מליאת הכנסת אישרה לשר האוצר להאריך את הכהונה של הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש בשלוש שנים.
בתחילת יולי אישרה מליאת הכנסת לשר האוצר, משה כחלון, להאריך את כהונתה של הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, בשלוש שנים נוספות. המשך הכהונה נדרש לאור תנופת הפיתוח של העיר העתידית המתוכננת כעוגן המרכזי של יישובי צפון השרון.
בארבע השנים האחרונות מכהן השר בדימוס, דוד מגן, בתפקיד היו"ר ולצידו מכהנים נציגי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לפיתוחה של חריש. העיר מתוכננת בהתאמה למשפחות צעירות, תוך הקפדה על חזות ויזואלית המשתלבת בנוף הטבעי של היישוב עם מוסדות ציבור, פארקים וגינות, שיקנו ליישוב אווירה כפרית וחיי קהילה תוססים.
הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, מופקדת על מרחב תכנון מיוחד בשטח של 6,500 דונם והחלה לפעול בשנת 2009, מכח סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה. הוועדה המיוחדת הנפיקה עד כה היתרי בנייה לכ-10,000 יחידות דיור, למעלה מ-60 פארקים, כ-20 מוסדות ציבור חדשים ומאות אלפי מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה. כמו כן, סיימה הוועדה את התכנון המפורט של חמש השכונות הראשונות בעיר, המיועדות לאכלוס הצפוי של 50,000 תושבים.
הסדר הפשרה
הארכת הכהונה של הוועדה, שפועלת בצו מיוחד כבר עשר שנים, היא פשרה מוסכמת שהציג ח"כ יואב קיש בין בקשת שר האוצר, להסתייגויות שהעלו חברי כנסת בדיונים מקדימים.
כך לדוגמה, ח"כ אחמד טיבי דרש להרחיב את הרכב הוועדה המיוחדת ולכלול בה גם נציגים מהוועדה המקומית של עירון. הסתייגות הציג גם דרור בוימל, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע: "ברגע שקמה לה ועדה מיוחדת, זה ברור שכבר אין לה אינטרס סביבתי ולכן אין שום הצדקה להאריך את קיומה בעוד חמש שנים".
כאמור, ח"כ קיש הציג לפני ההצבעה על החוק, מתווה מוסכם להורדת ההסתייגויות ולפיו הארכת הצו תהיה רק לתקופה של שלוש שנים ולא לחמש כפי שנקבע בקריאה ראשונה. בנוסף, החוק קבע כי בכל מקרה של הארכת תוקף הוועדה המיוחדת, זה ייעשה רק בהגדלת הוועדה בארבעה נציגים נוספים – שניים בעלי זכות הצבעה ועוד שני משקיפים. הנציגים שיתווספו יהיו מרשויות מקומיות סמוכות ועוד נציג מארגוני הסביבה.
ח"כ קיש: "ההצעה כפי שהובאה לוועדה להאריך את תוקף הוועדה המיוחדת בלי להתחשב ביישובים והכפרים מסביב, אכן לא הייתה נכונה. הצגנו כאן מתווה פשרה מאוזן שייתן ביטוי לרשויות הסמוכות ולירוקים".
העיר חריש הולכת ומתפתחת, מספר התושבים גדל בהתמדה, ומתוכנן להמשיך ולגדול. אך מה צופן לה העתיד מבחינת מקורות הכנסה? היכן ממוקמים שטחי הנדל"ן המניב בחריש, שמספקים לעיר הכנסות והאם הם מספיקים כדי לכלכל את צרכיה של האוכלוסייה העתידית?
מי שחורש בענייניה הכלכליים של חריש ובעתיד הצפוי לה, עשוי לחוש בעננה של דאגה מרחפת מעל גבעות העיר. תקציב המועצה כיום, עומד על 67 מיליון שקלים, ומתוכו רק חמישה מיליון מגיעים מכספי הארנונה של משלמי המיסים. התמיכה הממשלתית המוזרמת לעיר כיום אמורה לייצב אותה לשנים הקרובות, אך אם וכאשר ייסגר הברז, במידה שלא ייווצרו בעיר מקורות הכנסה נוספים, חריש תמצא עצמה במצב של גירעון שהולך וגדל.
תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי בן שחר, מסביר כי אחד המקורות העירוניים להכנסות מגיע מכספי הארנונה שלנו. אבל סכום זה הוא חלקי בלבד. "הסכום שמגיע מבתי המגורים מכסה רק כמחצית מהעלות של כל תושב לעירייה”, הוא מסביר. “כדי לייצר הכנסה שתאפשר לעיר לטפח תשתיות, גני שעשועים ופעילויות תרבות וחינוך, היא זקוקה למקורות הכנסה נוספים, ולכן בכל עיר חייב להיות נדל”ן מניב בתחומה, בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות – שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה".
פירות שקוטפים מנדל"ן מניב
"כדי לשמור על המאזן, כל משק בית חדש שנכנס לעיר אמור להיות מתורגם להכנסות נוספות מנדל”ן מניב", מסביר בן שחר. "לפי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית חדשים, צריכה לטפח במקביל 50,000 מ”ר של משרדים או מסחר".
על פי התכניות, חריש מתוכננת לכלול בשלב ראשון כ-50,000 אלף איש ובהמשך לצמוח לכ-100,000 איש. לפי חישוב זה, עבור השלב הראשון המונה כ-14,000 משקי בית, חריש זקוקה ל-700,000 מ"ר של אזורי תעשייה ומסחר כדי שהתושבים יוכלו לקבל מהעירייה שירותים ברמה נאותה. רק לשם השוואה, מתחם עזריאלי בתל אביב מתפרש על פני 150,000 מ"ר. הבעיה היא שכרגע אין בתחומי העיר נדל"ן מניב כזה. אם היה מדובר במצב זמני בלבד, עד שחברות הענק ינהרו למקום בדרכן על כביש שש, ניחא. אבל מה שמעורר דאגה היא העובדה שנכון להיום, עדיין לא משויכים לחריש שטחים שבהם ניתן יהיה לאכלס אזורי תעשייה.
המשמעות – ללא אזורי תעשייה, חריש לא תוכל לממן את עצמה באופן שיבטיח רווחה ואיכות חיים לתושבים, ובוודאי שלא תוכל להתרחב ל-100,000 תושבים כמתוכנן, כי זה רק יגדיל את הגרעון.
בריאיון ל-"ידיעות חריש" מינואר 2018, אמר מנכ"ל המועצה יעקב נתניהו: "הציבור הרחב אולי לא מבין את הסכנה, אבל אם נבנה פה עיר שלא מסוגלת לייצר תקציב מאוזן – הדבר ישפיע ישירות על איכות העיר ועל תפקוד הרשות המקומית. אנחנו יוצאים למאבק גורלי על עתיד העיר, תוך שימוש בכל כלי שנמצא בידינו".
חריש עמוק – היכן שורש הבעיה, ואיך צומחים מכאן?
במועצת חריש מסבירים שהבעיה התחילה בייעוד המקורי של העיר: "כזכור, ממשלת ישראל תכננה את חריש מתוך תפיסה תכנונית המיועדת לעיר חרדית. במסגרת תכנון זה, לא יועדו אזורי תעסוקה בהיקף נדרש", מסבירים שם. אז אחרי שכולם הבינו שהחריש המוקדם לא הכין את העיר לצמיחה הצפויה, איך ממשיכים מכאן?
במועצה מסבירים שהם מודעים היטב לנושא: "מתוך מודעות לאתגר ובמסגרת העבודה של חברת גיאוקרטוגרפיה, ערכה המועצה בחינת עומק של הנושא. על בסיס הניתוחים הכלכליים שנערכו, הוגשה בקשה לשינוי גבולות העיר לוועדה הגיאוגרפית (ועדת גבולות) מטעם משרד הפנים. הנושא המרכזי מבחינת המועצה, העומד בבסיס הבקשה להרחבת הגבולות, הוא פיתוח אזורי תעסוקה שיבטיחו את איתנותה הכלכלית של העיר וכן מתן פתרונות תעסוקתיים לתושבי חריש".
על פי התכנון, שטח העיר יורחב פי שלושה לעומת גבולות העיר כיום. בשטחים שיתווספו יוקמו אזורי תעשייה ומסחר, וכן מקומות בילוי.
תמיר בן שחר
בן שחר סבור שהרחבת גבולות העיר היא פתרון טוב, אבל חלקי: "עצם הוספת השטחים לעיר היא כמובן נחוצה, אבל לא מספיקה. אם לדוגמה, נרצה להקים פארק הייטק, אז בואי נבחן איפה יש הייטק בישראל. זה או ליד אוניברסיטאות ובתי חולים – שם מוקמים פארקים מסודרים, לדוגמה, פארק ההייטק בבאר שבע ליד ביה"ח סורוקה והאוניברסיטה. בתל אביב קם פארק כזה בקרית עתידים והוא בבעלות משותפת של אוניברסיטת תל אביב, בחיפה יש פארק מת"מ סמוך לטכניון ולביה"ח. ברחובות יש פארק מדע שיושב על יד מכון ויצמן. בחריש אין בית-חולים, מוסדות ממשלתיים או מוסד אקדמי – כל מה שעשוי למשוך יזמים וחברות בסדר גודל שיוכלו להוות מקור מספיק של נדל"ן מניב, ולכן צריך לייצר את מקורות המשיכה הללו".
ממועצת העיר נמסר בעניין זה כי המועצה קיימה בדיקה מרחבית לגבי הקמת בית חולים אך הבינה כי יש פחות רלוונטיות להקמת בית חולים כזה כאשר בתי החולים "הלל יפה"בחדרה ו"העמק" בעפולה נמצאים בקרבת מקום לחריש. במקום זאת, נעשו תכניות וחשיבה למציאת צרכים מרחביים אחרים כדוגמת מוסד אקדמי לסיעוד לצד בית חולים סיעודי. עוד נמסר כי במועצה נעשית עבודה משמעותית במיתוג העיר מחדש כדי למשוך אוכלוסיות שיכניסו עוד כסף ומתוך כך אף יתמקמו בעיר מוסדות שונים באופן שימשוך לעיר נדל"ן מניב נוסף.
מתכננים עתיד
בימים אלו יצא מכרז ראשון של שיווק שטחי תעסוקה בשכונת המע"ר (שכונת מעוף) שנמצאת בבנייה. המועצה החלה ביצירת קשר עם גורמים אפשריים להקמת פרויקטים במקום. כמו כן פנתה המועצה לממשלה בבקשה להקמת מוסדות ממשלתיים בעיר, אשר ישרתו את יישובי המרחב כולו.
תחילת בניה בשכונת המע"ר בחריש
במועצה מדגישים כי מועצת העיר אינה לבד במערכה, וגם בקרב הגורמים הרלוונטיים בממשלה – משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר – ישנה התגייסות למען העיר הצעירה שנאבקת לצאת לעצמאות כלכלית.
"כשהמדינה מעוניינת לחזק עיר, היא יודעת איך לעשות את זה", פוסק בן שחר. "ללוד למשל, העבירו את המשרדים של רכבת ישראל ואת מטה המשטרה 433. לרמלה העבירו את הנהלת בתי המשפט".
ומה בחריש? גורמים במשרד השיכון והבינוי מאשרים שכרגע נמצאות בשלבי פיתוח תכניות מתאר להוספת שטחי תעשייה ומסחר לחריש. כמו כן נמסר, שגם במשרד האוצר מודעים לבעייתיות המצב הנוכחי והמשרד מעורב בניסיונות למצוא פתרונות לייצור דרכים להגדלת הנדל"ן המניב בעיר.
כחלק מעבודה זו, נידונים גם במועצה ובממשלה פתרונות של מתן יתרון יחסי לחריש על פני מקומות אחרים על ידי הגדרת חריש כיישוב באזור עדיפות לאומית א'. יקנעם שזכתה לפני מספר שנים במעמד של אזור עדיפות לאומית א' הצליחה למשוך אליה בזכות כך עוד עסקים מניבים, שביססו את הכנסותיה.
במועצה מעריכים באופטימיות זהירה, כי מעמד כזה יעזור למשוך לחריש עסקים וחברות שיוכלו ליהנות מהטבות והקלות מפליגות מחד, וישלשלו לקופת העיר תשלומי ארנונה נאים מאידך.
שר האוצר משה כחלון הכריז היום (ד’) על פתיחת הרשמה להגרלה גדולה נוספת במסגרת תוכנית “מחיר למשתכן”. ההגרלה כוללת 6,770 דירות בסה”כ ומתוכן 598 דירות בחריש כחלק מפרוייקט “תכנן ובנה” בשכונת “אור המזרח”
בתמונה: עבודות תשתית בשכונת אור המזרח, פברואר 2018
ההגרלה כוללת דירות ב-27 יישובים שונים וניתן יהיה להירשם אליה החל ממחר (1.3.18). תוצאות ההגרלה יפורסמו ככל הנראה בסוף חודש מרץ.
נזכיר כי בדצמבר האחרון הוכרזה חברת “שפיר” כזוכה במכרז “תכנן ובנה” להקמת שכונת “אור המזרח” בכללותה, במסגרת זמן של 40 חודשים. במכרז זה הוקצו מראש 598 יחידות דיור לתוכנית “מחיר למשתכן” וכעת כאמור הן יוצאות להגרלה.
אחת התלונות הנפוצות של זוכי תוכנית “מחיר למשתכן” באופן כללי, היא שזמני מסירת הדירות ארוכים מהרגיל ולעיתים אף לא ידועים מראש. כך נוצר מצב בו זוכים רבים בהגרלות נותרים עם זכויות “על הנייר” ללא וודאות לגבי מועד בניית הדירה ומסירתה להם. מכיוון שבמסגרת תנאי המכרז שבו זכתה חברת “שפיר” בחריש הוגדר כאמור תאריך יעד לסיום הקמת השכונה בכללותה, ניתנת כאן רמת ודאות גבוהה מהרגיל לזוכים העתידיים ב-598 הדירות המדוברות.
לאחר מאבק עיקש של חברי עמותות הרכישה השונות בעיר, החליט היום משרד האוצר על הארכה נוספת של תוקף מענקי המקום עד ה-31 באוקטובר השנה. מענקי המקום, בגובה 60 אלף שקלים, יוענקו לרוכשים בחריש וב-28 ישובים נוספים בתנאי שהינם זכאי משרד השיכון ובתנאי שיקבלו היתר בניה עד לתאריך זה.
כזכור, בחודש מאי השנה, הודיע משרד האוצר על ביטול המענק לרוכשים דירה בפריפריה, מענק עליו הסתמכו מאות רוכשי דירה בחריש בעת קבלת החלטתם. התושבים מצידם, יצאו למאבק בהחלטה וטענו כי הדבר מהווה הפרה בוטה של התחייבות המדינה כלפיהם.
מאבק התושבים הגיע לשיאו היום, עת הגישו נציגי העמותות עתירה לבג"צ נגד משרד האוצר ומספר גופים ממשלתיים נוספים. בבסיס העתירה עומדת הטענה כי החלטת הממשלה מחודש מאי מהווה פגיעה ברוכשי הדירות שהעבירו כספים, בין השאר למדינה, בהתבסס על ההבטחה למענק המקום וכי הוראות המעבר שנקבעו למימוש המענקים לא היו ישימות.
במקביל להגשת העתירה לבג"צ החליט משרד האוצר בישיבה משותפת עם נציגי אגף התקציבים ומשרד השיכון להאריך את תוקף המענקים. בהודעה לעיתונות מסר דובר משרד האוצר כי "ההחלטה באה על מנת למזער את הפגיעה ברוכשי דירות בפריפריה אשר היו זכאים בעת רכישת דירתם להנחה בדמות המענק ואשר הסתמכו עליו בעת הרכישה". שר השיכון הביע כבר בעבר את תמיכתו בהארכת תוקפם של המענקים וועדת הכלכלה קראה גם היא להארכת תוקפם עד אמצע שנת 2014 אולם עד כה נותר שר האוצר אדיש לקריאות אלה ולקריאות דומות מצד חברי כנסת נוספים. כעת, בעיתוי מקביל להגשת העתירה לבג"צ חזר בו משרד האוצר מהתנגדותו והחליט להאריך את תוקף המענק.
מטה המאבק להגנה על רוכשי דירה ראשונה ביישוביי פריפריה הודיע בתגובה כי הוא "מברך על החלטת שר האוצר שהתעשת".
הארכת תוקף המענק תסייע ככל הנראה לרוכשים רבים בחריש לממש את זכאותם במידה ויצליחו לקבל את היתרי הבניה בזמן. עם זאת, מאות רוכשים אחרים, מעמותת חריש המאוחדת למשל, שגם הם הסתמכו על המענק בעת הצטרפותם לעמותה ובעת העברת הכספים, יתקשו לעמוד בלוחות הזמנים לקבלת היתר וליהנות מההארכה שניתנה.
הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, מופקדת על מרחב תכנון מיוחד בשטח של 6,500 דונם והחלה לפעול בשנת 2009, מכח סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה. הוועדה המיוחדת הנפיקה עד כה היתרי בנייה לכ-10,000 יחידות דיור, למעלה מ-60 פארקים, כ-20 מוסדות ציבור חדשים ומאות אלפי מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה. כמו כן, סיימה הוועדה את התכנון המפורט של חמש השכונות הראשונות בעיר, המיועדות לאכלוס הצפוי של 50,000 תושבים.
