חריש במספרים: כך ממוקמת חריש בהשוואה לערים אחרות בישראל

כמה ילדים נולדו בחריש, כמה משפחות ותיקות עברו דירה, כמה זוגות התגרשו, היכן עובדים תושבי חריש, כמה הם מרוויחים ובראש איזו טבלה ארצית מככבים תושבי העיר? נתוני הלשכה לסטטיסטיקה מעניקים הצצה אל האוכלוסייה החרישאית


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה לאחרונה נתונים על 256 רשויות בישראל נכון לשנת 2022. עוד פרסמה הלמ"ס את נתוני מפקד האוכלוסין שנערך גם הוא באותה שנה.

על פי הנתונים שפורסמו, בסוף שנת 2022 התגוררו בחריש 33,380 תושבים. 45.8% מתוכם הם בני 0-17. התחושה שחריש היא "עיר הילדים" מקבלת חיזוק גם לנוכח הנתון הבא: 1,025 ילדים נולדו בעיר באותה שנה. ושימו לב: בעוד שהריבוי הטבעי הממוצע הארצי הוא 13.4% בחריש הנתון הוא הוא פי 2.5 ועומד על 33.9%.

למעשה, חריש מדורגת במקום העשירי בטבלת הישובים עם הריבוי הטבעי הגבוה ביותר, ביניהם ישובים חרדים, בדואים וערבים כמו מודיעין עלית, לקיה וריינה.

על פי נתוני עיריית חריש, כיום מתגוררים בעיר כ-40 אלף תושבים, מתוכם למעלה מ-15 אלף תלמידים מגיל גן ועד י״ב.


10% מהמשפחות הן עם הורה יחיד

למרות הפריון הגבוה, ממוצע מספר הנפשות למשק בית הוא 3.3 ובחריש התגוררו בשנת 2022 9,550 משקי בית, מתוכם 7,630 משקי בית הם "משפחתיים". בקטגוריה זו נכללים גם 1,050 משקי בית עם הורה יחיד, למעשה, המשפחות החד הוריות מהוות פלח גדול בעיר, למעלה מ-10% מכלל משקי הבית בעיר. עוד בחריש כ-1,950 משקי בית של איש/ה יחיד/ה.


כמה חילונים וכמה דתיים?

פיקניק משפחות בחריש צילום: אורן קלר
פיקניק משפחות בחריש: 90.2% מאוכלוסיית העיר הם יהודים. 42.7% מתוכם הם בעלי אורח חיים חילוני.  צילום: אורן קלר

מי מתגורר בעיר? על פי נתוני מפקד האוכלוסין, 90.2% מאוכלוסיית העיר הם יהודים. 42.7% מתוכם הם בעלי אורח חיים חילוני. 22.5% הם בעלי אורח חיים דתי/דתי מאוד 19.1% הם מסורתיים ו-11.7% הם חרדים.

רוב תושבי העיר, כ-55.4%, הם ילידי הארץ. הקבוצה השנייה בגודלה היא של ילידי אירופה המהווים 23.8% מהתושבים, מתוכם 5.9% ממוצא רוסי ו-4.4% ממוצא אוקראיני.


הגירה חיובית: מקום ראשון בארץ

אחוז גידול האוכלוסייה בשנת 2022 בהשוואה לשנה הקודמת הסתכם בחריש ב-23.3%.  נתון זה מציב את חריש במקום הראשון בארץ בגידול האוכלוסייה ובפער ניכר בהשוואה לרשויות אחרות.

עוברים דירה הגירה חיובית
6,853 תושבים עברו להתגורר בחריש בשנת 2022, ואילו 1,782 תושבים עזבו את העיר

לשם המחשה, ממוצע גידול האוכלוסייה הארצי הוא 2.2% ואפילו רשויות בעלות גידול אוכלוסייה משמעותי השתרכו הרחק מאחורי חריש: נתיבות (10.3%), שדרות (8%) וטירת כרמל (7.3%).

6,853 תושבים עברו להתגורר בחריש בשנת 2022, ואילו 1,782 תושבים עזבו את העיר. בסך הכול מאזן ההגירה החיובית בחריש הסתכם ב-5,424 תושבים (הפרש בין מספר הנכנסים ליישוב לבין מספר היוצאים ממנו בשנה קלנדרית). נתון מעניין נוסף מראה על הגירה פנימית ערה (שינוי כתובת בתחום אותה רשות): לא פחות מ- 2,972 תושבים (כ-900 משפחות) עברו דירה בתוך חריש. סיבות נפוצות להגירה הפנימית בעיר הן שדרוג או הגדלת דירת המגורים או רצון לעבור לשכונה אחרת.


מקום שלישי בארץ בשיעור המתגרשים

ממוצע שיעור המתגרשים הארצי הוא 8.8 תושבים לאלף, אבל בחריש הנתון גבוה הרבה יותר.

ספסל אהבה גירושים צילום: דוברות עיריית חריש
חריש במקום השלישי בארץ בשיעור המתגרשים. ספסל הנאהבים בשדרת דרך ארץ. צילום: דוברות עיריית חריש

בשנת 2022 שיעור המתגרשים בעיר עמד על 13.4% – נתון שמציב את חריש במקום השלישי בארץ בשיעור המתגרשים. נתון גבוה יותר אפשר למצוא רק בדימונה (15.2%) ועכו (13.8%).

עם זאת, אחוז הנשואים גם הוא אחד הגבוהים בארץ. כך לדוגמה, הממוצע הארצי של אחוז הנשואים בקרב בני 18 ומעלה הוא 57.8% ואילו בחריש הוא 72.8%. אחוז גבוה יותר של נשואים אפשר למצוא רק במודיעין עילית (79.6%) ואלקנה (76.3%).


בעלי תואר ראשון: מעל הממוצע הארצי

שיעור מחזיקי תואר ראשון בקרב בני 25-65 בחריש גבוה מהממוצע הארצי. 24.3% הם בעלי תואר ראשון בהשוואה לממוצע הארצי שמסתכם רק ב-20.5%.

בתארים המתקדמים לעומת זאת, נמוך שיעור המחזיקים מהממוצע הארצי. 8% הם בעלי תואר שני בחריש, בהשוואה ל-11.6% בממוצע הארצי. 0.3% מחזיקים בתואר שלישי, לעומת 0.8% בממוצע הארצי. נתון נוסף מצביע גם על היקף ההשכלה התורנית בעיר: 24.1% מתושבי העיר (הבוגרים) למדו בישיבה.


אבטלה? מקום ראשון בארץ

אם בהשכלה הנתונים בעיר הם יחסית חיוביים, בצד השני של המטבע, בתעסוקה, הנתונים עגומים יותר. אחוז מקבלי דמי אבטלה בחריש הסתכם בשנת 2022 ב-6.9% מכלל העובדים והוא הגבוה ביותר בארץ.

יריד תעסוקה בחריש צילום: דוברות עיריית חריש
מאות מתושבי העיר השתתפו ביריד תעסוקה שקיימה הרשות ביוני 2024. צילום: דוברות עיריית חריש

הסבר אפשרי לנתון גבוה זה נעוץ בעובדה ששינוי מקום מגורים דורש במקרים רבים גם שינוי תעסוקתי. ערים נוספות ש"מככבות" בדירוג הלא מחמיא של אבטלה הן מיתר עם 6.7%, קריית מלאכי 6.4%,  מגדל העמק, קצרין וקריית גת עם 6.3%.


שכר? נמוך מהממוצע הארצי

בקרב העובדים, נתוני השכר אינם מחמיאים. על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע בחריש (של שכירים ועצמאים יחד) הוא 10,398 שקלים לחודש והוא נמוך בכ-10% בהשוואה לממוצע הארצי המסתכם ב- 11,574 שקלים.

קליקה האב חריש
65.1%. מתושבי חריש עובדים מחוץ לעיר. צילום ארכיון של האב חריש. למצולמים אין קשר לכתבה

נתון נוסף שמשקף את הקושי בפרנסה וגם את העומס בכבישים בבוקר הוא מספר המועסקים הגבוה העובדים מחוץ לעיר. על פי הלמ"ס בשנת 2022, אחוז העובדים מחוץ לעיר הסתכם ב-65.1%. ואיך מגיעים תושבי חריש למקום העבודה שלהם? התשובה ברורה למי שעומד בפקקי הבוקר ביציאה מהעיר. כעת הלמ"ס נותן לזה גם תוקף מספרי.


למעלה מ-10,000 כלי רכב מונעים

72% מהמועסקים מגיעים לעבודה באמצעות רכב פרטי (כנהגים). 10.2% בלבד נוסעים בתחבורה ציבורית, 7.2% הולכים רגלית, 5.8% נוסעים בהסעה מאורגנת על ידי העבודה או מצטרפים כנוסעים לרכב פרטי.

פקקים בשעות הבוקר בעיר: 72% מהמועסקים מגיעים לעבודה באמצעות רכב פרטי

ל-87% ממשקי הבית בחריש יש בעלות על רכב אחד בלבד, ו-33% ממשקי הבית הם בעלי שני כלי רכב לפחות. נכון לשנת 2022, 9,293 כלי רכב נעו בכבישי העיר וכ-800 כלים מונעים נוספים.

ובאילו כלי רכב נוסעים תושבי חריש? הלמ"ס לא מציין את סוג הרכב אבל מתייחס לוותק שלו בכביש. תושבי חריש מחזיקים ברכב בעל גיל ממוצע של 8.4 שנים, בעוד שהממוצע הארצי הוא 7.2 שנים בלבד.


שיעור תאונות דרכים נמוך

למרות התלונות המרובות ברשתות החברתיות על הכבישים הצרים, הכיכרות המרובות והנהיגה הפראית של חלק מהנהגים, סיכום מספר התאונות בעיר נמוך יחסית.

תאונת דרכים דוברות 2021 דוברות הצלה
שיעור התאונות בעיר נמוך ב-50% מהממוצע הארצי. צילום ארכיון: איחוד הצלה

בשנת 2022 היו בעיר 15 תאונות, 11 מתוכן הן תאונות קלות, 4 תאונות קשות עם נפגעים. לשמחת כולם, לא היתה תאונה קטלנית (עם הרוגים) בעיר, שאין בה כיום רמזורים. למעשה, שיעור תאונות הדרכים עם נפגעים מסתכם בחריש ב-0.5% בלבד, בהשוואה ל-1.1 בממוצע הארצי.


45% מהדירות מושכרות: כמעט כמו תל אביב

גם אם תושבי חריש נוסעים על מכוניות ותיקות וקצת חבוטות בהשוואה לערים אחרות, אין ספק שבנושא הדירות, ידם על העליונה: רוב תושבי העיר נהנים מחוויית מגורים בדירות חדשות "מהניילונים".

בצוותא בניינים בחריש אמפי בצוותא
מצפה רמון, תל אביב וחריש: שלוש הערים עם אחוז השוכרים הגבוה ביותר

על פי נתוני הלמ"ס ביוני 2023 עמדו לרשות תושבי העיר 11,354 דירות למגורים. נתוני שנת 2022 מלמדים אותנו שבשנה זו התחילה בנייתן של 243 דירות בלבד. מנגד, הסתיימה בנייתן של 745 דירות שהצטרפו לשוק המקומי והרחיבו את מאגר הדירות הקיים.

עם זאת, על פי הלמ"ס, 45.4% מהדירות היו מושכרות, בהשוואה ל-28.1% בממוצע הארצי. גם בנתון זה חריש שוברת שיא והיא מתברגת בשלושת המקומות הראשונים בארץ באחוז השוכרים. בראש הרשימה מככבת מצפה רימון עם 57.6% שוכרים, אחריה תל אביב עם 49.7% שוכרים וחריש, כאמור, במקום השלישי.


שטחי יערות וחורש נרחבים

נתון מחמיא במיוחד, גם אם זמני, הוא התברגותה של חריש לצמרת הטבלה של רשויות עם ריאות ירוקות גדולות במיוחד.

טיולים תל זאבים עמיקם הרפז שכונת הפרחים
תל זאבים: שמורת טבע ירוקה שנשמרת על אף תוכניות הפיתוח הרבות. צילום: עמיקם הרפז

על פי נתוני הלמ"ס בשנת 2022 45.4% משטח השיפוט של חריש הוא של יערות, חורש ופארקים. חריש מתברגת למקום הרביעי והמחמיא אחרי רכסים 60.5%, נוף הגליל 51.7% ודיר אל אסד 48%. עם זאת, מדובר במחמאה זמנית בלבד. שטחים ירוקים רבים מתוכננים להפוך לשטחים בנויים במסגרת תוכניות הפיתוח של העיר לכיוון צפון, והרחבתה של חריש לעיר של 100 אלף תושבים.

לקריאה נוספת: ״חריש צפון״ מתקדמת: צעד ראשון להרחבת העיר ל-100 אלף תושבים


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

מאבקי השבת בחריש: מהי עמדת המועמדים לראשות העיר?

חוק השבת שנחקק לפני שנתיים וחצי והוצג כ"הישג היסטורי" לא קיבל את אישור משרד הפנים והסיכוי לאישורו נמוך. מאבקי הכוח בין חילונים לחרדים בעיר לא פסקו וצביון השבת בחריש עדיין מתעצב. כיצד מתכננים המועמדים לראשות העיר להתמודד עם "תפוח האדמה הלוהט"?


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת. על פי נתוני העירייה חיים בה כיום כ-50% חילונים ומסורתיים, 30%-35% דתיים-לאומיים ו-15%-20% חרדים.

כלל האוכלוסייה מתגוררת יחד, ללא הפרדה, באותן שכונות ובאותם הבניינים, ולא אחת מתעוררים מתחים ומאבקים על המרחב הציבורי ועל צביון העיר.

חוק השבת הצבעת מליאה
הצבעה על חוק השבת: 7 בעד, 2 נגד, אחד מהם הוא יוחאי פרג'י

לפני שנתיים וחצי ניסתה מועצת העיר להסדיר את הנושא בעזרת "חוק השבת" – שהגדיר מתחמים מוגדרים בפאתי העיר ובמרכזי השכונות בהם ניתן להפעיל עסקים בשבת. החוק שאושר במליאת העיר ברוב של 7 תומכים אל מול 2 מתנגדים, הוגש לאישורו של משרד הפנים בסמוך למועד פירוקה של הממשלה דאז ויציאתה לבחירות – ולא אושר עד עצם היום הזה. הסבירות שהחוק יאושר בממשלה הנוכחית נמוכה עד אפסית. נראה כי "תפוח האדמה הלוהט" הזה מתגלגל לקדנציה הבאה. כיצד מתכננים המתמודדים לראשות העיר לטפל בנושא? פנינו אליהם ושאלנו שלוש שאלות:

  • כיצד תפתור את המתח הקיים היום בין חלק מהמגזרים בעיר בסוגיית השבת? האם לדעתך הציבור החילוני צריך לקבל מענים מסחריים ותרבותיים בשבת בתחומי העיר ובלב השכונות ובסבסוד ותמיכת העירייה?
  • מהי עמדתך העקרונית לגבי סגירת כבישים בשבת בחריש?
  • כיצד היית מגדיר, בהתאם לחזונך, את זהות העיר המתגבשת בהקשר לאופיה הדתי/חילוני?

משה בן זיקרי: על פי ה'סטטוס קוו'

משה בן זיקרי בחירות 2023
משה בן זיקרי: "חריש עיר דתית"

משה בן זיקרי, מועמד מטעם מפלגת עוצמה יהודית התראיין לאחרונה לתוכנית רדיו 'קול ברמה' וציין כי לתפישתו "חריש היא עיר דתית עם אוכלוסייה חילונית". בן זיקרי לא השיב לשאלה האם הציבור החילוני צריך לקבל מענים בשבת בסבסוד ובתמיכת העירייה. הוא מציין כי "אני בעד שמירת השבת במרחב הציבורי, ולא לפגוע ברגשותיהם של תושבי העיר שומרי השבת. סוגיית השבת צריכה להיות על פי ה'סטטוס קוו' כפי שקורה ברוב ערי ישראל שנים רבות. אין סיבה שמה שקורה בירושלים, חיפה, אשדוד, טבריה וכיו"ב, לא יתאים למה שקורה כאן בחריש".

עוד הוא מוסיף: "חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת, שיודעת לחיות ביחד בצורה מכובדת. לצערי, יש שוליים שמנסים להפר את האיזון והשקט בחריש, והתקשורת הארצית אוהבת לקחת חלק בזה, ולהעצים את זה פי מאה מהמציאות".

בית כנסת בצוותא אכיפה צילום דוברות המשטרה
מרץ 2023: הריסת בית הכנסת 'לב יוסף' בשכונת בצוותא. צילום: דוברות המשטרה

בראיונות עבר בן זיקרי ציין שתחת המנדט שלו לא ייהרסו בתי כנסת לא חוקיים בחריש. עוד הוא מוסיף: "אני נגד סגירת הרחובות המרכזיים של חריש בשבת. הראייה שלי מגיעה מתוך הבנה שבעיר שלנו אף אחד לא פוגע באף אחד, וכל אחד שומר על כבודו של השני".

לשאלה השלישית העוסקת בזהות העיר המתעצבת הוא משיב: "הנושא של זהות בחריש מעניין 1.5% מהתושבים, ובעיקר את התקשורת הארצית. מי שבא להתגורר בחריש מכיר את המרקם היפה והמיוחד שיש כאן, והוא רואה שאפשר להסתדר ולחיות מצוין ביחד. החזון שלי הוא להעניק לילד החרדי והחילוני את כל התנאים שמגיעים לו, כמו שקורה בכל עיר מעורבת במדינת ישראל. לצערי, חריש רחוקה מאוד מזה".

"להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת"

אלי בר בחירות 2023 צילום: סטאס קורניסקי
אלי בר צילום: סטאס קורניסקי

אלי בר, מתמודד עצמאי מאמין שיש לשאוף לחקיקה מוסכמת בנושא השמירה על השבת בעיר: "לאחר מאמצים רבים, מועצת העיר החליטה לאשר חוק עזר שמחלק את העיר לאזורים שונים, בהתאם לרמת הדרישה לשמירת השבת. ב־95% משטח העיר, אסור לעשות מלאכה בשבת, ללא יוצא מן הכלל. ב־5% הנותרים, אנשים שאינם שומרי שבת יוכלו לנהל את חיי השבת שלהם.

"יש לשאוף להסכמה רחבה בעיר חריש על אופן שמירת השבת במרחב הציבורי. כפייה לא תועיל בנושא שמירת השבת בפרהסיה, ויש להגיע לחקיקה מוסכמת שיהיו שותפים לה נציגים מכל גווני הציבור כדי להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת ושמירתה.

"עם זאת יש לספק את צורכי הקהילה החילונית בפתיחת עסקים בשבת במקומות המצומצמים אשר הוגדרו לכך מראש".

בר גם מתנגד נחרצות לסגירת הכבישים בעיר: "סגירת הכבישים בשבת תפגע בחופש התנועה ובאיכות החיים של אלו שאינם שומרי שבת, ותגרום למתח ולאי-שוויון בעיר".

לשאלה על זהות העיר חריש הוא משיב: "זהות העיר חריש היא מורכבת ומשתנה. לעת עתה נקודת החיכוך בין האוכלוסיות השונות והמגוונות מינורית ומאפשרת קיום וביטוי לכל קהילה וקהילה בשלום ובשלווה. עם זאת, צורכי הקהילה החילונית הבסיסית בעיר, המורכבת מ-50 אחוז מתושבי העיר והשירותים המוניציפאליים לוקים בחסר. לא הוקמו  בחריש עד כה מוסדות אופיינים לצורכי החילונים כגון קאנטרי קלאב, בריכה עירונית, ספרייה, בית-עם ועוד. מטריד יותר לראות שבעתיד הנראה לעין לא מתוכננת הקמת מוסדות בסיסים אלה המיועדים לקהל החילוני. לצערי, העדר מתקנים עירוניים כאלה יוביל את העיר למסלול של עיר דתית-חרדית בעתיד".

"להחזיר את העיר לשפיות ושקט"

עידית ינטוב
עידית ינטוב: "אנחנו צריכים איזון"

עידית ינטוב, מועמדת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, מוכרת לרבים כמי שהפעילה את פרויקט שבוס של תחבורה ציבורית בסופי שבוע בעיר במשך שנתיים . ינטוב, ציינה לא אחת כי רצונה הוא לקדם את חריש כעיר חילונית וליברלית. "בקשר למתח בין שכנים ותושבים אני מסכימה, זה חייב להיפתר. אני חושבת שהנהגה שתפעל בצורה ישירה, (ללא סיסמאות ריקות כמו שאנחנו רואים היום ממתמודדים מסוימים) עם אמירה מגובה במעשים – תייצר פה אווירה אחרת. אי אפשר להגיד "עיר לכולם" ואז לייצר קמפיין של 'עיר של צ'ולנט', לחרדים.

"אי אפשר להגיד 'עיר לכולם' אבל לא לפתוח את המתנ"ס לתרבות לילדים בשבת. אנחנו צריכים איזון. בתי כנסת לצד מבנים לציבור הכללי הגדול שחי בעיר".

קובי אריאלי קמפיין פרסום קמפיין פרסומי חריש חרדי חרדים
צילום מתוך קמפיין ה"צ'ולנט' לציבור החרדי

"לגבי סגירת כבישים, נכון להיום זו לא שאלה שצריכה להישאל. גרים פה חילונים, דתיים, חרדים ומסורתיים באותן שכונות, ולפעמים באותו בניין. לכן, במצב הנוכחי, אין ולא יהיו סגירות כבישים בשבת. אבל, אי אפשר לחתום את זה ככה. מה שלא נטפל בו עד הסוף, יצוץ לנו בהמשך".

"כראשת עיר אפגש עם נציגי קהילות חרדיות ונבין לעומק את הצרכים. אם יתברר בשיחות האלו שהפתרון הנכון לכלל הציבור בעיר, ואני מדגישה – לכלל הציבור, זה שכונה חרדית למספר קהילות חרדיות, שם נוכל לאפשר את סגירת הכבישים. בראשון לציון לדוגמה, בלב שכונה במערב העיר. התיישבה קהילה דתית ואישרו להם לסגור רחוב בשבת. לא היו התקוממויות ולא זעקות".

נובמבר 2020 בחריש: חסימת רחוב שהציתה מאבק בין מגזרי. ינטוב: "לגבי סגירת כבישים, נכון להיום זו לא שאלה שצריכה להישאל".

ינטוב מתייחסת גם לזהות העיר: "להגדיר את חריש? לא יודעת. מה ההגדרה של חולון? הרצליה, ראשל"צ או מודיעין? עיר. אנחנו עיר ככל הערים. בעוד כמה שנים נסתכל אחורה ונשכח שהיינו צריכים הגדרה. מבחינתי חריש היא עיר שמקבלת כל אורח חיים שמכבד את האחר. "חיה ותן לחיות".

"שטחי ציבור והקצאות קרקע המשרתים את הציבור הדתי יותאמו אליהם, עם כל מה שהם צריכים וצריכות. וכאלה המשרתים את הציבור הכללי יותאמו אליהם, על כל המשתמע מכך.

"ברגע שהזרם המרכזי בעיר יסתכל קדימה ויצעד לעבר מה שהעיר הזו יכולה להיות, כל רעשי הרקע ירדו, וגם אלו שמתנגדים לי היום ייהנו לחיות כאן יחד. כי בסוף, רוב הצרכים משותפים לכולנו. מי לא רוצה חינוך טוב, מקומות תעסוקה קרובים לבית, תחבורה נוחה, עסקים פורחים ורחובות נקיים? נגיע לאיזון הדרוש ואנחנו כבר בחצי הדרך להחזיר את העיר לשפיות ושקט".

"אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר"

יוחאי פרג'י בחירות 2023
יוחאי פרג'י: "כאשר יש ואקום נכנסים שנאה ופילוג"

יוחאי פרג'י, שימש כחבר מועצה מטעם סיעת בית טוב עד להצבעה על חוק השבת. פרג'י הצביע נגד החוק, בניגוד לשני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן. השלושה נפרדו ופרג'י קיבל את תואר יו"ר האופוזיציה בחריש.

כעת, כמועמד לראשות העיר מתייחס פרג'י לשאלה החשובה:

"אכן, בחריש סוגיית השבת עדיין לא פתורה. עד היום לא נעשה כלום כדי לפתור את המתח הזה, ופעמים רבות, אי-עשיה היא הגרועה ביותר.

"לפני שנתיים וחצי פרצו המאבקים בין תושבי העיר בעקבות "חוק השבת" שראש העיר החליט לקדם. התהליך נעשה בצורה לא נכונה בתכלית, ללא שיתוף ציבור וחמור מכך- במחטף אפילו מול חברי הקואליציה, מה שיצר פילוג חריף אף בין חברי מועצת העיר, ועל אחת כמה וכמה בין תושבי העיר.

"המהלך הזה לא הניב שום תוצאה למעט שסע כואב בין הקהילות בעיר, החוק שעבר ברוב לא אושר במשרד הפנים עד עצם היום הזה – שנתיים וחצי אחרי. מאז אחת לכמה חודשים פורצות מהומות נוספות בין המגזרים בעיר כי הנושא לא מוסדר ולא מובהר לשני הצדדים וכאשר יש ואקום נכנסים שנאה ופילוג".

הפגנת חילונים נגד צופרי השבת בעיר
2020 הפגנת חילונים נגד צופרי השבת בעיר

"לתפישתי, לא משאירים תחומי ליבה לא מוסדרים. ההסדרה מייצרת תיאום ציפיות, ולרוב גם מרגיעה את הרוחות, ולכן עם כניסתי לתפקיד אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר שיוסכם בהסכמה רחבה בתהליך נכון מול תושבי העיר ואפעל לאישורו בקואליציה ולא פחות חשוב מכך- מול משרד הפנים.

"למה לא לייצר תהליך שיתוף ציבור עירוני שבעקבותיו יגובשו המלצות לעיצוב החוק הנכון לעיר? אני מאמין גדול בשיח והידברות והגעה להסכמות רחבות בקרב הרוב. בשוליים תמיד יהיו אחוזים בודדים מכל צד שלא מעוניינים בהידברות ולא רוצה להגיע להסכמות".

שבתרבות. צילום: חריש חופשית
פרג'י: "העירייה לא תפעיל אירועי תרבות בשבת". בצילום: שבתרבות שאורגן על ידי עמותת 'חריש חופשית'

לגבי תרבות בשבת – אני מאמין בחירות הפרט ולכן, לא אמנע השכרת מבני ציבור על ידי תושבים, גופים פרטיים ועמותות. אך העירייה לא תפעיל אירועי תרבות בשבת תוך אילוץ עובדי עירייה לעבוד במהלך יום המנוחה שלהם".

"אני נגד סגירת כבישים בשבת, אם היו בחריש שכונות מוגדרות למגזר הדורש זאת- הייתי שוקל את העניין בחיוב לאחר בחינה שזה לא מפריע להתנהלות שאר תושבי העיר, אך כיוון שזהו לא המצב בחריש והעיר הינה עיר מעורבת על כל המשתמע מכך- אני לא אתמוך בסגירת כבישים".

פרג'י גם מתייחס לחזונו על זהות העיר המתגבשת: "חריש היא עיר שיש בה מקום לכולם. חילונים, דתיים וחרדים. אני מאמין שחילונים שהיו רוצים עיר לגמרי חילונית היו בוחרים במקום אחר ומצד שני כך גם חרדים – ישנן לא מעט ערים בעלות אופי חרדי ועדיין הם בחרו להגיע לחריש המעורבת. אני חושב שזה היופי בחריש, היא מיקרוקוסמוס של הציבור בארץ והרוב המוחלט שמחים בגיוון הזה ורוצים שזה יישאר ככה.

"אני לא אתמוך בשום צד שידרוש 100% ולא יסכים לוותר על שום דבר בתמורה. זה הקו שאוביל כראש עיר של כולם".

"מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן"

יצחק קשת. צילום: ראובן קפוצינסקי
יצחק קשת."אין שום היתכנות לסגירת כבישים". צילום: ראובן קפוצינסקי

את עמדתו של יצחק קשת, ראש העיר המכהן ונציג מפלגת הליכוד, אין כמעט צורך להציג. הוא הצהיר בחמש השנים האחרונות מעל כל במה את עמדתו בנושא זה.

"כידוע, קידמתי את חוק השבת על פי העקרונות עליהם רוב הציבור מסכים. זה הדבר הנכון לעיר. זה מה שייצר את האיזון הנכון בין כלל המגזרים. בחוק השבת קיימת אפשרות להשתמש בחלק ממבני הציבור של העירייה לטובת פעילויות גם במהלך סוף השבוע". קשת מדגיש כי חוק השבת טרם אושר.

בתשובה לשאלה השנייה הוא משיב: "אני מתנגד לסגירת כבישים בשבת. חריש היא עיר של כולם. חשוב לציין שאין שום היתכנות לסגירת כבישים בשבת מאחר שבכל שכונות העיר גרים יחדיו חילונים, דתיים וחרדים, זה היופי של חריש. מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן".

קשת חוזר על השאלה שעוסקת בזהות העיר: "שוב, חריש היא עיר שחיים בה ביחד ויש בה יש מקום לכולם. כל אחד יכול לגדל בה את ילדיו בהתאם להשקפת עולמו והעירייה בראשותי מעניקה שירותים לכל תושב מכל מגזר".

איציק לב לא השיב לשאלות המערכת עד למועד פרסום הכתבה

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בין ציר ההידברות לציר האכיפה: המשטרה מפגינה נוכחות בעיר

סנ"צ דודי רוזנטל: "ממשיכים בהיערכות יומיומית גלויה וסמויה במטרה למנוע הפרות סדר"

שישה שבועות חלפו מאז החל העימות בצוותא בין חילונים וחרדים בעיר ו"המצב עדיין נפיץ". כך מעריך סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת עירון, שמציב בשכונה כוחות "גלויים וסמויים", מתווך בין הקהילות השונות כדי למנוע הסלמה ומעריך שכבר בטווח המיידי יאושרו 27 תקנים חדשים לנקודת המשטרה בעיר. עם ובלי קשר לגניבות הרכב בעיר


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש


כבר שישה שבועות ששכונת בצוותא בחריש נערכת מדי שבת להתנגשות ומאבק בין הציבור החילוני וקבוצת חרדים, המוחים נגד פעילות של משחקיית ג'ימבורי לילדים בשבת באמצעות קריאות 'שאבס' והפחדת הילדים.

לפני שלושה שבועות, המאבק אף הסלים והגיע לכותרות הארציות. קבוצת חרדים שהגיעה למשחקיית וויט פול במרכז שפיר לא הסתפקה כהרגלה רק בצעקות. אחד מחברי הקבוצה דחף את ציפי ברייר-שרעבי, תושבת העיר, ואחר, גרם לה למעוד.

ציפי ברייר שרעבי שברה את המרפק. מתוך הרשתות החברתיות שימוש לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

ברייר-שרעבי שברה את המרפק והסיפור כבש את המדיה הארצית. ישראל כולה הכירה את חריש דרך פריזמה צרה מאוד: כעיר בה מתנהלים מאבקי דת. החשודים החרדים נעצרו ושוחררו. בשני המקרים החקירה נמשכת וכתבי אישום יוגשו נגד השניים בהליך רגיל, שעלול לארוך כחצי שנה עד שנה.

ציפי ברייר שרעבי בצוותא חרדים משטרה וויטפול צילום: יפעת אייזנר
העימות במשחקייה הגיע לפריים טיים. צילום: יפעת אייזנר

ברייר-שרעבי, שנחקרה גם היא במשטרה על תלונות שהגישו נגדה, תלונות סרק לדבריה, שוחררה לביתה בסיום החקירה עם תנאים המצווים עליה לשמור מרחק מהמעורבים בפרשה.

ציר הידברות וציר אכיפה

בשלושת השבועות האחרונים הפעילות בשכונת בצוותא ערה בשבתות. מטרת העל של האירועים השונים היא להפגין נוכחות חילונית במרחב הציבורי ולאפשר למשחקיה לפעול ללא הפרעה. בין האירועים שהתקיימו: פיקניק קהילתי, גיוס כספים מהציבור החילוני-ליברלי לטובת רכישת כרטיסיות למשחקייה, ופעילות של קבוצת 'נמרות חריש', נשים שרצות ומתעמלות במרחב הציבורי.

כל אלה לא מתרחשים ללא הליווי הצמוד שמעניקה המשטרה שמפטרלת באזור כל השבוע ובשבתות. סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת עירון, פרס כוחות שיטור במרכז שפיר, "גלויים וסמויים", לדבריו.

האם מדובר בהערכות ארוכת טווח של המשטרה בבצוותא בשבתות?

"אני מנהל את ההיערכויות שלי בכפוף להערכות המצב ולתנאים המשתנים. בכפוף להערכת המצב שביצענו לפני חג השבועות הבנו שסוף השבוע היה עלול להיות מאוד נפיץ ולכן עשינו מספר פעולות, ציר אחד הוא ציר ההידברות. פנינו לכל מי שהיה שותף או יש לו חלק באתגר הזה בין הקהילות השונות, והגענו להסכמים ואיזונים בין הצרכים השונים".

מעיין גלעד משטרה גאווה צילום: מיקי מאיר גולן
"אנחנו ממשיכים בהיערכות כל יום גלויה וסמויה במטרה למנוע הפרות סדר". צילום: מיקי מאיר גולן

"בציר האכיפה, בשל החשש שהיה לאירוע הפרת סדר ציבורי, נערכנו בהתאם. אני ביליתי את כל החג, חמישי, שישי שבת בחריש. חריש היא אחלה, אבל זה לא כמו להיות עם המשפחה, ובכל זאת, אני עושה את זה באהבה. מאז אנחנו ממשיכים בהיערכות יומיומית גלויה וסמויה במטרה למנוע הפרות סדר".

"הנושא מעניין את כל מדרג הפיקוד"

רוזנטל מעריך שעל אף מאמצי התיווך בין הקהילות שנעשו גם בתיווך רב המשטרה, נצ"מ הרב רמי ברכיהו, המצב עדיין דורש פיקוח צמוד של המשטרה: "גם בסופי השבוע הקרובים יהיו היערכויות של המשטרה", הוא מציין.

פגישת היערכות לקראת שבועות עם הרב הראשי של משטרת ישראל נצ"מ הרב רמי ברכיהו, מפקד תחנת עירון סנ"צ דודי רוזנטל ומפקד נקודת חריש רפ"ק ענאן מנצור.
פגישת היערכות של יצחק קשת עם הרב הראשי של משטרת ישראל נצ"מ הרב רמי ברכיהו, מפקד תחנת עירון סנ"צ דודי רוזנטל ומפקד נקודת חריש רפ"ק ענאן מנצור. צילום: דוברות עיריית חריש

"המצב עדיין נפיץ ויכול להתלקח בכל רגע ולכן נמשיך להיות ערוכים במקום בעיקר בשבתות. הכל בפיקוח וליווי אישי ואני לא לבד, הנושא מעניין את כל מדרגי הפיקוד.

"המטרה שלנו היא לשמור על שלום בית. בסופו של דבר, רוב האזרחים פה חיים טוב בהרמוניה ובשלום בחיי היומיום".

עוד הוא מוסיף כי מאמצי ההידברות קשים לו יותר דווקא בצד החילוני: "בקרב החרדים אפשר לדבר עם המנהיג, אבל אצל החילונים אין מי שלוקח אחריות ואומר 'אני אחראי' ולכן קשה יותר להתמודד מולם בהידברות ובשיח".

"יש לנו עוד אתגר"

"במקביל למתרחש בבצוותא יש לנו עוד אתגר", מציין רוזנטל כשהוא מתייחס לגניבת כלי רכב בעיר.

גניבת רכב בחריש. נתונים מתוך אתר המשטרה. משמאל: רכב גנוב שנתפס בחריש. צילום: דוברות המשטרה
נתונים על גניבות רכב בחריש. מתוך אתר המשטרה. משמאל: רכב גנוב שנתפס בחריש. צילום: דוברות המשטרה

"שום דבר לא נעלם מעינינו, הכול מחושב, הכול מנוהל ואפרופו, התופעה של גניבת כלי רכב היא תופעה כלל ארצית – אנחנו לא באנומליה בהשוואה לאזורים אחרים.

"עשינו עבודה מאוד מדוקדקת, בדקנו, פילחנו, הבנו. עשינו עבודת משטרה ופעילות אופרטיבית ועובדתית לאחרונה זיהינו חולית גנבי רכב שפעלה בחריש. אני באופן אישי יצאתי לביצוע המעצרים וראיתי את הגנב מבצע את הפריצה במו עיני".

ירידה של 60% בגניבות רכב

עם זאת רוזנטל מודה: "גם אחרי התפיסה בחודש שעבר של שני גנבי הרכב מוואדי ערה שהוגשו נגדם כתבי אישום, ברור לי לצערי, שתופעת גניבת כלי הרכב לא הסתיימה. האם זה יצמצם את התופעה? אני מאמין שכן".

על פי נתוני המשטרה ברבעון הראשון של שנת 2022 נגנבו מחריש 40 כלי רכב. בהשוואה, ברבעון הראשון של שנת 2023 נגנבו  מחריש 16 מכוניות בלבד.

נתונים עדכניים על הרבעון השני של 2023 המסתיים בסוף יוני טרם קיימים, אולם נראה שחלה התגברות בתופעה, כך לפחות בהתאם לדיווחי התושבים בעיר.

עיר בקצב גידול של 10.2% בשנה

"לפני כארבעה שבועות היתה פריצה לבית בחריש – זה לא קורה הרבה", משתף רוזנטל. "בעבודה מאומצת פענחנו ומצאנו את הגנב ועצרנו תושב חריש, בן 23, בביתו. תפסנו שם גם מעבדת הידרו לסמים. הוא קיבל כתב אישום כפול, הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים והוא נכלא, כך שנעשית הרבה עבודה מאחורי הקלעים ומושקעים הרבה משאבים בחריש".

שתי ציפורים במכה אחת: פרץ לדירה וניהל מעבדת סמים. בצילום: מעבדת ההידרו שנתפסה בחודש שעבר. צילום: דוברות המשטרה
פרץ לדירה וניהל מעבדת סמים. בצילום: מעבדת ההידרו שנתפסה בחודש שעבר. צילום: דוברות המשטרה

רוזנטל ציין כבר בפברואר 2022, ארבעה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד מפקד תחנת עירון: "אני אומר באופן גלוי, המשאבים שיש לי בחריש לא מתאימים לאתגרים".

כעת הוא מוסיף: "כרגע המצב הוא שאנו מתמודדים מול אתגרים לא פשוטים של עיר בקצב גידול של 10.2% בשנה ביחס לאוכלוסייה ולשטח  – זה קצב הצמיחה הכי מהיר בארץ במרחק גדול משמעותית מערים צומחות אחרות".

27 תקנים חדשים בטווח המיידי

נקודת חריש ברחוב אורן בפיקודו של רפ"ק ענאן מנצור פועלת עם תקן של 14 שוטרים בלבד. על פי תכנון ארוך טווח, מתוכננת להיבנות בחריש תחנת משטרה בשכונת מעו"ף, בסמוך לתחנת הכיבוי הנבנית.

רפ"ק ענאן מנצור מפקד נקודת חריש
צפי לקליטה של 27 תקנים חדשים שיתווספו ל-14 הקיימים בנקודת חריש. בצילום: רפ"ק ענאן מנצור מפקד נקודת חריש

"תחנה לא נבנית ביום אחד. כרגע היא מצויה בשלב התכנון והקמתה כפופה לתקציב המדינה ולאישורים נוספים. השאיפה שלנו היא לקבל עוד השנה, בטווח המיידי, 27 תקנים נוספים לכוח אדם בנקודת חריש. מדובר בגדילה משמעותית של כוח האדם בעיר", מציין רוזנטל ומוסיף: "אנחנו כבר נערכים לגיוס האנשים המתאימים, אם יש מישהו שמעוניין להצטרף לעבודת המשטרה הוא מוזמן לפנות אלינו".

התכנון: תחנת משטרה מקומית עם 100 שוטרים

רוזנטל מציין גם את השלב הבא: "הקמת תחנת משטרה עצמאית בחריש בפיקודו של סגן ניצב. "אני מעריך שתחנת המשטרה בחריש תהיה בסדר גודל של כ-100 שוטרים.

"בציר הבינוי –התחיל תהליך התכנון של מתחם משטרה הכולל תחנת משטרה ובסיס מג"ב. שלב התכנון מתוקצב בשבעה מיליון שקלים ועם סיומו יתחיל תהליך הבינוי.

פגישת היערכות עם מפקדי מחוז חוף להקמת תחנת משטרה בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש
פגישת היערכות של הרשות עם מפקדי מחוז חוף להקמת תחנת משטרה בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש

"השאיפה שלי היא שתהיה תקינה להקמת תחנה והקמת תחנה עוד לפני שיקום המבנה למשטרה. יכול להיות שהשלב הראשוני של תחנת חריש יהיה עדיין בפריסה הזמנית (ברחוב אורן) והתחנה תגדל בצורה יחסית כדי להכיל את כמות כוח האדם, אבל הכל נמצא בתהליך חיובי".

אתה מעריך שהשינוי ישפיע על רמת הביטחון האישי בעיר?

"אני מאוד מקווה שכן. היות ואני מכיר את הפעילות הערה ברשתות החברתיות של העיר חשוב לי גם לאזן ולומר שחריש היא מקום בטוח, נעים ויפה. בהחלט יש גם אתגרים, כמו אתגרי הקהילות השונות שגורמות לאי סדר ציבורי, ובהחלט יש גם תופעה של גניבת כלי רכב, כחלק מתופעה ארצית, אבל בסוף-בסוף חריש לא שונה בהשוואה לערים אחרות, ובחלק מן המקרים היא אף טובה יותר. חריש היא עיר במדינת ישראל כמו ערים אחרות, על שלל האתגרים שלה".

לקריאה נוספת: מקום לגאווה: משטרת ישראל אירחה את הקהילה הגאה בחריש


לוח דירות חריש

לוח דירות חריש

המשנה לראש העיר: "קראו לי חילונית המחמד של קשת"

היא נבחרה כמספר 2 של ראש העיר אבל לא מרגישה שהיא שותפה. הסכמים מהותיים בעיר נסגרו בלעדיה ולתחושתה היא מתנהלת כמו סיעת יחיד. עידית ינטוב, מודה בטעויות שביצעה אך מתכננת להכפיל את כוחה ולקדם את חריש כעיר ליברלית וחופשית. ויש לה ביקורת על הקואליציה: "עם הכוח האלקטורלי של החילונים במועצת העיר, היינו צריכים להשיג יותר"

בשבת האחרונה החל לפעול מיזם 'שבוס' בחריש והסיע תושבים אל חוף הקשתות בקיסריה, לנפוש וליהנות. על המיזם, שפועל זו השנה השנייה, אחראית המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, המזוהה פוליטית עם סיעת 'ישראל ביתנו' ויו"ר המפלגה אביגדור ליברמן.

עידית ינטוב
יצחק קשת, סיעת הליכוד, בריצה משותפת עם עידית ינטוב, סיעת ישראל ביתנו

ינטוב התמודדה ונבחרה בבחירות המוניציפאליות האחרונות כמספר 2 בסיעתו של יצחק קשת, ראש העיר, המזוהה עם הליכוד ועם בנימין נתניהו. "עד שקשת לא הציע לי להצטרף אליו, לא ראיתי בעצמי פוליטיקאית, אבל הדעות שלי היו מאוד ברורות והתמיכה שלי היתה תמיד מופנית למפלגת ישראל ביתנו. עם מינויו של ליברמן לשר אוצר, הנאמנות שלי קיבלה תגמול נאה בהחלטת הממשלה החדשה לחריש".

עידית ינטוב
הנאמנות למפלגה קיבלה תגמול הולם בהחלטת הממשלה. בצילום: עידית ינטוב עם אביגדור ליברמן

מעובדת מועצה לנציגת ציבור

ינטוב (47) מתגוררת עם משפחתה בחריש מזה שש שנים. היא עלתה לארץ מבלרוס לפני 30 שנים אך עדיין חשה לעיתים כעולה חדשה והיא מהססת כשהיא צריכה להתנסח בעברית. ההתחלה שלה כנציגת ציבור היתה "צולעת" בלשון המעטה. היא לא לקחה חלק בהסכמים הקואליציוניים שקשת חתם עם סיעות הליברלים, ש"ס והבית היהודי ולא היתה מעורבת כלל במהלכים הפוליטיים בשנתיים הראשונות של הקדנציה."כמספר 2 של יצחק הייתי כמו חשב מלווה, מורשית חתימה נוספת בלבד. לא הייתי מעורבת בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו", היא מודה.

בתכל'ס אחרי שנבחרתם, קשת כבר לא צריך אותך….

"נכון, אבל יש להודות שהיחס שלו אלי הוא טוב. באמת טוב. אני מקבלת יחס מועדף והדרישות שלי לא נופלות בין הכיסאות, אבל אני לא שותפה שלו".

"הדבר היחיד שקיבלתי כמספר 2 של ראש העיר הוא הסכם בינינו שמדבר מעט על קליטת עליה ועל הטיפול בוותיקים – שני נושאים שהכרתי בתפקידי הקודם כעובדת מועצה. אבל מה ידעתי אז? הייתי חדשה בפוליטיקה. אני בתהליך ארוך של למידה. אם הייתי קצת יותר מנוסה יכולתי למנוע טעויות בעיר".

בית ספר שכונת הפרחים
בית הספר העל אזורי שנבנה בשכונת הפרחים: אישרה את התקציב מבלי לדעת את יעוד בית הספר

תני דוגמה..

"לדוגמה, אישור התב"ר לבניית בית הספר בסביון-לוטם. אם הייתי יודעת שייעודו ייקבע מבלי לשאול אותי והוא יהפוך לבית ספר על-אזורי לא הייתי מצביעה בעדו ומבקשת לדון בנושא לפני שזה בכלל עולה להצבעה. למרות שכעובדת מועצה לשעבר ידעתי איך עובדת המערכת הביורוקרטית, לקח לי זמן ללמוד לייצג את התושבים".

לגנות את ההתנהגות בקבלת השבת

דווקא על רקע ההתחלה המגומגמת, ניתן להבחין בשינוי בולט: בשנתיים האחרונות החלה ינטוב להשמיע את קולה, ליזום מהלכים לטובת הציבור החילוני ולעמוד מאחורי החזון אליו היא שואפת: למצב את חריש כעיר ליברלית וחופשית, המאפשרת לכל אחד לחיות את חייו מבלי להפריע לאחר. כך לדוגמה, בינואר 2020 היא ניצבה לראשונה כאופוזיציה לקשת ומחתה יחד עם הקהילה הרוסית בעיר נגד ביקורו של הרב הראשי לישראל בחריש, הרב יצחק יוסף, שהתבטא בגזענות נגדם.

קבלת שבת המונית בצוותא יחסי חרדים חילונים 15/7/22
על ההתנהגות בקבלת השבת ההמונית בשכונת בצוותא: "ראש העיר היה צריך לגנות". צילום: בוקי ברדע

גם קבלת השבת ההמונית שאירעה לאחרונה במסגרתה המפגינים חסמו מכוניות נוסעות בשכונת בצוותא – לא עברה ללא גינוי שלה. "גועל נפש של התנהגות, אני חושבת שראש העיר צריך היה לגנות את זה. לפני שנים אני הותקפתי בשכונת בן גוריון באופקים, בשבת. נערים חרדים קפצו מתחת לגלגלים שלי והתחילו לזעזע את הרכב. זה היה מאוד מפחיד. אני לא רוצה שזה יקרה בחריש שלי. העיר שלי היא לא כזאת".

עידית ינטוב נובי גוד 2021
דצמבר 2021: מסיבת נובי גוד במתנ"ס חריש

להיטיב עם הציבור החילוני

כאמור, ינטוב מזוהה בעיר עם מיזמים חילוניים וכאלה המשוייכים לציבור הרוסי ביניהם: חגיגת הנובי גוד, כולל הצבת עץ אשוח במתנ"ס, תחבורה ציבורית בשבת 'שבוס', עידוד פתיחת עסקים בשבת, והצבעות במליאה מתואמות עם הליברלים, שמיטיבות עם הציבור החילוני בחריש.

מיזם שבוס עידית ינטוב צילום: נטליה נסטרוב
מיזם שבוס בחריש: תחבורה ציבורית בסופי שבוע. צילום: נטליה נסטרוב

דוגמה נוספת: במליאה האחרונה הצביעה ינטוב נגד הקצאת שלושה בתי כנסת לקהילות שהרבנים העומדים בראשן, חתמו על מכתב השולל את פתיחת הקאנטרי בשבת.

בעקבות ההצבעה הזו אחד מתושבי העיר הכתיר אותך כ"מלכת החילונים"

"כן. הוא התכוון לבקר אותי אבל אני בהחלט התגאיתי בתואר. הפתעתי את הבוחרים. היו אנשים שלפני הבחירות קראו לי "חילונית המחמד של קשת". אף אחד לא האמין שאני אעמוד על העקרונות שלי, שאני הולכת לייצג את הציבור שלי".

"מי שנמצא איתי הוא שותף מלא"

למרות הפעילות האינטנסיבית מגלה ינטוב, לא אחת, שהיא נותרת מחוץ לעניינים. כך לדוגמה קרה עם "חוק השבת", אחד החוקים המהותיים ביותר שנחתמו בקדנציה הנוכחית.

ההצבעה על חוק השבת
ההצבעה על חוק השבת

"גיליתי שיש הסכם שנחתם בלילה, בלעדי. הליברלים והבית היהודי ישבו בלילה וסיכמו ביניהם סיכומים. לצערי, המרכז המסחרי של בצוותא לא נכנס לשם והוא אינו נפתח בשבת – הפסד אדיר לעיר, איך לא נלחמו על זה?

"זה מכעיס ומרגיז שהתייחסו אלי כאל חותמת גומי. אמרתי להם רגע, בואו נדבר. תשאלו אותי, גם אני חברת מועצה במליאה הזו. גם לי יש זכות דיבור".

את הצבעת בסופו של יום בעד חוק השבת.

"נכון, לא רציתי לטרפד אותו, אבל הצבעתי רק אחרי שהצלחתי להוסיף להסכם את פתיחת עסקי המזון בפארק המרכזי העתידי ואת פתיחת הסופר-פארם בשבת, שנתיים אחרי שהחל לפעול בעיר. זו היתה דרישה שלי מול קשת".

סופר פארם סופרפארם
סופרפארם חריש: החל לפעול בשבת שנתיים לאחר פתיחתו

חוק השבת לא היה המקרה היחיד בו שתי הסיעות הגדולות סיכמו ביניהן את הנדרש ויידעו אותה בדיעבד. "אני לא שותפה ולכן קשה לי פי כמה וכמה יותר להשיג את מה שאני משיגה", מדגישה ינטוב. "אני מתנהלת כסיעת יחיד וכל מה שאני משיגה זה דרך שבירת הכללים, לא דרך שותפות או בדרך טבעית".

בשנתיים האחרונות ייצרה לעצמה ינטוב "מטבחון" שמסייע לה בכל המהלכים הפוליטיים והיוזמות. השם הבולט במטבחון הוא טל לוי, תושב העיר המשמש כיד ימינה.

טל לוי עידית ינטוב
מימין: טל לוי, שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר, ועידית ינטוב

"לפני כל פוסט שאני מעלה אני מתייעצת איתו הוא שותף מלא", אומרת ינטוב ומסבירה כי ניסיונה הכושל להפוך לשותפה של קשת, עזר לה להבין את חשיבותו של לוי. "אני לא רוצה לעשות את אותן הטעויות. מי שנמצא איתי הוא שותף מלא".

הפספוס של חריש: העלייה מאוקראינה

ינטוב גאה בכל אחד מהפרויקטים שקידמה בצורה עצמאית בעיר. לתפישתה, השפעתה המכרעת ביותר הוא בשינוי תדמית העיר.

עידית ינטוב
הופעות מרובות בערוץ 9: "במגזר הרוסי חריש כבר לא נתפסת כחרדית"

"במגזר הרוסי חריש כבר לא נתפסת כחרדית, אלא כעיר עם קהילה רוסית גדולה. אני מתראיינת באופן קבוע ובתדירות מאוד גבוהה בטלוויזיה בערוץ 9 ומופיעה הרבה גם ברדיו. כשאני מסתובבת אנשים מזהים את הפרצוף שלי, מצביעים עלי ואומרים "חריש". זה לא שאני מרגישה סלבריטי, הם לא מזהים אותי בשם שלי אבל הפרצוף שלי מזוהה עם חריש".

האם ההופעות שלך תרמו להתחזקות מספר העולים בעיר?

"הקהילה הרוסית גדלה אבל לא בקצב דומה לשאר האוכלוסייה בעיר. אני מאוד מצטערת שחריש פספסה את העלייה מאוקראינה. מדובר בגל עליה אדיר שקרוב בממדים שלו לגל העלייה הרוסית בשנות התשעים והוא לא מגיע לחריש. צר לי על זה".

אוקראינה עצרת תמיכה
זרם העלייה מאוקראינה פוסח על חריש. בצילום: עצרת תמיכה באוקראינה שהתקיימה בחריש.

מדוע?

"מה שמאוד פגע בנו הוא שאין לנו דירות קלט, המשמשות את העולים למגורים בשלושה חודשים ראשונים ללא תשלום. "ישנן ערים שהן קולטות עליה ויש להן עשרות דירות קלט מתוקצבות על ידי העיריות. לוד לדוגמה, השקיעה חצי מיליון שקל בקליטת העלייה מאוקראינה, ומה חריש השקיעה? כלום.

"יש בעיר מאות דירות פנויות שמיועדות להשכרה לטווח ארוך. פניתי ליו"ר ועדת הכספים וניסיתי לקדם הזדמנות נדירה לעיר, תוכנית שהגה טל לוי והיא משמרת לקבלנים, כמו דונה ושפיר, את הטבת המס עבור השכרה לטווח ארוך ומתגמלת אותם עבור התקופה בה הדירה ניתנת חינם לעולים. לצערי, הממשלה התפרקה והתוכנית לא התקדמה".

"היינו צריכים להשיג יותר"

ינטוב מודעת להצלחות ולטעויות שלה גם יחד. אלה גם אלה מחזקות את רצונה להתמודד על מקום במועצת חריש 2023. היא מקווה לרוץ עצמאית כיו"ר סיעת ישראל ביתנו ומאמינה שרשימה בראשותה תזכה ליותר ממנדט אחד.

"אני רוצה להישאר במליאה כדי לקדם את חריש ואני רוצה יותר כוח. אני רוצה שהציבור החילוני ידע שאני משיגה דברים, אני הוכחתי זאת".

ריצה נפרדת לא תפגע בכוח החילוני, לא תפגע בליברלים?

"הליברלים הם לא שותפים שלי. עם זאת, אני תומכת בכל יוזמה של הליברלים שהיא טובה לציבור החילוני. זה לא תמיד עובד כך במקרה ההפוך. ישנן יוזמות שלי שלא זוכות לתמיכה".

עידית ינטוב
"עם הכוח האלקטורלי של החילונים במועצת העיר, היינו צריכים להשיג יותר"

כיצד להערכתך תיראה חריש אחרי הבחירות המוניציפאליות הבאות?

"אני לא יכולה לומר שאני מאוד אופטימית. ברור לי שתהיה נציגות של האוכלוסייה הדתית-חרדית במועצה, ויתכן מאוד שתהיה נציגות גם של הקהילה הרדיקלית. זה מפחיד אותי".

דווקא בשל החששות מפני הרכב המליאה בבחירות הבאות שופטת ינטוב את המליאה הנוכחית לחומרה: "אני חושבת שהתפקוד של המליאה הנוכחית הוא סביר – לא יותר מזה. להערכתי אין לנו מספיק "ביצים", ועם הכוח האלקטורלי של החילונים במועצת העיר, היינו צריכים להשיג יותר".

לקריאה נוספת: יו"ר הליברלים: "הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הפרויקט של קלר: "להראות מהי חריש באמת"

השבוע פורסם סרטון תדמית חדש לחריש שמראה את חיי הקהילה העשירים ואת אורח החיים התוסס בעיר. הסרטון צולם, נערך והופק על ידי תושב העיר אורן קלר בהתנדבות ומתוך מטרה ברורה: "לגרום למתעניינים מבחוץ להבין מה קורה כאן, בשלוש דקות. עם צילומים אותנטיים אי אפשר להתווכח. רואים את התושבים 'על אמת'"

השבוע הופץ ברחבי הרשת סרטון תדמית חדש לחריש, פרי יצירתו של תושב העיר אורן קלר. בסרטון מככבת הילדה אמה לאוב המתארת את המגורים בעיר ומספרת בדרכה שלה, על איכות החיים בעיר המותאמת למשפחות וזוגות צעירים.

הסרטון, "חריש הבית שלנו", שזכה תוך שלושה ימים ל-25 אלף צפיות, משקף את אורח החיים היומיומי בעיר, מראה את חיי הקהילה העשירים ומעניק "הצצה אותנטית", כך לדברי קלר, למתעניינים בחריש מבחוץ.

חריש היא כבר 'חתיכת עיר'

על ההפקה שזכתה לתגובות רבות, רובן ככולן אוהדות ומפרגנות, עבד קלר במשך תקופה ארוכה ובהתנדבות מלאה. המניע להכנת הסרטון הוא לדבריו: "רצון לפאר, לרומם, להלל ולשבח את העיר ולהראות מהי חריש באמת".

אמה לאוב אורן קלר
אמה לאוב: "ממש כיף לחיות כאן"

קלר, תושב חריש מזה ארבע שנים, הגיע לעיר כשמנתה ארבעת אלפים תושבים בלבד. הוא מודה שהוא אוהב את העיר ומאמין בה מאוד. הוא מרבה לקחת חלק ביוזמות קהילתיות ומכהן כראש שבט הצופים בעיר, 'איתן'.

הצמיחה המהירה של העיר והתפתחותה גורמות לקלר להתפעמות על אף שהוא חי אותה ופעיל בה: "כשאני מעלה את הרחפן לשמיים וחריש, ברוב הדרה וגודלה, נחשפת מול עיני אני מבין שחריש היא כבר 'חתיכת עיר'. כשכל הדירות שנבנות כאן יתאכלסו אנחנו נהפוך לעיר עם 60,000 תושבים. זה מטורף".

חריש מהאוויר - ינואר 2020
חריש מהאוויר; צילום: יוסי גרוס.

תיעוד אותנטי של מציאות בעיר

"הסרטון הזה עשוי לגרום למתעניינים מבחוץ להבין מה קורה כאן, בשלוש דקות. עם צילומים אותנטיים אי אפשר להתווכח. רואים בו את התושבים 'על אמת', את המסיבות, הטיולים, קבלות השבת, הפיקניקים ובתי הקפה. הסרטון כולל אירועים שהגעתי אליהם וצילמתי, ללא הכנה, ללא הכוונה וללא העמדה ובימוי. הצילומים האלה עדיפים בעיניי על כל סרט תדמית מתוסרט עם שחקנים מקצועיים, בימוי והפקה במאות אלפי שקלים".

אורן קלר
קלר: מקווה שהסרטון יסייע בהבאת אוכלוסיה איכותית לעיר

את הסרטון שצילם וערך מדמה קלר לאפקט המייצר מבחן דרכים מצולם למכונית חדשה. "כשאדם מעוניין ברכישת רכב חדש, הוא יחפש עליו מידע וביקורות, יגיע לאולם התצוגה לבחון אותו בעיניים ויערוך עליו נסיעת מבחן. אך חמש דקות של מבחן דרכים מצולם יכולות לעשות את ההבדל בין לשקול לקחת את אותו רכב כאופציה לבין להתעלם לחלוטין מקיומו".

קלר מקווה שהסרטון יסייע להגעת אוכלוסייה איכותית לעיר, ומצר על הדימוי המוטעה של חריש בעיני הציבור הרחב, שקיים גם כיום, מספר שנים מתחילת תהליך האכלוס. "אתמול קיימתי שיחת זום עם יועץ פנסיוני. מתאמת הפגישה התעניינה במקום מגוריי וכששמעה כי אני מחריש היא אמרה 'אני חושבת שמאוד תתחבר ליועץ הפנסיוני, גם הוא בחור דתי'. המקרה הזה מראה כי יש אנשים שעדיין חושבים שחריש היא ישוב דתי. הסרטון בא להראות שהעיר היא לא דתית. יש בה דתיים וחרדים ואנחנו חברים של כולם ואוהבים את כולם. אנחנו רוצים שכולם יגורו כאן יחד, אבל היא לחלוטין לא עיר דתית".

אורן קלר חיי קהילה ערים סרטון תדמית
אורן קלר: "רואים את הגדילה המטורפת של העיר"

"העיר מלאה באנשים. יש חיים בעיר"

אין זה סרטון התדמית הראשון של חריש שקלר מוציא לפועל. במרץ 2018 פרסם קלר סרטון תדמית שזכה עד כה ל- 60 אלף צפיות בערוצים השונים. הסרטון 'חריש הסיפור שלנו' הופץ בתקופה בה שיווק העיר היה עוד בחיתוליו והפך לאחד העוגנים המשמעותיים לשיווקה של חריש למתעניינים. "גרנו בחריש כחצי שנה ומצאתי את עצמי מסביר שוב ושוב לאנשים מהי חריש", נזכר קלר. "רבים חשבו אז שמדובר בעיר חרדית, אחרים היו בטוחים שמדובר בכפר קטן ולא היו מודעים לכך שזו עיר בצמיחה, העיר החדשה של ישראל". "ישבתי חשבתי מה הדבר שאני יודע לעשות הכי טוב? החלטתי ללכת על צילום ועריכה של סרטון תדמית לעיר", משתף קלר בחיוך. "חריש היתה אז בתחילת דרכה אבל בזכות הסרטון ההוא יכולתי להראות לאנשים מבחוץ מהי חריש.

פיקניק בחריש. צילום: אורן קלר
פיקניק בחריש משנת 2018. צילום: אורן קלר

"בסרטון הראשון רואים באופן טבעי אירועים מצומצמים כי היינו יישוב קטן יחסית. בסרטון שיצא השבוע רואים את הגדילה המטורפת של מספר התושבים בעיר, המסיבות ב״בצוותא״ מלאות החוגגים, אירועי התרבות עם אלפי תושבים, העיר מלאה באנשים. יש חיים בעיר".

אילנה ואמה לאוב
אילנה לאוב: "מה שמוצג בסרטון הוא החיים היומיומיים והאמתיים בחריש"

אילנה לאוב שבתה אמה צולמה לסרטון מסכימה עם הנאמר: "מה שמוצג בסרטון הוא החיים היומיומיים והאמתיים בחריש. מי שמחפש לגור בסביבת הון אנושי איכותי, מתחבר לעירוניות אבל עם טבע וירוק בעיניים מוזמן להצטרף לקהילה האיכותית שלנו. אמה מאוד אוהבת את העיר ומחוברת אליה, היא צפתה בסרטון והיתה מאושרת ממנו", מציינת לאוב ומסכמת: "קיבלתי הרבה פידבקים טובים מאנשים שאמה שכנעה אותם בדבריה. צילמנו במספר לוקיישנים ונהנינו מאוד לקחת בזה חלק. בזכות הצילומים אפילו גילינו כמה מקומות בעיר שלא הכרנו קודם לכן".

חריש כעיר הטרוגנית

למרות הפידבקים החיוביים, למרות הצמיחה המשמעותית של העיר וחיי הקהילה העשירים שמתנהלים בה, מניסיונו של קלר, אין צורך להרחיק עד גוש דן כדי לזהות את חוסר המודעות לאופיה והווייתה של העיר: "בשנה שעברה בסיור שקיימו מורי בית הספר 'מבואות עירון', בו אני מלמד, חלפנו באוטובוס גם דרך חריש. לאחר הנסיעה ניגשו אליי מורים והביעו התפעלות מהפיתוח של העיר. אלו לא מורים שגרים ברמת גן או חיפה, אלא כאלה הגרים בסמוך אלינו, בברקאי, בעין שמר ובפרדס חנה. הם לא היו מודעים למה שקורה כאן".

מסיבה בצוותא מרץ 2020 צילום: לידור שקד
מסיבה בבצוותא, מרץ 2020; צילום: לידור שקד

לא מאכזב אותך לגלות שגם בחלוף שלוש שנים אתה עדיין עוסק בשיווק תדמיתי של העיר כלפי חוץ, בשכנוע בצביון הפלורליסטי של חריש?

"אנשים חיים בפרדיגמות ובוחרים לעשות קיצורי דרך מחשבתיים במקום להיווכח במו עיניהם. הדרך הכי טובה להעביר את המסר היא בתיעוד המציאות בשטח בסרטון וידאו", משיב קלר.

עם זאת, הוא מודה שלא נעשה מספיק במיתוג העיר במהלך השנים האחרונות: "חברת 'שפיר' השקיעה כספים רבים בשיווק שכונת בצוותא והקמפיין שלה תרם מאוד לשיווק לעיר כולה. אני אשמח לראות את המועצה פועלת באופן דומה ומשקיעה במיתוג העיר כדי למשוך לכאן אוכלוסיה חזקה. עכשיו שהקורונה כמעט מאחורינו, על המועצה לקיים אירועי תרבות שימשכו את תושבי הסביבה, שיגיעו הנה ויחשפו להוויה של חריש. זוג צעיר שגר בפרדס חנה ויבקר בעיר, יבין עד מהרה שהרבה יותר שווה לו לגור כאן. הוא אינו נדרש להחליף מקום עבודה או להתרחק מההורים ועם זאת מחירי הדירות זולים יותר".

פיקניק משפחות בחריש צילום: אורן קלר
פיקניק משפחות בחריש צילום: אורן קלר

על הניסיונות החוזרים ונשנים של גורמים מסוימים בחברה החרדית לצייר את חריש כעיר חרדית בלבד משיב קלר: "כל אדם מעוניין להביא את הדומים לו. זה טבעי והגיוני וזאת עיר שאין בה וועדות קבלה. הבעיה מתחילה בניסיון למצב את חריש כעיר הומוגנית חרדית בלבד. אין לי דבר נגד אף אחד, אך יש הבדל בין להביא את אנשי שלומך לבין הצגת חריש כעיר שכולם בה זהים ומשתייכים למגזר מסוים. זה לא כשר בדיוק כמו שמישהו יצהיר שחריש היא עיר שמקבלת רק אנשים שמרכיבים משקפי ראייה. אני אמשיך לעשות כל שביכולתי לעזור, בחינם, באהבה ומתוך אמונה מלאה בצדקת הדרך של חריש".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

החלטה היסטורית: חוק השבת עבר בהחלטת רוב במליאה

חוק עזר לפתיחת עסקים וסגירתם המוכר כ"חוק השבת" אושר במליאת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר במהלך השבוע כולו כולל בימי המנוחה.  אישור החוק משמעותו הסדרה של סטטוס קוו מוסכם בין חילונים לדתיים בעיר. ראש העיר: "החוק  מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם. החוק הזה דואג לצרכים של כולם, וכולם מרוויחים ממנו"

חוק עזר לחריש (פתיחת עסקים וסגירתם) אושר אמש (ד') במועצת העיר. החוק מסדיר את שעות הפתיחה והסגירה של העסקים בשטח העיר, והוגדרו בו שעות פתיחת וסגירת עסקים, כולל בשעות הלילה, בימי מנוחה, בימי זיכרון ובמועדים.

האזורים המותרים לפתיחה בשכונת מעו"ף

עיקרי החוק: החוק החדש אוסר על פתיחת מרכולים ומסחר בכל רחבי העיר, וככלל חל איסור על פתיחת עסקים בימי מנוחה. עם זאת, האיסור על בית אוכל, עינוג ציבורי וקיוסקים לא יחול במספר מקומות שהוגדרו מראש, ובהם הקניון בכניסה לעיר, הפארק העירוני העתידי ורצועת מסחר עתידית בקצה שכונת המעו"ף. כמו כן, הקאנטרי העתידי יוכל להיות פתוח בשבת.

בנוסף, יותרו פתיחת קיוסקים ובתי קפה בשלושה מרכזים שכונתיים: בשכונת החורש מול פארק המועצה, במרכז אודם באבני חן, ובשדרה בין שכונת הפרחים לשכונת בצוותא.

קניון מור
קניון MORE : בתי קפה ומסעדות יהיו פתוחים בשבת

עד היום לא היה בחריש חוק עירוני שמונע פתיחת עסקים בשבת. למעשה, המצב איפשר פתיחת עסקים בשבת בכל מקום בעיר. החוק החדש, שהושג בהסכמה עם נציגי הציבור החילוניים והדתיים, מסדיר את המצב החוקי בעניין זה.

החוק עבר ברוב של שבעה תומכים מול שני מתנגדים. הוא זכה בתמיכת ראש העיר יצחק קשת, חברת סיעתו, עידית ינטוב, שלושת חברי סיעת הליברלים ושני חברי סיעת בית טב לחריש. שני חברי המליאה שהתנגדו להצעת החוק הם שלמה פרץ, מסיעת ש"ס ויוחאי פרג'י, יו"ר סיעת בית טב לחריש.

"חריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים"

יצחק קשת
יצחק קשת: "הופעלו עליי לחצים אדירים, אבל אני לא התקפלתי"

"חריש היא עיר חדשה. אין לה היסטוריה, ולכן גם אין סטטוס קוו היסטורי ומוסכם. הקו המנחה שלי מאז ומתמיד הוא שחריש היא של כולם: חילונים, דתיים וחרדים", הסביר ראש העיר יצחק קשת לאחר אישור החוק. "הציבור הסמיך אותנו לקבל החלטות והכרעות, והיום הגיע הרגע לקבל את ההחלטה החשובה ביותר בהיסטוריה של חריש. הרוב המוחלט של הציבור מעוניין בחיים משותפים. הקיצונים שמקבלים תשומת לב לא מייצגים אף אחד מלבד את עצמם. החוק שגיבשנו אחרי עבודה קשה מייצר מערכת איזונים עדינה בין האינטרסים של כולם".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

ראיון חג: יצחק קשת על הישגי השנה החולפת שהקפיצו לדבריו את חריש קדימה

אילו התפתחויות משמעותיות תרמו לחריש בשנה החולפת, מהו האתגר המרכזי עימו מתמודדת חריש כיום ומהן הבשורות החשובות בפתחה של השנה החדשה? יצחק קשת, ראש העיר בראיון חגיגי

רגע לפני שמתחילה לה שנה חדשה, על שלל הברכות שלה, ביקשנו מיצחק קשת, ראש העיר לסכם את השנה החולפת ולסמן כיוונים עתידיים לעיר המתפתחת.

שלום יצחק, מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

"ללא ספק שלושת התחומים שהקפיצו בשנה האחרונה את חריש קדימה הם תחום החינוך, המסחר ותשתיות הנסיעה, כבישים ותחבורה הציבורית".

מה היו ההתפתחויות המרכזיות בתחום החינוך?

"המטרה שלנו היא לבדל את חריש בתחום החינוך משאר הערים באמצעות פדגוגיה מתקדמת עם דגש על העולם הרגשי של הילד, הסקרנות הטבעית של הילד וכלים חשובים לפיתוחו העצמי".

"ידוע כי 90% מההצלחה בחינוך תלויה באנשים כי חינוך זה לא מקצוע, אלא שליחות ואישיות. הקושי הגדול בעולם החינוך הוא לגייס אנשים טובים והשנה, לשמחתי, הצלחנו לעשות זאת. הקמנו מחלקה עם אנשי חינוך טובים ביותר ביניהם: ישראל שלו, מיכל מדמון, ענת אלבז, יגאל אריכא, צוות החותמיסטים, צוות המורים של בית הספר היסודי החדש וצוותים חינוכיים בגנים".

בית ספר ממלכתי חדש
בית הספר הממלכתי החדש. צילום: לידור כהן

גם פתיחת שנת הלימודים בחריש נחשבת בעיניו של קשת להצלחה גדולה. "עמדנו במשימת בינוי ענקית של עשרות מבני חינוך חדשים גנים ובית ספר, ובמשימת גיוס והדרכה של צוותי חינוך חדשים. אלו משימות שערים מבוססות מאיתנו לא היו עומדות בהן. במשך חצי שנה כל עובד במועצת חריש גויס לטובת פרויקטים לפתיחת שנת הלימודים".

קשת מוסיף ומציין כי בימים אלה מתרקם במשרדי המועצה פרויקט לקליטת קהילת מחנכים, בוגרי השומר הצעיר, שישתלבו בחריש בשנת הלימודים הבאה. אלה הם מורים ואנשי חינוך אידיאליסטים שפועלים בערי פריפריה, במטרה לקדם בהן את החינוך.

"אנו בשלבים מתקדמים לקליטת 'קהילת מחנכים' בחריש. חלקם כבר עברו לעיר. מדובר בעשרות משפחות המתכננות לקנות בניינים שלמים, לבנות כאן את חייהם ולפעול בתחום החינוך הפורמלי והלא פורמלי בחריש, בכל שעות היום והלילה. זה מהלך שייתן חיזוק אדיר לכלל מערכות החינוך בעיר".

היזמים הם שותפים משמעותיים לפיתוח העיר

אחד השינויים המשמעותיים שחוותה חריש בתחום המסחר וחוויית הצריכה של התושב הוא ללא ספק השקתו של קניון More וכניסתן לחריש של רשתות ארציות כדוגמת סופר פארם, מקדונלד'ס, ביגוד, פוקס, שופרסל דיל ועוד. קשת מציג זווית ראייה קצת שונה: "בדרך כלל, היזמים נתפסים בעיני התושבים כגורם שלילי, אבל הקהל הרחב לא מבין עד כמה הם צד חשוב בשותפות לפיתוח העיר. חריש זכתה ביזמים וקבלנים מהשורה המובילה, שבזכותם העיר נראית כפי שהיא נראית היום. בלעדיהם, חריש לא היתה זוכה להבעת אמון של רשתות ארציות. חשוב להבין כי יזמים אלה לא בונים ונעלמים, אלא נשארים כאן איתנו כדי לנהל את המקום ומביאים לכאן אנשי מקצוע חזקים וטובים. זו מתנה נפלאה לחריש".

קניון More
קניון More צילום: מור לאטי

הישג נוסף ומשמעותי אותו מציין קשת הוא העלייה במספר העסקים הקטנים בחריש והתמיכה המשמעותית להם הם זוכים מטעם הרשות.

"אנחנו משקיעים המון בעסקים הקטנים. הקמנו השנה את פרויקט 'קהילה מקדמת עסקים', 'פורום עסקים', והעסקים בחריש זוכים לליווי והקלות בבירוקרטיה. חוץ מלהעביר להם כסף ישירות, אנו עושים הכל כדי לתמוך בהם".

מנתונים שפרסמה מחלקת רישוי עסקים בוועידת העסקים הראשונה של חריש עולה כי פועלים בחריש 300 עסקים קטנים ובינוניים שצפויים לגדול פי שניים בתוך כשנה.

"הולכים להיפתח כאן מרכזים מסחריים שכונתיים נוספים ותנופת המסחר בחריש ברורה", מוסיף קשת ומדגיש: "אחד ההישגים החשובים בשנה החולפת הוא ללא ספק ההוזלה המשמעותית של מחיר שכירות למ"ר מסחרי. העובדה שכיום יזמים לא יכולים להוציא טופס 4 לבניינים בנפרד משטחים מסחריים הורידה את המחיר מ-120 שקלים לפני שנתיים לכ-60-70 שקלים ויש שוכרים שמצליחים לשכור נכס מסחרי גם ב-40 שקלים למ"ר".

מה לגבי פיתוח איזורי המסחר והתעסוקה של חריש ובמיוחד מה צפוי לקרות בשכונת מעוף (מע"ר לשעבר) שבעבר מכרזי רמ"י כשלו בה?

שכונת מעו"ף בחריש. ספטמבר 2019
שכונת מעו"ף בבנייה. צילום: אורן קלר

"כדי להתמודד בהצלחה בתחרות מול ערים אחרות הצלחנו להשיג הישג מטורף, לראשונה במדינת ישראל, יקבלו היזמים שייגשו למכרזים לאיזורי תעסוקה ומסחר בשכונת המעו"ף תמריץ אטרקטיבי. כל יזם יקבל בנוסף לשטח המסחרי גם שטח לבניית בנייני מגורים במקום אחר בעיר. ליזמים זוהי עסקת חבילה שווה במחיר משתלם מאוד. אין לי ספק שיהיו על זה הרבה קופצים".

קווים ייעודיים לרכבת

"ההישגים בתחום התחבורה הם בראש וראשונה תוצר של עמל ממושך וקשה", מציין קשת ומסביר: "למרות שחריש היא עיר חדשה ושהממשלה רוצה בהצלחתה, אף אחד לא מגיש לחריש שום דבר על מגש של כסף, ההישגים הגדולים של השנה בתחום התחבורה הושגו רק בזכות מאמץ עקבי ומלחמה שניהלנו עם רשויות המדינה, והאמת, כמעט התייאשנו בעצמנו, אבל אני שמח שהתוצאה הצדיקה את המאמצים".

קשת מתייחס בדבריו לשני הישגים, האחד השקת קו האוטובוס הישיר לתל אביב, שבוצע בעקבות הסטה של תקציבים של משרד התחבורה מקווים פעילים פחות. "זה לא מובן מאליו שישבנו והתערבנו בתקציב שאינו שלנו", הוא מסביר.

ההישג השני הוא הסכמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר את כביש 611, כחלק מתכנית תמ"א 42, שתחבר את חריש לצירי תחבורה ראשיים וביניהם כביש 444, כביש 9 וכביש 4. הכביש המיועד יבנה בצידה הדרומי של העיר ויוגדר ככביש ארצי. "הצלחנו להסיט את הכביש דרומה, ככביש מקיף לחריש דרום ולשכנע את מדינת ישראל שזה כביש ארצי ולא כביש מקומי. המשמעות היא שהוא מקבל תעדוף, תקציב, ורוחב נתיבים", מציין קשת ומיד מסביר: "ברגע שהצלחנו להפוך את הכביש לרחב יש סיכוי שבעתיד הוא גם יתחבר לכביש 6. אם לא היינו מצליחים במשימה הזו לא היה סיכוי בעתיד לחיבור לכביש 6".

מה עוד צפוי בתחום התחבורה בשנה הקרובה?

"העדרה של ממשלה מתפקדת מעכב אותנו, אבל ברגע שתורכב ממשלה ישתחרר לנו תקציב ייעודי לתחבורה בחריש, שיחולל שינוי דרמטי בתחבורה הציבורית בעיר".

"ראשית, יקומו בחריש קווי אוטובוס מוכווני רכבת. אלו קווי נסיעה המתואמים ב-100% ללוח הזמנים של הרכבת. קווים אלה יגיעו לתחנה כעשר דקות לפני צאת הרכבת. בחזור לחריש, הם ימתינו לנוסעים שירדו בתחנת הרכבת על מנת להסיע אותם בחזרה לעיר. אם הרכבת מאחרת, האוטובוס ממתין לנוסעים. קווים אלה יהיו משמעותיים מאוד לתושבי חריש ולנוחות הנסיעה שלהם למרכז".

תחבורה ציבורית בחריש
בקרוב: קווים יעודיים המתואמים לזמני הנסיעה של הרכבת

עוד מציין קשת כי תכנית התחבורה כוללת הפעלת קו חדש פנימי, תגבור הקווים הקיימים מחריש לערים סמוכות והעלאת תדירות קווי האוטובוס לתל אביב וחיפה.

שוויון: כל אחד לפי צרכיו

אחד המאורעות שהסעירו לאחרונה את תושבי חריש הוא כוונתה של חסידות 'תולדות אהרן' להשתקע בעיר. בכינוס חירום שנערך על ידי התושבים התבטא קשת בפומבי ובחריפות כנגד הגעתן של חסידות בדלניות לעיר ואף ציין שהוא עושה ככל שיש לאל ידו, כדי למנוע את הגעתן לעיר. יחד עם זאת, התגובות של אזרחי חריש לנושא, הן של חילונים והן של דתיים וחרדים העמידה בפני ראש העיר והחזון שלו לדו קיום, אתגר חברתי משמעותי.

"לצערי, הגיעה לעיר קבוצה חריגה בנוף המקומי, קבוצה שפחות מתאימה לחיים פה בחריש וזה עורר את שני הצדדים לפעול בצורה קיצונית. מצד אחד, חילונים שפועלים במרחב הציבורי בערבי שבת מבלי להתחשב באוכלוסיות דתיות שאינן שייכות לקהילה הבדלנית ומנגד ניסיונות של קבוצות חרדיות לפעול במרחב הציבורי שלא כמקובל בחריש".

הפגנה בחריש
תושבי חריש מפגינים נגד מכירת דירות לחסידויות בדלניות

"ציבורים שלמים נפגעים מזה ומתנהל שיח חירשים בין האוכלוסיות השונות. אני רואה בזה מתכון להרס ואני הולך לעצור את זה".

"אחרי החגים אני מתכוון לפעול ולאחד את השורות, אני אעשה כל מה שצריך כדי שזה יקרה. ברור לי שיש תמיד קיצוניים בשני הצדדים אולם אסור לרוב הדומם להיגרר או להיכנע לפחד היומיומי שנזרע בקבוצות הוואטסאפ כאשר המציאות בשטח היא שונה".

מה נעשה כדי לעצור את הקבוצה הבדלנית?

"יש דברים שהשתיקה יפה להם, אבל חשוב שידעו שאני פועל מאחורי הקלעים. אני מבין שיש כאן אוכלוסייה שחרדה לעתיד העיר, אבל תושבי חריש צריכים לדעת שיש להם מנהיג וקברניט שמוביל את חריש למקום אחר".

ישנם תושבים שחוששים מהתחרדות העיר ואחרים חוששים ממגמה הפוכה

"חשוב שידעו שלא תהיה פה כפייה משום צד. אני עובד קשה על מנת שכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה כמו לדוגמא בי"ס חזון שמעון, מוסד מוכר שאינו רשמי עבור הציבור החרדי".

מה אתה עושה עבור הציבור החילוני?

"אני מביא לפה את העוגנים הכי חזקים בחינוך לציבור החילוני. כשכל קבוצה תקבל את מה שהיא צריכה ותחיה בשקט היא לא תצטרך לפזול לקבוצה השנייה. זה לא נכון תמיד להשוות. יש קבוצה שצריכה לקבל יותר בחינוך ויש אחרת שצריכה יותר בתרבות.

החזון שלי הוא של עיר בהרמוניה. חריש היא עיר המיועדת לכלל הציבור שמוכן לחיות האחד עם השני. זו אחת הברכות של העיר שכולם חיים באותו בנין וזה הצליח נפלא עד היום. זה לא מודל שהמצאתי, זה קרה באופן טבעי עד היום.

אני רואה בזה ערך עליון, עם ישראל צריך להיות ביחד. היפרדות היא סכנה קיומית עבורנו. גם המגמה העולמית נוטה לכיוון זה, לחגוג את הגוונים, לחיות יחד כשכל אחד מקבל ולומד מן האחר".

האתגר החברתי: נדרשת מלאכת מחשבת

"זה לא פשוט", מודה קשת "זו ממש מלאכת מחשבת אבל אנחנו יודעים לייצר את האינטגרציה בין הקהילות השונות בעזרת מיזמים משותפים כמו גינות קהילתיות, סירי לידה ואחרים".

קשת מציין כי בשורה התחתונה כל העבודה מסתכמת ברכישת אמון התושבים מול המערכת. "חשוב לי לומר שיש מקום לביקורת, אבל דעו שאני לא מכוון לשום מקום ואין לי מגמה כזו או אחרת, לא חילונית ולא חרדית".

"קיפחו אתכם? אין צורך בזעקות שבר. דברו איתי. אני דבק בדעה שכל ציבור יקבל את מה שהוא צריך ואם נעשה משהו שגוי זה נעשה בתום לב. המטרה היא שיחד ניצור פסיפס שנוכל לחיות בו יחד".

ולסיום, מה אתה מאחל לתושבי חריש?

"שנה טובה, שנה בה יזכו לראות את הטוב ויש הרבה טוב בעיר הנפלאה הזו, אך הכל מצוי בעיני המתבונן ובחוויות שהוא בוחר לחוות. ציפייה נכונה עשויה לעזור לתושבי חריש לחוות דברים אחרת. זוהי ברכה לשנה החדשה ולחיים בכלל".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

הקהילה של חריש – "עזוב השקעה, בוא נגור כאן!"

בתמונה: פיקניק קהילתי בחריש. צילום: אורן קלר

העיר החדשה חריש כבר החלה להתאכלס. מאות משפחות קבעו בה את מקום מגוריהן בשנה החולפת וממש בימים אלה, במהלך חודשי הקיץ, מצטרפות בכל יום משפחות נוספות לקהילה. יצאתי לשטח לפגוש את האנשים שמגדירים את עצמם כ"חלוצי חריש" ובהחלט ציפתה לי הפתעה

אני מגיעה אל חריש. כבר מכביש 6 ניתן להבחין בעגורנים ובטרקטורים שעובדים במרץ. נראה כי מסתובבים פה יותר פועלי בניין מאשר תושבים. בין השכונות ותחת עננות אתרי הבניה, ניצבים גני שעשועים ססגוניים ומזמינים, בהם מתרוצצים כבר ילדים והורים- מראה שמעיד על החיים הנבנים פה לתרועת הכלים המאסיביים ורעש המכונות.

פונה אליי אישה עם תינוק- "את חדשה כאן? נעים מאוד". משיחה קצרה איתה, אני מבינה את הנורמות החברתיות הנרקמות תחת המולת הבניה. גם החומר האנושי, לצד חומרי הבניין, בונה כאן משהו חדש. משהו שמתכתב בחדשנות חמימה עם המושג קהילה.

החלוץ החדש בחריש בונה ישראליות אחרת

התושבים שדיברו איתי, התרגשו לספר שהגיעו לכאן בעיקר בגלל המחיר הנוח והרצון ליטול חלק בהקמה של מקום חדש. מוטי, זכיין של חברת שילוח בינלאומית, הגיע ממרכז הארץ עם אשתו יעל ושלושת ילדיהם לחריש לפני עשרה חודשים: "זה נשמע לנו בהתחלה כמו חור, ובכל זאת קפצנו לראות. הגענו לסיור והתאהבנו במקום. הרגשנו שאנחנו רוצים להיות חלק ממה שקורה פה. חלק מקהילה חדשה".

שלומית, מורה צעירה, הגיעה עם בן זוגה בספטמבר- "הגענו נשואים טריים. המחיר קסם לנו, אבל מהר מאוד הבנו שקורה כאן משהו אחר. המשימה של להקים עיר חדשה בישראל מאוד מרגשת". שלומית ממשיכה ומספרת בהתלהבות על הקמת העיר חריש, ועל תחושת החלוציות המשותפת לה ולשכנים הגרים עמה בבניין. הרעיון של להקים משהו מחדש מביא איתו תקווה לעתיד אחר, ואפשרות לשדרג את המציאות הקיימת.

אורן, משקיע בנדל"ן ומורה למתמטיקה, הגיע עם אשתו צופיה לראות דירות להשקעה: "לקחו אותנו בהאמר והראו לנו את המקום. הכל היה עפר ובשטחי הבנייה היו במקסימום שלטים. הסבירו לנו מה הולך להיות ואשתי התלהבה. אמרה לי במקום- עזוב השקעה, בוא נגור כאן! חזרנו למרכז והבאנו את שני הילדים איתנו. האוכלוסייה מדהימה והכל קורה לנגד עינינו. דברים קורים מהר מאוד וקורמים עור וגידים. אנשים רוצים לבוא ומביאים גם חברים".

הכל קורה מהר מאוד בחריש. יש למה לצפות והתכניות מוקפדות לפרטי פרטים. תחושת החלוציות וההתחלה מאפס של התיישבות חדשה, מעירה צלילים ישנים ומנגנת אותם לתוך תזמורת רעננה. מוטי, ממשיך ומשווה את הקמת חריש להקמת הארץ- "זו תחושת סיפוק ענקית והמון כיף. אתה מרגיש שזה שלך, העניין של לקום ולהחליט להקים. לדעת שלקול שלך יש השפעה כי אתה סוג של חלוץ. בזעיר אנפין זה כמו להקים את הארץ".

שלומית מוסיפה ומספרת על קהילה חדשה מלאה באופטימיות וכמיהה לשיתוף פעולה- "יש תחושה שמתחילים משהו חדש ורוצים להתחיל ברגל ימין. שומרים על שיח טוב וכולנו משווקים את המקום. יש תחושה של הכלה. בבניין אחד יכולים לגור רווקים, נשואים, דתיים, חילוניים וערבים. וכולם בשכנות טובה ומקדשים את ערך החלוציות הזה כדי שהכל יהיה טוב לכולם. היה למשל ויכוח על מעלית שבת ובסופו של דבר החליטו שכולם ישבו יחד על קפה כי הכי חשוב להקשיב אחד לשני ושכולם יהיו מרוצים. לא באו ממקום של התרסה, אלא של אחדות וקבלה. הסתדרו על שעות של מעלית שבת וההתנהלות היתה מאוד מרשימה, מנומסת וחמימה".

יש מקרים רבים בהם יש ניגודי אינטרסים, אבל נראה כי קהילה חזקה מסוגלת להתגבר על רובם. הרצון לבנות פה משהו אחר, משהו טוב יותר, מוציא מהתושבים כוחות לוותר ולהכיל את האחר. אורן טוען כי ההכלה וההשקעה בקהילתיות קשורות בשיח בין התושבים- "אני חושב שהתרבות המתפתחת הרבה יותר טובה מבערים אחרות. גם יהוד, למשל, זו עיר שצמחה משכונה, אבל השיח והאיכות שונה. כל אחד לעצמו. בחריש יש גם איכות מאוד גבוהה של אנשים לדעתי, ומרגישים את הביחד. הקהילתיות. אין דברים כאלה בערים אחרות. אולי רק במושבים מסוימים או קיבוצים".

בחריש, הקהילתיות היא בטעם של פעם, אך החלוציות וההקמה של קהילה חדשה בעיר חדשה, היא חלוציות מהדור החדש: הדור המפונק, שרוצה הכל מהכל ומשתמש בטכנולוגיה להעברת מסרים ויודע גם ללחוץ על הכפתורים הנכונים. הרשתות החברתיות גועשות, וככל שהבניה מואצת, כך התושבים מעורבים ופועלים יחד להגשמת מטרות שישרתו בסופו של דבר את כולם.

מוטי – "אנחנו מתמודדים עם הרבה אתגרים. לא מעט אבק בגלל הבניה, אבל הקהילתיות מחפה על זה. החינוך מתגבש ויש בהחלט ישראלי יפה וחדש שנוצר כאן. בלי ההתרסות והחוצפה, בלי אגרסיביות… בניגוד לישראלי שהתהווה בשנות החמישים במדינה, הישראליות החדשה כאן יותר מפונקת ודורשת. איכות חיים כאן ועכשיו. משתמשים ברשתות חברתיות והכל בחוץ. מאוד אמוציונליים ומצד שני דברים זזים".

"למי יש פטרוזיליה? למי יש מקדחה?"

הקהילתיות החדשה המתגבשת בחריש, אם כן, היא בעיקר מודרנית ומשתמשת במדיה החברתית ככלי להגשמת יעדים ישנים ומוכרים מהחיים של "פעם". במקום בו החדש והישן מתערבב ויוצר בלילה כל כך מעניינת, ניתן למצוא קבוצות וואטסאפ וקבוצות פייסבוק על פי נושאים- לכל בניין קבוצה, לכל גן, חוג, קבוצת רוכשים וסתם חברים מהשכונה.

"אנשים כותבים בקבוצה באחת עשרה בלילה- למי יש פטרוזיליה? ומייד אנשים מביאים לך צרור פטרוזיליה עד הדלת. למי יש מקדחה? והנה המקדחה כבר אצלך. אחד עוזר לשני למצוא דירה. מי שנכנס לקבוצה מייד מקבל הודעה- בואו תשתו קפה, בואו נכיר. כמה ילדים יש לך? תבואו לשחק, תבואו לפיקניק" (אורן).

הפן הוירטואלי לא פוסח על אורח החיים בקהילת חריש, רק מאפשר לחברים להיעזר האחד בשני כמעט מבלי לצאת מהבית. כמעט כל אדם שדיבר איתי, ציין לטובה את העזרה ההדדית והרצון של כולם לסייע, גם בנושאים זניחים. הבקשות בקבוצות, והשאלות המופנות לחברים, הופכות במהרה לחברות אמיצה וחופשות משפחתיות משותפות. יהיו אנשים שיעידו כי מצאו חברי אמת ממש במקרה בבניין ממול. לא ברור אם זו תחושת החלוציות המעוררת את הצורך בקהילה קרובה ומגובשת, או שמדובר בסתם רצון להכיר את השכנים החדשים.

"מצאנו משהו תמים שהלך לאיבוד"

תחושת הגורל המשותף וגישת הקהילה המזמינה, נוטעים תחושה של ביטחון ומגרשים רוחות של ניכור. עבור מוטי מדובר בהצצה נוסטלגית לילדות של שנות השמונים- "אנשים הגיעו מערים גדולות, הרבה מהמרכז, ופתאום אנשים בחוץ וילדים משחקים ונמצאים המון אצל השכנים. וכולם חברים כמו שהיינו בעבר, בילדות שלי. תחושה שמצאנו משהו תמים שהלך לאיבוד".

התחושה של "קיבוץ בתוך עיר" גורמת לתהליך הפוך ממה שאנחנו מכירים מערים אחרות. מסתבר, שהניכור והריחוק של תהליכי עיור מקבל מפנה כאשר מדובר בהקמת עיר חדשה. כולם קרובים, כולם מכירים. כולם רוצים לעזור לך. אתה יכול למצוא כאן הכל, רק תשלח את ידך. כשכיתתי רגליי בחיפוש אחר קפה (ולא מצאתי), הייתי בעצמי עדה למחזה נדיר במחוזות העיר הגדולה: ילדים ניצבים תחת חלון של אחד הבניינים החדשים וקוראים לחבר להצטרף אליהם למשחק כדורגל. בצד השני של הרחוב, חבורה אחרת הכוללת מספר נשים, גבר אחד ושתי עגלות תינוק, ולפניהם משחקים ילדים בכל הגילאים. כולם יחד, כאילו גדלו ושיחקו כך מאז ומעולם. אין פה קפה עדיין, חשבתי לעצמי… אבל משום מה לא יראה לי מוזר פשוט לפנות לזוג ההוא, המביטים לרחוב מדירת הגן שלהם, שיעשו טובה ויכינו לי כוס קפה ועל הדרך גם יספרו לי מה עוד קורה כאן.

אני ממשיכה ומשוחחת עם העוברים ושבים. כולם מרגישים שיש למי לפנות, ונראה לי שגם העירייה ממשיכה את דרכיהם של התושבים ומקיימת את ההבטחה לקירוב לבבות. אורן מציין לטובה את ראש העיר– "חששנו מזה שהוא דתי, אבל הוא אדם מקסים. תמיד שואל לשלום כולם ורואים אותו הרבה. הטלפונים של העובדים בעירייה חופשיים לכולם. העוזר של ראש העיר גם תמיד בסביבה ומאוד מסביר פנים". הרבה תושבים חילוניים חששו בתחילה מכך שראש העיר הוא אדם דתי. כל מי שדיבר איתי סיפר כיצד חששותיו התבדו מהר מאוד. כל בעיה מטופלת מהר ויש קשר אישי וחמים עם כל תושב ותושב. שלומית מספרת על קושי בהתנהלות עם תחבורה ציבורית שטופל מיד- "ביקשנו פעם להוסיף תחנות אוטובוס וספסל ותוך מספר ימים הייתי בהלם כשיצאתי וראיתי שכבר הוסיפו תחנות וספסל. הכל זז מאוד מהר ומטופל. מוטי אומר שיתכן ובעתיד הדברים יעבדו באופן קצת שונה, אבל "בעיר רגילה אין לך גישה לראש העיר כמו פה. אתה מעלה נושא ומייד אתה רואה שדברים זזים מול העיניים שלך. יש המון פעילויות מטעם העירייה.

"הכרנו חברים לחיים, ובגיל שלנו זה לא ממש טריוויאלי"

שיתוף הפעולה בין התושבים לעצמם, וביניהם לאנשי המפתח בעירייה, יוצר מפגשים ופעילויות רבות ביוזמת כל אחד מהצדדים. נראה כי הפעילויות לחגים מאורגנות בדרך כלל על ידי העירייה וכוללות הופעות והצגות לציבור הרחב, ואילו פעילויות של פיקניקים מאורגנות בעיקר על ידי התושבים עצמם. "יש המון פארקים ומתארגנים ל"על האש". יש אנרגיות טובות. ככל שעובר הזמן, אנחנו נפגשים עם אנשים ומכירים הרבה אנשים טובים וממש אחלה. היינו בהמון פעילויות משותפות כמו פיקניק שכונתי. בגלל שאני גם צלם, אז חלק גדול מהתמונות שתמצאי בפייסבוק שלנו, אני צילמתי. אני שותף פעיל בארגון של הפעילויות החברתיות ומאוד שמח על כך" (אורן).

חלק נכבד מתחושת חיי הקהילה, מתוחזק על ידי פעילויות חברתיות בשעות הפנאי. יש רצון להיפגש וליזום ערבי תרבות בנושאים מגוונים. שלומית מאוד מרוצה מהמפגשים המעצימים של חברי הקהילה: "הקהילה שלנו מאוד חמה. יש המון ערבי נשים, שיעורים ושבתות יחד. נותנים מענה גם לגילאי נוער ובקהילה הדתית, משפחות מארחות לשבת משפחות אחרות. יש לנו חברים שהיו בקורסים של מנהיגות שהמועצה מארגנת. מאוד נהנו. כולם מפרסמים הכל בקבוצות הוואטס אפ ויש תחושה של העצמה הדדית. שיש על מי לסמוך. יש פעילויות שהמועצה מארגנת לחגים וכל מיני אירועים לכל הדתות ולכל המגזרים" .

החברות בתוך הקהילה מתגבשת ואפשר למצוא משפחות שלמות שהתחברו אחת לשניה ומקיימות חגים משותפים וימי כיף. מוטי מספר על חוויה כזו עם זוגות ומשפחות שהכירו תוך כדי התמודדות עם אתגרים משותפים – "נכנסנו לפרוייקט בבנייה ומאוד התגבשנו עם החברים שם. מאז שהכרנו אותם התמודדנו עם המון אתגרים יחד, אבל אנחנו יוצאים יחד לטיולים משפחתיים, ארגנו ויזמנו הרבה מאוד מסיבות וערבי כיף. הכרנו חברים לחיים, ובגיל שלנו זה לא ממש טריוויאלי".

כמה כיף ומעניין לראות כיצד מתגבשת קהילה בעידן מודרני וטכנולוגי. ואיך שיר נולד? כמו תינוק- רענן, מחייך לכולם ורוצה לטרוף את הכל. אנשי קהילת חריש טורפים את מה שיש לחלוציות שלהם להציע בעיר המתפתחת – אולי בונים לעצמם משהו חדש שטרם נראה כמותו בארץ ואולי יום אחד יתעוררו מהאופוריה הממכרת ויבינו שהם חיים כמו כולם: ישראלים שחיים בזכות המינוס, עייפים מהמירוץ הישראלי המטורף ובעיקר מותשים ועצבניים מהחום. ימים יגידו. בינתיים נהניתי לראות איך אחרים נהנים. נהניתי לפגוש מודעות ורצון לפיתוח עצמי בתוך חיי קהילה. יש משהו קסום ומזמין בעיר הזו. משהו שאולי מסוגל לספק צורך שכבר שכחנו להצביע עליו. אני, בכל אופן, את הקפה שלי בעיר החדשה קיבלתי. מבלי שביקשתי ומבלי שמצאתי בית קפה בחריש.


פרוייקטים בחריש

חריש לא חרדית? הממשלה תקים במקום זאת את כסיף

הקמת העיר החרדית כסיף אושרה היום בישיבת הממשלה כחלופה לעיר חריש שלמרות התכנון המקורי, כבר אינה מתוכננת להיות עיר חרדית

העיר כסיף מתוכננת לקום באזור תל ערד שבנגב והינה חלק מתוכנית כוללת להקמת 19 ישובים חדשים בנגב שיכללו כ-36 אלף יחידות דיור. כסיף עצמה צפויה לכלול כ-12 אלף יחידות דיור וכ-60 אלף תושבים, רובם כאלה שתכננו במקור להתגורר בחריש. על מנת לספק מקורות תעסוקה לתושבי העיר העתידית, מתוכננת הקמת פארק היי-טק בסמוך לעיר שיכלול גם מרכזי הכשרה לציבור החרדי. בנוסף, מתוכננת הקמת קו רכבת שיחבר את העיר לאזור המרכז.

התוכנית להקמת עיר חרדית בנגב קיימת כבר משנת 2007 ובשנת 2010 נקבע מיקומה לאזור תל ערד וניתן לה השם "כסיף", שם הנגזר משמו של היישוב הבדואי הסמוך "כסייפה". תוכנית זאת זכתה להתנגדויות רבות מצד ארגונים סביבתיים, ארגונים מקרב המגזר הבדואי הטוענים לבעלות על הקרקע וכן מצד החרדים עצמם שהביעו תרעומת על הנסיון, לטענתם, לבודד אותם ולהרחיקם ממרכז הארץ.

המגזר החרדי סובל בשנים האחרונות ממצוקת דיור חריפה, ולאחר שצביונה של העיר חריש השתנה, נדרש שר השיכון, אורי אריאל, לתת מענה אחר לצרכי המגזר. החלטת הממשלה היום נועדה להתניע את תהליך התכנון של העיר ולהביא להקמתה מהר ככל הניתן.

החלטת הממשלה מחזקת את העובדה כי העיר חריש אינה צפויה לספק מענה למגזר החרדי וכי היא תמשיך לספק פתרון לדיור בר השגה במרכז הארץ עבור כלל מגזרי האוכלוסיה.

ישיבת הממשלה בה אושרה התוכנית התקיימה במכון למורשת בן גוריון בשדה בוקר לרגל ציון 40 שנה למותו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון.