כיצד תיראה חריש בעוד 20 שנים? תוכנית המתאר החדשה של חריש אושרה להפקדה והיא כוללת את הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, ושילוב שטחי מסחר בשטחי ציבור ומוסדות ציבור, במטרה לייצר הכנסות לקופה הציבורית

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה-חריש, בראשות יו"ר הוועדה מושיק גולדשטיין ובהשתתפות ראש העיר יצחק קשת, אישרה להפקדה את תוכנית המתאר לעיר חריש.

העבודה על תוכנית המתאר העירונית התבצעה בשיתוף הציבור במטרה למצב את חריש כעיר מרכזית, עם מנועי צמיחה כלכליים, זהות קהילתית מגוונת ושירותים נגישים לכלל התושבים.

תוכנית מתאר מתכללת תכנון עירוני בראייה קדימה לעשרים ושלושים שנים, בהתייחס לכל הסוגיות הנדרשות, בינוי, תחבורה, תעסוקה, שמירה על הטבע וכדומה. תוכנית מתאר אינה יורדת לפרטים אלא קובעת מתחמי תכנון ומגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון. עם זאת, חשיבותה ביכולתה להתוות את הדרך, ומכוחה ניתן להוציא תוכניות תב"ע מפורטות יותר.

במסגרת התוכנית שאושרה מתוכננת לקום בשכונת מעו"ף קריית בריאות הכוללת בית חולים ואקדמיה לאנשי הרפואה. בסמוך למתחם זה מתוכננים מגורים ייחודיים המתאימים לסטודנטים ולסגל הרפואי.

תוספת קומות לבניינים נמוכים

עוגן משמעותי נוסף בתוכנית הוא ציפוף מארג המגורים בחריש, שנבנתה בצפיפות נמוכה ומשופעת בבנייני מגורים לא גבוהים. על פי התוכנית, כ-2,000 יחידות מגורים יתווספו לשטח הקיים בחריש, כאשר שליש מתוכן (כ-750 יחידות) יתווספו במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם גמלא הוותיק.

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

שאר יחידות הדיור יתווספו במסגרת עיבוי פרויקטים קיימים. שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר בוועדה לתכנון ובינוי חריש מסביר כי הכוונה היא לבנייני המגורים הנמוכים בעיר בני 5-4 קומות בלבד. "התוכנית מקנה זכויות לבעלי הדירות בבניינים אלו להוסיף קומות נוספות. זה לא בדיוק תמ"א 38 – כי בחריש אין צורך לחזק את הבניינים, אבל המשמעות דומה".

קומת מסעדות בהיכל התרבות

עיבוי וציפוף העיר מתייחס גם לשטחים המסחריים המניבים הכנסה לקופת העירייה. התוכנית מאשרת הוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים ופותחת אפשרות חדשה לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

"עדיין לא מיצינו את הקיים, אבל התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית", מסביר קליין.

בנוסף, תוכנית המתאר מחזקת את שימורו של הפארק העירוני והחיבור לטבע ומתייחסת לסוגיות התחבורה לטווח רחוק וביניהן מערכת הסעה המונית כמטרונית ורכבת קלה.

קליין מתייחס לאישור התוכנית, שתוכננה במהלך מספר חודשים בלבד, כאל השג משמעותי. "ישנן ערים רבות ותיקות שמתנהלות ללא תוכנית מתאר, בגבעתיים אישרו לאחרונה תוכנית מתאר לאחר שמונה שנות עבודה.

"אני חושב שזה יפה מאוד שרק סיימנו לבנות את העיר ואנחנו כבר חושבים קדימה לעשרים שלושים השנים הבאות.

"החשיבות של הכנת תוכנית מתאר היא ביכולתה לאפשר לנו לייצר תב"עות (תוכניות בינוי עיר) מבלי להזדקק לאישורה של הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית שתוקם בחריש עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת, תוכל לפעול בצורה עצמאית".

תרומה משמעותית של תושבי חריש לתוכנית

עשרות מתושבי חריש לקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור להכנת התוכנית ותרמו תרומה נכבדת לתוצאה הסופית, כך לדברי קליין.

"שיתוף הציבור היה מאוד משמעותי. חברת D.M.R שעבדה על תוכנית המתאר ציינה כי התושבים שינו את החשיבה לצוות התכנון ובעקבות זה נכנסו שינויים לתוכנית. עוד הם ציינו כי היה זה שיתוף הציבור הכי משמעותי שהיה להם, ומדובר בחברה בעלת ניסיון רב בתהליכים מסוג זה".

יו"ר הוועדה המיוחדת מושיק גולדשטיין ברך על אישור התוכנית והודה לראש העיר יצחק קשת,  מועצת העיר חריש, משרד השיכון וכל המתכננים. הוא ציין כי הוועדה תמשיך לפעול ולתכנן את חריש כמרכז משמעותי בשרון הצפוני וכעיר מרכזית המספקת מענה ופתרונות דיור למשפחות  צעירות.

ראש העיר יצחק קשת ציין כי תוכנית המתאר אושרה בשעה טובה לאחר עבודה מאומצת. "זהו פרויקט היסטורי לדורות הבאים שייהנו מפירות העבודה המאומצת. התוצאה מתכללת את כל שיתופי הפעולה שיביאו לחריש איכות חיים מיטבית".

לקריאה נוספת: חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

מתכנני הרובע החדש 'חריש דרום' מעריכים שהוא יהיה אורבני יותר ותוסס יותר בהשוואה לשכונות הקיימות בעיר, בזכות המודל החדש-ישן על פיו תוכנן. הצצה ראשונה לתוכנית הבינוי של הרובע החדש של חריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בראשות מושיק גולדשטיין, אימצה בחודש האחרון תוכנית בינוי מנחה למתן היתרי בנייה לרובע חריש דרום. תוכנית הבינוי שאומצה על ידי הוועדה, אינה מחייבת, אך היא מציבה עקרונות מנחים ליזמים לבנייה של הרובע החדש בהתאם לתפישה עירונית חדשה, שמקדם משרד הבינוי והשיכון.

המודל: עירוב שימושים

רובע חריש דרום תוכנן על ידי משרד האדריכלים יחיאל ועפר קורין בהתאם לתפישת עירוב שימושים. מראה הרובע ייבדל משמעותית משאר חמש השכונות הקיימות בעיר, שנבנו בעשור האחרון.

"התכנון של חריש דרום הוא מתקדם, מדובר למעשה בשתי וערב של רחובות", מסביר סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש שלמה קליין. "התכנון הכי מתקדם היום חוזר למעשה אחורה בזמן, ודומה לתכנון הישן של ערים מלפני 2,000 שנה. חריש דרום שונה משאר השכונות בחריש, שלא תוכננו בהתאם לתפישה זו".

מבט ראשון במפות התכנון מגלה שהרובע משתרע בין שני מוקדי טבע עיקריים, נחל נרבתא ממזרח ותל זאבים במערב. בין שניהם קיימת שדרה ירוקה להליכה ונסיעה שחוצה את הרובע ממזרח למערב.

במבט שני, מתגלים ריבועים ריבועים "בלוקים" על המפה. כבישים ישרים כסרגל מקשרים ביניהם בשיטת שתי וערב וכל בלוק הוא ייחודי ואינו הומוגני אלא כולל עירוב של בניינים. חלקם נמוכים בבנייה מרקמית, חלקם מתנשאים לגובה וביניהם מוסדות ציבור ושטחים ירוקים – והכל באותה יחידת שטח.

"רחובות בקנה מידה אנושי יותר"

גם לעין בלתי מיומנת, הסדר המובנה במפת הרובע בולט ומעיד על התמצאות קלה, בדומה לערים בינלאומיות רבות. קחו לדוגמה את מנהטן, שבנוייה בצורה של שתי וערב, אי אפשר להתבלבל בה ולא ללכת לאיבוד. כך גם בחריש דרום.

הרובע מחובר לשכונות בצוותא והפרחים באמצעות שלושה נתיבים, המרכזי בהם הוא שדרת ההגשמה והשניים הנוספים הם רחוב קהילה (בצוותא)  ורחוב יסמין (הפרחים). מדרום לרובע החדש ייסלל בעתיד גם כביש הגישה הדרומי של העיר.

למרות החיבור הרציף והטבעי לשדרת ההגשמה הרחבה, לדברי אדריכל יחיאל קורין, שתכנן את חריש דרום כמו גם את שכונת בצוותא, "נעשה ניסיון לתכנן רחובות בקנה מידה אנושי יותר".

"מתוכננים רחובות שיש בחלקם תנועה חד סטרית כדי לא להגיע למרחבים ענקיים לא מנוצלים כמו שיש בשדרת דרך ארץ. יש רחוב אחד שממשיך את שדרת ההגשמה, אבל הצרנו אותו עד כמה שניתן בהתחשב בעובדה שהוא ישמש נתיב תחבורה ציבורית בעתיד וישמש ככניסה החדשה לישוב".

עירוניות טובה כמו פעם

הצצה מעמיקה יותר לתכנון הבלוקים מגלה, שבנייני המגורים בחריש דרום כוללים מגוון רחב של טיפוסי בנייה. לא יהיו צמודי קרקע בשכונה החדשה, אם כי הבניינים המזרחיים ביותר, הסמוכים לשכונת בצוותא יהיו נמוכים יחסית. שאר טיפוסי הבניינים ינועו בין בנייה מרקמית (6-5 קומות) בניינים של 10-8 קומות ומגדלים (24-20 קומות). בניינים של תעשייה קלה ותעסוקה בלבד יתנשאו לגובה של 6-5 קומות.

על פי התוכנית ייבנו בחריש דרום כ-1,650 יחידות דיור, וכ-20% מתוכן יהיו יחידות דיור קטנות. לכלל הדירות יוצמדו מחסנים וחניות אולם בשונה משכונות חריש הקיימות, החניה במרבית המגרשים תהיה תת קרקעית אם כי באחוזים משתנים. בחלקם רק 50% מהחניה תהיה תת-קרקעית ובאחרים 90% וגם 100%. גם מבני הציבור ייבנו עם חניה תת קרקעית.

קורין: "תכנון חריש דרום מתבסס על עקרונות של ערים שאימצנו אותם כעקרונות טובים בעיר מודרנית. התכנון שונה מכל הרובעים הקיימים בחריש בזה שיש לו כמה עקרונות אורבניים מובהקים כמו יצירה של רשת מלאה וצפופה של הולכי רגל ורכב – מה שמאפיין ערים טובות. בחריש דרום התושבים לא יצטרכו לנסוע ברחובות אינסופיים ולחפש את הפנייה שמאלה, אלא ייהנו מהתמצאות טובה, אוריינטציה פשוטה.

"כיום כל הבינויים החדשים בארץ מתוכננים באותו סגנון של ערים אירופאיות עם אורבניות טובה וגריד פשוט. אנחנו לא ממציאים שום דבר, אלא מעריכים ומאמצים עקרונות ותיקים בתכנון ערים עם הסתכלות עדכנית לבעיות עכשוויות, כמו תעסוקה ותחבורה. מתאימים את העקרונות האלה לטכנולוגיה של היום".

מאפיינים של עיר מודרנית

אחד המאפיינים של ערים מודרניות טובות הוא רחובות תוססים מלאי עניין ותחבורה ציבורית נגישה למרכז העירוני. קורין מאמין שתכנון חריש דרום יקדם אורבניות טובה יותר בהשוואה לשכונות הקיימות.

"אני לא מאמין שחריש דרום יהיה כמו שכונה במרכז תל אביב, אבל תהיה לו יותר אורבניות הנובעת מאינטנסיביות של עירוב שימושים. באותו תא שטח יהיו גם משרדים, גם מסחר, גם תעשייה, גם מגורים וגם שטחי ציבור. העירוב הוא אחד המאפיינים של עיר נכונה וטובה לחיים מודרניים", הוא מסביר.

עיקרון נוסף שתורם למגוון ולהתמצאות בשכונה גם יחד הוא בנייה מגוונת, בניינים נמוכים ייבנו לצד מגדלים גבוהים. בנוסף, מתוכננים גם בניינים שישלבו תעסוקה, תעשייה ומגורים באותו בניין, מספר קומות של תעסוקה ומעליהם מגורים. "עירוב אנכי מאפיין עיר נכונה וטובה. אני לא יודע איך היזמים יבנו בפועל, אבל התכנון לכל הפחות מאפשר מגוון גדול מאוד", מדגיש קורין ומציין כי כל השכונות החדשות ברחבי הארץ בכפר סבא ובערים נוספות, נבנות בהתאם לעקרונות דומים.

בלי תעשייה כבדה

קליין מדגיש כי חריש דרום תיבנה בדומה לשכונות מודרניות רבות בארץ: "כל אשדוד החדשה נבנתה בהתאם לאותם עקרונות, זה התכנון החדש, מאוד מסודר, מאוד פשוט ומאוד מגוון", הוא מדגיש.

כיצד יעבוד העירוב של מגורים ותעשייה גם יחד וכיצד מבטיחים איכות חיים לתושבים?

"כפי שזה עובד בערים אחרות. העיר שמובילה את עירוב השימושים היא תל אביב. עם זאת, בחריש לא תהיה תעשיה כבדה, רק תעשייה עתירת ידע או תעשיה קלה לא מזהמת ולא מרעישה כמו דפוס או נגריות", מסביר קליין.

תחת אותה הגדרה לעירוב שימושים הדרים בכפיפה אחת, באותו "בלוק" ולעיתים אף באותו בניין, משולבים גם שטחי ציבור ומוסדות חינוך (שטחים חומים).

"בתי הספר מפוזרים בתוך הבלוקים המעורבים. אין איזור בתי ספר, אזור מגורים ואזור תעסוקה. גם כיום זה קיים בחריש אבל לא בצורה מובהקת, כמו אצלנו בתכנון", מדגיש קורין. עם זאת, הוא מציין כי קיים חריג אחד בתוכנית, קריית חינוך גדולה בצד המזרחי בסמוך לנחל נרבתא ללימודי סביבה וטבע, שנבנית כיחידה עצמאית.

חווית הליכה ברחוב

קורין מדגיש אלמנט תכנוני משמעותי נוסף ברובע, והוא מערכת השצ"פים (שטחי ציבור ירוקים פתוחים), שתוכננה על דופן הרחוב.

"אין שצ"פ פנימי נסתר מעיני הולכי הרגל. אין שטח ירוק פנימי שקשה להגיע אליו או שהוא קניינם רק של כמה תושבים. הוא נמצא על הרחוב, הוא  פתוח, נגיש וחשוף לכל – זה עוד יתרון היות ומערכת השטחים הירוקים היא חלק ממערכת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. כשאתה הולך ברחוב אתה עובר חוויית הליכה, עובר בין כל השימושים השונים ברחוב אחד", מסביר קורין.

עושר החוויה של השיטוט ברחוב נובע גם מהצפיפות הגבוהה יחסית של הבנייה בהשוואה לשאר השכונות בעיר. למרות הצפיפות (14.5 יח"ד לדונם) קורין מעריך שתושבי הרובע יחושו תחושת מרחב וחופש.

התכנון מפצה על הצפיפות

"ישנן הרבה שכונות שנבנו ובהתחלה חשבו שהן חריגות וצפופות ואחר כך פתאום ערך הנדל"ן עלה בהן עד אין סוף והביקוש אליהן גבר. כך זה עובד בשכונות שהתכנון בהן טוב ומעניק לתושבים תחושה של מרחב ורווחה.

"בחריש דרום ישנם אזורים עם זכויות בנייה מוגברות אבל חשוב לזכור שמדובר ברובע שנבנה בשיטה אורבנית חדשה מתוך מגמה שהתעסוקה תהיה קרובה לבית, שיהיו שם משרדים ואזורי תעסוקה שיספקו לתושבי העיר עבודה קרוב לבית, מבלי לעמוד כל בוקר בפקקים. זה ייעל להם את החיים ויתרום לאיכות חייהם. בנוסף, זהו רובע שהביטוי הפיסי שלו יאפשר חיי קהילה יותר טובים, יעודד קשרים חברתיים בין אנשים והשתייכות למקום".

כך או אחרת, מסכם קורין בתקווה ש"היזמים יבנו את הרובע כמו בתוכניות ולא יעשו מזה משהו אחר".

לקריאה נוספת: תוכנית רובע "חריש דרום" הופקדה

שיווק המגרשים למסחר ותעסוקה בשכונת מעו"ף ה"סיטי של העיר" נכשל בפעם השלישית מאז שווק המכרז לראשונה בשנת 2018. יש מי שמאמין שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש: "אזור המסחר והתעסוקה בחריש תוכנן הפוך. במקום שיהיה על כביש 6, בסמוך לכביש 65 או לתחנת רכבת עתידית, מישהו מיקם אותו בטעות גורלית בצד המזרחי של חריש". יוסי גולדמן: "המצב טעון שיפור, אך אנחנו ׳על זה׳"

החודש פורסמו תוצאותיו של מכרז של רשות מקרקעי ישראל, לשיווק מגרשים בשכונת מעו"ף בחריש וגם הפעם, כמו במספר נסיונות בעבר, המכרז נסגר ללא זוכים. ארבעה מגרשים בשני מתחמים, המקיפים את מתחם המגורים של דונה, הוצעו למכרז. למתחם אחד כלל לא הוגשו הצעות, ומכרז אחר נכשל טכנית.

בשלוש השנים האחרונות, מאז 2018 ועד היום, פורסמו שלושה מכרזים פומביים להגשת הצעות להקמת מבני מסחר ומשרדים במעו"ף וכולם נכשלו עד כה. המיקומים המוצעים התחלפו, בוצע גם ניסיון לכרוך במכרז אחד שיווק מתחמי מגורים עם שטחי התעסוקה, אך כל המכרזים, ללא יוצא מן הכלל, נכשלו.

"שכונת מעו"ף היא החמצן של חריש"

"שכונת מעו"ף היא שכונת החמצן של חריש, העיר זקוקה לכל מ"ר של תעסוקה. בפעימה הראשונה היה קשה לשווק את הקרקעות, הפעם אנחנו נחושים לעשות זאת, כי העיר חייבת חמצן כלכלי", ציין יעקב נתניהו, מנכ"ל הרשות לשעבר במפגש עם תושבים שהתקיים במאי 2020. למרות הדברים הנחרצים, גם בניסיון האחרון, המכרז נסגר ללא מציעים. שלוש שנים מאז החלו הניסיונות להביא לעיר מקורות תעסוקה ונדל"ן מניב ארנונה מסחרית ברור לכל, שישנו צורך בשינוי הגישה או השיטה של שיווק שטחי המסחר, אך עם זאת לא ברור האם ובאיזה אופן היא תיושם.

טעות גורלית: אזור המסחר בחריש תוכנן הפוך

בחודש האחרון התייחס קשת מפורשות לנושא ואמר ביחס להארכת המנדט של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש כי "בשנתיים הנוספות של פעילותה תעסוק הוועדה המיוחדת לתו"ב בעיקר בקידום השינויים הנדרשים בתכניות הבינוי על מנת לאפשר את הצלחת השיווקים בתחום התעסוקה והתעשייה".

מה יאפשר את הצלחת השיווקים? תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי-בן שחר ציין בראיון לחריש סיטי, שפורסם בשנת 2018, מהם לדעתו הדרכים לקידום שטחי המסחר בעיר. כיום, שלוש שנים אחרי, הוא בוחן את מצב הנדל"ן המניב בעיר ומאמין לתפישתו שהכתובת היתה על הקיר.

בן שחר מאמין כי חריש, בראש וראשונה, סובלת מבעיה של מיקום: "חריש לא קרובה לשום מקום. היא אינה קרובה לחיפה או למטרופולין תל אביב, לשדה תעופה, נמל או לפעילות כלכלית משמעותית אחרת שיכולה להקרין עליה. היתרון היחסי היחידי שיש לחריש הוא הקירבה לכביש 6, אך במצב הנוכחי היא רק רואה את הכביש ואינה מחוברת אליו, במילים אחרות, אין לה כל יתרון מיקומי במרחב".

עוד הוא מציין כי אין שום הגיון בהפיכת שכונת מעו"ף, השכונה המזרחית, לשכונה המסחר והעסקים בעיר. "למישהו התהפכה המפה", פוסק בן שחר. "אזור המסחר בחריש תוכנן הפוך. במקום שיהיה על כביש 6, בסמוך לכביש 65 או לתחנת רכבת עתידית, מישהו מיקם אותו בטעות גורלית בצד המזרחי של חריש. אין סיכוי שפירמה כלשהי תרצה לשבת שם". פוסק בן שחר ומוסיף: "מעבר לכך חריש לא נהנית מהטבות כמו יקנעם שזוכה לאזור עדיפות לאומית גם כיום כשברשותה כ-400 אלף מ"ר של משרדים".

עוגנים לאומיים משמעותיים

הפתרון לדברי בן שחר ברור: "יש לחבר את חריש באופן מיידי לכביש 6, לתכנן רכבת עם תחנה בתוך העיר עם עדיפות לתחנה שתשרת את אזור התעשיה העתידי שלה. יש לייצר אסטרטגיה כלכלית לחריש ולחשוב ברמה הלאומית איזו פעילות לאומית יש להעביר לחריש". אפשרות נוספת אותה מציין בן שחר היא להעניק לחריש אזור עדיפות לאומית א'.

"כך או כך, הסיכוי שבחריש יהיה נדל"ן מניב כמו בקיסריה, חדרה או נתניה, לא קיים בעשור הקרוב. המדינה תצטרך להמשיך ולממן את חריש במהלך העשור הקרוב לפחות כדי שהעיר תמשיך להיות מאוזנת", הוא פוסק.

ואם היה נדרש לכך, מה היה מייעץ לגורמי התכנון לעשות עם שכונת המעו"ף? "מישהו טעה ויצר כתמים סגולים (מגרשים לייעוד תעשיה, תעסוקה ומסחר) במפות חריש. לא יקרה כלום אם המדינה תחזור בה ותחזיר את הצבעים הסגולים הללו לצבעם המקורי – שטחים ירוקים – טבע, גם אם מדובר בלב העיר, הרי מגורים בלאו הכי יש מספיק בחריש".

דרושים 700 אלף מ"ר של נדל"ן מניב

הצלחת השיווק של שטחי התעסוקה והמסחר בשכונת מעו"ף וברובע חריש דרום, ששיווק השטחים בו יחל בחודשים הקרובים – אינה מותרות. היא צורך בסיסי ביכולתה של העירייה לספק לתושביה שירותים חיוניים.

דו"ח 'דיור מואץ וחוסן מוניציפאלי' של משרד הפנים שהתפרסם באוקטובר 2020 חזה ירידה חדה של 65% בתקציב השירותים העירוני שיינתן לתושבי חריש, בטווח של חמש שנים. הסיבות: גידול מואץ של 300% במספר התושבים והכנסות מועטות מדי משטחי מסחר ותעשייה.

חריש, כעיר שקולטת אוכלוסיה חדשה כל הזמן, חייבת לייצר לעצמה מקורות הכנסה עצמאיים ולא להסתמך אך ורק על תקציב ממשלתי. נדל"ן מניב הכנסות לעירייה הוא צורך חיוני לכל רשות, ועדיף נדל"ן בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות. כך לדוגמה, שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה.

על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית, צריכה לטפח במקביל 50 אלף מ”ר של משרדים או מסחר. חריש מתוכננת בשלב זה כעיר של כ-14,000 משקי בית (בשכונות הקיימות וב׳חריש דרום׳) ומכאן שהיא זקוקה ל-700,000 מ”ר של אזורי תעשייה ומסחר.

נראה כי לפחות על הנייר, חריש מספקת את השטח הנדרש להקמה ויזום נדל"ן מניב ברמה נאותה הנדרשת לאספקת שירותים לתושב (על פי תחשיב הכולל את השטחים לנדל"ן מניב בחריש דרום, שכונת מעו"ף, 7 מרכזים מסחריים שכונתיים, 3 קניונים עירוניים ושדרת המסחר בדרך ארץ). השאלה הדחופה יותר היא מה יעזור בהצלחת השיווקים של שטחים אלו ליזמים ומהו השינוי הנדרש להצלחת המכרזים?

חבר המועצה: "הצלחנו להוריד במעט את המחירים"

יוסי גולדמן חבר מועצת העיר מסביר מדוע לתפישתו נכשלו עד כה המכרזים וכיצד, למרות הכל, הוא נותר אופטימי ביחס לנושא: "אני מודה חד משמעית כי מצבה הנוכחי של העיר בכל הקשור לשטחי תעסוקה, טעון שיפור. בסופו של דבר זהו עתידה הכלכלי של העיר ובפרט עתיד שכונת מעו"ף, אך בשום שלב לא הזנחנו את הנושא ואנחנו 'על זה'.

"עלויות הפיתוח ותחשיבי עלות הקרקע שדרשו בשנים האחרונות משרד הבינוי והשיכון ורמ"י, היו מאוד גבוהים ונבעו בין היתר מניסיון של משרד הבינוי והשיכון להעמיס חריגות מהתקציב, שהמשרד סיפק בפיתוח אזורים אחרים בעיר, על קרקעות שטרם שווקו, קרי, דרך המכרזים לשטחי המסחר והתעשיה. לקח לפרויקטור שמינינו לקידום שטחי המסחר והתעשייה בעיר, כחצי שנה לעלות על הפער ולעבוד כדי לתקנו. התיקון הזה לבדו, כבר הפך את המגרשים לאטרקטיביים יותר".

גולדמן מוסיף ומסביר כי "במכרז האחרון ששוק במעו"ף, הצלחנו להוריד במעט את המחירים, ויתרה מזאת, העירייה פנתה באופן ישיר לגורמים יזמיים שונים כדי לעניינם לגשת למכרז. הקבוצה שהגיעה דרכנו ומעוניינת בהקמת מבנה מסחר ומשרדים, ניגשה למרכז והיתה זו טעות טכנית, ככל הנראה טעות סופר, שמנעה ממנה לזכות במכרז. נעשה כעת ניסיון להכשירו בכל זאת".

רשות מקרקעי ישראל מאשרת: "במכרז שהסתיים לאחרונה הוגשה הצעה שנפסלה מסיבות טכניות. אנו פועלים לפרסם את המכרז בשיווק חוזר".

ומה יקרה במידה והמהלך לא יצלח? גולדמן נשאר אופטימי ומציע פיתרון גם במקרה הזה: "במידה ולא יצלח המהלך, ברצוננו לפעול מול רמ"י כדי להפוך את הקרקעות לפטורות ממכרז ולבצע התמחרות של הצעות מחיר כשהגבוהה מביניהן זוכה. כפי שנעשה, להבדיל, בכונס נכסים. כמובן שבמקרה כזה, רמ"י תאלץ לוותר על הרווח לאחר למעלה משלוש שנים ושלושה נסיונות של שיווק שלא צלח".

ממשרד השיכון נמסר: ״משרד הבינוי והשיכון מבצע לאחר כל מכרז ניתוח של תוצאותיו בכדי להחליט על המשך ההליכים לשיווק מוצלח של האתר. לצערנו, חלה בעיה טכנית במכרז האחרון לשטחי מסחר ותעסוקה ולכן לא נקבע זוכה. בכל מקרה, בקרוב יצא מכרז חדש ואנו מזמינים את בעלי העניין להגיש מועמדות״.