מנצחים את הסטטיסטיקה: סודות ההצלחה של עסקים חלוצים בעיר
מהו סוד ההצלחה של ארבעה עסקים חלוצים שפועלים בעיר מתחילת דרכה ובמה הם שונים מעסקים אחרים? הבעלים של דנגורי בורגר בר, סבתא עוגיה, סופר-סטור ודי-סטור בשיחה גלויה על ההתמודדות עם הקשיים בעיר ועל התפישה העסקית שעוזרת להם לראות רחוק ולשאוף קדימה
בשבוע שעבר פרסם אופק בוארון, הבעלים של פיצריש, הפיצריה הראשונה שנפתחה בחריש, הודעה על סגירת העסק. "אנחנו מתקשים לכתוב את זה ועדיין מנסים לעכל שזה אכן נכון. כואב לנו מאוד אבל בחרנו לסגור את המקום האהוב עלינו", כתב בוארון והודה לחוג הלקוחות הנאמן שמלווה את העסק משנת 2017 ועד היום.
"עדכנו אותי שפיצריש סוגרים ואני יכול להגיד שהרגשתי כמו דקירה בבטן", אומר אליאור שרון, הבעלים של הקונדיטוריה "סבתא עוגיה". אליאור ויעל אשתו שייכים לגרעין המייסדים של העסקים בעיר. השניים פתחו את העסק במרץ 2018 במרכז עמית. “היינו העסק השלישי בעיר, אחרי סופר-סטור ופיצריש", נזכר אליאור.
זהירות: סכנת סגירה
על פי נתוני העירייה המעודכנים למרץ 2023 בחריש פועלים 248 עסקים במתחמי המסחר השונים. במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר 69 עסקים חדשים אך במקביל 37 עסקים נסגרו.
"סכנת הסגירה בעיר לא שונה מהסטטיסטיקה הכלל ארצית בנושא. 3 מתוך 4 עסקים יסגרו", מדגיש אליאור.
גם יואב דנגורי הבעלים של דנגורי בורגר בר, אחד ממוסדות האוכל והוותיקים בעיר שפועל משנת 2018, מתייחס לנושא: “לשמוע על עסקים בעיר שנסגרו, לא משנה אם זו פיצה או חנות בגדים זה עצוב מאד. זה לא רק עסק שנסגר. זה פרויקט שלם של משפחה שהשקיעה המון. אישית, אנחנו לא חוששים מסגירה, אנחנו עם ראייה רחוקה קדימה ויש לנו תוכניות לעתיד. אנחנו תולים תקוות בהתפתחות העיר והפוטנציאל שקיים".
נראה שהחרישאים התרגלו לקצב התכוף של פתיחות עסקים וסגירתם, אך בגם בנוף הזה, ישנם מספר עסקים שבולטים מעל כולם – בזכות הזמן הממושך שהם פועלים, היציבות שהם משדרים וחוג הלקוחות הנאמן שהם הצליחו לבנות. מה הופך עסק מן השורה לעסק מצליח?
הערך הראשון במעלה
פיני מיכאלי הקים את סופר-סטור הסופרמרקט הראשון בחריש בשנת 2017 בדרך ארץ. חמש שנים לאחר מכן, השיק סניף שני ברחוב גפן. מצבת העובדים צמחה מ-4 עובדים ל-14 בשני הסניפים, כולם תושבי העיר.
מיכאלי מצהיר ללא היסוס כי סוד ההצלחה שלו הוא השירות. “הצוות שלנו מעניק לכל לקוח שנכנס לחנות מענה מיידי ומסביר פנים. זהו ערך ראשון במעלה כדי לקיים עסק ולגרום לו להתפתח ולצמוח.
"כמובן שיש פרמטרים נוספים כמו סדר וניקיון, מבצעים טובים והיצע סחורה מגוון, אך שירות מצוין הוא זה שמחזיר את הלקוחות לחנות. עם שירות טוב אפשר לנצח הכול, זהו המפתח להצלחה".
מיכאלי מציין שמאז החל לפעול סופר סטור נפתחו מספר מרכולים בעיר והתחרות גברה. אך לדבריו, היקף העסקים והצמיחה שלו לא הושפעו מכך והוא מייחס את המשך הפעילות העסקית לשירות שהוא מספק: "הכול מתחיל ונגמר בשירות ללקוח, מעבר למחירים ומבצעים. לקוח מרוצה יחזור בעיקר בשל השירות הטוב שקיבל".
"ריצה למרחקים ארוכים"
לתפישתו של מיכאלי אחת מנקודות החוזקה שלו היא היכולת להתאים את הסחורה למגוון הרחב של האוכלוסייה המקומית. “בהשוואה לסופרמרקטים אחרים יש לי יתרון גדול מכיוון שאני מחזיק מוצרים בכשרויות המתאימות גם לחילוני וגם לחרדי וזה משהו שאין בחריש כיום. בעיר מעורבת כמו חריש זו חובה לדעתי".
דור גרמזי, שותפו של דנגורי בבורגר בר, מציין כי לתפישתו סוד ההצלחה הוא התמדה. "בעלי עסקים מתייאשים אחרי שנה, האיכות יורדת והשירות יורד, המחירים עולים ומתפשרים על חומרי גלם וכדומה. מלכתחילה הקו המנחה שלנו כבעלי העסק הזה היה שאנחנו לא מתפשרים על הדברים החשובים, לא על חומרי גלם, לא על שירות ולא על איכות".
דנגורי: “אני רוצה להוסיף פרספקטיבה נוספת בעניין סוד ההצלחה שלנו והיא ההבנה שפתיחת עסק היא ריצה למרחקים ארוכים. לא קוצרים את הפירות על ההתחלה ויש צורך להמציא את עצמך כל יום מחדש".
אליאור מציין רכיב נוסף חשוב: עקביות. "מתחילת הדרך ועד היום שעות הפתיחה שלנו לא השתנו. ביום הפתיחה כשעמדתי בחנות בשש בבוקר, היו בעיר 5,000 תושבים, ומאז ועד היום הדלת נפתחת בשש בבוקר. יש כאן עסקים שפותחים וסוגרים בשעות שנוחות להם. העסק עצמו הרבה יותר גדול מהבעלים שלו. עסק הוא נותן שירות".
הוא גם מתייחס לתחרות המתעצמת בעיר. "אני נמצא בתחום הכי תחרותי בחריש. 8 מאפיות פזורות בעיר, לא כולל בתי מאפה שנמצאים בתוך הסופרמרקטים. אבל אם אתה תייצר אלטרנטיבה טובה יותר מזו שיש במקום אחר, אז יבואו אלייך".
כדוגמה, הוא מציג את החלה שמותאמת לתפישתו לתושבי העיר. "החלות שלנו גדולות יותר מאחרות ב-20 אחוזים ונמכרות במחיר הכי זול בארץ ביחס למשקל שלהן. הציבור הדתי בעיר יודע להעריך את החלה הזו".
מול תחרות מתגברת מתמודד גם דרור גביש, הבעלים של חנות הסלולר די-סנטר במרכז עמית, גם הוא פתח את העסק בשנת 2017. בדומה למיכאלי, מדגיש גם גביש ללא היסוס כי סוד ההצלחה הוא בשירות.
"עיקר ההתמקדות שלי היא במתן שירות טוב, איכותי ומקצועי וזה המפתח להצלחת כל עסק. המחירים לא רלוונטיים. לא מעניין אם אני יקר יותר או זול יותר. השורה התחתונה היא שהלקוחות חוזרים אלי שוב ושוב".
"יש פה טראפיק"
אליאור מציין את הברור מאליו כי מעבר לשירות המוקפד, איכות המוצר היא שמושכת אליו את הקהל, גם מחוץ לעיר. "מגיעים אלי מערים אחרות בגלל המוצרים שאני מוכר. לא נכנסים לכאן "על הדרך". הקונים "על הדרך" הם פחות מ-10%”.
ואכן התנועה של "על הדרך" בחריש היא נמוכה מאוד. על פי נתוני עיריית חריש 70% מכוח העבודה עוזב את חריש בשעות הבוקר לטובת עבודה בערים אחרות וחוזר רק בשעות אחה"צ- ערב. תופעת היוממים משפיעה משמעותית על תנועת הקונים בעיר.
מיכאלי: "בשעות הבוקר התנועה בעיר דלילה מאד עד לא קיימת. אם היה כאן איזור תעשיה אז המצב היה שונה. תושב שיוצא לעבודה בבוקר וחוזר בערב, מבצע כבר את הקניות שלו ליד העבודה. הוא יודע שכבר בקושי תהיה לו חניה והוא מבקש לחסוך את זה לעצמו. המזל שלי הוא שאני עובד עם רוב המעונות והגנים בעיר כך שאני פחות מושפע".
דנגורי צופה פני עתיד: "המחשבה צריכה להיות לטווח הרחוק, בעוד 4-3 שנים יהיה כאן יותר מסודר, אנשים יעבדו באזורי התעשיה בעיר, יהיו יותר חניות. צריך סבלנות. צריך להבין שהכל פה עדיין בהתפתחות ובצמיחה ובסופו של דבר גם כח הקנייה יצמח".
אליאור לא רואה קושי בעובדה שהתנועה בעיר דלילה. "בין 17:00-14:00 יש לי כניסה מתונה יותר לחנות בהשוואה לשעות הבוקר, וזה בסדר. נכון, אם היו פה אזורי תעשיה אז הייתה גם תנועה מבחוץ והטראפיק היה עולה אבל אי אפשר להאשים כל הזמן את הסביבה. יש פה עיר, יש פה תושבים, יש ילדים ובתי ספר – משמע יש פה טראפיק. לא טראפיק מושלם ואידיאלי, אבל טראפיק".
מ-4,000 תושבים ל-40 אלף
ומה לגבי פעילות העירייה ותרומתה לפיתוח העסקים בעיר? מיכאלי: "אני יכול להעיד כשפתחתי את החנות הראשונה, אגף הרישוי די קירטע ולקח המון זמן עד שקיבלתי את רישיון העסק. בפתיחת הסניף השני קיבלתי את רישיון העסק שלי ללא שום עיכובים. האגף התפתח והשתפר מאד".
מיכאלי מזכיר לטובה גם את האירועים שמארגנת העירייה בשדרה: "האירועים מבורכים ומגדילים את חשיפת בתי העסק ללקוחות פוטנציאלים. אני הצעתי לעירייה לארגן אירועים דומים גם במתחמי הקניות בעיר".
גביש: "אני פחות מסתמך על העירייה. אני מסתדר לבד ולא נעזר בהם יותר מדי מעבר לשירות הבסיסי שבעלי עסק נדרשים לו. אני יכול לומר שהייתה אוזן קשבת כשהצטרכתי אותם. צריך להבין גם שהחנות שלי לא נמצאת על דרך ארץ, בה המיקוד של העירייה גדול יותר.
"כשפתחתי את החנות אמרתי לעצמי שכרגע יש בעיר כ-4,000 תושבים אז אני אקח את זה יום ביומו. העיר מתקדמת ומתפתחת, תושבים עוזבים ותושבים חדשים מגיעים. אבל דבר אחד ברור, בעלי עסקים שרוצים להצליח צריכים לתת שירות טוב ומוצר טוב".
"הצנטרום של צפון השרון"
"בסופו של דבר", אומר גרמזי, “עסקים שלא מצליחים מאשימים את כל העולם, את העירייה, את דו"חות החניה וכדומה. הגישה שלנו היא פחות מאשימה, אנחנו מחפשים פתרונות. אנחנו לא נשב בחיבוק ידיים ונלין על זה שלקחו לנו את החניה. לא. אנחנו נמצא פתרונות ורעיונות חדשים ונקבל את העובדה שיש מצב קיים ועם זה אנחנו צריכים לעבוד".
עם זאת, דנגורי חושב שדבר ראשון והכרחי שצריך לקרות בעתיד הקרוב הוא הקמת איגוד עסקים חזק בעיר. "זה חסר כאן וזה ייתן מענה רוחבי על המון דברים וקשיים שצצים אצל בעלי העסקים, ואיגוד חזק שישמיע את קולו יוכל לתת מענה לדברים האלו. ליווי עסקי מקצועי לעסקים חדשים יביא ערך מוסף, ימנע סגירה של עסקים קיימים, או לחלופין ימנע פתיחת עסק כזה או אחר בדרך של הכוונה והדרכות".
אליאור מסכם: "העירייה עושה בארבע השנים האחרונות בדרך ארץ יותר ממה שעשו אי פעם אך לדעתי, קידום העסקים האמיתי שבו צריכה העירייה להתמקד הוא למשוך אנשים מבחוץ שיהוו כוח קנייה לטווח הארוך. לארגן ירידים שונים שישימו את חריש על המפה ויגדירו אותה כצנטרום של צפון השרון. לדעתי העירייה לא פועלת נכון בעניין הזה, אבל זו בחירה שלה".
לקריאה נוספת: קהילה מצמיחה עסקים: לשפר את יכולת ההישרדות של העסקים בעיר בשנה הראשונה
