שרת התחבורה מרב מיכאלי תקצבה ב-300 מיליון שקלים את הקמת כביש הכניסה והיציאה הדרומית לעיר, כחלק מכביש 611. ראש העיר: "זו בשורה ענקית שאנחנו מצפים לה זמן רב". תקצוב הכביש משפיע ישירות גם על קידום פרויקט הרובע החדש, "חריש דרום"

ראש העיר יצחק קשת הודיע היום (חמישי) על סיכומים מול משרד התחבורה במסגרתם יקצה משרד התחבורה 300 מיליון שקלים לביצוע כביש הכניסה והיציאה דרומית, כחלק מכביש 611 החדש.

"המשמעות היא שכאשר יאושר תקציב המדינה, תכנון וביצוע הכביש יוכל להתקדם ברציפות וללא בעיות תקציביות, וזו בשורה ענקית שאנחנו מצפים לה זמן רב", הסביר קשת והוסיף: "לנוכח קצב ההתפתחות האדיר של חריש יש חשיבות עצומה להקמת כניסה נוספת לעיר, אשר תפחית באופן משמעותי את עומסי התנועה בתוך חריש, בעיקר בשד' דרך ארץ, ובדרך הגישה הצפונית לעיר".

ההכרזה של שרת התחבורה מרב מיכאלי על ההקצאה התקציבית לתכנון וביצוע הכביש היא שלב משמעותי בקידום פרויקט כביש הגישה הדרומית לחריש שמתוכנן להסתיים בשנת 2027. כביש הכניסה לעיר שאורכו כ- 2.5 קילומטר, צפוי לכלול, על פי התכניות, 4 נתיבים (שניים לכל כיוון) והקמת שלושה גשרים, אחד מהם מעל כביש 6. העירייה פועלת כעת להוספת נתיב תחבורה ציבורית לכביש המתוכנן.

כביש 611 כתנאי לבניית בנייני מגורים

ההכרזה על קבלת תקציב לסלילת הכביש משמעותה גם קידום תכנית חריש דרום. כזכור, במחצית שנת 2020 כרך ראש העיר תנאים מקדימים לפיהם לא יינתנו היתרי בנייה למגורים ברובע החדש לפני תחילת העבודות בשטח להקמת כביש 611: “אחרי הרבה מאמץ שהשקענו מול משרד הבינוי ומשרדי הממשלה סביב קידום תוכנית חריש דרום התקבלו דרישתנו שלא לאפשר מתן היתרי בנייה למגורים לפני תחילת העבודות בשטח להקמת כביש 611”, הסביר קשת.

“כרכנו את הקמת הכביש בקידום הקמת חריש דרום. עוד דרשנו וקיבלנו: שיווק יחידות הדיור ב’חריש דרום’ יקודמו אך ורק בשיתוף פעולה מלא איתנו, תוך התייחסות למצבה הכלכלי של העירייה וליכולת שלה לתת שירות לתושבים נוספים".
הבשורה על תקצוב הכביש התקבלה בפגישה שנערכה אתמול (רביעי) בין שרת התחבורה מרב מיכאלי וראש העיר. השניים יצאו בהצהרה משותפת לפיה חריש תזכה גם לתגבור של קווי תחבורה נוספים מחריש לחיפה ולתל אביב, ועל הוספת קווים נוספים לערים אחרות בהתאם הצרכים שעולים מהשטח.

"העובדות והעובדים במשרד התחבורה עובדים בצורה מקצועית ויסודית ואלה פירות של העבודה שלהם", הסבירה השרה מיכאלי בהתייחס להחלטות שהתקבלו והוסיפה: "בתקציב החדש הבאנו המון כסף לעוד תחבורה ציבורית, עוד תחבורה שיתופית, עוד שבילי אופניים והליכתיות וסביבה יותר נעימה ומאפשרת, ומאוד נשאף להחיל את כל זה על חריש בהקדם האפשרי".

בטקס חגיגי הושקה אתמול הגינה הקהילתית החדשה של שכונת בצוותא. ראש העיר: "הגינה תשרת את הקהילה באהבה, מתוך תחושת שותפות, אחווה וביחד של כל הגילים וכל המגזרים"

צילומים: בוקי ברדע

אמש (רביעי) נחנכה הגינה הקהילתית של שכונת בצוותא. גינה זו מצטרפת לגינה הקהילתית הפעילה ברחוב התאנה בשכונת החורש, גינה קהילתית בשכונת הפרחים וגינה קהילתית שהוקמה על ידי תושבים בשכונת מעו"ף.

אירוע ההשקה נערך במעמד ראש העיר יצחק קשת. "אין לי ספק שהגינה תשרת את הקהילה באהבה, מתוך תחושת שותפות, אחווה וביחד של כל הגילים וכל המגזרים", ציין ראש העיר בטקס ההשקה.

כיצד מתכנן שלומי צדרבוים, המנכ"ל החדש של עיריית חריש, לשקם את אמון התושבים במרכז השירות לתושב, להיערך כראוי להכפלת מספר התושבים בעיר ולהשיג לחריש את הגביע הקדוש: החלטת ממשלה חדשה שתזרים לעיר כספים?

צילום:דוברות עיריית חריש

מנכ"ל המועצה הנכנס שלומי צדרבוים עושה בימים אלו את צעדיו הראשונים בתפקיד הנחשב לגלגל השיניים המרכזי, שמניע את הרשות המקומית חריש. צדרבוים (40), תושב לוד, עובד במערכת העירונית חמש שנים. הוא שימש בשנתיים וחצי האחרונות כגזבר המועצה ונכנס לנעליו של מנכ"ל המועצה היוצא, יעקב נתניהו.

הגדרות התפקיד שלו אינן שונות משמעותית ממקביליו ברחבי הארץ אך המורכבות, האינטנסיביות וכן, גם השליחות שבתפקידו, מציבים לפתחו אתגר ייחודי ויוצא דופן. כמי שאחראי להוציא לפועל את מדיניות ראש המועצה ונבחרי הציבור, מונחים בפני צדרבוים משימות כבדות משקל, שטומנות בחובן את עיצוב עתיד העיר שנים קדימה.

'צינור תקציבי' בין חריש לממשלת ישראל

המטרה אותה מסמן צדרבוים היא בראש וראשונה קידום החלטת ממשלה חדשה לחריש. "הצורך בהחלטת ממשלה חדשה לתקצוב עיר הוא אקוטי והוא נושא אסטרטגי ראשון במעלה. ברגע שהממשלה החדשה תקום, זהו הדבר הראשון שיש להסתער עליו. החלטת הממשלה נוגעת בעסקים ותעסוקה, נושאי תחבורה וכן בייצוב כלכלי של הרשות, עד שדברים יקרו בפועל. חוק עידוד השקעות הון, לדוגמה, עשוי לסייע לחריש להביא לבידול אל מול רשויות שכנות ודרך זה, בתקווה, נוכל להביא לפריצת דרך בנושא".

בתפקידיו הקודמים כגזבר ומנהל אגף תיאום ובקרה, היה צדרבוים ציר מרכזי בגיבוש ויישום החלטת ממשלה 870 שתקצבה את חריש ב-1.2 מיליארד שקלים בשנת 2015. הוא מכיר את הנפשות הפועלות ואת המערכת ויודע כיצד יש לפעול כדי להביא לחיבור של 'צינור תקציבי' בין חריש לממשלת ישראל. "עלינו לרתום את השרים לנושא וזה משהו שלא התאפשר עד כה במציאות של בחירות חוזרות ונשנו". עם זאת, צדרבוים מודע לעובדה שמדובר במשימה לא פשוטה: "האתגר כיום הוא כפול. הממשלה החדשה תפגוש משק בעידן פוסט קורונה במצב לא טוב, בלשון המעטה. למדינה אין הרבה כסף פנוי ואנחנו נעשה את מירב המאמצים כדי להשיג את החלטת הממשלה הזו. ראש העיר 'על זה' יומם ולילה, ומן הסתם עם קום הממשלה אנו נדע מול מי לפעול כדי לקדם את הנושא".

חריש אינה עיר גרעונית

אי הבהירות התקציבית והמשך הדלדלות קופת העיריה, עלולים להשפיע באופן דרמטי על ניהולה השוטף של חריש ועל רמת השירותים לתושב. אילו השלכות יהיו לכך על כולנו בתקופה הקרובה?

"במסגרת ההחלטה הקודמת נקבעה תכנית ייצוב של 122 מיליון שקלים לעיר, מתוכם הגיעו לקופת העיר כבר כ-115 מיליון שקלים. אנו נמצאים בהליך של עדכון היעדים של התכנית כדי שנוכל לקבל גם את יתרת התקציב. בנוסף, בזכות ההתנהלות אחראית של המועצה בשנים האחרונות ושימוש אחראי בתקציבים, נותרו לנו יתרות תקציביות שיאפשרו לחריש לעבור את שנת 2021 ואנו מעריכים שישארו לנו יתרות גם לשנת 2022. זאת אומרת, שבשנת 2022 אנו נידרש להחלטת הממשלה הזו בצורה מאוד משמעותית".

צדרבוים נמנע מלעסוק בתרחישים פסימיים בנוגע לתקצוב הממשלתי העתידי: "אני לא רואה אפשרות שמדינת ישראל שהקימה פרויקט של עיר חדשה ומעוניינת שהפרויקט הזה יצליח, תשאיר אותנו 'תלושים' ללא מענה וללא תמיכה תקציבית", הוא פוסק.

למרות העובדה שחריש פועלת על 'אדי דלק' אחרונים בתקציב הממשלתי, ולמרות תחזיות פסימיות שניבאו ירידה חדה בהיקף השירותים לאזרח בעיר, צדרבוים מזכיר ומדגיש כי "חריש אינה עיר גרעונית. לראייה, גם שנתיים לאחר סיום החלטת הממשלה הקודמת, העירייה ממשיכה להעניק שירותים ברמה גבוהה מאוד לתושב. ההשקעות בחינוך ממשיכות להיות גדולות מאוד, הרבה מעבר לתקצוב משרד החינוך". עם זאת, הוא מודה כי "בתחום התרבות נדרשנו לקצץ. בשנת הקורונה זה גם פחות הורגש. כך או אחרת, כל החלטה לתקצוב העיר לא מבטלת בהכרח את הצורך האפשרי בקיצוצים נוספים בתחומים שונים".

מערכת שמותאמת ל-50 אלף תושבים

אחת ההוצאות המרכזיות של עיריית חריש היא תשלום השכר לעובדים. 32.5% מתקציב 2021 מופנה לתשלום משכורות לעובדי העירייה. כ-170 עובדי מטה פועלים ברשות המקומית כיום, אליהם מתווספות למעלה מ-300 סייעות. יחד עם גדילת העיר צפויה גם צמיחה משמעותית של המערכת תחת ניהולו של צדרבוים.

על פי הערכות תוך שלוש שנים צפויה העיר להכפיל את כמות התושבים בה. כיצד נערכת המועצה להמשך הגדילה המאסיבית הזו ואילו מהלכים עושים כבר כעת כדי לאפשר ניהול שוטף של עיר עם 50 אלף תושבים?

"עיריית חריש מורגלת בההיערכות לגדילת האוכלוסיה משנה לשנה. יש לזכור שקצב הגדילה בשנים הראשונות היה במכפלות של מאות אחוזים וכעת הגדילה היא בעשרות אחוזים בכל שנה. הסוד שלנו להצלחה הוא בהיערכות, כעבודה מקצועית מבוססת נתונים. אנחנו לא משאירים דברים ליד המזל".

צדרבוים מפרט: "אנו נעזרים בנוסחאות שפיתחנו ודייקנו במהלך השנים, להערכת קצב אכלוס בפועל בכל שכונה ושכונה, זאת על ידי שאיבת כמה שיותר פרטים מהתושב על כוונותיו, מועד המעבר לחריש ונתונים נוספים כדי לבצע התאמות של שירותי חינוך, דרישות פנאי וקהילה ועוד. בעזרת מערכת ה- GIS, אנו יודעים לסמן בנינים חדשים שצפוים להתאכלס ולתקצב עבורם שירותים בהתאם. בהמשך השנה אנו מבצעים בדיקה לאחור כדי לוודא האם התממשו הדברים כפי שצפינו. יש לנו אפשרות לעשות את הדברים נכון בזכות מערכות המידע המתקדמות שיש בידינו. בנושא השיבוצים למוסדות החינוך לדוגמה, המערכת מתריעה על מקרים אפשריים של שגיאות שביצע הורה בהליך הרישום, מציפה אותם, והתרעה זו עוזרת לנו לבדוק מול התושב האם אכן בוצעה טעות בתהליך ולתקן זאת בהתאם".

על מרכז השירות לתושב: "יש בעיה"

צדרבוים מתייחס לניטור מתמיד של צרכים והתאמות שנעשות על מנת ליעל מענים, אך ישנו נושא בו קיים לכאורה, פער דרמטי בין קצב האכלוס למתן השירותים הנאותים לתושב. מרכז השירות לתושב ומחלקת הגבייה אינם מצליחים לספוק את כמות הפניות אליהם כבר תקופה ארוכה. זמני המתנה ארוכים, מענה שפעמים רבות אינו משביע רצון וניסיונות המועצה לשפר את השירות לתושב טרם הביאו להטבה בנושא.

"זה לא סוד שיש בעיה בנושא הזה", מודה צדרבוים. "ישנן נסיבות רבות שהביאו למצב הזה חלקן לא תלויות בנו ישירות, אך בסוף, את התושב זה לא מעניין ובצדק. התפקיד שלנו הוא לתת מקסימום שירות לתושב במהירות הגבוהה ביותר ובצורה הטובה ביותר. אנחנו אחראים לתקן את המצב שנוצר ונתקן אותו".

אין ספק שהקריסה של מרכז השירות לתושב פגעה בתחושת האמון של התושב במערכת. על התלונות המרובות על הליכי גבייה, התראות חוב שנתגלו ודרישות תשלום תמוהות שהעלו תושבים משיב צדרבוים: "מתוך כמה אלפי התראות חוב היו מעט מאוד שגויות. האוירה של קושי בקבלת שירות ראוי, גרמה לכך שתושבים ראו גם במקרה של גבייה נכונה ומוצדקת – כשגויה. אנו פועלים לתקן את מה שנדרש בכל הכוח. גם בסוגיית כוח האדם בה נתקלנו בתחילה בקושי, הצלחנו לגייס עובדים חדשים שמצויים כעת בשלב ההכשרה. התושבים ירגישו את זה בפועל בזמן הקרוב מאוד, במענה שיקבלו ממרכז השירות".

"לפתור את כל הנושאים שטרם נפתרו"

צדרבוים מאמין שרמת האמון תשתפר גם בזכות חידוש הקשר הישיר בין עובדי העירייה והתושבים. "הקשר הישיר החשוב כל-כך בין המועצה לתושבים התרופף במציאות של מפגשי ה'זום'", מסביר צדרבוים. "כעת, עם היכולת המחודשת לחוש את התושבים ואת הצרכים שלהם פנים אל פנים ואת מה שמפריע להם ביום יום, תגיע גם הטבה בנושא הזה. ראש העיר מאמין בקשר הבלתי האמצעי וניתן לחזות בכך בסדרת המפגשים 'נפגשים בשכונה' שיזמנו ובמסגרתה אנו מקיימים שיחות ישירות עם התושבים".

למרות כל הקושי, השעות הארוכות והאתגרים הגדולים שצדרבוים בחר להתמודד איתם כשלקח על עצמו את תפקיד המנכ"ל בעיר החדשה של ישראל, צדרבוים אופטימי ושולח מסר מעודד: "נעשו פה תהליכים מדהימים בחמש השנים האחרונות. קורים בחריש דברים מדהימים יום-יום שעה-שעה. זה ממש בגדר נס מה שמתרחש בעיר הזו מכל הבחינות. הקצב והמוכנות של המערכת בהנהגת ראש העיר הם מדהימים והאתגר הגדול שלי הוא לדאוג שזה ימשיך באותו הקצב, וכמובן, לפתור את כל הנושאים שטרם נפתרו".

גבריאל פינקלשטיין איבד לפני שנה את בתו שנולדה ללא רוח חיים בלידה ביתית. בשבוע הבא יתקיים טורניר כדורגל בחריש שהוא מקדיש לזכרה. שמונה קבוצות יתחרו בטורניר ביניהן קבוצה מהכפר הערבי הסמוך לחריש ואחת מההתנחלות חיננית. "אני מקווה שהטורניר מעבר להיותו מהנה ייתן למשתתפים חיבור קטן של שלום בימים טרופים אלה"

בשבוע הבא יתקיים בחריש טורניר קטרגל לחובבים. הרוח החיה מאחורי היוזמה הוא תושב העיר גבריאל פינקלשטיין שמקדיש את האירוע לזכרה של בתו התינוקת, ברוריה ז"ל. בעוד כחודש תמלא שנה למותה של ברוריה, שנולדה בלידה ביתית ללא רוח חיים.

ההודעה הלקונית שהתפרסמה בעיתונות ובישרה על "לידת בית בחריש שהשתבשה" לא חשפה את הכאב הגדול שהסתתר מאחורי האירוע. פינקלשטיין, בחר להתראיין ולספר על הרגעים הבודדים בהם הספיק לחבק את בתו לפני שמסר אותה לידי כוחות ההצלה, בידיעה ששום דבר כבר לא יעזור להחזיר אותה לחיים. ההחלטה לחשוף בפני כולם את האסון שפקד את המשפחה נבעה מתוך שכנוע עמוק: "למרות הקושי היה לי חשוב לשתף כדי לא להרתיע את אלו שבוחרים בלידות ביתיות. 99% שהכל יהיה בסדר. במקרה שלנו הקדוש ברוך הוא החליט אחרת", הוא הסביר בראיון שהתפרסם ב׳חריש 24׳.

מספר חובבי הכדורגל עולה

בשנה החולפת התמודדו בני הזוג פינקלשטיין יחד עם בנם הבכור, שיבדל לחיים ארוכים, עם הכאב והעצב שליוו אותם. "זו היתה שנה מאוד קשה לאשתי ולי. רק לפני שבוע קבענו מצבה בבית העלמין בפרדס חנה שם ברוריה נקברה. זה כואב, אבל החיים ממשיכים". אחת הנחמות המרכזיות שהעניקו לגבריאל ניצוץ של חיות ואופטימיות היתה משחקי הכדורגל בחריש.

פינקלשטיין מארגן בעיר אירועי ספורט לילדים ונוער. הוא גם דמות מוכרת ופעילה מאוד בקרב חובבי הכדורגל המבוגרים בעיר. לדבריו, ענף הכדורגל בחריש מתפתח בצורה מרשימה: "עד לפני מספר חודשים היו כ-80 חובבי כדורגל ששיחקו בקביעות בשני המגרשים בעיר. כיום יש כבר גרעין של 150 תושבים שמשחקים כדורגל בקביעות", הוא מפרט.

על ההחלטה ליזום את הטורניר הוא מסביר בפשטות: "רציתי לארגן לזכרה של ברוריה ז"ל משהו שישמח אנשים, אז החלטתי על טורניר קטרגל. פניתי לקרין פלג נוימן, ראש מחלקת הספורט בעיריית חריש ולראש העיר יצחק קשת והם הבטיחו לי שהיוזמה תתקדם. הם עמדו במילה שלהם ואני מודה להם על כך".

פינקלשטיין לא שוכח לציין את תרומתה של אשתו למאמץ שלו: "אשתי מקבלת בשמחה את הפעילויות שמעניקות לחיים שלי משמעות והמשכיות. אני חושב שגם ברוריה היתה שמחה לדעת שאבא שלה מארגן טורניר כדורגל. זה מעניק לי תחושה של המשכיות בחיים".

שלום על המגרש

אם הכל ילך כמתוכנן, ביום רביעי ה-19 במאי יתקיים טורניר הקטרגל בשיתוף מחלקת הספורט של עיריית חריש. שמונה קבוצות יתחרו ביניהן בשני בתים, והקבוצות המנצחות יעפילו לשלב הבא, עד לגמר הגדול. חמש קבוצות חובבים כבר הבטיחו את השתתפותן בטורניר, ביניהן קבוצה מהכפר הסמוך אום אל קוטוף, מההתנחלות חיננית וקבוצות מקומיות כמו "השמש העולה", "החרישניקים", "הפועל צעקות".

"יש מקום עדיין לשלוש קבוצות נוספות, כל הקודם זוכה", אומר פינקלשטיין ומדגיש: "זה לא טורניר לקבוצות מקצועיות, אלו קבוצות כדורגל של חובבים וחובבנים, מוזמנים להירשם".

יש לנו קבוצה מוכשרת מאום אל קוטוף שמשחקת מדי שבוע במגרש שלנו ואנחנו מקבלים אותם באהבה

פינקלשטיין פנה לבעלי עסקים בעיר והשיג חסויות לטורניר. כך לדוגמה, שחקני הקבוצה המנצחת בטורניר יקבלו מעבר לגביע הקבוצתי, תיק ספורט וכדור מקצועי. "הקבוצות שיסיימו במקום השני והשלישי יזכו בארוחה קבוצתית במסעדות בעיר שנתנו את חסותן לאירוע", מפרט פינקלשטיין, אך ממהר להדגיש את הרוח הספורטיבית ואת הערכים המוספים בטורניר.

"כדורגל הוא משחק נפלא שמחבר בין אנשים. יש לנו קבוצה מוכשרת מאום אל קוטוף שמשחקת מדי שבוע במגרש שלנו ואנחנו מקבלים אותם באהבה. אני מקווה שהטורניר מעבר להיותו מהנה ייתן למשתתפים חיבור קטן של שלום בימים טרופים אלה".

בצוותא היא שכונת ה'תכנן ובנה' הראשונה בישראל. השכונה החמישית בחריש נבנתה בשלמותה על ידי חברת שפיר תוך שנתיים וחצי בלבד, למרות משבר הקורונה. טקס ההשקה התקיים במעמד ראש הממשלה, השר יואב גלנט, לשעבר שר הבינוי והשיכון, ויצחק קשת ראש עיריית חריש

ראש הממשלה בנימין נתניהו חנך היום (ג') באירוע מיוחד את שכונת "בצוותא" בחריש, השכונה הראשונה בישראל שנבנתה בשיטת ׳תכנן ובנה׳. השכונה הוקמה על ידי חברת שפיר מגורים בכשנתיים וחצי בלבד ממועד תחילת בנייתה. באירוע נכחו גם השר יואב גלנט, לשעבר שר הבינוי והשיכון, ראש עיריית חריש יצחק קשת, מנכ"ל שפיר מגורים, חן שפירא, תושבים ועובדי החברה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "כשאני מגיע למדינה ורואה מחלפים, כבישים, מנהרות ובעיקר מנופים – זה אינדיקציה למדינה מתפתחת, ובארץ שלנו יש הרבה מחלפים וכבישים והמון מנופים, גם כאן בחריש, אנחנו בונים את הארץ תרתי משמע". עוד הוסיף נתניהו כי לקח לו זמן להגיע מכביש 6 לישוב ולכן הוא מבטיח לראש העיר ותושביה שיהיה מחלף חדש שייבנה ויחבר בין חריש לכביש 6, מה שיהפוך את העיר לנגישה מבחינה תחבורתית.

יצחק קשת, ראש העיר של חריש ציין בנאומו כי הקמת שכונת בצוותא במהירות וביעילות נעשתה בזכות שיתוף פעולה יוצא דופן בין משרדי הממשלה, הרשות המקומית והיזם וקרא לשכונת בצוותא "פלא ישראלי".

חן שפירא, מנכ"ל חברת שפיר ציין בטקס כי: "אנו גאים לסכם היום שלוש שנים ארוכות, קשות ולפעמים מפרכות של בניית שכונת 'בצוותא'. כשקיבלנו על עצמנו את המשימה של הקמת השכונה, הסתכלו עלינו בספקנות, אבל הבטחנו – ולא רק שקיימנו, אפילו סיימנו לפני הזמן על אף ולמרות הקשיים והעיכובים ובראשם הקורונה. אנו נרגשים וגאים לחנוך את השכונה, הדירות מוכנות וממתינות לדיירים. כל העבודה הקשה שלנו הופכת לדבר שהכי מרגש אותנו – בית ישראלי. במקרה של בצוותא, לראשונה בישראל, כל מי שנכנס היום לשכונה מקבל בית אמיתי, ולא דירה בתוך אתר בניה. כל משפחה שנכנסת לשכונה מקבלת את הגנים, את שטחי הציבור ואת כל השירותים הנדרשים".

האכלוס של שכונת "בצוותא" החל בימים אלו, חודשיים לפני המועד המתוכנן. בשבועות הקרובים צפויים להתקבל טופסי אכלוס לבניינים נוספים בשכונה. השכונה הוקמה לראשונה בישראל במודל "תכנן ובנה", לפיו יזם אחד אחראי על בנייתה של כל השכונה, כולל תשתיות, מבני מגורים ומוסדות ציבור ומסחר. משך הקמתה היה 28 חודשים בלבד, בעוד שהזמן הממוצע לתכנון ובניית שכונה חדשה בישראל עומד על 13 שנים ומשך זמן בניית דירה אחת עומד על 32 חודשים, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

חוק עזר לפתיחת עסקים וסגירתם המוכר כ"חוק השבת" אושר במליאת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר במהלך השבוע כולו כולל בימי המנוחה.  אישור החוק משמעותו הסדרה של סטטוס קוו מוסכם בין חילונים לדתיים בעיר. ראש העיר: "החוק  מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם. החוק הזה דואג לצרכים של כולם, וכולם מרוויחים ממנו"

חוק עזר לחריש (פתיחת עסקים וסגירתם) אושר אמש (ד') במועצת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר, והוגדרו בו שעות פתיחת וסגירת עסקים, כולל בשעות הלילה, בימי מנוחה, בימי זיכרון ובמועדים.

עיקרי החוק: החוק החדש אוסר על פתיחת מרכולים ומסחר בכל רחבי העיר, וככלל חל איסור על פתיחת עסקים בימי מנוחה. עם זאת, האיסור על בית אוכל, עינוג ציבורי וקיוסקים לא יחול במספר מקומות שהוגדרו מראש, ובהם הקניון בכניסה לעיר, הפארק העירוני העתידי ורצועת מסחר עתידית בקצה שכונת המעו"ף. כמו כן, הקאנטרי העתידי יוכל להיות פתוח בשבת.

בנוסף, יותרו פתיחת קיוסקים ובתי קפה בשלושה מרכזים שכונתיים: בשכונת החורש מול פארק המועצה, במרכז אודם באבני חן, ובשדרה בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא.

עד היום לא היה בחריש חוק עירוני שמונע פתיחת עסקים בשבת. למעשה, המצב איפשר פתיחת עסקים בשבת בכל מקום בעיר. החוק החדש, שהושג בהסכמה עם נציגי הציבור החילוניים והדתיים, מסדיר את המצב החוקי בעניין זה.

החוק עבר ברוב של שבעה תומכים מול שני מתנגדים. הוא זכה בתמיכת ראש העיר יצחק קשת, חברת סיעתו, עידית ינטוב, שלושת חברי סיעת הליברלים ושני חברי סיעת בית טב לחריש. שני חברי המליאה שהתנגדו להצעת החוק הם שלמה פרץ, מסיעת ש"ס ויוחאי פרג'י, יו"ר סיעת בית טב לחריש.

"חריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים"

"חריש היא עיר חדשה. אין לה היסטוריה, ולכן גם אין סטטוס קוו היסטורי ומוסכם. הקו המנחה שלי מאז ומתמיד הוא שחריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים", הסביר ראש העיר יצחק קשת לאחר אישור החוק. "הציבור הסמיך אותנו לקבל החלטות והכרעות, והיום הגיע הרגע לקבל את ההחלטה החשובה ביותר בהיסטוריה של חריש. הרוב המוחלט של הציבור מעוניין בחיים משותפים. הקיצונים שמקבלים תשומת לב לא מייצגים אף אחד מלבד את עצמם. החוק שגיבשנו אחרי עבודה קשה מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם".

הוועדה הגאוגרפית חיפה המליצה על הגדלת שטח השיפוט של חריש בקרוב ל-50%. רוב השטחים החדשים יועברו לחריש מהמועצה האזורית מנשה ויאפשרו את ההתרחבות העתידית של חריש עד ל-100 אלף תושבים ואת הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר, החיוניים להתפתחותה. מה כוללת התכנית להרחבת תחום השיפוט ומה חשיבותה?

בכחול: שטח השיפוט הנוכחי של חריש; בצהוב: השטחים החדשים שיתווספו

לאחרונה פרסמה הוועדה הגיאוגרפית חיפה את המלצותיה לשינוי שטחי השיפוט, בין הרשויות השונות באיזור הסובב את חריש. המלצות הוועדה גובשו לאחר סדרה ארוכה של דיונים, במהלכם הוצגו בקשותיהן של שלוש הרשויות הרלוונטיות: מ“א מנשה, חריש ובסמ“ה (בסמ“ה היא מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה).

עבור חריש, נדרשת הגדלה משמעותית של שטח השיפוט על מנת לממש את היעד ארוך הטווח שהציבה הממשלה להגדלת העיר עד לכ-100 אלף תושבים וכן על מנת להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר. עד כה, הסתמכה חריש, כמעט בלעדית, על תקציבים ממשלתיים שהוקצו לה במסגרת החלטת הממשלה משנת 2015, החלטה שנסתיימה זה מכבר וטרם הועברה החלטה חדשה. הבטחת אופק של עצמאות כלכלית לעיר מחייבת הרחבה ניכרת בהיקף שטחי התעסוקה והמסחר. על פי סיכום המלצותיה של הוועדה תבוצע תוספת שטחים על פי המודל הבא:

• השטח המומלץ לקליטה בתחום המוניציפאלי של חריש: 3,932 דונם.
• השטח המומלץ למסירה מחוץ לתחום המוניציפאלי של חריש: 649 דונם.
• סך תוספת השטח עליו המליצה הוועדה הוא 3,282 דונם. תוספת זו תגדיל את שטח השיפוט של חריש ב-46%.

האם חריש זקוקה לתוספת שטחים משמעותית כל כך? מועצת חריש מאמינה שכן. בנימוק הבקשות להעברת השטחים השונים הסובבים את העיר לשטח השיפוט של חריש, ציינה המועצה שתי מטרות מרכזיות: הראשונה, יצירת אופק תכנוני רחב וארוך טווח ככל שניתן לפיתוח מגורים. השנייה, איתור וקידום אזור תעסוקה משמעותי במקביל להקמת העיר.יצויין כי המלצות הוועדה הגאוגרפית טעונות אישור סופי של שר הפנים, אריה דרעי. מה כוללות המלצות הוועדה, כיצד ישפיעו על עתיד האיזור וכיצד צפויה להיראות מפת חריש העתידית, במידה ואכן יאושרו סופית?

הרחבה לכיוון דרום

הוועדה הגיאוגרפית נענתה באופן חלקי לבקשות חריש להרחבת שטח השיפוט לכיוון דרום. באזור זה רוב השטחים משוייכים כיום למועצה אזורית מנשה ונוגעים בעיקר לכפר מייסר, לקיבוץ מצר ולמצפה אילן. חלק מהשטחים משמשים כיום כשטחי חקלאות של קיבוץ מצר, חלקם מיועדים להתרחבות עתידית צפונה של היישוב מייסר על פי תוכנית מתאר מאושרת, וחלקם כוללים שטחי יערות וטבע המיועדים לשימור.

כבר ב-2017 אושרה הרחבת תחום השיפוט של חריש לכיוון דרום, בהיקף של כ-2,100 דונם, לטובת פיתוח רובע חריש דרום. בדיונים הנוכחיים, ביקשה חריש להרחיב עוד את שטח השיפוט, עד לגבול הכפר מייסר מדרום וכן לקבל לידיה שטח מדרום ליישוב מצפה אילן, מזרחית לשכונת בצוותא. זאת בנוסף לבקשה להתרחב עוד דרומית לרובע החדש המתוכנן, על חשבון שטחי חקלאות הצמודים לקיבוץ מצר.

בהמלצתה הסופית, נענתה הועדה הגיאוגרפית באופן חלקי לבקשות ההתרחבות דרומה. הומלץ כי שטח של כ-1,150 דונם דרומית לשכונת החורש (שטח ב' במפה למטה), הכולל את יער חריש ואת תל זאבים יועבר לחריש, וכן שטח נוסף ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתא ומדרום ליישוב מצפה אילן (שטח ג' במפה למטה). בנוגע לכפר מייסר, הוחלט כי עתודות הקרקע של הכפר יישמרו עבור התפתחותו העתידית צפונה, וזאת כאמור, בהתאם לתוכנית מתאר שכבר אושרה אך טרם הוצאה אל הפועל. בנוסף הוחלט כי שטחים חקלאיים מדרום לרובע החדש של חריש ומצפון למאגר מצר ישארו תחת מ.א מנשה.

הוועדה הדגישה כי העברתו של אזור תל זאבים (אתר עשיר בשרידי ארכיאולוגיה, עתיקות, בורות מים ומערות קבורה) לתחום שיפוטה של חריש עשוי לתרום להתפתחותה וכן לשמש עוגן לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית ולהוות מוקד עניין המשקף ערכים ארכיאולוגיים וסביבתיים לטובתם המשותפת הכללית של תושבי האזור.

בפועל, ניתן להעריך, כי פרט לרובע החדש המתוכנן, ”חריש דרום“, לא תתאפשר בנייה נוספת בחריש בחלקה הדרומי, כיוון שרוב השטחים האחרים שמיועדים לעבור לשטח השיפוט של חריש, הינם שטחי טבע לשימור או כאלה המיועדים לפיתוח תוואי כביש 611 העתידי שיקיף את העיר מדרום.

השטחים המיועדים להתווסף לשטח השיפוט של חריש מדרום

הגבולות החדשים של חריש מצפון-מזרח: ערערה וברטעה

על פי המלצות הוועדה תתרחב חריש גם לכיוון צפון-מזרח ותקיים גבולות משותפים עם ערערה וברטעה. הוועדה המליצה להעביר לשטח השיפוט של חריש שני שטחים צפונית לעיר. הראשון, רצועת שטח נרחבת, המתפרשת על פני כ-1,900 דונם, בין היישוב אום אל קוטוף לבין ערערה, ממזרח למחצבת ורד (אזור ה' במפה למטה). שטח זה יועבר לחריש מהמועצה האיזורית מנשה. מצפון, בסמוך לגבול עם ערערה, נתחם השטח על ידי כביש 6513 המהווה עורק תחבורה המקשר בין ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון לבין מערכת הכבישים הארצית באמצעות חיבור לכביש 65. בהמלצותיה ציינה הוועדה כי ”צירוף שטח זה לתחומי שיפוטה של חריש והגדרת גבול משותף עם המועצה המקומית ערערה מצפון עשוי להוות ממשק להעמקת שיתופי פעולה עתידיים“.

השטח השני מצפון, שביקשה חריש להוסיף לתחום השיפוט שלה, נמצא בצמוד לברטעה וממערב לה (אזור 3א במפה למטה). כיוון ההתרחבות הטבעי של ברטעה הוא לכיוון מערב ועל כן התנגדה מועצת בסמ“ה להעברת השטח הנ“ל לחריש. המלצות הוועדה חילקו את השטח לשניים – חלק אחד הכולל כ-325 דונם יועבר לחריש ושטח שני יועבר לבסמ“ה.

שני השטחים, מצפון לחריש, מהווים למעשה את עתודות הקרקע המרכזיות שישמשו להתרחבותה העתידית של חריש, והם אלה שיאפשרו את הגדלת היקף האוכלוסיה בעיר עד לכ-100,000 תושבים.

שטח קטן נוסף שעלה לדיון, הוא השטח הכלוא כיום בין כביש הגישה הצפוני לחריש לבין שכונת המע”ר ואום אל קוטוף. מדובר למעשה, על האזור החקלאי שמצפון לכיכר הזיתים. שטח זה נמצא בבעלות פרטית ומשוייך כיום לתחום השיפוט של מ”א מנשה. על אף בקשת חריש לשייך אותו לתחום שיפוטה, המליצה הוועדה להשאירו תחת מ”א מנשה. נציין כי אזור זה (“חלקה 32”) עמד במרכזה של עתירת בעלי הקרקעות נגד מוסדות התכנון וכי בג”ץ קבע כי השטח לא יכלל בתוכנית המתאר של חריש וישמש כחיץ בין אום אל קוטוף לבין חריש.

הבקשה לשיוך שטח מחצבת ורד לא התקבלה

עוד בגיזרה הצפונית, ביקשה חריש לקבל תחת שיפוטה שטחים נרחבים מאוד משני צידי כביש 65 – שטח אחד הכולל את מחצבת ורד ואת יער עירון ושטח שני, ממערב לכביש 65 ומדרום לכפר קרע המיועד, לדבריה, להקמת אזור תעשייה. אזור התעשייה המדובר תוכנן לקום בשיתוף פעולה בין חריש לכפר קרע וייתכן כי גריעתו מהמלצות הוועדה תעיב על האפשרות לקדם את המיזם.

שתי הבקשות הללו נדחו על ידי הוועדה הגיאוגרפית, למעט אזור המתפרש על פני כ-300 דונם מצפון לשכונת אבני חן ולכביש הגישה לחריש (אזור ז' במפה). אזור זה מיוער וככל הנראה צפוי להישאר כאזור ירוק, אך מכיוון שהוא צמוד דופן לחריש, ראתה לנכון הוועדה להעבירו לשטח שיפוטה, גם בכדי להבטיח שימור ותחזוקת ערכי הטבע שבו לטובת תושבי העיר והסביבה. שטח זה תחום בחלקו הצפוני, על ידי מחצבת ורד.

עם זאת, חשוב להדגיש כי למרות הסירוב להעברת השטחים הצפוניים לחריש ובכללם, שטח מחצבת ורד, טרם דנה הוועדה בדרישה שהעבירה חריש לחלוקת הכנסות המחצבה. נושא חלוקת ההכנסות בין הרשויות, ידון בדו“ח נפרד של הוועדה ויגיע להכרעה בזמן הקרוב.

השטחים שחריש תמסור למועצה אזורית מנשה

הוועדה ממליצה להעביר שטח בגודל 636 דונם (השטח הסגול במפה) משטח שיפוטה של המועצה המקומית חריש לשטח השיפוט של המועצה האזורית מנשה. הוועדה ממליצה להעביר את השטחים המצויים מצפון לכביש 611 על מנת לאפשר ולספק מענה לטווח ארוך לישוב מצפה אילן וזאת בהתבסס על הסכמתה החד צדדית של חריש לעניין זה. נחל נרבתא יהווה גבול טבעי בין הישוב מצפה אילן לחריש וזאת לשם מתן אפשרות למימושו של רעיון פיתוח הנחל באופן משותף למועצה האזורית מנשה והמועצה המקומית חריש.

קשת: "המלצות הוועדה הן ציון דרך חשוב לחריש"

ראש העיר, יצחק קשת, ציין בהתייחס להמלצות הוועדה כי: "המלצות הוועדה הגיאוגרפית הן ציון דרך חשוב לחריש. אם ההמלצות יתקבלו על ידי משרד הפנים, שטח השיפוט של חריש יגדל באופן משמעותי וזה יאפשר את המשך הפיתוח של העיר ובכלל זה פיתוח של אזורי תעסוקה והכנסת שטחים ירוקים נרחבים לשטחה של חריש. בתחילת הדרך התייצבתי נגד עמדת משרד השיכון, כי ידעתי שאפשר להשיג יותר עבור חריש, ואכן לאחר דיונים רבים וממושכים השגנו חלק גדול ממה שדרשנו. אנחנו עדיין מפעילים את כל כובד משקלנו על מנת שהוועדה תיתן את המענה התקציבי הראוי לחריש באמצעות חלוקת הכנסות בינינו לבין מועצת מנשה ממחצבת ורד. אאבק על כך, ואני משוכנע שנשיג את התוצאות הרצויות לטובת חריש".

שני גרינברג, יו"ר סיעת הליברלים בחריש וחברת הוועדה לתו"ב-חריש התייחסה גם היא להמלצות ופירטה: "חריש צריכה את זה כמו אוויר לנשימה. השטחים האלה דרושים לחריש כדי שהיא תוכל להפוך לעיר מתפקדת שמספקת לתושביה את מכלול השירותים האפשריים. כך לדוגמה, אין לנו היום בית קברות, אצטדיון כדורגל או שטחים גדולים למענים נוספים נדרשים".

גרינברג מציינת עוד כי תוספת השטחים עליה המליצה הוועדה תתרום משמעותית גם לקידום אפשרויות התעסוקה בעיר ועשויה לקדם גם את תכנית מסילת הרכבת, שתשרת את תושבי חריש וכרגע נמצאת במחלוקת אזורית. "אישור התכנית יהיה פריצת דרך משמעותית לחריש", היא מסכמת.

תשכחו מדשא סינתטי או משטחי גומי: הגן הטבעי החדשני שמוקם לראשונה בחריש יציע לילדי הגן חווית לימודים משודרגת, מרחבי פנים וחוץ משולבים, מגע עם חומרים טבעיים וסביבה שמעודדת אותם להפעיל את חושיהם ולחקור את הסביבה

פחות משבועיים לתחילת שנת הלימודים תשפ"א ועדיין רב הבלבול בקרב מורים, גננות והורים בכל הקשור למתווה הלימודים העדכני, תכניות הלימודים והשגרה שיאמצו תלמידי ישראל תחת מגבלות הקורונה. חרף האנדרלמוסיה הארצית, נערכת חריש לפתיחת שנת הלימודים כסדרה ולהשקה של שלושה בתי ספר חדשים ו-26 גני ילדים חדשים ברחבי העיר.

אחד הגנים הצליח למשוך את תשומת לב ההורים המקומיים וזכה להערכה רבה עוד בטרם נכנסו הילדים בשעריו. נכון, מדובר ב'גן הטבעי' הממוקם ברחוב ברוש פינת אורן.

הילד האורבני והטבע

מתחם הגן החדש הוא חלק ממרחב לימודי גדול יותר ובעתיד יבנו לצידו גם בית ספר, אולם ספורט ומגרשי ספורט שיתבססו על אותה תפישה חינוכית-אדריכלית. 120 ילדים בארבע כיתות גן יהנו מהמבנה הייחודי בשנת הלימודים הקרובה. אשכול הגנים שבו החוץ והפנים הם מקשה אחת מתוכנן להעניק לילדים חוויה חושית מותאמת לגילם ולהתפתחות שלהם.

יפעת גל-שפייזמן וג'ולי לוי הן האדריכליות שתכננו את חצר הגן. החצר מציעה לילדים חוויה חושית המבוססת על התנסות ומגע עם חומרים טבעיים. לא תמצאו בגן דשא סינתטי או מתקני משחק מפלסטיק. החומרים בחצר כוללים בולי עץ, ענפים, סלעים, חלוקי נחל, מים, אדמה, חול וצמחיה. גל שפייזמן מסבירה: "במאתיים השנים האחרונות האנושות העלימה את הטבע מחיינו וילדים רבים זוכים למגע מינימלי עם חומרים טבעיים. הילד האורבני הממוצע בקושי נפגש עם הטבע וילדים רבים סובלים מבעיות השמנה, אלרגיות ובעיות קשב וריכוז. הגן הטבעי מספק פתרון לילדים באמצעות מקום טבעי שמדבר בשפה שלהם".

שילוב של פנים וחוץ

רעיון הגן הטבעי אינו חדש בעולם, אך לישראל הוא הגיע בחמש השנים האחרונות ויושם בעיקר בחצרות בתי ספר. כעת הוא זולג גם לגנים, והגן בחריש הוא בין הראשונים בארץ.

"מבנה הגן כולל ארבע כיתות-אם שתכנן האדריכל אריאל גושן בשיתוף פעולה מלא עם אדריכליות הגן", מסבירה גלי עבאדי, אדריכלית העיר חריש. "רוב גני הילדים נבנים על קומה אחת, אולם המבנה בגן תוכנן לנצל את השטח והוא מתפרש על שתי קומות. נעשה ניצול חכם של הטופוגרפיה הטבעית בשטח והאדריכלים תכננו מבנה שעובד בהרמוניה עם תנאי השטח".

עבאדי ממשיכה ומציינת "בשונה מגנים אחרים קיים בגן זה שילוב חשוב בין פנים-וחוץ. החצר, המתחילה במרכז המבנה, גוללת ועוטפת את המבנה. ישנן מספר כניסות ויציאות וזו פעם ראשונה שנבנתה חצר בגג המבנה. יש מתקני טיפוס רבים והכל נעשה תוך חקירה וענין והתנסות משמעותית עם חומרים טבעיים שונים שהילדים חווים בפעילות חוץ ופנים".

הגובה אותו מזכירה עבאדי מקבל ביטוי חשוב בחצר הגן הטבעי. גל-שפייזמן מסבירה: "ההבדל הגדול ביותר בין גן משחקים רגיל לגן טבעי הוא אלמנט הגובה. בגן רגיל, השטח תמיד מישורי ושטוח. לעומת זאת, העלייה לגובה בגן טבעי היא באמצעות הטופוגרפיה של השטח ולכן משתנה מגן לגן, בניגוד למתקן סטנדרטי שנמצא בכל הגנים ומשתעממים ממנו די מהר". גל-שפייזמן מרחיבה ומציינת כי הגובה הוא אחד האלמנטים הכי מרתקים: "הוא מייצר ענין, משחק, מקומות מחבוא, נקודת מבט שונה והוא מאפשר לילדים בכל הגילאים להתנסות בו. כך לדוגמה, על מתקן סטנדרטי ילד יכול לעלות או לא. לעומת זאת, בגבעה יש לו מדרג של אפשרויות שימוש".

בית גם לתושבי האיזור

מעבר לניצול היעיל של הקרקע במבנה, מתכננים בעירייה לפתוח את המקום לפעילות אחר הצהריים לטובת תושבי האיזור. "המקום ישמש בשעות אחר הצהריים כבית לחוגים ופעילויות", מאשרת עבאדי.

ומה הצעד הבא? גל-שפייזמן מציינת שהצלחת הפרוייקט נעוצה במידה רבה בדו-שיח מקדים עם הגננות בגן. "הגננת צריכה להתחבר לגן כי היא מתווכת בינו לבין הילדים וההורים. הגננת גם צריכה ללמוד את הפוטנציאל הקיים בגן ולהבין כיצד לעבוד איתו".

עוד היא מציינת כי רוב ההורים מגיבים בשמחה והתלהבות למראה הגן אך ישנם שמגלים חשש ופחד בתהייה כיצד הילדים יסתדרו בגן ומהי רמת הבטיחות שלו. "הגן תוכנן כך שיימנעו סיכונים. העלייה לגובה נעשית דרך הטופוגרפיה ולא באמצעות מתקנים, ולכן גם אם קיימות נפילות הן מגובה נמוך יותר והילד בטוח יותר", מסכמת גל-שפייזמן.

מותאם לתקופת הקורונה

עיריית חריש הודיעה כי הגן הטבעי הוא פיילוט שיבחן בתום השנה הראשונה ובהתאם לו יוחלט אם לבנות גנים נוספים בסגנון. ישראל שלו, ראש אגף החינוך בעיריית חריש מציין כי אשכול הגנים הוא ביטוי לתפישה החדשנית שמקדמים במערכת החינוך ומעודדת את סקרנות הילדים ויצר החקירה. שלו מוסיף ומדגיש כי מחקרים מוכיחים כי סביבה כזו גם מייצרת אווירה נעימה ורגועה יותר ותורמת ליצירת חברת ילדים נינוחה ועצמאית יותר בפעילויות היום-יום שלה.

כיצד יוחלט אם הפיילוט מוצלח או לא? עבאדי מאמינה כי התעניינות ההורים והתגובות כבר מוכיחים כי אלו כיוונים חדשניים ורצויים וכי הורים רבים ביקשו להירשם לגן. עוד היא מציינת כי הגן נותן מענה טבעי לתקופת הקורונה היות ופעילויות רבות יוכלו להתקיים במרחבי החוץ. "זו הזדמנות נהדרת", היא פוסקת.

ראש העיר יצחק קשת מדגיש ומסכם: "תהליך תכנון הגן הטבעי החל לפני משבר הקורונה, כמובן, אך השהייה מחוץ למבנה כחלק מתכנית הלימודים ולא רק בזמן ההפסקה משתלבת היטב עם אילוצי ימי הקורונה. אנחנו מובילים בחריש תפישה של חדשנות חינוכית, והגן הטבעי הוא פיילוט חשוב שאנחנו מבצעים במערכת החינוך העירונית במסגרת הזו".

עיריית חריש בשיתוף משרד השיכון השיקה קמפיין מיתוגי לעיר למשיכת משפחות צעירות מכל המגזרים. במוקד הקמפיין תעמוד מהפכת החינוך בחריש. וכן, העיתוי אינו מקרי: "מיד לאחר פסח קיבלנו גל של פניות ממשפחות שמבקשות לעבור לעיר"

חריש ממבט על צילום: ישראל ברדוגו באדיבות עיריית חריש

עיריית חריש העלתה לאוויר קמפיין דיגיטל חדש בשיתוף עם משרד השיכון במטרה להגביר את קצב אכלוס העיר. הקמפיין מתמקד במהפכת החינוך בחריש, פונה למשפחות צעירות עם ילדים מכל המגזרים שמחפשות בימים אלה דירה ומציע להן לבוא לגור בחריש לקראת שנת הלימודים הבאה.

הנחת היסוד של הקמפיין היא שמשבר הקורונה יצר מציאות כלכלית חדשה. משפחות רבות נפגעו כלכלית, והמציאות החדשה מאלצת רבים לבצע חשיבה מחודשת ולבחון אפשרויות חדשות. "מיד לאחר פסח קיבלנו גל של פניות ממשפחות שמבקשות לעבור לעיר", מציין יצחק קשת, ראש העיר. "כבר עתה נרשמו למערכת החינוך בשנת הלימודים הקרובה 400 ילדים מעבר להערכות הקודמות שלנו. הבנו שדווקא המשבר גרם לאנשים לחשוב אחרת ולשנות תבניות ודפוסי פעולה והחלטנו לרכוב על הגל ולמצות את המהלך למשיכת אוכלוסיה נוספת לעיר".

משפחות מחפשות חינוך

הקמפיין שהכינה חברת המיתוג והאסטרטגיה "פרה כחולה" מציע למשפחה הישראלית לבוא לחריש ולא להתפשר על החינוך. "מניתוחים שערכנו הבנו שהדבר הכי חשוב עבור משפחות צעירות הוא ניצול הפוטנציאל של הילדים ומערכת חינוך איכותית, שתהווה קרש קפיצה להצלחת הילדים בעתיד", מסביר קשת ומציין כי חריש, כעיר צעירה, בונה ברמה האסטרטגית את מערכת החינוך בעיר כמערכת חדשנית, שמאתגרת את הסטטוס קוו בחינוך.

דוגמאות לכך יש למכביר: שיטת הלימודים בחטיבת הביניים "אתגרי העתיד", שבה אין ציונים אלא שיטות הערכה חלופיות, ולכל כיתה יש מחנך ומחנכת; עיצוב כיתות א' למעבר רך מהגן לבית הספר; שילוב שיטת Tinkering בתוכנית הלימודים; בניית שני בתי ספר חדשניים שצפויים להיפתח בספטמבר 2021; ועוד.

"הקמפיין מסביר שבחריש אמנם אין עדיין חיי לילה סוערים, מסעדות שף או קניון ענק, אך העיר מציעה לתושביה מערכת חינוך מעולה לכל תלמיד מכל מגזר, ובכל גיל, החל מגיל 3 חודשים במעונות היום ועד כיתה י"ב", מסביר קשת את עיקרי המהלך. "חינוך הוא פרמטר מרכזי בקבלת החלטה על מקום מגורים, וישובים שמשקיעים בחינוך מזוהים כישובים עם אוכלוסייה איכותית. חריש היא ללא ספק אחת מהישובים הללו. חריש היא אלטרנטיבה מצוינת למשפחות צעירות".

"לדחוף את הקמפיין קדימה"

לתהליך שותפה חברת מועצת העיר נגה עוז: "יצאנו במהלך חשוב להגברת האכלוס של העיר בתקופה הקריטית של השנה. משבר הקורונה יצר הזדמנות אמתית למשיכת משפחות צעירות איכותיות לחריש", היא מסכמת.

הקמפיין יעלה בעיקר באמצעי מדיה דיגיטליים, ויעביר את הגולש לדף נחיתה, הכולל מידע על העיר, ויצירת קשר למידע נוסף. תקציב הקמפיין מסתכם ב-250 אלף שקלים, סכום נמוך בהשוואה לקמפיינים קודמים, אולם מדובר בקמפיין "מטורגט", כלומר מוכוון לקהל יעד ספיציפי: משפחות צעירות עם ילדים מכל המגזרים.

קמפיין דיגיטלי כזה מאפשר את מדידת החשיפה און-ליין וביצוע אופטימיזציה של הקמפיין תוך כדי תנועה. "הקמפיין יימשך בין חודשיים לשלושה חודשים. לא מדובר בקמפיין עתיר כספים, אולם זה מה שהמציאות הכתיבה לנו", אומר קשת ומסכם: "אני קורא לתושבי חריש לדחוף את הקמפיין קדימה, לשתף אותו ברשתות החברתיות ובמעגל החברים הקרובים כדי להגדיל את אפקטיביות הפרסום ואת ההצלחה של העיר".

עוד בנושא: בתי ספר בחריש 

אילו התפתחויות משמעותיות תרמו לחריש בשנה החולפת, מהו האתגר המרכזי עימו מתמודדת חריש כיום ומהן הבשורות החשובות בפתחה של השנה החדשה? יצחק קשת, ראש העיר בראיון חגיגי

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, על שלל הברכות שלה, ביקשנו מיצחק קשת, ראש העיר לסכם את השנה החולפת ולסמן כיוונים עתידיים לעיר המתפתחת.

שלום יצחק, מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

"ללא ספק שלושת התחומים שהקפיצו בשנה האחרונה את חריש קדימה הם תחום החינוך, המסחר ותשתיות הנסיעה, כבישים ותחבורה הציבורית".

מה היו ההתפתחויות המרכזיות בתחום החינוך?

"המטרה שלנו היא לבדל את חריש בתחום החינוך משאר הערים באמצעות פדגוגיה מתקדמת עם דגש על העולם הרגשי של הילד, הסקרנות הטבעית של הילד וכלים חשובים לפיתוחו העצמי".

"ידוע כי 90% מההצלחה בחינוך תלויה באנשים כי חינוך זה לא מקצוע, אלא שליחות ואישיות. הקושי הגדול בעולם החינוך הוא לגייס אנשים טובים והשנה, לשמחתי, הצלחנו לעשות זאת. הקמנו מחלקה עם אנשי חינוך טובים ביותר ביניהם: ישראל שלו, מיכל מדמון, ענת אלבז, יגאל אריכא, צוות החותמיסטים, צוות המורים של בית הספר היסודי החדש וצוותים חינוכיים בגנים".

גם פתיחת שנת הלימודים בחריש נחשבת בעיניו של קשת להצלחה גדולה. "עמדנו במשימת בינוי ענקית של עשרות מבני חינוך חדשים גנים ובית ספר, ובמשימת גיוס והדרכה של צוותי חינוך חדשים. אלו משימות שערים מבוססות מאיתנו לא היו עומדות בהן. במשך חצי שנה כל עובד במועצת חריש גויס לטובת פרויקטים לפתיחת שנת הלימודים".

קשת מוסיף ומציין כי בימים אלה מתרקם במשרדי המועצה פרויקט לקליטת קהילת מחנכים, בוגרי השומר הצעיר, שישתלבו בחריש בשנת הלימודים הבאה. אלה הם מורים ואנשי חינוך אידיאליסטים שפועלים בערי פריפריה, במטרה לקדם בהן את החינוך.

"אנו בשלבים מתקדמים לקליטת 'קהילת מחנכים' בחריש. חלקם כבר עברו לעיר. מדובר בעשרות משפחות המתכננות לקנות בניינים שלמים, לבנות כאן את חייהם ולפעול בתחום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בחריש, בכל שעות היום והלילה. זה מהלך שייתן חיזוק אדיר לכלל מערכות החינוך בעיר".

היזמים הם שותפים משמעותיים לפיתוח העיר

אחד השינויים המשמעותיים שחוותה חריש בתחום המסחר וחוויית הצריכה של התושב הוא ללא ספק השקתו של קניון More וכניסתן לחריש של רשתות ארציות כדוגמת סופר פארם, מקדונלד'ס, ביגוד, פוקס, שופרסל דיל ועוד. קשת מציג זווית ראייה קצת שונה: "בדרך כלל, היזמים נתפסים בעיני התושבים כגורם שלילי, אבל הקהל הרחב לא מבין עד כמה הם צד חשוב בשותפות לפיתוח העיר. חריש זכתה ביזמים וקבלנים מהשורה המובילה, שבזכותם העיר נראית כפי שהיא נראית היום. בלעדיהם, חריש לא היתה זוכה להבעת אמון של רשתות ארציות. חשוב להבין כי יזמים אלה לא בונים ונעלמים, אלא נשארים כאן איתנו כדי לנהל את המקום ומביאים לכאן אנשי מקצוע חזקים וטובים. זו מתנה נפלאה לחריש".

הישג נוסף ומשמעותי אותו מציין קשת הוא העלייה במספר העסקים הקטנים בחריש והתמיכה המשמעותית להם הם זוכים מטעם הרשות.

"אנחנו משקיעים המון בעסקים הקטנים. הקמנו השנה את פרויקט 'קהילה מקדמת עסקים', 'פורום עסקים', והעסקים בחריש זוכים לליווי והקלות בבירוקרטיה. חוץ מלהעביר להם כסף ישירות, אנו עושים הכל כדי לתמוך בהם".

מנתונים שפרסמה מחלקת רישוי עסקים בוועידת העסקים הראשונה של חריש עולה כי פועלים בחריש 300 עסקים קטנים ובינוניים שצפויים לגדול פי שניים בתוך כשנה.

"הולכים להיפתח כאן מרכזים מסחריים שכונתיים נוספים ותנופת המסחר בחריש ברורה", מוסיף קשת ומדגיש: "אחד ההישגים החשובים בשנה החולפת הוא ללא ספק ההוזלה המשמעותית של מחיר שכירות למ"ר מסחרי. העובדה שכיום יזמים לא יכולים להוציא טופס 4 לבניינים בנפרד משטחים מסחריים הורידה את המחיר מ-120 שקלים לפני שנתיים לכ-60-70 שקלים ויש שוכרים שמצליחים לשכור נכס מסחרי גם ב-40 שקלים למ"ר".

מה לגבי פיתוח איזורי המסחר והתעסוקה של חריש ובמיוחד מה צפוי לקרות בשכונת מעוף (מע"ר לשעבר) שבעבר מכרזי רמ"י כשלו בה?

"כדי להתמודד בהצלחה בתחרות מול ערים אחרות הצלחנו להשיג הישג מטורף, לראשונה במדינת ישראל, יקבלו היזמים שייגשו למכרזים לאיזורי תעסוקה ומסחר בשכונת המעו"ף תמריץ אטרקטיבי. כל יזם יקבל בנוסף לשטח המסחרי גם שטח לבניית בנייני מגורים במקום אחר בעיר. ליזמים זוהי עסקת חבילה שווה במחיר משתלם מאוד. אין לי ספק שיהיו על זה הרבה קופצים".

קווים ייעודיים לרכבת

"ההישגים בתחום התחבורה הם בראש וראשונה תוצר של עמל ממושך וקשה", מציין קשת ומסביר: "למרות שחריש היא עיר חדשה ושהממשלה רוצה בהצלחתה, אף אחד לא מגיש לחריש שום דבר על מגש של כסף, ההישגים הגדולים של השנה בתחום התחבורה הושגו רק בזכות מאמץ עקבי ומלחמה שניהלנו עם רשויות המדינה, והאמת, כמעט התייאשנו בעצמנו, אבל אני שמח שהתוצאה הצדיקה את המאמצים".

קשת מתייחס בדבריו לשני הישגים, האחד השקת קו האוטובוס הישיר לתל אביב, שבוצע בעקבות הסטה של תקציבים של משרד התחבורה מקווים פעילים פחות. "זה לא מובן מאליו שישבנו והתערבנו בתקציב שאינו שלנו", הוא מסביר.

ההישג השני הוא הסכמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי. "הצלחנו להסיט את הכביש דרומה, ככביש מקיף לחריש דרום ולשכנע את מדינת ישראל שזה כביש ארצי ולא כביש מקומי. המשמעות היא שהוא מקבל תעדוף, תקציב, ורוחב נתיבים", מציין קשת ומיד מסביר: "ברגע שהצלחנו להפוך את הכביש לרחב יש סיכוי שבעתיד הוא גם יתחבר לכביש 6. אם לא היינו מצליחים במשימה הזו לא היה סיכוי בעתיד לחיבור לכביש 6".

מה עוד צפוי בתחום התחבורה בשנה הקרובה?

"העדרה של ממשלה מתפקדת מעכב אותנו, אבל ברגע שתורכב ממשלה ישתחרר לנו תקציב ייעודי לתחבורה בחריש, שיחולל שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית בעיר".

"ראשית, יקומו בחריש קווי אוטובוס מוכווני רכבת. אלו קווי נסיעה המתואמים ב-100% ללוח הזמנים של הרכבת. קווים אלה יגיעו לתחנה כעשר דקות לפני צאת הרכבת. בחזור לחריש, הם ימתינו לנוסעים שירדו בתחנת הרכבת על מנת להסיע אותם בחזרה לעיר. אם הרכבת מאחרת, האוטובוס ממתין לנוסעים. קווים אלה יהיו משמעותיים מאוד לתושבי חריש ולנוחות הנסיעה שלהם למרכז".

עוד מציין קשת כי תכנית התחבורה כוללת הפעלת קו חדש פנימי, תגבור הקווים הקיימים מחריש לערים סמוכות והעלאת תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה.

שוויון: כל אחד לפי צרכיו

אחד המאורעות שהסעירו לאחרונה את תושבי חריש הוא כוונתה של חסידות 'תולדות אהרן' להשתקע בעיר. בכינוס חירום שנערך על ידי התושבים התבטא קשת בפומבי ובחריפות כנגד הגעתן של חסידות בדלניות לעיר ואף ציין שהוא עושה ככל שיש לאל ידו, כדי למנוע את הגעתן לעיר. יחד עם זאת, התגובות של אזרחי חריש לנושא, הן של חילונים והן של דתיים וחרדים העמידה בפני ראש העיר והחזון שלו לדו קיום, אתגר חברתי משמעותי.

"לצערי, הגיעה לעיר קבוצה חריגה בנוף המקומי, קבוצה שפחות מתאימה לחיים פה בחריש וזה עורר את שני הצדדים לפעול בצורה קיצונית. מצד אחד, חילונים שפועלים במרחב הציבורי בערבי שבת מבלי להתחשב באוכלוסיות דתיות שאינן שייכות לקהילה הבדלנית ומנגד ניסיונות של קבוצות חרדיות לפעול במרחב הציבורי שלא כמקובל בחריש".

"ציבורים שלמים נפגעים מזה ומתנהל שיח חירשים בין האוכלוסיות השונות. אני רואה בזה מתכון להרס ואני הולך לעצור את זה".

"אחרי החגים אני מתכוון לפעול ולאחד את השורות, אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. ברור לי שיש תמיד קיצוניים בשני הצדדים אולם אסור לרוב הדומם להיגרר או להיכנע לפחד היומיומי שנזרע בקבוצות הוואטסאפ כאשר המציאות בשטח היא שונה".

מה נעשה כדי לעצור את הקבוצה הבדלנית?

"יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל חשוב שידעו שאני פועל מאחורי הקלעים. אני מבין שיש כאן אוכלוסייה שחרדה לעתיד העיר, אבל תושבי חריש צריכים לדעת שיש להם מנהיג וקברניט שמוביל את חריש למקום אחר".

ישנם תושבים שחוששים מהתחרדות העיר ואחרים חוששים ממגמה הפוכה

"חשוב שידעו שלא תהיה פה כפייה משום צד. אני עובד קשה על מנת שכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה כמו לדוגמא בי"ס חזון שמעון, מוסד מוכר שאינו רשמי עבור הציבור החרדי".

מה אתה עושה עבור הציבור החילוני?

"אני מביא לפה את העוגנים הכי חזקים בחינוך לציבור החילוני. כשכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה ותחיה בשקט היא לא תצטרך לפזול לקבוצה השנייה. זה לא נכון תמיד להשוות. יש קבוצה שצריכה לקבל יותר בחינוך ויש אחרת שצריכה יותר בתרבות.

החזון שלי הוא של עיר בהרמוניה. חריש היא עיר המיועדת לכלל הציבור שמוכן לחיות האחד עם השני. זו אחת הברכות של העיר שכולם חיים באותו בנין וזה הצליח נפלא עד היום. זה לא מודל שהמצאתי, זה קרה באופן טבעי עד היום.

אני רואה בזה ערך עליון, עם ישראל צריך להיות ביחד. היפרדות היא סכנה קיומית עבורנו. גם המגמה העולמית נוטה לכיוון זה, לחגוג את הגוונים, לחיות יחד כשכל אחד מקבל ולומד מן האחר".

האתגר החברתי: נדרשת מלאכת מחשבת

"זה לא פשוט", מודה קשת "זו ממש מלאכת מחשבת אבל אנחנו יודעים לייצר את האינטגרציה בין הקהילות השונות בעזרת מיזמים משותפים כמו גינות קהילתיות, סירי לידה ואחרים".

קשת מציין כי בשורה התחתונה כל העבודה מסתכמת ברכישת אמון התושבים מול המערכת. "חשוב לי לומר שיש מקום לביקורת, אבל דעו שאני לא מכוון לשום מקום ואין לי מגמה כזו או אחרת, לא חילונית ולא חרדית".

"קיפחו אתכם? אין צורך בזעקות שבר. דברו איתי. אני דבק בדעה שכל ציבור יקבל את מה שהוא צריך ואם נעשה משהו שגוי זה נעשה בתום לב. המטרה היא שיחד ניצור פסיפס שנוכל לחיות בו יחד".

ולסיום, מה אתה מאחל לתושבי חריש?

"שנה טובה, שנה בה יזכו לראות את הטוב ויש הרבה טוב בעיר הנפלאה הזו, אך הכל מצוי בעיני המתבונן ובחוויות שהוא בוחר לחוות. ציפייה נכונה עשויה לעזור לתושבי חריש לחוות דברים אחרת. זוהי ברכה לשנה החדשה ולחיים בכלל".

לאחר שנים, בהן נמנעה הוועדה לתחבורה בין-יבשתית מלכלול את דרך 611 כדרך העוקפת את חריש מדרום, הצליחו אמש עיריית חריש, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה להעלות את הדרך על המפה הארצית. המשמעות: הצבעת אמון בחריש ובפיתוחה העתידי

המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיבלה אמש (ג') את בקשתה של העיר חריש לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי.

מהי חשיבותה של ההחלטה שהתקבלה? בראש וראשונה, חריש מקבלת כניסה ויציאה נוספת חדשה לעיר, המתווספת לזו הקיימת מתוך הבנה שעיר, שעתידה לגדול ולתת מענה לכ-100 אלף תושבים, צריכה לתת מענה מרחבי לעומס התחבורתי הצפוי ואינה יכולה להסתמך על כניסה ויציאה בודדת בלבד, כפי שקיים כיום.

בנוסף, התוואי החדש של כביש 611 יתמוך משמעותית באזורי התעשייה והתעסוקה בעיר (שכונת מעו"ף, חריש דרום) ויסיט את התנועה הצפויה מיישובי צפון השומרון לעורקי התחבורה הראשיים.

על פי התוכנית המקודמת, צפוי הכביש החדש, באורך של כ־2.5 קילומטר ועם ארבעה נתיבים (שניים בכל כיוון), לחלוף מעל כביש 6 באמצעות הפרדה מפלסית, בדומה לכביש הקיים, הארוך יותר, המחבר כעת את העיר לכביש 574. הכביש החדש מצוי כיום בהליכי תכנון שעל פי ההערכות יסתיימו בשנה הבאה.

מהו לוח הזמנים הצפוי? במהלך דצמבר 2019 צפויה ממשלת ישראל לאשר את תמ"א 42 ולאשר את כביש 611. מכרז ההקמה לכביש החדש צפוי על פי ההערכות להתפרסם בסוף 2020 ופתיחתו מתוכננת לשנת 2023. העלות הכוללת של הקמת הכביש מוערכת בכ- 250-300 מיליון שקלים, כאשר משרד הבינוי והשיכון יממן 100 מיליון ש"ח ואת יתרת התקציב יממן משרד התחבורה.

היתכנות לחיבור עתידי לכביש 6

תמ"א 42 היא תכנית המתאר הארצית לתחבורה יבשתית משולבת. שלמה קליין, חבר מועצת העיר חריש, המעורה בקידום נושא התחבורה העיר, מברך על ההחלטה לכלול את כביש 611 בתכנית התחבורה האסטרטגית של ישראל, מסביר על מה נאבקה מועצת חריש בשנים האחרונות ומהו היתרון בתוואי החדש של כביש 611: "בתכנון המקורי הכביש שנכנס כיום לחריש ממזרח היה אמור להמשיך דרומה, לעבור דרך שכונות הפרחים והחורש בקטע הקרוי גם 1H ולהמשיך עד המפגש עם צומת נרבתה (צומת שער מנשה). המועצה דרשה והצליחה לקדם תוואי עדיף משמעותית. כביש שיעקוף את חריש מדרום לעיר ולא ייכנס לתוכה. יש לכך מספר יתרונות משמעותיים:

"הראשון, התוואי החדש יחלוף כולו דרומית לחריש ויווסת את כל תנועת הרכבים מצפון השומרון, והכפרים הערבים אל מחוץ לחריש, ולא בתווך בין שכונות מעו"ף ובצוותא, כפי שהציע המתווה הקודם.

השני, קידום התוואי שדרשנו יאפשר לנו לחבר גם את אזור התעשייה ב'חריש דרום' לכביש הגישה הדרומי 611 (במתווה המקורי דרך 1H הכביש לא היה חולף בסמוך לרובע חריש דרום אלא מתחיל מערבה יותר).

נקודה משמעותית נוספת, כביש 611 בהיותו כביש במסגרת תכנית הכבישים הארצית ישנה דרמטית לטובה את ההיתכנות לחבר אותו בעתיד לכביש 6. זה אמנם לא הוחלט כעת, אבל זה בהחלט יתכן בעתיד".

יריית פתיחה להתפתחות עצומה

"עיריית חריש פועלת כבר מספר חודשים לקידום הכביש ואישורו הינו בשורה גדולה לתושבי העיר ולאזור כולו", ציין בסיפוק יצחק קשת, ראש העיר, בסיום הישיבה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. קשת אף היה מרוצה מהתמיכה הגורפת לה זכתה ההצעה ברוב של 14 נציגי ממשלה מול 3 מתנגדים מהארגונים הירוקים. "הכביש הזה, הוא יריית הפתיחה של ההתפתחות העצומה, שמצפה לחריש בשנים הקרובות. זו בהחלט החלטה חשובה וגורלית, שתזניק את העיר למקום הראוי ותוביל את חריש בבטחה להפוך לאחת מהערים הגדולות, החשובות והמתקדמות בישראל. אין לי ספק שבהרבה בתים ברחבי העיר, יש היום אנחת רווחה גדולה וסיפוק עצום מהאמון המוחלט של ממשלת ישראל בעתידה של העיר הזאת".

תתחדשו: מרכז התרבות החדש בחריש נפתח היום רשמית. המתחם המעוצב ישמש כמוקד תרבות לאירועים, מפגשים קהילתיים, חוגים ופעילויות. כולם מוזמנים!

היום (ד'), התקיים סוף סוף, הטקס הרשמי לחניכת מרכז התרבות הראשון של חריש. האירוע התקיים במעמד ראש העיר, יצחק קשת, חברי המליאה, עובדי הרשות ותושבי העיר. אירוע ההשקה התקיים כחלק מסדרת אירועי פסטיבל 'מה הסיפור שלך', הפסטיבל הראשון בסדרת אירועי התרבות המתוכננים למבנה זה במהלך הקיץ ובחודשים הקרובים.

מרכז התרבות ממוקם ברחוב שוהם 73 ומשתרע על שטח של  1700 מ"ר. המבנה כולל, בין השאר, כיתות לפעילויות וחוגים, חדר מוסיקה חדשני, סטודיו ריקוד ואולם אירועים עם 197 מושבים מרופדים ומפנקים.

החל מספטמבר הקרוב ישמש המתנ"ס כבית למערך החוגים לילדים ומבוגרים שיפתח בעיר. עוד מתוכנן במתנ"ס מתחם ייחודי לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים בעיר. המתחם נמצא בימים אלו בתכנון מתקדם ומטרתו לדאוג לשילוב האוכלוסיה הייחודית בעולם העבודה והפנאי. הפעילות במתחם תתבצע בשיתוף ביטוח לאומי.

האם יתקיימו אירועי תרבות, כדוגמת הצגות ילדים,  גם בשבת?

"המועצה לא תקדם או תקיים פעילויות במרכז התרבות בשבת. יחד עם זאת, תינתן האפשרות לשכור אולמות וחדרים לפעילות עצמאית בסופי השבוע, כפי שמתקיים כיום בבית הקהילה", נמסר מטעם המועצה.

מרלן אהרונסון, מנהלת מרכז התרבות החדש הדגישה בדבריה כי מרכז התרבות העירוני הראשון של חריש יהווה בית כולל לכלל הפעילויות התרבותיות המתוכננות בעיר, הן בשטחי הפנים והן בשטחים הציבוריים הסמוכים למרכז. "אנו מייצרים כאן קומפלקס שלם של תרבות", היא ציינה.

"פתיחת מרכז התרבות בחריש היא סממן נוסף ומשמעותי בהפיכתה של חריש לעיר פעילה ושוקקת חיים", ציין יצחק קשת, ראש העיר. "אני מזמין את כל התושבים להגיע לאירועי התרבות שיתקיימו בעיר במהלך החודשים הקרובים ומצפה לראותכם בפסטיבל הקרוב".

ארבע שנים לאחר שאושרו התכניות להקמת שכונת מעו"ף בוטלו תכניות המקור וכעת ניגשים לתכנון מחודש של השכונה, שעתידה להיות מרכז העסקים של חריש. מהן הסיבות לשינוי ומהם העקרונות המנחים החדשים בתכנון החדש?

בישיבה האחרונה של  'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש' שהתקיימה ב-30.5.19 אושרה החלטה מספר 77 לבטל את התכניות המאושרות לבינוי השכונה, תכנית חריש/1/ד' למעו"ף.

"הצוות המקצועי של הוועדה רואה לנכון להתאים את התכנון של תכנית חריש /1/ד' לאופי העיר המשתנה בראייה חדשנית ורחבה", כך נכתב בראש פרוטוקול הישיבה.

שכונת מעו"ף (בשמה הקודם מע"ר) תוכננה בראשית דרכה לשמש כמרכז העסקים והמסחר בחריש, הלב הפועם של העיר, אם תרצו. בהתאם לזאת אף זכתה לשם: מרכז עסקים ופיתוח (מעו"ף).

תכנית חריש/1/ד' למעו"ף שאושרה בנובמבר 2015 כללה תכנון רחב הקף של בנייני מגורים, משרדים ומסחר, תעשיה קלה, מרכז תרבות וייעודי קרקע למרכז רפואי ובית מלון. מעל הכל, אמורה היתה השכונה לספק שני צרכים מהותיים לעיר המתפתחת: מוקדי תעסוקה משמעותיים לתושבי העיר ומקור הכנסה ממיסים לקופת הרשות הדלה.

הכוונות היו טובות, אך למכרזי שיווק הקרקעות שפירסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא הוגשו הצעות. הסיבות, על פי גורמים שונים, היו עלויות פיתוח מוגזמות, ולדעת חלק מהמומחים  גודלה המוגזם של כל יחידת תעסוקה.

מהנדסת המועצה, יבגניה מלכין ציינה בישיבה: "זיהינו כי קיימות בעיות בתכנון, ולאחר שגם הניסיון לשיווק מגרשי המסחר נכשל אנחנו חושבים שיש מקום לשיפור התכנון כדי להביא לתכנון מיטבי, חכם ונכון לעיר".

ההחלטה לבצע ריביזיה מחודשת של שכונת המעו"ף אינה מבוססת רק על כישלון המכרזים המסחריים. שני תנאים חדשים נוצרו מאז אישור התכניות הראשונית של מעו"ף, הראשון, הגדלת מרחב התכנון של חריש ובהתאם, הפיכתה של שכונת מעו"ף משכונת בפאתי העיר (שכונת דופן) לשכונה בלב העיר וההשלכות הנגזרות מכך,. לדוגמא, הצורך בחשיבה מחודשת על מערך התחבורה בשכונה והחיבור לעורקי תחבורה איזורים.

השני, אישור תכנית 'חריש דרום', שכונה הכוללת גם היא מגורים משולבים במסחר ובתעשייה. הוספת חריש דרום למרקם השכונות העתידיות של חריש משנה בהכרח את תפקידה העתידי של שכונת מעו"ף במרקם העירוני של חריש.

 עקרונות חדשים לתכנון

"מהתכנון המקורי של שכונת מעו"ף נותרו רק 664 יחידות דיור שנבנות על ידי היזמים 'האחים אוזן' ו'דונה', במסגרת תכנית מחיר למשתכן. עוד נותר הקמתו של מתחם גדול ומיוחד לשירותי הצלה וחירום (משטרה, מד"א, שירותים רפואיים נילווים, מג"ב, כיבוי אש) ומחסני העירייה. "יקדמו שם גם מבני ציבור (גני ילדים, מעונות) לטובת הדיירים שעתידים לאכלס את השכונה בעוד שנה", מפרט דוד מגן, יו"ר 'הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש'.

"כל היתר ישתנה", הוא מוסיף. "אנו פועלים כיום עם צוות תכנון מיוחד להכנת תכנית חדשה על פי סעיף 78 בהחלטה לתכנן מחדש את השכונה", מסכם  מגן.

מי שהופקדה על התכנון המחודש היא חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית חברת התכנון ViaPlan . נעלי-יוסף ומשרדה אחראים על תכנון פרוגרמת מבני הציבור גם בשכונות הוותיקות יותר בחריש. בפני חברי הוועדה, הציגה נעלי-יוסף את העקרונות שילוו את התכנון המחודש של השכונה ביניהם:

• שינוי אופייה של השכונה מאזור תעסוקה בדופן העיר למרכז עירוני בין שכונות שיתאים לדרישות שמציב אזור תעסוקה;
• ייעול השטחים למבנים ומוסדות ציבור ושילובם במגרשים מרכזיים;
• הבטחת קיצורי דרך, שבילים להולכי רגל, אופניים ותחבורה מקיימת;
• שינוי מיקום מסוף התחבורה המתוכנן מליבת השכונה לדופן שלה ועידוד פיתוח מלאכות זעירות;
• הגדלת הצפיפות לתמיכה בשימושים מעורבים עם המלצות לתוספות של זכויות בנייה בשכונה ובעלייה לגובה;
• הבטחת מקום למשרדי ממשלה ולעירייה;

תנועת קול מעו"ף

שינוי התכנון מעניק הזדמנות חדשה לחשיבה. יצחק קשת ראש העיר, הצהיר כי בקרוב יצא 'קול קורא' ליזמים להשמיע רעיונות לקידום השכונה מבחינה מסחרית. בנוסף, התאגדות דיירים עתידיים של השכונה שנושאת את השם 'תנועת קול מעו"ף', קיבלה רוח גבית מהמועצה בנוגע לאפשרות כי יוכלו להשפיע במהלכי שיתוף ציבור על אופי השכונה, וכי בקשותיהם ישקלו כחלק מהחשיבה המחודשת. בימים אלה מנסה התנועה לגבש תכנית המרכזת את הצרכים והרצונות של הדיירים העתידיים של השכונה, ולהגיש אותה לוועדה באמצעות נציגי המועצה הנבחרים.

מגן, יו"ר הוועדה המיוחדת, אמנם לא שמע על ההתארגנות האזרחית אך הוא מקדם אותה בברכה:  "שיתוף תושבים הוא מהלך מבורך והוא גם נושא פירות כפי שהוכח בתחומים רבים בהם 'חכמת ההמונים' באה לידי ביטוי". הוא מסכם.

הוא היה שם ברגעים הקריטיים שעיצבו את חריש כפי שהיא נראית כיום. שלמה אפרתי, מסיים את תפקידו כעוזר מנכ"ל מועצת חריש ומשתף במתרחש מאחורי הקלעים, בהישגים, בכישלונות ובתחושות

שלמה אפרתי צילום: מור שקיפי לאטי

לאחר שלוש וחצי שנים בתפקיד עוזר מנכ"ל מועצת חריש, מסיים שלמה אפרתי (31) את תפקידו וממשיך הלאה לתפקיד המאתגר הבא, כמנכ"ל הישוב עץ אפרים בשומרון.

אפרתי החל בתפקידו הנוכחי בשנת 2016 בתקופה הקריטית שעיצבה את חריש כפי שהיא כיום וככל הנראה תשפיע גם על עתיד העיר.

דרכו לתפקיד נסללה, כמו הרבה דברים טובים בחיים, במקרה. "בשנת 2013 רכשנו דירה בחריש להשקעה דרך עמותה. בשנת 2016 ביקשו שנציג העמותה יגיע למפגש במועצת חריש שם פגשתי את יעקב נתניהו ושוחחנו קצרות. חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי שפגשתי מישהו שאני רוצה לעבוד איתו. למחרת קיבלתי טלפון, שהזמין אותי למלא את התפקיד. ארזנו ועברנו לחריש. יש כאלה שקוראים לזה 'קארמה'.

בשלוש השנים שחלפו גדלה מועצת חריש וכיום עובדים בה כ-100 עובדים. אפרתי החל לעבוד במועצה רזה שכללה 20 עובדים בלבד. כמי שמכיר את העניינים הבוערים של חריש מבפנים פנינו לאפרתי כדי לנסות ולהבהיר מספר שמועות עקשניות שמלוות את המתרחש כמו לדוגמא, על כך שהחילופים התכופים של בעלי תפקידים במועצה אינם מוצדקים. אפרתי לא סבור כך.

"חשוב לזכור שחריש היא רשות מקומית יוצאת דופן בקצב ועומס העבודה. אנו משרתים 12 אלף תושבים אך מכינים תשתיות ל-70 אלף איש. אנו מתוקצבים לפי תקנים של כמות האנשים בפועל, זוהי אנומליה אדירה והמתח הזה מתקיים כל הזמן וגורם לעומס אדיר על עובדי המועצה".

"מאידך, עובדים רבים פועלים בתודעה שהם שותפים למעשה היסטורי וזה מוציא מהם כוחות מדהימים. הגעתי כל בוקר לעבודה מוקדם וחזרתי הביתה בשעות הקטנות של הלילה כשלנגד עיני עמדה רק טובת חריש. יחד עם זאת, ישנם אנשים שתודעת השירות ורמת המקצועיות שלהם לא תאמו את הציפיה שקיימת במועצה. לא כולם מתאימים לחריש", מציין אפרתי.

"אני הראיה לכך שיש לא מעט עובדים במועצה שעובדים בנחת וללא חרב פיטורים מעל ראשם. בכל שנותי לא הרגשתי מאוים ולא פעלתי מתוך איום מרומז או מפורש. התחלופה היא כדי למצוא את האנשים הכי מתאימים לחריש".

אז שלי קרן, לדוגמא, לא התאימה לחריש? 

"שלי קרן היא חברה טובה ואשת מקצוע מהמעלה הראשונה, זו לא היתה בעיה של מקצועיות. מקצועיות זה לא הכל בחיים, היא לא התאימה לעבודה בחריש וזה בסדר ולגיטימי".

טענה נוספת היא טענה על הדלפות שמגיעות מן המועצה, ראה המקרה של ישראל שלו, ראש אגף החינוך החדש, שבחירתו הופצה ברשתות החברתיות עוד לפני סיום המכרז. 

"ברמת וודאות גבוהה אני יכול לומר שזה לא הודלף מהמועצה. אם אדם ניגש למכרז ומתקשר לתושב העיר כדי להתייעץ איתו אז זה יוצא החוצה. מעולם לא ראיתי שהודלף משהו". יחד עם זאת התופעה הבעייתית יותר עליה מצביע אפרתי הוא המידע השגוי, החלקי והלא אמין שמופץ ברחבי העיר. "ישנם תושבים שמפיצים מידע לא אמין או חלקי כשהם מסיקים מסקנות מבוססות על שמועות. לי, כעובד מועצה זה חורה, להיכנס לקבוצת פייסבוק ולראות שם מידע כל כך שגוי. התפקיד של המועצה הוא להנגיש את המידע לתושבים, אבל לא תמיד זה אפשרי בזמן שהשמועות רצות. צריך לשמוח שיש לנו מנכ"ל וראש מועצה שמוכנים לשלם מחיר אישי, גם בדמות שמועות כאלה ואחרות, לטובת העיר".

אפרתי מוסיף ומציין: "אם פוסט בפייסבוק מנהל אותך, זו בעיה קשה, אבל אם תושב, שצבוע בצבע לכאורה של יריב פוליטי, מעלה טענה לא מקצועית ויחד עם זאת בלשכה מתייחסים לטענה בצורה עניינית, בעיני זה מראה על גדלות. זה מדהים ולמדתי מזה רבות".

תנאי חוסר וודאות מושלמים

מה עוד למד אפרתי? בראש וראשונה איך מקימים עיר וכיצד נערכים לבניית מנגנונים שישרתו עיר חדשה בלי מידע בסיסי או תנאי וודאות.

"צריך לזכור שבשנת 2016 היו כאן רק הבטחות ועוד לא היה ברור שאכן תקום כאן עיר. כבר היו ניסיונות עבר כושלים לשווק את חריש. לא היה לנו מושג כמה תושבים יגיעו לכאן. ניסינו לחזות זאת על בסיס מידע חסר ובתנאי חוסר וודאות מושלמים".

כיצד פעלתם?

"הנחנו מספר הנחות עבודה מהן גזרנו את יעדי העבודה שלנו. לאחר גל האכלוס הראשון בשנת 2017 ייצרנו נוסחת אכלוס שמתייחסת לקצב בניה מסוים של יזם, לוחות זמנים ומשתנים נוספים. נוסחת האכלוס הוכיחה את עצמה ב-2018 ברמת דיוק גבוהה מאוד ועזרה לנו לצפות את מספר הילדים בגני הילדים ובתי הספר ולהיערך בהתאם לכך".

מהו ההישג המרכזי שאתה יכול להצביע עליו בתקופת העבודה שלך במועצה?

"אין ספק שאחד ההישגים המשמעותיים הוא פרוייקטי הבינוי של מוסדות החינוך. הייתי שותף לבניית שלושת המעונות הראשונים בחריש, 16 גני ילדים ושלושה בתי ספר בשנת הלימודים הראשונה בחריש".

"זו היתה חוויה ייחודית עבורי. עבדתי קשה מאוד על מנת להשיג טופס 4 ולדאוג שהמבנה יהיה מוכן לפתיחת שנת הלימודים, וב-1 לספטמבר, זכיתי ללוות את הבן שלי לגן, שפיקחתי עליו ואת הבת שלי לבית הספר, שירקתי דם כדי להוציא עבורו טופס 4 . אני מודה לקב"ה על הזכות שניתנה לי".

"יום אחד כל ההשקעה הממשלתית והכסף שניתן לחריש יעלמו ולא יהיה איך לשלם לאברהם טל ביום העצמאות, ולכן צריכים לקדם פיתרון תעסוקתי ותחבורתי בר קיימא"

האם יש הישגים נוספים שאתה שותף להם?

"עבדתי בצמוד עם נתניהו ובנינו תכנית עבודה לכל אגף ואגף. יצרנו מתודולוגיות של ניהול פרויקטים, ניהול משימות, עמידה ביעדים, עבודה מדידה".

"חריש מתמודדת מול אתגרים אסטרטגיים כבירים בתחום התעסוקה, התחבורה, שקשורה כחוט השני לתעסוקה, והאתגר של ייצוב והארכת החלטת הממשלה להזרים כספים לחריש, שלוטה כעת בערפל לנוכח המצב הפוליטי של הליכה לבחירות חוזרות".

"מתקיימת עבודה מאומצת מאוד של ראש המועצה, המנכ"ל והגזבר שמניעים את הרכבת הזו ונפגשים באופן תדיר עם משרד הפנים והשיכון, ונקווה שהערפל יתפזר עם כינונה של ממשלה חדשה".

"יחד עם זאת, צריך לזכור שגם אם הממשלה תאריך את ההחלטה לפרק זמן נוסף, זו בועה. יום אחד כל ההשקעה הממשלתית והכסף שניתן לחריש יעלמו ולא יהיה איך לשלם לאברהם טל ביום העצמאות, ולכן צריכים לקדם פתרון תעסוקתי ותחבורתי בר קיימא".

"נושא המיתוג לא נוהל בצורה ראויה, ואני מרשה לעצמי לומר זאת כמי שהיה שותף למהלכים שבוצעו, אבל מי שלא עושה לא טועה. יש לנו זמן לתקן וזה יטופל"

מהם לדעתך האתגרים המרכזים של שנת 2019?

"היעד המרכזי כעת הוא לעבור את האכלוס הקרוב בהצלחה. הצפי הוא ששנת 2019 תסתיים וחריש תכיל כ- 20-22 אלף תושבים".

"כמו תמיד, יש לעבור בהצלחה את אתגר פתיחת שנת הלימודים הבאה. השנה יפתחו כ-20 גני ילדים חדשים, ובית ספר יסודי אחד שיתווספו למערך הקיים".

"ב-2020 עתידים להיפתח 3 בתי ספר נוספים, שניים מהם בשכונת הפרחים ואחד בשכונת החורש, בית ספר תיכון ראשון ברחוב אודם, תיכון דתי, אולפנה וישיבה תיכונית".

ובכל זאת, על איזה כישלון תוכל להצביע?

"נעשו טעויות, נושא המיתוג לא נוהל בצורה ראויה, ואני מרשה לעצמי לומר זאת כמי שהיה שותף למהלכים שבוצעו, אבל מי שלא עושה לא טועה. יש לנו זמן לתקן וזה יטופל".

מהו המסר המרכזי שלך לקוראים?

"חריש היא עיר שטוב לחיות בה. התסכולים של תושבי חריש מגיעים ממקום טוב, מרצון לעשות את הדברים נכון מההתחלה, אבל צריך להאמין שלחריש יש גוף מקצועי שיגרום לזה לקרות בצורה הטובה ביותר. יצחק קשת גדל לתוך התפקיד, ליעקב נתניהו יש אנרגיה שמניעה את כולם, יש לנו חברי מליאה מדהימים שטובת העיר לנגד עיניהם ומשקיעים מזמנם בהתנדבות מוחלטת. למרות כל המאמצים, לא תמיד מצליחים מיד בהתחלה, אבל יש אנשים איכותיים במערכת שאני מאוד מאמין בהם".

"התחושה שמלווה אותי היא תחושת הצלחה. אני רואה את ההישגים ואת התוצאות בשטח, החל מפתיחת מוסדות חינוך בזמן, דרך תפעול של מרכז שירות לתושב שנותן מענה מספק, מידעים לתושבים בנושאים שונים, העיר נקיה ומסודרת ומתבצעת במקביל עבודה ברמה אסטרטגית בהיקפים גדולים. בסופו של יום, כתושב, אני חי פה טוב".

מיהם הנציגים שלכם במועצת חריש בחמש השנים הקרובות? הכרות ראשונית עם אחת ההנהגות הצעירות בארץ – כיאה לעיר צעירה וחדשה

הליברלים: הסיעה שזכתה למרב הקולות

מפלגת הליברלים בחריש זכתה ב- 21.67% מקולות הבוחרים (588 מצביעים) ובמועצה הקרובה שלושה נציגים מטעמה ישרתו את הציבור.

• שני גרינברג, 32, נשואה ליאיר ואם לשניים, שנתיים בחריש. מורת דרך ואשת חינוך בתחום החינוך הבלתי פורמלי. בעלת ניסיון בהקמת שבטי צופים וקידומם עד התבססות. ממובילי עמותת הבנייה נאות חריש המונה למעלה מ-700 דירות, הצפויה להתחיל אכלוסה בקרוב. במסגרת תפקידה כחברת ועד, קידמה שלל נושאים לטובת חברי קבוצה, הן ברמה הפנימית והן מול גורמים עסקיים ומוניציפליים שונים. מאמינה שהתארגנות פוליטית היא מנוף הכרחי לשיקוף רצונו של הציבור.
• גיל פישר, 35, נשוי ליעל ואב לשלושה, שנתיים בחריש. מהנדס מחשבים, ראש צוות פיתוח בחברת היי-טק. מתפקד כבר שנתיים כוועד פעיל בשנימוסדות חינוך בחריש. בשנה אחרונה משתתף פעיל בפורומים שמקיימת המועצה בתחומים שונים. מאמין שפוליטיקה היא הכלי הדמוקרטי לשינוי המציאות של חיינו.
• נגה עוז, 38, נשואה לליאור ואם לשלושה, שנתיים בחריש. מעצבת פנים,  חברה פעילה במועצת הנהגת הנשים העירונית ומראשוני הנהגת ההורים הבית ספרית של בית הספר הממלכתי "תלמי רון". בעלת ניסיון רב בניהול אנשים, אדמיניסטרציה בכירה ועוזרת אישית לפונקציות בכירות במשק. מאמינה בכוחה של קהילת חריש ובאנשים שגרים בה.

הבית היהודי: ניסיון לצד התחדשות

מפלגת בית טב לחריש זכתה ב-20.45% מקולות הבוחרים (555 מצביעים) וגם היא תייצג את תושבי חריש עם שלושה נבחרים:

• יוחאי פרג'י,38, נולד וגדל בבית-שאן, שירת בצה"ל בחטיבת גולני ובמודיעין. הוביל פרויקטים חינוכיים רבים. ניהל פנימיית נוער, ניהל מסגרת לנוער עולה וכן קידם וניהל תכניות לנוער בסיכון. יוחאי נטוע בעיר חריש ופועל בשנים האחרונות לפיתוחה במסדרונות המועצה, ומשרדי הממשלה יחד עם תושבים רבים בעיר.
• שלמה קליין , 42, תושב חריש מזה 17 שנים שימש כחבר מועצה גם בקדנציה הקודמת. שלמה נשוי לרות ואב לילדים. הוא ממקימי הגרעין התורני בחריש ומשמש כמנכ"ל הגרעין בעכו. כבר בימיה הראשונים של חריש שימש שלמה כאחד מהמנועים החזקים שדחפו ורתמו שרים ותכנית עבודה לטווח ארוך להפיכת חריש לעיר ואם בישראל.
• יוסי גולדמן, 30, בעל תואר במנהל עסקים ובמשפטים, ומנהל בחברה המייבאת עצים לענף הבניין. יוסי נשוי לבת חן ואב ל-2 בנות והוא ממובילי קהילת אבני החושן. יוסי מאמין כי על הציבור הדתי והכללי להתאחד כי רב המשותף על השונה.

מפלגת הליכוד: שילוב מנצח

מפלגת הליכוד בראשות יצחק קשת זכתה ב-16.7% מקולות הבוחרים (453 מצביעים) מכלל תושבי חריש.

• יצחק קשת, 39, שנבחר לכהונה נוספת כראש המועצה ברוב מכריע, ישמש גם כחבר המועצה המכהנת. קשת מתגורר בחריש בעשר השנים האחרונות ונבחר בבחירות 2018 ברוב מכריע של 64% מכלל תושבי חריש.
• עידית ינטוב, 43, נשואה ואם לשלושה ילדים. מתגוררת בחריש משנת 2016. עידית עבדה עד חודשיים לפני הבחירות כאחראית תחום אזרחים ותיקים במועצת חריש, עובדת רווחה ופנאי וקהילה, מחזיקת תיק קליטה ומנהלת בית הקהילה. בתפקידה הקודם עבדה כרכזת
  קליטה מטעם משרד העלייה והקליטה. עידית משמשת כנציגת מפלגת "ישראל ביתנו" בסיעת הליכוד בחריש. בקדנציה הנוכחית מתכננת עידית לקדם את התחומים הקרובים לליבה, ביניהם: תרבות, פנאי, קליטה ועולים חדשים.

מפלגת ש"ס: נציג צעיר ורענן

• שלמה פרץ, 27, תושב חריש מזה שנתיים וחצי לא היה מוכר לרבים עד לפני כחודשיים עת החל את פעילותו הפוליטית. פרץ זכה ב-12.1% מכלל הקולות בחריש (330 מצביעים) ויכהן במועצה הקרובה כנציג מפלגת ש"ס. פרץ, אחד מהנציגים הצעירים ביותר במועצות העירוניות בארץ מתעתד להביא לפעילות הפוליטית רוח צעירה ולדאוג לכלל האוכלוסיה על מנת שחריש תתקדם לעתיד טוב יותר.

מערכת 'חריש סיטי' מאחלת לכל הנציגים החדשים קדנציה פוריה מלאה בעשייה מבורכת ובהצלחות.

בתום מערכת בחירות חמה ויצרית, הוכרז נצחונו של יצחק קשת. קשת ניצח את שני המועמדים הנוספים, אריק מויאל וגבי קדוש בהפרש ניכר ונבחר לכהונה נוספת. מועצת חריש תורכב מנציגי מפלגות הליברלים, הבית היהודי, מח"ל וש"ס

צילום: מתוך חוברת מצע הבחירות של יצחק קשת

מערכת הבחירות בחריש שהחלה לפני מספר חודשים בצורה די מנומנמת, קיבלה בשבועות האחרונים תפנית דרמטית והלהיטה את רוחות הפעילים והתושבים. שלושה מועמדים – יצחק קשת, אריק מויאל וגבי קדוש, התמודדו על קולותיהם של כ-3,500 בעלי זכות בחירה בחריש.

על פי נתוני וועדת הבחירות בחריש זכה יצחק קשת בקולותיהם של כ- 64% מהבוחרים. אריק מויאל זכה בהתאמה באמונם של 26% מן התושבים ואילו גבי קדוש זכה ב-10% מן הקולות. אין ספק שזוהי הצבעת אמון של תושבי חריש בראש המועצה המכהן. נתונים סופיים יתפרסמו מחר עם ספירת קולות החיילים.

בחירות 2018 הן מערכת הבחירות הראשונה בחריש המתקיימת לאחר איכלוס העיר בתושביה החדשים. התושבים החדשים, שהוותיקים ביניהם מתגוררים בחריש כשנתיים והחדשים מספר שבועות או חודשים, גילו מעורבות רבה בעתידה הפוליטי של העיר. רבים התנדבו לשמש כנציגי הציבור במועצה במסגרת הסיעות השונות, ואחרים לקחו חלק פעיל בקמפיינים השונים ובדיונים הסוערים ברשתות החברתיות. ניכר היה כי מעורבותם הגבוהה של תושבי חריש שבאה לידי ביטוי גם באחוז ההצבעה הגבוה, 78.26%, מקורה בהבנה כי בהיותה של חריש עיר חדשה, צפויה להיות השפעה רבה לזהות ראש העיר וחברי המועצה על עתידה ואופן התפתחותה.

כאמור, עם תום ספירת הקולות בקלפיות מסתמן כי יצחק קשת ימשיך לכהונה נוספת ויהיה ראש העיר של חריש בחמש השנים הבאות, וכי מועצת העיר תורכב מנציגים של שתי מפלגות גדולות: שלושה נציגים של מפלגת הליברלים ושלושה נציגים של מפלגת הבית היהודי. לצידן, סיעת מחל זכתה לייצוג של שני מושבים במועצה, ואילו ש"ס זכתה בייצוג של מושב אחד.

מחר, כשישקע אבק הבחירות, יזרקו לפח כל שלטי הבחירות, ותשכח תעמולת הבחירות – שבשיאה הגיעה להדפסת פליירים פוגעניים, הגשת תלונות במשטרה, איומים בגין הוצאת דיבה וכן הודעות סמס עלומות שהודיעו כביכול על פרישת אחד המועמדים ביום הבחירות עצמו – יחל עידן חדש, עידן אחרי הבחירות. כעת יהיה על המועמד הזוכה, יצחק קשת וחברי המועצה החדשה לעמוד בהבטחות הבחירות השונות ולעמול קשה על פיתוחה של העיר וטיפול באתגרים הרבים שעדיין עומדים לפתחה.

"אני מודה לכם על האמון, אני מודה לפעיליי ולשותפיי לדרך, לחבריי לרשימה ולכל מי שעמד לימיני בחודשים האחרונים, וביחוד לשותפתי החשובה מכולם – אישתי שלי", כתב קשת בפוסט בפייסבוק והוסיף: "הבחירות מאחורינו, וכעת לפנינו עבודה רבה וחשובה בהובלת חריש ליעדיה הבאים. אני מתחייב להמשיך לשרת אתכם בנאמנות, ולהוביל את חריש להמשך התפתחות והצלחות".

מערכת 'חריש סיטי', המלווה את התפתחות העיר משנת 2013, מאחלת לנבחרי הציבור החדשים בהצלחה. אנו מבטיחים להמשיך לעדכן בכל ההתפתחויות המעניינות ולהמשיך לספר בזמן אמת את סיפור התפתחותה המרתק של חריש, העיר הישראלית החדשה.

הבשורות הטובות: בשנת הלימודים הקרובה יחל לפעול בחריש בית ספר יסודי ממלכתי 'חווה דמוקרטיה'. הבשורות הפחות טובות: לא ברור עדיין עד כמה ישקף בית הספר את עקרונות החינוך הדמוקרטי. ההורים נדרשים להכריע ולרשום את ילדיהם מבלי לקבל תשובות ברורות. שלי קרן, מנהלת אגף חינוך בחריש: "בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות"

עדכון: בתאריך 9/7/18 בישר יצחק קשת, ראש המועצה כי בשנת הלימודים הקרובה לא יפתח בחריש 'בית ספר חווה דמוקרטיה' בשל מיעוט נרשמים. ראו הודעה שפרסמה המועצה בנדון.  

בשבוע שעבר התקיים כנס הסברה על פתיחתו של בית ספר ממלכתי חדש שיפעל ברוח החינוך הדמוקרטי. פתיחתו של בית הספר שתתרחש בספטמבר 2018 היא שיאו של מאמץ מתמשך מצד קבוצת הורים שדוגלים בעקרונות החינוך הדמוקרטי וביקשו לקיים מסגרת לימודית זו בעיר חריש.

יצחק קשת, ראש המועצה שהתגייס גם הוא למערכה וניהל מגעים על פתיחתו של בית הספר מול משרד החינוך, עדכן כי בהתאם לתוצאות סקר התכנות לפתיחת בית הספר, שנערך בקרב הורים לתלמידי בית ספר יסודי, אישר משרד החינוך לפתוח בית ספר ממלכתי 'חווה דמוקרטיה' בו יפעלו בשנת הלימודים הקרובה כיתות א'- ד'.

עוד ציין קשת כי מדובר בצעד יוצא דופן מצד משרד החינוך, שאישר לפתוח בית ספר עם כיתות שאינן תקניות (עם מספר תלמידים נמוך) למרות העובדה שגם בבית הספר הממלכתי הפועל בחריש, תלמי רון, התפוסה אינה מלאה. "פתיחת בית הספר היא צעד נוסף בדרך שלנו ליצור מגוון מסגרות חינוכיות שיתנו מענה לתושבי העיר", סיכם קשת.

שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בעיר הסבירה: "על מנת לפתוח בית ספר דמוקרטי יש צורך בתו תקן. אנו נפתח בית ספר ממלכתי רגיל עם אישור לפתח תכנית ייחודית דמוקרטית, שתוגש בעתיד למשרד החינוך ותכשיר בהמשך את בית הספר כבית ספר דמוקרטי, כדוגמת בתי הספר הדמוקרטיים שפועלים בארץ. זו הכוונה ולשם אנו מכוונים".

עוד ציינה קרן כי בית הספר יפעל במבנה ברחוב מרגלית וכי בהתאם להחלטת מנהל המחוז במשרד החינוך, ההרשמה לבית הספר תהיה פתוחה לתושבי חריש בלבד ולא תהיה זמינה לתושבי יישובי הסביבה כדוגמת קציר או מצפה אילן, שהשתתפו בסקר ההתכנות הראשוני.

תפיסה דמוקרטית, הקמה ריכוזית

חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו. לכן, זכאי הילד לזכויות אדם בסיסיות הבאות לידי ביטוי בעשייה החינוכית, במתן חופש בחירה וחופש למידה, וכן בשוויון בין הילדים למבוגרים. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית המתקיימת בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לסוגיות שונות בניהול בית הספר.

אז עד כמה יהיו מעורבים ההורים והתלמידים בניהול בית הספר? עד כמה תינתן לילדים זכות הבחירה במקצועות הלימוד או בדרכי הלמידה? התשובה מורכבת.

קרן מסבירה: "בשלב הפעילות הראשוני לא מדובר בבית ספר דמוקרטי הלכה למעשה. נצטרך יחד עם צוות ההקמה לבנות את התכנית שתגבש את אופיו הדמוקרטי ותוגש לאישור משרד החינוך. יחד עם זאת, ננסה לקלוט צוות בית ספרי ומנהל/ת שיקבלו את המתווה הדמוקרטי ויהיו בעלי אוריינטציה דמוקרטית".

השבוע כבר קיבל בית הספר העתידי סמל מוסד ממשרד החינוך, שיאפשר למועצה לפרסם את מכרזי הניהול ולהתחיל בקליטת והעסקת צוות המורים אך היות וצוות המורים וגם מנהל בית הספר – אינם עדיין בנמצא, שאלות רבות הנוגעות לאופיו של בית הספר, כבית ספר דמוקרטי, שמעסיקות את ההורים ונשאלו במפגש – לא זוכות בשלב זה לתשובה: מה יהיה האקלים הבית ספרי בדמוקרטי? כיצד יתבצעו תהליכי בחירה והכרעה שמבוססים על ועדות שיתופיות בין תלמידים, מורים והורים? אילו שיעורי בחירה וחובה יתקיימו בבית הספר ומה יהיה היחס ביניהם? האם תהיה למידה רב גילאית? האם עיקרון החונכות שמאפיין בתי ספר דמוקרטיים יתקיים בבית הספר בחריש?

לרשום או לא לרשום?

ההורים שהשתתפו בסקר ההתכנות ובכנס ההסברה התבקשו לרשום את ילדיהם לבית הספר מבלי לקבל תשובות לשאלות מהותיות אלה כמו גם לשאלות קונקרטיות יותר לגבי שעות הלימודים, תכנית הלימודים, הסעות, צהרון ועוד.

קרן השיבה על חלקן והצהירה: "בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות. בית ספר חדש מחוייב להתנסות בכשלונות ובהצלחות ולכן תפקיד הקהילה הוא לתמוך בקושי ולחלוק בהצלחה עד שבית הספר יעלה על דרך המלך.

"אני משערת שכדי לקיים תהליכים דמוקרטיים ולהרחיב את קורסי הבחירה, בית הספר יהיה זקוק לכל התמיכה ולכל הסיוע של הקהילה. בשלב זה לא יגבו תשלומי הורים פרטיים כפי שמקובל בבתי ספר דמוקרטיים, התשלום יהיה בהתאם לנהלי משרד החינוך ועלויות התל"ן".

"יחד עם זאת, התמיכה של ההורים יכולה לבוא לידי ביטוי בשיעורי שחמט, רובוטיקה או בתרומות אחרות. אני מדגישה שוב, שאני לא אקבע לצוות את התכנית שהם יפתחו עבור בית הספר הדמוקרטי, אבל אין סיבה שלא יתקיימו תהליכים דמוקרטיים, אחרי הכל, זו המטרה – שבתהליך נכון בית הספר יהפוך לדמוקרטי".

אז לרשום את הילד לבית ספר דמוקרטי כשלא ברור מי ינהיג אותו וכיצד יתנהל? רישום לבית הספר הדמוקרטי חיוני למועצת חריש על מנת להעביר את הנתונים במרוכז למשרד החינוך ובהתאם לשכור ולהעסיק את הצוות החינוכי הנדרש בהתאם למספר הנרשמים.

במקביל, כל הנרשמים לבית הספר הדמוקרטי בחריש, יגרעו ממצבת התלמידים בבתי ספר אחרים – כדי לעזור למערכת החינוך לתכנן את משאביה ותקציביה בהתאם. משפחה שתתחרט לאחר תחילת שנת הלימודים ותרצה לחזור לבית הספר הקודם, תצטרך לקבל אישור מיוחד מטעם המועצה. הורים רבים מצאו זאת כגזירה קשה המאלצת אותם לרשום את ילדיהם לבית ספר מבלי לדעת מי ינהל את בית הספר ומי יהיו החברים/התלמידים הנוספים שירשמו.

אורי שובל, מיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסה להרגיע את הרוחות ואמר: "אי אפשר לצפות מהרשות לעשות שלושה צעדים קדימה מבלי שההורים יעשו שני צעדים קדימה. צריך לבצע כאן קפיצה של אמונה".

"אני מרגישה ש'התגלחו' על הילדים שלנו ואין בי שום רצון לחשוף את הילדים שלי לניסויים נוספים", השיבה אמא אחרת בתשובה. מיכל מור, אם לשניים ומיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסתה לסכם:

"הורים שרוצים לרשום את הילדים שלהם לא יודעים באמת מה יהיה צביון בית הספר. נכון שצריך לקחת סיכון בחיים אבל הילדים שלנו בחריש חוו טלטלות של שינויי צוותים ומורים. דחפנו להקמת בית ספר דמוקרטי כי חיפשנו מסגרות ייחודיות שיתנו מענה לצרכים של הילדים.

"אנחנו כבר שנתיים פועלים בתהליך להקמת בית הספר ואנו מרגישים מאוד מחויבים לזה ושמחים שזה הבשיל לכדי כך, אבל הכל קורה ברגע האחרון. ממש דקה לפני הצלצול".

"הורים חוששים להירשם כי לא יודעים איך זה יהיה, מה זה אומר בית ספר ממלכתי ברוח דמוקרטית, זו מן הכלאה שלא ברור לנו מה היא תכלול. ההורים עומדים בסיטואציה שבה עליהם להמר על מוסד חינוכי עם כל כך מעט אינפורמציה".

אז איך את מציעה לפתור כעת את המצב שבו נרשמים מבלי לדעת מה באמת יהיה אופי בית הספר החדש?

"אני מצפה שיאפשרו להורים להירשם ובמידה ויציגו לנו תוצר שלא תואם את הציפיה יאפשרו לנו לחזור לבית הספר ממנו נגרענו, לכל הפחות בשבועות הקרובים בהם מגבשים את הצוות והתכנית.

"נכון שיש משמעויות להערכות משרד החינוך, בית הספר והמועצה מבחינת תקציבים ותקנים אבל אי אפשר לשחק בילדים. המאמץ צריך להיות של המערכת ולא בטלטלה של הילדים".

למידה רב גילאית?

כאמור, ההחלטה אם להירשם או לא קיימת רק עבור תלמידי כיתות א'-ד' שמשרד החינוך אישר עבורם כיתות, זאת בהתאם למספר הנרשמים בסקר ההתכנות שנערך לפני מספר שבועות. הורים שילדיהם עולים לכיתות ה'-ו' נותרו ללא מענה 'דמוקרטי' בשנה הקרובה. מור מציעה לנסות ולקדם גם אפיק זה:

"חשוב לנו מאוד שיהיה מענה גם לתלמידי כתות ה'-ו' שמעוניינים במסגרת החינוך הדמוקרטי בחריש. אני מבינה שבשל מיעוט נרשמים ביחס לתקן אין כוונה בשלב זה לפתוח כיתות אלה. מצד שני, ישנם תלמידים מיישובי הסביבה אשר מעוניינים להירשם. אנחנו קוראות לשלי קרן ויצחק קשת לעשות הכל כדי שגם לתלמידי כיתות ה'-ו' יהיה בית ספר דמוקרטי בשנת הלימודים הקרובה, גם אם המשמעות היא לקלוט תלמידים מיישובי הסביבה או לבחון אפשרות של למידה רב גילאית שקיימת בזרם הדמוקרטי ובמסגרתה ניתן לאחד את כתות ה-ו", סיכמה מור.

דגנית אדוני, מיוזמות המהלך שילדיה יעלו בשנה הבאה לכיתות ג' ו-ה' מוסיפה: "הילדים שלי הגיעו לפני שנתיים לחריש מדמוקרטי רעננה. מאז אני מדברת על הנושא ומעלה אותו בכל פורום אפשרי, בפגישות אישיות עם יצחק קשת, עם הורים ועם כל מי שרק אפשר.

"למיטב ידיעתי, מנהל המחוז לא תמך בהקמת בית ספר דמוקרטי ואני שמחה שהמועצה מצאה מסלול עוקף גם אם זה אומר שבית הספר יתחיל כ'חווה דמוקרטיה' ולא בית ספר דמוקרטי הלכה למעשה".

"אני מקווה מאוד שזה יהפוך לבית ספר דמוקרטי ונעשה מאמצים נוספים כדי לקדם זאת. קבוצת ההורים הפעילים שלנו כבר אספה קורות חיים של מורים וצוותים חינוכיים עם אוריינטציה דמוקרטית והעבירה אותם למועצה".

"חשוב לי לסיים ולציין את ההערכה שלי להירתמות המועצה והעומד בראשה למהלך הקמת בית הספר. יצחק קשת עשה כל שביכולתו להניע את התהליך ולאפשר למהלך הקמת בית הספר להתרחש".

השנה החולפת היתה שנת התפתחות משמעותית מאד לחריש. זאת היתה שנת הלימודים הראשונה בעיר, שנת גיבוש הקהילה, חנויות ראשונות נפתחו, שכונת הפרחים החדשה החלה להיבנות, מבני ציבור חדשים נחנכו ועוד. על התפתחות העיר, גיבוש הקהילה ובניית המערכות העירוניות השונות מנצחת המועצה המקומית והעומד בראשה יצחק קשת. נפגשנו גם השנה לראיון החג המסורתי והנה הוא מובא לפניכם.

יצחק, נתחיל במבט לשנה החולפת: מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

התחום הראשון והמרכזי הוא תחום החינוך – עשינו השנה מהפכה בתחום החינוך בחריש. זה מתחיל מהמינוי של ראשת האגף החדשה, שלי קרן, ממשיך בשיתופי פעולה שנוצרו עם המכון לחינוך דמוקרטי וד"ר אייל דורון וממש לאחרונה עם הבחירה של משרד החינוך לבצע בחריש פיילוט ראשון מסוגו של המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד. פיילוטים מהסוג הזה מאפשרים ליישם מתודלוגיות חדשות ובאמת לשפר את המערכת, כפי שעשתה ראשת אגף החינוך בתפקידה הקודם כמנהלת בית ספר בעיר רמלה, גם אז בסיוע אגף המו"פ של משרד החינוך.

פתחנו את שנת הלימודים החדשה עם גידול של פי 2.5 בכמות הילדים במוסדות החינוך השונים ביחס לשנה הקודמת. אנחנו מנהלים למעשה מערכת חינוך כפולה מאז שהוספנו את מסגרות יום הלימודים הארוך בעיר. האתגר שהגידול הזה מציב בפנינו כמערכת הוא גדול אבל לתחושתי אנו עומדים בו יפה מאד.

הנושא השני המהותי הוא האיכלוס של העיר – בשנה החולפת עברו מאות רבות של משפחות חדשות לעיר. הגידול בכמות התושבים ניכר מאד באירועים ובמופעים שאנחנו מארגנים פה. לראות את הנוכחות ההולכת וגדלה מאירוע לאירוע ואת הפנים החדשות שמתווספות בכל פעם זה פשוט מחמם את הלב.

אחד הדברים שמאד עוזרים לנו בהקשר של קליטת התושבים החדשים ובניית הקהילה הוא הרצון המאוד גדול של התושבים עצמם להיות מעורבים בעשייה. בשנה החולפת היו כאן אינספור מיזמים של התנדבות שהתושבים לקחו בהם חלק. אפשר לציין לדוגמא את הפרוייקט של שכנות טובה, את מתנדבי המשמר האזרחי, קורס חובשים, הפעילות בגינה הקהילתית, פריסות לחיילים שהתאמנו באזור העיר ועוד. לא מזמן קיימנו ערב הוקרה למתנדבים ומנינו רק במסגרת הערב כ-100 מתנדבים מהקהילה בתחומים שונים. שיעור המתנדבים היום בעיר הוא גבוה מאוד, הרבה מעבר לשיעור הקיים בערים אחרות. הפעילות הזאת תורמת לקליטת התושבים, לגיבוש הקהילה ולתהליך האיכלוס של העיר. אנחנו כמועצה מאד מעודדים זאת ובאופן כללי הנושא הקהילתי מקבל אצלנו דגש חזק. מבחינת תקנים, יש לנו היום עובד קהילתי של המועצה לכל 1,000 תושבים שזה יחס גבוה מאד.

הנושא השלישי הוא ההתפתחות המאוד גדולה שחלה בשנה החולפת בנושא התשתיות העירוניות. זה לא סוד שבהרבה שכונות בארץ היום יש בעיה חמורה של תשתיות שלא מוכנות בזמן שהאיכלוס כבר החל. אנשים שנכנסים לדירות ואין להם אפילו מדרכה למטה. אצלנו המצב הפוך לחלוטין ולא תמיד התושבים מודעים לכמה הוא ייחודי ביחס למקומות אחרים. אצלנו יש כבישים, יש מדרכות, יש גינות ציבוריות, בתי ספר במבני קבע ולא בקראוונים, מעונות יום… העיר ברובה מוכנה. כשנכנסתי לתפקיד הרבה מאד אנשים הזהירו אותי שזאת נקודת התורפה של מקומות חדשים שנבנים – שהתשתיות לא מוכנות בזמן ולכן מראש נתתי דגש גדול מאד לנושא כדי למזער את הבעיה עד כמה שניתן.

בשנה הקרובה נתחיל לשדרג את התשתיות במרחב העירוני לתצורה הסופית שלהם – אבנים משתלבות, שבילי אופניים, נטיעת עצים, ריהוט רחוב, תחנות אוטובוס, שילוט רחוב ועוד… זה תהליך שלא ייגמר בשנה אחת אבל נתחיל אותו בקרוב.

ישנם שני נושאים שבהם התחושה היא של אי עמידה בתחזיות – הראשון הוא תחום המסחר בעיר שעדיין לא התפתח מספיק והשני הוא קצב האיכלוס שבפועל איטי מהתחזיות המקוריות. מהן להערכתך הסיבות לעיכובים בתחומים אלה?

נתחיל בקצב האיכלוס – בעבר הייתי מוטרד מהנושא אבל היום אני ממש לא מוטרד מכך. הסיבה היא שאני רואה שקצב האיכלוס מושפע בצורה ישירה מקצב מסירת הדירות ע"י הקבלנים. בפועל אנחנו רואים שכל בניין שנמסר, כעבור 3-6 חודשים הוא מתאכלס לגמרי וזה קצב איכלוס טבעי לחלוטין. אין בחריש בניינים ריקים ואין כמות גדולה של דירות ריקות. יש היום בחריש שוק שכירות פעיל ובריא ואנחנו רואים גם הרבה תושבים מיישובי הסביבה שבאים לחריש כי רואים בה הזדמנות לשדרג את עצמם. חריש מאפשרת להם שדרוג לדירות חדשות, לאיכות חיים גבוהה במחירי שכירות מאוד אטרקטיביים.

קצב מסירת הדירות בעיר אכן איטי מהמתוכנן, בין השאר בגלל עיכובים שהיו ברוב העמותות הגדולות שכוללות מאות יחידות דיור כל אחת, אבל ברגע שהדירות יימסרו יגיע גם האיכלוס.

לגבי המסחר בעיר, ההחלטה לפתוח עסק היא של בעלי העסקים והתחושה כרגע היא שכמות התושבים, שעדיין לא מספיק גדולה, גורמת לבעלי העסקים להמתין. לא ניתן להכריח את בעלי העסקים לפתוח ואני מאמין שאחרי גל האיכלוס הבא נראה פה פרץ של עסקים חדשים שנפתחים. יש למעלה מ-100 בעלי עסקים שסגרו חוזים בעיר ורבים מהם ממתינים לגידול נוסף בכמות התושבים.

אנחנו מהצד שלנו מנסים לתמוך ככל האפשר. לצערי אין לנו יכולת לתת הקלות בארנונה כי זה תחת המנדט של משרד הפנים וכפוף להגדרות הקבועות בחוק. אנחנו לא גובים ארנונה עד שהעסק מקבל תעודת גמר וזאת ההקלה היחידה שביכולתנו לתת. במקביל אנחנו גם מנסים לעודד את התושבים לרכוש מהעסקים המקומיים וגם כמועצה יש בכוונתנו להעביר חוק לעידוד עסקים מקומיים. המשמעות של החוק היא שבמרכזים שלנו ובפעילות הרכש שלנו, עד סטיית מחיר של 5% תינתן עדיפות לעסקים וספקים מקומיים.

איזה עוד נושאים מרכזיים עומדים על הפרק לשנה הקרובה?

נושא מרכזי שנמצא בטיפול ונמשיך לטפל בו במהלך השנה הקרובה הוא הרחבת גבולות העיר. הגשנו בקשה להרחבת שטח העיר מכ-5,000 דונם לכ-18,000 דונם, שיכללו בין השאר גם שטחי תעסוקה ותעשייה. מאוד חשוב לנו שיוקצה שטח לתעשייה כדי שהעיר תוכל להחזיק את עצמה כלכלית.

נושא נוסף הוא התחבורה – זה משהו שדיברנו עליו גם בישיבת העבודה עם ראש הממשלה במסגרת הביקור שלו כאן בתחילת החודש, בפתיחת שנת הלימודים. סקרתי בפניו את כל האתגרים של חריש והוא עמד על כך שהמפתח להתמודדות מול הבעיות השונות והאתגרים הוא בתחבורה. אם פתרונות התחבורה בעיר יהיו טובים אז גם בנושאים אחרים הכל יהיה פשוט יותר. "בזה אני עומד לעזור לך" הוא אמר. מבחינתנו שני נושאים מרכזיים לטיפול הם החיבור לכביש 6 ושינוי התכנון של מיקום תחנת הרכבת כך שתהיה צמודה לכביש 6 וממש בתוך העיר.

בנוסף, אנו פועלים לתגבור קווי האוטובוס בעיר. בקרוב יתחיל לפעול קו אוטובוס לאזור חיפה שיעבור דרך פארק התעשיה ביקנעם. אנחנו עובדים גם על קו לאזור המרכז ואני מקווה שגם הוא יתחיל לפעול במהלך השנה.

עוד תחום שנטפל בו השנה הוא הנראות של העיר. דיברתי כבר על תחילת המעבר לתצורה הסופית של המדרכות, ריהוט הרחוב וכו' ובנוסף נשפר את הנראות של הכיכרות, של הכניסה לעיר, נבנה את הטיילת על דרך ארץ במרכז השדרה.

אילו מבני ציבור צפויים להתווסף לעיר בתקופה הקרובה?

לקראת סוף השנה אני מאמין שנוכל לחנוך את המתנ"ס החדש, תחל גם הבנייה של כמה מגרשי ספורט גדולים וכן של אולם ספורט בשטח של כ-1,000 מ"ר בסמוך לשמיניית הגנים ברחוב טופז. בנוסף ימסרו עוד מספר בתי כנסת בעיר בנוסף לראשון שנחנך בשבוע שעבר. כמו-כן ייפתחו עוד בתי ספר וגני ילדים.

בחודשים הקרובים ייפתח מרכז קהילה בסמוך למועצה שיכלול מרחב עבודה שיתופי, מרכז יום לגיל הזהב, פאב ואולי גם חדר כושר.

מה המסר שלך לתושבים לקראת השנה החדשה?

אנחנו ממשיכים בעשייה, בבניית העיר, בגיבוש הקהילה. אני קורא לתושבים להמשיך לקחת חלק פעיל ולהיות מעורבים כפי שהם כיום. אני לא מעריך שהפריצה הגדולה באמת של העיר תתרחש בשנה הקרובה אבל היא בהחלט תתרחש בקרוב, אולי בשנה שלאחר מכן. כשתבוא הפריצה הזאת של חריש קדימה היא באמת תהיה משמעותית ותביא אותנו למקום חדש וטוב מאוד. בינתיים אנחנו נדרשים להמשיך בעשייה בכל המישורים כדי לממש את הפוטנציאל הגדול של חריש וכך נעשה.

חריש תהיה עיר נהדרת, אני אומר את זה באחריות כי אני מכיר את התוכניות ויודע בדיוק לאן אנחנו הולכים. לא הכל בנוי עדיין ובתהליך הקמה יש תמיד קשיים, אבל לתושבים היום ובעתיד אני אומר – אל תדאגו, יהיה פה הכל מהכל וחריש תהיה אחת הערים היפות והטובות בארץ.