הכירו את 'שביל סובב חריש' שעובר בין שדות, יערות, מטעים, תלים עתיקים, ישובים כפריים ונופים מרהיבים. "מדובר במסלול מגוון מאוד ויפהפה, במיוחד עכשיו, עם כל הפריחות"

בשבוע שעבר סיים עמיקם הרפז, חובב הליכה מושבע ומחבר הספר "הולך טוב" למפות את לראשונה את שביל 'סובב חריש'. 15 קילומטרים שעוברים בין שדות, מטעי זיתים, יערות, תלים עתיקים, מאגרי מים, ישובים כפריים ונופים מרהיבים.

המסלול יפה בכל השנה, אך לקראת ט"ו בשבט, עם פריחת הכלניות, הרקפות והצבעונים הוא יפה שבעתיים – זה הזמן לצאת לטבע.

"מדובר במסלול מגוון מאוד ויפהפה", מעיד הרפז. לדבריו יש משקל רב: הרפז ייסד קבוצת הליכה, שכוללת עשרות חברים, שמטיילים יחד אחת לשבוע בחדרה, זיכרון יעקב, פרדס חנה, אור עקיבא, קיסריה וחריש כמובן.

הוא מכיר כל פינת חמד בסביבה הקרובה וההערכה שלו ליופיו של שביל חריש ניכרת. אגב, הוא לא היחיד. בתחילת החודש זכתה טיילת חריש, שעוצבה על ידי אב אדריכלים בפרס עיצוב אדריכלי הנוף.

המסלול אותו מיפה הרפז כולל חלקים שמתאימים למיטיבי לכת בלבד או לרוכבי אופניים. "המסלול אורכו 15 קילומטר. אני צועד מסלול כזה בארבע שעות לערך. רוב המשפחות יכולות לבחור לטייל רק בחלקים ממנו, לא חייבים את הכול בבת אחת. ישנם חלקים שהם עם דרגת קושי גבוהה שצריך להתאמץ בהם, אבל ילדים החל מגיל 9-10 יכולים לעשות את המסלול הזה בלי בעיות. מה שבטוח הוא שהמסלול הזה יכול למשוך אנשים מכל הארץ, לבוא ולהכיר את חריש. זה מסלול טיול קלאסי ויפהפה ממש, במיוחד עכשיו בפריחות ט"ו בשבט".

"לדעתי, המסלול הזה הוא נכס לחריש", הוא מוסיף. "אתם יכולים להציע לציבור לבוא ולטייל בעיר ובסביבתה או לרכוב. זה גם מעלה את קרנה של חריש וגם עשוי לתרום לכלכלה של העיר".

פריחות, היסטוריה ונקודות תצפית

הרפז מציין כי שביל סובב חריש מגוון מאד מבחינה נופית ואוצר בתוכו כמה פינות חן כמו טיילת היער, יער אלונים ועצי מחט, תצפית על נחל נרבתה המצוקי (קניון הנמרים) ואפילו קצת היסטוריה שבאה לידי ביטוי בהיכרות עם קו שביתת הנשק (הקו הירוק).

נקודת ההתחלה והסיום: קניון חריש בכניסה לעיר בין תחנת הדלק ותחנת הממסר של חברת החשמל.

WAZE: דור אלון חריש או בגוגל מפות: דור אלון חריש.

אורך המסלול: כ-15 קילומטרים.

משך טיול: 4 שעות למסלול כולו. ניתן לחלקו לשני מקטעים, מערבי ומזרחי, של 7.5 ק"מ כל אחד.

אופי השטח: הררי, חלקו הקטן עובר בשטח העיר.

מומלץ לצפות בסרטון ההדגמה של שביל סובב חריש  לפני היציאה לשטח כדי להתמצא בו.

בנוסף, השביל תועד באופן דיגיטלי באמצעות היישומון החינמי של חברת off-road הישראלית, המאפשר לנווט ולדעת בכל רגע נתון מהו המיקום המדויק של המשתמש בדומה ל-WAZE.

חפשו בישומון off-road את שביל סובב חריש

מקטע ראשון מערבי: מתחנת הדלק לנופים ירוקים

המקטע המערבי מתחיל בין תחנת הדלק ליד קניון חריש, ובין תחנת הממסר של חברת החשמל.

מהכיכר ברחוב גפן, ליד תחנת הדלק בקניון חריש יוצאים מערבה לכיוון תחנת הממסר של חברת החשמל בשביל, בינה ובין כביש 611. אחרי כ-200 מטרים השביל מתעקל בחדות שמאלה לכיוון דרום, תחילה במגמת עלייה ואח"כ יורד. הולכים בשביל זה, המקביל לכביש 6, כ-1,400 מטרים ובדרך נראה מימין שני מעברים תת קרקעיים מתחת לכביש 6.

מעט אחרי המעבר התת קרקעי השני מגיע השביל לקרבת טיילת היער של חריש, בתוכה עובר שביל מטופח הנמצא בתוך חורשה טבעית עם פינות ישיבה ומנגלים (מול רחוב אורן 7).

נכנסים לשביל טיילת היער, המתפתל בין העצים, כ-800 מטרים עד קצהו הדרומי. בקצה שביל הטיילת פונים ימינה לכיוון מערב ואחרי כ-50 מטרים פונים שמאלה לכיוון דרום, בשביל רחב המקביל לחומה האקוסטית של כביש 6. אחרי כ-200 מטרים השביל פונה בחדות שמאלה לכיוון דרום מזרח ומתחיל בירידה לכיוון הישוב מייסר ונחל נרבתה.

אחרי כ-300 מטרים נחצה את התוואי המיועד לכביש הכניסה לחריש (כביש 611) ונמשיך עוד כ-650 מטרים עד ערוץ נחל נרבתה, העובר ליד הישוב הערבי מייסר.

חוצים את הנחל ופונים שמאלה לכיוון מזרח וממשיכים בשולי הכפר כ-200 מטרים וחולפים על פני גשר נוסף מעל נחל נרבתה.

מהצומת הסמוך לגשר השני ממשיכים מזרחה כ-900 מטרים עד שמגיעים למאגר מי קולחין (מאגר מצר). בצומת, לפני המאגר פונים ימינה ומיד אח"כ שמאלה וממשיכים לאורך הגדר הדרומית של המאגר כחצי קילומטר. כאשר מגיעים לקצה המזרחי של המאגר נראה מכלאת פרות ובצומת המכלאה נפנה ימינה ונלך בדרך הראשית המתפתלת, תחילה שמאלה ואח"כ ימינה וכעבור כ-600 מטרים מגיעים למסעף דרכים.

מסעף זה נמצא על קו שביתת הנשק משנת 1949 המוכר כקו הירוק. במסעף פונים שמאלה וממשיכים בשביל 4X4 ששימש בעבר כנראה כדרך פטרולים ולראייה, אחרי כ-200 מטרים נראה לימיננו את אחת מאבני הגבול שסימנו את הקו הירוק (בצילום).

נמשיך בדרך העוברת בקו גובה של גבעה ואח"כ משתפלת כלפי מטה ובירידה נראה את חומת ההפרדה בין ישראל והרשות הפלסטינית. למרגלות הגבעה נפנה שמאלה לכיוון צפון מערב ונמשיך כ-450 מטרים לאורך כרם זיתים גדול מאד. נגיע למסעף דרכים ונפנה בו ימינה לכיוון צפון. אחרי כ-180 מטרים נגיע לצומת דרכים בתוך כרם הזיתים, נפנה שמאלה לכיוון מערב ונלך כ-200 מטרים עד שנגיע למסעף דרכים הגובל בערוץ נחל נרבתה. במסעף נפנה שמאלה ומיד אח"כ ימינה, נחצה את ערוץ הנחל דרך פינת החרוב (פינת הישיבה) ונעלה ימינה על דרך הפונה לכיוון צפון.

אחרי כ-600 מטרים נגיע לשכונת בצוותא של חריש, נפנה שמאלה, נעבור שער אדום ונעלה על דרך סלולה החוצצת בין השכונה ובין ערוץ נחל נרבתה. (סוף מקטע ראשון).

מקטע שני מזרחי: משקיפים על מצפה אילן

המקטע מתחיל/ממשיך בדרך החוצצת בין שכונת בצוותא ומקבילה לרחוב רעות ומסתיים בקניון חריש. יוצאים מהדרך הסלולה המקיפה את שכונת בצוותא ממזרח לכיוון צפון. אחרי כחצי קילומטר הדרך מסתיימת במדרכה הגובלת ברחוב רעות. ממשיכים על המדרכה, חולפים על כביש 611 לכיוון מצפה אילן וממשיכים עד הכיכר של שדרות דרך ארץ, שם פונים ימינה לכיוון צפון וממשיכים בשדרות דרך ארץ עד הכיכר עם רחוב קידמה.

ממשיכים עם הדרך לכיוון צפון ואחרי כ-300 מטרים מגיעים לצומת דרכים ובוחרים בדרך הפונה ימינה לכיוון מזרח.

דרך זו מקבילה לדרך הראשית בה הלכנו וחוברת אליה מחדש אחרי כ-600 מטרים. יתרונה של הדרך שהיא משקיפה על ערוץ נחל נרבתה והישוב מצפה אילן. לאחר שחברנו מחדש לדרך הראשית, ממשיכים בה עוד כ-450 מטרים עד שמגיעים לצומת הנמצא למרגלות גבעת בריכות המים.

בצומת פונים שמאלה לכיוון צפון וממשיכים בדרך הראשית (שיש בה תשתית של קווי מים) כ-850 מטרים עד שהיא מתעקלת בחדות שמאלה לכיוון מערב.

מהדרך ניתן לצפות על הישוב אום אל קוטוף (בצילום) וכאשר היא מתעקלת ניתן לצפות על מחצבת ורד. לאחר הפנייה שמאלה ממשיכים עם הדרך עוד כחצי קילומטר עד שמגיעים לצומת הכניסה לישוב אום אל קוטוף הנמצא למרגלות גבעת חרבת עבאס, המזוהה בשלט של קרן הקיימת לישראל. כאן ניתן לפצל את המשך השביל להולכי רגל ורוכבי אופניים.

לרוכבי אופניים: בנקודה זו ממשיכה הדרך בשביל צר העולה לפסגת הגבעה שאינו מתאים לרכיבת אופניים. לכן, מומלץ לרוכבי אופניים לפנות בצומת ימינה ולהמשיך למרגלות גבעת חרבת עבאס, מעל מחצבת ורד, כקילומטר וחצי עד לצומת דרכים שלידה נמצא מתקן של אנטנה סלולרית.

בצומת פונים שמאלה לכיוון דרום וממשיכים במגמת עלייה לגבעה כ-270 מטרים עד למסעף דרכים ובוחרים בדרך הפונה ימינה לכיוון מערב. אזור זה של הגבעה מתאפיין באלוני תבור בני מאות בשנים בעלי נוכחות מרשימה מבחינת הגודל. ממשיכים בשביל כ-600 מטרים עד המסעף ובוחרים את השביל הימני לכיוון מערב ואחרי כ-180 מטרים מגיעים למסעף דרכים (לידו נמצא עמוד חשמל עם שנאי) וחוברים לשביל רחב המקיף את הגבעה ומקביל לכביש מספר 6. אחרי רכיבה של כחצי קילומטר מגיעים למעבר תת קרקעי תחת כביש 611 שלידו נמצא שלט של קק"ל (בצילום – רוכבים ליד המעבר ושלט קק"ל). חוצים את המעבר התת קרקעי ומסיימים.

לניווט במסלול סובב חריש קטע מחצבת ורד חפשו ביישומון off-road סובב חריש, קטע מחצבת ורד לאופניים.

להולכי רגל: ליד השלט מתחיל שביל צר העולה לגבעה ומסומן בצבע אדום (בצילום). מתחילים ללכת בשביל הצר שמגיע אחרי כ-200 מטרים לשלט המורה את הכיוון לאלונים הגדולים ולאום אל קוטוף. ליד שלט זה פוגשים את הסימון הכחול של שביל קק"ל המוליך את המטיילים כלפי מעלה לכיוון מגדל צופי האש. יש לעקוב אחרי הסימונים של השביל הכחול ואחרי מגדל צופי האש השביל מתחיל במגמת ירידה לעברה המערבי של הגבעה.

כאשר סימני השביל הכחול מסתיימים מגיעים לקרבת כביש 611 ולמעבר תת קרקעי הנמצא ליד שלט גדול של חרבת עבאס. עוברים את המעבר התת קרקעי ומסיימים ליד תחנת הדלק. (סוף קטע שני וסוף מסלול).

לקריאה נוספת: טיולים בחריש ובסביבה

מבאר זרעוניה בבנימינה ועד הבאר הרומית במענית – שני מסלולים משפחתיים בקרבת חריש המשלבים היסטוריה, טבע ואטרקציות לכל הגילאים

מזג אוויר נהדר וחופשה ארוכה – תקופת סוכות היא מושלמת לטיולים. עם זאת, המלחמה, הטילים והכטב"מים שמגיעים לכל חלקה בארץ, משאירים את רובנו צמודים לכורסה ולממ"ד. אם בכל זאת תרצו לנשום אוויר צח ולטייל בסביבה, כדאי לוודא שזה העיתוי המתאים מבחינה ביטחונית או שתשמרו את המסלולים היפים שליקטנו עבורכם – לימים שקטים. שיבואו במהרה.

באר זרעוניה בבנימינה: הילדים ישאבו מים ואתם תנוחו

מחפשים שילוב מושלם של אטרקציה לילדים, אתר לפיקניק משפחתי וקורטוב היסטוריה? קבלו את מסלול באר זרעוניה שעובר במספר אתרים היסטוריים בבנימינה: באר זרעוניה וחאן זרעוניה (הסמוכים זה לה), אמת המים הרומית הבלתי גמורה, קטע משביל ישראל ושרידי אמת המים הרומית לקיסריה.

האטרקציה המרכזית לילדים היא באר זרעוניה המשוחזרת. זוהי באר אנטילית (ביוונית = משאבה) עם מערכת שאיבה קדומה ששימשה את חקלאי האזור עד להמצאתן של שיטות ההשקיה החדשות.

מערכת השאיבה של הבאר בבנימינה שוחזרה, והילדים יכולים להתנסות עצמאית בהפעלת הבאר ולראות כיצד מערכת המסילות פועלת ואת הדליים מגיעים למעלה המסילה, מתהפכים והמים נשפכים לתעלה וממנה לבריכת אגירה המיועדת להשקיה.

הבאר היא חלק מחאן זרעוניה אשר נבנה בתקופה העות'ומאנית ושימש להתיישבות חקלאית וחוות ניסויים. לחאן יש היסטוריה עשירה והוא הוגדר כאתר מורשת לאומית. בשנת 2005 הוא עבר לידיים פרטיות. כיום הגישה למבנה ההיסטורי מוגבלת, אבל ניתן להתרשם מהמבנה ולקרוא על ההיסטוריה העשירה שלו. בצמוד לחאן ישנו גן רחב ידיים לפיקניקים משפחתיים.

לאחר הביקור במקום אפשר לנסוע ברכב לאמת המים הרומית הבלתי גמורה וגם שם יש שולחנות קק"ל ומשטחי דשא שמותאמים למשפחות נופשות. מי שרוצה ללכת ברגל מבאר זרעוניה לאמת המים יכול ללכת בדרך העפר המקיפה את בנימינה ממערב.

יוצאים מחאן זרעוניה לכיוון צפון בדרך הנושקת לשכונת המגורים (שכונת יעקב) בבנימינה. ההליכה בדרך זו מקנה תצפית יפה לכיוון חוטם הכרמל, ההולך ומתקרב.

לאחר כ-1,100 מטרים הדרך מתעקלת בחדות מזרחה (ימינה) ואחרי כ-250 מטרים מגיעה לצומת דרכים. בצומת ממשיכים לכיוון דרום-מזרח (ימינה) וכעבור כ-200 מטרים מגיעים לגן אמת המים הרומית הבלתי גמורה.

ויש גם היסטוריה: האמה הרומית הבלתי גמורה נחשפה בשנת 1950 על ידי רופא חובב ארכיאולוגיה תושב המושבה. יסודות האמה הוקמו ככל הנראה במאה הרביעית, אולם בנייתה לא צלחה. בעקבות זאת נבנה בסוף המאה הרביעית "מעקף" סמוך לבית חנניה.

אם נותרו בכם כוחות אחרי הפסקת האוכל ניתן להמשיך מגן אמת המים הבלתי גמורה עוד כ-250 מטרים עד למזלג דרכים החוסה בצילם של עצי פיקוס ענקים. במזלג הדרכים פונים בחדות צפונה (שמאלה, מעין פניית פרסה) והולכים בדרך המקבילה למסילת הרכבת כחצי קילומטר עד נחל תנינים.

במקום המפגש עם נחל תנינים עובר גשר הרכבת מעל הנחל ותחתיו עובר שביל ישראל, הפונה לכיוון מערב (שמאלה). הולכים עם שביל ישראל כ-300 מטרים עד מסעף דרכים בו פונה השביל שמאלה ליד שרידים של תחנת קמח "אבו נור" ואמת המים הרומית שמשכה מים לקיסריה. ממשיכים עם שביל ישראל כ-650 מטרים עד כביש 4 ועוברים מתחת לגשר לישוב בית חנניה. מתחת לגשר נראים בברור שרידי אמת המים הרומית. לאחר מעבר מתחת הגשר פונים בדרך לכיוון דרום (שמאלה) וממשיכים איתה קרוב לקילומטר אחד בשולי הישוב בית חנניה עד שמגיעים למעבר חקלאי מתחת לכביש 4 ופונים בו מזרחה (שמאלה) לכיוון בנימינה. חוצים את הגשר מתחתיו וממשיכים בדרך כ-330 מטרים עד בנימינה. במסעף הדרכים פונים דרומה וחוזרים לנקודת ההתחלה (סוף מסלול).

התחלה וסיום: באר זרעוניה רח' השיבולים בנימינה (מסומן בכוכבית צהובה).

כותבים ב־WAZE באר זרעוניה או בקישור לגוגל מפות באר זרעוניה (ובוחרים התחלה).

אורך המסלול: כ-5.3 ק"מ

רמת קושי: 30/100.

חפשו ביישומון WishTrip את באר זרעוניה או סרקו את הברקוד.

---

שביל השניים (הבאר הרומית במענית): היסטוריה וביקור אצל השכנים

אם תרצו לצאת להליכה רגלית קצרה ולספוג על הדרך קצת היסטוריה, זה בדיוק המסלול בשבילכם. נקודת היציאה היא מטיילת היער בחריש, בהמשך נעבור מתחת לכביש 6 לכיוון מענית והיעד הוא הבאר הרומית.

מסלול "הבאר הרומית במענית" (או הבאר הרומאית, כפי שמכריז השלט במקום) מתעד אירוע היסטורי ומכבד את זכרם של השניים – דשקה סטנצקי ואיסר טנקוס עובדי מקורות מכרכור, שבאו לבדוק את מפלס מי הבאר במקום ונרצחו על ידי פורעים ערבים בשנת 1937 (מאורעות תרצ"ו – תרצ"ט). רחוב "השניים" בכרכור נקרא על שמם.

קיבוץ מענית, הישוב הסמוך לחריש, הוקם על חורבותיו של הישוב היהודי מתקופת המשנה נרבתא. במקום נמצאו שרידים רבים מתקופה זו כולל באר שנעשה בה שימוש עד המאה ה-20. רינה ברקת, הארכיונאית של קיבוץ מענית, מספרת כי בתקופת העלייה השנייה רכש עשיר רוסי אדמות בסביבה וביקש שיחפרו בארות ויטעו עצי אקליפטוס לצורך יישוב יהודים באזור. אברהם לובזובסקי, חלוץ רוסי, התמנה למנהל העבודות של הפרויקט. במסגרת עבודתו הוא שיפר את הבור מימי הרומאים שנמצא באדמות המקום (ביידוס), העמיק והרחיב אותו ודיפן בבטון, ואף התקין סולם ברזל בבור, שאפשר לרדת לבאר ולבדוק את מצב המים. כמו כן, בנה מגדל מים ו-10 בתים, בהם תכנן ליישב משפחות.

פרוץ המרד הערבי והמאורעות בשנת 1936, שיבשו את התוכניות. לבתים לא נמצאו קונים והאזור נותר לא מאוכלס. עם זאת, עבודות האחזקה לא פסקו. בשנת 1937 נשלחו שני תושבי כרכור, עובדי מקורות בשם דשקה סטנצקי ואיסר טנקוס, לבדוק את גובה המים בבאר. פורעים ערבים רצחו את השניים ואת גופותיהם השליכו לבאר.

האתר עבר בשנת 2013 חידוש ושחזור על ידי תושבי מענית. פתח הבאר סגור ומולחם למניעת תאונות. הבאר נמצאת בשטח הקיבוץ ולכן ניתן רק לראותה מעבר לגדר, אולם היא סמוכה מאוד לשביל וניתן לצפות בה בפירוט.

מי שמעוניין להכיר פיסת היסטוריה נוספת ימשיך לפארק מגיני מענית. הפארק מנציח את גבורתם של חברי הקיבוץ, חברי תנועת השומר הצעיר שהגנו על הקיבוץ במלחמת תש"ח, בלמו את הצבא העירקי וקבעו את גבול מדינת ישראל דאז בפתחת נחל עירון.

ההליכה מחריש לבאר הרומית יוצאת מטיילת היער, עוברת תחת כביש 6 ואורכת בקילומטר לכל כיוון. מסלול ההליכה המעגלי הארוך יותר נמשך כ-5.1 קילומטר וכולל גם ביקור בפינת ירמי לזיכרו של ירמי טנא, בן קיבוץ מענית שנפל במלחמת יום הכיפורים, ותצפית על מצוקי נרבתא.

איך מגיעים?

תחילת המסלול ליד השלט המכריז על כניסה לטיילת היער (בצילום) ומשם יורדים מערבה לכיוון הפארק ואחרי כ-80 מטרים פונים צפונה בשביל סלול החוצה את הפארק.

השביל מתפתל בתוך חורשת עצי אורן בין פינות "על האש" ושולחנות פיקניק. בפיצול הראשון, אחרי כ-50 מטרים, בוחרים בשביל השמאלי וממשיכים איתו כ-200 מטרים עד שמגיעים לקרחת יער משמאל לשביל. פונים שמאלה לכיוון כביש 6, חוצים את קרחת היער ואחרי כ-100 מטרים מגיעים למעבר תת קרקעי מתחת לכביש וחוצים לפארק מגיני מענית.

אחרי המעבר ממשיכים מערבה עוד כ-70 מטרים עד שמגיעים למזלג דרכים ובוחרים את השביל השמאלי. ממזלג הדרכים ממשיכים עוד כ-250 מטרים עד צומת השבילים הבא, הסמוך לגדר קיבוץ מענית. בצומת פונים שמאלה לכיוון דרום וממשיכים כ-300 מטרים עד צומת השבילים הבא, הגובל בחורשה. פונים ימינה וממשיכים לאורך גבול החורשה בדרך מתפתלת המתרחקת תחילה מגדר קיבוץ מענית ואחרי כ-400 מטרים מתקרבת אליה בחזרה, וממנה ניתן להשקיף על בית העלמין של הקיבוץ.

ממשיכים בדרך ואחרי עוד כ-400 מטרים מגיעים לצומת דרכים שהימנית בהם פונה לכיוון שער הקיבוץ. כאן נעשה אתנחתא קלה ונצפה מחוץ לגדר בבאר הרומית (ליד השער נמצא שלט "הבאר הרומאית") בה נרצחו של תושבי כרכור בשנת 1937 בימי המרד הערבי הגדול. נחזור לדרך הראשית ונמשיך לכיוון מערב כ-100 מטרים עד מזלג הדרכים הבא, שם נבחר בדרך הימנית ונלך בה כ-150 מטרים עד צומת הדרכים הבא. בצומת זה נראה משמאלנו את פינת ירמי.

מצומת השבילים בו נמצאת פינת ירמי נרד בשביל לכיוון גדר הקיבוץ מענית ואחרי כ-80 מטרים נחבור לדרך הפונה שמאלה לכיוון דרום. הדרך עוברת בערוץ וחוצה את תוואי כביש 611 לחריש וכעבור כחצי קילומטר מגיעה לדרך רחבה וסלולה הפונה שמאלה לכיוון מזרח ומקבילה לערוץ נחל נרבתה. הדרך מפרידה בין יער מצר ויער מגיני מענית ומגיעה אחרי כ-1,200 מטרים לגשר כביש 6 מעל נחל נרבתה. נחצה מתחת לכביש 6 ומיד נפנה שמאלה לכיוון צפון לדרך העולה לכיוון חריש. הדרך במגמת עלייה ומקבילה לכביש 6 ואחרי כ-370 מטרים מגיעה למזלג דרכים בו בוחרים בשביל השמאלי. שביל זה מתקרב לשפת המצוק, ממנו ניתן להשקיף על מצוקי מחצבת נרבתה (זהירות, לא להתקרב לשפת המצוק). מנקודת התצפית ממשיכים צפונה ואחרי כ-150 מטרים חוברים לדרך רחבה שבצידה חומה אקוסטית. הולכים בדרך הרחבה כ-200 מטרים ובמסעף הדרכים פונים ימינה ומיד שמאלה לשביל טיילת היער של חריש ומסיימים.

התחלה וסיום (Trailhead): נקודת משטרת חריש במסעף רחובות אורן-שקד (מסומנת בכוכבית).

רושמים ב-WAZE משטרת חריש או בקישור לגוגל מפות משטרת חריש (ובחרים התחלה).

אורך המסלול: 5.1 ק"מ במסלול מעגלי. 2 קילומטר (הלוך חזור) עד לבאר הרומית.

חפשו ביישומון off-road את שביל השניים, הבאר הרומית במענית או סרקו את הברקוד.

---

לקריאה נוספת: טיולים בסביבה, אטרקציות לילדים, מסלולי הליכה ואתרים קרובים שאסור להחמיץ

נשרים, מערת עטלפים, עץ ים תיכוני נדיר ושרידי מבצר צלבני. שלושה טיולים משפחתיים מומלצים בסביבה. הכניסה חופשית

רמת הנדיב, קן הנשרים

מרחק מחריש: 17 קילומטר, כחצי שעה נסיעה

התחלה וסיום: חניון המסעדות בכניסה לגני רמת הנדיב

רושמים ב- WAZE: רחוב השיטה 2, זיכרון יעקב

חניה: בקצה רחוב השיטה, יש לחצות את הרחוב ולהיכנס לגני הנדיב

אורך המסלול : קילומטר

אופי השטח: גבעי, סלעי

רמת קושי : 50/100

זמן הליכה משוער: חצי שעה

מתאים למשפחות: כן

חפשו ביישומון WishTrip:  קן הנשרים ברמת הנדיב או סרקו את הברקוד.

סיפור הדרך : עוברים את שער הכניסה לגני הנדיב וצועדים בשביל לכיוון מערב, במקביל לוואדי הנדיב. לאחר הליכה של כחצי שעה בדרך מתונה ויפה המשקיפה מצד אחד משקיפה על נחל כברה העמוק ושכונות זיכרון יעקב, ומצד שני משופעת בגבעות חורש ים תיכוני אופייני לסביבה, מגיעים לכלוב אקלום הנשרים (בצילום).

החזרה למכונית בדרך הקלה היא באמצעות אותה דרך.  למיטיבי לכת, דרך החזרה יכולה להיות אתגרית אך מהנה: מכלוב הנשרים הדרך הראשית פונה לכיוון דרום מזרח והולכים בה כ-400 מטרים עד למסעף דרכים בו פונים דרומה (ימינה) לאחר כ-130 מטרים פונה דרך ההולכת בקו גובה לכיוון מערב (ימינה) והולכים בה עוד כחצי קילומטר, שם הדרך עולה מעט, עושה תפנית חדה, חוזרת לכיוון מזרח ונכנסת לשביל צר. השביל הצר הולך ומתרחב ולאחר כ-800 מטרים מגיעים למסעף של דרך ראשית המובילה לגני הנדיב ולחרבת עקב.

פונים ימינה ומיד לאחר 50 מטרים פונים מזרחה (שמאלה). לאחר הפנייה מזרחה ממשיכים עוד כחצי קילומטר עד שמגיעים למזלג דרכים בו פונים צפון מזרח (שמאלה). לאחר הפנייה הולכים עוד כ-250 מטרים ובדרך חוצים את שביל ישראל ואחריו מגיעים לשרידי מבנה המוכר כ"בית חורי" ובמסעף הדרכים שלידו פונים צפונה (שמאלה). תחילה הדרך במגמת ירידה ולאחר כ-150 מטרים מתחילה במגמת עלייה ובמסעף הקרוב פונים מזרחה (ימינה) ומשם חוזרים לנקודת היציאה.

ערך מוסף:  גני רמת הנדיב הוקמו סביב אחוזת קברו של הנדיב הידוע, בנימין רוטשילד ורעייתו אדלהייד (עדה). משפחת רוטשילד מטפחת את המקום ומעמידה אותו לרשות הציבור ללא תשלום. ניהול הגנים נעשה מכוח חוק גני רמת הנדיב, 1958 המסדיר את פעילות חברת האחזקה של הגנים. ביקור בגנים הוא טיול משפחתי מהנה ומומלץ.

כלוב הנשרים משקיף על נחל הנדיב והוא חלק מפרויקט השבה של עופות דורסים לסביבתם הטבעית בניהולם של רמת הנדיב ורשות הטבע והגנים.

רמת הנדיב ורשות הטבע והגנים עוסקות זה שנים בפרויקט השבה של עופות דורסים לסביבתם הטבעית. בכלוב הגדול מגדלים נשרים שבקעו מביצים שנלקחו מקִניהם של זוגות נשרים המוחזקים בשבי.

המטרה היא להגדיל את אוכלוסיית הנשרים כיוון שבדרך כלל, לאחר שלוקחים את הביצה הראשונה, נקבת הנשר מטילה ביצה נוספת (הטלת מילואים). הביצים שנלקחות מהזוג מועברות להדגרה מפוקחת, והגוזלים שבוקעים מהן מאומצים על ידי הוריהם הביולוגיים או על ידי נשרים אחרים. התקווה היא שבעתיד הנשרים יקננו בכרמל ובאזורים סמוכים ויקימו מושבות בטבע.

שימו לב: הכניסה לתחום גני רמת הנדיב ולפארק הטבע היא ללא עלות. החניון בתשלום.

מבצר קאקון

מרחק מחריש: 17 קילומטר, כ-25 דקות נסיעה.

התחלה וסיום: גן לאומי מבצר קאקון (מסומן בכוכבית צהובה).

רושמים ב-WAZE גן לאומי קקון (מופיע ב waze ללא א')

או בקישור לגוגל מפות מבצר קאקון (ובוחרים התחלה).

איך מגיעים: בצומת חריש פונים שמאלה לכביש 574 לכיוון דרום, עוברים את  מושב מאור ואחרי קיבוץ להבות חביבה עולים על המחלף לכיוון מערב עד אחיטוב. בצומת לפני הכניסה לאחיטוב פונים דרומה בכביש 5803 ונוסעים עד גן לאומי קאקון.

אורך המסלול: 5 ק"מ.

אופי השטח: מישורי, חקלאי.

גובה מצטבר: 23 מטרים

רמת קושי: .30/100 חפשו ביישומון WishTrip את מבצר קאקון או סרקו את הברקוד

תיאור המסלול: מתחילים ברחבת גן לאומי קאקון ליד האנדרטה לחיילי אלכסנדרוני שהשתתפו בכיבוש המקום במלחמת השחרור.

מהרחבה מטפסים לראש הגבעה, שם נעבור ליד המבצר הצלבני ונשקיף לעבר עמק חפר. נרד לכיוון דרום מזרח ולמרגלות הגבעה נפנה ימינה ונלך בדרך המקיפה שדה ומקבילה בחלקה לכביש, עד בית העלמין של גן יאשיה.

מבצר קאקון מסלול טיול עמיקם הרפזמרחק של כ-700 מטרים. מבית העלמין נפנה צפונה ונלך כ-400 מטרים עד מפגש דרך הביטחון של תוואי הרכבת המזרחית. נמשיך צפונה ונלך לאורך מסילת הברזל קרוב לקילומטר וחצי עד המעבר על פני הערוץ של נחל אומץ, שם נפנה שמאלה ונחזור לכיוון דרום. נלך כ-420 מטרים על דרך עפר כבושה העוברת לצד כרם זיתים, עד למסעף דרכים בו נפנה מערבה (ימינה). דרך זו עוברת ליד שדרת עצי ברושים ובה נלך כ-700 מטרים עד מסעף דרכים עם דרך רחבה (המגיעה מחממות הישוב אומץ) ובו נפנה מערבה (ימינה). הדרך מתעקלת מיד לכיוון דרום ונלך בה עוד כ-400 מטרים עד המפעל החקלאי ובצומת נפנה מערבה (ימינה) ונחזור לגן הלאומי קאקון.

ערך מוסף: תל קאקון מתנשא לגובה 52 מטרים במזרח עמק חפר, ומפסגתו נשקפים נופי עמק חפר והשומרון. באזור הפסגה נמצאים שרידי מצודה צלבנית-ממלוכית, הכוללים קירות אבן בגובה כמה מטרים, קמרונות וחללים. המקום היה מיושב ברציפות מהתקופה הרומית ועד .1948 קאקון נכללה בסניורה הצלבנית של קיסריה והייתה היישוב המרכזי במזרחה. המבצר שוקם בידי בייברס בשנת 1267 לאחר נפילת האזור בידי הממלוכים. בתקופה המנדטורית, היתה קאקון עיירה ממנה יצאו כנופיות שפעלו נגד יישובי עמק חפר היהודיים. עם פלישת צבאות ערב במלחמת העצמאות, התמקם בקאקון הצבא העיראקי. המקום נכבש בליל 5-4 ביוני 1948, בידי גדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני ובקרב זה נהרגו 16 מלוחמי החטיבה. (מתוך אתרinature.).

שימו לב: הכניסה לגן הלאומי אינה כרוכה בתשלום. מי שאינו מעוניין במסלול הליכה בחום הלא צפוי, יכול לבקר באנדרטה, בשרידי המבצר בראש הגבעה ולתפוס שולחן פיקניק סמוך, בצל העצים.

מערת המייש וגבעת עדן

מרחק מחריש: 20 קילומטר (25 דקות נסיעה)

התחלה וסיום: בית הספר 'החורש', רח' התאנה 35 זיכרון יעקב (מסומן בכוכבית).

רושמים ב- :WAZE התאנה 37 זיכרון יעקב (מחנים ליד בית הספר 'החורש') או בקישור לגוגל מפות ביה"ס החורש זיכרון יעקב (ובוחרים התחלה)

חפשו ביישומון WishTrip: מערת המייש וגבעת עדן או סרקו את הברקוד.

איך מגיעים: עולים לזיכרון יעקב מכביש 4, בצומת מעיין צבי ובכיכר הראשונה פונים לכביש 'מעלה מנחם' לכיוון 'גבעת עדן'. לאחר כקילומטר וחצי מגיעים לכיכר ברחוב בן גוריון ולאחריה פונים שמאלה לביה"ס 'החורש' ומחנים. היציאה למסלול ההליכה מתחילה ליד השלט 'מערת המייש' הנמצאת ליד גדר בית הספר. תלמידי בית הספר "אימצו" את המערה ודאגו גם לשילוט.

אורך המסלול : 5.5 קילומטרים

אופי השטח: גבעי.

רמת קושי: 50/100

זמן הליכה משוער: שעה

מתאים למשפחות: כן

סיפור הדרך: מסלול הלוך/חזור המקיף את גבעת עדן בזיכרון יעקב וכולל עצירה במערת המייש, תצפית מרהיבה על מישור החוף. רוב ההליכה היא בשביל העובר בחורש ים תיכוני.  יוצאים מבית הספר 'החורש' בנקודה בה נמצא השלט 'מערת המייש' על גדר בית הספר. הולכים על פי חיצי המסלול למערת המייש הנמצאת בדרך הגובלת בבתי השכונה.

לאחר כ -250 מטרים מגיעים למערה, ממנה בוקע עץ המייש נדיר (בדרך חזרה מומלץ גם להיכנס למערה ולכן מומלץ להביא פנסים). ליד העץ יש ספסל ישיבה ורחבה מרוצפת. משם ממשיכים לכיוון צפון ומשתלבים בחזרה בדרך הגובלת בבתי השכונה. הדרך צופה על פני כביש מספר 67 (בקעת שפיה – וואד י מילק)  והיישוב הערבי פוריידיס ולרוב היא בקו הגובה עם עליות וירידות מועטות. לאחר כ-700 מטרים עוברים מתחת לקווי מתח גבוה ומשם ממשיכים בשביל הצר עוד כ-1,300 מטרים בדרך המתפתלת, תחילה לכיוון מערב ואח"כ לכיוון דרום עד שהדרך מגיעה למפגש עם ערוץ נחל היורד משכונת 'גבעת עדן'.

בנקודת המפגש בין הדרך לערוץ הנחל מסתובבים וחוזרים באותה הדרך, מרחק חזרה של כ-2.7  קילומטרים.

ערך מוסף: מערת המייש היא מערה קרסטית באורך 40 מטרים המשמשת מעון לעטלפים. המערה נקראת על שם עץ המייש אשר צומח מתוכה.למתבונן מרחוק נראה כאילו עץ המייש חסר גזע כיוון שהוא בוקע מהארובה שבקצה המערה. גילו של עץ המייש במערה מוערך בכ-200 שנים. המערה נמצאת באמצע המדרון המזרחי של גבעת עדן, סמוך לשכונת עדן, ומשקיפה לכיוון בקעת שפיה.

עץ המייש (הוגים כמו "מים") הוא עץ גדול, נדיר ונשיר ממשפחת הקנאביים. הוא מוזכר במקורות כעץ בו נעשה שימוש להקרבת קורבנות בבית המקדש וכן, נחשב כעץ קדוש באסלאם ומשמש להברחת שדים. ברפואה עממית: המייש מקובל כתרופה לכאבי פרקים, פטריות ומחלות עור.

שימו לב: גם במקרה הזה, מסלול ההליכה הוא המלצה בלבד, וניתן לבקר במערה ובגבעת עדן בלבד, כדי ליהנות מהחוויה ומהתצפית.

לקריאה נוספת: טיולים בחריש ובסביבה

פריחות, נופים מרהיבים ופעילות מהנה בחיק הטבע המותאמת לכל המשפחה -את כל אלה מציעים שני מסלולי טיול קרובים לחריש ויפים במיוחד: מצפור חוטם הכרמל ונחל חביבה

תצפית מרהיבה: מצפור חוטם הכרמל

כ-25 דקות נסיעה מחריש, בין בנימינה לזכרון יעקב שוכנת שמורת חוטם הכרמל. השמורה מציעה למטיילים מסלול נוח להליכה וקצר יחסית. אורכו של המסלול הוא כ-3 ק"מ (חצי שעה הליכה לכל כיוון בקצב נוח).

שמורת חוטם הכרמל היא למעשה הקודקוד הדרומי של הר הכרמל. המסלול שלפנינו, מקטע קצרצר משביל ישראל, מספק טעימה בלבד מהשמורה – מצפור מורן, הנמצא בכניסה לתחומה. המסלול אינו מוצל ועל כן הוא מתאים יותר לתקופות הסתיו והחורף, לימים מעוננים וכאלה המתאפיינים ב"שמש שקרנית". דרך הכורכר אינה בוצית ולכן מאפשרת צעידה גם לאחר ימים גשומים.

חשוב לציין כי המסלול אינו מותאם לעגלות ילדים, אולם משפחות עם ילדים קטנים הנישאים במנשא או הולכים עצמאית בהחלט יכולות לטייל במקום. התוואי כולל טיפוס במדרגות והליכה בדרך סלעית המובילה אל נקודת השיא של הטיול – תצפית מרהיבה ונוף מרשים המתגלה לעין.

בשמורה ניתן לחזות בפריחה, מהמוקדמות באזור, של נרקיסים ורקפות. עם זאת גולת הכותרת של הטיול הוא המצוק והנוף המתגלים בסופו. ייחודו של חוטם הכרמל הוא העובדה שעל אף גובהו הצנוע, כ-150 מטר מעל פני הים, הוא מזדקר באופן מרשים מעל לסביבתו ומספק תצפית פתוחה והיקפית כמעט ממערב – אל רצועת החוף מג'סר א-זרקא ועד נתניה ודרומה מכך. עם ראות טובה ניתן אף להשקיף הרחק עד חריש.

מסלול: המסלול מתחיל מהשער [1] המוביל לדרך מחצבת בנימינה הישנה שפעילותה הופסקה בשלהי שנות ה-90' ועברה תהליך שיקום.

לאחר 850 מטרים העלייה הופכת תלולה יותר ומתמתנת שוב בהמשך. בהתפצלות השבילים ממשיכים עם הדרך השמאלית, על פי סימוני שביל ישראל המוכרים. בסופם של 1.5 קילומטר של הליכה, תגיעו למצפה מורן, שער הכניסה לשמורת חוטם הכרמל והנקודה המובילה לתצפית [5].

כאמור, הדרך לתצפית היא דרך קצרה אך תלולה וסלעית, משולבת גרם מדרגות שהטיפוס בה שווה הכל. מצפה מורן הוקם לזכרו של מורן ורדי ז"ל, לוחם השייטת שנפל בקרב ב-2004.

ואם המראות לאורך המסלול עד כה הרשימו אתכם, הרי שהנוף הנגלה ממצפור העץ אליו תגיעו בסיום העלייה, הוא מרהיב ביופיו וכולל תצפית יפהפיה אל הים.

התצפית היא גם נקודה אידיאלית לעצירה ומנוחה. יתוכלו לשבת במשטחים המסודרים שם להפסקת אוכל קלה ולהציץ בין חרכי סלעי המצוק ולאתר, בתקופה זו של השנה, פריחה מוקדמת של נרקיסים ורקפות.

מכאן יש לרדת בזהירות בדרך הסלעית ממנה הגענו לתצפית ולשוב על עקבותינו אל החניה.

דרגת קושי: קלה;

מרחק מחריש: 18 ק"מ;

זמן נסיעה מחריש: 25-30 דקות;

עונה מומלצת: סתיו / חורף;

WAZE: מחצבה (חוטם הכרמל);

חביב הקהל: פארק נחל חביבה

אם עבור ההגעה למצפור בחוטם הכרמל נדרשת הליכה של כחצי שעה, הרי שבפארק נחל חביבה תוכלו להגיע עם הרכב סמוך מאוד לערוץ הנחל, האטרקציה המרכזית בפארק.

בנוסף, הביקור והטיול בשבילים ובסביבת הנחל אינם מוכתבים על ידי מסלול אחד ויחיד, אלא מעניקים למבקרים אפשרויות בחירה בין מספר מסלולים, שמציעים סביבה רגועה ונעימה במיוחד, להליכה ולרכיבה גם יחד.

נחל חביבה הוא אחד מהיובלים של נחל חדרה והוא קרוי, בדומה לקיבוץ להבות חביבה הסמוך, על שמה של חביבה רייק, לוחמת הפלמ"ח. מקורותיו בשומרון והוא זורם מערבה עד החיבור לנחל חדרה אליו הוא נשפך. לאחר שנים של הזנחה שוקם תוואי הנחל בשנים האחרונות שיקום מרשים, שכלל ניקוי וחישוף צמחיה, נטיעת מאות עצים והסדרת הזרימה של הנחל על ידי פיתוח מפלונים וסכרי אבן קטנים, דרכם יכולים המטיילים, בתקופות בהם הזרימה בערוץ מאפשרת, לחצות את הנחל לגדה השנייה.

לאורך ערוץ הנחל ניתן להבחין בסרטנים רבים ובעופות מים שונים. לאורך הגדה המזרחית ישנם גם פינות מוסדרות מאבן לפיקניקים. יש לציין כי חל איסור על הבערת אש בשטח הפארק. עוד מתבקשים המבקרים לאסוף את האשפה ולא להשאירה באתר.

נקודת מוצא: הכניסה לפארק הינה מכביש הגישה למושב שדה יצחק שנמצא בתחומי המועצה האזורית מנשה, כ-15 דקות נסיעה בלבד מחריש. לבאים מחריש יש לפנות ימינה בצומת להבות חביבה על כביש 581. ניתן לחנות בכניסה לפארק או באחד ממפרצי החניה המוסדרים לאורך דרך הכורכר.

מסלול: מסלול המקיף את תוואי הנחל שבשטחי הפארק מסתכם בהליכה של כקילומטר. לאלו המעוניינים להאריך את השהות במקום מוצע לטייל במסלול מעגלי של כ-3 ק"מ, היוצא מחלקו הצפוני של הפארק שמאלה ומקיף את מושב שדה יצחק.

דרגת קושי: קלה;

מרחק מחריש: 13 ק"מ;

זמן נסיעה מחריש: 15 דקות;

עונה מומלצת: כל השנה;

WAZE:  פארק נחל חביבה;

*תודה לינון בירן על הסיוע בהכנת הידיעה.

לקריאה נוספת: טיולים בסביבת חריש

היום התקיים סיור מודרך ראשון במסלול שביל יער עירון – חירבת עבאס, מסלול טיול חדש שהכשירה קרן קיימת לישראל לטובת תושבי העיר. "הצורך של האוכלוסייה המקומית לתור ביערות הקרובים לעיר, עומד כעת בראש מעייניה של קק"ל"

בחודש הבא יתקיים אירוע ההשקה הרשמי של "שביל עירון – חורש טבעי לשימור" – שביל הליכה שסימנה קרן קיימת לישראל (קק"ל) עבור תושבי חריש והסביבה. אבל רבים מתושבי חריש, יצאו כבר היום (שלישי) בחול המועד פסח, לסיור מודרך ראשון בשביל החדש שקק"ל סימנה והכשירה בשיתוף עם הוועדה לשבילי ישראל.

יער עירון הוא יער עתיק, משופע במיני בעלי חיים וצומח, חלקם נדירים, אולם הוא לא הפך ליעד תיירותי. לראשונה, סומן בו שביל הליכה מוסדר לנוחות המשתמשים. עדי נוי, מנהלת מחלקת תכנון בקק"ל מרחב מרכז מסבירה את השינוי: "חריש מוקפת ביערות מהממים. רובם לא שימשו במהלך כל השנים לכניסת קהל. אנו מרגישים שיש ציבור הולך וגדל שמתעניין ביער עירון ורוצה לבקר בו, והוא לא רק מחריש, אלא גם מיישובי הסביבה, מערערה, כפר קרע, פרדס חנה וישובים נוספים. אנשים מחפשים לצאת ולטייל ביער וחשוב לנו להנגיש להם את היערות.

"הקמת העיר חריש שימשה כקטליזטור גדול בשינוי שמתבצע כעת וכולל סימון סינגלים לרכיבה וסימון שבילי הליכה על ידי קק"ל. הצורך של האוכלוסייה המקומית לתור ביערות הקרובים לעיר, יחד עם האיכויות של היער עומדים כעת בראש מעייניה של קק"ל".

חירבת עבאס: מסלול למיטיבי לכת

מאות אלפי שקלים הושקעו בסימון שביל יער עירון – חירבת עבאס, שאורכו כ-5.5 קילומטרים והוא מותאם למיטיבי לכת.

נוי מציינת כי הכניסה לשביל מתאפשרת משלוש מבואות:

• מאחורי קניון מור בכניסה לעיר (דרך שביל העפר בחניון תחנת החשמל)
• מכיוון אום אל קוטוף
• מכיוון מחצבת ורד

“השביל מחבר בין שלוש כניסות של היער, כניסה מכיוון חריש, כניסה מאום אל קוטוף וכיוון מחצבת ורד. השבילים תוכננו על ידי מחלקת תכנון של קק”ל וסומנו על ידי הוועדה לסימון שבילים. בקרוב יתקיים אירוע פתיחה ונחנוך את השבילים ביחד עם עיריית חריש, מועצה אזורית מנשה והנהגת אום אל קוטוף". השביל מותאם למשפחות ומיטיבי לכת ואינו מונגש בשלב זה לעגלות. זמן הליכה משוער לסיום המסלול הרגלי נע בין שעתיים-לשלוש. "בעתיד מתוכננת הנגשה של חלק מהשביל, אך זה לא יקרה השנה", מפרטת נוי.

עוד היא מדגישה כי ביערות סובבי חריש לא יוכשרו אזורים לפיקניקים או הדלקת אש, אך מזכירה כי בסמוך לכניסה מכיוון מחצבת ורד, קיים אזור ייעודי לפיקניקים (בוויז: יער עירון) עם ספסלים ושולחנות, והוא צפוי לעבור מתיחת פנים ושדרוג בשנים הקרובות.

האלונים העתיקים של חירבת עבאס

קסמו של יער עירון וחירבת עבאס (מוכרת גם בשם חירבת אל חאפור) מתגלים למבקרים כמעט מייד, במיוחד הביקור בחלקת האלונים העתיקים. "ביער מתקיימים, לזה לצד זה אלון התבור, אלון מצוי ואלון התולע. זוהי תופעה נדירה למדי בישראל וכאן היא זוכה ל"שיא גינס" ממש – הנקודה הדרומית ביותר בעולם ששלושת מיני האלון האלה צומחים יחד", נכתב באתר קק"ל.

עוד מצוין כי אלוני התבור העתיקים בחירבת עבאס העניקו מחסה לנודדים בדרכים וזכו לכינוי שג'ראת אל-פקיר (עצי האביונים הקדושים). בעצים אלה נקשרו אמונות בדבר סגולות מרפא שבהם ניחנו, כנגד מחלות חשוכות מרפא. הסבר לשרידתם של האלונים בחירבת עבאס נעוץ בקדושתם. על פי האמונה העממית של תושבי האזור, אלוני התבור הם מקום שכן לשדים מסוכנים מאוד, "ואוי לו לפוגע בעצים אלה"… אמונה זו עזרה לאלוני התבור במשך מאות שנים להישאר במלוא תפארתם ביער, ללא פגע.

מבואת כניסה לתל זאבים והיער מדרום לחריש

סימון השביל ביער עירון-חירבת עבאס הוא חלק מתוכנית גדולה יותר. קק"ל מתכננת להשקיע תקציבים נוספים בסימון השבילים באזור והנגשתם למבקרים.

לקראת סוף השנה יכנס לביצוע שביל אופניים סובב מחצבה – סינגל שיותאם לרמת רכיבה קלה לכל המשפחה "סינגל לא קשה מדי, לא תלול מדי ויפה במיוחד", מפרטת נוי. שביל זה יצטרף למערך שבילי הרכיבה שקק"ל כבר החלה לסמן באזור.

300 אלף שקלים נוספים יושקעו בסימון מסלול הליכה בתל זאבים. "הכניסה לשביל תהיה מרחוב יקינטון בשכונת הפרחים", מסבירה נוי ומפרטת לגבי תוכנית להכשרת כניסה לתל זאבים ממנה יצאו שבילים קיימים שיוכשרו בעתיד להליכה.

"המטרה שלנו היא להכשיר מבואת כניסה מסודרת, שלא יכנסו ליער כלי רכב מוטוריים רק רכבי כיבוי ושירות. השבילים קיימים בתל זאבים אבל העבודה שלנו היא לבדוק אותם, לסמן את השטח ולוודא שאין מפגעי בטיחות. זו אולי נראית עבודה פשוטה, אבל מדובר בעבודה מורכבת ואחראית".

משאב יקר לחריש

חבר המועצה, גיל פישר, מברך על סימון השביל וצופה לבאות. הוא רואה ביערות הסובבים את חריש, משאב טבע חשוב לעיר. "הצעתי לקק"ל לעשות משהו יותר גדול בשיתוף של היער, פרויקט כמו פארק הגשרים התלויים בנשר.

"המטרה היא ליצור ביער אבן שואבת שתמשוך מטיילים מרחבי הארץ". פישר רואה בעיני רוחו את יערות עירון כחלק ממיתוג העיר חריש. " אני חושב שמיתוג הוא חשוב לעיר ואם יש אפשרות לנצל את המשאב שנמצא בכל היקף חריש – את היער – אז למה לא לעשות את זה?

"אני רוצה שאנשים שמחפשים לעבור לגור בחריש ומחפשים דירה, ידעו גם על היער שמקיף את העיר. זו דרך קלה יחסית ליצור לחריש שם טוב".

פישר גם מעוניין להעלות את המודעות ליער בקרב התושבים הקיימים: "אני לא יודע כמה מתוך ה-36 אלף תושבים מכירים את היער. חלקם הכירו את היער בתקופת הסגרים והקורונה, אבל חשוב שרבים נוספים מקרב התושבים ילמדו ליהנות מהמשאב היקר הזה, שנמצא מתחת לאף שלנו מכל הצדדים, וישמרו עליו".

לקריאה נוספת: קרן קיימת לישראל מפתחת “סינגלים” ושבילי הליכה חדשים במרחב הסובב את חריש

שמונה דקות נסיעה מחריש, זה כל מה שנדרש כדי להגיע למסלול טיול חדש המסמל חזרה לטבע וחיבור אנושי חוצה מגזרים. שביל 'רונה רמון' מחבר בין ישובים של דתיים, ערבים וקיבוצניקים ובין לבבות המטיילים. והנוף? גבעות מוריקות שמרטיטות את הנשמה ומקרבות לטבע

צילומים: אורנית אביטן-ג'ורנו

מזג האוויר היפה, רגע לפני שתגיע "העונה הקרה", מזמן לאוהבי הטבע הזדמנות נהדרת לגלות "נקודות חן" נוספות בנופי ארצנו. "בוא נצא קצת מהבית", הפצירה בי אשתי ומיד, בלי לחכות לתשובה, החלה לארוז תיק מלא בהפתעות טעימות, בקבוקי מים קרים ומצב רוח לטיולים (בעיקר שלה). נגררתי בעל כורחי לעוד הרפתקה בניצוחה.

WAZE קיבל גם הוא הנחייה והתבקש להביא אותנו אל הישוב הסמוך לחריש, מצפה אילן. משם מתפתל לו שביל טיולים חדש – שביל "רונה רמון".

רונה, אשתו של האסטרונאוט אילן רמון ז"ל, הלכה לעולמה השנה וסיפור חייה והטרגדיות שפקדו אותה ריגשו את כלל תושבי ישראל. לא מעט מחוות שמנציחות את פועלה ודמותה התקיימו ברחבי המדינה, אולם נדמה שסיפור סלילתו של שביל רונה רמון, מנציח יותר מכל, את אישיותה והערכים בהם דגלה.

שביל מותאם למשפחות

בין גבעות מוריקות מתפתל לו שביל בן 11 קילומטרים שחולש על שטח מיוער ברובו ומחבר בין שלושה יישובים במועצה האזורית מנשה, מצידיה השונים של חריש: היישוב הדתי־לאומי מצפה אילן, הכפר הערבי אום אל־קוטוף והקיבוץ ברקאי שמרכיבים יחד פסיפס נאה של החברה הישראלית.

על סלילת השביל היו אחראים בני ובנות סניף בני עקיבא במצפה אילן. הרעיון הראשוני היה לסמן ולסלול סינגל אופניים, אולם מותה של רונה, היטה את הכף ורתם את בני ובנות השירות למשימה גדולה יותר. הם החליטו להנציח את זכרה של רמון, שהרבתה לבקר בישוב הנקרא על שם בעלה, אילן רמון ז"ל, ופעלה במשך כל השנים לחבר בין אנשים בדרכים שונות.

תחילתו של השביל היא במצפה אילן וכשהגענו בשבת בבוקר לשם, החנינו את הרכב מחוץ לשערי היישוב ונכנסנו דרך "הפישפש" הצהוב פנימה. במקום לא הייתה הכוונה מסודרת לשביל המדובר ומבלי לפגוש את ארנון וענבל אביטל, סביר להניח שהיינו הולכים לאיבוד. "צריך מפתח לשער שיוביל אתכם לשם", ציין ראש משפחת אביטל וצעד איתנו לתחילת השביל. לאלה שהם מסודרים יותר מאיתנו, כדאי לתאם מראש את קבלת המפתח הנדרש במזכירות הישוב (לפני כניסת שבת) בטלפון: 04-6255049.

בדרך שמענו מארנון על תושבי המצפה ועל אכלוס הישוב שהחל בכלל בקרוואנים זמניים עד תחילת בניית מבני הקבע. צעיר בשם אריאל וינטר, שצץ במקרה, שמע את השיחה הקולחת שהתפתחה והכריז – "אחותי רעות הייתה מפורצות השביל ולאבא שלי יש את המפתח!". בחום הכבד הלכנו אחריו כעם ישראל המשווע לגאולה ונחתנו בביתו. הוריו, מנחם ובינה פתחו את ליבם, הכניסו אותנו בשעריהם ומזגו לנו לימונדה קרה שהייתה בגדר "מצילת חיים“. הם אף הציעו לנו להצטרף אל ארוחת הצהריים שכבר הונחה על השולחן. היו אלה רגעי קסם של חיבור בינינו לבין משפחה דתייה באורחות חייה שלא הכירה אותנו כלל לפני, מה שהוכיח לי, ולא בפעם הראשונה, שאם נפגשים ומכירים, מגלים שהמשותף עולה על המפריד.

רעות וינטר היא אכן אחת מקבוצת הנערים והנערות שעסקו במלאכה החשובה והיא סיפקה לנו מידע חשוב ביותר: "יש קטעים בשביל של צל מוחלט, בזכות העצים, וחלק קטן מאוד שלו בשעה הזו של היום לוהט ולא מומלץ", ציינה רעות. עוד הוסיפה שיש מקטע אחרון בשביל שעדיין לא נפרץ ושבסניף התנועה שלה כבר מתכננים לסיימו בקרוב.

רעות הסבירה כי תחילתו של השביל במצפה אילן, אולם אין שילוט בכניסה אליו ואין דרך גישה לרכב בשבת מכיוון שהישוב דתי. גם אם תגיעו באמצע השבוע לא יהיה קל למצוא את המקום ללא עזרת תושבי המצפה. ברגע שחציתם את שער הכניסה הצהוב יחכה לכם מצד שמאל כביש צמוד לגדר, שיוביל אתכם לנקודת הפתיחה של השביל. השער אליו סגור ולכמה תושבים "נבחרים" יש את המפתח. בעתיד, כך סיפרה רעות, תהיה כניסה מוסדרת וקלה לכולם, אולם בינתיים אפשר מטיילי השבת יכולים לטייל בשביל מסופו – מקיבוץ ברקאי ולעשות את הדרך ההפוכה.

להכיר את רונה

11 קילומטרים הם מסע די ארוך לטיול משפחתי גרידא, במיוחד בשעת הצהריים הקופחת בה הגענו למקום, ולכן הסתפקנו בהליכה סמלית של שני קילומטרים בלבד. לאלה שיצאו בשעה סבירה מסלול הטיול כולל את התחנות הבאות: מצפה אילן, נחל נרבתה שיספק לכם הפסקה מרעננת בפינת חמד, אום אל קוטוף וסיום במטעי האבוקדו של ברקאי. ההליכה בנוף הגבעות המיוער נוחה ומוצלת ואין ספק שהנוף הנשקף לצועדים בשביל הוא יפה ומרחיב את הלב. בימים יפים, כך טוענים הוינטרים, אפשר לראות גם את ארובות חדרה.

ייאמר לזכות פורצי השביל ושותפיהם, שהוא מסומן ברובו כהלכה (בצבע סגול) והסיכוי לתעות בדרך נמוך. הנערים גייסו את קק"ל וביחד הסבו את שביל האופניים (סינגל) המוכר לשביל הליכה מוסדר, נוח ומותאם למשפחות.

הצעידה בשביל אינה רק מאפשרת למטיילים להתחבר מחדש לטבע ולפגוש בדרך אנשים טובים מחלקים שונים של החברה הישראלית, אלא גם תורמת לידע על חייה ופועלה של רונה רמון.

רעות היתה אחראית על המשימה של הכנת חמישה שלטים שונים המוצבים בדרך וכוללים מידע ביוגרפי על רונה בתחנות שונות בחייה, מלידתה ועד מותה. כל שלט כולל גם ציטוט של רונה וההליכה בשביל הגבעות המיוער הופכת אט אט לתהליך למידה, הכרות וקירבה עם דמותה של רונה. בשלט הכניסה לשביל בחרה רעות לצטט את רונה באמירה כי "אושר הוא לא אותם רגעי שיא של שמחה, אלא אותם רגעי שיא שיש בהם איכות אחרת". כמה שזה נכון. שמונה דקות נסיעה מחריש פגשנו אנשים מיוחדים ונפלאים והבטנו לנוף עוצר נשימה ושביל חדש שמחבר בין אנשים, תרבויות ונפשות. זאת בהחלט איכות אחרת.

עוד בנושא: צאו אל הנוף: 5 מסלולי טיול קצרים ונקודות חמד מסביב לחריש

אינספור מסלולי רכיבה בסביבה המיידית של חריש מאפשרים לקבוצת 'רוכבי חריש' ליהנות מנגישות גבוהה לטבע, ממפגש ראשוני וייחודי עם בעלי חיים, פרחים ועצים ומתחושת חברותא שמתפתחת אט אט. הם רוכבים ו…אוהבים כל רגע

אין ספק שרכיבת אופניים הפכה לאחד מענפי הספורט הפופולריים בישראל. למעלה מ-70 מועדונים וכ-15,000 רוכבות ורוכבי אופניים רשומים באיגוד האופניים בישראל ומשתתפים בתחרויות בארץ ובעולם.

אורן קלר (49) מורה וצלם במקצועו הוא חובב רכיבת אופני שטח כבר 13 שנים. אורן, תושב חריש מזה שנה וחצי, רוכב לפחות פעם בשבוע בחודשי החורף ומקפיד לרכוב כמעט מדי יום בחודשי הקיץ.  "רכיבת שטח דורשת ריכוז, כושר גופני, יכולת רכיבה טכנית והתמודדות עם מעברי מכשולים. זה ספורט מאתגר ומהנה", הוא מסביר.

המגורים בחריש העניקו לאורן יתרון ייחודי שלא היה קיים במקום מגוריו הקודם. "חריש וסביבתה משופעת בסינגלים (שבילי רכיבה ליחיד). עולים על האופניים, רוכבים מספר דקות וכבר נמצאים במסלול מדהים עם מראות מרתקים. אין צורך להעמיס את האופניים על האוטו ולנסוע כדי למצוא שביל לרכיבה. הכל ממש פה מתחת לאף במרחק רכיבה קצר".

אילו מסלולי רכיבת שטח ידועים קיימים בסביבה?

"יער מענית, איזור המגדל צפונית לחריש, אום אל קוטוף ואזורים מרוחקים יותר, שעדיין נמצאים במרחק רכיבה, כדוגמת כפר גליקסון ומצר".

"ישנם גם מסלולים שעדיין מופיעים בגוגל מפות שמובילים לסלון של תושבי חריש…" צוחק אורן ומוסיף: "הסביבה עשירה בשבילים, זה ממש גן עדן לרוכבי אופניים. אין הרבה ערים שיכולות לספק לתושבים מסלולי רכיבה צמודים ליישוב. אולי רק מודיעין שקרובה ליער בן שמן".

עם המעבר לחריש מיהר אורן לחפש שותפים לתחביב ולאהבה לרכיבה. קבוצת הוואטאפ של רוכבי חריש מונה כיום כעשרים חברים וההתארגנויות לרכיבה משותפת הן ספונטניות.

"בדרך כלל, אנחנו נפגשים בשישי או בשבת. שולחים הודעה בקבוצה וכל מי שרוצה להצטרף, מוזמן. אנחנו נפגשים בנקודה קרובה בסביבה ורוכבים לפחות שעה וחצי עד ארבע חמש שעות, תלוי במסלול".

האם קיימות פעילויות חברתיות נוספות מעבר לרכיבה המשותפת?

"עוד לא התגבשנו מספיק כדי לקיים פעילויות נוספות. רוב הרוכבים בקבוצה עברו להתגורר בחריש רק בשנה האחרונה, אבל ברכיבות המשותפות שלנו עורכים הפסקת קפה, מחליפים חוויות, מדברים ויוצרים קשרים חברתיים חדשים".

חיידק הרכיבה

נטליה נסטרוב (45) מתגוררת שנה בחריש היא מדריכת כושר במקצועה ורוכבת שטח מזה חמש שנים. את האהבה לרכיבה גילתה בעזרתו של בעלה, רומן קזרונבסקי. השניים רוכבים יחד בארץ ובחו"ל והשתתפו בתחרויות רכיבה באיטליה ובקפריסין.

השניים גם פתחו את קבוצת הפייסבוק 'רוכבי חריש' בה חברים כיום 30 אנשים שמשתפים במסלולים, מחליפים מידע, מזמינים לטיולים ומעלים תמונות יפהפיות של מסלולי הרכיבה באיזור חריש.

"ממש מעניין פה בחריש. יש פה מלא סינגלים לרכיבה ויחסית יש גם הרבה משוגעים לתחביב הזה שאם אתה נדבק בו, הוא לא מרפה ממך", משתפת נטליה.

האם יש עוד נשים בקבוצת רוכבי חריש?

"כן, אבל עוד לא יצא לי לרכוב איתן ולכן אני לא מכירה אותן אישית. אני לומדת להכיר בכל רכיבה אנשים חדשים. כך לדוגמא, בשבת יצאתי לטיול רכיבה עם מישהו חדש בקבוצה. עבורו זה היה מסלול ארוך וקשה של 20 קילומטרים. אני אפילו לא הזעתי והוא חזר סחוט".

אם ההבדל ביניכם כל כך גדול, ממה נהנית בעיקר?

"זה נחמד למצוא זוג או כמה אנשים שמתאימים לרמת הרכיבה שלך, אבל לא תמיד זה העיקר. גם כשאני רוכבת עם מתחילים אני נהנית מעצם הרכיבה, מהעובדה שמתאפשר לי להכיר להם את הסביבה ואת המסלול היפה בו אנו רוכבים. אני מנצלת את זמן הרכיבה כדי ליהנות מהשהייה בטבע, מהרקפות והפטריות ביער והמראות הייחודיים שאין שום דרך אחרת להגיע אליהם מלבד עם אופניים. אלו לא מסלולים שניתן להגיע אליהם ברגל או ברכב".

מהו החלום שלך בהקשר של הרכיבה?

"אני מאוד אשמח אם קבוצת רוכבי חריש תגדל ואנשים נוספים יצטרפו אלינו ויבינו שאופניים זה ממש מגניב. אני מציעה לאנשים להתנסות ברכיבת שטח ומניסיון, מי שמתאהב, לא מרפה מהתחביב”.

ולא מדובר בתחביב זול. אורן מפרט בקצרה: "רכיבת אופניים היא לא תחביב זול בטח לא בהשוואה לכדורסל או כדורגל. אופניים עולות בסביבות 10,000 ₪ ועלות הציוד הנילווה הנדרש כמו כפפות, מגינים, קסדה, משקפי שמש ותחזוקת האופניים מסתכמים בכמה מאות שקלים מדי חודש".

האם רכיבה מסוג זה מתאימה גם למשפחה?

"בהחלט כן", פוסקת נטליה. “אני מתכננת לארגן יום רכיבה למשפחות. אני רק מחכה למזג אוויר מתאים".

אופניים ודאגה לסביבה

עבור ירדן אלעד (44) אופניים הם חלק מהחיים בשלושים השנים האחרונות. הוא החל לרכוב בגיל 13 והתחרה בנעוריו בליגת איגוד האופניים. "אני רוכב כל החיים", הוא משתף. "כנער, לגלגו עלי בגלל האהבה שלי לרכיבה. היום רכיבה על אופניים הפכה להיות אחד מענפי הספורט הפופולריים בישראל".

מה אתה אוהב ברכיבה?

"אני אוהב את האדרנלין, את החוויה עם החברים, את המהירות, העמידה ביעדים ובמטרות שאני מציב לעצמי, אלו דברים שהם כבר חלק ממי שאני".

אבל לא רק ספורט אישי וקבוצתי מציעה הרכיבה על האופניים אלא גם מעודדת מעורבות חברתית ואכפתיות. אלעד משתף: "אי אפשר לרכוב בטבע להתפעל מהיופי של הרקפות והחיות ולהעלים עין מהררי האשפה שניתן למצוא בדרך. זו הסיבה שביוזמה של אפרים שמש, אחד מהרוכבים, רתמנו את עודד סלע, מנהל מחלקת שפ"ע בחריש וניקינו את החורשה הסמוכה אלינו. פינינו כמות מטורפת של אשפה עם רכבי שטח של המועצה". דוברות מועצת חריש מציינת כי המועצה מתכננת מבצעים ניקיון דומים נוספים על מנת לשמור על הסביבה.

ירדן לא מסתיר את גאוותו הן על ההירתמות לקהילה והן על היופי המתגלה לרוכבים בסביבה והוא מציין בסיפוק: "חריש היא אחד המקומות הכי אהובים שיש לנו בארץ לרכיבה".

"מי שקצת מתמצא ויודע רכיבה בשטח מהי, יודע להעריך את ה'סינגלים' בחריש שאנשים בתל אביב רק חולמים עליהם. בתקופת הקיץ אני יכול להספיק לחזור מהעבודה ולצאת לרכיבה של שעתיים בנופים קסומים של אקליפטוסים ואורנים".

"אני רוכב עם קבוצה של 6-7 רוכבים ואנו יוצאים בכל פעם לנקודה אחרת בסביבה. יש לנו רצון שיצטרפו אלינו רוכבים נוספים וייהנו גם הם מכל היופי מסביב".

אורן מסכים ומסכם: "אנשים לא יבואו לגור בחריש בגלל ה'סינגלים', אבל זה מעניק לחובבי רכיבה ערך מוסף משמעותי”.

חריש מעודדת רכיבה

אבל לא רק מחוץ לחריש השבילים קוראים לרוכבי האופניים. בעיר עצמה מתוכננת רשת שבילי אופניים שמעודדת רכיבה אישית ומשפחתית ותורמת להפחתת השימוש בכלי רכב. בימים אלה סומנו שבילי אופנים ברחובות בהם המדרכות כבר קיבלו את תצורתן הסופית. טרם פותחו שבילי אופניים בכל רחובות העיר, אולם היעד הוא ברור: להפוך את חריש לעיר שמעודדת רכיבה דו גלגלית מחוץ ובתוך העיר.

עוד בנושא: צאו אל הנוף: 5 מסלולי טיול קצרים ונקודות חמד מסביב לחריש

חריש מוקפת בנקודות חמד ירוקות מכל הכיוונים – יצאנו לטייל בסביבה המיידית של העיר ומצאנו נחלים, יערות, שדות ירוקים, עצים עתיקים, כבשים, סוסים ואנשים חביבים

1 – מאחורי האורן (אחת, שתיים, שלוש)

רחוב אורן בחריש הוא הרחוב הדרומי ביותר בשכונת החורש, הגובלת ביער חריש. הדירות שפונות דרומה בפרויקט "דמרי 2" משקיפות אל מסלול ההליכה שמוביל אל היער. סיבוב ביער בין האורנים והברושים ימלא את המצברים שלכם בירוק עד. בתקופה זו תוכלו ליהנות גם מפריחה מגוונת ועשירה של פרחי בר בשלל צבעים.

הירידה אל המסלול היא בצמוד לרחוב אורן 8. אם תפנו שמאלה תראו תוך דקות ספורות מסלול הליכה טבעי המוביל אתכם אל קצהו של הקיר האקוסטי הגובל בכביש 6. אם תבחרו בנקודה זו לפנות שמאלה ולהמשיך עם השביל תוכלו ללכת במסלול מעגלי קצר (30-40 דקות) עד לחזרה לרחוב אורן 20.

בהצטלבות השבילים הראשונה המשיכו ישר – אלא אם תרצו לשוטט בשבילים, ללכת קצת "לאיבוד" ולגלות פינות חמד נוספות ביער, פינות בהן ניתן לפרוש שמיכה או לנוח. היער אינו מוסדר ואין בו שולחנות קק"ל או פחים.

אחרי שהמשכתם ישר תגלו בפנייה שמאלה הקרובה עלייה תלולה, שמחזירה אתכם אל השביל הצמוד לרחוב אורן. בסיום העלייה (הסדירו את הנשימה), פנו שוב שמאלה ותוכלו בהזדמנות הראשונה לפנות ימינה ולצאת לעיר, בצמוד לבנין שברחוב אורן 20.

2 – מרחבים ירוקים בדרך לכפר מייסר

בצמוד לתחנת הדלק מנטה בצומת מצר ישנו שביל עפר שמוביל אל השדות. פסענו בצמוד לשדות חיטה ובהליכה נינוחה הגענו אל הכניסה ליער מענית.

עליה תלולה מאוד ולאחריה ירידה (תלולה גם כן), הביאה אותנו לשביל עפר רחב יחסית העובר לאורך התוואי של נחל נרבתה.

ממול ראינו מבנה ישן, בחרנו לפנות ימינה מזרחה, חצינו מתחת לגשר של כביש 6 והגענו אל פאתי הכפר מייסר.

כפר מייסר הוא כפר ותיק מאד. בישוב מתגוררות שמונה משפחות גדולות (כ-1,800 איש) ובינו ובין קיבוץ מצר, הצמוד אליו, מתקיימים יחסי שכנות טובים וממושכים. ההליכה בפאתי הכפר בצמוד לערוץ נחל נרבתה היא נינוחה. נתקלנו גם בעדר מרעה קטן, סוס מלחך עשב ובעיקר במרחבים ירוקים.

מעט לפני גן משחקים נטוש ומוזנח פנינו ימינה והתחלנו לטפס לכיוון קיבוץ מצר. אם אתם לא מוצאים את השביל – תשאלו. תושבי הכפר עזרו לנו וכיוונו אותנו וכך הגענו אל הכניסה לקיבוץ מצר. אם אתם צועדים או מטיילים עם ילדים – לא מומלץ לחזור רגלית אל הרכב – ההליכה היא בכביש ללא שוליים ומעט ממושכת (20 דקות). חזרו בדרך בה הגעתם או שמתנדב חרוץ ידאג להביא את הרכב אל נקודת הסיום שלכם. כך או אחרת, מובטחת לכם חוויה נעימה.

3 – קפיצה קטנה לשכנים במענית

זקני מענית זוכרים את אזור חריש כחורש אחד גדול וירוק. הליכה רגלית לבקר את תושבי מענית מאפשרת לנו הצצה למה שהיה כאן פעם. מול התאנה 11 יורדים אל גן המשחקים החדש (שטרם החל לפעול) וממשיכים ממנו ישר.

יש לחצות הגשר הממוקם מתחת לכביש 6 אל צדו השני של הכביש. מדהים לגלות עד כמה הרעש של כביש 6 מורגש בצידו השני של הכביש שאינו מוגן על ידי הקיר האקוסטי. משאירים את הרעש מאחורינו, יחד עם עדרי הבקר והאנפות שהתרכזו להן באיזו פינה וצועדים עם הפנים קדימה באחו ירוק ומרנין.

אם באמת תרצו להגיע עד למענית, הליכה מתונה של 30-40 דקות תביא אתכם לשם בבטחה. בדרך אפשר ליהנות משיחים, עשביה, פרחי בר כדוגמת רקפות, כלניות ואירוסים, צמחי בר קוצניים, מסלעות שפזורות בשטח בהן ניתן לשבת ולנוח וגם חורשות קטנות של עצי ברוש ואורן. ישנם גם מסלולי רכיבה לאופניים באיזור.

אם אתם בוחרים רק להציץ באיזור זה ולא ללכת רגלית עד מענית, גם זה בסדר, תוכלו לפנות שמאלה ולחזור דרך יער חריש הביתה, עד ליציאה מול רחוב תאנה או רחוב אורן.

4 – עצי אלון בני 400 שנה ביער עירון

אם אתם אוהבים את המיזוג במכונית ומעדיפים לשטוף את העיניים בירוק מבעד לזגוגיות החלון, הנה לכם מסלול קלאסי: הקלידו 'מחצבת ורד' באפליקציית הניווט ובנסיעה קצרה (10-15 דקות) תגיעו לנקודת ההתחלה של מסלול ביער עירון המתאים ברובו גם לכלי רכב פרטיים. פונים ימינה לפני השלט הגדול הירוק "מחצבת ורד" ועולים במעלה השביל.

מדי פעם ניתן להבחין משני צידי השביל, בין עצי האורן והברוש הרבים גם בעצי חרוב ואלון עתיקים ומרשימים. חלק מן האלונים ביער עירון הם בני 400-500 שנים, הישג מכובד בכל קנה מידה עולמי.

אם תצאו לחלץ עצמות, הליכה קצרה תפרוש בפניכם עושר בלתי יתואר של צמחיה באיזור, החל מפרחי בר כדוגמת רקפות, כלניות, סרפדים, צבעונים, וצמחי פקעות נוספים. מרבד ססגוני ביותר ילווה אתכם בהליכה או בנסיעה. ישנם מקומות ייעודיים לישיבה או לחניה קצרה. תיהנו.

קונים? מוכרים? שוכרים? משכירים? הכל במקום אחד – לוח הנדל"ן של חריש

5 – אנדרטת משמר הגבול

בנסיעה מצומת חריש לכיוון צומת משמר הגבול, מעט לפני המפגש עם כביש 65 קיימת פנייה ימינה לכיוון אנדרטת משמר הגבול. נסיעה בכביש זה תביא אותנו לצומת T מתחת לכביש 65. פנו שמאלה וסעו בדרך המתפתלת עד שתגיעו לאתר ההנצחה שתוכנן על ידי הפסל יחיאל ערד והוא כולל מרכז הנצחה, מרכז תצפית וחניון למטיילים. בצמוד לאתר, ישנה חורשת חרובים קטנה (לא מוסדרת) בה ניתן לנוח מעט. ניתן להשקיף ממנה על כביש 6 ועל חלקה הצפון-מערבי של חריש. מהמקום יוצאים גם שבילי אופניים מוסדרים לטובת אלו שחובבים רכיבה דו-גלגלית.

למסלולי טיול נוספים: ברגל, באופניים וברכב: ארבעה מסלולי טיול בקרבת חריש