראשות העיר. "נכנסתי לעניינים די מהר", הוא מודה. "לפני שעברתי לפה אמרו לי שזו עיר חדשה עם אנשים נחמדים שאוהבים שיח, אז הגעתי לפה במטרה להיות מעורב".

ובמי תבחר למועמד לראשות העיר? "נראה לי שאני אבחר ביוחאי פרג'י, ככה קוראים לו. נראה כאילו הוא לוקח את הכול ביחד. הוא לא כמו בן זיקרי שרוצה רק לגרש את הערבים מפה, או קשת, שאני לא יודע מה הוא רוצה לסדר פה".

איזה בעיות אתה מזהה בעיר? "הדבר הכי בסיסי שאני רואה הוא שאין תחבורה ציבורית לנתניה. למה אני צריך לרדת במחלף נתניה ולא להגיע עם האוטובוס שנוסע ריק לתוך העיר? אם לא סידרו את זה עד עכשיו, כמה שנים טובות מאז תחילת האכלוס, אז מי מבטיח לי שזה יהיה בהמשך?

"מעבר לזה, יש במפרים קטסטרופה בכל העיר, במיוחד בשכונת מעו"ף, אני נוסע משם כשאני מקצר את הדרך הביתה לשכונת הפרחים ואני לא מבין איך אנשים חיים ככה ולא צעקו על זה עד עכשיו".

"והכי חשוב זה הארנונה בעיר שהיא מאוד מאוד יקרה. זו פעם ראשונה בחיים שלי שהלכתי לשלם ארנונה, ביקשו ממני לשלם 4,000 שקלים לשנה אחרי הנחה. אלו מחירים בשמיים".

יש עוד משהו שחשוב לקדם אחרי הבחירות? "אני לא יודע אם שאר התושבים רוצים את זה, אבל לי די חשוב שיהיה בחריש מכון כושר נפרד. שיעשו שעה אחת ביום לגברים בלבד, זה יספיק".

לקריאה נוספת: בחירות 2024 בחריש: ״רוב הערים מנומנמות, אפילו יותר מאיתנו״

בעוד 23 יום יתקיימו הבחירות המוניציפליות שיעצבו את עתיד חריש בחמש השנים הקרובות. המועמדים מתקשים לנהל קמפיין בצל המלחמה, חלק מהמטות סגורים, ולרוב הציבור אין קשב לנושא. תמונת מצב

ב-27 בפברואר יתקיימו הבחירות המוניציפליות. 5 מועמדים מתמודדים על ראשות העיר, ו-10 מפלגות מתחרות על 15 כסאות במליאה, אבל נראה שזה לא מעניין אף אחד.

שלושה שבועות ל"רגע הקובע" וסוגיות מהותיות לעתידה של העיר לא נידונות, המועמדים לראשות העיר מתקשים לנהל קמפיין בעת מלחמה ומתלבטים מהי הדרך הנכונה לעשות זאת.

"לצערנו הרב, הבחירות רדומות בכל הארץ, גם בגלל המלחמה וגם בגלל מצב הרוח", מדווח עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון.

נאור מוסיף כי "חשיבות השלטון המקומי בחיים שלנו ובשגרה היא עצומה אך היא עוד יותר מהותית בתקופה של מלחמה. אנשים צריכים עכשיו לשאול שאלות על מוכנות הרשות המקומית למצב של לחימה, מוכנות מערכת החינוך במצב חירום, עד כמה הרשות יודעת לעבוד מול השלטון המרכזי ומול פיקוד העורף? אלו דברים שהציבור לא יודע בכלל שהוא צריך לדרוש מהשלטון המקומי שלו, וזה מאוד מצער".

משה בן זיקרי: "הולך על כל הקופה"

"ההחלטה על הבחירות בזמן הזה היתה החלטה גרועה. הרבה מהאנשים שלי הם במילואים, חלק מהם כבר השתחררו. יש לי מתמודדים שלא ידעו מה לעשות והחליטו להישאר במילואים, זה כאילו שהכריחו אותם לפרוש מהבחירות.

"אנחנו היינו מעדיפים להתעסק בביטחון ולא בבחירות, אבל אין ברירה כרגע", משיב משה בן זיקרי, המועמד לראשות ממפלגת עוצמה לחריש.
אז מה אתה עושה? מה יגרום לך לנצח בבחירות?

"אני מדרבן את האנשים כשאני מסביר להם שכולנו חייבים את השינוי הזה בעיר. חייבים לשנות פה גם את הביטחון, גם את הכלכלה, גם את החינוך, העיר הזו צריכה בכל דבר שינוי".

"אני הולך על כל הקופה ועושה קמפיין מלא", מדגיש בן זיקרי. סרטונים, פוסטים, פגישות עם רבנים, עסקנים, עם הציבור החילוני, פגישות עם כולם. אני מעריך שתהיה פה הפתעה, אנחנו הולכים לנצח בעזרת השם".

יש לכם הערכות או סקרים?
"יש סקרים פנימיים. אנחנו כרגע לא מפרסמים אותם, ובעזרת השם אני מקווה שיהיה טוב".

אחד הפרויקטים המסקרנים שהרים בן זיקרי לאחרונה הוא סניף יכ"ל בחריש – זו קבוצה 15 כלבנים שמתאמנים פה בעיר יחד עם הכלבים. אנחנו מכשירים את הכלבים לעבודה של איתור נעדרים והגנה על העיר. הם יתנו פה מענה בשעת הצורך. אנחנו פועלים סביב השעון, שחריש תהיה עיר בטוחה להתגורר בה".

עידית ינטוב: חוששת שאחוז ההצבעה בקרב הציבור החילוני יהיה מתחת ל-30%

"אני מרגישה אנוסה לנהל קמפיין בחירות. זה לא פייר, וזה ממש לא דמוקרטיה בעיניי. מי שהחליט לקיים את הבחירות הבין שהוא לא נותן למועמדים סיכוי להתחרות בראשי הערים המכהנים, מציינת עידית ינטוב המתמודדת לראשות העיר מטעם מפלגת חריש ביתנו.

"אני לא מאשימה את ראשי הערים. את מתארת לעצמך שיהיה ראש עיר שלא יפרסם בזמן מלחמה מידע על כיתת כוננות? לא ירגיע את התושבים ויאמר להם 'אתם בטוחים'?

מה בכל זאת את יכולה לעשות כדי לנצח את הבחירות?

"להתלכלך. אבל אני לא מוכנה לעשות את זה ולחפש בקטנות ובנרות את המתחרים. המטרה שלי היא לייצר עניין בבחירות האלה ולגרום לאנשים להבין את החשיבות שלהן. בשלב הזה אני יכולה רק לפנות לאנשים באופן פרטי, וגם זה נורא-נורא קשה כי לא כולם רוצים לשמוע.

"גם אני לא הייתי עסוקה בבחירות, מספר 2 שלי ברשימה, טל לוי, במילואים וגם הבן שלי במילואים ולחם בעזה, אז הראש היה שם. הקמפיינים הופסקו לגמרי".

את מקיימת חוגי בית?
"לא. אנשים לא פנויים לזה. ההערכה היא שאחוז ההצבעה בקרב הציבור החילוני יהיה מתחת ל-30% וזה עלול להשפיע מאוד על חריש בשנים הבאות.
"הבחירות של 2018 מלמדות אותנו שחריש היא מקום מאוד מאוד מעורב עם אחוזי הצבעה של 70%, אבל לא היתה אז מלחמה ואוכלוסיית חריש לא היתה באותו סדר גודל. לצערי, אני לא בטוחה שהפעם חריש תהיה שונה משמעותית משאר הערים בכל הקשור לאחוזי ההצבעה".

אז מה כן ניתן לעשות?
"אנחנו ממשיכים בפעילות התנדבותית, פשוט מנסים לעזור לאנשים בכל מה שאפשר. אני ממשיכה בתפקיד שלי גם מתוך האופוזיציה. פרסמתי שאני חברה בוועדת מל"ח (משק לשעות חרום) כדי לקבל פניות של אנשים.

"חוץ מזה, אנחנו מנסים לאט-לאט לבנות שגרה חדשה, כי מבחינתי חזרה לשגרה שהיתה לפני ה-7 באוקטובר היא שלילית. אסור לנו לחזור למציאות כפי שהיתה. המדינה השתנתה וגם אנחנו השתנינו".

איציק לב: מפגשים עם תושבים ופרסומים במדיה

"זה היה ידוע שלאחר ה-7 באוקטובר לאף אחד לא יהיה קשב לבחירות", אומר איציק לב, המתמודד לראשות העיר. "ובכל זאת, הבחירות נקבעו ויש להן השלכות מאוד מאוד גדולות על חמש השנים הבאות. המלחמה, בעזרת השם, תסתיים, החטופים יחזרו הביתה, הכול יגמר. אבל אנחנו נישאר עדיין עם העיר, עם הצרכים שלנו ועם האתגרים ולכן הבחירות הן מאוד מאוד משמעותיות".

איך אתה מנתח את המצב? מה אתה עושה? מה אתה חושב שיגרום לך לנצח בבחירות?
"אין מודעות לנושא הבחירות בקרב התושבים בחריש – פשוט אין. ולכן המטרה שלנו היא קודם כל להחזיר את זה לסדר היום, להעלות את האתגרים והבעיות ולהצביע על פתרונות.

"אנחנו מנסים לעשות את זה במפגשים עם תושבים, באים לדבר איתם על הבעיות ועל מה שמפריע להם. היו מספר מפגשים סגורים ואינטימיים, במיוחד עם הקהילות החרדיות והדתיות בעיר. בשבוע הבא יתקיימו מפגשים שיהיו פתוחים לקהל הרחב".

לב מציין עוד כי לפני כשבועיים הוא אף פתח מטה בחירות בשדרת דרך ארץ. "המטה נפתח שבועיים אחרי שהתקבלה ההחלטה על הבחירות ואנחנו נמצאים שם ופוגשים את התושבים".

"בנוסף, אנחנו מפרסמים שוב הרבה במדיה, אנחנו שומרים על זמינות בטלפון, עושים כל מה שאפשר וכל רעיון שיש אנחנו מיישמים".

אתה חושב שניתנה עדיפות לראשי ערים מכהנים בבחירות האלה בעקבות ההחלטה על קיומן?
"אי אפשר להתכחש לזה שראשי ערים מכהנים, ובטח ובטח בחריש, עשו "קמפיין" מאחורי הקלעים בצורה בלתי רגילה, והשתמשו בכל המשאבים הקיימים. יש פה מנגנון שעובד בשבילו. כל ראשי הערים השתמשו בזה. בסדר – שיבושם להם. יחד עם זאת, הרבה טעויות התגלו בתקופה הזו של החירום, הרבה כשלים, במיוחד בביטחון. כל ההכנה הנדרשת לקראת המערכה הבאה אפילו לא מתבצעת כיום בזמן שיגרה. זה עוד יותר מוכיח כמה הבן אדם עסוק בקמפיין ולא עסוק בלנהל את העיר".

יוחאי פרג'י: הציבור שאיכפת לו יקבע אם יהיה שינוי או לא

"אני חושב שחייב להתחולל שינוי בעיר, אני אז אני חייב לנהל קמפיין בחירות למרות המלחמה", אומר יוחאי פרג'י המתמודד לראשות העיר מטעם סיעת "מאמינים בחריש", שהתמודד במהלך החודש האחרון עם פציעה קשה של אחיו הצעיר, מרום.

"הבחירות עדיין לא מעניינות את רוב הציבור. אני אומר את זה בצער אבל גם בהבנה, כי גם אני נמצא בתוך הסיטואציה. אנחנו 8 אחים, 4 מתוכם במילואים והראש היה עסוק בהם ובאח שנפצע במלחמה".

פרג'י מציין גם כי "רוב המטה שלי מגויס. אני מדבר על כ-20 אנשים, כולל מספר 2 שלי, אבשלום סלוק. חלקם מתחיל להשתחרר עכשיו. חלק מהתושבים גם מתחיל לחזור לשגרה. אנשים מתחילים לאט-לאט להתעניין ביומיום. מתחילים לראות עוד פעם ועוד פעם את הפגמים ואת הליקויים ואת הדברים שצריכים תיקון ושינוי בכל התחומים מחינוך עד לתעסוקה, ותחבורה וביטחון.

"אני חושב שהמצב ישתנה ברגע שאנשים יבינו שהבחירות הן בעוד שלושה שבועות – ואין ברירה".

האם בעקבות המלחמה היו לך הבנות חדשות, סדר עדיפויות חדש?
כן, בוודאי. נושא הביטחון קיבל קדימות. אנחנו קודם כל נאבקים על החיים ואז על איכות החיים. אני רואה את זה על אחי, שנמצא בשיקום. ההתקדמות היא צעד-צעד, לאט לאט אנשים מתחילים לחזור לחיים.

יש לך הערכה לגבי אחוזי ההצבעה בחריש?

"נכון להיום, אני חושב שיהיה 50% לא יותר מזה. אם זה משרת אותי או לא? אני חושב שזה משרת את מי שאכפת לו. ואם מי שאכפת לו ברובו רוצה שינוי, אז יהיה שינוי. ואם לא – אז לא".

אתה חושב שהבחירות במועד הזה שיחקו לטובת ראשי הערים המכהנים בכלל וקשת בפרט?
"כן, אפשר לראות מה שקרה בחריש. אנחנו ומטות נוספים הפעלנו חמ"ל משלוחים, מערך עזרה לנשות המילואימניקים, במשך יותר מחודש התעסקנו רק עם זה, שום פוליטיקה. את יודעת על כמה פוסטים וסרטונים ויתרתי? מה הערך של זה לעומת ידיעה של "הותר לפרסום" את מי יעניין הפוסט שלי?

"להבדיל, לראש העיר המכהן, כמו שאר ראשי הערים, היה יותר זמן מסך. היתה לראשי הערים אפשרות להראות נוכחות והם היחידים שעשו פוליטיקה".

"אני רוצה לסכם ולומר שבעזרת השם יהיו ימים טובים ואנחנו מנצחים וננצח ביחד. אני לא מדבר על הבחירות. אני מדבר על עם ישראל, שהוא חי וקיים. אני מקווה שלא רק בעתות משבר תהיה אחדות מדהימה כזאת, פשוט מרגש".

יצחק קשת: הפחתה בשיח המפלג

ההערכה של אחוזי הצבעה נמוכים בבחירות, מטרידה גם את יצחק קשת, המתמודד לראשות העיר מטעם מפלגת הליכוד. להערכתו, "התרדמת" בנושא אינה עוזרת לו. "אני צריך אחוז הצבעה גבוהים בבחירות, זה חשוב לי, כי אני נשען מאוד על הציבור הרחב ולא על קבוצות הומוגניות כאלה ואחרות. ממש חשוב לי שהציבור יבוא ויהיה מעורב. מצד שני, חוסר האווירה של בחירות, מהסיבות המובנות, לפחות לעת עתה מוריד את השיח המפלג, את המחלוקות, את השקרים, את כל הדברים שאנחנו רגילים אליהם בדרך כלל במערכת הבחירות, ומהבחינה הזאת, זה דווקא טוב".

מה אתה עושה בכל זאת כדי לקדם את הקמפיין שלך?

"האמת היא שאנחנו מאוד מתלבטים, אני נשאבתי לעבודה וכל הנושא של בחירות נזנח לגמרי מה-7 באוקטובר. מטה הבחירות סגור, עובדים במטה שלי מגויסים, שחררתי את כולם".

אין חוגי בית?

"כרגע אין שום דבר, כלום. אנחנו נצטרך בימים הקרובים לגבש ולחשוב איך נכון לעשות את זה. אנחנו מבינים שזו לא אותה מערכת, אין לאנשים את אותו הקשב לא בחוגי בית ולא בדברים אחרים.

"מצד שני, אני לא בלחץ, כי אני יודע שרוב רובו של הציבור איתי. אני לא צריך עכשיו לעבוד כדי לשנות את דעת הקהל, בניגוד למועמדים אחרים שהם במינוס כרגע".

הטענה של המתמודדים האחרים היא שמלכתחילה, הקביעה לסוף פברואר משרתת יותר את ראשי הערים

"סך הכל הייתה לנו הזדמנות מדהימה להוכיח את המנהיגות שלנו, אני חושב שהוכחנו את זה בצורה יוצאת דופן, גם ברמה הארצית וגם פה בחריש.הקמנו פה מערכים. ניהלנו את כל המערכה הזאת ביד רמה. היתה לציבור הזדמנות לראות את זה ולחוות את זה. רוב ראשי הערים המכהנים, המצב שלהם השתפר".

יש לך ניחוש מושכל לגבי אחוזי ההצבעה בחריש?
"אני מעריך שאחוז ההצבעה יהיה 65%.
זה גבוה.

"אנשים בחריש עדיין מעורבים מאוד יחסית לערים אחרות. רוב הערים מנומנמות אפילו יותר מאיתנו".

לקריאה נוספת: 10 מפלגות יתחרו על 15 כסאות: המרוץ למליאת מועצת חריש נפתח

מה מעסיק את בן זיקרי, איזה נושא תיעדף לב, מה משותף לקשת וינטוב ומה לתפישתו של פרג'י הכי חשוב? המועמדים לראשות העיר "נאלצו", בהתאם לבקשת 'חריש סיטי', לבחור נושא אחד בלבד, שהוא לתפישתם, הכי חשוב לטיפול בשנה הקרובה. אם תרצו, תוכלו לקרוא לזה גם הבטחת בחירות

לקראת פרוס השנה החדשה הטלנו על המתמודדים לראשות העיר משימה שאינה פשוטה לפוליטיקאים: לבחור אך ורק נושא אחד אותו יקדמו מיד עם בחירתם לתפקיד.

זו אינה שאלה מקרית. כל המועמדים התייחסו במהלך החודשים האחרונים למגוון רחב של נושאים והציעו שלל פתרונות לפתרון בעיות משמעותיות והסרת חסמים המעכבים את התפתחות העיר.

עם זאת, הכרזה על סדר עדיפויות עוזרת לפוליטיקאים וגם לקהל המצביעים, להבין אלו נושאים הם כבדי משקל יותר ויזכו להתייחסות אמיתית עם סיום הבחירות. במידה רבה זוהי גם הבטחת בחירות עליה ייבחן המועמד/ת לאחר זכייתו בתפקיד ובתום 100 ימי החסד הראשונים.

חמשת המועמדים הציגו מנעד תשובות רחב. היו ששמו את הצד הכלכלי בחזית, אחרים הדגישו את הצד החברתי-קהילתי או ציינו נושא כמו ביטחון אישי, שמעסיק רבים גם ברמה הארצית. מה יקדם המועמד שלך לאחר הבחירות? הנה התשובות.

משה בן זיקרי: "להחזיר את הביטחון לעיר"

"ביטחון וכלכלה – אני חושב שזה אחד תלוי בשני, ואי אפשר להפריד ביניהם. חוסר הביטחון האישי פוגע בכלכלה ובהצלחתה של העיר. עם כניסתי לתפקיד ראש העיר, בכוונתי לטפל בנושא הזה לעומק ולהחזיר את הביטחון, הרווחה והכלכלה לעיר שלנו".

איציק לב: "להחזיר את האמון של התושבים"

"כראש עיר אני מתכוון לנהל את המערכת, בשיתוף פעולה רחב עם חברי העירייה. חריש חייבת תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי והעסקים הקטנים, תוכנית לטווח הקצר והארוך בכדי שתוכל לייצר מקורות הכנסות ומקורות לתעסוקה לתושבים, ליצר שיתופי פעולה עם רשויות במרחב, ולהוביל את העיר לעצמאות כלכלית ויצירת הכנסות לעירייה בכדי שתוכל להשקיע בתושבים: בחינוך, בביטחון ובקהילה.

"יש לי תוכנית 100 ימים סדורה הכוללת מטרות, יעדים ואיך למשוך יזמים ומשקעים לעיר, אבל הדבר הראשון שארצה לעשות זה להחזיר את האמון של התושבים בעירייה ובמוסדות שלה".

עידית ינטוב: למצב את חריש כ״שווה השקעה״

"בשנה החדשה אני מתכוונת למצב את חריש כעיר ששווה השקעה. כולנו רואים את הפוטנציאל ומוכרחים לשווק את זה החוצה.

״בעזרת צוות מקצועי וממוקד נעסוק רק בפעולות אקטיביות להבאת יזמים ומשקיעים לעיר. לפיתוח אזורי צמיחה כלכלית. תעשיה, מסחר ותעסוקה לתושבי העיר. כשנתמקד באתגרים האמיתיים, שאר ה'צרות' יראו לנו חסרות חשיבות".

יוחאי פרג'י: הקמת חברה כלכלית

"מיד לאחר הבחירות אפעל במלוא הכוח להקמת חברה כלכלית שתקבל ממני סמכויות ליצירת פרויקטים מניבים לקופת העירייה. חברה כלכלית תוכל לפעול להקמת אזור תעשיה, להקמת מוסדות ציבוריים ומוסדות חינוך על פי לוחות זמנים קפדניים וסטנדרט עסקי ואף להוזיל עלויות שוטפות שיפנו כסף לטובת השקעה בחינוך ובקידום פרויקטים עירוניים. הקמת חברה כלכלית היא קריטית מהיום הראשון כיוון שכך אני יוצר מכפיל כוח לעירייה בכך שנוכל לנתב אליה את הפרויקטים לפיתוח העיר ולאפשר לאגפים השונים בעירייה להשקיע בניהול השוטף ובשיפור השירות לתושב".

יצחק קשת: "דגש מיוחד על נושא המסחר והתעסוקה"

״כמו בכל תקופת כהונתי, גם לאחר הניצחון בבחירות אמשיך לקדם ולפתח את חריש בכלל התחומים. נשים דגש מיוחד על נושא המסחר והתעסוקה. מדובר בנושא מרכזי עליו אנחנו עמלים לילות כימים.

"עד היום התמקדנו בשיווק שטחי המסחר ליזמי נדל"ן, לשם כך פעלנו להורדת מחירי השיווק, קידמנו פעולות מול רמ"י להעלאת אטרקטיביות המתחמים ועוד.
בקדנציה הקרובה אמשיך לפעול להקמת איזורי תעסוקה נוספים. נתמקד בהבאת יזמי נדל״ן וחברות גדולות להשקעה בחריש, נקים מתחם סחר משולב במעו״ף, נפעל להקמת אזורי תעסוקה ומסחר בשכונת חריש דרום לצד המשך עבודות הפיתוח וההקמה של מתחם הטרפז.

"אמשיך לפעול מול משרדי הממשלה למתן הטבות מס לעסקים ותושבים בחריש ונקדם את התוכנית להקמת בית חולים בשטחי העיר״.

לקריאה נוספת: מאבקי השבת בחריש: מהי עמדת המועמדים לראשות העיר?

חוק השבת שנחקק לפני שנתיים וחצי והוצג כ"הישג היסטורי" לא קיבל את אישור משרד הפנים והסיכוי לאישורו נמוך. מאבקי הכוח בין חילונים לחרדים בעיר לא פסקו וצביון השבת בחריש עדיין מתעצב. כיצד מתכננים המועמדים לראשות העיר להתמודד עם "תפוח האדמה הלוהט"?

חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת. על פי נתוני העירייה חיים בה כיום כ-50% חילונים ומסורתיים, 30%-35% דתיים-לאומיים ו-15%-20% חרדים.

כלל האוכלוסייה מתגוררת יחד, ללא הפרדה, באותן שכונות ובאותם הבניינים, ולא אחת מתעוררים מתחים ומאבקים על המרחב הציבורי ועל צביון העיר.

לפני שנתיים וחצי ניסתה מועצת העיר להסדיר את הנושא בעזרת "חוק השבת" – שהגדיר מתחמים מוגדרים בפאתי העיר ובמרכזי השכונות בהם ניתן להפעיל עסקים בשבת. החוק שאושר במליאת העיר ברוב של 7 תומכים אל מול 2 מתנגדים, הוגש לאישורו של משרד הפנים בסמוך למועד פירוקה של הממשלה דאז ויציאתה לבחירות – ולא אושר עד עצם היום הזה. הסבירות שהחוק יאושר בממשלה הנוכחית נמוכה עד אפסית. נראה כי "תפוח האדמה הלוהט" הזה מתגלגל לקדנציה הבאה. כיצד מתכננים המתמודדים לראשות העיר לטפל בנושא? פנינו אליהם ושאלנו שלוש שאלות:

• כיצד תפתור את המתח הקיים היום בין חלק מהמגזרים בעיר בסוגיית השבת? האם לדעתך הציבור החילוני צריך לקבל מענים מסחריים ותרבותיים בשבת בתחומי העיר ובלב השכונות ובסבסוד ותמיכת העירייה?
• מהי עמדתך העקרונית לגבי סגירת כבישים בשבת בחריש?
• כיצד היית מגדיר, בהתאם לחזונך, את זהות העיר המתגבשת בהקשר לאופיה הדתי/חילוני?

משה בן זיקרי: על פי ה'סטטוס קוו'

משה בן זיקרי, מועמד מטעם מפלגת עוצמה יהודית התראיין לאחרונה לתוכנית רדיו 'קול ברמה' וציין כי לתפישתו "חריש היא עיר דתית עם אוכלוסייה חילונית". בן זיקרי לא השיב לשאלה האם הציבור החילוני צריך לקבל מענים בשבת בסבסוד ובתמיכת העירייה. הוא מציין כי "אני בעד שמירת השבת במרחב הציבורי, ולא לפגוע ברגשותיהם של תושבי העיר שומרי השבת. סוגיית השבת צריכה להיות על פי ה'סטטוס קוו' כפי שקורה ברוב ערי ישראל שנים רבות. אין סיבה שמה שקורה בירושלים, חיפה, אשדוד, טבריה וכיו"ב, לא יתאים למה שקורה כאן בחריש".

עוד הוא מוסיף: "חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת, שיודעת לחיות ביחד בצורה מכובדת. לצערי, יש שוליים שמנסים להפר את האיזון והשקט בחריש, והתקשורת הארצית אוהבת לקחת חלק בזה, ולהעצים את זה פי מאה מהמציאות".

בראיונות עבר בן זיקרי ציין שתחת המנדט שלו לא ייהרסו בתי כנסת לא חוקיים בחריש. עוד הוא מוסיף: "אני נגד סגירת הרחובות המרכזיים של חריש בשבת. הראייה שלי מגיעה מתוך הבנה שבעיר שלנו אף אחד לא פוגע באף אחד, וכל אחד שומר על כבודו של השני".

לשאלה השלישית העוסקת בזהות העיר המתעצבת הוא משיב: "הנושא של זהות בחריש מעניין 1.5% מהתושבים, ובעיקר את התקשורת הארצית. מי שבא להתגורר בחריש מכיר את המרקם היפה והמיוחד שיש כאן, והוא רואה שאפשר להסתדר ולחיות מצוין ביחד. החזון שלי הוא להעניק לילד החרדי והחילוני את כל התנאים שמגיעים לו, כמו שקורה בכל עיר מעורבת במדינת ישראל. לצערי, חריש רחוקה מאוד מזה".

"להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת"

אלי בר, מתמודד עצמאי מאמין שיש לשאוף לחקיקה מוסכמת בנושא השמירה על השבת בעיר: "לאחר מאמצים רבים, מועצת העיר החליטה לאשר חוק עזר שמחלק את העיר לאזורים שונים, בהתאם לרמת הדרישה לשמירת השבת. ב־95% משטח העיר, אסור לעשות מלאכה בשבת, ללא יוצא מן הכלל. ב־5% הנותרים, אנשים שאינם שומרי שבת יוכלו לנהל את חיי השבת שלהם.

"יש לשאוף להסכמה רחבה בעיר חריש על אופן שמירת השבת במרחב הציבורי. כפייה לא תועיל בנושא שמירת השבת בפרהסיה, ויש להגיע לחקיקה מוסכמת שיהיו שותפים לה נציגים מכל גווני הציבור כדי להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת ושמירתה.

"עם זאת יש לספק את צורכי הקהילה החילונית בפתיחת עסקים בשבת במקומות המצומצמים אשר הוגדרו לכך מראש".

בר גם מתנגד נחרצות לסגירת הכבישים בעיר: "סגירת הכבישים בשבת תפגע בחופש התנועה ובאיכות החיים של אלו שאינם שומרי שבת, ותגרום למתח ולאי-שוויון בעיר".

לשאלה על זהות העיר חריש הוא משיב: "זהות העיר חריש היא מורכבת ומשתנה. לעת עתה נקודת החיכוך בין האוכלוסיות השונות והמגוונות מינורית ומאפשרת קיום וביטוי לכל קהילה וקהילה בשלום ובשלווה. עם זאת, צורכי הקהילה החילונית הבסיסית בעיר, המורכבת מ-50 אחוז מתושבי העיר והשירותים המוניציפאליים לוקים בחסר. לא הוקמו  בחריש עד כה מוסדות אופיינים לצורכי החילונים כגון קאנטרי קלאב, בריכה עירונית, ספרייה, בית-עם ועוד. מטריד יותר לראות שבעתיד הנראה לעין לא מתוכננת הקמת מוסדות בסיסים אלה המיועדים לקהל החילוני. לצערי, העדר מתקנים עירוניים כאלה יוביל את העיר למסלול של עיר דתית-חרדית בעתיד".

"להחזיר את העיר לשפיות ושקט"

עידית ינטוב, מועמדת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, מוכרת לרבים כמי שהפעילה את פרויקט שבוס של תחבורה ציבורית בסופי שבוע בעיר במשך שנתיים . ינטוב, ציינה לא אחת כי רצונה הוא לקדם את חריש כעיר חילונית וליברלית. "בקשר למתח בין שכנים ותושבים אני מסכימה, זה חייב להיפתר. אני חושבת שהנהגה שתפעל בצורה ישירה, (ללא סיסמאות ריקות כמו שאנחנו רואים היום ממתמודדים מסוימים) עם אמירה מגובה במעשים – תייצר פה אווירה אחרת. אי אפשר להגיד "עיר לכולם" ואז לייצר קמפיין של 'עיר של צ'ולנט', לחרדים.

"אי אפשר להגיד 'עיר לכולם' אבל לא לפתוח את המתנ"ס לתרבות לילדים בשבת. אנחנו צריכים איזון. בתי כנסת לצד מבנים לציבור הכללי הגדול שחי בעיר".

"לגבי סגירת כבישים, נכון להיום זו לא שאלה שצריכה להישאל. גרים פה חילונים, דתיים, חרדים ומסורתיים באותן שכונות, ולפעמים באותו בניין. לכן, במצב הנוכחי, אין ולא יהיו סגירות כבישים בשבת. אבל, אי אפשר לחתום את זה ככה. מה שלא נטפל בו עד הסוף, יצוץ לנו בהמשך".

"כראשת עיר אפגש עם נציגי קהילות חרדיות ונבין לעומק את הצרכים. אם יתברר בשיחות האלו שהפתרון הנכון לכלל הציבור בעיר, ואני מדגישה – לכלל הציבור, זה שכונה חרדית למספר קהילות חרדיות, שם נוכל לאפשר את סגירת הכבישים. בראשון לציון לדוגמה, בלב שכונה במערב העיר. התיישבה קהילה דתית ואישרו להם לסגור רחוב בשבת. לא היו התקוממויות ולא זעקות".

ינטוב מתייחסת גם לזהות העיר: "להגדיר את חריש? לא יודעת. מה ההגדרה של חולון? הרצליה, ראשל"צ או מודיעין? עיר. אנחנו עיר ככל הערים. בעוד כמה שנים נסתכל אחורה ונשכח שהיינו צריכים הגדרה. מבחינתי חריש היא עיר שמקבלת כל אורח חיים שמכבד את האחר. "חיה ותן לחיות".

"שטחי ציבור והקצאות קרקע המשרתים את הציבור הדתי יותאמו אליהם, עם כל מה שהם צריכים וצריכות. וכאלה המשרתים את הציבור הכללי יותאמו אליהם, על כל המשתמע מכך.

"ברגע שהזרם המרכזי בעיר יסתכל קדימה ויצעד לעבר מה שהעיר הזו יכולה להיות, כל רעשי הרקע ירדו, וגם אלו שמתנגדים לי היום ייהנו לחיות כאן יחד. כי בסוף, רוב הצרכים משותפים לכולנו. מי לא רוצה חינוך טוב, מקומות תעסוקה קרובים לבית, תחבורה נוחה, עסקים פורחים ורחובות נקיים? נגיע לאיזון הדרוש ואנחנו כבר בחצי הדרך להחזיר את העיר לשפיות ושקט".

"אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר"

יוחאי פרג'י, שימש כחבר מועצה מטעם סיעת בית טוב עד להצבעה על חוק השבת. פרג'י הצביע נגד החוק, בניגוד לשני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן. השלושה נפרדו ופרג'י קיבל את תואר יו"ר האופוזיציה בחריש.

כעת, כמועמד לראשות העיר מתייחס פרג'י לשאלה החשובה:

"אכן, בחריש סוגיית השבת עדיין לא פתורה. עד היום לא נעשה כלום כדי לפתור את המתח הזה, ופעמים רבות, אי-עשיה היא הגרועה ביותר.

"לפני שנתיים וחצי פרצו המאבקים בין תושבי העיר בעקבות "חוק השבת" שראש העיר החליט לקדם. התהליך נעשה בצורה לא נכונה בתכלית, ללא שיתוף ציבור וחמור מכך- במחטף אפילו מול חברי הקואליציה, מה שיצר פילוג חריף אף בין חברי מועצת העיר, ועל אחת כמה וכמה בין תושבי העיר.

"המהלך הזה לא הניב שום תוצאה למעט שסע כואב בין הקהילות בעיר, החוק שעבר ברוב לא אושר במשרד הפנים עד עצם היום הזה – שנתיים וחצי אחרי. מאז אחת לכמה חודשים פורצות מהומות נוספות בין המגזרים בעיר כי הנושא לא מוסדר ולא מובהר לשני הצדדים וכאשר יש ואקום נכנסים שנאה ופילוג".

"לתפישתי, לא משאירים תחומי ליבה לא מוסדרים. ההסדרה מייצרת תיאום ציפיות, ולרוב גם מרגיעה את הרוחות, ולכן עם כניסתי לתפקיד אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר שיוסכם בהסכמה רחבה בתהליך נכון מול תושבי העיר ואפעל לאישורו בקואליציה ולא פחות חשוב מכך- מול משרד הפנים.

"למה לא לייצר תהליך שיתוף ציבור עירוני שבעקבותיו יגובשו המלצות לעיצוב החוק הנכון לעיר? אני מאמין גדול בשיח והידברות והגעה להסכמות רחבות בקרב הרוב. בשוליים תמיד יהיו אחוזים בודדים מכל צד שלא מעוניינים בהידברות ולא רוצה להגיע להסכמות".

לגבי תרבות בשבת – אני מאמין בחירות הפרט ולכן, לא אמנע השכרת מבני ציבור על ידי תושבים, גופים פרטיים ועמותות. אך העירייה לא תפעיל אירועי תרבות בשבת תוך אילוץ עובדי עירייה לעבוד במהלך יום המנוחה שלהם".

"אני נגד סגירת כבישים בשבת, אם היו בחריש שכונות מוגדרות למגזר הדורש זאת- הייתי שוקל את העניין בחיוב לאחר בחינה שזה לא מפריע להתנהלות שאר תושבי העיר, אך כיוון שזהו לא המצב בחריש והעיר הינה עיר מעורבת על כל המשתמע מכך- אני לא אתמוך בסגירת כבישים".

פרג'י גם מתייחס לחזונו על זהות העיר המתגבשת: "חריש היא עיר שיש בה מקום לכולם. חילונים, דתיים וחרדים. אני מאמין שחילונים שהיו רוצים עיר לגמרי חילונית היו בוחרים במקום אחר ומצד שני כך גם חרדים – ישנן לא מעט ערים בעלות אופי חרדי ועדיין הם בחרו להגיע לחריש המעורבת. אני חושב שזה היופי בחריש, היא מיקרוקוסמוס של הציבור בארץ והרוב המוחלט שמחים בגיוון הזה ורוצים שזה יישאר ככה.

"אני לא אתמוך בשום צד שידרוש 100% ולא יסכים לוותר על שום דבר בתמורה. זה הקו שאוביל כראש עיר של כולם".

"מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן"

את עמדתו של יצחק קשת, ראש העיר המכהן ונציג מפלגת הליכוד, אין כמעט צורך להציג. הוא הצהיר בחמש השנים האחרונות מעל כל במה את עמדתו בנושא זה.

"כידוע, קידמתי את חוק השבת על פי העקרונות עליהם רוב הציבור מסכים. זה הדבר הנכון לעיר. זה מה שייצר את האיזון הנכון בין כלל המגזרים. בחוק השבת קיימת אפשרות להשתמש בחלק ממבני הציבור של העירייה לטובת פעילויות גם במהלך סוף השבוע". קשת מדגיש כי חוק השבת טרם אושר.

בתשובה לשאלה השנייה הוא משיב: "אני מתנגד לסגירת כבישים בשבת. חריש היא עיר של כולם. חשוב לציין שאין שום היתכנות לסגירת כבישים בשבת מאחר שבכל שכונות העיר גרים יחדיו חילונים, דתיים וחרדים, זה היופי של חריש. מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן".

קשת חוזר על השאלה שעוסקת בזהות העיר: "שוב, חריש היא עיר שחיים בה ביחד ויש בה יש מקום לכולם. כל אחד יכול לגדל בה את ילדיו בהתאם להשקפת עולמו והעירייה בראשותי מעניקה שירותים לכל תושב מכל מגזר".

איציק לב לא השיב לשאלות המערכת עד למועד פרסום הכתבה

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"

יריית הפתיחה של המרוץ לראשות העיר נורתה השבוע. ושישה מועמדים מתחרים על ליבם וקולותיהם של תושבי חריש. אחד מהם יזכה להנהיג את העיר המצויה בצומת משמעותי. אולם עד אוקטובר 2023 עוד ארוכה הדרך ותהפוכות רבות עוד לפנינו. הכרות ראשונית עם מי שרוצים לחולל שינוי בעיר ולהוביל אותה לעתיד

עשרות מתושבי חריש התכנסו השבוע (שלישי) ברחוב התאנה, מול ביתו של המועמד לראשות העיר, משה בן זיקרי, נציג מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. המפגינים מחו נגד מועמדותו של בן זיקרי – "גזען ולהטופוב", לדבריהם ונגד ביקורו של בן גביר בעיר, שהגיע לתמוך במועמד מפלגתו.

גם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, הצטרף למוחים וקרא לשר לביטחון לאומי שלא להגיע לחריש. ״באזור שלנו אנחנו יודעים לחיות בהרמוניה – יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים, אין לנו עניין בקיצוניות ובקיצוניים להבערת השטח שעלול להתלקח בקלות בימנו בעיר חריש וסביבתה הקרובה״, הוא סיכם.

משה בן זיקרי: חסר ניסיון מוניציפאלי

משה בן זיקרי (45), תושב חריש, הוא פעיל פוליטי מאז נערותו בימין הקיצוני. בעבר הוא נעצר במעצרי מנע על ידי המשטרה בסמיכות למועד מצעדי הגאווה והוא ממקימי ארגון 'להב"ה' (למניעת התבוללות בארץ הקודש) וארגון 'מהשב"י' (מניעת התבוללות של בנות ישראל).

מבחינה מוניציפאלית בן זיקרי הוא חסר ניסיון בהשוואה לשאר המתמודדים על התפקיד בעיר.

בנאום ההכרזה שהתקיים בביתו עם קהל אוהדים של כ-150 איש, התייחס בן זיקרי לחוסר ניסיונו וציין: "במשך כ-4 שנים שאני מתגורר בחריש, עשיתי דברים רבים לטובת תושבי העיר בהתנדבות מוחלטת ללא תפקיד כלשהו בעירייה או בגוף דומה לה, אלא, מתוך אהבת אדם כל זאת לאחר שראיתי כי המצב בחריש מחייב את המגויסות שלי לפעול ולקדם".

עוד הוסיף: "את התואר שלי רכשתי בעבודת שטח – ימים ולילות. כל מי שמכיר אותי יעיד על כך שפעלתי ללא תמורה, אלא, מתוך רצון כנה ואמיתי לסייע ולעזור לכל מי שפנה אלי". בן זיקרי ציין בנאומו בראש ובראשונה את הצורך בחיזוק תחושת הביטחון והמוגנות האישית והתייחס לארגון שהקים, שספג לאחרונה ביקורת ציבורית.

לדבריו, הארגון הוקם "לאחר תלונות רבות על פשיעה ופגיעה ברכוש הציבורי והפרטי. בארגון שלנו יש מעל 100 מתנדבים שעושים לילות כימים במסירות נפש והתנדבות מלאה על מנת לחזק את תחושת הביטחון והתוצאות מוכחות בשטח כדוגמת כלי רכב שהוחזרו, תפיסת שב"חים וכיוצא בזה". עוד הוא מציין שאחת המטרות הראשונות שהוא מסמן לעצמו היא הקמת תחנת משטרה בעיר.

אין ספק שהריצה של בן זיקרי היא חלק מניסיונו של השר בן גביר למנף את תוצאות הבחירות הארציות גם לרמה המקומית ולבסס מוקדי כוח חדשים למפלגה. בבחירות האחרונות לכנסת ה-25 זכתה מפלגת הציונות הדתית בקולותיהם של 21.7% מהמצביעים בעיר. יש לציין ש

יצחק קשת: מתמודד על כהונה שלישית

במקביל לכנס ההשקה של בן גביר התקיים גם כנס השקת קמפיין הבחירות של ראש העיר יצחק קשת, באולם בצוותא ובנוכחות כ-600 מתושבי העיר. ההשקה של הקמפיין של קשת לוותה גם הפעם בנוכחותם של בכירים מהליכוד. שרת התחבורה מירי רגב ושר החוץ אלי כהן הגיעו לתמוך בקשת ולדרבן את התושבים להצביע לקשת בפעם השלישית.

״במהלך העשור האחרון הקדשתי את כל חיי לבניית העיר חריש כעיר חזקה ומתפתחת, שבה תושביה מרגישים בטוחים, גאים ומאושרים. אני עומד בפניכם כראש העיר חריש מזה כעשור וכמי שמסר נפשו למען העיר הזאת כפרויקט חייו. אני מודיע לכם: אני מתכוון להמשיך להנהיג את חריש לקדנציה נוספת. אמר קשת.

גם הפעם השמיעו ראשי הליכוד הבטחות לחיבור חריש לכביש 6, למרות התנגדות גורמי המקצוע במשרד התחבורה. בשנת 2015 היה זה בנימין נתניהו שהבטיח שהעיר תחובר לכביש 6 ואף חזר על הבטחתו זאת לפני כשנתיים ואילו הפעם עשתה זאת שרת התחבורה, מירי רגב.

״יצחק מנדנד לי כל הזמן על חיבור כביש 6 לחריש, ולא תאמינו, אבל גם ראש הממשלה פנה אליי בנושא. זה לא דבר פשוט אבל אני מבטיחה לכם שנמצא פתרון עד הבחירות. לתושבי חריש מגיעה תחבורה ציבורית ראויה ותשתיות טובות ללא פקקים. בקרוב תהיה רכבת מק״ש עד אילת ותחנת חריש תהיה בתוכה״.

קשת בנאומו על ההישגים של חריש בעשר השנים תחת הנהגתו והדגיש כי מדובר ב"מגה פרויקט" שהארץ לא ידעה כמותו.

ראוי לזכור כי בבחירות 2018 זכה קשת בקולם של כ-64% מבעלי זכות הבחירה בעיר שמספרם הכולל עמד על כ-3,500 מצביעים.

על פי פנקס הבוחרים שפורסם, כ-20 אלף תושבים יהיו בעלי זכות בחירה באוקטובר הקרוב, פי 6 בהשוואה לבחירות הקודמות.

האם ישחזר קשת את הישגיו הקודמים? ראש העיר המכהן מעמיד את חריש כתמונת מראה לפעילותו. האם חריש נמצאת במצב טוב או טעון שיפור? על כך יענו תושבי העיר בקלפי.

יוחאי פרג'י: פיצול הקול הדתי-לאומי

יוחאי פרג'י, חבר המועצה, שהכריז לאחרונה על מועמדותו לראשות העיר, הוא המועמד הדתי השלישי שמתמודד על קולות הבוחרים בעיר.

פרג'י נבחר למועצת חריש בשנת 2018 כראש סיעת 'בית טוב לחריש' המזוהה עם מפלגתו של סמוטריץ'. עם זאת, בינואר 2021 בעקבות ההצבעה על חוק השבת, חל קרע בינו לבין שני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן ופרג'י פרש מהסיעה והפך לחבר האופוזיציה היחיד בחריש. ריצתו העצמאית מטרידה את חבריו לשעבר לסיעה. בראיון שהתפרסם בפברואר 2023 טרם ההכרזה של פרג'י הזהיר גולדמן מההשלכות: "אנחנו קוראים לאחדות של הציבור הדתי-לאומי בחריש. אם נפצל את הכוח יכול להיות שבכלל לא תהיה נציגות לציונות הדתית בקדנציה הבאה".

פרג'י התנגד לחוק השבת שקבע מספר מקומות אסטרטגיים בעיר בהם ניתן לפתוח עסקים בשבת. בנאום ההשקה שנשא לתומכיו לא הזכיר פרג'י את הסוגייה אך ציין את מחויבותו לאיחוי הקרעים בחברה המקומית.

"לאורך השנים מילאתי שורה של תפקידים כיועץ ראש העיר המכהן, לאחר מכן כסגן וממלא מקומו, כיושב ראש של מספר ועדות וכחבר מועצת העיר והנהלת העיר. זכיתי להוביל מהלכים משמעותיים, לקחת חלק בוועדות רבות, להיות שותף להקמת מספר קהילות בעיר. כל זאת לצד עזרה למאות משפחות שזכיתי לסייע להן פרטנית במגוון גדול של צרכים.

"היום אני עומד כאן מולכם ומבקש מכם לתת לי לעשות עבורכם יותר", ציין פרג'י בכנס ההשקה שקיים לאחרונה, והמשיך ומנה את כל התחומים בהם ניתן לעשות יותר לתפישתו.

"יותר בפיתוח מואץ של אזורי תעשיה, יותר בקידום תעסוקה לתושבי העיר, יותר בחינוך, הרבה יותר בחינוך, יותר בפתרונות תחבורה ציבורית שיורידו את העומס מהכבישים, יותר בביטחון האישי שאבד לאחרונה.

"יותר בתרבות ופנאי, יותר ביוזמות חברתיות וקהילתיות, יותר בתשתיות חדשניות כיאה לעיר החדשה ביותר בישראל, יותר בתמיכה בעסקים, יותר בשירות לתושב, יותר בחדשנות דיגיטלית ובעיקר – יותר באיחוי הקרעים החברתיים והקהילתיים שנוצרו בשנים האחרונות בעיר, בין מגזרים, בין קהילות. אני אמנם משתייך למגזר הדתי לאומי אך מעורה מאד בכלל המגזרים הקיימים בחריש ויכול לומר לכם בענווה ובלב שלם – אני אדגול באחדות וביצירת מקום לכולם".

עידית ינטוב: מקדמת ערכים ליברליים

האישה היחידה שמתמודדת על תפקיד ראשת עיריית חריש עידית ינטוב (48), תשיק בשבת הקרובה את קמפיין הבחירות שלה במעמד בכירים ממפלגת 'ישראל ביתנו', המפלגה עימה היא מזוהה.

ינטוב נבחרה כחברת מועצה מטעם מפלגתו של אביגדור ליברמן בבחירות 2018 ברשימה משותפת עם יצחק קשת.

היא שימשה כמשנה לראש העיר ובאפריל 2023 הודיעה על פרישתה מהקואליציה לאופוזיציה לטענתה, בעקבות הקמפיין הנבדל לציבור החרדי שהושק במסגרת המיתוג מחדש של חריש.

"מצאתי עצמי מסבירה פעם אחר פעם, שהקמפיין הזה לא הובא לדיון במועצה, ובעצם נעשה מאחורי גבי", הסבירה ינטוב. "הצעד שנעשה נוגד כל עיקרון של שקיפות ושיתוף פעולה".

ינטוב זוקפת לזכותה מספר הישגים משמעותיים – קידום החלטת ממשלה חדשה לחריש, השקת קו אוטובוס חריש-א.ת קיסריה, הקמת תחום קליטת עלייה בחריש והקמת תחום אזרחים ותיקים כולל בינוי בית קהילה חדש.

ינטוב מוכרת לציבור החילוני בעיר גם בזכות המאבקים לשמירה צביונה החילוני של העיר, ביניהם פתיחת הסופר-פארם בשבת, שבוס – תחבורה ציבורית בשבת וסיוע לעסקים הפועלים 7 ימים בשבוע.

״העיר החדשה ביותר בישראל נכנסת לתקופה קריטית. השאלה העומדת על הפרק בבחירות הקרובות, היא האם העיר תמשיך להפר את האיזון בין המגזרים, או שהפעם תיבחר רשימה שתאזן את העיר?", מציינת ינטוב.

"התחייבתי בפני הציבור הכללי בעיר שהקצאות שטחי ומבני ציבור יחולקו באופן שווה בין המגזרים, וישמשו את הציבור באופן ראוי ושוויוני. אני מאמינה שלכל אדם הזכות לחיות לפי אמונותיו ואני נגד כפייה מכל סוג. אשמור על חריש כעיר ציונית וליברלית המספקת מענה לכלל התושבים".

ינטוב הכריזה כי היא מתחייבת שלא לשבת בקואליציה יחד עם מי שיתנגד למצעדי גאווה בעיר. עוד היא ציינה כי הרשימה בראשותה תהיה רשימה שוויונית 50/50 של נשים וגברים".

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בירך: "חריש היא עיר חדשה במדינת ישראל ועלינו להבטיח את צביונה כעיר ליברלית המכבדת את אורח חייהם של כל תושביה. אני מאמין כי הגברת ינטוב, אותה אני מכיר היטב, היא האישה המתאימה ביותר למשימה".

איציק לב: מערכה שלישית

בפברואר 2023, הרבה לפני כולם, הכריז איציק לב (47) כי הוא מתמודד לראשות העיר חריש. קמפיין הבחירות הנוכחי הוא הראשון של לב בחריש, אך השלישי בחייו הפוליטיים. לב התמודד בשנת 2013 למועצת פרדס חנה-כרכור מטעם מפלגת יש עתיד בראשותו של יאיר לפיד. הוא נבחר ושימש בחמש השנים הבאות כחבר מועצה מן המניין וצבר ניסיון מוניציפאלי.

"כמחזיק תיק הצעירים – הובלתי ויזמתי את הקמתו של מרכז הצעירים ויעצתי לרשויות אחרות. כסגן יו"ר וועדת חינוך התמקדתי בין היתר בפעילות הבלתי פורמאלית ומועצת הנוער. כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה – הובלתי פרויקטים רבים ומגוונים הן בתשתיות והן בחינוך. כיו"ר וועדה לתאום תנועה – יזמתי והכנסתי קווי לילה, קו 4א' ודרישה להתאמת תחנות. יזמתי וליוויתי את הקמת סיירת הורים.

"יזמתי וליוויתי את הקמת תחנת הזנקה למד"א פעלתי מול הממשלה והדרג המקצועי בגיוס תקציב ופתיחת נקודת המשטרה, תכננתי וגייסתי תקציב להקמת מתחם פאמפטרק, הובלתי את תהליך הדיגיטציה ושקיפות בנוסף לכך הייתי חבר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, חבר וועדת מכרזים וחבר וועדת ביטחון", מפרט לב.

בשנת 2018 התמודד לב בפעם השנייה על ראשות המושבה, בה נולד, הפעם כמועמד עצמאי, אך הפסיד להגר פרי יגור, שזכתה בבחירות ומשמשת כראש המועצה.

בשנת 2017 רכש לב דירה בחריש אך עבר להתגורר בעיר שלוש שנים אחרי כן. ההכרות הראשונה של תושבי העיר עימו היתה במסגרת המאבק להקמת האנטנה המרכזית בפארק. לב התנגד נמרצות למיקום ולגובה האנטנה המתוכננת. התנגדות נוספת הוא ביטא במעמד השקת הקמפיין החרדי למיתוג העיר חריש.

מאז המשיך לב באותו קו, הכולל ביקורת ציבורית על פעילות העיר והעומד בראשה במגוון רחב של נושאים, תוך שהוא משתף מהי לדעתו הדרך הנכונה לקידום העיר.

לב "חורש" את השטח במפגשים עם התושבים. הוא גם מרבה לפרסם פוסטים בהם הוא שוטח את משנתו לעיר, את השקפתו ואת החזון שהוא משרטט לחריש. לדבריו, כראש עיר הוא יישם תוכנית בעלת 5 נקודות עיקריות: פיתוח מנועי צמיחה כלכליים, אחריות על רצף החינוך, הצלה ומניעת קריסת התחבורה והתשתיות, השבת הביטחון הציבורי והחוסן הקהילתי, פיתוח קהילה, תרבות ופנאי.

עם זאת, לב שומר על ממלכתיות ומציין לא אחת כי כמנהיג עליו להעניק לכל קהילה וקהילה את הצרכים שלה. "לתת לכל קהילה את הצרכים שלה. מצד אחד יש בנייה של קהילה ובתי כנסת ומקוואות וכל השירותים שצריכים להינתן לתושבים הדתיים ומצד שני יש את הקהילות החילוניות שצריכות לקבל בדיוק את השירותים האלה בתרבות ובבנייה. העיר שלנו צריכה להגיד את זה בצורה מאוד ברורה".

עדכון: אלי בר הודיע על פרישתו מההתמודדות על ראשות העיר

אלי בר: מתמודד על הקול החילוני

מועמד נוסף שהצטרף רק לאחרונה למרוץ לראשות העיר הוא אלי בר (64), המבוגר שבחבורה.

בר מתגורר בארבע השנים האחרונות בחריש ושימש בעברו כחבר מועצה בעיריית רמת השרון ואף כסגן ראש העיר לתקופה קצרה.

"אני מאמין שאני המועמד המתאים ביותר לבחירות הקרובות בחריש כי יש לי את החזון, הניסיון והמחויבות להפוך את חריש למקום טוב יותר עבור כל תושביה. יש לי חזון של חריש כעיר משגשגת ומגוונת, שבה חיים יחד אנשים מרקע ותרבויות שונות בהרמוניה ובכבוד הדדי", ציין בר בהודעה שפרסם ברשתות החברתיות בעיר.

בדומה למועמדים אחרים גם בר מתייחס לבעיות המרכזיות שמאפיינות את העיר: אזורי תעסוקה ותעשייה, חינוך, תחבורה ציבורית ותשתיות כבישים. הוא מציין במיוחד את החיבור הנדרש לכביש 6 ומאמין בכוחו לגרום למהלך להתרחש. בר מזוהה עם הקהילה החילונית בחריש ומתמודד בעיקר על קולותיהם של הבוחרים בצד הליברלי של המפה.

עם זאת הוא מציין כי במסגרת חזונו יש לתת מענה לכל קהילה וצרכיה הבסיסים, כגון בניית קאנטרי קלאב, בניית מוסדות דת בד בבד עם בניית "בית עם" וספריה.

בר אוחז גם בקריירה ביטחונית עשירה הכוללת שירות של עשור במשטרת ישראל ומגוון תפקידים בשרות הביטחוני, כולל שומר ראש של יצחק רבין ושמעון פרס בתחילת שנות התשעים.

"בחיי העסקיים ניהלתי חברות עם מאות עובדים שפעלו בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. ניהלתי חברת אבטחה ושמירה בשם "אלי בר בטחון בע"מ" אשר זכתה במכרז שב"ס להפעלה וניהול מתקן כליאה לעובדים זרים לפני גירוש והכילה 500 מקומות כליאה", משתף בר.

"יש לי מחויבות לעבוד קשה וביושר לטובת חריש ותושביה. אין לי אינטרסים אישיים או פוליטיים, מלבד לשרת את טובת הציבור. הסיעה שלי עצמאית אין לי מחויבויות למפלגה או קבוצה, לא נטלתי הלוואות לקמפיין זה . אני לא מבקש תרומות ואינני מעונין בתמיכה כספית של איש או כל גוף אחר . עם זאת אבקש את תמיכתם ביום הבוחר", סיכם בר.

הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו ביום שלישי, 31.10.23. במידה ואף אחד מן המועמדים לא יעבור את רף 40% מקולות המצביעים, יתקיים סיבוב שני, שבועיים לאחר מכן, שבו יתמודדו שני המועמדים שצברו את מירב הקולות בסיבוב הראשון.

לקריאה נוספת: בחירות לעיריית חריש 2023

משרד העלייה והקליטה פתח מוקד לעולים חדשים ותושבים חוזרים. זהו המשרד הממשלתי הראשון שמעניק לתושבי חריש שירותים מקומיים. על פי נתוני עיריית חריש בסוף שנת 2022 התגוררו בחריש כ-4,300 עולים חדשים

אתמול (חמישי) נפתח בחריש בפעם הראשונה מוקד קבלת קהל של משרד העלייה והקליטה עבור עולים חדשים ותושבים חוזרים המתגוררים בעיר.
המוקד החדש נמצא בקומה הראשונה של מרכז תרבות ופנאי (רח' שוהם 73) ויהיה פתוח לקבלת קהל בימי חמישי פעמיים בחודש בשעות 13:30-8:30.

חריש הפכה לעיר קולטת עלייה, אשר מגיעות אליה קהילות מגוונות מכל קצוות תבל ומגשימות את החזון הציוני. על פי נתוני עיריית חריש בסוף שנת 2022 התגוררו בחריש כ-4,300 עולים. 1,700 מביניהם הגיעו לעיר בשנה החולפת.

"זהו המשרד הממשלתי הראשון שנותן שירותים בחריש, וזאת לאחר עבודה מאומצת של העירייה מול צוות המשרד בראשות מנהל מחוז חיפה והצפון מאיר יחיאלי", ציין ראש העיר יצחק קשת בהודעה שפרסם.

עידית ינטוב, חברת המועצה שעסקה בנושא העלייה והקליטה בירכה על המהלך וח"כ אלכס קושניר פרסם גם הוא ברכות בנושא.

"כאשר כיהנתי כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה, הופיעה אצלי במשרד גברת שהציגה את עצמה בקצרה ובלא מעט אסרטיביות: "שלום, שמי עידית ינטוב, אני מחזיקת תיק קליטת העלייה בחריש". היא הגיעה עם מינוי מראש המועצה וכלל לא הייתה אז נבחרת ציבור.
באותה התקופה לא היה בחריש נבחר ציבור אשר החזיק בתיק הקליטה והעלייה.

"הייתה עלייה אך לא הייתה קליטה. עידית התעקשה לקבל תקציבים ולפתח את השת"פ עם המשרד והעקשנות שלה השתלמה, היא ייסדה את תחום העלייה והקליטה בעיר והעניקה לעולים המתגוררים בעיר, תמיכה ועזרה באמצעות המחלקה שהקימה.
היום מגיע לה מזל טוב נוסף, היות ומשרד הקליטה פותח רשמית את משרדיו בעיר. מדובר בצעד נוסף בתהליך לשיפור ותמיכה בחיי העולים בעיר שמובילה עידית לאורך השנים". סיכם ח"כ קושניר.

לקריאה נוספת: 2022: שנת שיא בקליטת עלייה בחריש

ביום העצמאות נפטר שראל חיים והוא בן 54 בלבד. שראל התגורר בחריש ב-20 השנים האחרונות והיה פעיל במחאות שהוביל הציבור הליברלי-חילוני בעיר ולמען בני הנוער בחריש. שראל גם היה ממקימי התנועה לביטול תשלומי ההורים במוסדות החינוך בישראל. "בזכות הפעילות של שראל תלמידים רבים יצאו לטיולים שנתיים, קיבלו ספרים או נרשמו לחוגים". אמש התקבצו חבריו ומוקיריו לזכרו במדורת ל"ג בעומר, "בחג שהוא כל כך אהב"

את חגיגות ערב יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל העבירו יחד שראל חיים ובני משפחתו בנעימים בחריש. בבוקר, הודיע שראל לבנו כי בעקבות חולשה ומחלה קלה, הוא מעדיף לנוח בביתו ולא להצטרף למפגש החברים המתוכנן בקציר. בשעות הערב המאוחרות ולאחר מספר שעות בהן לא התקבל מענה משראל, הגיעו כוחות חילוץ ורפואה לביתו ברחוב הזית ומצאו אותו ללא רוח חיים בדירתו.

שראל חיים, בן 54 במותו, היה מוכר לרבים מתושבי העיר. הוא התגורר בחריש כ-20 שנה והיה עד להפיכתה מיישוב קטן לעיר ואם בישראל. "שראל היה איש עשייה, אדם אופטימי וצנוע, כזה שמאמין ומיישם את המשפט "אמור מעט ועשה הרבה", כתב עליו יוסי אזרחי חברו, תושב העיר.

אהבת חינם אמיתית

ואכן, פעילות ציבורית לתיקון העיר והפיכתה לבריאה, הוגנת ומצליחה לתפישתו, היו משאת נפשו של שראל. הוא היה פעיל מאוד במחאות שהוביל הציבור הליברלי-חילוני בעיר, לקח חלק בהפגנות נגד הפעלת צופרי שבת על גגות מבנים, השתתף בביקורת הפומבית על היחס לנשים ולהט"בים בעיר וטרח רבות בניסיונות לשפר את המענים ופעילויות הפנאי עבור הנוער בחריש, בפרט בסופי השבוע. "לשראל היתה אהבת חינם אמיתית, הוא פשוט אהב לעזור לאנשים", ציינה זיו חיים, זוגתו לשעבר ואם בנו אביב.

"עשית כל כך הרבה למען החברה בעיר ובמדינה, ובזכות העשייה שלך אנשים זוכים להכיר אותך גם אחרי מותך וזה מראה על גדולתו של אדם", ספדה לו עידית ינטוב חברת מועצת העיר בתום ימי השבעה והוסיפה: "אני מבטיחה לך להמשיך בדרכנו ולהילחם למען הצדק והאיזון בעיר שלנו ובמדינה שלנו".

לוחם ליישום חינוך חינם

לצד המעורבות המקומית השקיע שראל רבות גם בפעילות במישור הארצי. "עשינו הרבה צדק ביחד", מספר פיצ'י דובינר, תושב קציר שהיה חברו הקרוב של שראל.

במשך שנים רבות פעלו השניים נמרצות לסיוע למעוטי יכולת, תוך מאבק סיזיפי במוסדות השלטון. מטרת העל שעמדה לנגד עיניהם היתה ביטול גביית תשלומי ההורים במוסדות החינוך בישראל ולשם כך קיימו שיחות רבות עם חברי כנסת ונבחרי ציבור כדי להשמיע את קולם של ההורים הפונים אליהם.

"לשראל היה קשה לקבל את המציאות שבה מצד אחד קיים חוק חינוך חינם אך מאידך ההורים נדרשים לשלם אלפי שקלים מדי שנה. כמעט מדי יום עזרנו להורה אחר.

"בזכות הפעילות של שראל תלמידים רבים יצאו לטיולים שנתיים, קיבלו ספרים או נרשמו לחוגים שבתחילה לא רצו לספק להם. הוא היה צדיק ועזר להמון אנשים", שיתף דובינר.

"שראל הוא אבידה גדולה, אישית עבורי וגם עבור המאבק החברתי הזה. נלחמנו ונמשיך להילחם גם עבור שראל, כדי שילדי הרווחה בישראל יזכו לפטור מלא מתשלומי הורים".

גם לילי בן חיים, תושבת העיר, היתה שותפה לדרכו: "לחמנו ביחד לעתיד של חריש. עשית הכל כדי שיהיה כאן טוב. היית (לא נתפס שאני מדברת בלשון עבר) לוחם צדק. ביחד עם פיצ'י דובינר יבד"ל למען חינוך חינם ועוד הרבה מטרות ראויות. היריעה קצרה מלהכיל. אני נשארת עם תחושת החמצה, אהבה גדולה וגעגוע עמוק אליך".

אהב את ל"ג בעומר

דובינר היה כמובן ער לרחשי ליבו של שראל בזירה המקומית: "שראל חלם על חריש כעיר חופשית וצודקת ורצה שחריש תצמח להיות עיר של כולם, של כלל המגזרים, ושכולם יחיו כאן יחד בשלום ויכבדו זה את זה".

"בעיני שראל ראוי להנצחה בחריש, אולי באמצעות טורניר כדורגל מקומי, הספורט שהוא כל כך אהב", הוסיף דובינר והזכיר את מכבי חיפה, הקבוצה אותה שראל אהד. דובינר ציין שבכוונתו לפעול מול העירייה למציאת מסגרת מתאימה להנצחת זכרו.

"במהלך השבעה נחשפתי לכמות האנשים שהכירו את שראל ורק אז הבנתי את היקף המעורבות והחיבור שלו עם תושבים בעיר", ציינה זיו. בשיתוף עם קבוצת מכריו הקרובה יזמה משפחתו מדורה לזכרו בל"ג בעומר, החג האהוב עליו והמועד בו הכירו זיו ושראל.

אמש (שני), התקיימה צעדה של חברים מביתה של זיו ברחוב התחדשות אל אתר הדלקת המדורות בשכונת מעו"ף, שם התקבצו החברים, הבעירו מדורה לזכרו וסגרו מעגל של עצב, בתקווה שיתאפשר להם בעתיד לפתוח מעגל חדש של שמחה.

כ-2,500 דו"חות חניה, חולקו על ידי פקחי העירייה, בשדרת דרך ארץ ברבעון הראשון של השנה. צפי ההכנסות לרשות מדו"חות חניה לשנת 2023 הוא למעלה מ-2 מיליון שקלים. יוחאי פרג'י: "בסופי שבוע, למעט הפרעה משמעותית לסדר הציבורי, יש לשחרר מעט את האכיפה האינטנסיבית"

ב-23 באוקטובר 2022, לאחר תהליך חקיקה שארך למעלה משנתיים, נכנס לתוקפו חוק החניה העירוני החדש של חריש, המסדיר את חניית כלי הרכב ברחבי חריש ומעניק לפקחים העירוניים סמכויות אכיפה ורישום דו"חות נושאים קנסות. ברשימת העבירות נכללים חניה ב”אדום-לבן”, חניה על מדרכה, חניה בחניית נכים וחניה ב”כחול-לבן” ללא תשלום כנדרש.

המהפך בנראות דרך ארץ נראה מיד לעין. החניה האלכסונית שאפיינה את השדרה נעלמה ובמקומה נראות מכוניות חונות בכחול לבן בטור ישר ונוכחות הפקחים מורגשת. עם זאת, נראה כי תהליך הלמידה כואב בכיס לתושבי העיר.

למעלה מ-800 דו"חות בכל חודש

בתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש תושב העיר עו"ד מיכאל ליטווק בנוגע למספר דו"חות החניה שנרשמו בשדרת דרך ארץ, מציינת עיריית חריש כי עד כה בשנת 2023, חולקו בשדרת דרך ארץ בלבד, 2,490 דו"חות חניה, זאת כאמור בשלושה חודשים בקירוב, ממוצע של למעלה מ-800 דו"חות בחודש.

"אני מאמינה שהציבור בחריש בעד סדר ואכיפה, ציבור שרוצה עיר מסודרת ומתוקנת. מטרת הדו"חות הם יישור קו – להביא את כולם לרמת מודעות מה עושים ומה לא עושים", מציינת עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת חוקי העזר העירוניים.

"דו"ח הוא מעין עונש והמטרה שלו היא לצמצם מקרים בהם הוא נדרש. קנסות הם דבר שלילי והלוואי ולא נצטרך אותם אף פעם", הוסיפה ינטוב ושיתפה כי לא קיבלה בחודשים אחרונים פניות מתושבים שטענו על אכיפה נוקשה מדי, ההפך. "אני זוכה להרבה מחמאות מתושבים דוברי רוסית בעיר על כך שהחוק הביא לסדר וכי המדיניות הזו היתה צריכה להיכנס לתוקף כבר מזמן".

בעירייה הסבירו עם תחולתו של החוק, כי תכליתו היא להיטיב עם בעלי העסקים המקומיים והלקוחות כאחד, על ידי הנגשת מקומות חניה בקרבת אזורי המסחר בעיר. "עד כה נתפסו רוב מקומות החניה באזורי המסחר לשעות ארוכות וללא כל הגבלה. המפסידים מהמצב היו הלקוחות ובעלי העסקים, הם גם אלה שירוויחו מהסדרת חניה בתשלום", ציינו בעירייה בהודעה שפרסמו לציבור.

הצפי: 2 מיליון שקלים

עתה, עם אישור תקציב 2023 במליאת המועצה מתברר כי גם העירייה תרוויח. צפי ההכנסות בתקציב 2023 תחת סעיף אכיפת חניה, הוא שני מיליון שקלים מדו"חות חניה.

מדובר בהכנסה מכובדת לקופה המדולדלת. רק לשם השוואה, בשנת 2022 שילמו בעלי העסקים בחריש ארנונה עסקית לקופת הרשות בסך של 3.3 מיליון שקלים בלבד.

חריש היא לא הרשות היחידה שמעשירה את קופת העירייה באמצעות קנסות. כך לדוגמה, בשנת 2022 הכנסות מועצת פרדס חנה כרכור מדוחות חניה כחול הסתכמו הסתכמו ב-1.5 מיליון שקלים ואילו הכנסות זכרון יעקב הסתכמו רק ב-1.275 מיליון שקלים.  בתקציב עיריית תל אביב הגדולה, השוקקת והצפופה, סעיף ההכנסות הצפויות במתן דו"חות חניה לשנת 2023 כבר קופץ משמעותית למעלה ומסתכם ב-270 מיליון שקלים.

"אני חושבת שזה יותר מדי", מודה ינטוב, "ברור שהכסף שנכנס חייב לחזור לתושבים לדברים חיוביים עבורם, אבל שוב הלוואי ולא יכנס". לשאלה האם היא מרוצה מהאפקט הכללי שמייצר החוק המונהג בעיר מזה חמישה חודשים היא משיבה: "אני בעד חוק וסדר אבל אי אפשר לתרץ את חוק החניה כעידוד לקנייה מקומית, זו טעות בהסברה. החוק בא לשמור על סדר וציר פתוח בשדרה המרכזית והוא נדבך אחד בתוכנית הכוללת לעסקים שאנחנו צריכים ליישם".

גם יוחאי פרג'י, נציג האופוזיציה, התייחס לשילוב בין חניה ועסקים. "רשות מקומית צריכה לתת שירות ומענים לתושבי העיר וללא ספק חסרות פה חניות. כל עוד בעיית החניה לא תטופל לעומק, תמשיך הפגיעה הישירה בעסקים המקומיים ובתושבי העיר בעקיפין. מה כן אפשר לעשות? הפתרון הכי קל ומהיר שאפשר ליישם כבר מחר הוא "תו תושב" כפי שקיים ברוב הערים, גם בערים מרכזיות. זה לא אמור להיות מסובך מידי ויאפשר לתושבי העיר לחנות לפחות שעה ראשונה בחינם, זמן המאפשר חוויית קניה נאותה ובלי לחץ זמן.

"לאחר פתרון ראשוני זה, יש לפעול מידית להכשרת חניונים בקרבת דרך ארץ, גם אם זמניים. בהמשך יש לייצר פתרונות עומק קבועים שיתנו מענה רחב יותר לבעיה, בין אם הצרת המדרכות והוספת מקומות חניה, בין אם הוספת מקומות על חשבון הטיילת במרכז הכביש.

"לגבי האכיפה, אני איש חוק. מי שפועל שלא על פי חוק ובטח אם פוגע או מפריע לאחרים – צריך לקבל קנס. אבל בסופי שבוע אני מאמין שלמעט הפרעה משמעותית לסדר הציבורי, יש לשחרר מעט את האכיפה האינטנסיבית ולאפשר לתושבי העיר לבצע את הקניות לשבת בנחת".

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

הרעש ממגרשי הספורט עד 23:00 בלילה הוא מחריש אוזניים, הנגרייה השיתופית "מנסרת" לתושבים בשעות הערב ואירועי הבר/בת מצווה במתנ"ס גורמים לשכנים לאטום את החלונות – וגם זה לא עוזר. מדוע הרעש בחריש אינו מטופל כמו בערים רבות אחרות?

על פי נתוני משטרת ישראל בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 (ינואר-ספטמבר) התקבלו במוקד הטלפוני 887 תלונות על רעש מתושבי חריש, רובן, ככל הנראה, תלונות על שכנים שמרעישים, אולם חלקן עסקו גם בתלונות על רעש הנובע מפעילות במבנים ציבוריים בניהול העירייה.

רחלי הלל, מתגוררת בשכונת הפרחים, בסמוך לתיכון אתגרי העתיד. לדבריה, ישנן פעילויות בשטח בית הספר, בשעות אחר הצוהריים והערב שמלוות ברעש רב, אבל מה ששבר את גב הגמל מבחינתה, הוא רעש החיתוכים, נסירות, קדיחות ופטיש שנשמע אחת לשבוע, כשהנגרייה השיתופית פועלת במקום.

"אנחנו חוזרים הביתה אחרי יום עבודה וזה מה שאנחנו צריכים לשמוע? נגמר המקום בחריש?" היא תהתה בפוסט שכתבה והוסיפה: "מדוע חוג נגרות (שהוא חוג מבורך לדעתי) לא נפתח במקום מיועד לכך? שטח ניטראלי, שטח שהרעש של החיתוכים, הניסורים והקדיחות לא יפריע לנו?".

"אי אפשר לשבת במרפסת"

הרעש הנגרם מפעילות בית הספר אינו היחיד בעיר. שיר בנסאדון, תושבת רחוב יחד, מתגוררת בסמוך למתנ"ס בצוותא, שמשמש בשנה האחרונה כאולם אירועים פרטיים. "האולם מושכר על ידי עיריית חריש לתושבים פרטיים לטובת חגיגות בר / בת מצווה, אירועים שמתקיימים עם מוזיקה מאוד חזקה. הרעש הוא בלתי נסבל. אי אפשר לשבת במרפסת וגם סגירה ואטימה של כל חלונות הבית לא תמיד עוזרת. מדובר במטרד ממשי". למרות התלונות החוזרות ונשנות, תושבי הבניין טרם זכו להתייחסות או למענה מחברי המועצה או מגורמים רשמיים של העירייה.  "קשה לי להבין למה באמצע שכונת מגורים יש מקום לאירועים פרטיים. זה פשוט לא מתאים", מסכמת בנסאדון.

פוסט אנונימי שהתפרסם באחת מקבוצות הפייסבוק של חריש, הצביע גם הוא על תופעה דומה, אולם כיוון זרקור דווקא למגרשי הספורט שפעילים מדי ערב עד השעה 23:00 ובשעות המנוחה.

"הצרחות, הקללות, הצעקות מהמגרש במיוחד משעות הצהריים ועד 23:00 כללל יווםםם פשוט גיהנום", כתב התושב האנונימי. "אנחנו לא נגד משחקי כדורגל ולא נגד הנאות, אבל כששולחים לשם ילדים בין 16:00-14:00 ובימי שישי ושבת שצורחים, והדף הכדור חודר לתוך הבתים זה מאוד מתסכל".

אין מדיניות רעש

סיון דהן, תושבת שכונת מעו"ף ומתכננת ערים במקצועה, מאמינה שרעש הוא חלק אינהרנטי מעירוניות אולם יש לפקח עליו.

"מפגע רעש הוא עניין סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. עם זאת, קיימים חוקים ברמה הארצית לעניין רעש ומפגעים, אבל הם לא תמיד מכסים את כל המפגעים. זו הסיבה שחוקי עזר עירוניים בנושא מפגעי רעש, שמתאימים למאפייני התושבים הם כלי חשוב בידי הרשות כדי לנהל את החיכוכים, אבל כרגע אין בחריש מדיניות בנושא".

על פי אתר משרד הפנים, כ-80 רשויות ברחבי הארץ חוקקו חוק עזר ספציפי למניעת רעש, וקבעו תקנות במסגרת מדיניות זו.

כך לדוגמה, בתל אביב "עיר ללא הפסקה", הפעילות במגרשי הספורט מוגבלת עד השעה 20:30 (שעון חורף) או 21:30 (שעון קיץ).

מספר רשויות שלא הסדירו את הנושא נאלצו להתמודד עם מפגעי הרעש משטחים ציבוריים בבית משפט, זאת לאחר שתושבים הגישו תביעות כנגדן. כך לדוגמה, השופט אליהו בכר פסק לטובת תושבי הרצליה נגד עיריית הרצליה, כי התאורה בגן רש"ל בעיר תופעל בימי חול עד לשעה 20:00 בלבד ובשעות 16:00-14:00 לא תתקיים פעילות במגרש ובימי שישי ובערבי חג עד לשעה 14:00. בכפר סבא, בתביעה אזרחית של תושב המתגורר בסמוך לבית ספר, קבע השופט כי לא ניתן לקיים פעילות ספורט או פעילות מרעישה בשטח מגרש הספורט המקורה בין השעות 16:00-14:00 והחל מהשעה 20:30.

מותר להרעיש עד 23:00

עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת חוקי עזר בחריש, מתייחסת לנושא: "אין לנו צורך בחוק ספציפי לרעש כי אנחנו עובדים עם החוק הכללי, כך ציין בפני היועץ המשפטי לעירייה".

עוד היא מציינת כי מגרשי הספורט ננעלים בשעה 23:00 בלילה כי עד שעה זו "מותר להרעיש", ולדבריה, רוב התלונות שמגיעות לפתחה, אינן תלונות על רעש הנובע מהפעילות במגרשים אלא ההפך: "אני מקבלת תלונות הפוכות – שאין לאנשים איפה לשחק כיוון שרוב המגרשים נסגרים מוקדם או סגורים בשבת", היא מציינת.

ינטוב גם מתייחסת לתלונות של בנסאדון על קיום האירועים במתנ"ס בצוותא: "אני באמת לא חושבת שאפשר למנוע מהאנשים לחגוג אירועים במתנ"ס. אין בחריש אולם אחר וקשה למנוע את האפשרות היחידה הזו מתושבי העיר. עם זאת, אני מסכימה שזה קשה לדיירים שמתגוררים קרוב לשם".

אוזן קשבת לתושבים

הקרבה של מגורים למבנים ציבוריים ושימושי מסחר אינה המצאה ייחודית לחריש. העיר נבנתה בהתאם לתפישה של "עירוב שימושים", גישה שלטת בתכנון ערים. מצדדי הגישה טוענים כי השימושים השונים בשטח תא נתון מאפשרים הפחתה משמעותית של תלות ברכב פרטי וזיהום אוויר, כיוון שהתושבים יכולים לצעוד רגלית או לרכוב באופניים למקומות עבודה, מוסדות חינוך, מסחר ותרבות.

"אני בעד עירוב שימושים ועירוניות שוקקת שיוצרים תנועה ערה ברחובות העיר ולא הופכים את חריש לפרבר של שינה, אבל כל זה בתנאי שרשות מהווה "אוזן קשבת" לתושבים שלה ומייצרת הסדרים שמתאימים לתושבים", מדגישה דהן ומצביעה על תופעה נוספת ייחודית לחריש: "בדרך כלל בעיר נוצרות קהילות סביב מבנים שמספקים או צורכים את הפעילות הזו. הגיוני שאנשים שמתפללים יגורו ליד בית כנסת. לאלו שלא – בית הכנסת עלול להפריע. אותו דבר עם מוסדות חינוך. כך הרעש פחות מפריע לאלו שמשתמשים במבנה. אבל בחריש תחת התפישה של "חריש לכולם", מוסדות הציבור אינם מותאמים בהכרח לרוב תושבי השכונה ולכן גם סף הסבלנות לרעש הוא נמוך יותר. זה יוצר יותר הפרעות ויוצר יותר תנועה בבקרים. זו טעות לדעתי בחלוקת השימושים".

רחוב שקט הוא יקר יותר

אריאל שרעבי, אדריכל ומתכנן ערים, מעריך שחריש אינה "עירונית דיה" אלא נבנתה יותר כפרבר שינה, ולכן הרעש, שמלווה באופן אינהרנטי עיר, נתפס מוזר בחריש. "בעיר רגילים לחיות את הרעש – זה רעש שמלווה את ההוויה של התושבים בעיר, לא גרים בעיר כדי להתנתק אלא להיות חלק מפעילות שמתרחשת כל הזמן".

שרעבי אינו מעודד מפגעי רעש אלא מאמין בכוחו של עירוב השימושים להביא לאיזון בעיר ללא יד מכוונת: "בערים ותיקות נוצרו חלוקות טבעיות במהלך השנים בין רחובות שקטים יותר ושקטים פחות, אלו רחובות שגם פונים לאוכלוסיות שונות ומציעים דיור במחירים שונים. כך לדוגמה, רחובות אלנבי וביאליק בתל אביב, הם רחובות סמוכים מאוד, אולם הראשון הוא רחוב עמוס, מסחרי ורועש ופונה בדרך כלל לאוכלוסייה צעירה יותר, בעוד שרחוב ביאליק הוא שקט. ההפרש במחירי הדירות בין שני הרחובות יכול להגיע ל-50% למרות שאין כמעט מרחק ביניהם.

"ברגע שחריש תתבגר ויהיו בה רחובות שההתמחות שלהם היא לספק עניין, שאר הרחובות יוכלו לספק מקומות שקטים למגורים. זה שילוב שעובד. יש כוח קנייה שמגיע מהרחובות השקטים, כוח עבודה שמתגורר ברחובות הרועשים ומגוון דירות שמאפשר לאוכלוסיות שונות לגור ביחד ולחלוק במרחב הציבורי. התפקיד של הנהגת העיר הוא ליצור את הכלי שיאפשר לזה לקרות".

"זה לא תכנון, זה ניהול"

יובל כהן, חבר ועד מנהל ב"מרחב", עמותה הפועלת לקידום מושג העירוניות, לשיפור התכנון האזורי בישראל, לצמיחה חכמה ולצמצום הפערים במרחב הציבורי, מאמין גם הוא ביתרונות עירוב השימושים ומציין כי קונפליקטים כאלה הם חלק מכל הערים הגדולות בישראל ובעולם.

"גרתי במילאנו מעל מועדון לילה – מעולם לא שמעתי כלום. זה לא קשור לתכנון עיר אלא ניהול עיר. הקונפליקטים האלה הם חלק מכל עיר, אבל הם מנוהלים בשלל דרכים. בתל אביב לדוגמה, קובעים את שעות הפעילות של פריקה וטעינת סחורות כדי לא להפריע לתושבים. בחיפה ורמת גן ערכו תוכניות לניהול חניה כדי להפחית את הרעש. ברעננה, הפארקים נסגרים בשעות הערב ובערים אחרות מגבילים את שעות הפעילות של עסקים. תושבי חריש צריכים לדרוש מנבחרי הציבור שלהם שילמדו את הנושא וצריכים לדרוש אכיפה.

"לגבי המתנ"ס שמשמש כאולם אירועים פרטיים בתוך שכונת מגורים, זה נדיר בעיני ולא מופיע בדרך כלל בתב"ע, צריך לבדוק אם אפשר לדרוש לבטל את זה. מצד שני, עיריית חריש יכולה להרים את הכפפה ולהיות הרשות הראשונה בארץ שמיישמת תקן רעש מתקדם שקיים בערים כמו ניו יורק, מילאנו ופריז. זה יכול להיות מאוד נוח ללכת רגלית לאירוע ולהרשות לעצמך לשתות, במקום לקחת את הרכב – אבל זה טוב רק אם זה מנוהל נכון בעזרת חוקי עזר שמשתלטים על הכאוס".

ינטוב מסכמת גם היא: "אולי באמת צריך לחוקק משהו, אולי צריך לשנות את תקנות המתנ"ס ולהגביל את עוצמת הרעש שם. אני אבדוק עם היועץ המשפטי מה ניתן לעשות או לשנות".

מעיריית חריש נמסר: "העירייה כבר חוקקה חוק עזר עירוני בנושא מפגעי רעש, והיא מטפלת בתלונות על מפגעי רעש בהתאם לחוק העזר. לפני מספר חודשים הוכנס לשימוש מד-רעש לצורך פעילות הפקחים בעניין זה.

"בהתאם לחוק, התאורה במגרשי הספורט נכבית בשעה 23:00. במקרה של תלונה על רעש לאחר שעה זו, העירייה מטפלת על פי חוק העזר.

באולמות של העירייה מתקיימים אירועים רבים מכל הסוגים, ובמקרה של תלונה על רעש לאחר השעה 23:00 העירייה מטפלת על פי חוק העזר".

לקריאה נוספת: דוח מבקר הרשות לשנת 2021: "מבול של פניות מוצדקות למרכז לתושב"

טיול של עולים חדשים מחריש. צילומים: דוברות עיריית חריש

למעלה מ-1,700 עולים הגיעו לחריש במהלך שנת 2022, והם מהווים כ-40% מכלל העולים שבחרו להתגורר בעיר במהלך השנים האחרונות. הפוטנציאל לקליטת עולים נוספים הוא גדול, במיוחד לנוכח היתרונות הברורים שחריש מציעה בתחום הדיור והמיקום המרכזי בארץ, אבל המחסור בתעסוקה מקומית וחולשתה של התחבורה הציבורית הם חסם משמעותי

בתחילת החודש חגגה ישראל את חג 'יום העלייה' – ציון להכרה בחשיבות העלייה לארץ. גם בחריש צוין יום העלייה באמצעות פסטיבל 'חריש רואה עולם', שנחגג זו השנה הרביעית, פסטיבל 'חג הסיגד', שיתקיים מחר ובמספר אירועים נוספים.

על פי נתוני עיריית חריש בעיר מתגוררים 4,300 עולים. עיון מעמיק יותר בנתונים מגלה כי למעלה ממחציתם הם עולים "חדשים-ותיקים" וכי מחלקת הקליטה בעירייה מטפלת ברובה בעולים ה"חדשים יותר" (כ-2,000 איש), אותם עולים שבחרו בחריש אחרי שהייה קצרה בארץ או הגיעו לכאן ישירות משדה התעופה.

נתונים אלה מציבים את חריש במקום ה-32 במדד רשויות קולטות עלייה. רק לשם השוואה, בשנת 2018 חריש היתה ממוקמת במקום ה-57 במדד זה. ומיהם העולים שמגיעים לחריש? נתוני ההתפלגות מראים כי 40% מכלל העולים הם יוצאי חבר ברית המועצות לשעבר: רוסיה, אוקראינה, בלארוס וקזחסטן; 40% נוספים הם יוצאי מדינות דרום אמריקה, ויתרת ה-20% מגיעים מצרפת, ארה"ב, שוויץ ומדינות אחרות.

השג שיא או פספוס?

נתון מפתיע לא פחות חושף כי 40% מכלל העולים החדשים הגיעו לחריש במהלך שנת 2022 (שטרם הסתיימה). נתון גבוה זה מסתדר עם הנתונים הכלליים המשקפים עלייה חדה במספר העולים שהגיעו לישראל. במחצית הראשונה של 2022 בלבד, עלו כ-60 אלף עולים לישראל. בשנת 2021 עלו לישראל 28 אלף עולים בלבד. השוואה לנתונים הארציים מסבירה מדוע עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ואחראית תחום הקליטה, מאמינה שחריש פספסה בגדול את גל העלייה מאוקראינה. "רוב העולים מאוקראינה שמגיעים לחריש הם אלו שיש להם משפחה פה. פגעה בנו מאוד העובדה שאין לנו דירות קלט, דירות שניתנות לעולה לשלושה חודשים בחינם ומאפשרות לעולים לסיים את תהליך הקליטה בארץ.

"ישנן ערים קולטות עלייה שבמסגרת תקציב למקרים מיוחדים פתחו עשרות דירות קלט מתוקצבות. לוד לדוגמה, השקיעה חצי מיליון שקלים בקליטת העלייה מאוקראינה. חריש לא השקיעה כלום. "מדובר בגל עלייה אדיר שקרוב בממדים שלו לגל העלייה הרוסית בשנות ה-90' והוא לא מגיע לחריש. מדובר בפספוס גדול מאוד. צר לי על זה".

המטרה: אינטגרציה מיטבית

בניגוד לדעתה של ינטוב, אלונה גבר-קרקליס, מנהלת מחלקת קליטת עלייה בעיריית חריש, מאמינה שקצב הקליטה של עולים חדשים בעיר הוא טוב, כמו גם היחס המספרי בין העולים החדשים לשאר האוכלוסייה, יחס שמאפשר להם להיקלט היטב בחברה הישראלית.

"המטרה והייעוד של המחלקה הם עידוד עלייה וקליטה מוצלחת של העולים ושילוב שלהם בקהילה הישראלית. יחס נמוך בין עולים לישראלים הוא בריא. אם רוצים להשתלב בחברה הישראלית לא מגיעים לעיר עם אחוז עולים חדשים גבוה יחסית. במקרה הזה לעולים לא תהיה אפשרות לדבר עברית עם השכנה או להסתדר לבד עם קניות בסופר".

האם שיעור העולים בחריש נמוך יחסית בהשוואה לערים אחרות?

"אני לא אומרת שאין עוד פוטנציאל, אבל כבר כיום אנחנו קולטים עלייה יותר מזיכרון יעקב, יקנעם, קרית אתא ולוד. ב-2015 היינו מקום 138 בקליטת עולים במדד עיר קולטת עלייה, וכיום אנחנו מקום 32".

"אנחנו רוצים לשמור על אותו יחס פחות או יותר, לא רוצים להגיע ל-50% עולים בעיר. בדרך כלל בערים עם אחוז עולים גבוה, כמו נצרת עילית לדוגמה, אין אינטגרציה בריאה בין עולים וישראלים".

"קיבלנו הרבה פניות מעולים מאוקראינה ורוסיה – אבל מי שלא מתאים לו להגיע לחריש, אני בחיים לא אשכנע אותו להגיע לכאן. יש כאלה שרוצים לחזור לאוקראינה אחרי שלושה חודשים ולכן מגורים בנתניה או חיפה, בהן יש דירות להשכרה לטווח קצר, יכולים להתאים להם יותר. גם מערכת החינוך בחריש לא מתאימה לקליטה של ילדים לזמן קצר, היות והיא קולטת כל הזמן תלמידים חדשים".

להשיג מידע מיוטיוב

גבר-קרקליס מספרת על כלל הפעילויות בהן משקיעה המחלקה על מנת למשוך עולים נוספים לעיר החדשה של ישראל: "אנחנו משתתפים בירידי עלייה בחו"ל, נמצאים בקשר עם כל הגורמים הרלוונטיים בארץ ובחו"ל, משיקים קמפיין שיווקי, יש לנו שת"פ עם גופי תקשורת בחו"ל ובארץ, ואתר העירייה מפורסם בשפות נוספות. רק לאחרונה קיבלתי שיחה מנציגת הסוכנות היהודית, שסיפרה שביריד שהם ערכו בדרום אפריקה, כל מתעניין שלישי שאל על חריש. לחריש יש הרבה מה להציע לעולים".

ועם כל המאמצים שמופנים לשיווק חריש בחו"ל, מודה גבר-קרקליס שההמלצות מפה לאוזן הן בעלות משקל מכובד. "כבר היום בחריש גרים כמה בלוגרים בעלי שם בתקשורת מחוץ לארץ", היא מוסיפה.

אחת הבלוגריות המצליחות ביותר אליהן מתכוונת אלונה, היא דריה דולגינוב (35) תושבת שכונת מעו"ף בחריש. דולגינוב עלתה לארץ ממוסקבה לפני 10 שנים, ובשנתיים וחצי האחרונות היא מתגוררת בחריש.

אחרי הבלוג המצליח שלה, ישראלייף, שמספר על חוויות המגורים בישראל, עוקבים 98 אלף איש וסרטונים מוצלחים במיוחד זוכים למיליון וחצי צפיות.

50 אלף צפיות לחריש

לפני שנתיים העלתה דולגינוב סרטון על חריש שזכה ל-100 אלף צפיות. סרטון עדכני יותר על חריש, שעלה לבלוג לפני חודשיים בלבד, זכה כבר לכ-50 אלף צפיות. בסרטון מסבירה דולגינוב על העיר, המיקום שלה, היתרונות של חריש ולצידם, החסרונות. "אני נותנת את המידע שאנשים שרוצים לעלות לארץ – מחפשים", מסבירה דולגינוב.

"חריש מעניינת הרבה אנשים בחו"ל. אם אני משווה את חריש לעיר עם אותה כמות אוכלוסייה  -חריש מעניינת הרבה יותר ויש לסרטונים שלה הרבה יותר צפיות, בעיקר בגלל המחירים הטובים של דירות להשכרה וקנייה".

מה בעיקר מעניין את הפונים אלייך?

"המחסור בעבודה עוצר הרבה אנשים מלהגיע לכאן. כדי לעבוד צריך לצאת מהעיר ולצערי, בלי רכב אי אפשר להסתדר פה. עולים חדשים לא קונים תוך חודש-חודשיים אוטו וזה בעייתי. הם צריכים להשתמש בתחבורה ציבורית, אבל רבים מתלוננים עליה. היא לא מספיק טובה. אם יהיה פה אזור תעשייה זה ייתן דחיפה משמעותית לעולים להגיע לכאן.

"אנשים שמתעניינים בחריש מגלים שעדיף להם לגור בחדרה. יש שם תחב"צ, אפשר למצוא עבודה באיזור תעשיה, והכל נגיש שם במרחק הליכה".

דולגינוב מציינת כי רוב המתעניינים מרוסיה ואוקראינה בחריש  גם מציינים את חששם מאי נוחות במגורים בעיר עם הרבה דתיים. "העולים מרוסיה הם חילונים לחלוטין וקצת חוששים שיהיה להם פה לא נוח מהבחינה הזו. אני מסבירה שאין בעיה ומספרת שגרים פה גם דתיים וגם חילונים".

מארה"ב לחריש: לוקיישן מצויין במרכז הארץ

לינה זלבסקי (52) עלתה לארץ ממישיגן ארה"ב עם בעלה אלפרד (60) ועם אמה, סופיה מייזלס (85). השלושה עלו בעקבות הבן היחיד והנכד, מיטשל זלבסקי (25) שהגיע לביקור, התאהב בישראל ונשאר לגור בה. בני המשפחה מתגוררים בחצי השנה האחרונה בשכונות הפרחים ובצוותא ולדברי זלבסקי, את המידע הראשוני על העיר חריש, היא קיבלה מהבלוג של דריה.

"ביוטיוב מצאתי סרטון של דריה וראיתי שיש הרבה פוטנציאל לחריש. חיפשנו מקום שנעים לחיות בו והוא לא יקר מדי. לחריש יש לוקיישן מצוין במרכז הארץ, בין הבן שלנו שגר בהרצליה, לבין קרובי משפחה שיש לנו בקריית מוצקין".

לינה מצאה את הדירה בה היא מתגוררת בעזרת מתווכת והיא לומדת עברית באולפן פרטי עם ואוצ'ר ממשלתי. "לא הרבה מדברים אנגלית בחריש, אבל הרוסית שיש לי עוזרת. אנשים מתאמצים להבין אותי במכולת ואפילו מתקשרים לדובר רוסית או אנגלית. בכלל, האנשים בחריש הרבה יותר נדיבים מאנשים שהכרתי בארה"ב".

מה הקושי הכי גדול בחריש?

"אין לנו רכב פרטי ורוב משרדי הממשלה כמו משרד הפנים, משרד הקליטה וביטוח לאומי הם בחדרה. גם רופאים מומחים יש רק מחוץ לעיר, בפרדס חנה או אור עקיבא. העיר עוד לא מפותחת מספיק, התחבורה הציבורית חייבת להשתפר ובינתיים אין פה בכלל חיי לילה. כשהבן שלי מגיע לבקר משעמם לו פה – אין לו מה לעשות בחריש בגילו".

מהו היתרון המרכזי בחריש?

"זו עיר קטנה, חיים כמו משפחה ומכירים את השכנים. נסענו בקיץ לאוזבקיסטן והשכנים שמרו על החתולים שלנו. אני אוהבת שאנשים עוזרים אחד לשני בחריש ממש כמו משפחה".

בעקבות הבת והנכד

טניה נירודה (61) ברחה ממוראות המלחמה בדנייפר אוקראינה והגיעה ישירות לחריש, ביולי 2022. הבחירה בחריש היתה פשוטה, בתה ונכדה מתגוררים בעיר. השניים הגיעו חודשיים לפני טניה, גם הם, בעקבות קרובת משפחה שעברה לכאן.

טניה אינה לומדת באולפן, היא ברחה בחוסר כל מביתה ומאושרת שהצליחה למצוא עבודה מהר כל כך שתחלץ אותה מהמצוקה הכלכלית. היא מטפלת בסופיה מייזלס, אמה של לינה, ובזמנה הפנוי מטפלת בנכד.

גם טניה מתרגשת מהקהילתיות החזקה המורגשת בעיר ודמעות עולות בעיניה כשהיא נזכרת בימים הראשונים כאן. "האנשים כאן נדיבים מאוד וקיבלו אותנו בזרועות פתוחות, ניסו להבין מה חסר לנו ולעזור. זה מאוד מרגש. לא הכרתי כלל את ישראל, זו פעם ראשונה שלי פה. אני לא יכולה להשוות את חריש לערים אחרות, אבל אוהבת את העובדה שהכל חדש בעיר".

ומה צופן לה העתיד? לא ברור. ההחלטה אם להישאר בארץ או לחזור באוקראינה היא משאירה לבתה. היא תלך בעקבותיה, בדיוק כפי שעשתה משפחת זלבסקי, שעלתה בעקבות בנם.

עלייה בלי ירידה

גבר-קרקליס מסכמת: "האתגר מבחינתי הוא לא רק קליטה, כי אם קליטה מוצלחת. "כשהגעתי לתפקיד היתה עלייה וירידה, אנשים שעזבו את חריש והארץ. העולים לא קיבלו כלים  להתמודד עם הפרנסה, לא היה אולפן עברית בעיר ולא היתה לחלקם תחושה של בית. כיום אנחנו מספקים מעטפת רחבה כולל אולפן עברית בחריש (נפתח בדצמבר 2018) בו לומדים כיום כ-260 עולים חדשים ואולפן פרטי בעזרת ואוצ'ר, יש מגשרות שעוזרות להורים להבין את מערכת החינוך, יש עבודה משותפת בין מחלקת הקליטה למחלקות שפ"ח, חינוך ורווחה ויש דגש השנה על מתן כלים למציאת תעסוקה. אפשר לומר שבחריש העולים זוכים לאינטגרציה טובה ואחוז הירידה הוא פחות מ-2%  – זה המדד אחרי שנתיים ומדובר בנתונים טובים".

לקריאה נוספת: "לבנות ולהיבנות בה" – על שלושה עולים ואולפן אחד בחריש

בית קהילה לגיל השלישי; הדמייה: אדריכל רועי יצחקי

בית הקהילה לאזרחים ותיקים יוקם ברחוב אורן בשכונת החורש, והוא יהיה בית למגוון פעילויות האזרחים הוותיקים בחריש. המשנה לראש העיר: "עיר שלא מכבדת את יקיריה המבוגרים אין לה יכולת לגדל כראוי את בני הדור הצעיר"

העירייה הניחה השבוע את אבן הפינה להקמת בית קהילה לאזרחים ותיקים. שלב התכנון הסתיים, ובחודשים הקרובים מתוכננת להתחיל הבנייה. בית הקהילה לאזרחים ותיקים יוקם ברחוב אורן בשכונת החורש, והוא יהיה בית למגוון פעילויות האזרחים הוותיקים בחריש: פרויקט "בית קפה קהילתי", פעילויות "בית שמח", הרצאות, סדנאות, מפגשים חברתיים ועוד.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה עירונית של אזרחים ותיקים שמגיעים להשתקע בחריש בעקבות ילדיהם. המיקום הנבחר – צמוד לגנים ובית ספר וכן למרכז מסחרי – הוא אמירה עירונית: חריש היא עיר רב-גילית שמציבה את האזרחים הוותיקים במרכז החברה ולא דוחקת אותם לשוליים. על אף שרוב אוכלוסיית העיר צעירה וכמעט 50 אחוז מהתושבים הם ילדים ונוער בני פחות מ-18, העירייה משקיעה משאבים ורואה חשיבות יתרה בשירותים לגיל השלישי.

בית הקהילה לאזרחים ותיקים ישתרע על שטח של כ-270 מ"ר. יהיו בו שלושה אולמות פעילות בגודל של כ-40 מ"ר כל אחד, שניתן יהיה לחבר אותם לאולם אחד גדול על ידי קירות הזזה. נוסף על כך, מתוכננת במבנה מבואה גדולה (לובי) שתוכל לשמש חלל פעילות נוסף ומקום למפגשים חברתיים. צמוד למבנה תוקם חצר שתהיה מקושרת לגינה הציבורית הסמוכה. מבחוץ יעוצב המבנה בעיצוב אדריכלי מיוחד עם קיר משופע, ובכניסה קיר חיצוני במראה חמים עם קורות דמויות עץ.

המשנה לראש העיר עידית ינטוב: "הקמת מבנה קבע לציבור כל כך יקר וחשוב היא אבן דרך במסע שלי לפיתוח העיר. הקמת בית קבע לאוכלוסייה הוותיקה היא חשובה וקריטית לתושבים ולעתיד של כולנו. עיר שלא מכבדת את יקיריה המבוגרים אין לה יכולת לגדל כראוי את בני הדור הצעיר".

מנהלת היחידה לאזרחים ותיקים בעירייה, עו"ס אירית קסטן: "המבוגרים הם נכס חשוב לחריש ולמרחב העירוני שלנו, ובית הקהילה ישמש מקום שבו יוכלו ליהנות ממגוון פעילויות וגם מקום מפגש שבו יוכלו להמשיך להיות מעורבים ומשפיעים".

לקריאה נוספת: 'תור הזהב' של הגיל השלישי בחריש

היא נבחרה כמספר 2 של ראש העיר אבל לא מרגישה שהיא שותפה. הסכמים מהותיים בעיר נסגרו בלעדיה ולתחושתה היא מתנהלת כמו סיעת יחיד. עידית ינטוב, מודה בטעויות שביצעה אך מתכננת להכפיל את כוחה ולקדם את חריש כעיר ליברלית וחופשית. ויש לה ביקורת על הקואליציה: "עם הכוח האלקטורלי של החילונים במועצת העיר, היינו צריכים להשיג יותר"

בשבת האחרונה החל לפעול מיזם 'שבוס' בחריש והסיע תושבים אל חוף הקשתות בקיסריה, לנפוש וליהנות. על המיזם, שפועל זו השנה השנייה, אחראית המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, המזוהה פוליטית עם סיעת 'ישראל ביתנו' ויו"ר המפלגה אביגדור ליברמן.

ינטוב התמודדה ונבחרה בבחירות המוניציפאליות האחרונות כמספר 2 בסיעתו של יצחק קשת, ראש העיר, המזוהה עם הליכוד ועם בנימין נתניהו. "עד שקשת לא הציע לי להצטרף אליו, לא ראיתי בעצמי פוליטיקאית, אבל הדעות שלי היו מאוד ברורות והתמיכה שלי היתה תמיד מופנית למפלגת ישראל ביתנו. עם מינויו של ליברמן לשר אוצר, הנאמנות שלי קיבלה תגמול נאה בהחלטת הממשלה החדשה לחריש".

מעובדת מועצה לנציגת ציבור

ינטוב (47) מתגוררת עם משפחתה בחריש מזה שש שנים. היא עלתה לארץ מבלרוס לפני 30 שנים אך עדיין חשה לעיתים כעולה חדשה והיא מהססת כשהיא צריכה להתנסח בעברית. ההתחלה שלה כנציגת ציבור היתה "צולעת" בלשון המעטה. היא לא לקחה חלק בהסכמים הקואליציוניים שקשת חתם עם סיעות הליברלים, ש"ס והבית היהודי ולא היתה מעורבת כלל במהלכים הפוליטיים בשנתיים הראשונות של הקדנציה."כמספר 2 של יצחק הייתי כמו חשב מלווה, מורשית חתימה נוספת בלבד. לא הייתי מעורבת בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו", היא מודה.

בתכל'ס אחרי שנבחרתם, קשת כבר לא צריך אותך….

"נכון, אבל יש להודות שהיחס שלו אלי הוא טוב. באמת טוב. אני מקבלת יחס מועדף והדרישות שלי לא נופלות בין הכיסאות, אבל אני לא שותפה שלו".

"הדבר היחיד שקיבלתי כמספר 2 של ראש העיר הוא הסכם בינינו שמדבר מעט על קליטת עליה ועל הטיפול בוותיקים – שני נושאים שהכרתי בתפקידי הקודם כעובדת מועצה. אבל מה ידעתי אז? הייתי חדשה בפוליטיקה. אני בתהליך ארוך של למידה. אם הייתי קצת יותר מנוסה יכולתי למנוע טעויות בעיר".

תני דוגמה..

"לדוגמה, אישור התב"ר לבניית בית הספר בסביון-לוטם. אם הייתי יודעת שייעודו ייקבע מבלי לשאול אותי והוא יהפוך לבית ספר על-אזורי לא הייתי מצביעה בעדו ומבקשת לדון בנושא לפני שזה בכלל עולה להצבעה. למרות שכעובדת מועצה לשעבר ידעתי איך עובדת המערכת הביורוקרטית, לקח לי זמן ללמוד לייצג את התושבים".

לגנות את ההתנהגות בקבלת השבת

דווקא על רקע ההתחלה המגומגמת, ניתן להבחין בשינוי בולט: בשנתיים האחרונות החלה ינטוב להשמיע את קולה, ליזום מהלכים לטובת הציבור החילוני ולעמוד מאחורי החזון אליו היא שואפת: למצב את חריש כעיר ליברלית וחופשית, המאפשרת לכל אחד לחיות את חייו מבלי להפריע לאחר. כך לדוגמה, בינואר 2020 היא ניצבה לראשונה כאופוזיציה לקשת ומחתה יחד עם הקהילה הרוסית בעיר נגד ביקורו של הרב הראשי לישראל בחריש, הרב יצחק יוסף, שהתבטא בגזענות נגדם.

גם קבלת השבת ההמונית שאירעה לאחרונה במסגרתה המפגינים חסמו מכוניות נוסעות בשכונת בצוותא – לא עברה ללא גינוי שלה. "גועל נפש של התנהגות, אני חושבת שראש העיר צריך היה לגנות את זה. לפני שנים אני הותקפתי בשכונת בן גוריון באופקים, בשבת. נערים חרדים קפצו מתחת לגלגלים שלי והתחילו לזעזע את הרכב. זה היה מאוד מפחיד. אני לא רוצה שזה יקרה בחריש שלי. העיר שלי היא לא כזאת".

להיטיב עם הציבור החילוני

כאמור, ינטוב מזוהה בעיר עם מיזמים חילוניים וכאלה המשוייכים לציבור הרוסי ביניהם: חגיגת הנובי גוד, כולל הצבת עץ אשוח במתנ"ס, תחבורה ציבורית בשבת 'שבוס', עידוד פתיחת עסקים בשבת, והצבעות במליאה מתואמות עם הליברלים, שמיטיבות עם הציבור החילוני בחריש.

דוגמה נוספת: במליאה האחרונה הצביעה ינטוב נגד הקצאת שלושה בתי כנסת לקהילות שהרבנים העומדים בראשן, חתמו על מכתב השולל את פתיחת הקאנטרי בשבת.

בעקבות ההצבעה הזו אחד מתושבי העיר הכתיר אותך כ"מלכת החילונים"

"כן. הוא התכוון לבקר אותי אבל אני בהחלט התגאיתי בתואר. הפתעתי את הבוחרים. היו אנשים שלפני הבחירות קראו לי "חילונית המחמד של קשת". אף אחד לא האמין שאני אעמוד על העקרונות שלי, שאני הולכת לייצג את הציבור שלי".

"מי שנמצא איתי הוא שותף מלא"

למרות הפעילות האינטנסיבית מגלה ינטוב, לא אחת, שהיא נותרת מחוץ לעניינים. כך לדוגמה קרה עם "חוק השבת", אחד החוקים המהותיים ביותר שנחתמו בקדנציה הנוכחית.

"גיליתי שיש הסכם שנחתם בלילה, בלעדי. הליברלים והבית היהודי ישבו בלילה וסיכמו ביניהם סיכומים. לצערי, המרכז המסחרי של בצוותא לא נכנס לשם והוא אינו נפתח בשבת – הפסד אדיר לעיר, איך לא נלחמו על זה?

"זה מכעיס ומרגיז שהתייחסו אלי כאל חותמת גומי. אמרתי להם רגע, בואו נדבר. תשאלו אותי, גם אני חברת מועצה במליאה הזו. גם לי יש זכות דיבור".

את הצבעת בסופו של יום בעד חוק השבת.

"נכון, לא רציתי לטרפד אותו, אבל הצבעתי רק אחרי שהצלחתי להוסיף להסכם את פתיחת עסקי המזון בפארק המרכזי העתידי ואת פתיחת הסופר-פארם בשבת, שנתיים אחרי שהחל לפעול בעיר. זו היתה דרישה שלי מול קשת".

חוק השבת לא היה המקרה היחיד בו שתי הסיעות הגדולות סיכמו ביניהן את הנדרש ויידעו אותה בדיעבד. "אני לא שותפה ולכן קשה לי פי כמה וכמה יותר להשיג את מה שאני משיגה", מדגישה ינטוב. "אני מתנהלת כסיעת יחיד וכל מה שאני משיגה זה דרך שבירת הכללים, לא דרך שותפות או בדרך טבעית".

בשנתיים האחרונות ייצרה לעצמה ינטוב "מטבחון" שמסייע לה בכל המהלכים הפוליטיים והיוזמות. השם הבולט במטבחון הוא טל לוי, תושב העיר המשמש כיד ימינה.

"לפני כל פוסט שאני מעלה אני מתייעצת איתו הוא שותף מלא", אומרת ינטוב ומסבירה כי ניסיונה הכושל להפוך לשותפה של קשת, עזר לה להבין את חשיבותו של לוי. "אני לא רוצה לעשות את אותן הטעויות. מי שנמצא איתי הוא שותף מלא".

הפספוס של חריש: העלייה מאוקראינה

ינטוב גאה בכל אחד מהפרויקטים שקידמה בצורה עצמאית בעיר. לתפישתה, השפעתה המכרעת ביותר הוא בשינוי תדמית העיר.

"במגזר הרוסי חריש כבר לא נתפסת כחרדית, אלא כעיר עם קהילה רוסית גדולה. אני מתראיינת באופן קבוע ובתדירות מאוד גבוהה בטלוויזיה בערוץ 9 ומופיעה הרבה גם ברדיו. כשאני מסתובבת אנשים מזהים את הפרצוף שלי, מצביעים עלי ואומרים "חריש". זה לא שאני מרגישה סלבריטי, הם לא מזהים אותי בשם שלי אבל הפרצוף שלי מזוהה עם חריש".

האם ההופעות שלך תרמו להתחזקות מספר העולים בעיר?

"הקהילה הרוסית גדלה אבל לא בקצב דומה לשאר האוכלוסייה בעיר. אני מאוד מצטערת שחריש פספסה את העלייה מאוקראינה. מדובר בגל עליה אדיר שקרוב בממדים שלו לגל העלייה הרוסית בשנות התשעים והוא לא מגיע לחריש. צר לי על זה".

מדוע?

"מה שמאוד פגע בנו הוא שאין לנו דירות קלט, המשמשות את העולים למגורים בשלושה חודשים ראשונים ללא תשלום. "ישנן ערים שהן קולטות עליה ויש להן עשרות דירות קלט מתוקצבות על ידי העיריות. לוד לדוגמה, השקיעה חצי מיליון שקל בקליטת העלייה מאוקראינה, ומה חריש השקיעה? כלום.

"יש בעיר מאות דירות פנויות שמיועדות להשכרה לטווח ארוך. פניתי ליו"ר ועדת הכספים וניסיתי לקדם הזדמנות נדירה לעיר, תוכנית שהגה טל לוי והיא משמרת לקבלנים, כמו דונה ושפיר, את הטבת המס עבור השכרה לטווח ארוך ומתגמלת אותם עבור התקופה בה הדירה ניתנת חינם לעולים. לצערי, הממשלה התפרקה והתוכנית לא התקדמה".

"היינו צריכים להשיג יותר"

ינטוב מודעת להצלחות ולטעויות שלה גם יחד. אלה גם אלה מחזקות את רצונה להתמודד על מקום במועצת חריש 2023. היא מקווה לרוץ עצמאית כיו"ר סיעת ישראל ביתנו ומאמינה שרשימה בראשותה תזכה ליותר ממנדט אחד.

"אני רוצה להישאר במליאה כדי לקדם את חריש ואני רוצה יותר כוח. אני רוצה שהציבור החילוני ידע שאני משיגה דברים, אני הוכחתי זאת".

ריצה נפרדת לא תפגע בכוח החילוני, לא תפגע בליברלים?

"הליברלים הם לא שותפים שלי. עם זאת, אני תומכת בכל יוזמה של הליברלים שהיא טובה לציבור החילוני. זה לא תמיד עובד כך במקרה ההפוך. ישנן יוזמות שלי שלא זוכות לתמיכה".

כיצד להערכתך תיראה חריש אחרי הבחירות המוניציפאליות הבאות?

"אני לא יכולה לומר שאני מאוד אופטימית. ברור לי שתהיה נציגות של האוכלוסייה הדתית-חרדית במועצה, ויתכן מאוד שתהיה נציגות גם של הקהילה הרדיקלית. זה מפחיד אותי".

דווקא בשל החששות מפני הרכב המליאה בבחירות הבאות שופטת ינטוב את המליאה הנוכחית לחומרה: "אני חושבת שהתפקוד של המליאה הנוכחית הוא סביר – לא יותר מזה. להערכתי אין לנו מספיק "ביצים", ועם הכוח האלקטורלי של החילונים במועצת העיר, היינו צריכים להשיג יותר".

לקריאה נוספת: יו"ר הליברלים: "הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו"

חבר המועצה גיל פישר הצביע אתמול לראשונה מאז בחירתו, נגד הקצאת בתי כנסת לשלוש קהילות בעיר. זוהי גם הצבעתו האחרונה. פישר עוזב את תפקידו לאחר 4 שנות פעילות ומכוון זרקור לתפקוד הקואליציה, ליחסי חרדים-חילונים בחריש ול"פספוס" של חברי המועצה שעשוי היה לשכך מתחים ולעצב את המרחב הציבורי בעיר. ראיון פרידה

בישיבת המליאה שהתקיימה אמש (רביעי) הצביעו לראשונה ארבעה מחברי הקואליציה נגד הצעה שהעלתה עיריית חריש להקצאת מבנים לבתי כנסיות. שני גרינברג, פרח קוזחי וגיל פישר מסיעת 'הליברלים' יחד עם עידית ינטוב מסיעת 'ישראל ביתנו' הצביעו נגד ההצעה להקצות שלושה מבני ציבור שישמשו כבתי כנסת לקהילות 'ראשית תבואתו' 'בדי הארון' ו'לב חריש' בראשות הרבנים יצחק אלגביש, טוביה בלייכר ואריאל אליהו בהתאמה.

הצבעת הנגד שמונעת מקהילות אלה קבלת מבנה ציבורי לתפילות, היא מענה של חברי המועצה החילונים ל-26 הרבנים שחתומים על מכתב שפורסם בשבוע שעבר, וקרא לחברי המועצה לפעול נגד פתיחת הקאנטרי בשבת ושמירה על קדושת השבת במרחב הציבורי.

"מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי"

הצבעת הנגד עצרה (זמנית) את הקצאת המבנים אך העלתה מחדש לשטח את המתח הטמון בעיר בין החרדים לחילונים. גיל פישר, חבר המועצה מטעם סיעת הליברלים, הצביע כאמור "נגד"  לראשונה בחייו כנציג ציבור בחריש, אך גם לאחרונה.

היתה זו הישיבה האחרונה עבור חבר המועצה שהתפטר מתפקידו לאחר ארבע שנות פעילות.

פישר עוזב עם משפחתו לקנדה למשך שנתיים, בעקבות הצעה שקיבלה אשתו, ד"ר יעל פישר, לעבודה בבית חולים בטורונטו. בני הזוג וילדיהם מתכננים לחזור לחריש בתום ההתנסות החדשה. "המטרה היא בהחלט לחזור לעיר ולגור בדירה שהתאמנו לעצמנו", אומר פישר ומוסיף. "אני מאוד אוהב את העיר הזו".

מה אתה אוהב בחריש?

"אני חושב שחריש היא עיר מיוחדת, לכל אחד יש את התרומה שלו לעיר. מצד שני בגלל שזו עיר בהקמה כל אחד מנסה לתפוס נתח גם מהצד חילוני וגם מהצד החרדי אבל בסך הכל זו עיר מדהימה".

"לפני שש שנים כשרק עברנו לגור פה, הכרתי את כולם בפנים, בשמות, וזה לא שינה אם למישהו יש כיפה או לא. אבל גם היום הקרבות בפייסבוק לא מורגשים במרחב הציבורי. קובע מי הבנאדם שיושב מולך".

איך הגישה הזו שירתה אותך כנציג ציבור החילונים במועצה?

"אני חושב שהיא מאוד שירתה. כל חברי המועצה הבינו ומבינים את הצרכים של האוכלוסייה בחריש, גם אם היא לא נמנית על קהל הבוחרים שלו. הליברלים אף פעם לא יצאו בעבר נגד הקצאת בתי כנסת או מקוואות כי אנחנו מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי אך כאשר ראינו שהמנהיגים הדתיים קוראים עלינו תיגר, וממשיכים להתריס נגדנו ונגד העירייה חשבנו שלא מגיע להם בית כנסת.

"אין מקום לקיצונים באף צד. עלינו לקבל את האמצע ולהרחיק את הקיצוניות ולכן התנגדנו רק למנהיגים הקיצוניים שהלכו יותר מדי לצד הפוליטי מעבר למה שהם היו אמורים ללכת".

קואליציה בלי קיצונים

פישר עסק במהלך הקדנציה בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה והוא נחשב לחבר המועצה "הירוק" בחריש. הוא מאמין שבעזרת עבודה נכונה סיעת הליברלים יכולה אף להרחיב ולחזק את כוחה בבחירות הבאה ומציין בגאווה כי הסיעה עמדה בכל הבטחותיה לבוחר.

במבט לאחור, הוא מאמין שהחוזקה המרכזית של סיעת הליברלים ועבודתה למען הציבור החילוני בעיר החלה כבר עם חתימת החוזה הקואליציוני שזכה לתגובות חיוביות בקרב תומכי הסיעה: "תושבים אמרו לי: "שמע, עם ההסכם הקואליציוני הזה אתה יכול לשבת רגל על רגל בחמש השנים הקרובות ואנשים ישתחוו בפנייך. אנשים לא האמינו שההסכם הקואליציוני יתפוס בפועל".

ומה קורה בתכל'ס? אין בלגאן כעת עם תנאי המכרז של הקאנטרי?

"אין שום בלגאן. בהסכם הקואליציוני כתוב בפירוש שהקאנטרי יפתח בשבת והוא ייפתח כי אין ברירה אחרת. כי אם לא, לא תהיה עמידה בהסכם המחייב הזה. זה הסכם שהגענו אליו בהסכמה".

עיריית חריש הוציאה הבהרה שמפעיל שלא מתחייב לפתוח בשבת, רשאי להתמודד במכרז

"בכנס שעיריית חריש ערכה ליזמים היא אמרה בפירוש 'אנחנו מחויבים לליברלים'. גם אם זה לא היה בהסכם, אני לא רואה יזם שהיה נכנס להרפתקה כזו בלי פעילות בשבת".

עד אתמול, עבדתם יחד עם המפלגות האחרות כיחידה אחת בקואליציה – איך אתה מעריך את תפקוד הקואליציה?

"לא לחינם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הסתכל עלינו כשביקר בחריש וביקש מאיתנו להתחייב לנהל את המדינה. אני מניח שהוא אמר את זה בסוג של צחוק, אבל עצם זה שהצלחנו להגיע להבנות בחוק השבת, זה השג. אין בקואליציה את הקיצונים בחבורה. ברור שיש הבדלי השקפות, אני לא חולק עם נציג ש"ס את אותן הדעות".

מה לדעתך הפספוס המרכזי של הליברלים והקואליציה במהלך הקדנציה הזו?

"היה שלב שרצינו לקחת את ההסכם על השבת ולנסות להגיע להסכמים אחרים כמו הסכמי רעש, צופרים, תחבורה ציבורית בשבת, סגירת כבישים, כל מה שמעסיק את המרחב העירוני כמו השלט של הקריה החרדית, שעלה לדיון הציבורי בעיר.

"לא עשינו את זה. נורא רצינו להגיע להבנות ואולי זה עוד יקרה, אבל זה פספוס כי אני מאמין שאנחנו קואליציה שיכולה להגיע להסכמות חשובות בנושאים האלה".

האם השלט 'קריה חרדית' מפריע לך?

"בוודאי. אין לי בעיה שהם יסגרו את המתחם בשבת – זה שלהם – הם גרים שם, אבל השלט מפריע לי. הוא במרחב העירוני וכמו שאני לא אתלה במרחב הציבורי תמונה של אישה ערומה גם הם צריכים לשמור על המרחב הציבורי. הם תלו את השלט מתוך מטרה ברורה להרגיז ולהתריס".

הממשלה התפרקה ובקרוב יתקיימו בחירות חמישיות לכנסת. בנוסף, בעוד כשנה וקצת יתקיימו גם בחירות מקומיות בחריש. איזו עיר אתה חושב שתמצא פה עם החזרה שלך?

"אני מצפה שהעניינים יירגעו. באבני חן היה סוג של ריב בין החילונים לחרדים ועכשיו הוא עבר לשכונת בצוותא. אני מצפה שבעוד שנתיים כל אחד יבין את מקומו. גם הדתיים, גם החילונים וגם החרדים. כל אחד יבין את משקלו בעיר. וכל אחד יקבל את מה שמגיע לו".

האם ישנה חלוקה הוגנת של משאבים בעיר?

"אחד הדברים הראשונים שעשיתי עם כניסתי לתפקיד היה לבחון את התקציבים. רציתי לראות אם לחרדים או לחילונים יש יותר. לא ראיתי שמישהו קיבל יותר".

מהי החלוקה העדכנית למגזרים בעיר?

"למיטב ידיעתי החרדים מעט התחזקו על חשבון הדתיים הלאומיים, הם היו 7 אחוזים וכעת הם 12 אחוזים. החילונים נשארו כפי שהם היו בסביבות ה-55-50 אחוזים.

תנו לחממה ולהרמוניה להימשך

פישר חוזר ומזכיר את תקוותו שחריש תמשיך ותשגשג: "אני מאוד מקווה למצוא עם חזרתי את אותה עיר שאני רואה עכשיו ואני מאוד אוהב, אבל כשהרוחות בה רגועות. כשהחילונים בשכונת בצוותא ימשיכו עם האירועים שלהם ובלי ההתנגשויות עם החרדים. כרגע זה קורה עם 'תולדות אהרן' שהיא קבוצה יותר קיצונית. אני מקווה שבשלב מסוים גם הם יתמתנו".

אתה באמת מתכוון לכך? תולדות אהרן יתמתנו?

"אני מבין שזה לא יקרה. אבל אם אני זוכר נכון הרב שלהם פסק שחריש לא תהיה כבר העיר שלהם ואני מקווה שהחיכוך איתם יירגע עם הזמן. אני רוצה שקיצונים משני הצדדים יתמתנו על מנת שכל אחד יוכל לחיות את חייו בשלום".

מסר לחילונים בעיר?

"תגידו מה הצרכים שלכם. אל תסתכלו על מה שהאחרים קיבלו אלא בדקו לאן אתם שואפים ולאן אתם מכוונים, ותשמרו על העיר שלי. לא הייתי מחליף את חריש בעיר אחרת, גם אם היו לי 4 מיליון שקלים לא הייתי עובר לקיסריה. אני אוהב את חריש אבל הרוחות צריכות להירגע".

איך שומרים על העיר?

"צריך לחיות פה, להבין את הצרכים של האחר, של השכן מלמעלה, מלמטה ולידך. כשאתה שם קריוקי תבין שזה מפריע לשכן ממול ותוריד שניים שלושה דציבלים. לגרום לעיר הזה לשמור על תחושת האיחוד ועל המצב בו כולם חברים של כולם. לגרום לחממה ולהרמוניה להימשך. ברור לי שההכרות האינטימית כשהיינו 4,000 איש לא יכולה להימשך כשאנחנו 40 אלף אבל עדיין צריך לעשות מאמץ".

למעלה מ-200 משתתפים חגגו במסיבת הגאווה שארגנו חברי קהילת 'חריש גאה' ומתקיימת זו השנה השנייה ברציפות. רכזת הקהילה סקרה בדבריה את הפעילות לקידום חברי הלהט"ב בעיר: "כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים". סגנית ראש העיר: "בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה"

אירוע הגאווה של הקהילה הלהט"בית בחריש. צילומים: דן פטילון

אמש (חמישי) התקיימה בעיר מסיבת הגאווה של הקהילה הלהט"בית המקומית. למעלה מ-200 משתתפים לקחו חלק באירוע הצנוע שמתקיים זו השנה השנייה בחריש. את האירוע הפיקו חברי הקהילה 'חריש גאה' בתקציב זעום שנאסף מכספי תרומות. האירוע נשא אופי משפחתי וכלל צילום מגנטים, איפור פנים לילדים, ארטיקים והופעות של מתנדבים מבין חברי הקהילה הלהט"בית. בין המופיעים: שני טוריאל, נאור לביא, די ג'י ריידון, דיג'י בילי קרוס ויאיר גרינברג.

כ-6,000 שקלים בלבד הצליחו לגייס חברי הקהילה לטובת הפקת האירוע, זאת לצד, שיתופי פעולה עם אמנים ומתנדבים שפעלו ללא עלות ובהתנדבות. עיריית חריש לא נטלה חלק רשמי באירוע ולא הקצתה עבורו תקציב. עם זאת, מציינת מעיין גלעד, מנהלת קהילת 'חריש גאה' שהחלה לעבוד השנה גם כרכזת הקהילה הגאה בעיריית חריש, כי הרשות קידמה את הפקת האירוע באמצעות הקצאת במה, מהנדס חשמל וגידור האירוע.

חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית ללהט"ב

השבוע גם פרסמה עיריית חריש בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, סקר מיפוי צרכים בנושא אוכלוסיית הלהט"ב שנועד לכלל תושבי העיר. "אני שמחה לבשר על התקדמות הלכה למעשה המתבטאת בסקר צרכים המופץ בימים אלו ומיועד לכל תושבי חריש", ציינה גלעד בנאום שנשאה אתמול מעל במת אירוע הגאווה. "מטרתו לברר מהם צרכי הקהילה הגאה וכיצד ניתן לקדם צרכים אלה. כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים".

עוד הוסיפה גלעד בדבריה: "ובאשר לאלה שכבר חיים כאן, השנה נולדו לנו פה בחריש תינוקות למשפחות גאות, חגגנו עוד ועוד אהבות ואירוסין, יציאות מהארון בחיבוק ותמיכה מלאה מחברי הקהילה. וכשמדברים על חריש בהקשר הלהט"בי מזכירים קהילה חזקה, כפי שצפיתי בשנה שעברה מעל במה זו. מה רב האושר להיווכח שכך בדיוק קורה. צוות ההפקה באירוע הוא ב-99% כוחות מקומיים שפועלים למען קידום הקהילה בעיר. אני מודה לכל החברים שבלעדיהם האירוע לא היה מתקיים".

גלעד סיכמה את דבריה בברכה: "אני רוצה לברך את הקהילה הגאה בחריש ובכל מקום, בביטחון, בשוויון זכויות מלא, בשגשוג ובהצלחה ובמילות התפילה של רבי שלמה קרליבך: "שלא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד"".

"עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה"

שני גרינברג, סגנית ראש העיר נשאה גם היא דברים: "מרגש לעמוד כאן. זו השנה השנייה של האירוע הכי משמעותי בעיר. נכון, יש אירועים גדולים ומפוארים ממנו. אבל האירוע הזה הוא הכי משמעותי, כי הוא מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש.

"עיר שיש בה קהילה גאה שיכולה לחגוג את קיומה היא עיר סובלנית. עיר שחוגגים בה את חודש הגאווה היא עיר ליברלית. אבל עיר לא נולדת כעיר סובלנית וליברלית. היא נעשית כזאת. כל מי שבחר ובחרה להיות כאן היום, בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה".

גרינברג הוסיפה והדגישה בדבריה את מחויבות העירייה לסייע לחברי הקהילה הגאה: "יש מועצות שבהן ראש המועצה קורא לתושבים הגאים שלו להט"ביסטאן, ועיריות שמונעות קיומם של אירועי גאווה. לשמחתנו, אנחנו במקום אחר לגמרי. אנחנו רואים זאת כחלק מתפקידנו לסייע לתושבות ולתושבים הגאים שלנו, ולייצר סביבה מקבלת שבתוכה יוכלו לחיות חיים בטוחים, לגדל משפחות, ולהרגיש שמתייחסים אליהם באופן שווה. עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה, וזה תהליך מבורך ומשמח, שנמצא רק בתחילתו, ויש לנו עוד דרך לעשות".

 "אף אחד לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך"

המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, שיתפה בתחושותיה כעולה חדשה, בודדה ומנוכרת ואמרה: "אני זוכרת את התחושה שלא מקבלים אותך כי את שונה, כי את לא חלק מהנוף הרגיל של המקום. מהמקום הזה אני באה לכאן.

"אף אחד ואף אחת לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך. לא היום ולא בעתיד. זה המסר שבאתי לחזק. וזה המסר עליו אלחם בכל כוחותיי. אמשיך לעבוד יחד עם חבריי, כדי שכל אחת ואחד ירגיש שייך, אהוב ונחוץ. זו העיר חריש בעיניי, זו מדינת ישראל. הזכות להיות אתה, ולהיות את, ולהיות חלק מהפסיפס הצבעוני של החיים".

האם הקהילה הגאה חשה שייכות לעיר? תשובה מוסמכת תהיה ככל הנראה רק בסיכום תוצאות סקר מיפוי העמדות בעיר, אולם יניר יהודה, חבר הקהילה ופעיל בארגון האירוע, המתגורר כשנה בעיר משתף שהוא חש בנוח בעיר. "אני אוהב את חריש", הוא מצהיר.

לדבריו יש בחריש "מיעוט קטן שיוצא נגד הקהילה" והוא מזכיר את הפרסומים על מסיבת הגאווה, שנתלו בלוחות המודעות ברחבי העיר, ונתלשו תוך זמן קצר, כמו גם את מעט הפוסטים הביקורתיים כנגד הקהילה שפורסמו בשבועות שקדמו לאירוע, ואת הפשקוויל שהתריע כנגד האירוע וטען כי עשרות אוטובוסים עם חרדים יגיעו לשבש את האירוע. הפשקוויל, אגב, נבדק על ידי המשטרה שהפגינה נוכחות גבוהה באירוע.

יהודה השתתף לראשונה בחייו באירוע הגאווה הראשון בחריש בשנה שעברה. "אני פחות מתחבר למצעדים ולפרובוקטיביות", הוא מסביר. לפני מספר חודשים החל יהודה לקחת חלק בהתנדבות בארגון האירוע. "חשוב לתרום ולתת מעצמך מה שאתה יכול", הוא אומר ומקווה לדבריו שהאירוע בחריש יעלה את המודעות לקהילה שחיה פה. "יש פה קהילה לא קטנה. רואים הרבה דגלים כשמסתובבים בעיר". לצד זאת הוא מדגיש: "חשוב לומר שכיוונו לאירוע משפחתי צנוע גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת הלך רוח. זו עיר של משפחות וקהילות ולא באנו לעצבן אף אחד אלא רק להגיד שאנחנו גם חלק מהעיר, ושלא ינסו להוציא אותנו החוצה".

פתרון לבני הנוער הגאה בעיר

בשיחה עם 'חריש סיטי' מסכמת גלעד את האירוע אתמול ואת השנה המשמעותית של הקהילה הגאה בחריש: "העובדה שהשנה לראשונה יש לנו תקציב מהמשרד לשוויון חברתי להעצמת הקהילה ואני יכולה לעשות איתו שינוי משמעותי ומהותי עבור הקהילה – זו ברכה עצומה והתקדמות. בעיר מעורבת כמו חריש יש הרבה משוכות לעבור ולכן העשייה הזו נחשבת יותר מכל הערים בסביבה", מציינת גלעד המשמשת כרכזת הקהילה הגאה גם בבנימינה וגבעת עדה.

"כרכזת אני רואה את הקלות היחסית בה העניינים מתנהלים בבנימינה וגבעת עדה וזה מחדד לי יותר ויותר את העובדה עד כמה האירוע בחריש אינו מובן מאליו.

"אנו עושים פעילות למען הקהילה הגאה שנועדה להעצים קהילה מוחלשת. היא לא מכוונת לעשות דווקא לשום קהילה אחרת, וככל שיקדימו ויבינו זאת אנשים, יצמחו הבנה ושקט בין התושבים בעיר".

מה את מאחלת לחברי הקהילה לשנה הבאה?

"לצערי כספי הקול הקורא שהגיעו לחריש מהמשרד לשיוויון חברתי מראש אינם מיועדים לבני נוער. אני מקבלת דיווחים על בסיס חודשי על בני נוער מחריש שעוסקים בזנות. נוער שוליים שלא ניתן לו שום מענה מחד ומנגד, אותו נוער לא מאפשר למבוגרים שלנו לעזור לו. יש לנו תקציב והוא מבורך וטוב, אבל אין לנו מנדט מהמשרד לשיוויון חברתי להשקיע אותו במקום שבאמת צריך את זה. זה מציב אותי במקום לא פשוט. הידיים שלי כבולות.

"בערים בהן יש איגי (ארגון נוער גאה) – הנוער שם פורח. למה שהנוער בחריש לא יפרח? אני מקווה שנמצא פתרון מהיר גם לנוער בחריש".