לקראת הכרעה בקלפי: אתגרי העתיד של חריש לשנים הבאות

צילום: דוברות עיריית חריש

חריש מתחילה בקרוב פרק חדש: ההנהגה החדשה שתיבחר תתמודד עם מספר נושאי ליבה מהותיים בעיר, עם אתגרים משמעותיים ותקבל הכרעות חשובות שיתוו את הדרך לעתיד חריש, לא רק בקדנציה הבאה, אלא גם בעשורים הבאים. מהם האתגרים המרכזיים של חריש ואיזו השפעה עשויה להיות להם על עתידה?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

בשבוע הבא יתקיימו הבחירות המקומיות וייבחר ראש עיר חדש ו-15 חברי מליאה חדשים בחריש. הנהלת העיר החדשה תנווט את חריש בין האתגרים המרכזיים של העיר. יכולות הביצוע של הנבחרת החדשה, החזון וההחלטות בשטח, יעצבו ויקבעו את עתיד העיר ותושביה, לטווח הארוך.

אתגר ראשון: מעיר נתמכת לעיר עצמאית

האתגר המרכזי והמשמעותי שעומד בפני העיר היא הפיכתה לעיר עצמאית בעלת הכנסות, שמסוגלת לספק לתושבים שלה שירותים איכותיים ללא תמיכה ממשלתית.

החלטת ממשלה
חריש היא עיר נתמכת. שתי החלטות ממשלה הזרימו לעיר מיליארד ו-600 מיליון שקלים. צילום: קובי גדעון, לע"מ

בעשר השנים האחרונות חריש היא עיר נתמכת, בזכות שתי החלטות ממשלה: הראשונה, הראשונה מדצמבר 2015, הזרימה לעיר כמיליארד שקלים, והשנייה, מאפריל 2022, הזרימה כ-600 מיליון שקלים נוספים.

באוקטובר 2020, סמוך לסיומה של החלטת הממשלה הראשונה, פרסם משרד הפנים דו"ח 'דיור מואץ וחוסן מוניציפאלי' שחזה בטווח של חמש שנים, ירידה חדה של 65% בתקציב השירותים העירוני שיינתן לתושבי חריש, בתחומי החינוך, הרווחה, התרבות והתשתיות, בשל גידול מואץ של 300% במספר התושבים והכנסות מועטות מדי משטחי מסחר ותעשייה. זוהי תחזית הירידה החדה ביותר מבין עשרות הערים שנסקרו בדו"ח.

הקושי: שיווק מגרשי התעסוקה והמסחר בעיר

חלון ההזדמנויות של חריש הוא קצר. ב-2025 התמיכה התקציבית של ממשלת ישראל בעיר תסתיים. גם התוספת התקציבית של 20 מיליון שקלים שאושרה לחריש במסגרת חוק ההסדרים לא תספיק לסגירת הפער התקציבי הצפוי להסתכם בשנת 2026 בכ-38 מיליון שקלים.

מיפוי שטחי תעסוקה בעיר
מאגר שטחי המסחר והתעסוקה של חריש: כשליש מהשטחים מצויים במעו"ף.

כדי להגדיל הכנסות חייבת חריש להגדיל את שטחי המסחר המניבים ארנונה עסקית לעירייה. אולם עד כה, שיווק שטחי המסחר נתקל בקשיים מרובים.

המכרז במעו"ף נכשל בפעם החמישית

בספטמבר 2023 נכשל מכרז לשלושה מגרשי תעסוקה במעו"ף, שפורסם זו הפעם החמישית. מגרשים אלו יצאו לשיווק לראשונה כבר בשנת 2018, אולם הפעם תלתה עיריית חריש תקוות גדולות בהצלחתו.

כנס יזמים מכרז מעו"ף 2023
המגרשים (הצהובים) הוצעו לשיווק בפעם החמישית – יזמים לא ניגשו למכרז

הסיבה לאופטימיות, שלא הוכיחה עצמה, נבעה מההוזלה במחירי הקרקע במכרז, שהוצעה ליזמים במחיר מינימום, נמוך בלמעלה מ-50% בהשוואה לאותם מכרזים שפורסמו ב- 2021.

למעשה, עיריית חריש לא הסתפקה בהפעלת לחץ על רמ"י להוזלת רכיב הקרקע, וניסתה למשוך את היזמים על ידי מתן הטבות נוספות משמעותיות.

העיקרית בהן, היא הסבה של 30% משטחי התעסוקה והמסחר במגרשים למאות דירות (רווחיות יותר ליזם), בדומה לתוכנית שאושרה ליזם ליאם הנדסה גרופ במגרש  304 בשכונת מעו"ף,  היחיד ששווק עד כה בהצלחה.

מתחם מסחרי ראשון בשכונת מעוף בחריש
מגרש 304 – היחיד ששווק עד כה בהצלחה. צילום: הילה שלם

האם מכרזי התעסוקה בחריש דרום יצליחו?

כישלון המכרז מטריד מאוד במיוחד לנוכח העובדה שמאגר הקרקעות הגדול של העיר לתעסוקה ומסחר, ברובע חריש דרום יצא גם הוא למכרז בדצמבר 2023.

חריש דרום מצגת קורין אדריכלים
חריש דרום: מאגר המגרשים המיועד לנדל"ן מניב ולתעסוקה בעיר.

בחריש דרום מצויים 316 אלף מ"ר לתעשייה ומסחר. האם ניתן להקיש מתוצאות הכישלונות במעו"ף על חריש דרום?

את הצלחת או כשלון המכרזים בחריש דרום – לא ניתן בשלב זה לנבא אולם ראוי לציין כי בארץ כולה קיים עודף שטחים מניבים שמקשה גם על עיריות מבוססות לשווק שטחים מסחריים.

לקושי זה יש להוסיף את מצב המשק, השיתוק בענף הנדל"ן והמשך המלחמה  – כולם גורמים משמעותיים שעשויים להשפיע על התוצאה הסופית.  ראש העיר הבא חייב לייחד מאמצים למציאת הכנסות לקופת העירייה באפיק עיקרי זה אך גם בערוצים מקבילים.

מבט אל מחצבת ורד ויישובי הסביבה
מחצבת ורד – ערוץ נוסף אופציונלי להכנסות הרשות

דוגמאות לא חסרות: קבלת הכנסות ממשאבים אזוריים כמו מחצבות ורד, הקמת חברה כלכלית שתנהל נכסים עירוניים ותמקסם הכנסות, דרישה להכרזת חריש כעיר באזור עדיפות לאומית, שמעניקה הטבות כלכליות ליזמים, שותפות באזורי תעשייה אזוריים בכפר קרע ו/או מ.א מנשה – כל אלה הן דרכים כשרות וחיוניות להגדלת הקופה העירונית. וכן, גם חיזור על הפתחים וקבלת תקציבים ממשלתיים נוספים.

אתגר שני: תחבורה 

ללא אזור תעסוקה, רוב תושבי חריש נאלצים לעבוד מחוץ לעיר ולבלות שעות על הכביש. תושבי העיר זקוקים לפתרונות תחבורה טובים ומהימנים. בקדנציה האחרונה התקדם נושא תשתיות הכבישים, כחלק מהחלטת הממשלה האחרונה שייחדה כספים גדולים לנושא.

הדמיה של כביש 611 – ההשקעה הממשלתית בתשתיות הכבישים הסתכמה בלמעלה מ-300 מיליון שקלים

350 מיליון שקלים יושקעו בסלילת היציאה הדרומית לעיר, כביש 611 שכבר החלו העבודות לסלילת חלקו המערבי, ולהוספת נתיב בכבישים 574 ו-581 אליהם מתנקז הכביש.

כעת יש להקצות את המאמצים לייצר תחבורה ציבורית טובה ואמינה בתוך העיר ובקישוריות שלה לערים אחרות בארץ.

מסוף תחבורה מערבי לקראת סיום בנייה דצמבר 2023 פתיחה משוערת בפברואר 24 תחב"צ אוטובוס צילום: דוברות עיריית חריש
מסוף התחבורה המערבייכלול 10 מסופים. צילום: דוברות עיריית חריש

בחודשים הקרובים אמור להתחיל לפעול מסוף האוטובוסים המערבי שנבנה בהשקעה של למעלה מ-30 מיליון שקלים ויכלול 10 מסופי אוטובוסים.

תחבורה ציבורית היא צו השעה

נכון להיום, מערך האוטובוסים בעיר שכולל רק שני קווים פנימיים וחמישה קווים בינעירוניים, עדיין לוקה בחסר. ההתניידות בין חריש לשאר הערים וגם בתוככי העיר אינה נוחה, בלשון המעטה.

קו 22 אוטובוסים תחבורה ציבורית
תחבורה ציבורית עירונית ובינעירונית שזקוקה לתגבור משמעותי

ההחלטה המשמעותית ביותר בתחום התחב"צ היא ההכרעה על תוואי הרכבת, שתתקבל, כך על פי הערכות, השנה.

אם אכן תתקבל הבחירה המועדפת על עיריית חריש, חלופה4.1 הכוללת תחנת רכבת בכניסה לעיר (סמוך לקניון) היא תקפיץ משמעותית את האטרקטיביות של העיר ואת חיבורה למרחב.

רכבת ישראל תחנת רכבת חריש חלופה 4.1
חלופה 4.1: תחנת רכבת בסמוך לקניון בכניסה לעיר. מסילת רכבת מצידו המערבי של כביש 6 וגשר מחבר בין שניהם

חיבורים תחבורתיים נוספים בין שכונות העיר הם צורך הכרחי.  מכרז הקורקינטים שפרסמה העירייה בשנת 2022 נכשל. יוזמה פרטית לשאטלים משותפים בעיר כשלה גם היא, אבל יש להמשיך למצוא פתרונות שיסייעו לתושבי העיר להתנייד בלי רכב: הוספת  קווי אוטובוס פנימיים, סיום והסדרה של מערך שבילי אופניים בעיר, קידום מוניות שירות שעדיין לא פועלות בעיר, הרחבה של פרויקט השכרת הרכב השיתופי ורעיונות יצירתיים נוספים שמטרתם אחת: הקלת ההתניידות בעיר ומחוצה לה.

אתגר שלישי: הטרוגניות וניהול קהילה

גיוון גילאי: חריש צריכה להתבגר

חריש היא אבן שואבת למשפחות צעירות שחיפשו מגורים זולים ועמדה בהצלחה במשימתו של משרד הבינוי והשיכון, לספק דיור בר השגה לזוגות הצעירים.

קמפיין פרסום קמפיין פרסומי חריש
46% מתושבי העיר הם ילדים עד גיל 18. צילום מתוך קמפיין הפרסום של חריש

צדו השני של המטבע הוא התפלגות אוכלוסייה לא פרופורציונלית ועומס משמעותי על קופת העיר.  על פי נתוני ביטוח לאומי מינואר 2024 כ-46.2% מתושבי העיר הם ילדים עד גיל 18. לשם השוואה, הממוצע הארצי מסתכם ב-32.6% בלבד.

תקציב עיריית חריש 2023: 51% מופנים לחינוך

ילדים הם אכן עתיד העיר, אבל חינוכם דורש משאבים גדולים מקופת העירייה הריקה, 51% מתקציב שנת 2023 הופנה לחינוך.

ההוצאה העירונית על משק בית של מבוגרים, נמוכה משמעותית, אבל פלח הגיל של בני ה-60 פלוס, מסתכם בחריש בכ-6% בלבד, פחות ממחצית הממוצע הארצי שעומד על 15%.

בית קהילה לגיל השלישי קשישים בחריש צילום: דוברות עיריית חריש
ההוצאה העירונית על משק בית של מבוגרים נמוכה משמעותית. בצילום: בית קהילה לגיל השלישי. דוברות עיריית חריש

חריש צריכה לעשות מאמצים כדי לגוון את תמהיל האוכלוסייה בעיר. אחת הדרכים היא תכנון דירות מותאמות למבוגרים ו/או צעירים ורווקים.

התפלגות מכירות הדירות בחריש לפי מספר חדרים | סקירת נדל״ן בחריש
התפלגות מכירת דירות בחריש לפי מספר חדרים: לחזק את המגמה של תכנון ובניית דירות 3 חדרים

על פי סקירת הנדל"ן של חריש סיטי, בשנת 2023 עמד חלקן היחסי של דירות 3 חדרים על כ-11% מסך המכירות. ההנהגה החדשה צריכה להרחיב את המגמה ולשנות את התפישה הקיימת המנציחה תכנון של דירות 4 ו-5 חדרים.

בישיבה הוועדה המיוחדת לתו"ב מינואר 2024 אושרה ליזם הקלה לבנייה של דירות 4 חדרים בפרויקט הטרפז, במקום דירות 3 חדרים אליהן היה מחויב על פי התב"ע.

עסקים עידוד קנייה מקומית
גיוון תמהיל האוכלוסייה ומשיכת אוכלוסייה מבוססת יותר תחזק את העסקים המקומיים

בנוסף, הנהגת העיר צריכה לעשות מאמצים גם למשיכת אוכלוסייה מבוססת יותר מזו המתגוררת כעת בעיר. על פי נתוני ביטוח לאומי, הן השכירים בחריש והן העצמאים משתכרים משמעותית פחות מממוצע ההכנסות בערים אחרות. אוכלוסייה חזקה עשויה לתרום לכלכלת העיר, לחיזוק העסקים המקומיים כמו גם למשיכת רשתות ארציות ומותגים לאומיים שיבחרו לפתוח סניפים מקומיים בעיר.

בניית קהילה וניהול סכסוכים

קהילה מגוונת יותר זקוקה גם לניהול מתמשך. על פי נתוני עיריית חריש מאוגוסט 2023, כ-50% מתושבי העיר הם חילונים ומסורתיים, 35% הם דתיים לאומיים ו-15% הם חרדים. כלל האוכלוסייה מתגוררת יחד, ללא הפרדה, באותן שכונות ובאותם הבניינים, ולא אחת מתעוררים מתחים ומאבקים על המרחב הציבורי ועל צביון העיר.

חוק השבת
הסדרה של נושאי ליבה בעיר, ביניהם, חוק השבת

בקדנציה האחרונה חוקקה ההנהגה ברוב של 7 תומכים מול 2 מתנגדים את חוק השבת, שהגדיר מתחמים מוגדרים בפאתי העיר ובמרכזי השכונות בהם ניתן להפעיל עסקים בשבת. החוק לא אושר על ידי משרד הפנים עד עצם היום הזה.

ראש העיר הבא יצטרך להתמודד עם נושא הליבה הבוער הזה, ולהסדיר חוקית את הנושא ואת עמדת העירייה ביחס לסוגיות כמו הפעלת מופעי תרבות בשבת לקהילה החילונית, יחס לקהילה הגאה ופתיחת עסקים בשבת.

חוק השבת מרכזים מותרים לפתיחה
פתיחת עסקים בשבת. בצילום: המרכזים (הקיימים והעתידיים) בהם אושרו פתיחת עסקים בחוק השבת.

בנוסף, יישמה עיריית חריש בקדנציה האחרונה שיטת הקצאת קרקע שחילקה אלפי מ"ר של קרקעות ציבוריות ללא תשלום לקהילות דתיות שהקימו בתי כנסת. שיטה זו אינה מתאימה לציבור החילוני שאינו רגיל להתארגן בקהילות ולכן יצא נפסד. חובה על ההנהגה החדשה למצוא מנגנון שונה שיאפשר לקהילות חילוניות לקדם מרכזים חברתיים עבורם.

הקצאת קרקעות לבתי כנסת: מגרש 278 ברחוב שקד- העמותות שזכו במגרש הן 'נטעי חורש' ו'מכון לשבתך'

הסוגיות והמאבק על צביון העיר יחייבו את הדרג הנבחר גם לבחור אם לאכוף את לשון החוק ביד רכה או קשה ואילו סנקציות יינתנו למפירים אותו. בקדנציה האחרונה התמודדה ההנהגה עם פתיחת בתי כנסת לא חוקיים ואפילו מקווה בדירות ללא היתר. הוועדה המיוחדת לתו"ב בחרה ביודעין שלא להטיל קנסות ובחרה במדיניות אכיפה מדורגת אך מקלה. יש לקוות שעם תחילת פעילותה של הוועדה המקומית לתו"ב, היא תאשר מדיניות אכיפה תקיפה יותר.

אתגר רביעי: לחצי הפיתוח מול שמירה על הסביבה

הנהגת חריש תצטרך להתמודד עם סוגיות משמעותיות נוספות בתחום הביטחון, החינוך, מתן מענים לנוער, איכות האוויר ושמירה על השטחים הפתוחים. אחת השאלות החשובות שיעמדו לפיתחה של ההנהגה היא צמיחתה של העיר.

תל זאבים צילום: יאיר גרינברג
יערות ירוקים המקיפים את חריש. צילום: יאיר גרינברג

חריש צפויה לאכלס בתוכניות הקיימות כ-65 אלף תושבים. עם זאת, קברניטי המדינה מעוניינים להגדיל את חריש ל-100 אלף תושבים.

האם התרחבות משמעותית זו היא אכן נכונה לחריש? הנהגת העיר החדשה תצטרך להתמודד מול לחצי הפיתוח של העיר תוך שמירה על אחד המשאבים החשובים של חריש, שטחי היער המשמעותיים המקיפים אותה משלושה כיוונים.

אם הוועדה המקומית לתו"ב תצליח בעשור הקרוב להתמקד בפיתוח אזורי התעסוקה המניבים שכבר אושרו, ולשמור על שטחי חריש צפון, מבלי להוסיף עוד כ-10,000 יחידות דיור לעיר, קופת העיר ותושביה, יצאו נשכרים.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

מאבקי השבת בחריש: מהי עמדת המועמדים לראשות העיר?

חוק השבת שנחקק לפני שנתיים וחצי והוצג כ"הישג היסטורי" לא קיבל את אישור משרד הפנים והסיכוי לאישורו נמוך. מאבקי הכוח בין חילונים לחרדים בעיר לא פסקו וצביון השבת בחריש עדיין מתעצב. כיצד מתכננים המועמדים לראשות העיר להתמודד עם "תפוח האדמה הלוהט"?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת. על פי נתוני העירייה חיים בה כיום כ-50% חילונים ומסורתיים, 30%-35% דתיים-לאומיים ו-15%-20% חרדים.

כלל האוכלוסייה מתגוררת יחד, ללא הפרדה, באותן שכונות ובאותם הבניינים, ולא אחת מתעוררים מתחים ומאבקים על המרחב הציבורי ועל צביון העיר.

חוק השבת הצבעת מליאה
הצבעה על חוק השבת: 7 בעד, 2 נגד, אחד מהם הוא יוחאי פרג'י

לפני שנתיים וחצי ניסתה מועצת העיר להסדיר את הנושא בעזרת "חוק השבת" – שהגדיר מתחמים מוגדרים בפאתי העיר ובמרכזי השכונות בהם ניתן להפעיל עסקים בשבת. החוק שאושר במליאת העיר ברוב של 7 תומכים אל מול 2 מתנגדים, הוגש לאישורו של משרד הפנים בסמוך למועד פירוקה של הממשלה דאז ויציאתה לבחירות – ולא אושר עד עצם היום הזה. הסבירות שהחוק יאושר בממשלה הנוכחית נמוכה עד אפסית. נראה כי "תפוח האדמה הלוהט" הזה מתגלגל לקדנציה הבאה. כיצד מתכננים המתמודדים לראשות העיר לטפל בנושא? פנינו אליהם ושאלנו שלוש שאלות:

  • כיצד תפתור את המתח הקיים היום בין חלק מהמגזרים בעיר בסוגיית השבת? האם לדעתך הציבור החילוני צריך לקבל מענים מסחריים ותרבותיים בשבת בתחומי העיר ובלב השכונות ובסבסוד ותמיכת העירייה?
  • מהי עמדתך העקרונית לגבי סגירת כבישים בשבת בחריש?
  • כיצד היית מגדיר, בהתאם לחזונך, את זהות העיר המתגבשת בהקשר לאופיה הדתי/חילוני?

משה בן זיקרי: על פי ה'סטטוס קוו'

משה בן זיקרי בחירות 2023
משה בן זיקרי: "חריש עיר דתית"

משה בן זיקרי, מועמד מטעם מפלגת עוצמה יהודית התראיין לאחרונה לתוכנית רדיו 'קול ברמה' וציין כי לתפישתו "חריש היא עיר דתית עם אוכלוסייה חילונית". בן זיקרי לא השיב לשאלה האם הציבור החילוני צריך לקבל מענים בשבת בסבסוד ובתמיכת העירייה. הוא מציין כי "אני בעד שמירת השבת במרחב הציבורי, ולא לפגוע ברגשותיהם של תושבי העיר שומרי השבת. סוגיית השבת צריכה להיות על פי ה'סטטוס קוו' כפי שקורה ברוב ערי ישראל שנים רבות. אין סיבה שמה שקורה בירושלים, חיפה, אשדוד, טבריה וכיו"ב, לא יתאים למה שקורה כאן בחריש".

עוד הוא מוסיף: "חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת, שיודעת לחיות ביחד בצורה מכובדת. לצערי, יש שוליים שמנסים להפר את האיזון והשקט בחריש, והתקשורת הארצית אוהבת לקחת חלק בזה, ולהעצים את זה פי מאה מהמציאות".

בית כנסת בצוותא אכיפה צילום דוברות המשטרה
מרץ 2023: הריסת בית הכנסת 'לב יוסף' בשכונת בצוותא. צילום: דוברות המשטרה

בראיונות עבר בן זיקרי ציין שתחת המנדט שלו לא ייהרסו בתי כנסת לא חוקיים בחריש. עוד הוא מוסיף: "אני נגד סגירת הרחובות המרכזיים של חריש בשבת. הראייה שלי מגיעה מתוך הבנה שבעיר שלנו אף אחד לא פוגע באף אחד, וכל אחד שומר על כבודו של השני".

לשאלה השלישית העוסקת בזהות העיר המתעצבת הוא משיב: "הנושא של זהות בחריש מעניין 1.5% מהתושבים, ובעיקר את התקשורת הארצית. מי שבא להתגורר בחריש מכיר את המרקם היפה והמיוחד שיש כאן, והוא רואה שאפשר להסתדר ולחיות מצוין ביחד. החזון שלי הוא להעניק לילד החרדי והחילוני את כל התנאים שמגיעים לו, כמו שקורה בכל עיר מעורבת במדינת ישראל. לצערי, חריש רחוקה מאוד מזה".

"להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת"

אלי בר בחירות 2023 צילום: סטאס קורניסקי
אלי בר צילום: סטאס קורניסקי

אלי בר, מתמודד עצמאי מאמין שיש לשאוף לחקיקה מוסכמת בנושא השמירה על השבת בעיר: "לאחר מאמצים רבים, מועצת העיר החליטה לאשר חוק עזר שמחלק את העיר לאזורים שונים, בהתאם לרמת הדרישה לשמירת השבת. ב־95% משטח העיר, אסור לעשות מלאכה בשבת, ללא יוצא מן הכלל. ב־5% הנותרים, אנשים שאינם שומרי שבת יוכלו לנהל את חיי השבת שלהם.

"יש לשאוף להסכמה רחבה בעיר חריש על אופן שמירת השבת במרחב הציבורי. כפייה לא תועיל בנושא שמירת השבת בפרהסיה, ויש להגיע לחקיקה מוסכמת שיהיו שותפים לה נציגים מכל גווני הציבור כדי להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת ושמירתה.

"עם זאת יש לספק את צורכי הקהילה החילונית בפתיחת עסקים בשבת במקומות המצומצמים אשר הוגדרו לכך מראש".

בר גם מתנגד נחרצות לסגירת הכבישים בעיר: "סגירת הכבישים בשבת תפגע בחופש התנועה ובאיכות החיים של אלו שאינם שומרי שבת, ותגרום למתח ולאי-שוויון בעיר".

לשאלה על זהות העיר חריש הוא משיב: "זהות העיר חריש היא מורכבת ומשתנה. לעת עתה נקודת החיכוך בין האוכלוסיות השונות והמגוונות מינורית ומאפשרת קיום וביטוי לכל קהילה וקהילה בשלום ובשלווה. עם זאת, צורכי הקהילה החילונית הבסיסית בעיר, המורכבת מ-50 אחוז מתושבי העיר והשירותים המוניציפאליים לוקים בחסר. לא הוקמו  בחריש עד כה מוסדות אופיינים לצורכי החילונים כגון קאנטרי קלאב, בריכה עירונית, ספרייה, בית-עם ועוד. מטריד יותר לראות שבעתיד הנראה לעין לא מתוכננת הקמת מוסדות בסיסים אלה המיועדים לקהל החילוני. לצערי, העדר מתקנים עירוניים כאלה יוביל את העיר למסלול של עיר דתית-חרדית בעתיד".

"להחזיר את העיר לשפיות ושקט"

עידית ינטוב
עידית ינטוב: "אנחנו צריכים איזון"

עידית ינטוב, מועמדת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, מוכרת לרבים כמי שהפעילה את פרויקט שבוס של תחבורה ציבורית בסופי שבוע בעיר במשך שנתיים . ינטוב, ציינה לא אחת כי רצונה הוא לקדם את חריש כעיר חילונית וליברלית. "בקשר למתח בין שכנים ותושבים אני מסכימה, זה חייב להיפתר. אני חושבת שהנהגה שתפעל בצורה ישירה, (ללא סיסמאות ריקות כמו שאנחנו רואים היום ממתמודדים מסוימים) עם אמירה מגובה במעשים – תייצר פה אווירה אחרת. אי אפשר להגיד "עיר לכולם" ואז לייצר קמפיין של 'עיר של צ'ולנט', לחרדים.

"אי אפשר להגיד 'עיר לכולם' אבל לא לפתוח את המתנ"ס לתרבות לילדים בשבת. אנחנו צריכים איזון. בתי כנסת לצד מבנים לציבור הכללי הגדול שחי בעיר".

קובי אריאלי קמפיין פרסום קמפיין פרסומי חריש חרדי חרדים
צילום מתוך קמפיין ה"צ'ולנט' לציבור החרדי

"לגבי סגירת כבישים, נכון להיום זו לא שאלה שצריכה להישאל. גרים פה חילונים, דתיים, חרדים ומסורתיים באותן שכונות, ולפעמים באותו בניין. לכן, במצב הנוכחי, אין ולא יהיו סגירות כבישים בשבת. אבל, אי אפשר לחתום את זה ככה. מה שלא נטפל בו עד הסוף, יצוץ לנו בהמשך".

"כראשת עיר אפגש עם נציגי קהילות חרדיות ונבין לעומק את הצרכים. אם יתברר בשיחות האלו שהפתרון הנכון לכלל הציבור בעיר, ואני מדגישה – לכלל הציבור, זה שכונה חרדית למספר קהילות חרדיות, שם נוכל לאפשר את סגירת הכבישים. בראשון לציון לדוגמה, בלב שכונה במערב העיר. התיישבה קהילה דתית ואישרו להם לסגור רחוב בשבת. לא היו התקוממויות ולא זעקות".

נובמבר 2020 בחריש: חסימת רחוב שהציתה מאבק בין מגזרי. ינטוב: "לגבי סגירת כבישים, נכון להיום זו לא שאלה שצריכה להישאל".

ינטוב מתייחסת גם לזהות העיר: "להגדיר את חריש? לא יודעת. מה ההגדרה של חולון? הרצליה, ראשל"צ או מודיעין? עיר. אנחנו עיר ככל הערים. בעוד כמה שנים נסתכל אחורה ונשכח שהיינו צריכים הגדרה. מבחינתי חריש היא עיר שמקבלת כל אורח חיים שמכבד את האחר. "חיה ותן לחיות".

"שטחי ציבור והקצאות קרקע המשרתים את הציבור הדתי יותאמו אליהם, עם כל מה שהם צריכים וצריכות. וכאלה המשרתים את הציבור הכללי יותאמו אליהם, על כל המשתמע מכך.

"ברגע שהזרם המרכזי בעיר יסתכל קדימה ויצעד לעבר מה שהעיר הזו יכולה להיות, כל רעשי הרקע ירדו, וגם אלו שמתנגדים לי היום ייהנו לחיות כאן יחד. כי בסוף, רוב הצרכים משותפים לכולנו. מי לא רוצה חינוך טוב, מקומות תעסוקה קרובים לבית, תחבורה נוחה, עסקים פורחים ורחובות נקיים? נגיע לאיזון הדרוש ואנחנו כבר בחצי הדרך להחזיר את העיר לשפיות ושקט".

"אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר"

יוחאי פרג'י בחירות 2023
יוחאי פרג'י: "כאשר יש ואקום נכנסים שנאה ופילוג"

יוחאי פרג'י, שימש כחבר מועצה מטעם סיעת בית טוב עד להצבעה על חוק השבת. פרג'י הצביע נגד החוק, בניגוד לשני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן. השלושה נפרדו ופרג'י קיבל את תואר יו"ר האופוזיציה בחריש.

כעת, כמועמד לראשות העיר מתייחס פרג'י לשאלה החשובה:

"אכן, בחריש סוגיית השבת עדיין לא פתורה. עד היום לא נעשה כלום כדי לפתור את המתח הזה, ופעמים רבות, אי-עשיה היא הגרועה ביותר.

"לפני שנתיים וחצי פרצו המאבקים בין תושבי העיר בעקבות "חוק השבת" שראש העיר החליט לקדם. התהליך נעשה בצורה לא נכונה בתכלית, ללא שיתוף ציבור וחמור מכך- במחטף אפילו מול חברי הקואליציה, מה שיצר פילוג חריף אף בין חברי מועצת העיר, ועל אחת כמה וכמה בין תושבי העיר.

"המהלך הזה לא הניב שום תוצאה למעט שסע כואב בין הקהילות בעיר, החוק שעבר ברוב לא אושר במשרד הפנים עד עצם היום הזה – שנתיים וחצי אחרי. מאז אחת לכמה חודשים פורצות מהומות נוספות בין המגזרים בעיר כי הנושא לא מוסדר ולא מובהר לשני הצדדים וכאשר יש ואקום נכנסים שנאה ופילוג".

הפגנת חילונים נגד צופרי השבת בעיר
2020 הפגנת חילונים נגד צופרי השבת בעיר

"לתפישתי, לא משאירים תחומי ליבה לא מוסדרים. ההסדרה מייצרת תיאום ציפיות, ולרוב גם מרגיעה את הרוחות, ולכן עם כניסתי לתפקיד אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר שיוסכם בהסכמה רחבה בתהליך נכון מול תושבי העיר ואפעל לאישורו בקואליציה ולא פחות חשוב מכך- מול משרד הפנים.

"למה לא לייצר תהליך שיתוף ציבור עירוני שבעקבותיו יגובשו המלצות לעיצוב החוק הנכון לעיר? אני מאמין גדול בשיח והידברות והגעה להסכמות רחבות בקרב הרוב. בשוליים תמיד יהיו אחוזים בודדים מכל צד שלא מעוניינים בהידברות ולא רוצה להגיע להסכמות".

שבתרבות. צילום: חריש חופשית
פרג'י: "העירייה לא תפעיל אירועי תרבות בשבת". בצילום: שבתרבות שאורגן על ידי עמותת 'חריש חופשית'

לגבי תרבות בשבת – אני מאמין בחירות הפרט ולכן, לא אמנע השכרת מבני ציבור על ידי תושבים, גופים פרטיים ועמותות. אך העירייה לא תפעיל אירועי תרבות בשבת תוך אילוץ עובדי עירייה לעבוד במהלך יום המנוחה שלהם".

"אני נגד סגירת כבישים בשבת, אם היו בחריש שכונות מוגדרות למגזר הדורש זאת- הייתי שוקל את העניין בחיוב לאחר בחינה שזה לא מפריע להתנהלות שאר תושבי העיר, אך כיוון שזהו לא המצב בחריש והעיר הינה עיר מעורבת על כל המשתמע מכך- אני לא אתמוך בסגירת כבישים".

פרג'י גם מתייחס לחזונו על זהות העיר המתגבשת: "חריש היא עיר שיש בה מקום לכולם. חילונים, דתיים וחרדים. אני מאמין שחילונים שהיו רוצים עיר לגמרי חילונית היו בוחרים במקום אחר ומצד שני כך גם חרדים – ישנן לא מעט ערים בעלות אופי חרדי ועדיין הם בחרו להגיע לחריש המעורבת. אני חושב שזה היופי בחריש, היא מיקרוקוסמוס של הציבור בארץ והרוב המוחלט שמחים בגיוון הזה ורוצים שזה יישאר ככה.

"אני לא אתמוך בשום צד שידרוש 100% ולא יסכים לוותר על שום דבר בתמורה. זה הקו שאוביל כראש עיר של כולם".

"מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן"

יצחק קשת. צילום: ראובן קפוצינסקי
יצחק קשת."אין שום היתכנות לסגירת כבישים". צילום: ראובן קפוצינסקי

את עמדתו של יצחק קשת, ראש העיר המכהן ונציג מפלגת הליכוד, אין כמעט צורך להציג. הוא הצהיר בחמש השנים האחרונות מעל כל במה את עמדתו בנושא זה.

"כידוע, קידמתי את חוק השבת על פי העקרונות עליהם רוב הציבור מסכים. זה הדבר הנכון לעיר. זה מה שייצר את האיזון הנכון בין כלל המגזרים. בחוק השבת קיימת אפשרות להשתמש בחלק ממבני הציבור של העירייה לטובת פעילויות גם במהלך סוף השבוע". קשת מדגיש כי חוק השבת טרם אושר.

בתשובה לשאלה השנייה הוא משיב: "אני מתנגד לסגירת כבישים בשבת. חריש היא עיר של כולם. חשוב לציין שאין שום היתכנות לסגירת כבישים בשבת מאחר שבכל שכונות העיר גרים יחדיו חילונים, דתיים וחרדים, זה היופי של חריש. מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן".

קשת חוזר על השאלה שעוסקת בזהות העיר: "שוב, חריש היא עיר שחיים בה ביחד ויש בה יש מקום לכולם. כל אחד יכול לגדל בה את ילדיו בהתאם להשקפת עולמו והעירייה בראשותי מעניקה שירותים לכל תושב מכל מגזר".

איציק לב לא השיב לשאלות המערכת עד למועד פרסום הכתבה

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

ראש העיר: ״להגיע להסכמות בהידברות. פעולה אגרסיבית וחד צדדית היא המוצא האחרון״

צילום: לידור שקד

בעוד כחצי שנה ימלאו 10 שנים לכהונתו של יצחק קשת כראש עיריית חריש. הבחירות הקרובות והרכב המליאה העתידי מעסיקים כבר עתה את ראש העיר והוא קורא לציבור לבחור בחוכמה את נציגיו. ״סף הקיטוב הולך ועולה. כל מי שהוא יותר קיצוני ונחרץ, נתפס יותר כמשרת את הציבור, אבל אני לא בעמדה הזאת. אני באמצע, בעמדה של מיתון ופישור, אני הולך נגד הלך הרוח הכללי״


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


באוקטובר 2023 יתמודד יצחק קשת על ראשות העיר חריש בפעם השלישית. הקדנציה השנייה לכהונתו התאפיינה באירועים לאומיים מטלטלים כמו מגפת הקורונה וחמש מערכות בחירות לכנסת. ברמה המקומית, לצד צמיחה משמעותית של העיר והפיכתה לבית לעשרות אלפי תושבים, ניכרו בשנים האחרונות מתחים בין הקהילות השונות בעיר ומאבק על צביון העיר. לבחירות הקרובות הוא מגיע עם טביעת חותם שהשאיר, לטוב ולרע, על העיר החדשה של ישראל.

עשר שנים לכהונה שלך והבעיות המרכזיות של חריש עדיין איתנו: התחבורה, התעסוקה, חוסר האיזון התקציבי.

״זה לא נכון להגדיר את זה ככה. ראשית, הבעיות לא איתנו באותה צורה כמו שהיו. לדוגמה, בחריש יש כיום כ-39 אלף איש, פי אלפים מתחילת הדרך ואילו התנועה הרבה יותר זורמת.

פקק תנועה עומס תנועה
עומס תנועה לפני פתיחת מחלף מג״ב. ״כשהיו 20 אלף תושבים, היו פקקים מכיכר חריש עד לקניון״

״כשהיו בעיר 20 אלף תושבים, היו פקקים מכיכר חריש עד לקניון. אני לא אומר שהבעיות נפתרו לגמרי, אבל בוודאי שהתקדמו בצורה דרמטית. אנחנו בהקמה של כביש 611. שנה וחצי-שנתיים, והכביש מוכן. בזכות החלטת הממשלה החדשה, הכביש תוקצב מיידית וזה אירוע ייחודי כי על פי התוכנית האסטרטגית של מדינת ישראל, רוב המשאבים מופנים לתחבורה ציבורית״.

קשת מציין שהוא גם לא אמר נואש מחיבור חריש לכביש 6, זאת למרות שהגורמים המקצועיים במשרד התחבורה גילו במהלך כל השנים התנגדות רציפה. ״אני מקווה שהפעם זה ייפתר״, הוא מבהיר ומבאר כי האופטימיות החדשה היא בשל מינויה של מירי רגב כשרת התחבורה.

הדמיית כביש 611 קרדיט נתיבי ישראל
כביש 611 – ״שנה וחצי-שנתיים, והכביש מוכן״. הדמיה נתיבי ישראל

״אני מאמין שאם אנחנו נצליח לשכנע אותה, זה יקרה חד משמעית. אם היא משוכנעת במשהו היא לא מוותרת. היא תגרום לזה לקרות״.

מירי רגב צילום: דוברות משרד התחבורה
יהיה חיבור לכביש 6? ״אם נשכנע את מירי רגב זה יקרה״. צילום: דוברות משרד התחבורה

החלטה דרמטית על תוואי הרכבת

לצד בניית תשתיות הכבישים מציין קשת כי תוכנן עיבוי ושינוי מערך התחבורה הפנימית בעיר שיחל עם תחילת הפעלתו של מסוף התחבורה המערבי הנבנה בימים אלו והשקתם של קווים בינעירוניים חדשים. אבל מה שמרגש אותו בעיקר הוא ההחלטה שצפויה להתקבל עד סוף השנה להקמת מסילת רכבת חריש בצמוד לכביש 6 והקמת תחנת נוסעים בסמוך לכניסה לעיר. ״אני חושב שזה אחד הדברים הכי דרמטיים לחריש, אני מאושר מזה״.

רכבת ישראל תחנת רכבת חריש חלופה 4.1
מתי הרכבת תתחיל לפעול? ״זה לא שנתיים, אבל זה גם לא חמש״

גם אם תאושר התוכנית החדשה להקמת תחנת רכבת בעיר, מתי הרכבת תתחיל לפעול?

״אין לי הערכה מדויקת, אבל יצטרכו להתכנס ללוחות זמנים מאוד-מאוד קרובים. זה לא שנתיים, אבל זה גם לא חמש, יכול להיות פחות. המזל שלנו הוא שמסילת חריש היא חלק ממסילת מנשה ומדובר בתוכנית ארצית. לא מדובר על 20 שנה קדימה״.

חריש דרום: ״יש ביקוש מצד יזמים״

קשת מאמין שבחמש השנים הקרובות שינוי משמעותי נוסף שיחול הוא הקמתו של אזור התעסוקה והתעשייה 'חריש דרום', שיספק הכנסות לקופה העירונית ותעסוקה לתושבי העיר.

הדמיה של חריש דרום דוברות עיריית חריש
חריש דרום: ביקוש גבוה למוסכים, מרלו״גים ואולמות אירועים. הדמיה: קורין אדריכלים

״חריש דרום יוצא לשיווק תוך מספר חודשים. שם אמורה להיות המסה העיקרית, 300 אלף מטר של אזורי תעסוקה ותעשייה קלה. גם השיווקים במעו״ף יימשכו״.

טרם קבלת החלטת הממשלה החדשה חריש הציגה לממשלת ישראל תוכנית להפיכתה לרשות איתנה, במסגרתה התחייבה לשווק 50 אחוזים משטחי התעשייה בחריש דרום ומעו״ף עד לשנת 2025.

אתה חושב שיהיה ביקוש מצד יזמים?

״כן. אני מקבל מלא הצעות להקמה של מרכזים לוגיסטיים, אולמות אירועים, גני אירועים, מוסכים וטסטים. אלו שירותים שהעיר צריכה״.

בצוותא חריש מבט על חריש דרום מור שקיפי לאטי
מבט לחריש דרום, בו מתוכננים 300 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה, תעשיה ומסחר. צילום: מור שקיפי לאטי

אבל המכרז האחרון בשכונת מעו״ף נכשל…

קשת מסביר כי כישלון המכרזים במעו"ף דווקא קידם הליך חדש ומשופר מול רשות מקרקעי ישראל. לדבריו, בהתאם לסיכום החדש עם רמ״י שנולד לאחר כישלון מספר מכרזים במעו"ף שנסגרו ללא מציעים, רמ״י הסכימה במקרה של כישלון נוסף להוזיל את עלויות הקרקע. הסכם זה יהפוך את חריש לאטרטיבית יותר ליזמים. ״זה קורה אחרי מאמץ גדול מאוד מול רמ״י, כי הם גוף מאוד נוקשה, אנחנו מובילים אותם להבנה שצריך להתייחס לחריש אחרת ולתת מחירים סבירים משמעותית״.

מי שצועק יותר לא מביא תוצאות

אחת ההצלחות בקדנציה הנוכחית היא ללא ספק היכולת של ראש העיר לשמר קואליציה מקיר לקיר בין סיעות שאינן חולקות בהכרח את אותן הערכים.

״כן, אנחנו בין הערים היחידות בישראל״, מסכים קשת. ״בשנה האחרונה כולם מתפרקים, רבים על התקציב, פופוליזם לשמו. מנסים כל הזמן להפריד בינינו ולסכסך כדי לייצר פה כאוס ולא הצליחו״. הוא גם מודה שהוא תוהה לגבי הרכב המליאה הבא שיוביל את חריש לתקופה חדשה.

ישיבת המליאה לאישור תקציב 2023.

״חריש זכתה בקדנציה הנוכחית בנבחרי ציבור אחראים שלא ראו את טובת עצמם ואת הפופולריות שלהם לפני הצורך של העיר. בזכות זה הכול רץ בחמש השנים האחרונות. זו הצלחה מסחררת, כי העסק זרם לטובת הציבור, והיופי הוא שכלל החברים בקשת הפוליטית שמייצגת את תושבי חריש לקחו בזה חלק, למרות שהם היו צריכים לבלוע הרבה צפרדעים.

״אני בתפילה שאלה יהיו השליחים של הציבור בחריש גם בקדנציה הבאה, כי לצערי הרב, רואים את זה בכל מקום אחר: מי שצועק יותר, מי שפופוליסט יותר, מבטיח יותר, הציבור נמשך אליו.

שני גרינברג שלמה קליין
הסגנים הנוכחיים: שני גרינברג מהליברלים ושלמה קליין מבית טוב. בלעו הרבה צפרדעים

״המסר שלי לציבור הוא תחשבו טוב מי אתם רוצים שיהיו הנציגים שלכם. אל תחשבו רק על מי מייצג אותי בצורה מובהקת יותר, כי זה לא מביא תוצאות. מי שצועק יותר לא מביא תוצאות ולשבת באופוזיציה זה לרוב שווה אפס, כאילו אין לך נציג כמעט.

״פוליטיקה היא עולם הפשרות. אם אתה לא יודע בתוך זה לפלס את הנתיב שלך, אתה אולי תהיה פופוליסט ותהיה לך אהדה גדולה אבל הציבור שלך הוא טיפש, כי את התוצאה אתה לא תביא לו״.

אם תיבחר בשלישית, אתה מתכנן להקים שוב קואליציה רחבה?

״כן במידת האפשר. אני מתמודד עם אחד האתגרים הכי קשים בפוליטיקה, בחירה בדרך האמצע. כל יועץ פוליטי בא ואומר לך, תפוס צד. סף הקיטוב הולך ועולה. כל מי שהוא יותר קיצוני ונחרץ, נתפס יותר כמשרת את הציבור, כבן אדם שאפשר לסמוך עליו. אבל אני לא בעמדה הזאת. אני באמצע, בעמדה של מיתון ופישור, אני הולך נגד הלך הרוח הכללי וזו לא עמדה פופולרית. אבל אני מאמין בדרך הזאת, זה אני. אני בתקווה שהרוב הדומם יכיר בזה שיש מישהו אחראי שדואג כל הזמן לאזן את הדברים.

״אני יושב עם אנשים חילונים, דתיים וגם חרדים ואני אומר לכולם את אותם המסרים. אני לא שובה אותם בנקודה שחשובה ומשמעותית להם, אלא בנקודה שאני מוביל את העיר הזו ממקום מאוד אחראי. לשם אני מכוון״.

המצב הפוליטי בארץ הגיע לנקודת רתיחה. ראשי ערים רבים נקטו עמדה ברורה בסוגיות המהפכה המשפטית. מדוע אתה לא משמיע את קולך?

הפגנה בצומת כרכור צילום: דוברות משטרת ישראל
קשת על השסע: ״צריך לנהל את זה אחרת״. בצילום: הפגנה בצומת כרכור

״האמירה הכללית ואני שותף לה, היא שצריך לנהל את זה אחרת. אנחנו, כראשי ערים, יודעים איך לחבר בין המגזרים והציבורים השונים. אנחנו עושים את זה שנים רבות.

יש לי דעה אישית, אבל מה זה רלוונטי? אם זה היה מקדם את החיבור בין התושבים בחריש, אז הייתי מביע אותה, אבל אם זה רק ייצר פולמוס, מה הרווחנו מזה״?

האם האירועים הארציים מאתגרים יותר את החזון שלך של 'עיר לכולם'?

״לא מאתגרים. הם עוזרים להבין ביתר שאת כמה זה נחוץ ונדרש. זה צו השעה. זה הרצון האלוקי, שעם ישראל יהיה מאוחד. זה מגיע ממקום עמוק של אמונה, זה ממש מרגיש כשליחות ומצווה. צריך לעשות הכול כדי לחיות פה ביחד וכמה שיותר להגיע להסכמות בדרך של הידברות. פעולה אגרסיבית וחד צדדית היא המוצא האחרון״.

שימוש בכוח כביטוי של חולשה

מהי לדעתך ההצלחה הגדולה בקדנציה הזו ומהו האתגר שלתחושתך, הכי פחות הצלחת להתמודד איתו?

״יש פה מגה פרויקט שכדי שיצליח, נדרשו עשרות אם לא מאות גורמים שיפעלו יחד בסינרגיה. ההצלחה היא לדעת לרתום את כל הגורמים האלה לעבודה משותפת, מגורמי תכנון, גורמי ממשלה, משאבים וגורמי העירייה. הכול מתכנס בסופו של דבר לאותו מקום וחשוב שכולם יעבדו בלי לשים רגליים אחד לשני. זה נראה כאילו זה ״על הדרך״, אבל לא כך. בסוף אנחנו עובדים עם בני אדם והיכולת שלי לרתום אנשים, ולא משנה באיזו דרגה ואיזה תפקיד, היא אולי היכולת הכי חזקה שלי״.

״היכולת שלי לרתום אנשים, ולא משנה באיזו דרגה ואיזה תפקיד, היא אולי היכולת הכי חזקה שלי״. צילום: מור שקיפי לאטי

כישלון? ״אני חושב שיש הרבה דברים שיכלו להיעשות אחרת ברמת ההסברה. מחוק השבת ועד הסיפור של הריסת בית הכנסת. אולי אם הייתי מביא את זה לידיעת הציבור הרבה לפני ולא לאחר המעשה, אולי זה היה מתקבל אחרת. לאחר מעשה אני בעמדת התגוננות ומצטייר כאילו אני מנצל את הכוח החזק שיש לי. יש לי המון כוח אבל אני לא מנצל אותו אף פעם כי מבחינתי זה המוצא האחרון. אם השתמשתי בכוח, אני רואה בזה חולשה ולא חוזקה״.

בית כנסת בצוותא אכיפה צילום דוברות המשטרה
הריסת בית הכנסת בבצוותא. ״אם השתמשתי בכוח, אני רואה בזה חולשה ולא חוזקה״. צילום דוברות המשטרה

קשת מציין גם כישלון הסברתי נוסף לדעתו, מערכת החינוך המקומית שלא זוכה להערכה הראויה. ״חריש פורצת דרך בתחום החינוך. ייצרנו מהפכה ממש. אבל זו לא התחושה של הציבור, למה? כי הוא לא יודע לעשות הפרדה בין השוטף לבין הפיתוח הפדגוגי. ובסוף מה נתפס כחזות הכל? מקרי אלימות או נידויים וחרמות. אבל זה לא אומר שאין פדגוגיה מתקדמת בצורה הכי מיטבית. החינוך פה הוא שונה, הוא נותן ערך מוסף ושם דגש על העולם הפנימי של הילד, על הרגש. אנחנו עובדים נכון ומפתחים את זה״.

החטיבה הממלכתית החדשה חינוך כיתה תלמידים נעימת הלב בתי ספר צילום: דוברות עיריית חריש
״חריש פורצת דרך בתחום החינוך אבל זו לא התחושה של הציבור״. צילום: דוברות עיריית חריש

מסר כללי לתושבי חריש לחג?

״חריש נמצאת במקום הטוב ביותר שהיא יכולה להיות. זה לא אומר שלא יכול להיות יותר טוב או שהכל מושלם ואוטופי, אבל בתנאים ובזמן שניתנו לנו, היא במקום הכי טוב. כל מה שנדרש כעת זה תקווה ואופק שהוא לא רחוק. קצת סבלנות, ואנחנו נראה פה שינויים דרמטיים בהתקדמות של העיר״.


לוח דירות חריש

רחוב דרך ארץ 32: "להכיר את מי שעומדת מאחורי השביס, הפאה או הבלונד"

'דרך ארץ 32' צילום: אביטל הירש

הקומדיה 'רחוב דרך ארץ 32' מספרת על היריבות בבניין בחריש בין שתי שכנות, חרדית וחילונית, המתמודדות על ראשות הוועד. במאית ההצגה רונית מנשה היא תושבת ותיקה של העיר והיא משרטטת בהומור אך גם במדויק את הסוגיות הנפיצות בחריש ובישראל בכלל. "יכול להיות שלא נסכים, הגיוני שלא נסכים, אבל בואו נדבר. מי צריך את השנאה הזו"?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


הבלבוסטע החרדית חמדה היא יו"ר ועד הבניין בדרך ארץ 32 חריש, אבל יקירה, השכנה החילונית, קוראת עליה תיגר ומתמודדת מולה על ראשות הוועד ועל צביון הבניין.

השכנה אביבית, דתית-לאומית ושוחרת שלום, מנסה לפשר בין השתיים ואילו אנה, העובדת הפיליפינית שמתגוררת בבניין, מפגינה כוונות טובות ורוצה לעזור אך חוסר התמצאותה בנבכי החברה הישראלית גורם לבלאגן ומעמיק את חומות החשדנות.

האם יצליחו שלוש הנשים, שמייצגות שבטים שונים בחברה הישראלית, לשתף פעולה, להתמודד מול בניינים אחרים ולזכות בתחרות 'כתר הזהב' שמעניקה תקציבים לבניינים בחריש?

מימין: שקמה הופמן-זיו, אמה ביתן, רונית מנשה ונופר מרגליות. צילומים: יונית צדוק, ראובן חיון

ההצגה 'רחוב דרך ארץ 32' בבימויה של תושבת העיר רונית מנשה, משקפת בדיוק מושחז את המציאות היומיומית של תושבי חריש ואת האתגרים העומדים לפתחם, כמו גם בפתחה של החברה הישראלית.

מ'עיר חרדית' ל'עיר לכולם'

הרעיון להצגה שעלתה לפני כשבועיים במתנ"ס אבני חן בפני קהל של נשים בלבד, החל לקרום עור וגידים לפני חמש שנים.

רונית מנשה צילום: יונית צדוק
רונית מנשה צילום: יונית צדוק

"כל הסיפור הזה של דתיים-חילונים הוא לא מאתמול, זה מהרגע שהעיר הפכה מ'עיר חרדית' ל'עיר לכולם'. המונים התחילו להגיע ליישוב והמועצה התחילה לחשוב איך מקבצים יחד אנשים ממגזרים שונים. העובדת הסוציאלית במועצת חריש דאז, שרי אייזן, חשבה שדרך חוויה תאטרונית ניתן לשקף ולעבד את החוויה. בעידודה המועצה פרסמה מכרז דרך משרד התרבות ואני זכיתי בו. המטרה היתה להעלות הצגה עם מינימום של 4 שחקניות, שמייצגות מנעד רחב של מגזרים בחברה המתגבשת בחריש". כך מסבירה רונית מנשה, בימאית ההצגה ותושבת ותיקה בחריש.

"התחלתי לכתוב ממש בשנתיים האחרונות, באמצע היתה קורונה. כתבתי את המחזה יחד עם תמר אבנון והוא עבר המון טיוטות, שינויים ודיוקים. הבנתי שההתמודדות עם מצבים כל כך טעונים מחייבת אותי לבחור בקומדיה. היו חמש מערכות בחירות בזמן שכתבתנו ובסוף הגענו לטיוטה הזו. זה מחזה שעדיין אפשר להמשיך להדק ולשפץ, אבל הבנו שאנחנו חייבות לעצור".

לדברי מנשה, הבחירה בכתובת דרך ארץ 32 אינה מקרית. "32 בגימטריה זה לב – מבחינתי זה היה מאוד ברור ונדרש במחזה".

לשמור על הצביון היהודי

אמה ביתן שחקנית תיאטרון פלייבק בלת"מ ותושבת חריש מגלמת בהצגה את החרדית הליטאית חמדה.  "לדמות שלי קוראים חמדה גרוס, חמדה במילעיל ולא במילרע. היא מייצגת את המגזר החרדי-ליטאי יש לה מיליון ילדים ומאוד חשוב לה לשמור על הצביון היהודי-חרדי מבלי לוותר על העקרונות שלה".

אמה ביתן דרך ארץ 32 ילום: יונית צדוק
אמה ביתן. צילום: יונית צדוק

בהצגה, חמדה נהנית מצלילי צופר השבת ומתרנגול הכפרות שמסתובב בחצר ודואגת לשלטים בזכות השבת ולמעלית שבת. עמדות אלה מתנגשות כמובן עם תפישת העולם של יקירה החילונית.

ביתן, בעלת תשובה שמשתייכת לזרם הנחמנים, מודה שהכניסה לתפקיד לא היתה קשה במיוחד: "בגדול היה קל, אבל היו דברים שהייתי צריכה לחדד. היא לא בעלת תשובה אלא חרדית מבית שמקפידה על דברים עד הסוף. היא אישה מאוד לבבית וחמה אבל מזהירה "אל תגעי לי בגבולות"".

המחמאה הגדולה מבחינתה היא שהצופות בהצגה חשבו שהיא ליטאית כשרה שמסתובבת עם פאה גם בחיי היומיום שלה.

בין כל העולמות

תושבת העיר נופר מרגליות מגלמת בהצגה את דמותה של אביבית, הדתית הלאומית שקורסת תחת משימות ההתנדבות לחברה והמשא לתיווך ופישור בין שכנותיה.

נופר מרגליות צילום: ראובן חיון
נופר מרגליות: "הייתי "דוסית" בגימנסיה ו"חילונית" בפלורליסטי כך שאני באמת ובתמים מבינה את כולם". צילום: ראובן חיון

"אני יכולה להתחבר להרבה דברים שאביבית מייצגת אבל בחיי הפרטיים אני דתייה בלי כיסוי ראש ועם מכנסיים. למדתי בילדותי בבית ספר חרדי, עברתי ללמוד בבית ספר פלורליסטי וסיימתי את התיכון בגימנסיה העברית החילונית. הייתי "דוסית" בגימנסיה ו"חילונית" בפלורליסטי כך שאני באמת ובתמים מבינה את כולם ומתחברת למקום של השלום. אני מאמינה באהבה ואני חושבת שגם אביבית מאמינה בכוחה".

עד כמה הסיטואציות בהצגה מזכירות לך את הנעשה בחריש?

"מזכירות לי מאוד. שיקוף כמעט מדויק. ואגב, כמו אביבית גם אני בחיי האישיים  כל הזמן נקרעת בגלל המתח בין חילונים לחרדים בעיר ובמדינה. ניצן אביבי, שהוא אחד ממובילי המחאה החילונית בחריש הוא חבר טוב שלי. אנחנו נפגשים לנגן יחד ואני תמיד אומרת לו שזה מה שצריך להחצין, את המוזיקה, את הביחד שלנו. אני לא חושבת שהמחאות והכעס שרואים עכשיו בחברה הישראלית הם הדרך הנכונה. אני לא בוחרת בדרך של מלחמה, אני רוצה חיים מגוונים, לא רוצה שכולם יהיו באותו צבע, אלוהים ברא אותנו בהמון צבעים וזה כל היופי, לחיות יחד".

הפגנה בצומת כרכור צילום: דוברות משטרת ישראל
"אני לא חושבת שהמחאות והכעס שרואים עכשיו בחברה הישראלית הם הדרך הנכונה". צילום: דוברות משטרת ישראל

בין ערבות הדדית לפיצה לא כשרה

שקמה הופמן-זיו מתגוררת בפרדס חנה. היא נבחנה באודישן וזכתה בתפקיד יקירה, החילונית, הבלונדינית והצמחונית שיש לה בן בצבא וכלב.

שקמה הופמן-זיו
שקמה הופמן-זיו

יקירה מתרעמת על המאפיינים החרדים שמעצבים את הבניין הבולט בהם הוא צופר השבת, וגם מתנגדת לזוגות האופניים (השייכים לילדיה של חמדה) בחדר המדרגות או ליחס לו זוכה התרנגולת. ההזדהות עם התפקיד היתה קלה אבל היא מבחינה בין הדמות לבינה:

"בחיי האישיים אני חילונית נשואה לאתאיסט. חמי מתגורר בבית בלי מזוזות ומסרב לקיים מצוות אבל אני מגדירה את עצמי כחילונית מאמינה. יקירה היא חילונית קצת "קשה" בעיני אבל קיבלתי את בחירתה של רונית".

מה חידשה לך ההצגה?

"בחיים שלי לא ביליתי כל כך הרבה בחברת נשים דתיות. למדתי על הדת, למדתי על חריש ואני מודה שעלתה בי התהייה אם אני הייתי יכולה לגור בעיר כזו. אני לא בטוחה. יש לי חברות חילוניות בעיר והן מספרות לי על השיח בקבוצות הוואטסאפ, על הפיצה הלא כשרה שמעצבנת את הדתיים וגורמת לחילוניים להעלות פוסטים כשהם אוכלים אותה. אני שחקנית ובמאית, פליטת תל אביב, קשה לי לחשוב על מגורים בעיר שבה כולם רוצים להילחם".

ביתן מתערבת בשיחה ומציינת כי "אם מישהו קורא רק את התגובות בפייסבוק הוא טועה. בחריש הכול עולה ברשתות ובקבוצות אבל בחיי היומיום לא מרגישים את זה, מה אני אצעק על הקופאית החילונית בסופר? לא. גם הפיצה הלא כשרה לא מפריעה לי, אני לא אוכלת שם".

גם מרגליות ממהרת להוסיף: "לא כל הזמן נלחמים. בסופר, בגינת המשחקים המפגשים הם בין אנשים. בקבוצות מביאים את הקיצוניות החוצה, אבל זה לא ככה ביומיום".

חריש כמשל לישראל

ההצגה משתמשת בחוכמה בדמויות ובעולם המושגים שלהן. כך לדוגמה, זוכה אביבית לשבחי השכנה החרדית שאומרת ללא הפסק "יישר כוח" בעוד שהשכנה החילונית מכתירה אותה בתואר "אלופה". מי שמעוררת פרצי צחוק בקרב הצופות היא אנה, המטפלת הפיליפינית אותה מגלמת מנשה.

הצגה דרך ארץ 32 רונית מנשה
אנה הפיליפינית: "מנסה לעשות טוב, אבל עושה בלאגנים"

"הרגשתי שאני צריכה להביא דמות שהיא לא באמת מבינה ולכן גורמת לכל הבעיות האלה. לא יכולתי לומר שהבעיות נוצרו בגלל הדתי לאומי, החרדי או החילוני. לכן בחרתי בדמות שלוקחת צעד אחד אחורה, לא באמת מבינה את השפה, מנסה לעשות טוב, אבל עושה בלאגנים בבניין ולאי הבנות בין השכנות", מסבירה מנשה. "אני רוצה שהצופים יעברו תהליך של הכרות עם הדמויות בשעה-שעה וחצי ויכירו את החומרים שהחיים זימנו לנו כאן בחריש וכמשל למה שקורה בארץ".

בואו נתחיל לדבר

"אני מקווה שההצגה תייצר שיח", מפרטת מנשה. "לא באתי לפתור פה משהו. בגלל זה אף אחת לא זכתה בכתר. אני מקווה שהצופות ישכילו להבין שמאחורי המגזר יש בני אדם. ועם בני אדם אפשר לדבר. לטהר את המרחב הציבורי ולהכיר את מי שעומדת מאחורי השביס, הפאה או הבלונד.

הפגנה בצומת כרכור צילום: דוברות משטרת ישראל
הפגנה בצומת כרכור: "ראיתי מפגינים ורציתי לעצור ורק לתת להם חיבוק". צילום: דוברות משטרת ישראל

"היתה לנו חזרה אחת שהתבטלה בגלל ההפגנות בצומת כרכור. נסעתי בכביש וראיתי מפגינים ורציתי לעצור ורק לתת להם חיבוק. לומר להם שיש עם מי לדבר. אני לא אויב שלכם. יכול להיות שלא נסכים, הגיוני שלא נסכים, אבל בואו נדבר. מי צריך את השנאה הזו"?

בסוף ההצגה אין הכרעה והן אוחזות בכתר הזהב יחדיו. זה סוף טוב או המשך המתיחות?

מנשה: "האם הן הצליחו לפתור את זה? שני ראשים, כתר אחד? אני לא יודעת מה הסוף אבל אני אומרת בואו נתחיל לדבר. אם אין את זה לאן אנחנו הולכים"?

הופמן-זיו: "אני מאמינה שאנחנו רק בתחילת הדרך. זה עוד קשה. מצד שני אני שומעת מהחברות החילוניות שלי בחריש שהן נהנות בעיר, מהמם להם. חריש היא עיר של הזדמנויות מדהימות ואני רואה שיש מי שלוקח אותן. כיף לחיות במקום כזה פלורליסטי, כור היתוך מדהים".

דרך ארץ 32
דרך ארץ 32: ההצגה משאירה סוף פתוח לפרשנות

מרגליות: "אני מאמינה בסוף טוב והמסר שלי בא לידי ביטוי בצורה מדויקת בשיר שנכתב עבור ההצגה: "תסתכלי לי בעיניים / אני לא כל כך שונה / תסתכלי לי בעיניים / בואי נשבור את החומה".

לקריאה נוספת: חריש על הבמה: "תראו אותי, אני פה"


לוח דירות חריש

חריש על הבמה: "תראו אותי, אני פה"

פלייבק בלת"מ. צילום תמונה ראשית: יאיר פוטולסקי; צילומים בכתבה: מור שקיפי-לאטי

חברות תיאטרון פלייבק בלת"מ מופיעות כבר 6 שנים בחריש ומשקפות על הבמה סיפורים אישיים של תושבות העיר. ההכרות המעמיקה עם הנשים המקומיות והיכולת המקצועית המושחזת מעניקות להן נקודת מבט ייחודית על השינויים המתחוללים בעיר. "פתאום שמעתי קולות שלא היו קיימים בעבר, מקהילות שלא היו כאן קודם. היתה תחושה שכל אחת מושכת לכיוון שלה"


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


החב"דניקית משכונת מעו"ף שיננה פסוקים מהתורה עם ילדיה בגינה הציבורית, והעלתה את חמתו של השכן החילוני, שניסה לנמנם בשבת. תושבת בצוותא ניסתה להסביר פנים לשכנים החדשים, חברי קהילת תולדות אהרן, אבל זכתה בהתעלמות מוחלטת. והחילונית משכונת החורש, תלשה בצורה שיטתית את כל הפשקווילים שפורסמו בגנות הקאנטרי העירוני והפעלתו בשבת.

פלייבק בלת"מ מור שקיפי לאטי
פלייבק בלת"מ; מימין: דקלה רבל, אמה ביתן, רחלי מיס, מעין אפרתי, רונית מנשה

שלושה סיפורים אלה ואחרים קיבלו ביטוי תיאטרלי והומוריסטי והוצגו על ידי חברות קבוצת פלייבק בלת"מ (בלתי מתוכנן), שהופיעו בערב מסכם שערכה מועצת ההסכמות הנשית.

המועצה הנשית בהנהגת יעל עינהר ומרים דביר עסקה במהלך כל השנה בפתרון מחלוקות בין קהילות שונות באוכלוסייה בשיתוף עם עיריית חריש והקונגרס הישראלי.

מועצת ההסכמות הנשית
מימין: פלייבק בלת"מ עם חברות מועצת ההסכמות הנשית בחריש

בערב המסכם שהתקיים בחודש שעבר השתתפו 120 נשים ממגזרים שונים בעיר. חלקן שיתפו בחוויותיהן מהמגורים המשותפים בעיר וכולן יחד צפו בשיקוף בימתי, הומוריסטי ומשעשע לסיפורים שמעניקים הצצה למתח הקיים בעיר בין חילונים, דתיים וחרדים.

"אני בלי כיסוי ראש – תקבלי אותי?

"אני מודה שהופתעתי", מספרת רונית מנשה, מייסדת תיאטרון הפלייבק המקומי, בלת"מ. "אני לא נמצאת בפייסבוק וחלק מהסיפורים של הנשים היו חדשים לי".

רונית מתגוררת בחריש כבר 10 שנים. יחד איתה בקבוצה מופיעות רחלי מיס וענבר אליהו, שתיהן מגרעין ההתיישבות 'ראשית תבואתו' שאכלס את חריש עוד בתקופת היותו ישוב קטן.

פלייבק בלת"מ צילום רונית מנשה: יונית צדוק
מימין: ענבר אליהו, רונית מנשה ורחלי מיס. ותק של 17, 10 ו-9 שנים בעיר, בהתאמה. צילומים: יונית צדוק, יאיר פוטולסקי

שלוש החברות הנוספות בקבוצת הפלייבק, דקלה רבל, מעין אפרתי ואמה ביתן, הן מראשוני התושבים בחריש החדשה ועברו להתגורר בעיר "רק" ב-2016.

שש הנשים עוסקות באומנויות ובתחומים משיקים: הן שחקניות, מוזיקאיות, יוצרות, מורות ובעלות שלל תארים והסמכות נוספים. הן גם בנות אותה שכבת גיל, פחות או יותר. המבוגרת בחבורה בת 44 והצעירה בהן טרם החליפה קידומת לעשור הרביעי, אבל כולן שייכות למגוון רחב של קהילות דתיות (חוזרים בתשובה, ברסלבים, נחמנים ודתיים לאומיים מקהילות אבני החושן ולב חריש).

גם דקלה, שמאמצת מראה חילוני, מגדירה עצמה כדתיה. "כשעברתי לחריש שמעתי על התיאטרון המקומי. התקשרתי לרונית ואמרתי לה שאני שחקנית ודתיה אבל בלי כיסוי ראש, "תקבלי אותי?" שאלתי.. והיא השיבה "בטח"".

דקלה רבל, מעין אפרתי ואמה ביתן. "רק" 6 שנים בחריש. צילום: יונית צדוק

"הדתיות מתות עלינו"

כבר שש שנים שקבוצת פלייבק בלת"מ פועלת וחברות הקבוצה בנו מוניטין שהולך לפניהן, לפחות בקרב הנשים הדתיות בחריש. "במהלך השנים הפכנו לקבוצה שנותנת מענה לצרכים שונים בעיר. אנחנו מופיעות באירועים של בנות מצווה, אירועי סיום שנה למורות, נשות קהילה, בתוכניות מוגנות לנערות ובאירועים נוספים", מציינת מעין.

"הדתיות מתות עלינו. החילוניות רואות כיסוי ראש וקצת נבהלות", מציינת דקלה אך היא מודה שהמחסום האחרון נשבר באירוע האחרון, באירוע ההסכמות בו הן הופיעו לראשונה בפני נשים חילוניות וגם נחשפו לסיפורים שלהן בעיר.

פלייבק בלת"מ מור שקיפי לאטי
120 נשים השתתפו בערב ההסכמות של הקונגרס הנשי בעיר. פלייבק לראשונה מול קהל של חילוניות

ענבר: "קיימת היענות ורצון של ציבור הנשים שמכירות ואת האיכות שלנו. אבל אין ספק שהמופע האחרון הוא שיא עבורנו, והמדד מבחינתי היה המהירות בה כל הכרטיסים אזלו".

רונית מחזקת את דבריה: "תוך שעה ההרשמה לערב נסגרה ויעל (עינהר) ביקשה מאיתנו לעצור את הפרסומים. אני מעריכה שניתן היה גם למלא אולם גדול יותר, רבות נותרו ללא כרטיס".

המוטיב המרכזי: "תראו אותי"

תיאטרון פלייבק דורש אימפרוביזציה מהשחקנים ומקיים שיתוף פעולה בינם לבין הקהל. מתנדבת מהקהל מספרת סיפור או רגע מחייה, וצופה בסיפור המוצג על הבמה מיד לאחר מכן. חברות פלייבק בלת"מ מקשיבות כבר שנים ארוכות לסיפורים של תושבות חריש, והן עדות, גם באמצעות הבמה, לשינויים הגדולים שמתחוללים בעיר.

רונית מנשה
רונית מנשה: "נחשפתי לסיפורים על מתח בין קהילות. לא ידעתי עד כמה הוא מעסיק את האנשים"

"התחלנו לפני שש שנים כשהעלינו בפורים את מופע "בלאגן בשושן" בפני קהל ביתי. הכרנו את הקהל והיתה תחושה של הופעה לפני משפחה. במופע האחרון הרגשתי את האפקט של השינוי שחל בעיר. לא הכרתי את רוב הקהל. ישבו שם נשים רבות זרות לי", מציינת רונית.

"עדיין יש הרגשה משפחתית וקהילתית ויש מכנה משותף רחב מאוד לכל הנשים" היא מוסיפה. "כולן הגיעו לעיר חדשה לבנייה משותפת אבל מצד שני, גם נחשפתי לסיפורים על מתח בין קהילות. לא ידעתי עד כמה הוא מעסיק את האנשים. פתאום שמעתי קולות שלא היו קיימים בעבר, מקהילות שלא היו כאן קודם. היתה תחושה שכל אחת מושכת לכיוון שלה".

מעין אפרתי
מעין אפרתי: "יש עדיין תחושה של עיר חדשה אבל לצידה גם תחושת חשדנות שצצה בכל פעם מחדש"

מעין: "בתחילת הדרך התחושה השלטת היתה של התחדשות וחלוציות, לב פתוח ויצירה. במופע האחרון עלו קולות אחרים של "מגיע לי", "אני רוצה להתרווח", "מי יתפוס יותר", "מי השולט" ו"מי ייקח למי". יש עדיין תחושה של עיר חדשה אבל לצידה גם תחושת חשדנות שצצה בכל פעם מחדש עם הגעתה של קהילה חדשה שלעיר ועם החשש מהשתלטות שלה על המרחב הציבורי. ראינו ושמענו את זה בהרבה סיפורים שעלו בערב, בצופרי השבת, בקאנטרי, באופי המתהווה של בנין מגורים חדש בבצוותא ועוד. המוטיב המרכזי שהיה שזור בכל הסיפורים של הנשים היה: "תראו אותי, אני לא שקוף, תראו את הצרכים שלי, אני פה".

אמה ביתן
אמה ביתן: "דרך ההופעות אני מרגישה בשינויים שהעיר עוברת, מקהל שהכרנו היטב לקהל שאני לא מזהה"

גם אמה חשה בשינוי: "חריש היא גם עיר קטנה וגם עיר גדולה. אני לא נמצאת בפייסבוק ולכן דרך ההופעות אני מרגישה בשינויים שהעיר עוברת, מקהל שהכרנו היטב לקהל שאני לא מזהה. מצד אחד חריש היא המגרש הביתי של פלייבק בלת"ם ומצד שני כבר לא כולם מכירים אותנו ואנו לא מכירות את כולם".

 "יש מקום לכולם"

רונית מוסיפה זווית אישית לשינוי שהיא חשה בעיר: "בתחילת הדרך נחשפנו לסיפורים צפויים שיכולתי להזדהות איתם. פתאום עכשיו אני צריכה לגייס את השחקנית שבי לצורך שיקוף של סיפורים שאני פחות מכירה, שאני פחות מזדהה איתם אבל אני צריכה לתת להם מענה בזמן אמת על הבמה".

ענבר אריאל
ענבר אריאל: "יש פה מקום לכולם והכל בסדר. אתה תהיה אתה, ואני אהיה אני"

ענבר, שמתגוררת בחריש כבר 17 שנים ומשמשת כרבנית באולפנה מציינת שהיא מקבלת את השינויים המרובים באהבה: "השינוי בחריש בהחלט מורגש גם בעיר וגם בתיאטרון. אני מרגישה שהסיפורים החדשים הם עם יותר עומק, עם יותר רוחב. כמשפחה שמתגוררת פה שנים רבות ומעורה בנעשה בעיר אנחנו רואים את הקסם של העיר שמתרחבת וקולטת אליה אוכלוסיות חדשות. כמשפחה ותיקה אנו חווים גלגל קבוע של התרחשויות, לקבל חדשים, להסביר להם פנים, להרגיע את החששות. הגישה שלנו היא לראות את היופי הזה. הכל פה גדל אקספוננציאלי. אתה פותח משהו קטן ואין לך מושג לאיזה גודל זה יגיע. כך קרה לי עם קבוצת וואטסאפ שאני מנהלת וכך קרה גם עם קהילת 'לב חריש' שבעלי הרב אריאל אליהו עומד בראשה. אני בגישה שיש פה מקום לכולם והכל בסדר. אתה תהיה אתה, ואני אהיה אני".

נקודת האמת של המספרת

את האופטימיות שהפגינו רוב חברות התיאטרון מצננת מעט דקלה: "לתחושתי המצב נהיה פחות טוב. בתחילת הדרך היתה תחושת אופטימיות. לעומת זאת, כל הבנות שעלו לבמה באירוע האחרון העלו נושאים שמפריעים להן, תולדות אהרן, חב"ד, חילונית שרוצה קאנטרי.

דקלה רבל
דקלה רבל: בתחילת הדרך היתה תחושת אופטימיות"

"קצת צרם לי איך כל אחת רוצה שיקשיבו לה. שהמגזר שלה יהיה זה שינצח את המלחמה והתחושה שעלתה היא של חילונים שרוצים לחלן את העיר ושל חרדים שרוצים לחרד אותה. אבל יאמר לזכותנו שטיפלנו בסיפורים שעלו בצורה מהממת. כקבוצה התמקצענו מאוד מאז אותו ערב ראשון, ועשינו עבודה טובה סך הכל".

"נכון", מחזקת רונית את דקלה. "שמחתי לקבל אחרי אירוע ההסכמות תגובות טובות על השיקוף שעשינו לסיפורים, הנשים ששיתפו הרגישו שהבנו אותן, שהסברנו היטב את מה שעובר עליהן".

מעין מסבירה כיצד מצליחות חברות הקבוצה לבצע שיקוף מדויק לסיפורים שהנשים שיתפו: "הדבר שאנחנו הכי הרבה מתרכזות בו כשאנחנו מקשיבות לסיפור, הוא מהי נקודת האמת של המספרת. מהי בעצם מספרת על עצמה, על מה היא מדברת? כשאנחנו מביאות את הסיפור לבמה התפקיד שלנו הוא להציג את מה שהיא אומרת וגם את מה שהיא לא אמרה, אבל הרגישה".

"הדבר שאנחנו הכי הרבה מתרכזות בו כשאנחנו מקשיבות לסיפור, הוא מהי נקודת האמת של המספרת"

אפילוג: דרך ארץ 32

ומה הלאה? במרץ הקרוב מתכננת רונית להעלות הצגה חדשה "דרך ארץ 32" שתעסוק, איך לא, ביחסי שכנות בין נשים ממגזרים שונים בעיר חדשה המתמודדת עם קונפליקטים במרחב הציבורי. את החומרים להצגה אוספת רונית מהשטח וצוות השחקניות יורכב מחילוניות ודתיות. חברות תיאטרון פלייבק מקוות שהאירוע האחרון פרץ עבורן מחסום ושכעת הן יוכלו להופיע בפני נשים רבות מכלל המגזרים בעיר, כפי שהן עושות מחוץ לגבולות העיר.

רחלי מיס
רחלי מיס. מקוות שהאירוע האחרון פרץ עבורן גבולות

מי שאופטימי לפחות כמותן הוא ראש העיר יצחק קשת שנכח בתחילת אירוע ההסכמות וציין: "אני מוכרח להודות שנשים יודעות להגיע להסכמות הרבה יותר טוב (במדרש נאמר שבזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים). בערב ההסכמות נפגשו כ-120 מנשות העיר ממגזרים וגוונים שונים לאירוע של שיח ותרבות, הכירו, שוחחו על החיים יחד בחריש והתגלגלו מצחוק במופע של קבוצת תיאטרון הפלייבק המקומית בלת"מ. אני מאמין בכל ליבי שרצון השם הוא שנחיה כאן ביחד בחריש, ולא משנה מה דעותינו".

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בין שני עולמות: "הסכמתי להקריב את עצמי כדי למנוע מלחמות בעתיד"

אישור "חוק השבת" גבה מראש העיר יצחק קשת מחיר אישי כבד. למרות זאת הוא מאמין שהחוק טוב לכולם ושזהו ההישג המשמעותי ביותר שלו במחצית הראשונה של הקדנציה. אילו השלכות יהיו על חברי המליאה שהצביעו נגד, מהם האתגרים המיידים והרחוקים יותר שעומדים לפתחו וכיצד הוא מתכנן להתמודד איתם? יצחק קשת בגובה העיניים

בשבוע שעבר, התקבלה במליאת העיר הכרעה חשובה: אישור חוק עזר עירוני המתיר פתיחת עסקים ביום המנוחה באזורים מוגדרים. החוק שמוכר כ"חוק השבת" ירשם כמעט בלעדית לזכותו או לחובתו, תלוי בעיני המתבונן, של ראש העיר יצחק קשת. 

החוק שמסדיר יחסים בין חילונים לחרדים בעיר זכה לתשומת לב ארצית, העמיד את יצחק קשת באור הזרקורים והפך אותו כמעט בעל כורחו ל"איש השעה".

החוק זכה בתשומת לב תקשורתית ארצית

בראיונות הרבים שמעניק קשת לתקשורת מתגלה פער בין ההאשמות החריפות שהוא הפנה אל ההנהגה התורנית בעיר והאמירות הפסקניות כדוגמת "חריש היא לא אלעד או בני ברק", לבין הטון המתנצל מעט שנשמע בהופעות בתקשורת החרדית: אני מנעתי חילול שבת ב-90% מהעיר”. האם המהלך שקידם קשת נולד מתוך רצון לפייס את כולם או מתוך אמונה אמתית שזהו הדבר הנכון לחריש? "יש בי אמונה וצדקת הדרך במהלך. יכולתי לא להעביר את החוק הזה וכולם היו מרוצים", משיב קשת. "החוק כמעט נפל כמה וכמה פעמים, החזקתי את חברי המועצה שרצו לצאת מזה בכוח, וגם את עצמי לא פעם. אם נבחרי הציבור לא רוצים לקדם את החוק למה אני צריך לשרוף את עצמי על המזבח? אבל מה שהכריע זו המסירות. הסכמתי להקריב את עצמי כדי למנוע מלחמות בעתיד. שילמתי מחיר, אפילו מחיר כבד, אבל אני יודע שזה הדבר הנכון לכולם, לשני הצדדים".

הצבעה על חוק העזר לחריש צילום: דוברות עיריית חריש
הצבעה על חוק העזר לחריש צילום: דוברות עיריית חריש

"מכיר את ציפור הנפש של שני הצדדים"

קשת שזכה לדבריו בתחילת הדרך בתמיכה של רוב הרבנים בחוק, קיבל בסופו של דבר כתף קרה מההנהגה התורנית. בסוף השבוע האחרון התקיימה עצרת תפילה המונית כנגד חקיקת החוק והופצו פרסומים המציגים את ראש העיר כמי שמקעקע את קדושת השבת. עוד פורסם איום בחרם על עסקים שיפעלו בשבת בחריש וכתבות בעיתונות החרדית שתקפו את קשת ואת שני נציגי סיעת בית טב לחריש, שלמה קליין ויוסי גולדמן, שהצביעו בעד.

יצחק קשת חוק השבת
הפרסום הופץ ברשתות החברתיות

"אכן, יש התקפה מאוד קשה ומכוערת נגדי ונגד החוק שממוענת לקהל יעד חרדי. ההתקפה הזו נובעת משתי סיבות עיקריות: גורמים פוליטיים אינטרסנטיים שבכלל לא גרים בחריש ומתסיסים את השטח כי הם לא מעוניינים בהסדרה מסיבות שקשורות בכלל למערכת הבחירות לכנסת; וחוסר הבנה בסיסי של החוק שעבר, שנובע מדיסאינפורמציה שמופצת בקרב הציבור הזה. אני מתכוון בעיקר לשקר גלוי שמופץ, על כך שכביכול אישרנו פתיחת מרכולים בשבת. חבל לי שמה שמתקבע בתודעה של אנשים הוא שגוי. הרוב לא מבינים שעשיתי זאת לטובתם. רבים חושבים שאני נגד השבת ואני ממש לא נגד השבת".גם על התקיפות האישיות יש לו מה לומר: "אני הכי טוב לכולם, לשני הצדדים. אני חי את הצדדים, אני יודע לייצר את האיזונים כי אני מכיר את ציפור הנפש של שני הצדדים".

"העברנו חוק שכולם מרוויחים ממנו"

בחריש מתגוררים כיום כ-50% חילונים, 35% דתיים ו-15% חרדים. האם החוק ישפיע על צביון העיר העתידי ועל האוכלוסיה שתגיע אליו? קשת מאמין שכבר ניכרות השפעות בשטח, הן במשיכת חילונים לעיר והן בהרחקת חרדים ממנה בשל הסברה שגויה: "בדיוק כפי שעד היום כל מי שארגן הפגנות בחריש יצר אימפקט שלילי בקרב הציבור החילוני שרוצה להגיע לעיר, עכשיו הפעולות נגדי בקרב החוגים החרדים יצרו אימפקט שלילי על הציבור החרדי, שרוצה להגיע לעיר". הוא ממהר להסביר ולהדגיש: "החוק הזה טוב לחרדים בדיוק כמו שהוא טוב לחילונים. העברנו חוק שכולם מרוויחים ממנו. בעשרות ערים בישראל קיים חוק במתכונת הזאת בדיוק, אין כאן שום תקדים ייחודי. אני משוכנע שכאשר האבק הפוליטי ישקע, גם התושבים החרדים יבינו שהחוק הזה משרת אותם מצוין ויתמכו בו".

חוק השבת יצחק קשת
החוק מתיר פתיחת עסקים ביום המנוחה באזורים מוגדרים בחריש

בניגוד למתקפה החרדית, זכה קשת באהדה מהחוגים החילונים בעיר, מתומכיו ומיריביו גם יחד. "זה משמח, זה נותן כוח אין ספק", הוא משתף, אבל כפוליטיקאי ותיק הוא מקווה שהאהדה אינה זמנית בלבד. לפניו עוד שנתיים וחצי לסיום הקדנציה, זמן שבו עליו להשלים משימות רבות. הדחופה בהן, פיוס הציבור החרדי והדתי והסדרת היחסים בין הקהילות השונות בעיר, בנושאים הנוגעים לצביון העיר.

"נדרש אומץ לגור בחריש. יש פשרות לשני הצדדים. זו בחירה מושכלת שצריך לדעת לקבל. הקו שאני מנסה להוביל הוא 'חיה את החיים שלך' – אל תכפה את התפישה שלך על האחר".

חריש מהאוויר 2019
"אני רוצה שכולם ירגישו שחריש היא הבית שלהם"

"אנחנו בעיצומו של תהליך להצבת קווי המסגרת של המרחב הציבורי בחריש. לא נירתע מלגעת בכל הסוגיות הבוערות ולטפל בכולן, כשהעיקרון המנחה שעומד לנגד עיניי הוא מודל של חיים משותפים המבוסס על התחשבות והבנה שחריש היא עיר של כולם. אני רוצה שכולם ירגישו שחריש היא הבית שלהם: חרדים, דתיים וחילונים. כל מה שצריך כרגע מכל הצדדים הוא להתאזר בסבלנות. גם סובלנות תסייע מאוד לכולנו".

"מפנה את הזמן להידברות"

לא לחינם מציין קשת את המילים סובלנות וסבלנות, הוא מעריך כעת שהטיפול בסוגיות המרחב הציבורי כדוגמת הצופרים ותחבורה ציבורית בשבת ידרוש יותר זמן מהצפוי והוא מבקש ארכת זמן, גם מציבור המפגינים החילוני לטובת הליך החלמה. "לא הייתי מודע עד כמה הציבור החרדי פגוע. מאבק לא יוביל לשום מקום, ההפך, זה ירתום הרבה אנשים שהם לא קיצונים להרגשה שהם צריכים להילחם על הבית. אני מבקש לעצור הכל – נכנסנו לניתוח לב פתוח – בואו ניתן קצת זמן לתהליך להבשיל. אני מפנה את כל הזמן שלי להידברות כדי להרגיע את הרוחות".

קהילה יוזמת בחריש
"שמונים אחוזים מתושבי העיר חיים ביחד בהרמוניה ובשלווה"

עם זאת הוא מציין בשמחה שרוב תושבי העיר חיים את חייהם בטוב: "לשמחתי, גם היום, שמונים אחוזים מתושבי העיר חיים ביחד בהרמוניה ובשלווה. הם לא מודעים, לא נחשפים או לא רואים את עצמם כחלק מכל מה שקרה. יש עשרה אחוזים מכל צד שמובילים את הציבור. אולי זה מה שנוח לרוב הדומם, שיש מי שעושה את העבודה עבורו".

הכל פתוח: ההשלכות של הצבעת הנגד

לראשונה מאז כינון הקואליציה התקבלה ההחלטה על חוק השבת בהצבעת רוב בלבד. שני סגני העיר, שלמה פרץ מש"ס ויוחאי פרג'י מבית טב לחריש התנגדו לחוק. "יהיו לזה משמעויות". משיב קשת לשאלה על המשך דרכה של הקואליציה. הוא לא מוריד מהפרק אפשרות של שלילת התארים סגן ראש העיר ומ"מ ראש העיר משני המתנגדים ואף פירוק הקואליציה. "כל האפשרויות הן על השולחן, הכל נלקח בחשבון. אנו מנהלים דיונים והנושא בבדיקה".

לדבריו, למרות התככים, הדיסאינפורמציה, מצגי השווא והשחרת שמו, חקיקת חוק השבת היא אחד ההישגים הגדולים והמשמעותיים ביותר של הקואליציה מאז כינונה. "הכל נעשה בשקט אבל מאחורי הקלעים התנהלו הרבה ויכוחים, היו צעקות, עשרות טיוטות שרצו הלוך חזור עד שהגענו למשהו בשל. חוק השבת הוא הישג גדול לכולם". עוד הוא מציין כי "נוצרה בין כולנו, בין כל מי שהצביע בעד החוק אחוות לוחמים. כולנו נפגענו, כל אחד מהצד שלו. זה יצר חיבור בין אישי חזק למרות ההבדלים בהשקפות. עברנו ביחד חוויה מעצבת".

בניין עיריית חריש מועצת חריש
"זה המנדט שקיבלנו וכך זה פועל".בצילום: בניין מועצת חריש

הוא גם ממהר להרגיע את חששות התומכים בחוק מפני פסילתו במשרד הפנים: "אני לא צופה שום בעיה באישור החוק. יש פה דמוקרטיה במדינת ישראל, שלטון שאמר את דברו. יכולת ההתערבות של משרד הפנים היא מינימלית. הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה המנדט שקיבלנו וכך זה פועל".

מתווה תמריצים מול משרד הבינוי

המנדט של קשת תקף לשנתיים וחצי הבאות עד להתמודדות הבאה על ראשות העיר. בתקופה זו צפויה לו התמודדות בכמה חזיתות: "ברמה העירונית האתגרים שעומדים לפנינו הם השגת החלטת ממשלה חדשה שתזרים תקציבים לחריש, מציאת פתרונות תחבורתיים, קידום שטחי התעסוקה והתעשייה בכל העיר וקידום המלצות וועדת הגבולות".

בנייה בשכונת בצוותא בחריש, נובמבר 2020
בנייה בשכונת בצוותא בחריש, נובמבר 2020

אתגר מיידי יותר הוא ההיערכות לקליטה מסיבית של תושבים חדשים בעיר. על פי צפי עיריית חריש, בשנתיים הקרובות יתווספו כ-15 אלף תושבים חדשים ומספר התושבים הכולל יגיע לכ-40 אלף תושבים. "אלו ככל הנראה המסות הגדולות ביותר שנקלטו בחריש עד היום", מציין קשת. "כל שכונת בצוותא תתאכלס, בשכונת הפרחים משתחררים פרויקטים רבים לאכלוס וההערכות של העירייה היא לגידול של 40% בכמות הילדים בשנה הבאה. זהו גידול עצום. אין לאף עיר אחרת ניסיון עם התמודדות דומה".

החשש, לפיו תוספת של כל תושב חדש מגדילה את הגירעון העירוני, לצד חוסר בתקציבים ממשלתיים, הוביל את עיריית חריש לשנות מדיניות: "אנחנו בעיצומו של תהליך משא ומתן עמוק עם משרד הבינוי והשיכון. משכנו את בלם היד ועצרנו הרבה תכניות. במעו"ף, חריש דרום, בצוותא, מתחם הטרפז – עצרנו הכל.

"יש לנו מתווה של קבלת תמריצים מהם על מנת שנסכים לשחרר את המעצור. זה לא יסתכם במיליון שקלים או שניים – מדובר בסכומים גבוהים הרבה יותר מזה". קשת גם כורך את מועד תחילת אכלוס שכונת בצוותא שמתוכנן לאפריל 2021 במו"מ עם משרד הבינוי והשיכון: "זה חלק מהדרישות שלנו מול משרד השיכון, אם הדרישות ייענו נוכל להתקדם".

עוד הוא מתייחס לעזיבת יעקב נתניהו, מנכ"ל המועצה בחמש השנים האחרונות: "אין ספק שהעזיבה שלו לא קלה, אבל המורשת שלו כאן ודברים לא נופלים בין הכיסאות", מצהיר קשת ומסכם במסר לתושבי העיר: "אתם יכולים להיות רגועים. יש פה הנהגה אחראית שתדאג לשמור על איזונים עדינים בין כלל הציבורים מבלי לפחד מאף אחד".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה

חוק עזר לפתיחת עסקים וסגירתם המוכר כ"חוק השבת" אושר במליאת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר במהלך השבוע כולו כולל בימי המנוחה.  אישור החוק משמעותו הסדרה של סטטוס קוו מוסכם בין חילונים לדתיים בעיר. ראש העיר: "החוק  מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם. החוק הזה דואג לצרכים של כולם, וכולם מרוויחים ממנו"

חוק עזר לחריש (פתיחת עסקים וסגירתם) אושר אמש (ד') במועצת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר, והוגדרו בו שעות פתיחת וסגירת עסקים, כולל בשעות הלילה, בימי מנוחה, בימי זיכרון ובמועדים.

האזורים המותרים לפתיחה בשכונת מעו"ף

עיקרי החוק: החוק החדש אוסר על פתיחת מרכולים ומסחר בכל רחבי העיר, וככלל חל איסור על פתיחת עסקים בימי מנוחה. עם זאת, האיסור על בית אוכל, עינוג ציבורי וקיוסקים לא יחול במספר מקומות שהוגדרו מראש, ובהם הקניון בכניסה לעיר, הפארק העירוני העתידי ורצועת מסחר עתידית בקצה שכונת המעו"ף. כמו כן, הקאנטרי העתידי יוכל להיות פתוח בשבת.

בנוסף, יותרו פתיחת קיוסקים ובתי קפה בשלושה מרכזים שכונתיים: בשכונת החורש מול פארק המועצה, במרכז אודם באבני חן, ובשדרה בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא.

קניון מור
קניון MORE : בתי קפה ומסעדות יהיו פתוחים בשבת

עד היום לא היה בחריש חוק עירוני שמונע פתיחת עסקים בשבת. למעשה, המצב איפשר פתיחת עסקים בשבת בכל מקום בעיר. החוק החדש, שהושג בהסכמה עם נציגי הציבור החילוניים והדתיים, מסדיר את המצב החוקי בעניין זה.

החוק עבר ברוב של שבעה תומכים מול שני מתנגדים. הוא זכה בתמיכת ראש העיר יצחק קשת, חברת סיעתו, עידית ינטוב, שלושת חברי סיעת הליברלים ושני חברי סיעת בית טב לחריש. שני חברי המליאה שהתנגדו להצעת החוק הם שלמה פרץ, מסיעת ש"ס ויוחאי פרג'י, יו"ר סיעת בית טב לחריש.

"חריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים"

יצחק קשת
יצחק קשת: "הופעלו עליי לחצים אדירים, אבל אני לא התקפלתי"

"חריש היא עיר חדשה. אין לה היסטוריה, ולכן גם אין סטטוס קוו היסטורי ומוסכם. הקו המנחה שלי מאז ומתמיד הוא שחריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים", הסביר ראש העיר יצחק קשת לאחר אישור החוק. "הציבור הסמיך אותנו לקבל החלטות והכרעות, והיום הגיע הרגע לקבל את ההחלטה החשובה ביותר בהיסטוריה של חריש. הרוב המוחלט של הציבור מעוניין בחיים משותפים. הקיצונים שמקבלים תשומת לב לא מייצגים אף אחד מלבד את עצמם. החוק שגיבשנו אחרי עבודה קשה מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש