כמה עולה הטענה מהירה, היכן ניתן לטעון את הרכב בחריש, האם בחריש דרום תהיה תשתית להטענה לכל דייר, ומה הקשר בין עמדות הטעינה החדשות בחריש לגביית תשלום עבור חניה במרכזים המסחריים בעיר?

בשבועיים האחרונים התקינה חברת צ'ילו בלו, המוכרת יותר לתושבי חריש בשמה הקודם – קבוצת MORE, עמדות הטענה חשמליות בשני הקניונים שבבעלותה.

"במרכז החדש, מור בעיר, התקנו שתי עמדות מאוד-מאוד מהירות, ניתן להטעין את הרכב בחצי שעה בלבד כשהסוללה ממש ריקה. התקנו גם שש עמדות הטענה רגילות. בנוסף, בקניון מור חריש, הממוקם בכניסה לעיר, התקנו שתי עמדות מהירות, ובהמשך אני מאמין שנוסיף עוד כמה עמדות רגילות", מפרט איתי הנס, מנהל הנכסים המסחריים של החברה.

עמדות ציבוריות אלה מצטרפות לעמדות הטענה נוספות שצצו בשנה האחרונה בעיר וגרמו למהפכה של ממש עבור בעלי רכב חשמלי, שנאלצו עד לפני כשנה להרחיק עד פרדס חנה וכעת יכולים להטעין את רכבם בקרבת הבית.

מוטי אסרף, מנהל תפעול ולוגיסטיקה במרכז עמית, ברחוב טורקיז, מספר שלפני חודשיים הותקנו בחניית המרכז שתי עמדות רגילות.

"זה התחיל מהדרישה של השוכרים במרכז שהם בעלי מכוניות חשמליות, ומאז זה עובר מפה לאוזן. יש לנו כבר לקוחות קבועים מהסביבה שמטעינים את המכוניות שלהם כל הלילה. בהנחה שנראה שזה מתפתח ויש דרישה גבוהה, נוכל להרחיב את השירות, יש לנו כבר תוכניות לכך".

הראשון שזיהה את הדרישה והצורך הדחוף בחריש, שאין בה עדיין עמדות ציבוריות שהוקמו על ידי עיריית חריש, הוא אורי בר, בעל המרכז המסחרי בר סנטר, ברחוב אודם. שש עמדות, 2 מהן מהירות, הותקנו במרכז במהלך השנה האחרונה, ולדברי החברה שהתקינה ומנהלת את הטעינה, SYNC מבית קבוצת כהנא, קיים ביקוש גדול מאוד לעמדות הטעינה. כיום מחיר טעינה רגילה הוא 1.5 שקלים לקוט"ש, ואילו טעינה מהירה 2.3 שקלים לקוט"ש. המחירים מתעדכנים באפליקציה.

להטעין את הרכב ולשתות קפה

מחירי ההטענה דומים גם בשני המרכזים האחרים. במרכז עמית עמדות ההטענה של תדיראן הותקנו על ידי חברת Edge Control והמחיר למשתמש הוא 1.6 שקלים לקילוואט ללקוחות מזדמנים. אסרף מדגיש כי "לקוחות קבועים מקבלים הנחה".

במרכזים של מור, ההתקנה בוצעה על ידי חברת סקאלה אנרג'י ולדברי הנס מחירי ההטענה הם 2.1 שקלים לקוט"ש בהטענה מהירה ו-1.5 שקלים לקוט"ש בהטענה רגילה.

"לא עשינו את זה בשביל רווח. אם אני ארוויח 1,000 שקלים אני אגיד תודה", מדגיש הנס. "זו יוזמה פרטית שקידמתי אך ורק לטובת שירות לקוחות. ואני לא אשקר, מבחינתי הרווח הוא שאנשים יבואו, יטעינו את הרכב, ובזמן הזה יסתובבו בין החנויות במרכז וייהנו בו. מההטענה עצמה אני לא באמת מרוויח".

גם אסרף מנסה לעודד את הביקור במרכז ולהעלות את המכירות בחנויות. הוא קורא לתושבים לבוא ולהטעין את הרכבים במיקום "שקט ונוח" ומציין כי "בזמן שאת/ה מטעינים את הרכב אפשר לשבת ולשתות קפה במאפיה מס' 1 בחריש".

אין הסדרה חוקית

על פי נתוני מבקר המדינה מתן אנגלמן, עד אפריל 2023, הוקמו במימון משרד האנרגיה 1,460 עמדות טעינה ציבוריות לכלי רכב פרטיים, כ-58% מתוך יעד של 2,500 עמדות. מתוכן, הוקמו רק 79 עמדות לטעינה מהירה.

מעבר למספר העמדות הציבוריות הנמוך, פריסת העמדות נתקבלת בבעיות נוספות. אירה מקיינקו, תושבת חריש ועורכת אתר הרכב החשמלי פלאג-מג מציינת כי הדו"ח שפרסם אנגלמן מבקר את משרד התחבורה שלא הציג הנחיות על אופן השימוש הנאות בעמדות הטעינה הציבוריות, וכן כלים לאכיפתן. "יוצא שבד בבד עם התקנת עמדות הטעינה הציבוריות לרכבים פרטיים, לא בוצעה הסדרה חוקית של מקומות החניה שלצידם הן מותקנות, וכל נהג יכול לחנות בהן ללא מגבלת זמן וללא השלכות חוקיות".

בר מאשר שאכן התופעה קיימת גם אצלו במרכז. הוא גם מוסיף שהוא מנסה להתמודד עם התופעה על ידי הצבת שלטים.

הנס מנסה להתמודד עם התופעה של חניה ממושכת במרכז בכללותה, באמצעות גביית תשלום על חניה בקניונים.

"בקרוב אנחנו הולכים להפוך את החניונים שלנו במרכזים בחריש לחניונים בתשלום", הוא מסביר. "שעתיים ראשונות יהיו בחינם לטובת מי שרוצה להטעין את הרכב או לבקר בחנויות המתחם. המטרה של המהלך הזה היא לא להגדיל הכנסה לחברה אלא לאפשר ללקוחות המרכז למצוא חניה. מאז שפתחו את מסוף התחבורה, אנחנו סובלים מאוד, החניון מלא כבר בשעה 7:30 בבוקר בתושבים שמחנים את הרכב, חוצים את הכביש ועולים לאוטובוס.

"מי שאינו לקוח וחונה זמן ארוך יותר, ישלם עבור כל רבע שעה 5 שקלים. החניה תהיה בחינם החל משעה 18:00 בערב ועד 7:00 בבוקר. גם מיום שישי עד ראשון בבוקר החניה תהיה ללא תשלום".

לדברי הנס מערכת החיוב בחניונים כבר הותקנה ותיכנס לתוקף תוך שלושה שבועות בחניון מור בעיר. בקניון חריש חיובי החניה יחלו לאחר חגי תשרי.

עמדות פרטיות – טרם הוסדרו בחוק

לצד המחסור בעמדות ציבוריות ומחסור בתקנות להפעלתן, בולטת תופעה נוספת, מחסור בהסדרה חוקית של התקנת עמדות פרטיות בבניינים משותפים, זאת למרות הצורך הגדול. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-88.2% מבעלי כלי רכב פרטיים חשמליים טוענים אותם בעמדה ביתית בתדירות גבוהה (לעיתים קרובות או מדי פעם), כך עולה בדוח שפורסם בפברואר 2024.

למרות זאת, על פי דוח מבקר המדינה משנת 2023 הליקוי עליו הצביע כבר בדוח השנה הקודמת – לפיו קיים קושי תשתיתי ומשפטי בהתקנה של עמדות טעינה בבניינים משותפים – תוקן במידה מועטה בלבד. הותקנו תקנות בתחום הקמת תשתיות טעינה בבניינים חדשים, אולם המצב המשפטי של עמדות הטעינה לרכבים חשמליים בבתים משותפים קיימים טרם הוסדר בחקיקה.

ומה קורה בחריש? בעיר לא קיימות תקנות בנושא הקמת עמדות טעינה בבתים משותפים קיימים, זאת  למרות שחריש ברובה נבנתה בבנייה רוויה וללא תשתית מתאימה לנושא.

יפתח שטיין, חבר המועצה מטעם סיעת הליברלים ומחזיק תיק הקיימות: "עמדות הטענה ציבוריות זה משהו שצריך לחשוב עליו בטווח הארוך. קודם כל צריך לתת פתרון כבר עכשיו וכמה שיותר מהר לתושבים בעלי רכב חשמלי שצריכים להתקין עמדות פרטיות.

״השאלה שנבחנת היא איך בונים תשתית בת קיימה בשטחים המשותפים. יש כרגע בעיה מאוד גדולה של תקינה, של היכולת של דייר בבית משותף לייצר לעצמו עמדת טעינה פרטית. כיום, אם ועד הבית מתנגד לזה, אז לדייר אין דרך להתקדם בנושא. אני מכיר אנשים שפשוט נמאס להם לחכות לוועד והם התקינו בצורה עצמאית, העבירו כבל דרך הבית שלהם. עכשיו הוועד צריך להחליט אם להתווכח עם הדייר שפלש לשטחים משותפים או לחפש פתרון שיקדם אותם.

"זו כרגע המטרה הגדולה", מדגיש שטיין, "למצוא פתרונות בני קיימה שיאפשרו לנו לעזור להרבה אנשים בבת אחת. בימים אלו העירייה לומדת את הנושא כדי לקדם את זה בצורה פשוטה, זולה וזמינה לכל הבניינים בעיר. בביקור האחרון של שר האנרגיה בחריש, ביוני 2024, היתה לנו ישיבה בנושא".

לעדכן את התב"ע בחריש דרום

"בנוסף, צריך להסדיר את נושא עמדות ההטענה הפרטיות בפרויקטים החדשים שנבנים בעיר. כרגע,יש הנחיה גם בטרפז וגם בחריש דרום להכנת תשתית ל-100% מהחניות הפרטיות בבניינים. גם ההנחיות המרחביות שלנו מציינות זאת. השלב הבא הוא לעדכן זאת גם בתב"ע.

"מעבר לזה, צריך לדאוג גם לעמדות הטענה ציבוריות שיעמדו לרשות תושבים בלי עמדה ביתית או עבור מבקרים, אורחים ותושבי חוץ. זה לא חייב להיות מרוכז במקום אחד כמו תחנת דלק שכולם מתנקזים אליה, אלא במספר עמדות פרוסות ברחבי העיר לטובת כיסוי מירבי של השטח העירוני. גם על זה עובדים, אבל אין לי מסגרת זמן ידועה שאני יכול לומר מתי זה יקרה".

לקריאה נוספת: לא מחוברים: "הרכב החשמלי הוא מיינסטרים אבל בחריש אין אפילו עמדת טעינה ציבורית אחת"

דוד פינקל, נציג מפלגת דגל התורה בחריש וחבר הקואליציה, מתכנן להביא לתושבי חריש את הקו לירושלים ולדאוג לרווחת כלל הנזקקים בעיר. עוד בתוכנית: פריסת קרוואנים שישמשו את ציבור המתפללים בשנים הקרובות ושמירה על הסטטוס קוו בנושא השבת

שעות ספורות לפני כינון המליאה החדשה שאירעה בשבוע שעבר, הצטרף דוד פינקל, חבר המועצה החדש מטעם מפלגת אחדות ומסורת, לקואליציה בראשותו של יצחק קשת.

החתימה על ההסכם הופכת את פינקל לחבר ה-9 בקואליציה ולנציג החרדים היחיד בהרכב הנוכחי, תפקיד אותו מילא שלמה פרץ, נציג ש"ס, במליאה הקודמת. פרץ יחד עם חבריו לסיעה, ראובן זיגדון ואליהו באחג', בחרו לפעול מהאופוזיציה.

לא באתי להילחם, באתי כדי לעשות

"לא באתי לשליחות הזו כדי לקדש מלחמות מול אנשים אחרים, אני לא בנוי לזה. אם אני יכול לקדם טוב לאחרים, שווה לי לתת מעצמי", מסביר פינקל את בחירתו לקחת חלק בקואליציה.

"אני חושב שהזמן יעשה את שלו וכולם (ש"ס) יהיו בפנים. ברור לי שקשה מאוד לפעול לטובת הציבור מהאופוזיציה. אני באתי כדי לעשות. לא באתי להילחם, כי להילחם בראש העיר אפשר גם מבחוץ, לא צריך להיות באופוזיציה בשביל זה".

אתה מעריך שש"ס יכנסו?
"כן, גם הם יבינו את זה. כך אני מאמין כצופה מהצד. אני לא ש"ס ואני לא ראש העיר. נעשו פה טעויות משני הצדדים, יש פה איבה גדולה אבל אני חושב שזה יסתדר כדרכה של פוליטיקה".

נציג הציבור החרדי-ליטאי

פינקל (26) נציג מפלגת דגל התורה בחריש, מתגורר בעיר ארבע שנים בקירוב. הוא אברך ומנהל את כולל 'עטרת שלמה' בחריש. הוא קיווה לקבל שריון ריאלי ברשימה של ש"ס בבחירות אבל כשזה לא הסתייע, הוא רץ ברשימה נפרדת וזכה באמונם של 614 מצביעים.

הוא נבחר כדי לפעול בראש וראשונה למען הציבור ששלח אותו. הציבור החרדי-ליטאי בעיר. על פי ההסכם ישמש פינקל כמשנה לראש העיר ויהיה אחראי על התרבות התורנית בעיר, בנוסף הוא יעמוד בראש ועדת רווחה.

סעיף נוסף בהסכם מתייחס להקמת ועדת רשות שתעסוק בתחום התחבורה הציבורית. לתפישתו, הרווחה והתחבורה הם שני נושאים שהוא יכול לקדם לטובת כלל הציבור בעיר.

לטובת הציבור החרדי הוא מבקש לקדם מגורים מותאמים, מקוואות בשכונות, גני ילדים בזרם המוכש"ר ופתרונות ביניים לבתי כנסת, שאינם נבנים בעיר על ידי הרשויות.

שמירה על הסטטוס קוו

ומה בנוגע לשמירת השבת בעיר עליה ניטשו מאבקים רבים בשנים הקודמות? או לגבי חוק השבת שאושר במליאה הקודמת אך טרם אושר על ידי משרד הפנים? ההסכם מתייחס לכך במשפט אחד בלבד: שבת – על בסיס הסטטוס קוו.

"סטטוס קוו זה סטטוס קוו", מבהיר פינקל. "זה אומר שאם משנים את מה שקורה היום, אז צריך לשבת לדבר על זה, ולהגיע להבנות. אני מעדיף שלא ייגעו במצב הקיים לא לכאן ולא לכאן.

"אני לא קשור לחוק השבת במתכונתו הקיימת. לא הייתי חבר מועצת עיר, לא אישרתי אותו, גם לא התנגדתי אליו. אני חושב שהוא טעות מיסודו, אבל אני לא נכנס לזה.

"היום אין חוק, ואפשר לפתוח עסקים בכל העיר ובכל זאת, עסקים לא עושים את זה, מסיבה מאוד פשוטה. הם יודעים מה הרווחיות שלהם. יש משחקיה שהחליטה לפתוח בשבת, אז היא פתחה בשבת, ואם יש קיוסק שעשה חשבון וחשב שזה לא מתאים לו, הוא לא פתח בשבת. אז נשאיר את המצב ככה, כי תמיד יהיה את הקצה לכאן ולכאן".

לחזק את קהילות המתפללים

עם זאת, את ההסדר הקיים שהתוותה עיריית חריש – לפיו בשל חסרון מבני בתי כנסת, מנייינים מתפללים בכיתות לימוד בבתי ספר, עד לגיבוש קהילה והקצאת קרקעות לבינוי בתי כנסת על ידי חברי אותה קהילה –  מבקש פינקל לשנות.

לדבריו, על פי הערכות העירייה קיימים כ-80 מניינים, לרובם הגדול, אין בתי כנסת, אלא הם מתפללים בכיתות לימוד קטנות שמונות עד כ-30 איש בלבד, בעוד שקרוואנים, אם יוצבו ברחבי העיר, יוכלו להכיל עד כ-150 מתפללים. כזכור, מדיניות העירייה הרשמית בשנים עברו היתה נגד הצבת קרוואנים ברחבי העיר.

"עד היום המדיניות של העירייה הייתה 'בואו תתפללו בכיתה, ומכיתה תעברו בשיטת ההקצאות למבנה שעולה מיליונים'. איך בדיוק? למה שקהילה תצליח להתפתח בתוך כיתה בתוך בית ספר? מאוד קשה לעשות את זה.
"הגיעו לפה תוך שלוש-ארבע שנים 30-20 אלף איש. כל אחד הגיע לפה מעיר אחרת, אתה לא יכול לבקש מקהילה לא מגובשת 'בואו תגייסו כמה מיליוני שקלים ותבנו בית כנסת".
מהם הפתרונות שאתה מציע?

"פתרונות לטווח הקצר והבינוני של קרוואנים וצריך לקחת בחשבון שזה ייקח כמה שנים, עד 5 שנים אפילו. אלו קרוואנים שישמשו את הקהילות עד שיגיע היום המיוחל שלהם להיכנס לתוך מבנה משלהם. צריך להבין שלא ניתן להמשיך בצורה כזאת, בכיתות".

20 קרוואנים ברחבי העיר

"זה קצת מצחיק", הוא מוסיף. "בדרך כלל כשעושים הסדר אז משאירים לפחות צד אחד יוצא מרוצה. בפתרון של הכיתות אין שום צד מרוצה, לא הקהילות ולא הציבור שמשתייך לאותו בית ספר.

"ואם נסתכל על העתיד, בשיטה הזו נגיע גם למאות מניינים בשנים הקרובות, כי זה מעודד פיצול והקמת קהילות קטנות בהתאם לגודל הכיתה.

"אם פותחים את העיניים קצת, מבינים שאין מה לעשות, וצריך שטחים חומים לקרוואנים לתקופה של כמה שנים", הוא מסכם.
להערכתו של פינקל, 20 קרוואנים, 5 בכל שכונה, שיוצבו בשטחים חומים, יתנו מענה מלא לצורכי המתפללים ויעזרו לקהילות גדולות להתגבש, להוכיח רצינות ולגייס כספים להקמת מבנה קבע באמצעות שיטת הקצאות הקרקע שקידמה עיריית חריש.

תב"ע שמתאימה לציבור החרדי

מעבר לפתרונות אסטרטגיים לפריסת בתי כנסת בעיר, ההסכם הקואליציוני כולל סעיף המדגיש את הצורך בתכנון דיור מותאם לציבור החרדי במיוחד בתוכניות תב"ע לשכונות חדשות.

למה הכוונה? למגורים נפרדים לחרדים בחריש?
"לא, ממש לא, הכוונה לשכונות מותאמות לאורח החיים החרדי. יש לזה הגדרות ברורות כמו מספר קומות, מרפסת סוכה וכן הלאה. אבל אם נעשה קצת סדר, זה לא כל כך תלוי בעיר, אלו דברים שמשרד השיכון קובע, אבל בכל מקום שיש מקום להשפעה של העירייה, אז חשוב שזה יהיה מותאם, כי אם יש לי שכונה של מגדלים אז הוא לא מותאם לי לציבור הדתי. כיום רוב העיר מותאמת בגדול לציבור החרדי. זה צריך להישאר ככה".

קו הדגל: אוטובוס לירושלים

סעיף משמעותי נוסף בהסכם קובע כי העירייה תפעל לקידום תחבורה מותאמת גם לציבור החרדי בפרט לערי המרכז החרדיות. פינקל מתכנן לגייס את עזרתו של הרב אורי מקלב, חבר מפלגת דגל התורה המשמש כסגן שר לפיתוח ותחבורה חרדית במשרד ראש הממשלה ובמשרד התחבורה.

"יש לו תקציב לקידום של התחבורה הציבורית החרדית", מבהיר פינקל.
"יש לנו היום קו פנימי שנוסע לתל אביב, דרך בני ברק (קו 634) . היינו. רוצים לייעל אותו וכמובן להוסיף לו עוד נסיעות יומיות. היום יש רק 3 נסיעות ביום. קו הדגל שהיינו רוצים ממש לצאת איתו, זה הקו לירושלים, קו כללי מבחינתי לעיר הבירה".
אתה מתכוון כקו שישמש את כל הציבור?
"כן. קו לירושלים לכולם, לא ביקשתי קו בהפרדה. אני ירושלמי ויש הרבה חרדים פה שההורים שלהם מתגוררים בבירה. מאוד קשה להגיע לירושלים כיום מחריש.
"יש אוטובוס מחדרה שעובר בצומת של מנשה צפון, מה שנקרא צומת משמר הגבול בעבר. אי אפשר כל כך לסמוך על הקו הזה, ומה שהכי מתסכל, בימי שישי או במוצאי שבת, האוטובוסים מגיעים ריקים עד צומת כרכור ומתמלאים בתושבי חריש. אז או שנכניס את הקו הזה לחריש או שנביא קו עצמאי מחריש לירושלים. זה הקו העיקרי שאנחנו חותרים אליו. במקביל אנו רוצים קווים בסופי שבוע לערים חרדיות נוספות כמו קריית ספר, אלעד".

לקדם את הציבור החרדי

"אני רצתי כדי להיכנס למועצה ולנסות לדאוג בעיקר למגזר החרדי, אבל אין סתירה עם הדאגה לנושאים כלליים של כלל התושבים. אני חושב שאוטובוס לירושלים הוא לא צורך חרדי בלבד.
"נכנסתי גם לנושא של הרווחה, אני מנהל קופת צדקה מאוד גדולה בעיר והיא יותר מכוונת לקהילה של הציבור החרדי. משם הגיעו התרומות ולשם יוצאות התמיכות, ולכן בעירייה יש לי את האופציה לנסות להגיע למשהו גדול מזה. לקבל תמיכות ממשרד הרווחה ולהעביר לכל הנזקקים בעיר. זו השאיפה שלי, לתמוך בשכבות החלשות. לא רק בתוך הציבור שלנו, באמת לנסות לדאוג במה שאני אוכל לכל העיר, אבל ברור שבפרט לציבור שלנו. בסוף אני נמצא כאן כדי לקדם את הציבור החרדי על המפה, את הציבור שממנו הגעתי".

אחדות ומסורת הסכם קואליציוני עם הליכוד

בטקס חגיגי שהתקיים אמש הושבעו 15 חברי המועצה הנבחרים. ישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית התקיימה מיד לאחר הטקס ובמסגרתה מונו סגני ראש העיר וחברי וועדות החובה. חברי האופוזיציה הצביעו נגד בחלק מן ההצבעות. ראש העיר: "אין לי ספק שיהיה מעניין"

באירוע חגיגי התקיימו אתמול (רביעי) טקס הצהרת אמונים של 15 חברות וחברי מועצת העיר חריש הנבחרים, וישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית.

בתחילת הטקס, שנערך במתנ"ס הקהילתי בשכונת אבני חן, ניתנה תעודת הוקרה לשני חברי המועצה היוצאים, יוסי גולדמן ופרח קוזחי. בהמשך, הרב אברהם בן אסולין נשא תפילה לשלום החיילים והחזרת החטופים.

15 חברי המועצה הנבחרים עלו לבמה והתחייבו לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותם במועצה.

המשימה: להשלים את העבודה

ראש העיר יצחק קשת ציין בסיום ההשבעה: "כשהתחלנו את הקדנציה הקודמת חריש מנתה כ-10 אלף תושבים, בסופה של הקדנציה, העיר חריש מונה למעלה מ-40 אלף תושבים.

"היינו עדים כולנו לתנופת הפיתוח האדירה, שאין לה אח ורע בשום עיר אחרת במדינת ישראל.  בשנים האלו בנינו את העיר חריש הלכה למעשה. עכשיו צריך להשלים את העבודה בכל התחומים: בחינוך, בתחבורה בתעסוקה, בביטחון וברווחה".

״בקדנציה האחרונה קידמנו את תכנון אזורי התעסוקה, קידמנו כבישים, תשתיות, פארקים ומבני ציבור. הבאנו החלטת ממשלה שנייה, שהזרימה מאות מיליוני שקלים לפיתוח העיר. מדינת ישראל הכירה בפלא הגדול של חריש והכריזה על חריש כעיר.

"רק כדי לסבר את האוזן, עיריית חריש הקטנה שלנו בנתה מבני ציבור בלמעלה מחצי מיליארד שקלים. בכל קנה מידה מדובר באחת העיריות שפעלה ופיתחה את העיר בצורה מדהימה ביותר".

"מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות"

בהמשך דבריו, התייחס קשת לתפקידם של חברי המועצה החדשים, אשר חלקם יפעלו, לראשונה בתולדות העיר, מתוך האופוזיציה, החל מיומה הראשון של המליאה.

"שליחות ציבורית היא מחויבות גדולה שכרוכה בהרבה הקרבה ודורשת מסירות. לא תמיד הציבור ידע להכיר במסירות הזאת, לא ידע להכיר בעבודה שנעשית למענו. להיות שליח ציבור זה לדעת שאתה פועל ממניע פנימי, משליחות פנימית, מכוח שמניע אותך שאתה עושה את הדבר הנכון והצודק למען הציבור, וזה מה שמנחה אותך וממלא אותך לאורך כל הדרך".

קשת הזכיר את תקופת הבחירות שהיתה מרובה במחלוקות וציין כי "מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות. אנחנו פועלים לטובת כלל תושבי העיר חריש, בלי יוצא מן הכלל, לספק להם את השירותים, לייצר פה איכות חיים טובה לייצר חיים טובים יותר ולהמשיך לפתח את העיר היפה שלנו חריש".

עוד הוא הוסיף "אני מודע לגודל השעה וכובד האחריות שמוטלת על כתפי. אני יודע שיש עשרות אלפי אנשים שמושפעים מההחלטות שלנו. זה לא דבר קל, זה אפילו קשה מאוד. יחד עם זאת, אנחנו קיבלנו על עצמנו את האחריות לפעול למען הציבור. עם כל המשמעויות וכל המחירים. אני יכול לומר לכל תושבי העיר חריש שאנחנו נעשה הכל-הכל-הכל, כל שביכולתנו, כדי לפעול למענכם, שכל אחד ירגיש פה בבית ושתהיה איכות חיים טובה לכל אחד מתושבי העיר. יחד נצעיד את חריש קדימה".

קואליציה בת 9 חברים

בסיום החלק החגיגי והרשמי התקיימה ישיבת מליאה ראשונה שכללה אישור החלטת מינוי סגני העיר חריש ומינוי יו"ר וחברים לכלל ועדות החובה בעיר.

נזכיר כי הקואליציה שהרכיב קשת כוללת 9 חברים: שני חברי סיעת הליברלים, שני גרינברג ויפתח שטיין. משה בן זיקרי מעוצמה לחריש, עידית ינטוב מחריש ביתנו, שלמה קליין מבית טב ודוד פינקל מאחדות ומסורת (אגודת ישראל), שחתם אתמול (רביעי) על הסכם קואליציוני. מטעם מפלגת הליכוד בראשות קשת, חברים בקואליציה גם רויטל גונן ונגה דוד.

לראשונה, תפעל בחריש אופוזיציה החל מיומה הראשון של המליאה שכוללת 6 חברים: שלמה פרץ, ראובן זיגדון ואליהו באחג' מש"ס. יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק ממפלגת מאמינים בחריש ואיציק לב ממפלגת דרך ארץ.

ליו"ר הוועדה לענייני ביקורת, ועדה סטטוטורית שבראשה עומד יו"ר השמור לנציג האופוזיציה, מונה אליהו באחג', חבר המועצה החדש.

מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום

בישיבת המליאה הראשונה של העיר ניתן היה לשרטט את האווירה בה יתנהלו הישיבות הבאות: חברי האופוזיציה הציעו הצעות לשינוי שנדחו על ידי ראש העיר, והצביעו בחלק מן ההצבעות, הצבעת נגד.

כך לדוגמה, ההצבעה על מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום ראש העיר עברה בקולות הקואליציה בלבד. חברי האופוזיציה הצביעו נגד המינויים.

הכרעת הרוב קבעה כי שני גרינברג תמונה לתפקיד סגנית וממלאת מקום ראש העיר. שלמה קליין, ישמש כסגן ראש העיר. עידית ינטוב, סגנית ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה הראשונה. משה בן זיקרי, סגן ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה השנייה. בשלב זה, יפעלו הסגנים בתפקידם ללא שכר. ההצבעה התייחסה למינוי בלבד ולא עסקה בסמכויות הסגנים.

קשת סיכם את הישיבה ואמר: "אני מודה לכולכם על שיתוף הפעולה בכינון המועצה המקומית של עיריית חריש. אני מתרשם שכולם אנשים מכובדים ורוצים לתרום לעיר, אין לי ספק שיהיה מעניין, שיהיה בהצלחה לכולנו".

לקריאה נוספת: אלו חברי המועצה החדשים של חריש לשנים 2028-2024

מספר המכוניות החשמליות בבעלות תושבי העיר עולה בהתמדה אך ללא עמדות טעינה ציבוריות בעיר, נאלצים בעלי הרכב להתקין עמדות טעינה פרטיות בעלויות גבוהות, ולהתמודד מול סוגיות סבוכות שצצות מול ועד הבניין. תושב העיר: "הייתי מצפה שהעירייה תדאג לאלטרנטיבה של רישות העיר בעמדות הטענה ציבוריות"

די בשיטוט קצר ברחבי העיר כדי להיתקל במספר הולך וגדל של מכוניות חשמליות בכבישי חריש, בדומה למתרחש ברמה הארצית. "אני נוסע 80 אלף ק"מ מדי שנה, ונמאס לי ממוסכים ומחוסר האמינות שלהם, כך שהמעבר לרכב חשמלי נבע מעל הכל משיקול כלכלי", משתף, דוד חריר, תושב שכונת מעו"ף המחזיק רכב מסוג טסלה. חריר מציין כי השימוש בחשמל לטעינת הרכב הכפיל את חשבון החשמל החודשי שלו אך עם זאת, על פי חישוב שערך, עדיין מדובר בהוצאה כלכלית נמוכה בהרבה בהשוואה לאחזקת רכב בנזין, זאת למרות ההוצאה של אלפי שקלים על עמדת ההטענה והתקנתה. "זה שווה כל שקל, בטח עבור מי שנמצא המון על הכביש כמוני. טווח הנסיעה מאוד נוח של 500 קילומטר וחוויית הנהיגה היא מדהימה, ברגע שעוברים לרכב חשמלי אי אפשר לחזור אחורה לבנזין", הוא מציין.

הסוללה משתפרת, טווח הנסיעה עולה

גם מוטי רוט, תושב העיר, נמנה עם מאמצי הרכב החשמלי. לפני כשנה הוא רכש רכב של המותג הסיני ג'ילי. "הייתי בתהליך של רכישת רכב חדש ובעצת חברים בדקתי את הנושא לעומקו והבנתי שהיחס בין העלות לערך הוא מאוד משתלם. אני נדרש להטעין את הרכב פעמיים בשבוע ולא נתקל בחרדת טווח נסיעה היות והסוללה מספקת למעלה מ- 400 קילומטר של נסיעה".

לצד היתרונות הברורים הכוללים הפתחת זיהום האוויר, חסכון משמעותי בטיפולים ותיקונים וייתור הצורך בתדלוק, ישנם עדיין כמה חסרונות או חסמים, המעכבים התרחבות משמעותית עוד יותר של מעבר ממכוניות הבנזין אל החשמליות.

כלי רכבים חשמליים עדיין יקרים באופן ניכר ממקביליהם בגרסת הבנזין ולא כל אדם יכול לאפשר לעצמו את התענוג. חסמים נוספים הם טווח הנסיעה ונושא טעינת הסוללה. בעוד שבתחום הטכנולוגי נרשמת כל העת התקדמות וניכר שיפור בטווחי הנסיעה שמציעות הסוללות בדגמים החדשים, במישור התשתית והפריסה של עמדות טעינה במרחב הציבורי נרשם דשדוש משמעותי.

עיר חדשה, תשתית ישנה

בחריש, עיר הדוגלת בתפישה חדשנית, חכמה ומתקדמת אין כיום ולו עמדת טעינה ציבורית אחת. עמדת הטעינה הציבורית הקרובה ביותר מצויה בעין שמר.

במצב זה כל תושב המעוניין ברכישת רכב חשמלי מחויב גם בהתקנת עמדת טעינה פרטית, מהלך שמעורר רגישות בעיר שרוויה בבניינים משותפים.

"בהתקנת עמדת טעינה פרטית, ניצבות בפני הרוכשים שתי אפשרויות: התחברות ללוח החשמל הציבורי של הבניין או חיבור ישיר למערכת החשמל הדירתית", מסביר עידן גולצמן, עורך ראשי במגזין הרכב החשמלי פלאג מג ותושב העיר. "בחריש, על אף היותה עיר שכולה בנייה חדשה אין באופן מכוון, באף בניין, תשתית שמאפשרת לך להתחבר באופן ישיר מהלוח הפרטי עד לנקודת החניה ולכן יש צורך להעביר כבלים באופן פיזי.

"הבעיה מתחילה כשצריך להתחבר ללוח הציבורי. הלוח הציבורי מכיל מספיק חשמל לפרטים כמו התאורה של הבניין, המעלית, מחסום החניה ואמצעי החירום ובנוסף, מסוגל לספק מתח חשמלי, לעמדת טעינה או שתיים לכל היותר. מעבר לכך יווצר עומס על התשתית שעשוי להביא לנפילת החשמל". מסביר גולצמן.

אין חקיקה, יש פסיקה

גולצמן מבהיר שהפתרון ה"יצירתי" של חיבור הרכב החשמלי בכבלים מאריכיים ישירות לשקע הביתי הוא פתרון אסור ומסוכן שעלול לגרום לקצר חשמלי, המסת שקעים ואף שריפת דירה.

עוד הוא מדגיש כי אין כל חוק שמסדיר את נושא התקנת עמדות הטעינה בבתים משותפים וכי העניין מתבסס בעיקרו על תקדימים משפטיים לפיהם התקנה של עמדת טעינה פרטית ישירות ללוח הדירתי נחשבת כשימוש סביר בשטח המשותף ומותרת ללא קבלת הסכמה.

לעומת זאת, אם מסיבה כלשהי יש הכרח להתחבר ללוח הציבורי, על בעל הרכב לפנות לוועד הבניין, שם העסק עלול להסתבך.

חיבור דירתי: בלי תלות בוועד

"לוועד הבניין ישנן דרכי פעולה ותגובה שונות החל מ"תעשה מה שאתה רוצה ועד – על גופתי המתה"", מסביר גולצמן. "באופן עקרוני אסור לוועד הבניין למנוע מדייר להתחבר ללוח הציבורי אך במקרים מסויימים יש שנתקלים בהתנגדות ומעדיפים להימנע מעימותים עם השכנים ולכן זונחים את המחשבה לעבור לרכב חשמלי. ועד בניין גם יכול להקשות בביורקרטיה ולבקש מבעל הרכב להמציא ביטוחים יקרים בכיסוי שלרוב לא נהוג לבטח בהם רכבים ועמדות פרטיות, זאת עוד דרך להרתיע".

חריר מציין כי אכן נתקל בקשיים: "בתחילה רציתי להתחבר לבניין, אך החוזה שהוצע לי על ידי חברת הניהול שמייצגת את הוועד היה מאוד נוקשה ולא הגיוני בעיני. החלטתי להתחבר ישירות לדירה, לשלם קצת יותר אבל להיות בראש שקט", משתף חריר.

"הגיע סוקר חשמל שהציג את המפרט וההסברים כיצד הוא ממליץ לפרוס את התשתית, ומהנדס החשמל ביצע את העובדה תוך יום-יומיים. העבודה של הצבת הכבלים בחניה מאוד אסתטית וכמעט בלתי נראית".

גם רוט מספר כי נתקל במורכבות אל מול הועד ולכן בחר, חרף ההוצאה הגבוהה יותר, להתחבר ישירות ללוח הדירתי. "הוועד אצלי לא רצה להתעסק עם זה וחשש מההשלכות, אז חיברתי את העמדה ישירות לבית. זה אמנם יותר יקר אבל מבטל את הצורך לנהל את ההתחשבנות מול הוועד על תשלום החשמל היחסי שלי כאשר משתמשים בחשמל הציבורי, ומבטל גם את התלות בהם".

מחכים שנה וחצי למכרז העירוני

ומה קורה ברמה העירונית? בנובמבר 2021 שיתף גיל פישר, חבר המועצה דאז, כי בעירייה עובדים על פרסום מכרז להצבת זוג עמדות טעינה ציבוריות ראשונות בחריש, אך עד כה טרם פורסם מכרז שכזה.

פישר אף ציין באותו ראיון: "אני מקווה שהתקנת עמדות ההטענה גם תעודד תושבים רבים לבצע את המעבר מרכב בנזין לחשמלי בקלות יתרה וללא הסתמכות על עמדות טעינה מרוחקות או אישור מוועד הבית. למעשה, עמדות טעינה ציבוריות יתירו את אחד החסמים העיקריים אשר עוצרים רוכשים פוטנציאליים מלבצע את הרכישה בפועל".

יפתח שטיין חבר המועצה שהחליף את פישר בתפקידו, מציין שלמיטב ידיעתו, המכרז להקמת עמדות טעינה בעיר, עליו דיבר פישר לפני שנה וחצי, נמצא בדיוקים אחרונים לפני פרסום, אבל לא ידע לספר על לוח זמנים מתוכנן וריאלי לקידום הנושא.

"לתדהמתי ולדאבוני כל נושא הצבת עמדות טעינה ציבוריות בעיר לא זז מילימטר בשנים האחרונות, אין בעיר עמדה אחת ואנחנו הרבה שנים בעיצומו של השינוי כשהרכב החשמלי הוא כבר מיינסטרים", מדגיש גולצמן. "לפני כשנה וחצי כשעברתי לחריש הייתי היחיד עם רכב חשמלי ועמדת טעינה ברחוב, כיום יש כבר הרבה מכוניות חשמליות ועמדות טעינה פרטיות סביבי. במקום כמו חריש לא ניתן להחזיק רכב חשמלי ולהיות תלוי בעמדה ציבורית, כשהעמדה הקרובה ביותר נמצאת כיום במתחם המסחרי בעין שמר וגם שם יש לקוות שהיא תהיה פנויה עבורך כשתגיע", מסביר גולצמן.

אין התקדמות ברמה העירונית

"לאור חוסר האחידות בגישה של כל ועד בניין לנושא התקנות עמדות טעינה, הייתי מצפה שהעירייה תדאג לאלטרנטיבה של רישות העיר בעמדות ציבוריות".

לטענה כי אופייה של חריש כעיר שינה שאינה משופעת באזורי תעסוקה ומסחר מפחית משמעותית את הדרישה להימצאותן של עמדות ציבוריות, משיב גולצמן: "בנתניה, בחדרה או בכפר סבא ישנן עמדות טעינה ציבוריות שמוצבות גם בשכונות מגורים ובחניונים ציבוריים. בסופו של דבר הכל נשען על המדיניות ומידת הרצון של הרשות המקומית להנגיש את הנושא לציבור".

"חשוב להדגיש", מוסיף גולצמן, "כי העלות עבור רשות מקומית להוביל מהלך שכזה היא לא גבוהה היות ומשרד האנרגיה מממן את מרבית ההוצאה עבור התקנת עמדות טעינה ציבוריות".

"בעיני, מענה הגיוני וראוי בטווח הזמן המיידי בחריש, יהיה הצבת עמדת טעינה אחת לפחות בכל חניון ציבורי. האידיאל הוא השגת מצב שבו לכל תושב יש עמדת טעינה ברדיוס של קילומטר מהבית. אבל אהיה מרוצה גם אם רק יתחילו משהו, אפילו רק בהצבת עמדה או שתיים כפיילוט".

גם רוט תומך בדעתו של גולצמן ומסכם: "תרצה או לא, העולם הולך לכיון של מכוניות חשמליות. הייתי רוצה לראות התקדמות בנושא גם ברמת הפריסה העירונית של עמדות טעינה, כדי לשפר את השירות לתושבים ואת נוחות השימוש ברכבים חשמליים".

מעיריית חריש לא נמסרה תגובה בנושא עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: כביש 611 מתקדם שלב

סיום שנת השמיטה נותן את האות להאיץ את הליך נטיעת העצים במרחב הציבורי בעיר. לצד הפתרון הטבעי, יחל גם הליך בניית גגות סולאריים במגרשי הספורט ברוב בתי הספר בעיר, באמצעות זכיין. סגן ראש העיר: "זהו פתרון שמעניק לנו אפשרות לקרות את המגרשים בלי להשקיע כסף ובמקביל לייצר הכנסה לקופת העירייה"

בינואר 2022 אישרה ממשלת ישראל את החלטה 1022 שמקדמת הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת ההיערכות לשינויי האקלים.

ההחלטה מציינת את החשיבות של אימוץ תפישת עצי רחוב כתשתית בעלת חשיבות במנגנוני התכנון והביצוע הממשלתיים והעירוניים, ככלי מרכזי בהפחתת החום בסביבה העירונית, כמשאב חיוני להצללת המרחב הציבורי וקידום הליכתיות (Walkability) וכמסייע בניהול ובוויסות מי נגר.

ההחלטה הממשלתית התקבלה על רקע ההבנה שמשבר האקלים בישראל חמור יותר בהשוואה לממוצע בעולם. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה כבר עתה נמדדה בישראל עליה של 1.4 מעלות חום מאז 1880 בהשוואה לעליה ממוצעת עולמית של 1.09 מעלות.

סיום שנת השמיטה מעניק לרשויות רבות, ביניהן חריש, את האות לקדם את התוכניות להאצת הליך נטיעת העצים במרחב הציבורי ולקידום איי חום טבעיים.

"פוטנציאל ההצללה בחריש הוא מאוד גדול"

נכון להיום, למעט בכיסים בודדים בעיר בהם נשמרו עצי החורש הוותיקים, רוב הנטיעות הן צעירות והעצים הצעירים אינם מספקים מספיק צל, שמעודד הליכתיות בעיר.

דבי לרר, תושבת העיר ומתכננת נוף שמתמחה בגינון אקולוגי, רואה דווקא את חצי הכוס המלאה: "פוטנציאל ההצללה בחריש הוא מאוד גדול, יש כמות מכובדת של עצים צעירים ובכל שנה יש קפיצה בכמות הצל שהם מספקים", היא מסבירה. "הצללה על ידי עצים היא בריאה, טובה ונכונה ומעניקה קרירות שלא ניתן למצוא תחת יריעת פלסטיק מחממת".

לרר מציינת כי דווקא בנושא זה, חריש מקדימה רשויות אחרות: "לצערי לא שותלים בארץ מספיק עצים במרחב הציבורי. ברוב בתי הספר בתי בישראל אין מספיק עצים כי עדיין מתייחסים לעץ כמקור של לכלוך. מבחינה זו חריש מייצגת חשיבה מתקדמת.

"בחריש שותלים ברחובות העיר בכל שישה מטרים עץ. זה המון. בערים אחרות לא שותלים כלל בשל בעיות לוגיסטיות או חסימות על המדרכה, או ששותלים עצים במרחקים של 20 מטרים מהאחד לשני".

להרבות במספר העצים

יפתח שטיין, חבר המועצה החדש מטעם סיעת הליברלים ואחראי על נושא איכות הסביבה, מסביר את החשיבה מאחורי המדיניות שננקטה עד כה, לנטוע עצים צעירים שאינם מספקים צל.

"אני כרגע לומד את הנושא וממה שאני רואה ומבין המדיניות שננקטה עד כה היא הגיונית ונכונה. בגדול, עצים בוגרים עולים הרבה יותר מעצים צעירים ולכן עיריית חריש בחרה לנטוע עצים צעירים. בטווח הארוך 200 עצים עושים יותר צל מ-100 עצים והיות ואנו בונים עיר לעשרות שנים קדימה, הבחירה היא להרבות במספר העצים. בעוד חמש-שש שנים יהיה לנו הרבה צל".

ומה בחמש השנים הקרובות? לרר מייעצת לעירייה לנצל את סיום שנת השמיטה כדי להיערך כראוי לנטיעות ולמלא חוסרים בולטים בעיר: "כדי ליצור נוחות אקלימית חשוב לנטוע עצים בכל מקום. חשוב מאוד להצליל מדרכות, שבילי אופניים, תחנות אוטובוס או מקומות המתנה אחרים ברחבי העיר. צריך להחליף את כל העצים שניזוקו והתייבשו במהלך שנת השמיטה ולהמשיך לשתול כל הזמן".

קירוי מרחבים ציבוריים

המחסור בהצללה בעיר, באמצעות עצים ובאמצעים אחרים, בא לידי ביטוי בכלל המרחבים הציבוריים ובמיוחד בבתי הספר החדשים. מגרשי הספורט אינם מקורים ברובם וטקסי פתיחת השנה, שהתקיימו באחד בספטמבר, לוו בצלילים צורמים של תלונות הורים על החום הרב והחשיפה הישירה לשמש.

קירוי מרחבים ציבוריים זוכה גם הוא לתשומת לב ממשלתית. רק לאחרונה הציג המשרד להגנת הסביבה תוכנית תמיכות המקצה כ-40 מיליון שקל עבור מסלול חדשני לתמרוץ ולסיוע להשקעות להפחתת אי החום העירוני באמצעות הצללה אשר משלבת בין קירוי ויצור סולארי של מרחבים ציבוריים כגון חניונים, שבילים ודרכים, פארקים ציבוריים ושטחים אחרים שהציבור נמצא בהם.

תמיכות אלו לקירוי סולארי יאפשרו לנצל את המרחב העירוני לייצר חשמל נקי וזול וגם לייצר צל ובכך לשפר את חווית השהות במרחב הציבורי במיוחד בחודשים החמים בשנה. התוכנית מאפשרת לרשויות מקומיות גם לאגור חשמל מהשמש ולהשתמש בו בשעות היקרות ביותר ובכך לייצר הכנסה נוספת לעירייה.

הפתרון: WIN-WIN-WIN

הסדר דומה עומד לחול גם בחריש. לדברי סגן ראש העיר שלמה קליין, נושא הקירויים במגרשי הספורט יזכה להתקדמות משמעותית בשנתיים הקרובות.

קליין מספר שרק לאחרונה נקבע זוכה במכרז שפרסמה העירייה לקירוי מגרשי הספורט בבתי הספר בחריש, שישולבו עם גגות סולאריים המייצרים חשמל למכירה.

"הקירויים יהיו בשאיפה על כל המגרשים של כל בתי הספר בחריש. ההערכה שלנו היא שהתהליך יסתיים תוך שנתיים. החברה שנבחרה מקבלת את השכר על הקירוי מתוך רווחי מכירת החשמל שנוצר לחברת החשמל – כך שהעירייה לא משלמת שקל על הסיפור הזה. זה פתרון שמעניק לנו אפשרות לקרות את המגרשים בלי להשקיע כסף ובמקביל לייצר הכנסה לקופת העירייה".

קליין מציין כי קירוי מגרשי הספורט היה אחד הסעיפים בהסכם הקואליציוני של סיעת בית טוב והתייחס אז לארבעה בתי ספר שפעלו בעיר. כיום יש כ-14 בתי ספר ובשנתיים הקרובות מתוכננים להיבנות מבני בתי ספר נוספים. קליין מאמין שהפתרון לפיו זכיין יבנה את הקירוי ויקבל תשלום על מכירת החשמל הוא פתרון בו כל המעורבים זוכים: "תושבי העיר ייהנו מהצללה, הקבלן בונה את הקירויים וההצללות על חשבונו, העירייה לא מוציאה כסף מכיסה והזכיין ייהנה מרווח שיתקבל כתוצאה מפעילות עסקית שלו. בסוף מדובר בחברה עסקית שדואגת לשורת הרווח".

עוד מציין קליין כי צפי ההכנסות בשנים הקרובות הוא בסביבות 1.2 מיליון שקלים עד ל-2 מיליון שקלים בשנה וכי הרווחים הגדולים יותר יגיעו לקופת העירייה לאחר שיסתיים התשלום העיקרי לקבלן.

אילו בתי ספר יזכו ראשונים לקירוי הנכסף? לדברי קליין, סדר הקירוי בבתי הספר נקבע בהתאם לאופי המגרש ולעבודה הנדרשת להכנתו להליך בניית הגגות הסולאריים.

עיריית חריש: "בשיתוף פעולה של עיריית חריש עם מפעל הפיס, הטוטו ופרויקט בינוי שכונת בצוותא, נבנו שני אולמות הספורט הראשונים בעיר והשלמנו את שלב א' בתוכנית הקירוי שבמסגרתה קורו שני מגרשי ספורט המשמשים בתי ספר. לאור הפעולות שנעשו על ידי העירייה בתוך שנים בודדות ניתנו פתרונות לארבעה מתוך 14 מבני בתי הספר בעיר: אולמות הספורט הצמודים לבתי הספר רונה רמון ולממלכתי בצוותא, וקירוי מגרשי הספורט בבתי הספר תלמי רון וכנפי רוח בנים. לבתי הספר יש הסדר שימוש באולמות הספורט הכולל השתתפות תקציבית ברף הנמוך מהמקובל באולמות הספורט הצמודים לבתי ספר ברחבי הארץ.

מימין; כפיר בוארון, תפארת זרוק, יפתח שטיין

חריש היא עיר של התחלות חדשות. לעיתים המעבר לעיר או נסיבות משפחתיות אחרות כופים עלינו לחולל שינוי בחיינו, ולפעמים הצורך בשינוי הוא פנימי. כך או אחרת, מוטלת עלינו החובה להתמודד עם התחלה חדשה, מרגשת ומפחידה גם יחד. לקראת השנה החדשה, כפיר בוארון, תפארת זרוק ויפתח שטיין משתפים בהתחלות שלהם

כפיר בוארון, הוא מוותיקי חריש החדשה. הוא מתגורר בעיר כבר 6 שנים: "עברתי לחריש עם אשתי ההרה ב-2016 והיום אנחנו כבר עם ארבעה ילדים", הוא מספר. מאז שסיים את לימודי המסעדנות בבית הספר 'תדמור' לפני 11 שנה, הספיק בוארון לנהל מגוון עסקי מזון: בית קפה, מזון מהיר מטבח מוסדי ואוכל ביתי. עם המעבר לחריש חיפש בוארון עבודה בעסק מקומי ותוך זמן קצר נבחר לנהל את פיצריש, הפיצריה הראשונה שהוקמה בעיר ב-2017.

על פיצריש פיקד בוארון במשך שלוש וחצי שנים עד אשר סיבות אישיות הביאו אותו לעזוב את המקום: "לאחר שבני הרביעי נולד השגרה בבית הפכה מורכבת יותר, ונאלצתי לקחת הפסקה מהמטבח. ניהול עסק בכלל ועסק מזון בפרט דורש ממך להשקיע בו את כל כולך, ובתור אחד שנותן 200% בכל מקום עבודה, ראיתי שאני פשוט לא יכול לתת את התפוקה הזו באותה העת".

לאחר שהעביר את הניהול לידי אחיו אופק, בוארון שינה כיוון ובמשך שנה וחצי עבד כנהג. "במהלך התקופה הזו היו אינספור רגעים בהם רציתי לברוח ולחזור למטבח", הוא נזכר. התשוקה למטבח הכריעה לבסוף את בוארון והוא חזר לעסקי המזון ולניהול מסעדת Just Hala בעיר. "היתה זו חוויה קצרה למדי. בעל המקום החליט שהוא סוגר את העסק".

לתקוע יתד בעיר

בוארון זיהה את המשבר כהזדמנות והחליט לקחת את המקום לידיו: "במשך שנים בער בי הרצון לעבור מניהול של עסק עבור אחרים להקמת עסק משלי. הרגשתי שכעת זה הרגע הנכון להגשים את החלום". עם היכרות שצבר עם החך המקומי, ההבנה מה הציבור בחריש אוהב לאכול וכמה יהיה מוכן לשלם, החליט בוארון לפתוח את "מפגש בוארון", מסעדה בשרית שפתחה את שעריה לאחרונה.

לצד החששות הכרוכות בפתיחת עסק עצמאי, בוארון אופטימי לאור התנופה של העיר וכמות התושבים ההולכת וגדלה כל העת. "כל עסק שנפתח בחריש תורם משהו לפיתוח של העיר, במיוחד עסקים מצליחים שמדברים עליו מחוץ לעיר. ל"מפגש בוארון" אני מתכוון להביא את כל כולי, לכן גם החלטתי לכלול את שמי בשם העסק. בעזרת השם שיהיה זה מאמץ משתלם. אני מאחל לעצמי שיפקדו את המסעדה סועדים רבים ושהם יהיו מרוצים וירצו לחזור שוב. שאשמור על מגמה של עלייה כל הזמן, במטרה לתקוע יתד ולהיות כאן במשך שנים".

360 מעלות: חוזרת לעולם ההוראה

תפארת זרוק עברה לחריש לפני 4 שנים כשהיא בהיריון מתקדם. למרות ההתמודדויות עם עיר חדשה והרחבת המשפחה, היא החליטה לאתגר עצמה גם בתחום העסקי, עזבה את עולם ההוראה בו עסקה במקום מגוריה הקודם, ופתחה עסק עצמאי מקומי לטיפוח וקוסמטיקה.

"במשך שלוש שנים, היתה לי קליניקה לציפורניים וחנות מקוונת למוצרי קוסמטיקה. ניהלתי קבוצה של קולגות, לימדתי בנות שרצו להיכנס לתחום וארגנתי השתלמויות בתחום. כל זה קרה עד שהתגרשתי".

פירוק התא המשפחתי שינה באופן מהותי את עולמה. תפארת סגרה את העסקים והפכה לשכירה למשך שנה מטלטלת ורבת שינויים, החל מהתנסות קצרה בעבודה כסוכנת מכירות והמשך בעבודה במאפיה בפתח תקווה במשמרות לילה מתישות. "הייתי מתעוררת ב-2:00 בלילה כדי להגיע למאפיה בשעה 3:00", היא משחזרת. לאחר עבודה לתקופה קצרה ולא מוצלחת במיוחד במאפייה מקומית, החליטה תפארת כי היא מסתערת מחדש ובכל הכוח על תחום ההוראה.

מאפיית לחם לחינוך ילדים

"סידרתי את קורות החיים שלי, הדפסתי אותם והתחלתי לעבור בין בתי הספר בעיר, פניתי למנהלות ומזכירות, הצגתי את עצמי והצעתי את שירותיי". בשיא החופש הגדול, חודש לפני פתיחת שנת הלימודים, הגיע הטלפון המיוחל מאביבית לוי-משה, מנהלת בית הספר הממלכתי בצוותא שהודיעה לה כי היא מצטרפת למשפחת בית הספר כמחנכת כיתה ומורה למדעים. "מנהלת כמו אביבית לא פגשתי בשום מקום בעבר. מהרגע הראשון במשרדה, הרגשתי בבית והיא סייעה לי מאוד בהתאקלמות".

זרוק לא מסתירה את החששות: "אני לא אשקר, לפני פתיחת השנה, רעדו לי הרגליים. חינוך כיתה היה מבחינתי להיכנס לנעליים גדולות ולמשימה עם אחריות גדולה על הכתפיים בייחוד בעיר כמו חריש, כשכל הזמן מצטרפים ילדים חדשים וכל שינוי משפיע על המערך החברתי בכיתה. אלו אתגרים שאני מצפה להם. האחריות על חיים וחינוך ילדים היא משימה מיוחדת במינה ומעט מלחיצה, אבל ברגע שאתה קופץ עם הראש למים, המים כבר לא קרים".

תפארת מציינת בסיפוק רב כי שנת הלימודים נפתחה מבחינתה ברגל ימין: "החיבור עם ההורים והתלמידים היה מיידי. יוצא לי לדבר עם חברים על העבודה ואת התלמידים אני מתארת כילדים שלי. לא יכולתי לבקש התחלה טובה מזו. התפישה שלי היא הקניית ידע וערכים יחד עם הפעלות, משחק, חוויות וחידות. כשהמורה נהנה גם הילדים נהנים", היא מציינת בחיוך.

"אני מאחלת לעצמי להיות מלאה בכוחות לחדש ולרענן עבור התלמידים ולהגיע ליעדים שהצבתי עבור כל תלמיד ותלמיד כי הרי כל ילד הוא פרויקט בפני עצמו. וברמה האישית, השתלבות מלאה בתלם החינוך וצמיחה בתוך מערכת החינוך המקומית".

מחויבות לתפקיד משמעותי

המחנך הוותיק, יפתח שטיין, יחלק את זמנו בשנה הקרובה בין העשייה הפדגוגית לעשיה הציבורית. עבור שטיין, חבר המועצה החדש, היה זה סמלי ביותר שישיבת המליאה הראשונה בה לקח חלק היתה הישיבה החגיגית לפתיחת שנת הלימודים בעיר.

לשטיין, מחנך ומורה מקצועי בתיכון גוונים במ.א. מנשה, לא היו שאיפות לקחת חלק בפוליטיקה המקומית. אולם עם עזיבתו של גיל פישר את מועצת העיר ויתרו המועמדים ברשימה הליברלית על הכבוד, ויו"ר סיעת הליברלים, שני גרינברג, הציעה את התפקיד לשטיין. לשניים הכרות מוקדמת, והם הקימו יחד עם שותפים נוספים את עמותת חריש חופשית, הפועלת לקדם אירועי תרבות ופנאי לציבור החילוני והליברלי בעיר.

"קהילה וחברה תמיד היו לנגד עיני. מאז ומתמיד ראינו, אני ובת זוגתי מור, בעצם המעבר לחריש עשייה ציונית. הדרך והתהליך האישי שעברתי עם הקמת העמותה, שבעיני שינתה את פני העיר, ביססו אותי וגרמו לי להרגיש מוכן ושלם עם ההחלטה להצטרף למועצה ולהתמודד עם האתגר העצום והחשוב הזה", מציין שטיין. "לא ראיתי בעצמי אדם פוליטי ולא היה בי רצון להיכנס לפוליטיקה, אבל כשהנושא הפך אקטואלי ונזרקה לפתחי השאלה: "רגע, ומה איתך", פתאום היה ניצוץ.

"אמנם מדובר בעבודה התנדבותית, אך אי אפשר שלא להתייחס לתפקיד במועצת העיר כקריירה, יש כאן מחוייבות גדולה מדי ומי שלוקח אותה צריך לקחת אותה בלב שלם ובשתי ידיים. אני בהחלט רואה את התפקיד כאחד המשמעותיים שאבצע בחיי, זאת לצד עבודת ההוראה. יש לי המחוייבות לעשות זאת על הצד הטוב ביותר".

כר נרחב ליוזמות הציבור

שטיין עושה כאמור את צעדיו הראשונים בתחום העשיה הציבורית ומודה שיש לפניו דרך לא קצרה של למידה והסתגלות. בידיו של שטיין הופקד תחום איכות הסביבה, איתו היה מזוהה קודמו, והוא חבר בוועדות העירייה השונות. "השאיפה היא להמשיך את הפעילויות המדהימות שגיל החל בהן ולהמשיך ולדאוג כמובן לקהילות הליברליות בעיר".

"אני מאמין שעיר נבנית על ידי אנשים ולא על ידי בתים ומוסדות ולכן אנו צריכים לספק הזדמנויות לקהילות הליברליות בעיר לבנות קהילות ותרבות ובכך לתרום לאווירה הציבורית בעיר. התפקיד שלי הוא לאפשר כר נרחב ליוזמות שמגיעות מהציבור".

בחודש הראשון שלו כחבר מועצה מן המניין הספיק שטיין לקבל מספר תובנות: "תמיד ראיתי את האחריות של נבחרי הציבור וכובד הראש בקבלת החלטות וכעת מבפנים אני עד לרמת הרצינות ותחושת השליחות של כלל חברי המועצה ועובדי העירייה".

"השנה הזו היא בהחלט התחלה חדשה ומיוחדת עבורי. אני מאחל לעצמי ללמוד ולצמוח, להשפיע לטובה ולא לשכוח לרגע את כובד האחריות המוטלת עליי ושבמקביל אדע לשמור על האיזון בין העשייה הציבורית לפרטית. אני רק בתחילת הדרך, כיצד תיראה השנה הזו ואילו הישגים אקצור? עוד חזון למועד".