חריש מתחדשת בכ-2,400 דונמים בצפון מזרח העיר ובדרומה. החלטת משרד הפנים על הרחבת שטחי השיפוט החדשים של העיר תגדיל את העיר ל-100 אלף תושבים ותספק שטחי תעסוקה חיוניים לחריש. "השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך"

צילום: יוסי גרוס

ב-30 בנובמבר 2021 חתמה שרת הפנים איילת שקד על הרחבת שטחי השיפוט של העיר חריש. ההחלטה שהתקבלה התבססה על המלצותיה של הוועדה הגאוגרפית חיפה לשינוי שטחי השיפוט, בין מ.א מנשה, חריש ובסמ“ה (מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה). המלצות הוועדה הגאוגרפית שהתפרסמו באוקטובר 2020 והציעו להגדיל את שטחי השיפוט של חריש בכ-50 אחוזים – לא התקבלו במלואן.

השטח שהומלץ במקור לקליטה בתחום המוניציפלי של חריש כלל 3,932 דונם, אך בסופו של דבר צומצם לכדי תוספת של כ-3000 דונם בלבד (מסומנים במפה בצהוב). מנגד נאלצה חריש לוותר על כ-600 דונם (מסומנים במפה בסגול) שהיו עד כה בתחום שיפוטה לידי הרשויות מנשה ובסמ"ה. בסך הכל קיבלה חריש כ-2400 דונם המגדילים את שטחה הנוכחי בעשרות אחוזים.

צפון מזרח: השטח שמבטיח את עתיד העיר

תהליך קביעת הגבולות החל עוד בשנת 2017 ובארבע השנים האחרונות התקיימו עשרות דיונים בנושא זה, המשמעותי גם לחריש וגם ליישובי הסביבה, זאת במטרה לסייע להתפתחות חריש בהמשך להחלטות הממשלה בעניין.

ההחלטה החדשה מעבירה לידי חריש ארבעה תאי שטח חדשים. האחד, שטח של כ-1,900 דונם (שטח ה') מצפון מזרח לעיר בין היישובים אום אל קוטוף וערערה וממזרח למחצבת ורד. תא השטח האמור הוא הגדול ביותר שישויך לגבולות השיפוט של חריש והוא נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65.

תא שטח זה שמתווסף מעתה לחריש, צפוי לשרת את תכנית התכנון לטווח הארוך של חריש כעיר עם 100,000 תושבים, להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשייה לעיר ובכך לממש את יעדי הממשלה בהקמת העיר.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח ומעיד שהמועצה תעשה ככל יכולתה על מנת שמירב השטחים שם יופנו לבניית שטחי תעסוקה. "נשים את מלוא משקלנו בנושא זה. משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות שם מגורים נוספים ורובע חריש דרום לבדו לא יספיק להרחבה של העיר למאה אלף איש, אבל המטרה שלנו היא לנסות ולבנות שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר. השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך".

שטחי חריש דרום הובטחו

בנוסף לשטח הצפוני, שויכו לתחום השיפוט של חריש שלושה שטחים דרומית לעיר: שטח שכונת חריש דרום (ב'1) ושני שטחים נוספים קטנים יותר בגודלם, דרומית לשכונות הפרחים והחורש ביער חריש ותל זאבים מצפון למייסר ומצר (ב'2 וב'3).

התכנית להקמת רובע חריש דרום אושרה לאחרונה והיא כוללת מגורים לצד שטחי תעשייה ומסחר. השטח ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתה ומדרום ליישוב מצפה אילן לא הועבר לחריש חרף ההמלצות היות והוא אינו מיועד לפיתוח. כך גם שטח ביער עירון צפונית לחריש שהומלץ לספחו לחריש. משרד הפנים נימק את הסירוב כי אין התכנות לפיתוחו של השטח ועל כל אין נימוק ממשי להעבירו לידי חריש בשלב זה. תא שטח נוסף הגובל בכפר ברטעה ממערב נותר כשטח ללא שיוך מוניציפלי בניגוד לעמדת הועדה הוועדה הגאוגרפית שהמליצה לשייכו לחריש.

מחצבת ורד: תביעה לחלוקת הכנסות

אחד השטחים המשמעותיים שנותר מחוץ לגבולות המוניציפליים של חריש הוא שטחה של מחצבת ורד. עם זאת, התביעה של חריש לזכות בנתח מהכנסות המחצבה טרם נסתיימה. "שרת הפנים מבינה את הצורך של חריש בהכנסות ומודעת לעובדה שכיום אין לחריש שטחי תעסוקה מספקים ולכן והיא החזירה את מחצבות ורד לדיון בנושא חלוקת ההכנסות", מסביר גולדמן ומוסיף כי הוא מקווה שהחלטה בנושא תתקבל בקרוב וחריש תצא נשכרת ממנה.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש התייחס גם הוא לסוגיה ואמר כי "אני מקווה כי גם הדיון על מחצבת ורד יסתיים בהקדם, ותחול חלוקת ההכנסות לאחר שתוצג בפניי עמדת הוועדה הגאוגרפית ואקבל החלטה בעניין".

ראש העיר יצחק קשת התייחס בדבריו גם לנושא המחלוקות שצצו מול הרשויות השכנות: "קיימנו שיח עם שכנינו והגענו למספר הסכמות, אבל לא על הכול. יש נושאים שעליהם לא הסכמנו להתפשר, כי ידענו שהם הכרחיים להמשך ההתפתחות של העיר. השטחים החדשים מדרום יאפשרו את המשך הקידום של הקמת שכונת חריש דרום, ועל חלק משמעותי מהשטחים החדשים מצפון אנחנו מתכננים התרחבות של אזורי תעסוקה. אני מודה לשרת הפנים איילת שקד על ההירתמות למען חריש".

שרת הפנים איילת שקד: "אנו מחוייבים להחלטת הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות".

החברה להגנת הטבע: החלטה כוחנית

כצפוי, החלטת שרת הפנים לא התקבלה יפה בקרב הארגונים הירוקים שהתנגדו נחרצות למהלך. החברה להגנת הטבע מסרה ל'חריש סיטי' בתגובה לאישור הרחבת שטחי השיפוט: "משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והעיר חריש, מנסים בכל דרך להשתלט על השטחים הפתוחים הנמצאים מצפון לעיר, ובכך לרמוס ברגל גסה, את הטבע באזור. הרחבת גבולות השיפוט היא צעד נוסף, שמצטרף להארכת פעילות הוועדה המיוחדת של חריש ולניסיונות לקדם תכנית מתאר לעיר, אשר מציעה לבנות את מרביתה על השטחים הפתוחים הללו, בכוחנות. החברה להגנת הטבע, תפעל ככל יכולתה ובאמצעים העומדים לרשותה, על מנת למנוע מהעיר חריש להתרחב צפונה ולגרום לנזקים קשים, גם לסביבה וגם ליישובים הסובבים אותה".

לקריאה נוספת:

משרד השיכון בוחן אפשרות להקים על שטחה של מחצבת ורד רובע תעסוקה ומגורים לעיר חריש. אם החלטה זו תתקבל, תידרש מחצבת ורד לבצע חציבה מתונה יותר בשטח הקיים ולהתפרש על פני שטחים נוספים ביער עירון. התרחבות, אשר תפגע משמעותית באוכלוסיית החי והצומח וביישובים הקרובים. למען הדורות הבאים

מחצבת ורד כיום; צילומים: נווה נויפלד

"התכנית היא שהמחצבה בסוף ימיה תהפוך לאתר הטמנה של אשפה ועל הר הזבל יבנו את חריש", כך אומרת קרינה רוזנבאום (43) תושבת ברקאי ופעילה סביבתית שמנהלת בימים אלה מאבק על עתידה של מחצבת ורד. רוזנבאום מאמינה שהמחצבה הפעילה צריכה לעבור בסוף ימיה שיקום נופי ולשמש כריאה ירוקה לתושבי הסביבה כולה.

מנגד, יש מי שמתכנן תכניות אחרות לשטחה של אחת המחצבות הגדולות בארץ, המשתרעת על שטח של 2,000 דונם וממוקמת בתוך יער עירון, שטח עם אוכלוסיית בעלי חיים נדירים ומגוון רחב של עצים וצמחייה, נדירים לא פחות.

להפוך את המפגע לאיזור תעשיה

בדיון בקבינט הדיור שנערך בינואר 2018 הציע שר הבינוי והשיכון דאז, יואב גלנט, לקדם תכנית לשימוש בשטחי מחצבות להקמת שכונות מגורים ואזורי תעשייה. במהלך הדיון התייחס גלנט ספציפית למחצבת ורד הסמוכה לחריש והציע להקים על שטחה שכונת מגורים או אזור תעשייה שתאפשר לחריש להתרחב צפונה.

בבסיסה של הצעת גלנט עומד הרעיון כי כחלק מרישיון החציבה, יחויבו הזכיינים להחזיר את השטח לאחר סיום העבודות, למצב שיאפשר הקמת אזורי מגורים ותעשייה. “ההצעה תמנע היווצרות פצע פתוח בשטח, ותאפשר לנצל את האתרים לשימושים אשר יועילו לערים ולישובים במקום ליצור מפגעים”, ציין גלנט.

הצעתו של שר השיכון התקבלה ע”י קבינט הדיור. בספטמבר 2019 כבר הציג משרד השיכון ל'וועדת היגוי חריש' תכנית מתאר להרחבת העיר חריש בשנת 2040 המתייחסת למחצבת ורד.  התכניות הן אכן לעתיד הרחוק, אולם הכרעה צריכה להתקבל כבר עתה והסיבה היא ניהול חומרי החציבה במחצבת ורד בשנים הקרובות, בהתאם לייעודה.

פיתוח עירוני עתידי מחייב חציבה מתונה יותר

אם אכן תתקבל ההכרעה לפיה מחצבת ורד תהיה רובע נוסף של העיר חריש, יש לעצור את העמקת החציבה הקיימת ולחפש חומרי בנייה זמינים לטובת ענף הבנייה בשטחים נוספים אליהם תתפרש המחצבה. יעדי פיתוח עירוני מחייבים חציבה מתונה יותר.

לעומת זאת, אם תתקבל החלטה לשמור על מחצבת ורד כאזור פתוח וירוק בעתיד ולשקם אותה לטובת תושבי האזור, ניתן יהיה להעמיק את החציבה הקיימת, לנצל את המלאי הקיים של חומרי הבנייה במחצבה ולהתפרש, במידת הצורך, על פני שטחים מצומצמים יותר. כך גם הפגיעה בחי ובצומח בשטחי יער עירון הסמוכים למחצבה, תהיה קטנה יותר.

מחצבת ורד במרכזו של יער עירון, מתפרסת על פני כ-2,000 דונם והינה אחת מחמש המחצבות הגדולות בישראל. תוצרי הכרייה במחצבה מהווים מקור אספקה עיקרי באזור הצפון לענפי הבנייה והסלילה.

על פי התחזית לביקושי דירות והתחלות בנייה בין השנים 2020-2040 בכל שנה ייבנו עשרות אלפי דירות חדשות ברחבי ישראל. ביקוש גבוה זה מחייב שריון בהיקף גדול של עתודות חומרי גלם לבנייה. בהתאם, מחצבת ורד שרישיון החציבה שלה תקף עד שנת 2033 צריכה לספק חומרי גלם לבנייה בהיקף ניכר.

נזקי זיהום אוויר ופגיעה באיכות החיים

על מנת להמשיך ולספק את הביקוש ההולך וגדל מצד אחד, ולעצור את עומק החציבה מן הצד האחר, נשקלת האפשרות להרחיב את שטחי המחצבה הקיימים. על פי התכנית שנבחנת יורחב שטח המחצבה ב-750 דונם נוספים על חשבון יער עירון הסובב את המחצבה.

ארז ארד, רכז שמירת טבע במחוז חיפה של החברה להגנת הטבע מסביר: "בנוגע להשפעות הסביבתיות של המחצבה והרחבתה אין צורך להרחיב והיא בוודאי תהווה מפגע סביבתי. עם זאת, החברה להגנת הטבע קיבלה את הצורך בהרחבת המחצבה ובמניעת פתיחת מחצבות חדשות באזורים שאינם פגועים כלל, מדובר בצורך בחומרי גלם למשק הבנייה והתשתיות", הוא מוסיף ומיד מסייג: "עם זאת, בכל הנוגע לפיתוח המחצבה, החברה להגנת הטבע סבורה כי יש לנצל עד תום את המשאבים במחצבה הקיימת היום והמאושרת, ולהימנע מהרחבה נוספת שלה לאזורים חדשים".

חשוב לזכור כי הרחבה של המחצבה, משמעותה גם צמצום המרחק מיישובי הסביבה. קציר, ברטעה, ערערה, אום אל קוטוף, ברקאי כפר קרע וחריש מצויים במרחק של מאות מטרים בלבד מהמחצבה שמייצרת, מטבע פעילותה, ענני אבק וזיהום סביבתי.

חלקיקי האבק במחצבה השטוחה מרחפים באוויר בהתאם למשטר הרוחות. ככל שהחציבה שטוחה יותר ורחוקה יותר מקונטור המחצבה המאושרת – הם יינשאו למרחק גדול יותר ויחריפו את זיהום האוויר. בריאות תושבי הסביבה מוטלת על הכף. בנוסף, שולי המחצבה המאובקים פוגעים גם בחי ובצומח בסביבת המחצבה. לנזקי זיהום האוויר יש להוסיף גם את רווחת ואיכות חיי התושבים. מכונות הגריסה והפיצוצים במחצבה מייצרים מטרדי רעש – לאדם וגם לטבע. ככל שפעילות המחצבה תתבצע בעומק, חלק מן המטרד ייבלע.

שיקום נופי או בניית עיר?

הניסיון המצטבר בארץ וגם בעולם מבוסס בעיקרו על שיקום סביבתי למחצבות קטנות. כך לדוגמה, בכרמיאל ובבאר שבע, עברו המחצבות, המתפרסות על שטחים של 90 דונם ו-50 דונם בהתאמה, שיקום נופי והן משמשות כיום את תושבי העיר כפארק מותאם לפנאי ונופש.

בשנים האחרונות החלו לצוץ תכניות שיקום למחצבות המציעות פיתוח מסחר, תעשייה ומבני ציבור. לראייה, בימים אלה מקודמת תכנית למחצבת חצור הגלילית במסגרתה יוקם על חצי מהשטח תיאטרון פתוח, אתר קמפינג, חניון לילה, מתקני ספורט אקטיביים ומסחר.

"ככלל, אין לנו התנגדות עקרונית לשימוש נוסף בשטחי החציבה לאחר תום החציבה, אך במקרה של מחצבת ורד, הכנסת ייעודי פיתוח עירוניים תצריך חציבה מתונה יותר, ועקב כך לא תאפשר לנצל את כל המשאבים במחצבה. כתוצאה מכך יהיה צורך בהרחבת המחצבה אל עבר השטחים הפתוחים הסובבים, ולכן אנו מתנגדים לכך", מסביר ארד. "החברה להגנת הטבע תדרוש שחומרי הגלם במחצבה ינוצלו עד תום, המחצבה לא תורחב והשטח ישוקם".

שטח מחצבת ורד הזהה בגודלו לרובע צפון תל אביב הישן, הוא שטח ענק ואין למתכנני ערים ואדריכלי נוף בארץ ובעולם ניסיון קודם בתחום. אם אכן יוחלט להפוך את שטח מחצבת ורד לחלק מגבולות העיר חריש, יצטרכו מתכנני העיר להתמודד עם בעיות תשתית סבוכות בתחום התחבורה, הניקוז והביוב, ולהתגבר על פער הגובה המשמעותי בין שני חלקי העיר והמרחק הגדול בין שני השטחים.

למען הדורות הבאים

ארד מאמין שההחלטה שצריכה להתקבל לטובת הדורות הבאים היא ברורה: "האזור שמצפון לחריש הוא הריאה הירוקה של העיר המתפתחת וכלל יישובי ותושבי האזור, לרבות ואדי ערה. זהו האזור שילדי חריש יכירו את הטבע המיוחד שלו, זהו האזור המהווה ליבה למסדרון האקולוגי שבו ניתן לגלות שלושה סוגי אלונים (תולע, תבור ומצוי) בסביבה מצומצמת אחת וצמחים רבים נוספים בחלקם נדירים". ארד מוסיף ומציין כי האזור גם משופע במינים של יונקים כמו צבאים, שועלים, ותנים, זוחלים כמו חרדון מצוי וזעמן המטבעות ומי שיסתכל מעלה יראה גם בזים ועקבים.

"אני קורא לתושבי חריש לפעול איתנו ביחד לשמירת השטחים הטבעיים והפתוחים שמצפון לחריש לטובת תושבי חריש והסביבה, לטובת שימור הטבע ומציאת מרחבי חיים מתאימים לבעלי החיים שעמנו ולמען הדורות הבאים", הוא מסכם.

חשוב לסייג ולהדגיש כי עד היום, לא עברה כל החלטה תכנונית תקפה המעבירה את שטחי מחצבת ורד הקיימים והעתידיים לטובת עתודות קרקע לחריש. למעשה, המלצות הועדה הגיאוגרפית מחוז חיפה לשינוי גבולות ישובים, שהתפרסמה לפני כחודש, לא כוללת המלצה להעביר את שטח המחצבה לחריש. עם זאת, תכנית משרד השיכון לטווח הארוך בהחלט מתייחסת לשטחי המחצבה כאל שטחים שעשויים לשמש את חריש בעתיד. האם שטח המחצבה יופנה לטובת הקמת רובע מגורים או תעשייה נוסף לעיר חריש או שהמתנגדים לתכניות הפיתוח יצליחו לשמור על מחצבת ורד כ"ריאה הירוקה" של חריש ותושבי הסביבה? ימים יגידו.

חריש עתידה להתרחב ולהפוך לעיר שתאכלס כ-100 אלף תושבים. כיצד ניתן לעשות זאת ובו בזמן לשמור על בעלי החיים ומיני הצמחים בשטחים הסובבים של העיר? תכנית אב חדשה לתשתית האקולוגית בסביבת חריש מנסה להעניק לפרנסי העיר כלי עבודה שיאפשרו להם לשלב היבטים אקולוגיים בניהול המרחב הציבורי הפתוח של העיר

עץ במרחב הסובב את חריש; צילום: רון פרומקין

בתחילת החודש פרסם משרד הבינוי והשיכון דו"ח מיוחד שעוסק בפיתוח העיר חריש בראייה משולבת של טבע-אדם-עיר: "תכנית אב לתשתית אקולוגית חריש". מטרת הדו"ח, כך על פי מחבריו, היא לתת רקע מקצועי וכלים לתכנון, ניהול ותחזוקה של שטחי הפיתוח העתידי של העיר כמו גם לשטחי העיר הקיימת והבנויה תוך שמירה מירבית על הטבע.

כזכור, הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה לאחרונה שתחום השיפוט של חריש יגדל ב-46%. העברת השטחים הנוספים לחריש תאפשר לה לקלוט עד 100 אלף תושבים ולבנות שטחי תעסוקה ומסחר חיוניים להתפתחותה. האם ההתרחבות העתידית יכולה להיעשות תוך שמירה על בעלי החיים ומיני סוגי הצומח מסביב?

תרומת מרחבי הטבע לחיי התושבים

ג'ולי פלד, אדריכלית נוף, היא מכותבות התכנית שהוכנה בשיתוף פעולה עם האקולוגים ד"ר רון פרומקין וד"ר תמר מרכוס. היא מסבירה על ייחודה של תכנית האב שפורסמה: "התכנית הזו לוקחת מידע ונתונים קיימים של ערכי טבע ונוף ומייצרת מהם כוונות תכנון לפיתוח עירוני. התוכנית נותנת את הכבוד והמשקל הראוי והחשוב למרכיב הטבע בעיר והוא חלק בלתי נפרד משיקולי התכנון. החשיבות של 'טבע עירוני', אינה בהכרח בהיותו מכיל ערכי טבע נדירים או בתי גידול ייחודיים אלא בתרומה חינוכית, חברתית ונפשית של מרחבי טבע נגישים יומיומיים לחייהם של התושבים". פלד מוסיפה ומציינת: "תהליכי העיור והציפוף העצומים שעתידים להתרחש בעשרות השנים הבאות בארץ מחייבים הגדרה מחדש של הסטנדרט של המרחב העירוני בהיבט הירוק שלו ופיתוח כלים יישומים לביצוע של 'אקולוגיה עירונית'. בשיח הזה, המחשבה היא על האדם, ועד כמה הטבע תורם לבריאותו הנפשית והפיזית".

כלי שימושי למחלקות הנדסה ושפ"ע

מחברי התכנית התייחסו בתכנית האב לשני מצבים שונים: לעיר הקיימת והבנויה, ולתכנית המתאר, המתבוננת על שטחי ההרחבה העתידיים של חריש בהתאם לתמ"א 35. פלד מסבירה כי בהתאם, האיזון בין ערכיות אקולוגית לרווחת האדם משתנה. "למשל חשיבות שמירת מסדרון אקולוגי המקיף את העיר לעומת הקמת גינה שכונתית ועידוד ציפורים ופרפרים להגיע אליה".

בשני המקרים התכנית נותנת את הכלים התכנוניים ליצירת תנאים סביבתיים מתאימים, בכדי לאזן בין הערכים השונים. "התכנית נותנת כלי לרשות לנהל את המרחב הציבורי הפתוח של חריש גם מההיבט האקולוגי בנוסף להרבה מאוד רבדים ושיקולים אחרים שהם נדרשים להם. המטרה שלנו היא שהתכנית הזו תהווה כלי שימושי יום-יומי לקבלת החלטות מקצועיות במחלקת שפ"ע ומחלקת ההנדסה. למשל, כמה גינות פרפרים יש בעיר ובאיזו פריסה? מה הממשק שלהן עם מוסדות ציבור או רווחה? מה המרחק בין יערות המאכל? אילו ממשקים אפשר לייצר עם מחלקת חינוך סביב תיבות הקינון? איפה ממוקמים גרעיני קהילה פעילים ועל מה הם לוקחים אחריות?" מסבירה פלד.

אקולוגיה כשיקול בתכנון ופיתוח העיר

עד כמה ההמלצות בדוח הן ישימות ועד כמה הן מחייבות את מתכנני העיר? פלד מציינת שהתכנית אינה מחייבת: "ההמלצות המובאות בעבודה זו יצטרכו לפגוש בתהליך התכנון המתקדם כמו גם בניהול העיר אתגרים רבים ובמהלך תהליכים אלו יעובדו ויותאמו פעם נוספת. עם זאת, ישנה חשיבות רבה בהנחת בסיס הנתונים, הנחות היסוד והניתוח של עבודה זו, על שולחנם של הצוותים המקצועיים כמסד לקבלת החלטות בתכנון ובניהול העיר. העבודה מכוונת זרקור על השטחים הפתוחים והמרחב הטבעי ובמידה רבה מקדימה את התכנון המתארי ואת התכנון העתידי של חריש על מורכבותו ועל הצרכים הרבים שיהיו לעיר". עוד היא מוסיפה: "בוודאי שהמשך העבודה עוד רב והוא תלוי ברבדים וגורמים רבים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה נהדר עם מיכל פישל, אדריכלית הנוף של העיר חריש, והיום כל אדריכל נוף שמתכנן בעיר מקבל את העבודה ונדרש לעבוד עימה. פישל משתמשת בה ככלי ואנחנו מחפשים יחד איתה דרכים נוספות ליישם ולקדם את החשיבה של החזון".

כך לדוגמה, העבודה מפרטת כלים שימושיים לתכנון ופיתוח העיר ביניהם: חלוקת השצ"פים בעיר לרמות שונות לפי מיקומם היחסי בעיר בין המרחב הבנוי למרחב הפתוח; הנחיות פיתוח בנושא תאורה שאינה מזהמת, גידור, פסולת, חומרי גמר, תנועת אופניים והולכי רגל, קרקע, חינוך סביבתי ודגש על נושא בחירת הצמחיה בעיר.

חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח?

אך יש מי שגם לא אהב את התכנית ורואה בה "עלה תאנה" לתכנית ההתרחבות הבלתי מבוקרת של חריש על חשבון שטחים ירוקים ובעלי חיים. יעל לביא אפרת, נציגת החברה להגנת הטבע בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש: "תשתיות טבע עירוניות הן משאב לא אכזב להנאת הציבור, ומדיניות ועקרונות ניהול למשאב זה הם ברוכים. כל זה טוב ויפה לתחום עירוני שזה מכבר נבנה, אך בשום אופן אין בדבר כדי להצדיק פיתוח היישוב העירוני אל תוך הטבע הפתוח! בניגוד לשם "תכנית טבע בעיר" – התוכנית היא למעשה "עיר בטבע". זהו Green wash מהסוג המוכר שנועד לצבוע בירוק סביבתי את כוונות משרד השיכון למתוח את חריש הבנויה למרחק רב, לברא יערות ולבנות עליהם, תוך פגיעה קשה פגיעה בחי ובצומח, ובמסדרונות האקולוגיים הקריטיים לקיומם".

לביא אפרת גם מזהירה מתוצאות חזויות בעיתיות של פלישת חריש אל מרחבי הטבע: "פלישה של פיתוח עירוני אל השטח הטבעי, כרוכה בדחיקת בעלי החיים ממקומם, ומייצרת בהכרח קונפליקט בין אדם ובין חיות הבר. מוכרים הקונפליקטים עם חזירי הבר בטבעון, בחיפה, בירושלים, ועם צבועים במודיעין ובמקומות אחרים. קונפליקטים כאלה עלולים להוות לא רק אי נעימות במפגשים לא רצויים, אלא גם סיכון. זוהי תוצאה חזויה גם בסובב חריש, והיא תחריף ככל שדחיקת בעלי החיים תמשיך להתרחב מצד אחד, והפיתוח העירוני יציע להם שפע מזמין מהצד השני (גינות מושקות, האכלת בע"ח, ניהול פסולת וכיוצ"ב)".

לביא אפרת גם מציעה לפרנסי העיר כמו גם לתושביה לשמור על ריאה ירוקה חיונית ולוותר על התפתחות בנויה לא מבוקרת: "המרחב הפתוח של החורש הים תיכוני הסובב את חריש ומחצבת ורד, הוא נכס הטבע המשמעותי ביותר לתושבי המרחב כולם, להליכה, לאופניים, לפיקניק. החורש, הוא החיץ היחידי העומד בין תושבי המרחב למפגעי האבק ממחצבת ורד, ומהווה ריאה ירוקה תרתי משמע. מדוחות קודמים של משרד הבינוי והשיכון עולה, כי תכניתם מייעדת את מחצבת ורד להרחבה על מנת להשמיש אותה לצרכי הפיתוח של העיר. על תושבי חריש והמרחב כולו לשאול את עצמם מה צפוי להם בסביבתם: חורש ירוק, חי, עשיר ומגוון או שמלת בטון ופיתוח עם מחצבה רחבה על מפגעיה ו'גינות' כלואות המכונות 'טבע'?"

"לחריש אתגרים רבים לפניה, אנו מציעים למנהיגי העיר ולתושביה לפעול יחד איתנו לחיזוק העיר הקיימת, לאיתנות חברתית, סביבתית וכלכלית. לטעמנו, אין מקום בעשורים הקרובים להשקיע משאבים בצמיחה לא מבוקרת והרס הסביבה עד התייצבותה של העיר הקיימת ומתן קול לתושביה ולשכניהם – באיזו סביבה הם רוצים לחיות".

עיר בת קיימא – הלכה למעשה

פלד אינה מתעלמת מהביקורת אלא מקבלת כעובדה את תכנית ההתפתחות העתידית ומנסה, לתפישתה, למזער את הקונפליקט הצפוי בין בעלי חיים ואנשים: "התכנית הוכנה מתוך נקודת מוצא של התכניות הסטוטוריות התקפות החלות על העיר, למשל תמ"א 35 שקבעה את השטחים הסובבים את חריש כיעד לפיתוח עירוני. אין עוררין שבמרחב הזה יש ערכי טבע חשובים. דווקא מנקודה זו יש חשיבות לתכנית שבוחנת כיצד מפתחים שטח ערכי המיועד לפיתוח עירוני. למשל התכנית מצביעה כיצד ניתן לשמור על תפקוד המסדרונות האקולוגיים ברמה האזורית על ידי שמירה של טבעת של שטחים פתוחים רציפים המקיפים את העיר. טבעת אשר תאפשר נתיבי מעבר לבעלי חיים, בדגש על בעלי חיים גדולים ובינוניים. המרחב הזה, קראנו לו 'הטבעת הכפולה', ישמש גם את המטיילים ורוכבי האופניים, אבל הדגש הוא שמירה על הערכיות האקולוגית שלו".

פלד מתייחסת גם לנושא הקונפליקט בין חזירי הבר לתושבי הערים: "לאור הציפוף העירוני הקיים והעתידי, הקונפליקט מתחדד. המטרה להגיע לשילוב מיטבי בין פיתוח עירוני, חווית התושב והדרוש לקיום המגוון הביולוגי. כיצד אנחנו ממתנים בין דרישות השימוש האנושי והשפעתן על מיני הבר? העבודה מציגה כלים לבחון את ההיתכנות של קיום השימושים זה לצד זה. למשל: יצירת שטחי חיץ, הגבלת תאורה, שימוש במכלי אשפה מכוסים או הגדרת אזורים ללא פחי אשפה, תכנון מהלך תנועת הולכי הרגל באתר, שימוש באמצעי הגנה והפרדה ועוד".

פלד שולחת גם היא מסר להנהגת העיר ולתושביה: "פרנסי העיר חרטו על דגלם לתכנן עיר חדשנית ובת קיימא. אנחנו יצרנו כלי תכנוני מקצועי שמתכתב עם החזון והרוח שנושבת מהעיר ומנסה לתרגם אותו למעשה. הכלי הזה הוא לא סוף פסוק הוא צריך להתפתח ולגדול להיות יותר מדויק, למצוא את הממשקים הנכונים עם אנשי המקצוע ברשות המקומית, עם אנשי החינוך ועם הקהילות שפועלות ומקדמות חיים ברי קיימא בסביבה העירונית. אנחנו רוצים שכל הגורמים המעורבים בעיר יעשו בו שימוש, כל אחד בתחומו, וינהלו איתנו דו-שיח לגבי האתגרים והפתרונות שעולים בתהליך היישום. נושא הסביבה והאקולוגיה הוא כל כך רחב ומאתגר, אבל זה בנפשנו וזה מרתק ומהנה בכל קנה מידה. בואו תהיו שותפים".

מדוברות רשות הטבע והגנים נמסר: "שמירת טבע בעיר אינה באה במקום הצורך לשמור על הטבע בשמורות , בגנים ובשטחים הפתוחים. לשמירת הטבע בעיר יש חשיבות רבה גם לתושבי המקום. אנו מברכים על קידום הנושא, נלמד בזמן הקרוב את התכנית ונמשיך בשיתופי הפעולה עם משרד הבינוי והשיכון".

עוד בנושא: הוועדה הגיאוגרפית קבעה את מפת ההתרחבות של חריש לעיר של 100 אלף תושבים

הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה על הגדלת שטח השיפוט של חריש בקרוב ל-50%. רוב השטחים החדשים יועברו לחריש מהמועצה האזורית מנשה ויאפשרו את ההתרחבות העתידית של חריש עד ל-100 אלף תושבים ואת הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר, החיוניים להתפתחותה. מה כוללת התכנית להרחבת תחום השיפוט ומה חשיבותה?

בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

לאחרונה פרסמה הוועדה הגיאוגרפית חיפה את המלצותיה לשינוי שטחי השיפוט, בין הרשויות השונות באיזור הסובב את חריש. המלצות הוועדה גובשו לאחר סדרה ארוכה של דיונים, במהלכם הוצגו בקשותיהן של שלוש הרשויות הרלוונטיות: מ“א מנשה, חריש ובסמ“ה (בסמ“ה היא מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה).

עבור חריש, נדרשת הגדלה משמעותית של שטח השיפוט על מנת לממש את היעד ארוך הטווח שהציבה הממשלה להגדלת העיר עד לכ-100 אלף תושבים וכן על מנת להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר. עד כה, הסתמכה חריש, כמעט בלעדית, על תקציבים ממשלתיים שהוקצו לה במסגרת החלטת הממשלה משנת 2015, החלטה שנסתיימה זה מכבר וטרם הועברה החלטה חדשה. הבטחת אופק של עצמאות כלכלית לעיר מחייבת הרחבה ניכרת בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר. על פי סיכום המלצותיה של הוועדה תבוצע תוספת שטחים על פי המודל הבא:

• השטח המומלץ לקליטה בתחום המוניציפאלי של חריש: 3,932 דונם.
• השטח המומלץ למסירה מחוץ לתחום המוניציפאלי של חריש: 649 דונם.
• סך תוספת השטח עליו המליצה הוועדה הוא 3,282 דונם. תוספת זו תגדיל את שטח השיפוט של חריש ב-46%.

האם חריש זקוקה לתוספת שטחים משמעותית כל כך? מועצת חריש מאמינה שכן. בנימוק הבקשות להעברת השטחים השונים הסובבים את העיר לשטח השיפוט של חריש, ציינה המועצה שתי מטרות מרכזיות: הראשונה, יצירת אופק תכנוני רחב וארוך טווח ככל שניתן לפיתוח מגורים. השנייה, איתור וקידום אזור תעסוקה משמעותי במקביל להקמת העיר.יצויין כי המלצות הוועדה הגאוגרפית טעונות אישור סופי של שר הפנים, אריה דרעי. מה כוללות המלצות הוועדה, כיצד ישפיעו על עתיד האיזור וכיצד צפויה להיראות מפת חריש העתידית, במידה ואכן יאושרו סופית?

הרחבה לכיוון דרום

הוועדה הגיאוגרפית נענתה באופן חלקי לבקשות חריש להרחבת שטח השיפוט לכיוון דרום. באזור זה רוב השטחים משוייכים כיום למועצה אזורית מנשה ונוגעים בעיקר לכפר מייסר, לקיבוץ מצר ולמצפה אילן. חלק מהשטחים משמשים כיום כשטחי חקלאות של קיבוץ מצר, חלקם מיועדים להתרחבות עתידית צפונה של היישוב מייסר על פי תוכנית מתאר מאושרת, וחלקם כוללים שטחי יערות וטבע המיועדים לשימור.

כבר ב-2017 אושרה הרחבת תחום השיפוט של חריש לכיוון דרום, בהיקף של כ-2,100 דונם, לטובת פיתוח רובע חריש דרום. בדיונים הנוכחיים, ביקשה חריש להרחיב עוד את שטח השיפוט, עד לגבול הכפר מייסר מדרום וכן לקבל לידיה שטח מדרום ליישוב מצפה אילן, מזרחית לשכונת בצוותא. זאת בנוסף לבקשה להתרחב עוד דרומית לרובע החדש המתוכנן, על חשבון שטחי חקלאות הצמודים לקיבוץ מצר.

בהמלצתה הסופית, נענתה הועדה הגיאוגרפית באופן חלקי לבקשות ההתרחבות דרומה. הומלץ כי שטח של כ-1,150 דונם דרומית לשכונת החורש (שטח ב' במפה למטה), הכולל את יער חריש ואת תל זאבים יועבר לחריש, וכן שטח נוסף ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתא ומדרום ליישוב מצפה אילן (שטח ג' במפה למטה). בנוגע לכפר מייסר, הוחלט כי עתודות הקרקע של הכפר יישמרו עבור התפתחותו העתידית צפונה, וזאת כאמור, בהתאם לתוכנית מתאר שכבר אושרה אך טרם הוצאה אל הפועל. בנוסף הוחלט כי שטחים חקלאיים מדרום לרובע החדש של חריש ומצפון למאגר מצר ישארו תחת מ.א מנשה.

הוועדה הדגישה כי העברתו של אזור תל זאבים (אתר עשיר בשרידי ארכיאולוגיה, עתיקות, בורות מים ומערות קבורה) לתחום שיפוטה של חריש עשוי לתרום להתפתחותה וכן לשמש עוגן לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית ולהוות מוקד עניין המשקף ערכים ארכיאולוגיים וסביבתיים לטובתם המשותפת הכללית של תושבי האזור.

בפועל, ניתן להעריך, כי פרט לרובע החדש המתוכנן, ”חריש דרום“, לא תתאפשר בנייה נוספת בחריש בחלקה הדרומי, כיוון שרוב השטחים האחרים שמיועדים לעבור לשטח השיפוט של חריש, הינם שטחי טבע לשימור או כאלה המיועדים לפיתוח תוואי כביש 611 העתידי שיקיף את העיר מדרום.

השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מדרום

הגבולות החדשים של חריש מצפון-מזרח: ערערה וברטעה

על פי המלצות הוועדה תתרחב חריש גם לכיוון צפון-מזרח ותקיים גבולות משותפים עם ערערה וברטעה. הוועדה המליצה להעביר לשטח השיפוט של חריש שני שטחים צפונית לעיר. הראשון, רצועת שטח נרחבת, המתפרשת על פני כ-1,900 דונם, בין היישוב אום אל קוטוף לבין ערערה, ממזרח למחצבת ורד (אזור ה' במפה למטה). שטח זה יועבר לחריש מהמועצה האיזורית מנשה. מצפון, בסמוך לגבול עם ערערה, נתחם השטח על ידי כביש 6513 המהווה עורק תחבורה המקשר בין ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון לבין מערכת הכבישים הארצית באמצעות חיבור לכביש 65. בהמלצותיה ציינה הוועדה כי ”צירוף שטח זה לתחומי שיפוטה של חריש והגדרת גבול משותף עם המועצה המקומית ערערה מצפון עשוי להוות ממשק להעמקת שיתופי פעולה עתידיים“.

השטח השני מצפון, שביקשה חריש להוסיף לתחום השיפוט שלה, נמצא בצמוד לברטעה וממערב לה (אזור 3א במפה למטה). כיוון ההתרחבות הטבעי של ברטעה הוא לכיוון מערב ועל כן התנגדה מועצת בסמ“ה להעברת השטח הנ“ל לחריש. המלצות הוועדה חילקו את השטח לשניים – חלק אחד הכולל כ-325 דונם יועבר לחריש ושטח שני יועבר לבסמ“ה.

שני השטחים, מצפון לחריש, מהווים למעשה את עתודות הקרקע המרכזיות שישמשו להתרחבותה העתידית של חריש, והם אלה שיאפשרו את הגדלת היקף האוכלוסיה בעיר עד לכ-100,000 תושבים.

שטח קטן נוסף שעלה לדיון, הוא השטח הכלוא כיום בין כביש הגישה הצפוני לחריש לבין שכונת המע”ר ואום אל קוטוף. מדובר למעשה, על האזור החקלאי שמצפון לכיכר הזיתים. שטח זה נמצא בבעלות פרטית ומשוייך כיום לתחום השיפוט של מ”א מנשה. על אף בקשת חריש לשייך אותו לתחום שיפוטה, המליצה הוועדה להשאירו תחת מ”א מנשה. נציין כי אזור זה (“חלקה 32”) עמד במרכזה של עתירת בעלי הקרקעות נגד מוסדות התכנון וכי בג”ץ קבע כי השטח לא יכלל בתוכנית המתאר של חריש וישמש כחיץ בין אום אל קוטוף לבין חריש.

הבקשה לשיוך שטח מחצבת ורד לא התקבלה

עוד בגיזרה הצפונית, ביקשה חריש לקבל תחת שיפוטה שטחים נרחבים מאוד משני צידי כביש 65 – שטח אחד הכולל את מחצבת ורד ואת יער עירון ושטח שני, ממערב לכביש 65 ומדרום לכפר קרע המיועד, לדבריה, להקמת אזור תעשייה. אזור התעשייה המדובר תוכנן לקום בשיתוף פעולה בין חריש לכפר קרע וייתכן כי גריעתו מהמלצות הוועדה תעיב על האפשרות לקדם את המיזם.

שתי הבקשות הללו נדחו על ידי הוועדה הגיאוגרפית, למעט אזור המתפרש על פני כ-300 דונם מצפון לשכונת אבני חן ולכביש הגישה לחריש (אזור ז' במפה). אזור זה מיוער וככל הנראה צפוי להישאר כאזור ירוק, אך מכיוון שהוא צמוד דופן לחריש, ראתה לנכון הוועדה להעבירו לשטח שיפוטה, גם בכדי להבטיח שימור ותחזוקת ערכי הטבע שבו לטובת תושבי העיר והסביבה. שטח זה תחום בחלקו הצפוני, על ידי מחצבת ורד.

עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הסירוב להעברת השטחים הצפוניים לחריש ובכללם, שטח מחצבת ורד, טרם דנה הוועדה בדרישה שהעבירה חריש לחלוקת הכנסות המחצבה. נושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות, ידון בדו“ח נפרד של הוועדה ויגיע להכרעה בזמן הקרוב.

השטחים שחריש תמסור למועצה אזורית מנשה

הוועדה ממליצה להעביר שטח בגודל 636 דונם (השטח הסגול במפה) משטח שיפוטה של המועצה המקומית חריש לשטח השיפוט של המועצה האזורית מנשה. הוועדה ממליצה להעביר את השטחים המצויים מצפון לכביש 611 על מנת לאפשר ולספק מענה לטווח ארוך לישוב מצפה אילן וזאת בהתבסס על הסכמתה החד צדדית של חריש לעניין זה. נחל נרבתא יהווה גבול טבעי בין הישוב מצפה אילן לחריש וזאת לשם מתן אפשרות למימושו של רעיון פיתוח הנחל באופן משותף למועצה האזורית מנשה והמועצה המקומית חריש.

קשת: "המלצות הוועדה הן ציון דרך חשוב לחריש"

ראש העיר, יצחק קשת, ציין בהתייחס להמלצות הוועדה כי: "המלצות הוועדה הגיאוגרפית הן ציון דרך חשוב לחריש. אם ההמלצות יתקבלו על ידי משרד הפנים, שטח השיפוט של חריש יגדל באופן משמעותי וזה יאפשר את המשך הפיתוח של העיר ובכלל זה פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש. בתחילת הדרך התייצבתי נגד עמדת משרד השיכון, כי ידעתי שאפשר להשיג יותר עבור חריש, ואכן לאחר דיונים רבים וממושכים השגנו חלק גדול ממה שדרשנו. אנחנו עדיין מפעילים את כל כובד משקלנו על מנת שהוועדה תיתן את המענה התקציבי הראוי לחריש באמצעות חלוקת הכנסות בינינו לבין מועצת מנשה ממחצבת ורד. אאבק על כך, ואני משוכנע שנשיג את התוצאות הרצויות לטובת חריש".

שני גרינברג, יו"ר סיעת הליברלים בחריש וחברת הוועדה לתו"ב-חריש התייחסה גם היא להמלצות ופירטה: "חריש צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. השטחים האלה דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת לתושביה את מכלול השירותים האפשריים. כך לדוגמה, אין לנו היום בית קברות, אצטדיון כדורגל או שטחים גדולים למענים נוספים נדרשים".

גרינברג מציינת עוד כי תוספת השטחים עליה המליצה הוועדה תתרום משמעותית גם לקידום אפשרויות התעסוקה בעיר ועשויה לקדם גם את תכנית מסילת הרכבת, שתשרת את תושבי חריש וכרגע נמצאת במחלוקת אזורית. "אישור התכנית יהיה פריצת דרך משמעותית לחריש", היא מסכמת.