מה מעסיק את בן זיקרי, איזה נושא תיעדף לב, מה משותף לקשת וינטוב ומה לתפישתו של פרג'י הכי חשוב? המועמדים לראשות העיר "נאלצו", בהתאם לבקשת 'חריש סיטי', לבחור נושא אחד בלבד, שהוא לתפישתם, הכי חשוב לטיפול בשנה הקרובה. אם תרצו, תוכלו לקרוא לזה גם הבטחת בחירות

לקראת פרוס השנה החדשה הטלנו על המתמודדים לראשות העיר משימה שאינה פשוטה לפוליטיקאים: לבחור אך ורק נושא אחד אותו יקדמו מיד עם בחירתם לתפקיד.

זו אינה שאלה מקרית. כל המועמדים התייחסו במהלך החודשים האחרונים למגוון רחב של נושאים והציעו שלל פתרונות לפתרון בעיות משמעותיות והסרת חסמים המעכבים את התפתחות העיר.

עם זאת, הכרזה על סדר עדיפויות עוזרת לפוליטיקאים וגם לקהל המצביעים, להבין אלו נושאים הם כבדי משקל יותר ויזכו להתייחסות אמיתית עם סיום הבחירות. במידה רבה זוהי גם הבטחת בחירות עליה ייבחן המועמד/ת לאחר זכייתו בתפקיד ובתום 100 ימי החסד הראשונים.

חמשת המועמדים הציגו מנעד תשובות רחב. היו ששמו את הצד הכלכלי בחזית, אחרים הדגישו את הצד החברתי-קהילתי או ציינו נושא כמו ביטחון אישי, שמעסיק רבים גם ברמה הארצית. מה יקדם המועמד שלך לאחר הבחירות? הנה התשובות.

משה בן זיקרי: "להחזיר את הביטחון לעיר"

"ביטחון וכלכלה – אני חושב שזה אחד תלוי בשני, ואי אפשר להפריד ביניהם. חוסר הביטחון האישי פוגע בכלכלה ובהצלחתה של העיר. עם כניסתי לתפקיד ראש העיר, בכוונתי לטפל בנושא הזה לעומק ולהחזיר את הביטחון, הרווחה והכלכלה לעיר שלנו".

איציק לב: "להחזיר את האמון של התושבים"

"כראש עיר אני מתכוון לנהל את המערכת, בשיתוף פעולה רחב עם חברי העירייה. חריש חייבת תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי והעסקים הקטנים, תוכנית לטווח הקצר והארוך בכדי שתוכל לייצר מקורות הכנסות ומקורות לתעסוקה לתושבים, ליצר שיתופי פעולה עם רשויות במרחב, ולהוביל את העיר לעצמאות כלכלית ויצירת הכנסות לעירייה בכדי שתוכל להשקיע בתושבים: בחינוך, בביטחון ובקהילה.

"יש לי תוכנית 100 ימים סדורה הכוללת מטרות, יעדים ואיך למשוך יזמים ומשקעים לעיר, אבל הדבר הראשון שארצה לעשות זה להחזיר את האמון של התושבים בעירייה ובמוסדות שלה".

עידית ינטוב: למצב את חריש כ״שווה השקעה״

"בשנה החדשה אני מתכוונת למצב את חריש כעיר ששווה השקעה. כולנו רואים את הפוטנציאל ומוכרחים לשווק את זה החוצה.

״בעזרת צוות מקצועי וממוקד נעסוק רק בפעולות אקטיביות להבאת יזמים ומשקיעים לעיר. לפיתוח אזורי צמיחה כלכלית. תעשיה, מסחר ותעסוקה לתושבי העיר. כשנתמקד באתגרים האמיתיים, שאר ה'צרות' יראו לנו חסרות חשיבות".

יוחאי פרג'י: הקמת חברה כלכלית

"מיד לאחר הבחירות אפעל במלוא הכוח להקמת חברה כלכלית שתקבל ממני סמכויות ליצירת פרויקטים מניבים לקופת העירייה. חברה כלכלית תוכל לפעול להקמת אזור תעשיה, להקמת מוסדות ציבוריים ומוסדות חינוך על פי לוחות זמנים קפדניים וסטנדרט עסקי ואף להוזיל עלויות שוטפות שיפנו כסף לטובת השקעה בחינוך ובקידום פרויקטים עירוניים. הקמת חברה כלכלית היא קריטית מהיום הראשון כיוון שכך אני יוצר מכפיל כוח לעירייה בכך שנוכל לנתב אליה את הפרויקטים לפיתוח העיר ולאפשר לאגפים השונים בעירייה להשקיע בניהול השוטף ובשיפור השירות לתושב".

יצחק קשת: "דגש מיוחד על נושא המסחר והתעסוקה"

״כמו בכל תקופת כהונתי, גם לאחר הניצחון בבחירות אמשיך לקדם ולפתח את חריש בכלל התחומים. נשים דגש מיוחד על נושא המסחר והתעסוקה. מדובר בנושא מרכזי עליו אנחנו עמלים לילות כימים.

"עד היום התמקדנו בשיווק שטחי המסחר ליזמי נדל"ן, לשם כך פעלנו להורדת מחירי השיווק, קידמנו פעולות מול רמ"י להעלאת אטרקטיביות המתחמים ועוד.
בקדנציה הקרובה אמשיך לפעול להקמת איזורי תעסוקה נוספים. נתמקד בהבאת יזמי נדל״ן וחברות גדולות להשקעה בחריש, נקים מתחם סחר משולב במעו״ף, נפעל להקמת אזורי תעסוקה ומסחר בשכונת חריש דרום לצד המשך עבודות הפיתוח וההקמה של מתחם הטרפז.

"אמשיך לפעול מול משרדי הממשלה למתן הטבות מס לעסקים ותושבים בחריש ונקדם את התוכנית להקמת בית חולים בשטחי העיר״.

לקריאה נוספת: מאבקי השבת בחריש: מהי עמדת המועמדים לראשות העיר?

חוק השבת שנחקק לפני שנתיים וחצי והוצג כ"הישג היסטורי" לא קיבל את אישור משרד הפנים והסיכוי לאישורו נמוך. מאבקי הכוח בין חילונים לחרדים בעיר לא פסקו וצביון השבת בחריש עדיין מתעצב. כיצד מתכננים המועמדים לראשות העיר להתמודד עם "תפוח האדמה הלוהט"?

חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת. על פי נתוני העירייה חיים בה כיום כ-50% חילונים ומסורתיים, 30%-35% דתיים-לאומיים ו-15%-20% חרדים.

כלל האוכלוסייה מתגוררת יחד, ללא הפרדה, באותן שכונות ובאותם הבניינים, ולא אחת מתעוררים מתחים ומאבקים על המרחב הציבורי ועל צביון העיר.

לפני שנתיים וחצי ניסתה מועצת העיר להסדיר את הנושא בעזרת "חוק השבת" – שהגדיר מתחמים מוגדרים בפאתי העיר ובמרכזי השכונות בהם ניתן להפעיל עסקים בשבת. החוק שאושר במליאת העיר ברוב של 7 תומכים אל מול 2 מתנגדים, הוגש לאישורו של משרד הפנים בסמוך למועד פירוקה של הממשלה דאז ויציאתה לבחירות – ולא אושר עד עצם היום הזה. הסבירות שהחוק יאושר בממשלה הנוכחית נמוכה עד אפסית. נראה כי "תפוח האדמה הלוהט" הזה מתגלגל לקדנציה הבאה. כיצד מתכננים המתמודדים לראשות העיר לטפל בנושא? פנינו אליהם ושאלנו שלוש שאלות:

• כיצד תפתור את המתח הקיים היום בין חלק מהמגזרים בעיר בסוגיית השבת? האם לדעתך הציבור החילוני צריך לקבל מענים מסחריים ותרבותיים בשבת בתחומי העיר ובלב השכונות ובסבסוד ותמיכת העירייה?
• מהי עמדתך העקרונית לגבי סגירת כבישים בשבת בחריש?
• כיצד היית מגדיר, בהתאם לחזונך, את זהות העיר המתגבשת בהקשר לאופיה הדתי/חילוני?

משה בן זיקרי: על פי ה'סטטוס קוו'

משה בן זיקרי, מועמד מטעם מפלגת עוצמה יהודית התראיין לאחרונה לתוכנית רדיו 'קול ברמה' וציין כי לתפישתו "חריש היא עיר דתית עם אוכלוסייה חילונית". בן זיקרי לא השיב לשאלה האם הציבור החילוני צריך לקבל מענים בשבת בסבסוד ובתמיכת העירייה. הוא מציין כי "אני בעד שמירת השבת במרחב הציבורי, ולא לפגוע ברגשותיהם של תושבי העיר שומרי השבת. סוגיית השבת צריכה להיות על פי ה'סטטוס קוו' כפי שקורה ברוב ערי ישראל שנים רבות. אין סיבה שמה שקורה בירושלים, חיפה, אשדוד, טבריה וכיו"ב, לא יתאים למה שקורה כאן בחריש".

עוד הוא מוסיף: "חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת, שיודעת לחיות ביחד בצורה מכובדת. לצערי, יש שוליים שמנסים להפר את האיזון והשקט בחריש, והתקשורת הארצית אוהבת לקחת חלק בזה, ולהעצים את זה פי מאה מהמציאות".

בראיונות עבר בן זיקרי ציין שתחת המנדט שלו לא ייהרסו בתי כנסת לא חוקיים בחריש. עוד הוא מוסיף: "אני נגד סגירת הרחובות המרכזיים של חריש בשבת. הראייה שלי מגיעה מתוך הבנה שבעיר שלנו אף אחד לא פוגע באף אחד, וכל אחד שומר על כבודו של השני".

לשאלה השלישית העוסקת בזהות העיר המתעצבת הוא משיב: "הנושא של זהות בחריש מעניין 1.5% מהתושבים, ובעיקר את התקשורת הארצית. מי שבא להתגורר בחריש מכיר את המרקם היפה והמיוחד שיש כאן, והוא רואה שאפשר להסתדר ולחיות מצוין ביחד. החזון שלי הוא להעניק לילד החרדי והחילוני את כל התנאים שמגיעים לו, כמו שקורה בכל עיר מעורבת במדינת ישראל. לצערי, חריש רחוקה מאוד מזה".

"להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת"

אלי בר, מתמודד עצמאי מאמין שיש לשאוף לחקיקה מוסכמת בנושא השמירה על השבת בעיר: "לאחר מאמצים רבים, מועצת העיר החליטה לאשר חוק עזר שמחלק את העיר לאזורים שונים, בהתאם לרמת הדרישה לשמירת השבת. ב־95% משטח העיר, אסור לעשות מלאכה בשבת, ללא יוצא מן הכלל. ב־5% הנותרים, אנשים שאינם שומרי שבת יוכלו לנהל את חיי השבת שלהם.

"יש לשאוף להסכמה רחבה בעיר חריש על אופן שמירת השבת במרחב הציבורי. כפייה לא תועיל בנושא שמירת השבת בפרהסיה, ויש להגיע לחקיקה מוסכמת שיהיו שותפים לה נציגים מכל גווני הציבור כדי להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת ושמירתה.

"עם זאת יש לספק את צורכי הקהילה החילונית בפתיחת עסקים בשבת במקומות המצומצמים אשר הוגדרו לכך מראש".

בר גם מתנגד נחרצות לסגירת הכבישים בעיר: "סגירת הכבישים בשבת תפגע בחופש התנועה ובאיכות החיים של אלו שאינם שומרי שבת, ותגרום למתח ולאי-שוויון בעיר".

לשאלה על זהות העיר חריש הוא משיב: "זהות העיר חריש היא מורכבת ומשתנה. לעת עתה נקודת החיכוך בין האוכלוסיות השונות והמגוונות מינורית ומאפשרת קיום וביטוי לכל קהילה וקהילה בשלום ובשלווה. עם זאת, צורכי הקהילה החילונית הבסיסית בעיר, המורכבת מ-50 אחוז מתושבי העיר והשירותים המוניציפאליים לוקים בחסר. לא הוקמו  בחריש עד כה מוסדות אופיינים לצורכי החילונים כגון קאנטרי קלאב, בריכה עירונית, ספרייה, בית-עם ועוד. מטריד יותר לראות שבעתיד הנראה לעין לא מתוכננת הקמת מוסדות בסיסים אלה המיועדים לקהל החילוני. לצערי, העדר מתקנים עירוניים כאלה יוביל את העיר למסלול של עיר דתית-חרדית בעתיד".

"להחזיר את העיר לשפיות ושקט"

עידית ינטוב, מועמדת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, מוכרת לרבים כמי שהפעילה את פרויקט שבוס של תחבורה ציבורית בסופי שבוע בעיר במשך שנתיים . ינטוב, ציינה לא אחת כי רצונה הוא לקדם את חריש כעיר חילונית וליברלית. "בקשר למתח בין שכנים ותושבים אני מסכימה, זה חייב להיפתר. אני חושבת שהנהגה שתפעל בצורה ישירה, (ללא סיסמאות ריקות כמו שאנחנו רואים היום ממתמודדים מסוימים) עם אמירה מגובה במעשים – תייצר פה אווירה אחרת. אי אפשר להגיד "עיר לכולם" ואז לייצר קמפיין של 'עיר של צ'ולנט', לחרדים.

"אי אפשר להגיד 'עיר לכולם' אבל לא לפתוח את המתנ"ס לתרבות לילדים בשבת. אנחנו צריכים איזון. בתי כנסת לצד מבנים לציבור הכללי הגדול שחי בעיר".

"לגבי סגירת כבישים, נכון להיום זו לא שאלה שצריכה להישאל. גרים פה חילונים, דתיים, חרדים ומסורתיים באותן שכונות, ולפעמים באותו בניין. לכן, במצב הנוכחי, אין ולא יהיו סגירות כבישים בשבת. אבל, אי אפשר לחתום את זה ככה. מה שלא נטפל בו עד הסוף, יצוץ לנו בהמשך".

"כראשת עיר אפגש עם נציגי קהילות חרדיות ונבין לעומק את הצרכים. אם יתברר בשיחות האלו שהפתרון הנכון לכלל הציבור בעיר, ואני מדגישה – לכלל הציבור, זה שכונה חרדית למספר קהילות חרדיות, שם נוכל לאפשר את סגירת הכבישים. בראשון לציון לדוגמה, בלב שכונה במערב העיר. התיישבה קהילה דתית ואישרו להם לסגור רחוב בשבת. לא היו התקוממויות ולא זעקות".

ינטוב מתייחסת גם לזהות העיר: "להגדיר את חריש? לא יודעת. מה ההגדרה של חולון? הרצליה, ראשל"צ או מודיעין? עיר. אנחנו עיר ככל הערים. בעוד כמה שנים נסתכל אחורה ונשכח שהיינו צריכים הגדרה. מבחינתי חריש היא עיר שמקבלת כל אורח חיים שמכבד את האחר. "חיה ותן לחיות".

"שטחי ציבור והקצאות קרקע המשרתים את הציבור הדתי יותאמו אליהם, עם כל מה שהם צריכים וצריכות. וכאלה המשרתים את הציבור הכללי יותאמו אליהם, על כל המשתמע מכך.

"ברגע שהזרם המרכזי בעיר יסתכל קדימה ויצעד לעבר מה שהעיר הזו יכולה להיות, כל רעשי הרקע ירדו, וגם אלו שמתנגדים לי היום ייהנו לחיות כאן יחד. כי בסוף, רוב הצרכים משותפים לכולנו. מי לא רוצה חינוך טוב, מקומות תעסוקה קרובים לבית, תחבורה נוחה, עסקים פורחים ורחובות נקיים? נגיע לאיזון הדרוש ואנחנו כבר בחצי הדרך להחזיר את העיר לשפיות ושקט".

"אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר"

יוחאי פרג'י, שימש כחבר מועצה מטעם סיעת בית טוב עד להצבעה על חוק השבת. פרג'י הצביע נגד החוק, בניגוד לשני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן. השלושה נפרדו ופרג'י קיבל את תואר יו"ר האופוזיציה בחריש.

כעת, כמועמד לראשות העיר מתייחס פרג'י לשאלה החשובה:

"אכן, בחריש סוגיית השבת עדיין לא פתורה. עד היום לא נעשה כלום כדי לפתור את המתח הזה, ופעמים רבות, אי-עשיה היא הגרועה ביותר.

"לפני שנתיים וחצי פרצו המאבקים בין תושבי העיר בעקבות "חוק השבת" שראש העיר החליט לקדם. התהליך נעשה בצורה לא נכונה בתכלית, ללא שיתוף ציבור וחמור מכך- במחטף אפילו מול חברי הקואליציה, מה שיצר פילוג חריף אף בין חברי מועצת העיר, ועל אחת כמה וכמה בין תושבי העיר.

"המהלך הזה לא הניב שום תוצאה למעט שסע כואב בין הקהילות בעיר, החוק שעבר ברוב לא אושר במשרד הפנים עד עצם היום הזה – שנתיים וחצי אחרי. מאז אחת לכמה חודשים פורצות מהומות נוספות בין המגזרים בעיר כי הנושא לא מוסדר ולא מובהר לשני הצדדים וכאשר יש ואקום נכנסים שנאה ופילוג".

"לתפישתי, לא משאירים תחומי ליבה לא מוסדרים. ההסדרה מייצרת תיאום ציפיות, ולרוב גם מרגיעה את הרוחות, ולכן עם כניסתי לתפקיד אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר שיוסכם בהסכמה רחבה בתהליך נכון מול תושבי העיר ואפעל לאישורו בקואליציה ולא פחות חשוב מכך- מול משרד הפנים.

"למה לא לייצר תהליך שיתוף ציבור עירוני שבעקבותיו יגובשו המלצות לעיצוב החוק הנכון לעיר? אני מאמין גדול בשיח והידברות והגעה להסכמות רחבות בקרב הרוב. בשוליים תמיד יהיו אחוזים בודדים מכל צד שלא מעוניינים בהידברות ולא רוצה להגיע להסכמות".

לגבי תרבות בשבת – אני מאמין בחירות הפרט ולכן, לא אמנע השכרת מבני ציבור על ידי תושבים, גופים פרטיים ועמותות. אך העירייה לא תפעיל אירועי תרבות בשבת תוך אילוץ עובדי עירייה לעבוד במהלך יום המנוחה שלהם".

"אני נגד סגירת כבישים בשבת, אם היו בחריש שכונות מוגדרות למגזר הדורש זאת- הייתי שוקל את העניין בחיוב לאחר בחינה שזה לא מפריע להתנהלות שאר תושבי העיר, אך כיוון שזהו לא המצב בחריש והעיר הינה עיר מעורבת על כל המשתמע מכך- אני לא אתמוך בסגירת כבישים".

פרג'י גם מתייחס לחזונו על זהות העיר המתגבשת: "חריש היא עיר שיש בה מקום לכולם. חילונים, דתיים וחרדים. אני מאמין שחילונים שהיו רוצים עיר לגמרי חילונית היו בוחרים במקום אחר ומצד שני כך גם חרדים – ישנן לא מעט ערים בעלות אופי חרדי ועדיין הם בחרו להגיע לחריש המעורבת. אני חושב שזה היופי בחריש, היא מיקרוקוסמוס של הציבור בארץ והרוב המוחלט שמחים בגיוון הזה ורוצים שזה יישאר ככה.

"אני לא אתמוך בשום צד שידרוש 100% ולא יסכים לוותר על שום דבר בתמורה. זה הקו שאוביל כראש עיר של כולם".

"מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן"

את עמדתו של יצחק קשת, ראש העיר המכהן ונציג מפלגת הליכוד, אין כמעט צורך להציג. הוא הצהיר בחמש השנים האחרונות מעל כל במה את עמדתו בנושא זה.

"כידוע, קידמתי את חוק השבת על פי העקרונות עליהם רוב הציבור מסכים. זה הדבר הנכון לעיר. זה מה שייצר את האיזון הנכון בין כלל המגזרים. בחוק השבת קיימת אפשרות להשתמש בחלק ממבני הציבור של העירייה לטובת פעילויות גם במהלך סוף השבוע". קשת מדגיש כי חוק השבת טרם אושר.

בתשובה לשאלה השנייה הוא משיב: "אני מתנגד לסגירת כבישים בשבת. חריש היא עיר של כולם. חשוב לציין שאין שום היתכנות לסגירת כבישים בשבת מאחר שבכל שכונות העיר גרים יחדיו חילונים, דתיים וחרדים, זה היופי של חריש. מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן".

קשת חוזר על השאלה שעוסקת בזהות העיר: "שוב, חריש היא עיר שחיים בה ביחד ויש בה יש מקום לכולם. כל אחד יכול לגדל בה את ילדיו בהתאם להשקפת עולמו והעירייה בראשותי מעניקה שירותים לכל תושב מכל מגזר".

איציק לב לא השיב לשאלות המערכת עד למועד פרסום הכתבה

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"

חמש שנים אחרי שהתוכנית "לשיקום שכונות" במתחם גמלא הוותיק לא יצאה לפועל, מנסה העירייה להתניע את התהליך מחדש. בעלי הדירות, למודי האכזבות, מהססים אם לקחת חלק בתהליך, זאת למרות שאין הם נדרשים לשלם מכיסם. חלקם מעדיפים שהעירייה תקדם את התוכנית ארוכת הטווח להתחדשות עירונית, שהוצעה בתוכנית המתאר החדשה. אחרים חוששים שהפרויקט במתכונתו הנוכחית עלול להיכשל: "אם הדרישה של הרשות תישאר על 100% הסכמה של דיירים, לא יהיה שיפוץ בגמלא"

בתמונה: מתחם גמלא – שיקום שכונות בטווח המיידי, פינוי בינוי בטווח הארוך

כ-50 מבעלי הדירות במתחם גמלא הוותיק בחריש השתתפו החודש במפגש תושבים שארגנה עיריית חריש וזכו לשמוע בשורות ישנות-חדשות: מתחם גמלא, המיועד בעתיד הרחוק לפינוי-בינוי, יעבור בחודשים הקרובים שיפוץ, שמטרתו להפוך את המתחם המוזנח לאסתטי ונעים יותר בתקופת הביניים. זו לא הפעם הראשונה שהבטחה לקידום פרויקט "שיקום שכונות" ניתנת לבעלי הנכסים במתחם.

"לא יצא אל הפועל"

קצת היסטוריה: ביוני 2018 הודיעה עיריית חריש לבעלי הדירות במתחם גמלא הוותיק כי תוך חודשיים תצא לפועל תוכנית שיפוץ למתחם במסגרת פרויקט שיקום שכונות. 8.1 מיליון שקלים גייסה מועצת חריש דאז ממשרד הבינוי והשיכון לטובת מתיחת הפנים והשיפוץ של השכונה הוותיקה. למרות התקציב "הצבוע" הפרויקט לא התקדם כלל בחמש השנים האחרונות.

במפגש שהתקיים הסביר ראש העיר יצחק קשת מדוע: "פעמים רבות דובר על נושא שיפוץ מתחם גמלא והדבר לא יצא אל הפועל מסיבות כאלו ואחרות, אך כעת הגיע הרגע".

גם הפעם, חמש שנים אחרי, קיבלו בעלי הדירות הבטחה זהה – שיפוץ מתחם גמלא ללא כל עלות לבעלי הנכס.  

בעתיד הרחוק: פינוי-בינוי

מתחם גמלא כולל 248 דירות שנבנו אי אז בשנות ה-90'. השכונה מחולקת ל-7 מתחמים, כאשר כל אחד מהם מורכב מארבעה בניינים שנבנו סביב חצר משותפת (ושלישיה אחת נוספת באותו פורמט). החצר המשותפת היא שטח פתוח פרטי (שפ"פ) שאין הרשות רשאית לטפל בה אלא הדיירים.

במהלך השנים הפכה שכונת גמלא למוזנחת מאוד  – "סלאמס" – להגדרת אחד מבעלי הדירות. כל זה עומד להשתנות בעתיד הרחוק. על פי תוכנית המתאר החדשה של חריש שטרם אושרה, מתחם גמלא ייהרס במסגרת פרויקט התחדשות עירונית ובמקומו ייבנו במקום מאות יחידות דיור ושטחי מסחר בלב ליבה של העיר.

מהו אם כן ההיגיון לבצע שיפוץ במתחם שמיועד להריסה? שרון פישמן, מהנדסת העיר, הסבירה: "בתוכנית המתאר של עיריית חריש מסומנת שכונת גמלא כפרויקט של התחדשות עירונית, אך מכיוון שתוכניות התחדשות עירונית לוקחות זמן, מצאנו לנכון לקדם בינתיים את הפרויקט הזה".

גם קשת הסביר לנוכחים שאין ניגוד בין שני הפרויקטים: "שיפוץ המתחם לא סותר את תהליך הפינוי-בינוי. אנו רוצים שבינתיים יהפוך המתחם למקום נעים ומטופח יותר עבור תושביו".

בעיית אמון של התושבים

תהליך השיפוץ של כל רביעייה אמור לארוך זמן קצר יחסית אך לא מעט מדיירי מתחם גמלא שנכחו במפגש הביעו חוסר אמון במערכת שאיכזבה אותם בעבר עם הבטחות שווא.

מעיין מימון, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית קהילתית בעיריית חריש, ציינה במפגש כי היא מודעת לבעיה הקיימת של חוסר אמון במערכת מצד התושבים. "לכן החלטנו לבוא אליכם הערב כשהכל מוכן וכל מה שנותר הוא לקבל את אישורכם לפעולה", הסבירה.

פישמן הוסיפה: "אני יודעת שלפרויקט השיפוץ הזה היו כמה גלגולים שלא התממשו, ויש לכך לא מעט סיבות: יכולות של העירייה, מהנדסים חסרים ועוד. אני נכנסתי לתפקיד לפני שנתיים והחלטתי להחיות את הפרויקט הזה. לא מדובר בפרויקט קטן ואני מאד רוצה לממש אותו".

משה הראל, תושב קציר ובעל נכס בגמלא הביע את דעתו: "תשתיות המקום כבר אינן ראויות לשימוש והמתחם צריך לצאת כבר לפינוי בינוי ולא לשיפוץ, לשם צריך לתעל את התקציב. המקום הוזנח במשך שנים רבות ועל מנת להתאים את המתחם הוותיק לעיר החדשה הפתרון הוא פרויקט מקיף של פינוי בינוי".

שיפוץ בהתאם לצרכים

אז מה כולל השיפוץ המתוכנן? אדריכל אריאל גושן, ממשרד גושן אדריכלים מכיר היטב את הפרויקט עוד מגלגולו הקודם. במפגש הנוכחי הוא ציין כי תקציב השיפוץ העדכני עומד על 6 מיליון שקלים. עוד הוא הוסיף כי משך השיפוץ המשוער לכל רביעייה הוא בין 3 עד 4.5 חודשים.

השיפוץ לדבריו יתייחס רק לבניינים ולחצרות הפנימיות ולא לרחוב גמלא עצמו, שכבר שופץ בעבר.

עוד הוא ציין: "שיפוץ המתחם יכלול תיקון קירות התמך והגדרות ההיקפיות של הבניינים שחלקן חסרות או שהן שבורות ועקומות, החלפת ויטרינות הכניסה לבניינים שרובן ככולן שבורות וסדוקות ואינן תקינות לשימוש, החלפת תיבות דואר ומערכות אינטרקום בכניסה לבניין.

"בנוסף, יותקנו חלונות בחדרי המדרגות החשוכים ומצבורי הגז יכוסו בדלתות ברזל סגורות וצבועות.

חצרות עם פוטנציאל לא ממומש

גושן הדגיש כי ההשקעה הגדולה ביותר תהיה בשיפוץ החצרות המשותפות שלהן תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על איכות החיים ועל חיי הקהילה של הדיירים.

"הפוטנציאל של החצרות האלו לא ממומש כי הן אינן מתוחזקות ואינן מטופלות ולכן גם לא מייצרות את תחושת הקהילתיות והביחד שחצרות כאלו אמורות לייצר.

"ברגע שפוטנציאל החצרות האלו ימוקסם והן יהפכו למטופחות ומזמינות יותר, תהיה לזה השפעה רבה ומיידית על חיי היומיום של הדיירים וכמובן גם על ערכו של הנכס".

המוקש החדש: 100% הסכמה

מהנדסת העיר פישמן ציינה בפני בעלי הנכס כי "מצב הפרויקט כרגע הוא שיש קבלן מבצע, יש כתבי כמויות לקבלן אך הסכמת 100% מבעלי הנכסים בכל רביעייה היא הכרחית להמשך התהליך".

במילים אחרות, הפרויקט יצא לפועל בכל רביעייה בה תושג אך ורק 100% הסכמה בכתב של כל 32 הדיירים החברים בה.

עו"ד הראל לפידות מייצג את תושבי גמלא בפרויקט פינוי-בינוי העתידי. הוא מברך על פרויקט השיפוץ אך מביע חשש שגם הפעם פרויקט זה לא יצא לפועל.

"הקושי שאני זיהיתי כמאיים על ההתקדמות של הפרויקט, זו החלטה אסטרטגית של הרשות שאם לא תהיה הסכמה של 100% מהדיירים בכל רביעייה, בכתב, הפרויקט לא יצא לפועל.

"מבחינה משפטית מדובר בצעד שגוי היות ומדובר בשיפור של הרכוש הציבורי מבלי לגבות כסף. לא מדובר בהקצאה או בלקיחה של רכוש ציבורי, לכן מבחינה משפטית מספיק רוב כזה או אחר על מנת לשפץ.

"הרי גם בפרויקטים של פינוי בינוי, לא נדרשת הסכמה של 100%. כיום אחוז ההסכמה הנדרש לפינוי בינוי עומד על 66%.

"פניתי לרשות והבעתי את עמדתי בפני היועמ"ש של הרשות, שאמר שהעירייה תשקול את עמדתם מחדש. אם הדרישה של הרשות תישאר על 100% הסכמה של דיירים, לא יהיה שיפוץ בגמלא".

לא נעשה במחטף

עו"ד לפידות גם מתייחס לחששות של בעלי הנכסים מהפרויקט ומטענות שנשמעו לפיהן מדובר בספין של בחירות: "גם אם התיזמון קשור לבחירות, מה זה משנה לנו בעצם? השורה התחתונה היא שהמיזם הזה בא להיטיב עם הדיירים והתושבים וזה מה שחשוב.

"נראה שנעשתה עבודה מקדימה יסודית וארוכה עם תוכניות ומהנדסים ולא משהו שנעשה במחטף בחודש האחרון, ואם זה הטריגר שמניע אנשים לעשות מעשים טובים, אזי הדבר מבורך".

עוד הוסיף לפידות כי "ראש הרשות (קשת) הגיע בתחילת המפגש לשאת דברים בקצרה ועזב את האולם, לדעתי משני טעמים: האחד, הוא כנראה לא רצה שזה אכן יראה כחלק מקמפיין הבחירות, והאחר, כי הוא מנוע מלהתערב היות והוא בעל נכס במתחם".

תגובת משרד הבינוי והשיכון: "הפרויקט המדובר הינו תחת אחריות הרשות המקומית, המשרד העביר לרשות הרשאה לביצועו בשנת 2017. נדגיש כי מבדיקה שערכנו הרשות המקומית מחדשת את ביצוע הפרויקט בימים אלו. יש לפנות אליהם לבירור העיכוב בביצוע".

תגובת עיריית חריש: "העירייה מורגלת בפרויקטי בנייה משמעותיים ומקימה מבנים רבים בזמן קצר. במקרה זה מדובר בפרויקט מורכב שבו העירייה נכנסת לשטח הפרטי של תושבים הגרים בבניינים. פרויקט מסוג זה דורש תשומת לב רבה ומיוחדת מעבר לחלק ההנדסי הכרוך בו, בעיקר מהצד הקהילתי אך גם המשפטי.
"העירייה החלה להניע את הפרויקט לפני מספר שנים כאשר המערך העוטף של המועצה דאז מבחינת כוח אדם היה מצומצם ביותר (רק עובדת סוציאלית קהילתית אחת לכל העיר), ולאחר מספר מפגשי תושבים החליטה העירייה שכדי שלא להסתכן בפגיעה בתושבים בפרויקט כזה – נכון לדחות אותו.

"לפני כשנה החליטה העירייה להניע פרוייקט זה מחדש מבחינה תכנונית וביצועית, וזאת כאשר המחלקה הקהילתית גדלה וערוכה ללוות את הפרויקט מול התושבים, וכיום אנו מגיעים לשלב הביצוע.
"לגבי ההיבט התקציבי: אכן בהחלטת הממשלה נקבע סכום של 8.1 מיליון שקלים לפרויקט וזה הסכום שיושקע בו. הסכום שמדובר הוא הסכום הבסיסי המיועד לביצוע – לא כולל תכנון, ניהול, פיקוח ועוד עלויות נלוות רבות שחלקן לא צפויות בשלב זה. העירייה תנצל את הסכום המלא לטובת הטיפול במרקם הוותיק".

לקריאה נוספת: פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

יריית הפתיחה של המרוץ לראשות העיר נורתה השבוע. ושישה מועמדים מתחרים על ליבם וקולותיהם של תושבי חריש. אחד מהם יזכה להנהיג את העיר המצויה בצומת משמעותי. אולם עד אוקטובר 2023 עוד ארוכה הדרך ותהפוכות רבות עוד לפנינו. הכרות ראשונית עם מי שרוצים לחולל שינוי בעיר ולהוביל אותה לעתיד

עשרות מתושבי חריש התכנסו השבוע (שלישי) ברחוב התאנה, מול ביתו של המועמד לראשות העיר, משה בן זיקרי, נציג מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. המפגינים מחו נגד מועמדותו של בן זיקרי – "גזען ולהטופוב", לדבריהם ונגד ביקורו של בן גביר בעיר, שהגיע לתמוך במועמד מפלגתו.

גם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, הצטרף למוחים וקרא לשר לביטחון לאומי שלא להגיע לחריש. ״באזור שלנו אנחנו יודעים לחיות בהרמוניה – יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים, אין לנו עניין בקיצוניות ובקיצוניים להבערת השטח שעלול להתלקח בקלות בימנו בעיר חריש וסביבתה הקרובה״, הוא סיכם.

משה בן זיקרי: חסר ניסיון מוניציפאלי

משה בן זיקרי (45), תושב חריש, הוא פעיל פוליטי מאז נערותו בימין הקיצוני. בעבר הוא נעצר במעצרי מנע על ידי המשטרה בסמיכות למועד מצעדי הגאווה והוא ממקימי ארגון 'להב"ה' (למניעת התבוללות בארץ הקודש) וארגון 'מהשב"י' (מניעת התבוללות של בנות ישראל).

מבחינה מוניציפאלית בן זיקרי הוא חסר ניסיון בהשוואה לשאר המתמודדים על התפקיד בעיר.

בנאום ההכרזה שהתקיים בביתו עם קהל אוהדים של כ-150 איש, התייחס בן זיקרי לחוסר ניסיונו וציין: "במשך כ-4 שנים שאני מתגורר בחריש, עשיתי דברים רבים לטובת תושבי העיר בהתנדבות מוחלטת ללא תפקיד כלשהו בעירייה או בגוף דומה לה, אלא, מתוך אהבת אדם כל זאת לאחר שראיתי כי המצב בחריש מחייב את המגויסות שלי לפעול ולקדם".

עוד הוסיף: "את התואר שלי רכשתי בעבודת שטח – ימים ולילות. כל מי שמכיר אותי יעיד על כך שפעלתי ללא תמורה, אלא, מתוך רצון כנה ואמיתי לסייע ולעזור לכל מי שפנה אלי". בן זיקרי ציין בנאומו בראש ובראשונה את הצורך בחיזוק תחושת הביטחון והמוגנות האישית והתייחס לארגון שהקים, שספג לאחרונה ביקורת ציבורית.

לדבריו, הארגון הוקם "לאחר תלונות רבות על פשיעה ופגיעה ברכוש הציבורי והפרטי. בארגון שלנו יש מעל 100 מתנדבים שעושים לילות כימים במסירות נפש והתנדבות מלאה על מנת לחזק את תחושת הביטחון והתוצאות מוכחות בשטח כדוגמת כלי רכב שהוחזרו, תפיסת שב"חים וכיוצא בזה". עוד הוא מציין שאחת המטרות הראשונות שהוא מסמן לעצמו היא הקמת תחנת משטרה בעיר.

אין ספק שהריצה של בן זיקרי היא חלק מניסיונו של השר בן גביר למנף את תוצאות הבחירות הארציות גם לרמה המקומית ולבסס מוקדי כוח חדשים למפלגה. בבחירות האחרונות לכנסת ה-25 זכתה מפלגת הציונות הדתית בקולותיהם של 21.7% מהמצביעים בעיר. יש לציין ש

יצחק קשת: מתמודד על כהונה שלישית

במקביל לכנס ההשקה של בן גביר התקיים גם כנס השקת קמפיין הבחירות של ראש העיר יצחק קשת, באולם בצוותא ובנוכחות כ-600 מתושבי העיר. ההשקה של הקמפיין של קשת לוותה גם הפעם בנוכחותם של בכירים מהליכוד. שרת התחבורה מירי רגב ושר החוץ אלי כהן הגיעו לתמוך בקשת ולדרבן את התושבים להצביע לקשת בפעם השלישית.

״במהלך העשור האחרון הקדשתי את כל חיי לבניית העיר חריש כעיר חזקה ומתפתחת, שבה תושביה מרגישים בטוחים, גאים ומאושרים. אני עומד בפניכם כראש העיר חריש מזה כעשור וכמי שמסר נפשו למען העיר הזאת כפרויקט חייו. אני מודיע לכם: אני מתכוון להמשיך להנהיג את חריש לקדנציה נוספת. אמר קשת.

גם הפעם השמיעו ראשי הליכוד הבטחות לחיבור חריש לכביש 6, למרות התנגדות גורמי המקצוע במשרד התחבורה. בשנת 2015 היה זה בנימין נתניהו שהבטיח שהעיר תחובר לכביש 6 ואף חזר על הבטחתו זאת לפני כשנתיים ואילו הפעם עשתה זאת שרת התחבורה, מירי רגב.

״יצחק מנדנד לי כל הזמן על חיבור כביש 6 לחריש, ולא תאמינו, אבל גם ראש הממשלה פנה אליי בנושא. זה לא דבר פשוט אבל אני מבטיחה לכם שנמצא פתרון עד הבחירות. לתושבי חריש מגיעה תחבורה ציבורית ראויה ותשתיות טובות ללא פקקים. בקרוב תהיה רכבת מק״ש עד אילת ותחנת חריש תהיה בתוכה״.

קשת בנאומו על ההישגים של חריש בעשר השנים תחת הנהגתו והדגיש כי מדובר ב"מגה פרויקט" שהארץ לא ידעה כמותו.

ראוי לזכור כי בבחירות 2018 זכה קשת בקולם של כ-64% מבעלי זכות הבחירה בעיר שמספרם הכולל עמד על כ-3,500 מצביעים.

על פי פנקס הבוחרים שפורסם, כ-20 אלף תושבים יהיו בעלי זכות בחירה באוקטובר הקרוב, פי 6 בהשוואה לבחירות הקודמות.

האם ישחזר קשת את הישגיו הקודמים? ראש העיר המכהן מעמיד את חריש כתמונת מראה לפעילותו. האם חריש נמצאת במצב טוב או טעון שיפור? על כך יענו תושבי העיר בקלפי.

יוחאי פרג'י: פיצול הקול הדתי-לאומי

יוחאי פרג'י, חבר המועצה, שהכריז לאחרונה על מועמדותו לראשות העיר, הוא המועמד הדתי השלישי שמתמודד על קולות הבוחרים בעיר.

פרג'י נבחר למועצת חריש בשנת 2018 כראש סיעת 'בית טוב לחריש' המזוהה עם מפלגתו של סמוטריץ'. עם זאת, בינואר 2021 בעקבות ההצבעה על חוק השבת, חל קרע בינו לבין שני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן ופרג'י פרש מהסיעה והפך לחבר האופוזיציה היחיד בחריש. ריצתו העצמאית מטרידה את חבריו לשעבר לסיעה. בראיון שהתפרסם בפברואר 2023 טרם ההכרזה של פרג'י הזהיר גולדמן מההשלכות: "אנחנו קוראים לאחדות של הציבור הדתי-לאומי בחריש. אם נפצל את הכוח יכול להיות שבכלל לא תהיה נציגות לציונות הדתית בקדנציה הבאה".

פרג'י התנגד לחוק השבת שקבע מספר מקומות אסטרטגיים בעיר בהם ניתן לפתוח עסקים בשבת. בנאום ההשקה שנשא לתומכיו לא הזכיר פרג'י את הסוגייה אך ציין את מחויבותו לאיחוי הקרעים בחברה המקומית.

"לאורך השנים מילאתי שורה של תפקידים כיועץ ראש העיר המכהן, לאחר מכן כסגן וממלא מקומו, כיושב ראש של מספר ועדות וכחבר מועצת העיר והנהלת העיר. זכיתי להוביל מהלכים משמעותיים, לקחת חלק בוועדות רבות, להיות שותף להקמת מספר קהילות בעיר. כל זאת לצד עזרה למאות משפחות שזכיתי לסייע להן פרטנית במגוון גדול של צרכים.

"היום אני עומד כאן מולכם ומבקש מכם לתת לי לעשות עבורכם יותר", ציין פרג'י בכנס ההשקה שקיים לאחרונה, והמשיך ומנה את כל התחומים בהם ניתן לעשות יותר לתפישתו.

"יותר בפיתוח מואץ של אזורי תעשיה, יותר בקידום תעסוקה לתושבי העיר, יותר בחינוך, הרבה יותר בחינוך, יותר בפתרונות תחבורה ציבורית שיורידו את העומס מהכבישים, יותר בביטחון האישי שאבד לאחרונה.

"יותר בתרבות ופנאי, יותר ביוזמות חברתיות וקהילתיות, יותר בתשתיות חדשניות כיאה לעיר החדשה ביותר בישראל, יותר בתמיכה בעסקים, יותר בשירות לתושב, יותר בחדשנות דיגיטלית ובעיקר – יותר באיחוי הקרעים החברתיים והקהילתיים שנוצרו בשנים האחרונות בעיר, בין מגזרים, בין קהילות. אני אמנם משתייך למגזר הדתי לאומי אך מעורה מאד בכלל המגזרים הקיימים בחריש ויכול לומר לכם בענווה ובלב שלם – אני אדגול באחדות וביצירת מקום לכולם".

עידית ינטוב: מקדמת ערכים ליברליים

האישה היחידה שמתמודדת על תפקיד ראשת עיריית חריש עידית ינטוב (48), תשיק בשבת הקרובה את קמפיין הבחירות שלה במעמד בכירים ממפלגת 'ישראל ביתנו', המפלגה עימה היא מזוהה.

ינטוב נבחרה כחברת מועצה מטעם מפלגתו של אביגדור ליברמן בבחירות 2018 ברשימה משותפת עם יצחק קשת.

היא שימשה כמשנה לראש העיר ובאפריל 2023 הודיעה על פרישתה מהקואליציה לאופוזיציה לטענתה, בעקבות הקמפיין הנבדל לציבור החרדי שהושק במסגרת המיתוג מחדש של חריש.

"מצאתי עצמי מסבירה פעם אחר פעם, שהקמפיין הזה לא הובא לדיון במועצה, ובעצם נעשה מאחורי גבי", הסבירה ינטוב. "הצעד שנעשה נוגד כל עיקרון של שקיפות ושיתוף פעולה".

ינטוב זוקפת לזכותה מספר הישגים משמעותיים – קידום החלטת ממשלה חדשה לחריש, השקת קו אוטובוס חריש-א.ת קיסריה, הקמת תחום קליטת עלייה בחריש והקמת תחום אזרחים ותיקים כולל בינוי בית קהילה חדש.

ינטוב מוכרת לציבור החילוני בעיר גם בזכות המאבקים לשמירה צביונה החילוני של העיר, ביניהם פתיחת הסופר-פארם בשבת, שבוס – תחבורה ציבורית בשבת וסיוע לעסקים הפועלים 7 ימים בשבוע.

״העיר החדשה ביותר בישראל נכנסת לתקופה קריטית. השאלה העומדת על הפרק בבחירות הקרובות, היא האם העיר תמשיך להפר את האיזון בין המגזרים, או שהפעם תיבחר רשימה שתאזן את העיר?", מציינת ינטוב.

"התחייבתי בפני הציבור הכללי בעיר שהקצאות שטחי ומבני ציבור יחולקו באופן שווה בין המגזרים, וישמשו את הציבור באופן ראוי ושוויוני. אני מאמינה שלכל אדם הזכות לחיות לפי אמונותיו ואני נגד כפייה מכל סוג. אשמור על חריש כעיר ציונית וליברלית המספקת מענה לכלל התושבים".

ינטוב הכריזה כי היא מתחייבת שלא לשבת בקואליציה יחד עם מי שיתנגד למצעדי גאווה בעיר. עוד היא ציינה כי הרשימה בראשותה תהיה רשימה שוויונית 50/50 של נשים וגברים".

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בירך: "חריש היא עיר חדשה במדינת ישראל ועלינו להבטיח את צביונה כעיר ליברלית המכבדת את אורח חייהם של כל תושביה. אני מאמין כי הגברת ינטוב, אותה אני מכיר היטב, היא האישה המתאימה ביותר למשימה".

איציק לב: מערכה שלישית

בפברואר 2023, הרבה לפני כולם, הכריז איציק לב (47) כי הוא מתמודד לראשות העיר חריש. קמפיין הבחירות הנוכחי הוא הראשון של לב בחריש, אך השלישי בחייו הפוליטיים. לב התמודד בשנת 2013 למועצת פרדס חנה-כרכור מטעם מפלגת יש עתיד בראשותו של יאיר לפיד. הוא נבחר ושימש בחמש השנים הבאות כחבר מועצה מן המניין וצבר ניסיון מוניציפאלי.

"כמחזיק תיק הצעירים – הובלתי ויזמתי את הקמתו של מרכז הצעירים ויעצתי לרשויות אחרות. כסגן יו"ר וועדת חינוך התמקדתי בין היתר בפעילות הבלתי פורמאלית ומועצת הנוער. כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה – הובלתי פרויקטים רבים ומגוונים הן בתשתיות והן בחינוך. כיו"ר וועדה לתאום תנועה – יזמתי והכנסתי קווי לילה, קו 4א' ודרישה להתאמת תחנות. יזמתי וליוויתי את הקמת סיירת הורים.

"יזמתי וליוויתי את הקמת תחנת הזנקה למד"א פעלתי מול הממשלה והדרג המקצועי בגיוס תקציב ופתיחת נקודת המשטרה, תכננתי וגייסתי תקציב להקמת מתחם פאמפטרק, הובלתי את תהליך הדיגיטציה ושקיפות בנוסף לכך הייתי חבר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, חבר וועדת מכרזים וחבר וועדת ביטחון", מפרט לב.

בשנת 2018 התמודד לב בפעם השנייה על ראשות המושבה, בה נולד, הפעם כמועמד עצמאי, אך הפסיד להגר פרי יגור, שזכתה בבחירות ומשמשת כראש המועצה.

בשנת 2017 רכש לב דירה בחריש אך עבר להתגורר בעיר שלוש שנים אחרי כן. ההכרות הראשונה של תושבי העיר עימו היתה במסגרת המאבק להקמת האנטנה המרכזית בפארק. לב התנגד נמרצות למיקום ולגובה האנטנה המתוכננת. התנגדות נוספת הוא ביטא במעמד השקת הקמפיין החרדי למיתוג העיר חריש.

מאז המשיך לב באותו קו, הכולל ביקורת ציבורית על פעילות העיר והעומד בראשה במגוון רחב של נושאים, תוך שהוא משתף מהי לדעתו הדרך הנכונה לקידום העיר.

לב "חורש" את השטח במפגשים עם התושבים. הוא גם מרבה לפרסם פוסטים בהם הוא שוטח את משנתו לעיר, את השקפתו ואת החזון שהוא משרטט לחריש. לדבריו, כראש עיר הוא יישם תוכנית בעלת 5 נקודות עיקריות: פיתוח מנועי צמיחה כלכליים, אחריות על רצף החינוך, הצלה ומניעת קריסת התחבורה והתשתיות, השבת הביטחון הציבורי והחוסן הקהילתי, פיתוח קהילה, תרבות ופנאי.

עם זאת, לב שומר על ממלכתיות ומציין לא אחת כי כמנהיג עליו להעניק לכל קהילה וקהילה את הצרכים שלה. "לתת לכל קהילה את הצרכים שלה. מצד אחד יש בנייה של קהילה ובתי כנסת ומקוואות וכל השירותים שצריכים להינתן לתושבים הדתיים ומצד שני יש את הקהילות החילוניות שצריכות לקבל בדיוק את השירותים האלה בתרבות ובבנייה. העיר שלנו צריכה להגיד את זה בצורה מאוד ברורה".

עדכון: אלי בר הודיע על פרישתו מההתמודדות על ראשות העיר

אלי בר: מתמודד על הקול החילוני

מועמד נוסף שהצטרף רק לאחרונה למרוץ לראשות העיר הוא אלי בר (64), המבוגר שבחבורה.

בר מתגורר בארבע השנים האחרונות בחריש ושימש בעברו כחבר מועצה בעיריית רמת השרון ואף כסגן ראש העיר לתקופה קצרה.

"אני מאמין שאני המועמד המתאים ביותר לבחירות הקרובות בחריש כי יש לי את החזון, הניסיון והמחויבות להפוך את חריש למקום טוב יותר עבור כל תושביה. יש לי חזון של חריש כעיר משגשגת ומגוונת, שבה חיים יחד אנשים מרקע ותרבויות שונות בהרמוניה ובכבוד הדדי", ציין בר בהודעה שפרסם ברשתות החברתיות בעיר.

בדומה למועמדים אחרים גם בר מתייחס לבעיות המרכזיות שמאפיינות את העיר: אזורי תעסוקה ותעשייה, חינוך, תחבורה ציבורית ותשתיות כבישים. הוא מציין במיוחד את החיבור הנדרש לכביש 6 ומאמין בכוחו לגרום למהלך להתרחש. בר מזוהה עם הקהילה החילונית בחריש ומתמודד בעיקר על קולותיהם של הבוחרים בצד הליברלי של המפה.

עם זאת הוא מציין כי במסגרת חזונו יש לתת מענה לכל קהילה וצרכיה הבסיסים, כגון בניית קאנטרי קלאב, בניית מוסדות דת בד בבד עם בניית "בית עם" וספריה.

בר אוחז גם בקריירה ביטחונית עשירה הכוללת שירות של עשור במשטרת ישראל ומגוון תפקידים בשרות הביטחוני, כולל שומר ראש של יצחק רבין ושמעון פרס בתחילת שנות התשעים.

"בחיי העסקיים ניהלתי חברות עם מאות עובדים שפעלו בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. ניהלתי חברת אבטחה ושמירה בשם "אלי בר בטחון בע"מ" אשר זכתה במכרז שב"ס להפעלה וניהול מתקן כליאה לעובדים זרים לפני גירוש והכילה 500 מקומות כליאה", משתף בר.

"יש לי מחויבות לעבוד קשה וביושר לטובת חריש ותושביה. אין לי אינטרסים אישיים או פוליטיים, מלבד לשרת את טובת הציבור. הסיעה שלי עצמאית אין לי מחויבויות למפלגה או קבוצה, לא נטלתי הלוואות לקמפיין זה . אני לא מבקש תרומות ואינני מעונין בתמיכה כספית של איש או כל גוף אחר . עם זאת אבקש את תמיכתם ביום הבוחר", סיכם בר.

הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו ביום שלישי, 31.10.23. במידה ואף אחד מן המועמדים לא יעבור את רף 40% מקולות המצביעים, יתקיים סיבוב שני, שבועיים לאחר מכן, שבו יתמודדו שני המועמדים שצברו את מירב הקולות בסיבוב הראשון.

לקריאה נוספת: בחירות לעיריית חריש 2023

כיצד תיראה חריש בעוד 20 שנים? תוכנית המתאר החדשה של חריש אושרה להפקדה והיא כוללת את הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, ושילוב שטחי מסחר בשטחי ציבור ומוסדות ציבור, במטרה לייצר הכנסות לקופה הציבורית

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה-חריש, בראשות יו"ר הוועדה מושיק גולדשטיין ובהשתתפות ראש העיר יצחק קשת, אישרה להפקדה את תוכנית המתאר לעיר חריש.

העבודה על תוכנית המתאר העירונית התבצעה בשיתוף הציבור במטרה למצב את חריש כעיר מרכזית, עם מנועי צמיחה כלכליים, זהות קהילתית מגוונת ושירותים נגישים לכלל התושבים.

תוכנית מתאר מתכללת תכנון עירוני בראייה קדימה לעשרים ושלושים שנים, בהתייחס לכל הסוגיות הנדרשות, בינוי, תחבורה, תעסוקה, שמירה על הטבע וכדומה. תוכנית מתאר אינה יורדת לפרטים אלא קובעת מתחמי תכנון ומגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון. עם זאת, חשיבותה ביכולתה להתוות את הדרך, ומכוחה ניתן להוציא תוכניות תב"ע מפורטות יותר.

במסגרת התוכנית שאושרה מתוכננת לקום בשכונת מעו"ף קריית בריאות הכוללת בית חולים ואקדמיה לאנשי הרפואה. בסמוך למתחם זה מתוכננים מגורים ייחודיים המתאימים לסטודנטים ולסגל הרפואי.

תוספת קומות לבניינים נמוכים

עוגן משמעותי נוסף בתוכנית הוא ציפוף מארג המגורים בחריש, שנבנתה בצפיפות נמוכה ומשופעת בבנייני מגורים לא גבוהים. על פי התוכנית, כ-2,000 יחידות מגורים יתווספו לשטח הקיים בחריש, כאשר שליש מתוכן (כ-750 יחידות) יתווספו במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם גמלא הוותיק.

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

שאר יחידות הדיור יתווספו במסגרת עיבוי פרויקטים קיימים. שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר בוועדה לתכנון ובינוי חריש מסביר כי הכוונה היא לבנייני המגורים הנמוכים בעיר בני 5-4 קומות בלבד. "התוכנית מקנה זכויות לבעלי הדירות בבניינים אלו להוסיף קומות נוספות. זה לא בדיוק תמ"א 38 – כי בחריש אין צורך לחזק את הבניינים, אבל המשמעות דומה".

קומת מסעדות בהיכל התרבות

עיבוי וציפוף העיר מתייחס גם לשטחים המסחריים המניבים הכנסה לקופת העירייה. התוכנית מאשרת הוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים ופותחת אפשרות חדשה לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

"עדיין לא מיצינו את הקיים, אבל התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית", מסביר קליין.

בנוסף, תוכנית המתאר מחזקת את שימורו של הפארק העירוני והחיבור לטבע ומתייחסת לסוגיות התחבורה לטווח רחוק וביניהן מערכת הסעה המונית כמטרונית ורכבת קלה.

קליין מתייחס לאישור התוכנית, שתוכננה במהלך מספר חודשים בלבד, כאל השג משמעותי. "ישנן ערים רבות ותיקות שמתנהלות ללא תוכנית מתאר, בגבעתיים אישרו לאחרונה תוכנית מתאר לאחר שמונה שנות עבודה.

"אני חושב שזה יפה מאוד שרק סיימנו לבנות את העיר ואנחנו כבר חושבים קדימה לעשרים שלושים השנים הבאות.

"החשיבות של הכנת תוכנית מתאר היא ביכולתה לאפשר לנו לייצר תב"עות (תוכניות בינוי עיר) מבלי להזדקק לאישורה של הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית שתוקם בחריש עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת, תוכל לפעול בצורה עצמאית".

תרומה משמעותית של תושבי חריש לתוכנית

עשרות מתושבי חריש לקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור להכנת התוכנית ותרמו תרומה נכבדת לתוצאה הסופית, כך לדברי קליין.

"שיתוף הציבור היה מאוד משמעותי. חברת D.M.R שעבדה על תוכנית המתאר ציינה כי התושבים שינו את החשיבה לצוות התכנון ובעקבות זה נכנסו שינויים לתוכנית. עוד הם ציינו כי היה זה שיתוף הציבור הכי משמעותי שהיה להם, ומדובר בחברה בעלת ניסיון רב בתהליכים מסוג זה".

יו"ר הוועדה המיוחדת מושיק גולדשטיין ברך על אישור התוכנית והודה לראש העיר יצחק קשת,  מועצת העיר חריש, משרד השיכון וכל המתכננים. הוא ציין כי הוועדה תמשיך לפעול ולתכנן את חריש כמרכז משמעותי בשרון הצפוני וכעיר מרכזית המספקת מענה ופתרונות דיור למשפחות  צעירות.

ראש העיר יצחק קשת ציין כי תוכנית המתאר אושרה בשעה טובה לאחר עבודה מאומצת. "זהו פרויקט היסטורי לדורות הבאים שייהנו מפירות העבודה המאומצת. התוצאה מתכללת את כל שיתופי הפעולה שיביאו לחריש איכות חיים מיטבית".

לקריאה נוספת: חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

היא נבחרה כמספר 2 של ראש העיר אבל לא מרגישה שהיא שותפה. הסכמים מהותיים בעיר נסגרו בלעדיה ולתחושתה היא מתנהלת כמו סיעת יחיד. עידית ינטוב, מודה בטעויות שביצעה אך מתכננת להכפיל את כוחה ולקדם את חריש כעיר ליברלית וחופשית. ויש לה ביקורת על הקואליציה: "עם הכוח האלקטורלי של החילונים במועצת העיר, היינו צריכים להשיג יותר"

בשבת האחרונה החל לפעול מיזם 'שבוס' בחריש והסיע תושבים אל חוף הקשתות בקיסריה, לנפוש וליהנות. על המיזם, שפועל זו השנה השנייה, אחראית המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, המזוהה פוליטית עם סיעת 'ישראל ביתנו' ויו"ר המפלגה אביגדור ליברמן.

ינטוב התמודדה ונבחרה בבחירות המוניציפאליות האחרונות כמספר 2 בסיעתו של יצחק קשת, ראש העיר, המזוהה עם הליכוד ועם בנימין נתניהו. "עד שקשת לא הציע לי להצטרף אליו, לא ראיתי בעצמי פוליטיקאית, אבל הדעות שלי היו מאוד ברורות והתמיכה שלי היתה תמיד מופנית למפלגת ישראל ביתנו. עם מינויו של ליברמן לשר אוצר, הנאמנות שלי קיבלה תגמול נאה בהחלטת הממשלה החדשה לחריש".

מעובדת מועצה לנציגת ציבור

ינטוב (47) מתגוררת עם משפחתה בחריש מזה שש שנים. היא עלתה לארץ מבלרוס לפני 30 שנים אך עדיין חשה לעיתים כעולה חדשה והיא מהססת כשהיא צריכה להתנסח בעברית. ההתחלה שלה כנציגת ציבור היתה "צולעת" בלשון המעטה. היא לא לקחה חלק בהסכמים הקואליציוניים שקשת חתם עם סיעות הליברלים, ש"ס והבית היהודי ולא היתה מעורבת כלל במהלכים הפוליטיים בשנתיים הראשונות של הקדנציה."כמספר 2 של יצחק הייתי כמו חשב מלווה, מורשית חתימה נוספת בלבד. לא הייתי מעורבת בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו", היא מודה.

בתכל'ס אחרי שנבחרתם, קשת כבר לא צריך אותך….

"נכון, אבל יש להודות שהיחס שלו אלי הוא טוב. באמת טוב. אני מקבלת יחס מועדף והדרישות שלי לא נופלות בין הכיסאות, אבל אני לא שותפה שלו".

"הדבר היחיד שקיבלתי כמספר 2 של ראש העיר הוא הסכם בינינו שמדבר מעט על קליטת עליה ועל הטיפול בוותיקים – שני נושאים שהכרתי בתפקידי הקודם כעובדת מועצה. אבל מה ידעתי אז? הייתי חדשה בפוליטיקה. אני בתהליך ארוך של למידה. אם הייתי קצת יותר מנוסה יכולתי למנוע טעויות בעיר".

תני דוגמה..

"לדוגמה, אישור התב"ר לבניית בית הספר בסביון-לוטם. אם הייתי יודעת שייעודו ייקבע מבלי לשאול אותי והוא יהפוך לבית ספר על-אזורי לא הייתי מצביעה בעדו ומבקשת לדון בנושא לפני שזה בכלל עולה להצבעה. למרות שכעובדת מועצה לשעבר ידעתי איך עובדת המערכת הביורוקרטית, לקח לי זמן ללמוד לייצג את התושבים".

לגנות את ההתנהגות בקבלת השבת

דווקא על רקע ההתחלה המגומגמת, ניתן להבחין בשינוי בולט: בשנתיים האחרונות החלה ינטוב להשמיע את קולה, ליזום מהלכים לטובת הציבור החילוני ולעמוד מאחורי החזון אליו היא שואפת: למצב את חריש כעיר ליברלית וחופשית, המאפשרת לכל אחד לחיות את חייו מבלי להפריע לאחר. כך לדוגמה, בינואר 2020 היא ניצבה לראשונה כאופוזיציה לקשת ומחתה יחד עם הקהילה הרוסית בעיר נגד ביקורו של הרב הראשי לישראל בחריש, הרב יצחק יוסף, שהתבטא בגזענות נגדם.

גם קבלת השבת ההמונית שאירעה לאחרונה במסגרתה המפגינים חסמו מכוניות נוסעות בשכונת בצוותא – לא עברה ללא גינוי שלה. "גועל נפש של התנהגות, אני חושבת שראש העיר צריך היה לגנות את זה. לפני שנים אני הותקפתי בשכונת בן גוריון באופקים, בשבת. נערים חרדים קפצו מתחת לגלגלים שלי והתחילו לזעזע את הרכב. זה היה מאוד מפחיד. אני לא רוצה שזה יקרה בחריש שלי. העיר שלי היא לא כזאת".

להיטיב עם הציבור החילוני

כאמור, ינטוב מזוהה בעיר עם מיזמים חילוניים וכאלה המשוייכים לציבור הרוסי ביניהם: חגיגת הנובי גוד, כולל הצבת עץ אשוח במתנ"ס, תחבורה ציבורית בשבת 'שבוס', עידוד פתיחת עסקים בשבת, והצבעות במליאה מתואמות עם הליברלים, שמיטיבות עם הציבור החילוני בחריש.

דוגמה נוספת: במליאה האחרונה הצביעה ינטוב נגד הקצאת שלושה בתי כנסת לקהילות שהרבנים העומדים בראשן, חתמו על מכתב השולל את פתיחת הקאנטרי בשבת.

בעקבות ההצבעה הזו אחד מתושבי העיר הכתיר אותך כ"מלכת החילונים"

"כן. הוא התכוון לבקר אותי אבל אני בהחלט התגאיתי בתואר. הפתעתי את הבוחרים. היו אנשים שלפני הבחירות קראו לי "חילונית המחמד של קשת". אף אחד לא האמין שאני אעמוד על העקרונות שלי, שאני הולכת לייצג את הציבור שלי".

"מי שנמצא איתי הוא שותף מלא"

למרות הפעילות האינטנסיבית מגלה ינטוב, לא אחת, שהיא נותרת מחוץ לעניינים. כך לדוגמה קרה עם "חוק השבת", אחד החוקים המהותיים ביותר שנחתמו בקדנציה הנוכחית.

"גיליתי שיש הסכם שנחתם בלילה, בלעדי. הליברלים והבית היהודי ישבו בלילה וסיכמו ביניהם סיכומים. לצערי, המרכז המסחרי של בצוותא לא נכנס לשם והוא אינו נפתח בשבת – הפסד אדיר לעיר, איך לא נלחמו על זה?

"זה מכעיס ומרגיז שהתייחסו אלי כאל חותמת גומי. אמרתי להם רגע, בואו נדבר. תשאלו אותי, גם אני חברת מועצה במליאה הזו. גם לי יש זכות דיבור".

את הצבעת בסופו של יום בעד חוק השבת.

"נכון, לא רציתי לטרפד אותו, אבל הצבעתי רק אחרי שהצלחתי להוסיף להסכם את פתיחת עסקי המזון בפארק המרכזי העתידי ואת פתיחת הסופר-פארם בשבת, שנתיים אחרי שהחל לפעול בעיר. זו היתה דרישה שלי מול קשת".

חוק השבת לא היה המקרה היחיד בו שתי הסיעות הגדולות סיכמו ביניהן את הנדרש ויידעו אותה בדיעבד. "אני לא שותפה ולכן קשה לי פי כמה וכמה יותר להשיג את מה שאני משיגה", מדגישה ינטוב. "אני מתנהלת כסיעת יחיד וכל מה שאני משיגה זה דרך שבירת הכללים, לא דרך שותפות או בדרך טבעית".

בשנתיים האחרונות ייצרה לעצמה ינטוב "מטבחון" שמסייע לה בכל המהלכים הפוליטיים והיוזמות. השם הבולט במטבחון הוא טל לוי, תושב העיר המשמש כיד ימינה.

"לפני כל פוסט שאני מעלה אני מתייעצת איתו הוא שותף מלא", אומרת ינטוב ומסבירה כי ניסיונה הכושל להפוך לשותפה של קשת, עזר לה להבין את חשיבותו של לוי. "אני לא רוצה לעשות את אותן הטעויות. מי שנמצא איתי הוא שותף מלא".

הפספוס של חריש: העלייה מאוקראינה

ינטוב גאה בכל אחד מהפרויקטים שקידמה בצורה עצמאית בעיר. לתפישתה, השפעתה המכרעת ביותר הוא בשינוי תדמית העיר.

"במגזר הרוסי חריש כבר לא נתפסת כחרדית, אלא כעיר עם קהילה רוסית גדולה. אני מתראיינת באופן קבוע ובתדירות מאוד גבוהה בטלוויזיה בערוץ 9 ומופיעה הרבה גם ברדיו. כשאני מסתובבת אנשים מזהים את הפרצוף שלי, מצביעים עלי ואומרים "חריש". זה לא שאני מרגישה סלבריטי, הם לא מזהים אותי בשם שלי אבל הפרצוף שלי מזוהה עם חריש".

האם ההופעות שלך תרמו להתחזקות מספר העולים בעיר?

"הקהילה הרוסית גדלה אבל לא בקצב דומה לשאר האוכלוסייה בעיר. אני מאוד מצטערת שחריש פספסה את העלייה מאוקראינה. מדובר בגל עליה אדיר שקרוב בממדים שלו לגל העלייה הרוסית בשנות התשעים והוא לא מגיע לחריש. צר לי על זה".

מדוע?

"מה שמאוד פגע בנו הוא שאין לנו דירות קלט, המשמשות את העולים למגורים בשלושה חודשים ראשונים ללא תשלום. "ישנן ערים שהן קולטות עליה ויש להן עשרות דירות קלט מתוקצבות על ידי העיריות. לוד לדוגמה, השקיעה חצי מיליון שקל בקליטת העלייה מאוקראינה, ומה חריש השקיעה? כלום.

"יש בעיר מאות דירות פנויות שמיועדות להשכרה לטווח ארוך. פניתי ליו"ר ועדת הכספים וניסיתי לקדם הזדמנות נדירה לעיר, תוכנית שהגה טל לוי והיא משמרת לקבלנים, כמו דונה ושפיר, את הטבת המס עבור השכרה לטווח ארוך ומתגמלת אותם עבור התקופה בה הדירה ניתנת חינם לעולים. לצערי, הממשלה התפרקה והתוכנית לא התקדמה".

"היינו צריכים להשיג יותר"

ינטוב מודעת להצלחות ולטעויות שלה גם יחד. אלה גם אלה מחזקות את רצונה להתמודד על מקום במועצת חריש 2023. היא מקווה לרוץ עצמאית כיו"ר סיעת ישראל ביתנו ומאמינה שרשימה בראשותה תזכה ליותר ממנדט אחד.

"אני רוצה להישאר במליאה כדי לקדם את חריש ואני רוצה יותר כוח. אני רוצה שהציבור החילוני ידע שאני משיגה דברים, אני הוכחתי זאת".

ריצה נפרדת לא תפגע בכוח החילוני, לא תפגע בליברלים?

"הליברלים הם לא שותפים שלי. עם זאת, אני תומכת בכל יוזמה של הליברלים שהיא טובה לציבור החילוני. זה לא תמיד עובד כך במקרה ההפוך. ישנן יוזמות שלי שלא זוכות לתמיכה".

כיצד להערכתך תיראה חריש אחרי הבחירות המוניציפאליות הבאות?

"אני לא יכולה לומר שאני מאוד אופטימית. ברור לי שתהיה נציגות של האוכלוסייה הדתית-חרדית במועצה, ויתכן מאוד שתהיה נציגות גם של הקהילה הרדיקלית. זה מפחיד אותי".

דווקא בשל החששות מפני הרכב המליאה בבחירות הבאות שופטת ינטוב את המליאה הנוכחית לחומרה: "אני חושבת שהתפקוד של המליאה הנוכחית הוא סביר – לא יותר מזה. להערכתי אין לנו מספיק "ביצים", ועם הכוח האלקטורלי של החילונים במועצת העיר, היינו צריכים להשיג יותר".

לקריאה נוספת: יו"ר הליברלים: "הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו"

תושבי חריש חגגו באירוע היסטורי את הפיכתו הרשמית של הישוב לעיר ואם בישראל. האירוע שהופק על ידי עיריית חריש ותוקצב במאות אלפי שקלים כלל תערוכת צילומים, פעילויות לילדים והופעת אמן. גם הפוליטיקאים לקחו חלק בחגיגה: בנימין נתניהו הבטיח בפעם השלישית לתושבי חריש, חיבור לכביש 6

אלפים מתושבי העיר חגגו אתמול (שלישי) את הפיכתה הרשמית של חריש לעיר. האירוע תחת הכותרת "מחלום למציאות", התקיים בפארק הצגן וכלל הצגת פעילויות קהילתיות שונות בעיר, תערוכת צילומים המשקפת את התפתחות העיר, פעילויות לילדים והופעת אורח של האמן בניה ברבי.

האירוע התקיים חודשיים לאחר ששרת הפנים, איילת שקד, ביקרה בעיר והכריזה בטקס קצר וסגור לקהל הרחב, על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר.

350 אלף שקלים השקיעה עיריית חריש בהפקת החגיגה ההיסטורית ההמונית וכללה בשלב הברכות גם פוליטיקאים שמלווים את הקמת העיר, ביניהם, איילת שקד, יואב גלנט ובנימין נתניהו.

ראש העיר: "הסיפור של חריש הוא פלא פלאים"

ראש העיר יצחק קשת נאם באירוע וציין בפתח דבריו: "אני יכול להעיד שהסיפור של חריש הוא פלא פלאים. כי לפני שבע שנים לא היה כאן כמעט כלום ובמקום הזה שאנו עומדים ברגעים אלה היה יער. כך גם בשאר שכונות העיר. לא היו בתים, כבישים, פארקים, גני ילדים ובתי ספר. כמעט לא היו תושבים. היה רק ישוב קטן".

הוא הוסיף ואמר: "אין בישראל אח ורע לקצב התפתחות עירוני כזה. חריש קבעה שיא ישראלי בקצב הקמת עיר חדשה בישראל והכול תוך כדי אכלוס של עשרות אלפי תושבים חדשים". קשת התייחס בדבריו לאתגרים המרובים של הקמת רשות חדשה וצומחת ולתנאי אי הוודאות בהם נאלצה המועצה לפעול ולתכנן קדימה מבלי לדעת מיהם התושבים שיעברו להתגורר בפרויקט הלאומי החדש.

"היו 1,001 סיבות לכך שהפרויקט הלאומי של הקמת חריש יכשל אבל הוא הצליח", הדגיש קשת וייחס את ההצלחה לשתי החלטות הממשלה, הראשונה משנת 2015 והשנייה ממאי 2022 שהזרימו לחריש מיליארדי שקלים. "בלי התמיכה הממשלתית חריש לא היתה מסוגלת להפוך לעיר". הוא אמר. קשת הודה לשותפי העשייה ממשרדי הממשלה השונים וסיכם את דבריו באומרו לתושבים: "פרויקט הקמת העיר הצליח בזכותכם. בזכות תושבים שבחרו בחריש להקים בה את ביתם ולגדל בה את ילדיהם".

חריש כהוכחה לחזון שמתממש

בין המברכים את חריש ביום חגה היה גם נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג, ששלח ברכה מצולמת: "זהו יום חג של ממש. בראש וראשונה לכם וגם למדינת ישראל", ציין נשיא המדינה בפניה ישירה לתושבים. "לא בכל יום אנו זוכים להכריז על עיר ואם חדשה בישראל. עיר חדשה היא ברכה גדולה לא רק לתושביה אלא לאזור כולו ולמדינה כולה. זוהי תוספת חשובה של חיים של פריחה בכל מובן באזור הזה.

"חריש היא הוכחה ניצחת שחזון גדול יחד עם התמדה ואמונה, יכולים בסופו של יום להתממש", סיכם נשיא המדינה.

שרת הפנים איילת שקד נטלה גם היא חלק בחגיגה. היא פירגנה לראש העיר, לחברי המליאה ולצוות המקצועי בעירייה ונשאה נאום קצר במיוחד: "חריש היא פרויקט לאומי אדיר, הצלחה אדירה של עיר חדשה שנבנתה בקצב הכי גדול בהיסטוריה של מדינת ישראל. לא היתה עיר שנבנתה בקצב הזה, היום יש 29 אלף תושבים תוך כמה שנים יהיו 60 אלף תושבים.

"עבדנו קשה כדי שלעיר הזו יהיו כל התשתיות, החינוך, כבישים ומה שצריך. העברנו החלטת ממשלה של מעל חצי מיליארד שקל. יש לכם מערכת חינוך מדהימה, ועדת תכנון ובנייה מיוחדת שעובדת, לא היה פשוט ועשינו את זה. תמשיכו להיות כאלה מדהימים עם ראש עיר מדהים, חברי מועצה מדהימים, מנכ"ל, יש כאן צוות נהדר. שתהיה לכם חופשת קיץ מהנה".

עוגן של ציונות, התיישבות, רווחה

שר השיכון לשעבר, יואב גלנט, שליווה את חריש מתחילת הדרך סיפר על ההכרות שלו עם הישוב עוד מימיו כמפקד חטיבה בג'נין, וכיצד פרויקט הקמת הישוב שלא התרומם במשך 20 שנים קיבל רוח גבית בעזרת החלטת הממשלה הראשונה.

"בשנת 2015 כשנכנסתי לתפקידי כשר הבינוי והשיכון הגעתי לביקור ראשון בחריש והבנתי שהעסק לא מתקדם. תוך זמן קצר התכנסה ישיבה של ממשלת ישראל במשרדים הישנים של המועצה. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו יחד עם הרכב השרים קיבלו החלטות להפוך את חריש לפרויקט לאומי. אמרתי להם תוך 7 שנים יהיו כאן 12 אלף יחידות מאוישות".

גלנט התייחס גם לניסיונו כשר הבינוי והשיכון ולהבנה שיש יותר מדי גורמים שעוסקים בבינוי שהובילה אותו לפיתוח המכרז "הכל כלול" הראשון בישראל, במסגרתו קבלן אחד היה אחראי על בינוי יחידות הדיור, הפיתוח הסביבתי, מבני הציבור וכל הנדרש לחיים מלאים בשכונה. "הצעתי רעיון אחר שמעולם לא נוסה. כך נולד הרעיון של מה שלימים הפך להיות שכונת בצוותא, זו צריכה להיות בנייה של כל שכונה בישראל בהיקפים האלה", הוא הוסיף. "אני שמח להיות במעמד הזה שבו חריש, אותה הכרתי כישוב קטן עם 3,000 איש ואישה עם בתים נמוכים, הופכת לעיר ואם בישראל עם כ-30 אלף תושבים בקירוב.

"נניע את השלבים הבאים ונביא לכך שבחריש יגורו 100 אלף תושבים ברווחה ויבססו את האחיזה הציונית בחלק המערבי של נחל עירון-ואדי ערה ויהוו עוגן של ציונות, התיישבות, רווחה, יצירה ושגשוג לתושבי מדינת ישראל והאזור", הוא סיכם.

נתניהו מבטיח בפעם השלישית

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו היה אחד מאורחי הכבוד של ראש העיר. "אני שמח להיות פה ולראות במו עיני מקרוב את ההתפתחות האדירה של חריש. לפני תריסר שנים הגענו הנה וראינו רחובות כורכר ושלדים של בניינים ודמיינתי יחד עם חברי מה יכול להיות כאן", ציין נתניהו שקידם את החלטת הממשלה הראשונה לפיתוח העיר חריש.

"קיבלנו על סמך הדמיון והחזון הזה החלטת הממשלה להטות את חריש למסלול הבראה. ראינו את הפוטנציאל האדיר של חריש הן מבחינת המיקום והן מבחינת הביקוש העצום למגורים בישראל ואפשרות חדשה לכלכלה ותעסוקה".

נתניהו חזר בפעם השלישית על הבטחתו לחבר את חריש לכביש 6, הבטחה אותה מסר בשני ביקורים שונים בעבר: בביקורו הרשמי בחריש בשנת 2015 לקראת גיבוש החלטת ממשלה, ובטקס השקת שכונת בצוותא במרץ 2021

"אני רציתי דבר אחד לעשות שהוא חשוב לכל אחד ואחת מכם, אמרתי, יצחק, אנחנו צריכים עכשיו לקבל עוד מחלף כדי שלא יסתובבו דרך ברקאי, לעשות את כל הסיבוב הזה. כדי שתוכלו להיכנס ולצאת בקלות והתחלתי לפעול בעניין הזה גם כן. לצערי הממשלה הזאת שהיתה, ממשלת המחדל, לא קידמה את העיר, סלילת הרכבת העיר, לא עשתה את המחלף.

"הבטחנו וקיימנו, עשינו כאן רבות, העיר בקפיצה אדירה אבל צריך להשלים את הדבר הזה. אם תתנו לי שוב את המנדט לראש ממשלה, אני מתחייב לתת לכם את מה שמגיע לכם, את המחלף ואת הנגישות. בעזרת השם ובעזרתם נעשה זאת לרווחת כל תושבי ותושבות העיר".

נתניהו סיכם באומרו: "מחריש יוצאת בשורה לאומית גדולה, בקול גדול ולא בשורה חרישית, 'עוד אבנך ונבנית' כדברי הנביא ירמיהו. חג שמח לכם חריש".

חברי המליאה אישרו הקצאת 350 אלף שקלים לטובת חגיגת שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר. לאירוע יוזמנו "בכירי מדינת ישראל" וכל תושבי חריש. ראש העיר: "מדובר באירוע היסטורי שקורה פעם אחת בחייה של עיר"

חברי מועצת העיר אישרו אמש (רביעי) בישיבת המליאה הקצאת תקציב בסך 350 אלף שקלים, לטובת הפקת אירוע חגיגי לרגל הכרזת חריש כעיר.

"לאירוע יוזמנו בכירי מדינת ישראל", ציין ראש העיר יצחק קשת ולצד זאת הוסיף: "מדובר באירוע היסטורי שקורה פעם אחה בחייה של עיר. זה עומד להיות אירוע חגיגי וכל העיר תוזמן לאירוע".

כזכור, ב-24 במאי 2022, ביקרה שרת הפנים איילת שקד בחריש והכריזה בפני קהל מצומצם על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר.

לדברי ראש העיר, האירוע יכלול הופעת אומן והתקציב הנדרש כולל הוצאות אבטחה, רישוי, ביטחון, וגידור. לשם השוואה, תקציב אירועי יום העצמאות האחרון בחריש, הסתכם בכ-700 אלף שקלים.

עם זאת, טרם נקבע תאריך, "זה נבדק כעת מול בכירי המדינה", הסביר קשת, וטרם הוחלט על מיקום האירוע. חבר המועצה, יוסי גולדמן, ביקש לבחון את האפשרות לקיים את האירוע בשדרת דרך ארץ ומנהלת מחלקת האירועים מרלן אהרנוסון ציינה כי "הנושא מורכב והתקציב מוגבל אולם זה נבחן כעת בהיבטים של ביטחון ובשאר ההיבטים". עוד ציינה אהרונסון כי האירוע יכלול מתחם ייעודי שיציג את כל הפורומים והקהילות הפעילות בעיר. "חשוב לנו שהתושבים יהיו גאים לקחת חלק באירוע ולהציג את הפעילויות היפות שקיימות בעיר", היא סיכמה.

לקריאה נוספת: חריש הוכרזה כעיר בישראל!

ממועצה מקומית לעיר: בביקור שערכה הבוקר (ג׳) שרת הפנים, איילת שקד, בחריש, חתמה השרה על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש לעיר בישראל

צילום: מור שקיפי לאטי

בתחילת חודש אפריל, חתם מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש, על מנדט עבור 'הוועדה הגיאוגרפית הקבועה לבחינת מעמד מוניציפאלי ולבחינת מיזוג רשויות מקומיות מרצון', בראשות גבי מימון, לבחינה והמלצה בפני שרת הפנים בדבר שינוי המעמד המוניציפאלי של המועצה המקומית חריש. כיום, חתמה רשמית שרת הפנים על שינוי מעמדה המוניציפלי של העיר, בהתאם להמלצת הוועדה הגיאוגרפית.

ההחלטה על שינוי מעמדה המוניציפלי של חריש ממועצה מקומית לעירייה התקבלה לאור צמיחתה של המועצה והתכנון העתידי שאמור להביא לגידול רב יותר, בהתאם לתכנית הממשלתית לפיתוח העיר חריש באמצעות השקעות תקציביות של משרדי הממשלה השונים המובילים הן לפתרונות תחבורה, הן לחיזוק אזורי התעסוקה, חיזוק התעשייה והמשרדים וכמובן הצפי לגידול האוכלוסייה.

בין שיקוליה של הוועדה, ניתן לציין את מאפייניה הדמוגרפיים של הרשות הן בהיקף האוכלוסייה הקיים, כאשר כיום מתגוררים בחריש למעלה מ-35,000 תושבים וב-3 שנים הקרובות צפויה אוכלוסיית הרשות לגדול לכ-60,000 תושבים לפי התחזיות. בנוסף, בעיר מתרחש פיתוח אינטנסיבי וניהול תקציבי פיתוח, ונדרש עוד גידול בתעסוקה ובתעשייה בעיר אשר יובילו את חריש לכדי חוסן כלכלי.

הכרזת העיר והחתימה נערכה במסגרת ביקור שרת הפנים ומנכ"ל משרדה, יאיר הירש ונציגי המשרד בחריש ובמעמד ראש הרשות המקומית, יצחק קשת.

שרת הפנים, איילת שקד: "כפי שהתחייבתי, הכרזתי היום על חריש כעיר ואם בישראל. חריש היא פרויקט לאומי של הקמת עיר חדשה בישראל – ההכרזה עליה כעיר היא הכרזה על הצלחת הפרויקט. חריש היא מודל להקמת עיר יציבה בתוך עשור ולוקחת חלק משמעותי בהתמודדות עם משבר הדיור. שכונות שלמות, מערכת חינוך גדולה, מבני ציבור, פארקים וכ-29 אלף תושבים – וכל זה בשבע שנים בלבד.

״ההקמה והפיתוח של חריש היו כרוכים בהתמודדות עם אתגרים ייחודיים של בניית עיר כמעט מאפס, הקמת השירותים העירוניים והכל תוך כדי קליטת עשרות אלפי תושבים חדשים – אלה אתגרים שעיר ותיקה לא נדרשת להתמודד איתם – וחריש עמדה בהם בהצלחה. מברכת את ראש העיר החדש, ואת תושבי העיר שאנשיה גרמו לפרויקט הלאומי הזה לקום ולצמוח.

״הממשלה עומדת לימינה של חריש ולאחר החלטת הממשלה החשובה שעברה בעניינה אני מאמינה שחריש תהפוך להיות עיר חזקה ויציבה בזכות עצמה״

מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש: ״התרשמתי מהמחויבות והמסירות של עובדי הרשות ונבחרי הציבור בהתמודדות שלהם עם אתגרי הפיתוח, אני שמח להיות במעמד זה ומאחל לכם תושבי העיר כי תמשיכו לגרום לעיר לצמוח ולהתפתח ולשפר את איכות חייכם"

ראש עיריית חריש, יצחק קשת: "היום אנחנו חוגגים נקודת ציון חשובה בהיסטוריה של העיר הצעירה שלנו. ההכרזה החשובה היום על הפיכתה של חריש לעיר היא ההכרה הרשמית בהצלחת הפרויקט הלאומי הכל-כך מיוחד הזה: הקמת עיר חדשה בישראל. המלאכה לא הסתיימה, תהליך הקמת העיר עדיין בעיצומו וחריש ממשיכה כל הזמן לצמוח ולגדול בקצב אדיר. רק לאחרונה אושרה החלטת ממשלה חדשה לעיר, בהיקף של כחצי מליארד שקל. האתגר גדול, ואנחנו שמחים על כך ששרת הפנים איילת שקד וראש הממשלה עומדים לצידנו"

יו״ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, מושיק גולדשטיין: ״האצת הבנייה בחריש היא הפתרון הישים והמהיר לבעיית יוקר הדיור בכל מדינת ישראל. אני מתחייב שהוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שהגישו את התוכניות כנדרש. בהנתן הנחייה ממשלתית להאצת הבנייה ולקדם שתי שכונות חדשות הטרפז וחריש ב' בהיקף של 2,000 יחידות דיור נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה. וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני״.

החלטת הממשלה החדשה, שהזרימה כ-600 מיליון שקלים לחריש, אפשרה לראש העיר, יצחק קשת, לשחרר אנחת רווחה. עתידה של חריש מובטח בשנים הקרובות והוא מתכנן להפוך אותה לעיר מאוזנת תקציבית ואטרקטיבית לתושביה. ויש לו גם בשורות: ראש ממשלה שמקדם אישית את חלופת רכבת חריש, ותקציב להמשך תכנון כביש 611 – עוקף חריש – שיסיט את זרימת התנועה מהשומרון מחוץ לעיר. "תמיד אמרתי את זה ועכשיו יש לי גם סימוכין לדבריי. הולכת ומתפתחת כאן אחת הערים היפות והמוצלחות במדינת ישראל"

סביב שולחן החג של משפחת קשת יספרו בליל הסדר, בנוסף לסיפור ההגדה, גם על "יציאת מצרים" של חריש. נכון, היציאה מעבדות לחירות כלכלית היא עדיין בגדר חלום רחוק, אך החלטת הממשלה שאושרה השבוע, לאחר חודשים של מאמצים רבים וממושכים מול שרים ומשרדי ממשלה, אפשרה להנהגת העיר ולעומד בראשה לשחרר אנחת רווחה. "אנחנו משוועים להחלטה הזו מאז שהסתיימה ההחלטה הקודמת. היינו בלחץ גדול, ובמשך שנתיים חיינו למעשה על אדי תקציבים", מספר ראש עיריית חריש, יצחק קשת. "המצב הקיים השליך על כל התחומים: מרמת חינוך ותרבות ועד לגינון וניקיון. מהיום בו כוננה הממשלה, אנחנו בהסתערות מלאה, במישור המקצועי והפוליטי כאחד בתנועת מלקחיים. עבדנו על זה חזק מאוד עד שנסגרה הטיוטה הסופית וההחלטה עברה בממשלה".

נותרו בחוץ: חיבור לכביש 6, אזור עדיפות לאומית

קשת מודה כי לא כל הדרישות שהעלתה חריש נכנסו להחלטה ומציין כי הדחיפות והצורך בהזרמת כספים לעיר הכריעו את הכף: "השגנו 90 אחוזים מהדרישות. ניצבנו בפני שאלות קשות: האם להמשיך ולהתעקש על הכול ולקחת בחשבון עיכובים נוספים, או לקחת את מה שהוצע ולא להגיע, חלילה, למצב של 'תפסת מרובה לא תפסת'. אני שמח שבחרנו להתקדם עם המתווה שגובש, בייחוד לאור המציאות הפוליטית. אין לדעת מה היה קורה עוד מספר שבועות ואם היינו מוצאים מולנו ממשלה שמסוגלת להעביר החלטה כזו. היינו בימים קריטיים וההרגשה היתה ממש של הדקה ה-90. אם זו לא השגחה שמיימית אני לא יודע מה זה".

ואכן, חלק מהדרישות המקדימות ירדו מהפרק. התקציב הנכסף לחיבור ישיר של חריש לכביש 6 לא נכנס בסופו של דבר להחלטת הממשלה, כמו גם הדרישה להגדיר את חריש כאזור עדיפות לאומית.

פיתוח תשתית הכבישים – "שינוי דרמטי לאזור"

האם נסתם הגולל על חיבור חריש באופן ישיר לכביש 6? קשת מאמין שלא ומדגיש: "ראשית, הפתרון שקיבלנו הוא טוב מאוד ויש לו יתרונות על חיבור לכביש 6. בחיבור ישיר לכביש חוצה ישראל, תרצה או לא תרצה, הווייז ינתב את כלל התנועה מיישובי ואדי ערה דרך חריש, והעיר לא ערוכה לדבר כזה". קשת משתף, כי ההתעקשות על חיבור לכביש 6 היא, בעיקרה, ניסיון למקסם את האטרקטיביות של חריש דרום והקישוריות אל אזור התעשייה העתידי של העיר. הוא מדגיש כי גם ללא החיבור לכביש 6, ההחלטה על סלילת כביש גישה נוסף, והרחבת הכבישים 574 ו-581 אליהם יתנקז כביש 611 העתידי, ייתנו פתרון מרחבי לכלל יישובי האזור ובראשם תושבי חריש.

"עד לאחרונה דובר על ביצוע הרחבת הצירים הללו רק בעוד עשור. תושבי מנשה אף הפגינו מהחשש לעומסי תנועה בכל המרחב וכעת הנושא הזה נפתר. זה נכנס להחלטת הממשלה והוקדמו כל לוחות הזמנים. זה דרמטי לאזור. אף אחד לא חלם על זה".

גם בנושא הרכבת יש לקשת בשורות והוא חושף כי ראש הממשלה, נפתלי בנט, מעורב לאחרונה באופן אישי בתהליך בחירת תוואי הרכבת: "בנט הורה ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לקדם את חלופת הרכבת צמודת הדופן לשכונת חריש דרום. העובדה שמשרד ראש הממשלה מתערב בכך אינה דבר טריוויאלי". החלטה על בחירת חלופת הרכבת, לדברי קשת, צפויה להתקבל ברבעון האחרון של שנת 2022.

התוכנית: הפיכה לרשות איתנה עד 2025

לצד הבשורות, העובדה כי חריש נזקקת לסיוע תקציבי נוסף של למעלה מחצי מיליארד שקלים, עלולה להתפרש גם ככישלון המדינה בטיפול בפרויקט הלאומי "חריש" והיכולת של העיר להגיע לאיתנות כלכלית.

האם גם בסיום החלטת הממשלה החדשה, בשנת 2025, תזדקק חריש להחלטת ממשלה נוספת?

קשת נוטה להאמין שלא תהיה החלטת ממשלה שלישית ומספק הסברים: "במסגרת המשא ומתן, נדרשנו להוכיח למשרד האוצר שנהיה רשות איתנה עד 2025. (רשות שאינה מקבלת מענק איזון, נטולת גירעון שוטף, ועומדת במספר קריטריונים נוספים הנוגעים לאופן התנהלותה השוטף). ייצרנו והצגנו בפני הממשלה מודל שבו נצליח לשווק 50 אחוזים משטחי התעשייה והתעסוקה במעו"ף ובחריש דרום, עד לשנת 2025".

קשת מדגיש שאיתנות הרשות תלויה גם בחלוקה מחדש של הכנסות בין הרשויות הסמוכות שנבחנת על ידי הוועדות הגיאוגרפיות. הוא מזכיר כי חריש דורשת לקבל הכנסות מתשלומי הארנונה של מחצבת ורד או תחנת החשמל עירון, שכיום חריש אינה נהנית מהם. מ.א מנשה היא כיום הנהנית הישירה והבלעדית מהכנסות הארנונה של מחצבת ורד, המניבים לה כ-4 מיליון שקלים בשנה.

לצד זאת, קשת מציין כי בהחלטת הממשלה הנוכחית הופקו לקחים משמעותיים שיניבו לחריש הכנסות גבוהות במהלך השנים הבאות. כדוגמה הוא מציין את הסעיף בהחלטת הממשלה הקובע כי לאור שיעור הגידול הייחודי באוכלוסיית העיר, האומדן הארעי של נתוני האוכלוסייה שמפרסם הלמ"ס אחת לחודש, הוא שישמש את משרדי הממשלה לטובת קולות קוראים, הקצאות וזכאויות שונות. "חריש סבלה שנים רבות מתקצוב המחושב על פי הערכות לא מדויקות. ההחלטה להסתמך על האומדן הארעי, שווה לבדה מאות מיליוני שקלים נוספים לקופת העיר בחינוך, תרבות ורווחה", הוא מסביר.

עצירת שיווקים מול פתרונות מימון לתושבים חדשים

קשת מודע לעובדה שהעצמאות הכלכלית של חריש עוד רחוקה והוא חוזר ומתייחס לאתגרי העיר, שלא אפשרו לחריש לפתח מקורות הכנסה: "חריש תוכננה במקור ללא אזורי תעסוקה ותעשיה. עשינו את המקסימום ביחס לנתוני הפתיחה שהיו לנו: שינינו את אופי שכונת חריש דרום משכונת מגורים בלבד לשכונה משולבת מגורים-תעסוקה והצלחנו להאריך את כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה בדיוק למטרה זו, קידום שטחי התעסוקה של העיר.

"לצערי, בראייה ארצית, חריש נמצאת באחד האיזורים עם הדרישה הנמוכה ביותר לאזורי תעשיה. קח לדוגמה את מ.א מנשה, שמנסה כבר עשור לקדם אזור תעשיה ללא הצלחה".

אם כן, כיצד אתה מתכוון להתמודד עם כוונות הממשלה להציף את המדינה בבנייה חדשה כדי להתמודד עם מחירי הנדל"ן הגבוהים? רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבינוי 10,000 יח"ד בצפון מזרח חריש.

"כל מה שיש לנו בקנה כרגע, הוא בהתאם להחלטת הממשלה הקיימת ובהתאם לתב״עות (תוכניות בינוי עיר) המאושרות הקיימות. במידה ונגיע לגשר שמדבר על לייצר 10,000 יחידות דיור נוספות מעבר לתב"עות הללו, יהיו לי דרישות מחודשות", מצהיר קשת ומזכיר כי הוא עצר את שיווק המגורים במתחם הטרפז וחריש דרום באופן מוחלט עד לאישור החלטת ממשלה חדשה.

לדברי קשת, כעת לאחר אישור החלטת הממשלה, שיווק שטחי המגורים והמסחר בפרויקט הטרפז – צפוי לצאת לדרך עוד השנה. בשכונת חריש דרום, יחלו בקרוב השיווקים של שטחי המסחר תחילה.

באופן דומה הוא מתכוון לפעול גם בתב"עות עתידיות לחריש: "רוצים להגדיל את אוכלוסיית חריש? בואו ותראו לי איך אני מחזיק את התושבים הללו ומאין אני מממן להם בתי ספר, גני ילדים ואת השירותים שיידרשו. אני לא יכול לספק את המענים הללו במצב הקיים, ואדרוש לקבל פתרונות ומקורות מימון לכל תושב חדש שיגיע בעתיד".

תכנון המקטע האחרון של כביש 611 תוקצב

קשת מונה שתי משימות מרכזיות שניצבות כעת בפניו: הקאנטרי העירוני והשלמת תוואי 611 ככביש עוקף חריש מדרום.

"אנחנו עובדים על נושא הקאנטרי קלאב כבר תקופה ארוכה ועיקר העיכוב והסרבול נעוצים בגישת משרד הפנים. המדינה מעדיפה שנשתמש בכספי קרנות פיתוח להקמה עצמאית של קאנטרי עירוני ואנחנו מבקשים לתת את המשימה הזו ליזם פרטי, שיבנה על שטח שתעניק לו העירייה במסגרת הליך חכירה.

"בנושא השלמת תוואי כביש הגישה הדרומית לעיר, אני יכול לספר לראשונה, כי קיבלנו תקציב לתכנון ראשוני עבור המקטע האחרון של כביש 611 שעד כה טרם תוקצב. השלמת הכביש תאפשר להסיט את כלל התנועה מדרום לעיר. זו בשורה לתושבי העיר ולתושבי בצוותא בפרט", מציין קשת. עם זאת, הוא מבהיר כי התוכנית להסטת הכניסה המזרחית לעיר לרחוב רעות לא השתנתה והיא צפויה להתקדם על פי לוח הזמנים המתוכנן.

"תמיד אמרתי את זה ועכשיו יש לי גם סימוכין לדבריי", מסכם קשת וחותם בפנייה לתושבי העיר: "הולכת ומתפתחת כאן אחת הערים היפות והמוצלחות במדינת ישראל, אם בתכנון אורבני מתקדם ואם בפריסה של מבני ציבור מול מבני מגורים וזה מגובה בנתונים. אני אומר זאת בגאווה: אנחנו אחת הערים הכי נקיות, יפות ומתוקתקות בישראל, ואני מקווה שהתושבים ימשיכו להרגיש בחריש כביתם וישווקו את הטוב שיש כאן החוצה. אני גם מאמין שהזמן יעשה את שלו והחשש ואי הוודאות כלפי עתיד העיר ישככו. חשוב לומר כי אנחנו פועלים בעירייה, בכל דרך, כדי לא לתת לתופעות בעייתיות לגבור בשטח. אנחנו מאוד "על זה" גם אם לא הכול מתפרסם – והכול במטרה לכונן כאן שגרת חיים מתוקנת".

לקריאה נוספת: החלטת הממשלה החדשה לפיתוח העיר חריש אושרה

כ-100 משתתפים ביניהם נציגים ממשרדי החקלאות, הגנת הסביבה ורשויות מקומיות השתתפו בכנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון, שאירחה העיר חריש. "חריש היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

היום (רביעי) אירחה חריש את כנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון. בכנס הייחודי שנערך בשיתוף עמותת 'גינות קהילה בישראל', נטלו חלק כ-100 משתתפים ביניהם מנכ"לית החברה להגנת הטבע, נציגים ממשרדי החקלאות והגנת הסביבה, פעילים סביבתיים, חברים ברשויות מקומיות ותושבים. הכנס שנערך במרכז התרבות והפנאי כלל ברוח האירוע, כיבוד בכלים רב פעמיים ותגי שם שהוכנו על גבי עלים יבשים.

לאחר דברי הפתיחה זכו המשתתפים לסדרת הרצאות בסגנון TED בנושאי סביבה וקיימות ביניהן: צמב"וז – צמצום בזבוז מזון, גינון בר קיימא וחקלאות עירונית יצרנית. את היום המיוחד חתם סיור התרשמות מהגינות הקהילתיות הפועלות בחריש.

"הזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה"

"התפישה הרווחת במשך שנים רבות היתה שמה יותר מתקדם וטכנולוגי יותר מיטיב עם האדם, אבל נשכח משהו אחד, בסוף, כולנו בני אדם שהם חלק בלתי נפרד מהסביבה", אמר ראש העיר יצחק קשת בפתח דבריו. "כל ההתפתחות האדירה הזו לוקחת אותנו למקום לא טבעי כסביבה, כחברה וכבני אדם. היום אנחנו מבינים שאולי רצנו מהר מדי ואולי לא שמנו לב או השקענו חשיבה לחיבור לדברים האמיתיים שאנו צריכים", ציין.

"בחריש ניתנה לנו ההזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה", המשיך קשת ופירט את מערכות התשתיות המתקדמות בחריש, קידום תפישות של קיימות, אקולוגיה, ערכי סביבה ואנרגיה מתחדשת בתחומי בינוי, תחבורה וגינון.

גיל פישר, חבר המועצה ואחראי תחום איכות הסביבה בעירייה, סיפר בגאווה על פרויקט הדגל של הרשות בתחום הקיימות והוא המעבר לשימוש בכלים רב פעמיים במוסדות החינוך והציבור בעיר. "הסטים הרב פעמיים שחולקו יחד עם מדיחי כלים בגני הילדים הביאו לחסכון של למעלה משלושה מיליון כלים חד פעמיים בשנה רק בחריש", ציין פישר.

עוד הוא הרחיב וסיפר על החלטת עיריית חריש ליטול הלוואה בגובה של 10 מיליון שקלים על מנת לפרוש פאנלים פוטו וולטאים על גגות 25 מוסדות ציבור בעיר, כחלק משאיפתו להביא את חריש למצב של עיר מאופסת אנרגיה, עיר שיכולה לייצר את כל האנרגיה שלה בעצמה. על פי הערכות פרויקט פרישת הפאנלים הירוקים בעיר יניב לקופת הרשות בטווח הרחוק הכנסה שנתית של כמיליון שקלים.

"ללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

"אני מודעת היטב לפעולות שמבצעת הרשות המקומית בנושאים סביבתיים ורואים שיש פה מגמה ורצון לשיפור. חריש כעיר חדשה היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר", הדגישה סאמיה נאפר אבו ריא, נציגת מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה.

מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן השתתפה גם היא בכנס וציינה: "השיח העולמי בנושא האקלים עוסק במערכת היחסים בין טבע, אקלים ואדם והתובנה היא שאי אפשר להתמודד עם משבר האקלים ולדאוג לקיום שלנו מבלי להבין שהם תלויים ב"בריאות" של המערכות הטבעיות". האן לא הסתירה את המתח שמתנהל בין הארגון שהיא עומדת בראשו, לבין עיריית חריש בדבר כוונות ההתרחבות העתידית של העיר על חשבון השטחים הפתוחים.

"אני שמה את זה על השולחן, אנו אכן נמצאים בוויכוח על ההרחבה של גבולות העיר, הוויכוח קיים ואני מניחה שהוא ימשיך בוועדות השונות, אבל היום אנחנו כאן, כי רב המשותף על המפריד. הדברים שהציג ראש העיר הם בהחלט בסיס לשיתוף פעולה כדי להתקדם לפתרונות מבוססי טבע בתוך העיר ומחוצה לה".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח

חריש מתחדשת בכ-2,400 דונמים בצפון מזרח העיר ובדרומה. החלטת משרד הפנים על הרחבת שטחי השיפוט החדשים של העיר תגדיל את העיר ל-100 אלף תושבים ותספק שטחי תעסוקה חיוניים לחריש. "השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך"

צילום: יוסי גרוס

ב-30 בנובמבר 2021 חתמה שרת הפנים איילת שקד על הרחבת שטחי השיפוט של העיר חריש. ההחלטה שהתקבלה התבססה על המלצותיה של הוועדה הגאוגרפית חיפה לשינוי שטחי השיפוט, בין מ.א מנשה, חריש ובסמ“ה (מועצה מקומית המאגדת את היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה). המלצות הוועדה הגאוגרפית שהתפרסמו באוקטובר 2020 והציעו להגדיל את שטחי השיפוט של חריש בכ-50 אחוזים – לא התקבלו במלואן.

השטח שהומלץ במקור לקליטה בתחום המוניציפלי של חריש כלל 3,932 דונם, אך בסופו של דבר צומצם לכדי תוספת של כ-3000 דונם בלבד (מסומנים במפה בצהוב). מנגד נאלצה חריש לוותר על כ-600 דונם (מסומנים במפה בסגול) שהיו עד כה בתחום שיפוטה לידי הרשויות מנשה ובסמ"ה. בסך הכל קיבלה חריש כ-2400 דונם המגדילים את שטחה הנוכחי בעשרות אחוזים.

צפון מזרח: השטח שמבטיח את עתיד העיר

תהליך קביעת הגבולות החל עוד בשנת 2017 ובארבע השנים האחרונות התקיימו עשרות דיונים בנושא זה, המשמעותי גם לחריש וגם ליישובי הסביבה, זאת במטרה לסייע להתפתחות חריש בהמשך להחלטות הממשלה בעניין.

ההחלטה החדשה מעבירה לידי חריש ארבעה תאי שטח חדשים. האחד, שטח של כ-1,900 דונם (שטח ה') מצפון מזרח לעיר בין היישובים אום אל קוטוף וערערה וממזרח למחצבת ורד. תא השטח האמור הוא הגדול ביותר שישויך לגבולות השיפוט של חריש והוא נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65.

תא שטח זה שמתווסף מעתה לחריש, צפוי לשרת את תכנית התכנון לטווח הארוך של חריש כעיר עם 100,000 תושבים, להבטיח את ייצובה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשייה לעיר ובכך לממש את יעדי הממשלה בהקמת העיר.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח ומעיד שהמועצה תעשה ככל יכולתה על מנת שמירב השטחים שם יופנו לבניית שטחי תעסוקה. "נשים את מלוא משקלנו בנושא זה. משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות שם מגורים נוספים ורובע חריש דרום לבדו לא יספיק להרחבה של העיר למאה אלף איש, אבל המטרה שלנו היא לנסות ולבנות שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר. השטח הזה מבטיח את עתיד העיר בטווח הארוך".

שטחי חריש דרום הובטחו

בנוסף לשטח הצפוני, שויכו לתחום השיפוט של חריש שלושה שטחים דרומית לעיר: שטח שכונת חריש דרום (ב'1) ושני שטחים נוספים קטנים יותר בגודלם, דרומית לשכונות הפרחים והחורש ביער חריש ותל זאבים מצפון למייסר ומצר (ב'2 וב'3).

התכנית להקמת רובע חריש דרום אושרה לאחרונה והיא כוללת מגורים לצד שטחי תעשייה ומסחר. השטח ממזרח לרובע ”חריש דרום“ ולנחל נרבתה ומדרום ליישוב מצפה אילן לא הועבר לחריש חרף ההמלצות היות והוא אינו מיועד לפיתוח. כך גם שטח ביער עירון צפונית לחריש שהומלץ לספחו לחריש. משרד הפנים נימק את הסירוב כי אין התכנות לפיתוחו של השטח ועל כל אין נימוק ממשי להעבירו לידי חריש בשלב זה. תא שטח נוסף הגובל בכפר ברטעה ממערב נותר כשטח ללא שיוך מוניציפלי בניגוד לעמדת הועדה הוועדה הגאוגרפית שהמליצה לשייכו לחריש.

מחצבת ורד: תביעה לחלוקת הכנסות

אחד השטחים המשמעותיים שנותר מחוץ לגבולות המוניציפליים של חריש הוא שטחה של מחצבת ורד. עם זאת, התביעה של חריש לזכות בנתח מהכנסות המחצבה טרם נסתיימה. "שרת הפנים מבינה את הצורך של חריש בהכנסות ומודעת לעובדה שכיום אין לחריש שטחי תעסוקה מספקים ולכן והיא החזירה את מחצבות ורד לדיון בנושא חלוקת ההכנסות", מסביר גולדמן ומוסיף כי הוא מקווה שהחלטה בנושא תתקבל בקרוב וחריש תצא נשכרת ממנה.

מנכ"ל משרד הפנים יאיר הירש התייחס גם הוא לסוגיה ואמר כי "אני מקווה כי גם הדיון על מחצבת ורד יסתיים בהקדם, ותחול חלוקת ההכנסות לאחר שתוצג בפניי עמדת הוועדה הגאוגרפית ואקבל החלטה בעניין".

ראש העיר יצחק קשת התייחס בדבריו גם לנושא המחלוקות שצצו מול הרשויות השכנות: "קיימנו שיח עם שכנינו והגענו למספר הסכמות, אבל לא על הכול. יש נושאים שעליהם לא הסכמנו להתפשר, כי ידענו שהם הכרחיים להמשך ההתפתחות של העיר. השטחים החדשים מדרום יאפשרו את המשך הקידום של הקמת שכונת חריש דרום, ועל חלק משמעותי מהשטחים החדשים מצפון אנחנו מתכננים התרחבות של אזורי תעסוקה. אני מודה לשרת הפנים איילת שקד על ההירתמות למען חריש".

שרת הפנים איילת שקד: "אנו מחוייבים להחלטת הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות".

החברה להגנת הטבע: החלטה כוחנית

כצפוי, החלטת שרת הפנים לא התקבלה יפה בקרב הארגונים הירוקים שהתנגדו נחרצות למהלך. החברה להגנת הטבע מסרה ל'חריש סיטי' בתגובה לאישור הרחבת שטחי השיפוט: "משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון והעיר חריש, מנסים בכל דרך להשתלט על השטחים הפתוחים הנמצאים מצפון לעיר, ובכך לרמוס ברגל גסה, את הטבע באזור. הרחבת גבולות השיפוט היא צעד נוסף, שמצטרף להארכת פעילות הוועדה המיוחדת של חריש ולניסיונות לקדם תכנית מתאר לעיר, אשר מציעה לבנות את מרביתה על השטחים הפתוחים הללו, בכוחנות. החברה להגנת הטבע, תפעל ככל יכולתה ובאמצעים העומדים לרשותה, על מנת למנוע מהעיר חריש להתרחב צפונה ולגרום לנזקים קשים, גם לסביבה וגם ליישובים הסובבים אותה".

לקריאה נוספת:

ברבעון הראשון של שנת 2022 ייפתח לתנועה מחלף מג”ב וברבעון האחרון מסוף התחבורה המערבי יחל לפעול. בין לבין, תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה תוכפל, יושק קו בין-עירוני חדש למרכז ותתקבל ההכרעה הסופית על תוואי הרכבת. אלו אבני הדרך בתכנית התחבורה שהציגה עיריית חריש

עיריית חריש פרסמה השבוע את תכנית התחבורה המתוכננת לשנה הקרובה, 2022. על פי התכנית בינואר ייפתח מחלף מג"ב לתנועה. המחלף יבטל את צומת מג"ב, את הכיכר ואת קטע הכביש שבין הצומת לכיכר וצפוי להקל מעט על עומסי התנועה בדרכי הגישה לעיר.

קו חדש למרכז: היעד טרם נקבע

ברבעון הראשון של שנת 2022 תדירות קווי האוטובוס לחיפה ולתל אביב צפויה להכפיל עצמה, כך לפי הודעת העירייה. קו 631 לחיפה וקו 632 לתל אביב יצאו בתדירות גבוהה פי שניים החל מהרבעון הראשון של השנה. עוד מתוכנן קו בין עירוני נוסף חדש מחריש לאזור המרכז. היעד טרם נקבע.

לדברי סגן ראש העיר שלמה קליין בקרוב תצא העירייה לסקר צרכים בקרב תושבי חריש ובהתאם לתוצאותיו יקבע מסלול הקו והיעד הסופי. "תכנון הקו מתבסס על שני עקרונות, האחד, שרותיות – שיתן מענה לכמה שיותר צרכים של תושבים. השני, קישוריות – קו שיגיע למקומות עם קישוריות גבוהה על מנת שניתן יהיה להמשיך בתחבורה ציבורית למספר רב של יעדים".

קליין מציין כי בשלב זה לא מתוכנן קו תחבורה לבני ברק, וזאת בניגוד להחלטה שקידם סגן שר התחבורה היוצא, ח"כ אורי מקלב, שהודיע ביומה האחרון של הממשלה הקודמת על הפעלת קו 634, קו שירות חדש מחריש לבני ברק. 

קו עירוני חדש נוסף יחל לפעול גם הוא ברבעון הראשון של השנה. קו האוטובוס הפנימי יצטרף לקו 22 שפועל כעת. לדברי מהנדסת העיר שרון פישמן, עם השקת הקו החדש, יחול שינוי גם במסלול הנוכחי של קו 22 שפועל כיום כקו מאסף. מסלול שני הקווים יהיה קצר יחסית במטרה לשפר את התדירות והיעילות של מערך הקווים הפנימיים בחריש. בתכנון המסלול ניתן דגש על נגישות משכונות העיר למוקדי פעילות כמו בתי ספר ומתנ"סים.

מסוף תחבורה ציבורית

ברבעון השני של שנת 2022 יחלו העבודות להקמת מסוף התחבורה הציבורית במערב חריש. כזכור, שרת התחבורה מרב מיכאלי אישרה באוקטובר 2021 תקציב בסך 32 מיליון שקלים להקמת מסוף בסמוך לכניסה לשדרת דרך ארץ.

מסוף “מערב חריש” ישתרע על פני שטח של כ-5.5 דונם, ויכלול עשרה רציפי אוטובוסים וחנייה ל-37 אוטובוסים. המרכז יכלול אולם נוסעים בגודל של 540 מ”ר וכן קפיטריה, מודיעין, חדר אבידות ומציאות, חדר נהגים ומשרדים. המסוף ישמש את קווי התחבורה הציבורית העירוניים והבין-עירוניים של העיר חריש ויאפשר את הגדלת נפח קווי התחבורה העירוניים והבין-עירוניים. לדברי העירייה העבודות להקמתו יקודמו בקצב מהיר (6-9 חודשים בלבד) ופתיחתו לפעילות מתוכננת לדצמבר 2022.

כביש גישה דרומי והחלטה על תוואי הרכבת

ברבעון השלישי של שנת 2022 יפורסם המכרז לתכנון ולביצוע כביש גישה נוסף לחריש מכיוון דרום. כזכור, באוגוסט 2021 הודיעה שרת התחבורה מרב מיכאלי על הקצאת תקציב בסך 300 מיליון שקלים להקמת כביש הגישה הדרומי לעיר כחלק מכביש 611.

קליין מציין כי שלב התכנון המפורט של הכניסה הדרומית לעיר הסתיים וחברת נתיבי ישראל עתידה להוציא מכרז לבחירת קבלן מבצע, ברבעון השלישי של השנה. עבודות ראשוניות להקמת הפרויקט כבר בוצעו בשטח, ביניהן: סקר עצים, בדיקות של רשות העתיקות, בדיקות קרקע, סימון תוואי ועוד. על פי הלוח הזמנים המתוכנן, כביש הגישה ייפתח לתנועה בשנת 2025.

ברבעון השלישי של השנה צפויה להתקבל גם ההכרעה הסופית על תוואי הרכבת הסופי. בימים אלו, המועצה הארצית לתכנון ובנייה בוחנת את החלופות השונות לבחירת מסלול תוואי הרכבת. החלופה אותה מקדמת עיריית חריש היא הקמת מנהרה למעבר הרכבת מתחת לשטח הבנוי של חריש, חלופה שיקרה במאות מיליוני שקלים מהחלופה עליה המליצה וועדת הגבולות.

ראש העיר יצחק קשת: "אתגר התחבורה הוא המשמעותי ביותר שעומד לפתחנו. עומסי התנועה הם בעיה ארצית שמחריפה בקצב מהיר מאוד בכל עורקי התנועה בישראל. בחריש – עיר שנמצאת בשלבי התפתחות וצמיחה, מרגישים זאת היטב. מורכבותו של האתגר נעוצה בעובדה שמערך התחבורה הבין-עירוני לא נמצא באחריותנו וסמכותנו, לכו אנו פועלים, ביחד עם סגני שלמה קליין האחראי על תחום התחבורה במועצת העיר, מול הגורמים הממשלתיים, מציגים את הנתונים ודורשים את התקציבים כדילתת מענה לתושבי חריש. תחום התחבורה עומד בעדיפות עליונה בעירייה ומושקעים בו כל המשאבים הנדרשים".

לקריאה נוספת: שרת התחבורה הכריעה: 300 מיליון שקלים יוקצו להקמת כביש הגישה הדרומי לחריש

שיווק המגרשים למסחר ותעסוקה בשכונת מעו"ף ה"סיטי של העיר" נכשל בפעם השלישית מאז שווק המכרז לראשונה בשנת 2018. יש מי שמאמין שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש: "אזור המסחר והתעסוקה בחריש תוכנן הפוך. במקום שיהיה על כביש 6, בסמוך לכביש 65 או לתחנת רכבת עתידית, מישהו מיקם אותו בטעות גורלית בצד המזרחי של חריש". יוסי גולדמן: "המצב טעון שיפור, אך אנחנו ׳על זה׳"

החודש פורסמו תוצאותיו של מכרז של רשות מקרקעי ישראל, לשיווק מגרשים בשכונת מעו"ף בחריש וגם הפעם, כמו במספר נסיונות בעבר, המכרז נסגר ללא זוכים. ארבעה מגרשים בשני מתחמים, המקיפים את מתחם המגורים של דונה, הוצעו למכרז. למתחם אחד כלל לא הוגשו הצעות, ומכרז אחר נכשל טכנית.

בשלוש השנים האחרונות, מאז 2018 ועד היום, פורסמו שלושה מכרזים פומביים להגשת הצעות להקמת מבני מסחר ומשרדים במעו"ף וכולם נכשלו עד כה. המיקומים המוצעים התחלפו, בוצע גם ניסיון לכרוך במכרז אחד שיווק מתחמי מגורים עם שטחי התעסוקה, אך כל המכרזים, ללא יוצא מן הכלל, נכשלו.

"שכונת מעו"ף היא החמצן של חריש"

"שכונת מעו"ף היא שכונת החמצן של חריש, העיר זקוקה לכל מ"ר של תעסוקה. בפעימה הראשונה היה קשה לשווק את הקרקעות, הפעם אנחנו נחושים לעשות זאת, כי העיר חייבת חמצן כלכלי", ציין יעקב נתניהו, מנכ"ל הרשות לשעבר במפגש עם תושבים שהתקיים במאי 2020. למרות הדברים הנחרצים, גם בניסיון האחרון, המכרז נסגר ללא מציעים. שלוש שנים מאז החלו הניסיונות להביא לעיר מקורות תעסוקה ונדל"ן מניב ארנונה מסחרית ברור לכל, שישנו צורך בשינוי הגישה או השיטה של שיווק שטחי המסחר, אך עם זאת לא ברור האם ובאיזה אופן היא תיושם.

טעות גורלית: אזור המסחר בחריש תוכנן הפוך

בחודש האחרון התייחס קשת מפורשות לנושא ואמר ביחס להארכת המנדט של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש כי "בשנתיים הנוספות של פעילותה תעסוק הוועדה המיוחדת לתו"ב בעיקר בקידום השינויים הנדרשים בתכניות הבינוי על מנת לאפשר את הצלחת השיווקים בתחום התעסוקה והתעשייה".

מה יאפשר את הצלחת השיווקים? תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי צ’מנסקי-בן שחר ציין בראיון לחריש סיטי, שפורסם בשנת 2018, מהם לדעתו הדרכים לקידום שטחי המסחר בעיר. כיום, שלוש שנים אחרי, הוא בוחן את מצב הנדל"ן המניב בעיר ומאמין לתפישתו שהכתובת היתה על הקיר.

בן שחר מאמין כי חריש, בראש וראשונה, סובלת מבעיה של מיקום: "חריש לא קרובה לשום מקום. היא אינה קרובה לחיפה או למטרופולין תל אביב, לשדה תעופה, נמל או לפעילות כלכלית משמעותית אחרת שיכולה להקרין עליה. היתרון היחסי היחידי שיש לחריש הוא הקירבה לכביש 6, אך במצב הנוכחי היא רק רואה את הכביש ואינה מחוברת אליו, במילים אחרות, אין לה כל יתרון מיקומי במרחב".

עוד הוא מציין כי אין שום הגיון בהפיכת שכונת מעו"ף, השכונה המזרחית, לשכונה המסחר והעסקים בעיר. "למישהו התהפכה המפה", פוסק בן שחר. "אזור המסחר בחריש תוכנן הפוך. במקום שיהיה על כביש 6, בסמוך לכביש 65 או לתחנת רכבת עתידית, מישהו מיקם אותו בטעות גורלית בצד המזרחי של חריש. אין סיכוי שפירמה כלשהי תרצה לשבת שם". פוסק בן שחר ומוסיף: "מעבר לכך חריש לא נהנית מהטבות כמו יקנעם שזוכה לאזור עדיפות לאומית גם כיום כשברשותה כ-400 אלף מ"ר של משרדים".

עוגנים לאומיים משמעותיים

הפתרון לדברי בן שחר ברור: "יש לחבר את חריש באופן מיידי לכביש 6, לתכנן רכבת עם תחנה בתוך העיר עם עדיפות לתחנה שתשרת את אזור התעשיה העתידי שלה. יש לייצר אסטרטגיה כלכלית לחריש ולחשוב ברמה הלאומית איזו פעילות לאומית יש להעביר לחריש". אפשרות נוספת אותה מציין בן שחר היא להעניק לחריש אזור עדיפות לאומית א'.

"כך או כך, הסיכוי שבחריש יהיה נדל"ן מניב כמו בקיסריה, חדרה או נתניה, לא קיים בעשור הקרוב. המדינה תצטרך להמשיך ולממן את חריש במהלך העשור הקרוב לפחות כדי שהעיר תמשיך להיות מאוזנת", הוא פוסק.

ואם היה נדרש לכך, מה היה מייעץ לגורמי התכנון לעשות עם שכונת המעו"ף? "מישהו טעה ויצר כתמים סגולים (מגרשים לייעוד תעשיה, תעסוקה ומסחר) במפות חריש. לא יקרה כלום אם המדינה תחזור בה ותחזיר את הצבעים הסגולים הללו לצבעם המקורי – שטחים ירוקים – טבע, גם אם מדובר בלב העיר, הרי מגורים בלאו הכי יש מספיק בחריש".

דרושים 700 אלף מ"ר של נדל"ן מניב

הצלחת השיווק של שטחי התעסוקה והמסחר בשכונת מעו"ף וברובע חריש דרום, ששיווק השטחים בו יחל בחודשים הקרובים – אינה מותרות. היא צורך בסיסי ביכולתה של העירייה לספק לתושביה שירותים חיוניים.

דו"ח 'דיור מואץ וחוסן מוניציפאלי' של משרד הפנים שהתפרסם באוקטובר 2020 חזה ירידה חדה של 65% בתקציב השירותים העירוני שיינתן לתושבי חריש, בטווח של חמש שנים. הסיבות: גידול מואץ של 300% במספר התושבים והכנסות מועטות מדי משטחי מסחר ותעשייה.

חריש, כעיר שקולטת אוכלוסיה חדשה כל הזמן, חייבת לייצר לעצמה מקורות הכנסה עצמאיים ולא להסתמך אך ורק על תקציב ממשלתי. נדל"ן מניב הכנסות לעירייה הוא צורך חיוני לכל רשות, ועדיף נדל"ן בעיקר מהסוג שמספק לעירייה הכנסות גבוהות. כך לדוגמה, שטחי מסחר ומשרדים משלמים מסי ארנונה גבוהים יותר ממפעלי תעשייה ומשטחי לוגיסטיקה.

על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים ל-1,000 משקי בית, צריכה לטפח במקביל 50 אלף מ”ר של משרדים או מסחר. חריש מתוכננת בשלב זה כעיר של כ-14,000 משקי בית (בשכונות הקיימות וב׳חריש דרום׳) ומכאן שהיא זקוקה ל-700,000 מ”ר של אזורי תעשייה ומסחר.

נראה כי לפחות על הנייר, חריש מספקת את השטח הנדרש להקמה ויזום נדל"ן מניב ברמה נאותה הנדרשת לאספקת שירותים לתושב (על פי תחשיב הכולל את השטחים לנדל"ן מניב בחריש דרום, שכונת מעו"ף, 7 מרכזים מסחריים שכונתיים, 3 קניונים עירוניים ושדרת המסחר בדרך ארץ). השאלה הדחופה יותר היא מה יעזור בהצלחת השיווקים של שטחים אלו ליזמים ומהו השינוי הנדרש להצלחת המכרזים?

חבר המועצה: "הצלחנו להוריד במעט את המחירים"

יוסי גולדמן חבר מועצת העיר מסביר מדוע לתפישתו נכשלו עד כה המכרזים וכיצד, למרות הכל, הוא נותר אופטימי ביחס לנושא: "אני מודה חד משמעית כי מצבה הנוכחי של העיר בכל הקשור לשטחי תעסוקה, טעון שיפור. בסופו של דבר זהו עתידה הכלכלי של העיר ובפרט עתיד שכונת מעו"ף, אך בשום שלב לא הזנחנו את הנושא ואנחנו 'על זה'.

"עלויות הפיתוח ותחשיבי עלות הקרקע שדרשו בשנים האחרונות משרד הבינוי והשיכון ורמ"י, היו מאוד גבוהים ונבעו בין היתר מניסיון של משרד הבינוי והשיכון להעמיס חריגות מהתקציב, שהמשרד סיפק בפיתוח אזורים אחרים בעיר, על קרקעות שטרם שווקו, קרי, דרך המכרזים לשטחי המסחר והתעשיה. לקח לפרויקטור שמינינו לקידום שטחי המסחר והתעשייה בעיר, כחצי שנה לעלות על הפער ולעבוד כדי לתקנו. התיקון הזה לבדו, כבר הפך את המגרשים לאטרקטיביים יותר".

גולדמן מוסיף ומסביר כי "במכרז האחרון ששוק במעו"ף, הצלחנו להוריד במעט את המחירים, ויתרה מזאת, העירייה פנתה באופן ישיר לגורמים יזמיים שונים כדי לעניינם לגשת למכרז. הקבוצה שהגיעה דרכנו ומעוניינת בהקמת מבנה מסחר ומשרדים, ניגשה למרכז והיתה זו טעות טכנית, ככל הנראה טעות סופר, שמנעה ממנה לזכות במכרז. נעשה כעת ניסיון להכשירו בכל זאת".

רשות מקרקעי ישראל מאשרת: "במכרז שהסתיים לאחרונה הוגשה הצעה שנפסלה מסיבות טכניות. אנו פועלים לפרסם את המכרז בשיווק חוזר".

ומה יקרה במידה והמהלך לא יצלח? גולדמן נשאר אופטימי ומציע פיתרון גם במקרה הזה: "במידה ולא יצלח המהלך, ברצוננו לפעול מול רמ"י כדי להפוך את הקרקעות לפטורות ממכרז ולבצע התמחרות של הצעות מחיר כשהגבוהה מביניהן זוכה. כפי שנעשה, להבדיל, בכונס נכסים. כמובן שבמקרה כזה, רמ"י תאלץ לוותר על הרווח לאחר למעלה משלוש שנים ושלושה נסיונות של שיווק שלא צלח".

ממשרד השיכון נמסר: ״משרד הבינוי והשיכון מבצע לאחר כל מכרז ניתוח של תוצאותיו בכדי להחליט על המשך ההליכים לשיווק מוצלח של האתר. לצערנו, חלה בעיה טכנית במכרז האחרון לשטחי מסחר ותעסוקה ולכן לא נקבע זוכה. בכל מקרה, בקרוב יצא מכרז חדש ואנו מזמינים את בעלי העניין להגיש מועמדות״.

עם 30 אלף תושבים, קואליציה שעובדת בשיתוף פעולה הדוק ושמונה שנות שלטון, ראש העיר יצחק קשת נושא עיניו כבר לקדנציה הבאה. הוא מבטל את הטענות על חוסר עשייה, דוחה את הביקורת על יח"צנות אישית, מצדיק את המדיניות שהתווה לכינון היחסים בין המגזרים השונים בעיר ומשרטט את העתיד בראשותו: "מחירי הדירות בחריש יכפילו עצמם ואני מבטיח לכם את זה"

בשבועות האחרונים קיבלה העיר חריש מספר בשורות מעודדות שיתרמו רבות לפיתוחה העתידי. שרת התחבורה מרב מיכאלי אישרה תקציב של 300 מיליון שקלים לסלילת כביש הכניסה הדרומי לעיר. שכונת 'חריש דרום' אושרה לבניית כ-300 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה, תעשיה ומסחר. ואילו שר האוצר אביגדור ליברמן ביקר בעיר והודיע הן על העברת תקציב של 100 מיליון שקלים לחריש והן על תמיכתו בחיבור חריש לכביש 6.

לצד הבשורות הטובות, האתגרים העומדים לפתחה של חריש מרובים ומורכבים. מי שתפקידו להתמודד עם כל הקשיים ולסלול עבור העיר עתיד טוב יותר, הוא לא אחר מאשר ראש העיר יצחק קשת, שמסכם שמונה שנים בתפקיד.

"בכל המדדים התקדמנו – אין תחום שהזנחנו"

על פי נתוני עיריית חריש בערב ראש השנה תשפ"ב מתגוררים בעיר כ-30 אלף תושבים בקירוב. חריש קולטת מדי חודש בממוצע כ-100 משפחות חדשות ועל פי התחזיות בחמש השנים הקרובות, עד שנת 2026, היא צפויה להכפיל את האוכלוסיה ולהפוך לעיר עם 62 אלף תושבים.

הצמיחה המהירה אינה חלקה. חלק מן התושבים מצביעים על פערים וקשיים בתחומי התעסוקה, תעשיה, תחבורה ותשתיות בשכונות החדשות וטוענים כי מדובר בהתחלה לא מוצלחת. מה צריך לקרות כדי שאכן חריש תחשב להצלחה?

"אני שולל מראש את עצם הנחת היסוד הזו. אנשים מניחים שהעיר היתה צריכה להתפתח בקצב מסוים בו בזמן שזה לא עובד ככה. מה שקורה היום בחריש הוא התפתחות בקצב מאוד מהיר, שום מקום בישראל לא התפתח בקצב דומה ואנחנו עדיין בשלבי הבניה של העיר".

אתה מרוצה מקצב התפתחות העיר?

"חד משמעית, כן. הייתי שמח לו היו תחומים שהיו מוגדרים יותר מלכתחילה ולא היינו נצרכים לצאת למלחמות בעבורם, אבל עם זאת, בכל המדדים התקדמנו. אין תחום שהזנחנו ויחסית לעיר בשלביה הראשונים, הבאנו להישגים רבים מאוד. אין איש מקצוע או גורם מהממשלה שמגיע לעיר ולא מתרשם מהעיר הזאת בצורה יוצאת מן הכלל בכל הפרמטרים".

בתחום התעסוקה, לדוגמה, לא חלה כלל התקדמות.
"זה לא נכון. לערים אחרות לקח עשור שנים לפחות כדי להביא להקמה של אזור תעשיה בשטחן. במועצה אזורית מנשה לדוגמה, עדיין לא הצליחו לקדם איזור תעשייה ואנחנו הגענו ממש לאחרונה, להפקדה של חריש דרום ובעוד מספר חודשים כבר נצא לשיווקים. זה מהיר מאוד! בשום מקום בישראל לא הצליחו להקים תכניות מתאר, להגיע למצב של בשלות ולהפקיד תב"ע חדשה של שכונה שלמה בפרק זמן קצר כל כך".

מה גורם לך להאמין שחריש דרום תצליח לגייס משקיעים ויזמים במקום שבו שכונת מעו"ף נכשלה?

"מדובר בשתי שכונות בעלות אופי שונה. שכונת מעו"ף תוכננה להכיל אך ורק בנייני משרדים, לעומת זאת בחריש דרום תוכננו גם אזורים בעלי יעוד לשאר התכליות וביניהם גם לתעשיה. בנוסף, בנייני המשרדים של חריש דרום צפויים לכלול בקומות הראשונות מסחר, מעליהן משרדים ובקומות העליונות פנטהאוזים ודירות יוקרה המשקיפים על כל הסביבה, קונספט שמצליח מאוד בעולם ואני מאמין שיצליח גם כאן בחריש".

פרויקט נוסף שעתיד לשאת פירות בשנה הקרובה הוא השקת מחלף 65. נוסף לו, קשת מציין שתי תכניות "ספינות הדגל של העיר", שיקבלו סוף סוף תאוצה בשנה הקרובה, הקאנטרי הקלאב והפארק המרכזי, שיצאו שניהם למכרז השנה.

"סיימנו את תכנון הפארק והוא יוצא בקרוב למכרז. לגבי הקאנטרי, חווינו הרבה ביורוקרטיה מול המדינה בגלל ייחודו של המכרז הכולל מסירת קרקע ציבורית ליזם פרטי", מסביר קשת. "הנתונים כבר הוצגו בוועדה ואנחנו מחכים לתשובות. שני המגרשים שהוצעו, צפונית לשכונת בצוותא ובחלק הדרום מערבי של שכונת הפרחים עדיין על הפרק. הציפייה היא שבמהלך השנה הקרובה נגיע להסכם עם יזם שיהיה מעוניין לבנות את הקאנטרי של חריש".

"מה פתאום נפגשת עם ההוא ולמה אתה מצטלם עם זה…"

קשת מייחס לעובדה שמדינת ישראל התנהלה בשנתיים האחרונות בלי  תקציב ועם בחירות חוזרות, עיכובים משמעותיים בפיתוח העיר. "טיפסנו על הקירות", הוא מודה, "הגענו ממש לדקה ה-99 מבחינת חריש". לצד זאת, הקמת הממשלה החדשה הביאה לקשת גם התמודדות חדשה. כתומך נלהב של בנימין נתניהו וכמי שעבד במשך שמונה שנים עם ממשלות הליכוד נאלץ קשת לתפקד בסיטואציה חדשה.

"מי שיתן לחריש, אדע לתת לו את מלוא הקרדיט וזה לא משנה לאן אני משתייך. אותי לא מעניין מי נמצא בראש, אותי מעניינת חריש. הציבור בחר בי לקדם את העיר ואני נאמן לדרך הזו". אני מקבל פניות מאנשים שאומרים לי: "'מה פתאום נפגשת עם ההוא ולמה אתה מצטלם עם זה…' ואני משיב לכולם, מי שנותן לחריש אני מחזיר לו בחזרה".

ממשלת השינוי גם חיזקה את השפעתם של חברי הקואליציה המחוברים למפלגות שתפסו את השלטון. "אני מפרגן להם. עד היום הייתי הבלעדי, המוציא והמביא, והיום הם עוזרים לי וזה יפה מאוד וככה צריך להיות. כל חברי הקואליציה הם אנשים ראויים וטובים והם הברכה של העיר הזו. לך תראה מה קורה בערים אחרות, אילו מאבקי כוח מתרחשים שם וזה רק מעכב אותם ופוגע בהם. אצלנו יש אנשים אצילים שעושים למען העיר הזו על חשבון החיים האישיים שלהם".

האירוע הסוער ביותר שעסקה בו מועצת העיר השנה היה אישור חוק השבת ומסכת הלחצים שקדמה לו. חטפת הרבה אש מקבוצות בציבור התורני וחרדי בעיר ולא היססת להשיב אש בחזרה. מאז עושה רושם שהגלים הסוערים שככו. 

"ההנהגה המקומית הוכיחה את עצמה כמובילה וככזו שאיננה מושפעת מכוחות פוליטיים חזקים ככל שיהיו. היה פה שיגעון שלם סביב חוק השבת, אך מה שהניע אותנו היתה ההבנה שאנו פועלים לטובת העיר ושהתושבים ישכילו ויבינו זאת לאורך הדרך. כל מגזר מצפה שהכל יתנהל לפי השקפת עולמו הבלעדית ואני חוזר ומסביר לכולם, פעם אחר פעם: "לא יקרה, לא תצאו מלוא תאוותכם בידכם". אם לקחת החלטה אמיצה לגור ביחד בעיר מעורבת – זה המחיר! ואני אומר, תפסיקו להסתכל על הצד השני תתמקדו במה שחסר לכם, תגידו לנו ונדאג שיהיה".

עיריית חריש זוכה גם לביקורת על גישתה ביחס למתח הבין מגזרי בעיר. עושה רושם שאתם נותנים "לכוחות הטבע" לעשות את שלהם. לאירוע הקהילה הגאה לדוגמה, לא הקדשתם כל התייחסות פומבית. מה דעתך על הטענות כי העירייה לא עושה מספיק כדי לגשר על מחלוקות בעיר?

"אני מאמין בגישה שאומרת ש-80 אחוזים מהציבור מסכימים על 80 אחוזים מהנושאים, אך יש אירועים שכל הזמן מנסים למשוך אותנו לקצוות ועצם ההתייחסות שלנו רק מעצימה אותם. יש נושאים שלא זכאים לקבל כותרות במיוחד שאנחנו עיר בקליטה, שצריכה להביא לכאן תושבים. בחלק מהדברים אני מטפל מאחורי הקלעים. כך לדוגמה, אני יכול לומר כי בכל נושא השימושים החורגים של חברי 'תולדות אהרן' בעיר אנחנו פועלים יחד עם הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה. אנחנו סוגרים להם את כל מה שהם מנסים לבנות בבתים פרטיים ונמשיך לפעול כך ללא כותרות מיותרות".

"עסקים מתחננים שאגיע ואפרסם אותם"

ואם בכותרות עסקינן. לאחרונה זכית לביקורת רבה על נוהגך להגיע כמעט לכל עסק שנפתח בעיר או אירוע חברתי מקומי. יש שמשבחים אותך על החיבור ומאידך, יש שטוענים שלא בכך צריך לעסוק ראש העיר אלא בניהול העיר והצעדתה קדימה.

"הביקורת מגיעה אך ורק מעין צרה ומאנשים שמקנאים בעשייה שלי. אני לא אומר את זה ממקום של התנשאות, אך באף עיר בישראל אין עשייה בהיקף שיש בחריש. אנחנו מניחים כיום את התשתית של העיר למאה השנים הבאות. אז אנשים יכולים לבקר ולהגיד מה שהם רוצים על "חוסר עשייה" כביכול אבל זה לא נכון. כל מה שאני עושה בא כתוספת ולא בא על חשבון.

"אחד הדברים שמייחדים אותי ובולטים אצלי הוא הקשר עם הציבור והשטח, אני איש של אנשים. אני נפגש איתם באופן בלתי אמצעי, מספר הטלפון שלי מפורסם וכל מי שרוצה יכול ליצור איתי קשר בכל שעה ביום. אומר לך יותר מזה, זו הפוליטיקה של העידן החדש. אם אני לא אשמע את התושב הקטן ואת המצוקות שלו – אהיה מנותק".

קשת מוסיף ומפרט כי השקת העסקים החדשים אינה פרי רעיונו: "זה לא מגיע ממני אלא מהעסקים. עסקים מתחננים שאגיע ואפרסם אותם. יש לי דף שמגיע  לכ-10,000 עוקבים בקירוב ויש לו כוח תקשורתי מאוד חזק. עסק שמתפרסם אצלי בדף מקבל מיד טראפיק. אני עושה פשוט שירות לעסק, זה כל הסיפור".

אחת הביקורות המושמעת באופן תדיר היא כי העירייה מתהדרת בהישגים לא לה, כמו לדוגמה, פרויקט בצוותא.

"מי שאומר דבר כזה, או שהוא לא יודע או שהוא יודע ורק מחפש לפגוע בשם הטוב של אנשים. כל הפרויקט הזה, מההתחלה ועד הסוף, הוא של עיריית חריש בשיתוף פעולה עם חברת שפיר. לא הונחה שם לבנה אחת בלי אישור של המתכננים שלנו. שפיר וחברות המשנה הם בסך הכל הקבלן המבצע.

"זאת קנאות, צרות עין וכוונה לפגוע במקום שלי. אני היחיד שקיבלתי את מיזם 'תכנן ובנה' בישראל. רשויות התחרו על הזכות לקבל פרויקט ייחודי מסוג כזה אך אנחנו השכלנו לקבל אותו, גם בזכות הקשר האישי שלי עם השר לשעבר יואב גלנט. הצלחתי להביא לכאן את הפרויקט הכי יפה במדינת ישראל. זו הזכות שלי!".

הצהרת כוונות: "חד משמעית אתמודד שוב"

באוקטובר ימלאו שלוש שנים לקדנציה הנוכחית של קשת בראשות העיר. שלא במפתיע, כבר נשמעים בעיר תושבים המצהירים על כוונתם להתמודד בבחירות הקרובות. קשת אינו מהסס להצהיר: "חד משמעית אתמודד שוב. זה כל כך בוער בי העבודה שקורית פה וכל כך השקעתי ואני חייב לראות את הפירות בעיניים. אנחנו נמצאים בהרבה נושאים רק בשלב הלידה של התהליך ואני לא יכול שלא להיות שם כשהדברים יקרו".

ומה תאמר על המתחרים הפוטנציאלים?

"אומר זאת כך: זה לא משחק ילדים. ניהול העיר הוא לא צחוק. יש כאן אחריות עצומה על עיר שלמה, עשרות אלפי תושבים היום ועוד עשרות אלפים שיגיעו לכאן בעתיד. אני דן את כולם לכף זכות שהם מגיעים ממקום טוב, אך בלי ניסיון, יכולות והבנה של איך הדברים עובדים – זה פשוט לא ילך".

"תראה", מוסיף קשת, "אני לא מתכוון להיות פה לנצח, אבל אנחנו במעלה הדרך, בעיצומם של פרויקטים רבים ואני מתכוון להשלים אותם לטובת העיר. גם כשיגיע היום, ואני לא יודע מתי זה יקרה, אני לא אתן לאף מועמד שהוא לא מקצוען אמיתי להוביל את העיר הזאת".

מילות סיכום?

"מה שקורה פה בחריש הוא אירוע מדהים. העיר הזו היא נבנית לתפארת. זו העיר המתוכננת ביותר בישראל והולכת להיות אחת הערים היפות במדינת ישראל. לא יחסר בה כלום והיא תציע את איכות החיים הכי גבוהה שיש.

"לעיתים, דווקא הציבור המתגורר בעיר לא יודע להעריך נכון את המקום הנפלא שהוא גר בו. תושבי חריש צריכים ללכת בגאווה עם ראש מורם ולדבר בשבחה של העיר בכל מקום בו הם נמצאים.

"אני אומר זאת בביטחון מלא כי הכל מצויר לי בראש, אני מכיר את התכניות ואני יודע להשוות זאת לערים אחרות. מחלפים יפתחו, אזורי תעשייה יוקמו, מערכת החינוך תתרחב ותקבל מוניטין. זה ישפיע על כל אחד ואחת מאיתנו. מחירי הדירות בחריש יכפילו עצמם ואני מבטיח לכם את זה. המחירים לא יישארו כפי שהם כי אנו נבסס אמון גדול בעיר הזו".

כ-8,000 תלמידים החלו הבוקר את שנת הלימודים בחריש, פי 14 מאז החלה העיר להתאכלס. 31 גני ילדים חדשים נפתחו השנה ובסך הכל פועלים בחריש 118 גני ילדים. ראש העיר על מערכת החינוך בעיר הצומחת ביותר בישראל: "כמות התלמידים בחריש משתווה לערים עם 50 אלף תושבים"

גני ילדים חדשים בחריש; צילומים: עמוס לוזון צלמים

7,996 תלמידים מגיל גן ועד כיתה יא' החלו הבוקר את שנת הלימודים תשפ"ב בחריש. מבחינה מספרית, מערכת החינוך העירונית מציגה קפיצה גדולה מאוד במספר התלמידים. לשם השוואה, שנת הלימודים הקודמת, תשפ"א, נפתחה עם כ-6,600 תלמידים מגיל גן ועד כיתה י'.

בחינה של התפתחות מערכת החינוך מגלה כי בהשוואה לשנת הלימודים הראשונה בחריש, תשע"ז (2016), בה למדו 570 תלמידים בלבד, מספר התלמידים בעיר קפץ פי 14.

בישיבת המליאה החגיגית שהתקיימה השבוע לקראת פתיחת שנת הלימודים ציין ראש העיר יצחק קשת כי חריש היא העיר הצומחת ביותר בישראל, כך על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה. חריש היא גם העיר הצעירה ביותר, עם הכי הרבה תינוקות בני יומם עד גיל 4, המהווים 22.5 אחוז מכלל האוכלוסייה.

"כמות התלמידים בחריש משתווה לערים עם 50 אלף תושבים", אמר קשת.

תנופת בינוי גדולה

על פי נתוני עיריית חריש שנת הלימודים תשפ"ב החלה עם 118 גני ילדים, 31 מתוכם גנים חדשים. כל הגנים תוכננו באופן שמאפשר למידה חדשנית עם מרחב פתוח גדול (open space).

20 בתי ספר החלו לפעול השנה, מתוכם 5 בתי ספר חדשים, כולל שני בתי ספר יסודיים בשכונת בצוותא שהחלה להתאכלס, ממלכתי וממלכתי דתי. תיכון ממלכתי חדש שהחלה לפעול לצד תיכון אתגרי העתיד. ישיבה ואולפנה לחינוך העל יסודי ממ"ד ובית ספר טבע חדש. גם בינוי בתי הספר תוכנן בהתאם לתפישה החינוכית המתקדמת בעיר.

"מה שנבנה במודיעין בעשרים שנה, נבנה בחריש בשבע שנים", אמר קשת בהתייחסו לתנופת הפיתוח והצמיחה בעיר ותנופת הבינוי הנדרשת עבור קליטת כלל התושבים החדשים.

על פי נתוני עיריית חריש כ-100 משפחות הגיעו בכל חודש בממוצע בחמש השנים האחרונות לעיר וכיום אוכלוסיית חריש מונה כ-29 אלף איש. על פי תחזיות הרשות המקומית, עד סוף השנה יתגוררו בחריש 33 אלף איש.

בחינה של חלוקה למגזרי החינוך השונים מגלה כי על פי נתוני העירייה בשנת תשפ"ב 40% מהתלמידים שייכים לזרם הממלכתי, 40% לזרם הממלכתי-דתי ו- 20% משתייכים לזרם החרדי. לדברי קשת, מדובר בעליה בהיקף המשתייכים למוסדות החינוך הממלכתיים ביחס לשנה החולפת:  "יש עליה למגזר החילוני ביחס לשנה שעברה וזה מצביע על כך שהיחס של בתי האב מכלל האוכלוסייה גדול עוד יותר מ- 40%, היות והפילוח הנוכחי הוא בחתך של ילדים בלבד".

לקריאה נוספת: “לכוון גבוה ולייצר תמונת עתיד לחינוך משמעותי בחריש”