הוקמה הנהגת הורים יישובית חדשה בחריש: "ברגע שמתאגדים סופרים אותך יותר"  

חברי הנהגת ההורים היישובית בתחילת הדרך

25 הורים, נציגים של מגוון רחב של מוסדות חינוך וגני ילדים מכלל זרמי החינוך בעיר, הקימו הנהגת הורים יישובית שתתמודד עם בעיות רוחביות בעיר כמו בינוי התיכונים ותייצג את ההורים מול העירייה. יו"ר הנהגת ההורים בחריש: "אני רואה את הצורך והזעקות על בסיס יומיומי בהמון נושאים"


שירהדאנס חריש

שירהדאנס חריש


20 בתי ספר, למעלה מ-140 גני ילדים וכ- 10,000 תלמידים בני 18-3 מציבים את מערכת החינוך העירונית הצומחת, בראש רשימת האתגרים הניהוליים עימם מתמודדת חריש מדי שנה. וכמו בכל מערכת עירונית, גם בתחום החינוך ישנן כל העת, סוגיות הדורשות טיפול, תיקון ושיפור. כך לדוגמה בחודשים האחרונים עלתה חריש לכותרות הארציות עם כותרות שאינן מחמיאות על אלימות בגני ילדים, ועל חרם מתמשך שעברה תלמידה בבית הספר.

עד היום, כתובת לתלונות ולקבלת עזרה היתה העירייה בלבד, אולם החל מהשבוע האחרון נולד ארגון חדש שעשוי לעזור להורים החרישאים.

גן מונטסורי בחריש. גן ילדים גני ילדים צילום: דוברות עיריית חריש
140 גני ילדים בחריש; צילום: דוברות עיריית חריש

הנהגת הורים יישובית

הנהגת הורים יישובית בגרסה מחודשת, עושה בימים אלה את צעדיה הראשונים ושואפת להיות הגורם המקשר בין ההורים והתלמידים לעירייה.

את ההנהגה החדשה מרכיבים 25 חברים ומשתתפים בה נציגים של כל בתי הספר מזרם החינוך הממלכתי, ממלכתי-דתי וממלכתי-תורני.

בנוסף, ההנהגה כוללת נציגות לחינוך המיוחד ומספר נציגים לגני הילדים (אחד לכל אחת משכונות העיר). קארן בר, יו"ר הנהגת תיכון 'אתגרי העתיד', נבחרה לשמש כיו"ר ההנהגה היישובית זאת על פי התקנון המנחה של הנהגת ההורים הארצית.

הנציגות החדשה טרם כוללת נציגים של החינוך המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי), שפועל גם הוא בעיר.

נציגות לכל בתי הספר וארבעה נציגים לגני הילדים. בתמונה: בי"ס בצוותא. צילום: מור שקיפי לאטי

להשפיע על השיח החינוכי

במכתב שפורסם בשבוע החולף ובישר באופן רשמי על הקמה המחודשת של הנהגת הורים ישובית בחריש כתבה בר: "הנהגה יישובית בחריש היא התאגדות חשובה מאין כמותה מכמה טעמים: היא מייצרת שיתופי פעולה בין הורים, מוסדות חינוך ורשות מקומית, וביכולתה להשפיע על השיח, על אופיו ועל דרכי פעולה. היא מהווה גורם רשמי, המייצג את ההורים באופן בלתי אמצעי אל מול בעלי התפקידים בעירייה. היא מאפשרת ייצוג בהנהגת ההורים הארצית, ומתוקף כך לקבל הכוונה מקצועית, סיוע במידת הצורך, לקיים שיח משותף עם בעלי ניסיון וכמובן יכולת השפעה ברמה הארצית".

קארן בר
קארן בר: "גורם רשמי, המייצג את ההורים באופן בלתי אמצעי אל מול בעלי התפקידים בעירייה" צילום: יונית צדוק

עוד הדגישה בר, כי הקמת הנהגה יישובית אינה דבר של מה בכך, וכי מדובר בתהליך צומח וארוך טווח: "השיח בתוכנו עדיין מתפתח, נושאים רבים עומדים על הפרק ואנו עסוקים בבניית תוכנית עבודה, קביעת תחומי אחריות, וניהול סדרי העדיפויות".

מעקב אחרי בניית התיכונים

כאמור, אין מדובר בניסיון הראשון לכונן בחריש הנהגת הורים יישובית. הניסיון הקודם למסד ערוץ פתוח ופורה מול עיריית חריש התרחש באוקטובר 2020 וכלל נציגי מוסדות חינוך שונים שהתאגדו והקימו הנהגה יישובית בחריש. פעילות ההנהגה שהחלה עם תקוות גדולות דעכה וגוועה. "הייתי חברה בהנהגה הקודמת אך בשלב שבו הגעתי כבר לא היה בה כלל שיתוף פעולה ולא היתה פעילות", מספרת בר. "ניסיתי להחיות את הקבוצה הקיימת אך זה לא התרומם לצערי. בכל אופן, למדנו מלקחי הגלגול הקודם ואנחנו משתדלים לעבוד בשקט ולא לצאת בהצהרות. אני לא אתן לזה להירדם שוב".

בית ספר תיכון אבני חן
התיכון באבני חן – הבינוי לא הושלם עדיין

בר מציינת, כי בתור התחלה מתכוונת ההנהגה להתמקד בשלושה נושאים עיקריים. הראשון, מעקב אחרי התקדמות בינוי בתי הספר התיכוניים הפועלים כיום במבנים זמניים. הנושא השני הוא סוגיית הניקיון במוסדות החינוך והנושא השלישי הוא קידום אמצעי ההנגשה במוסדות החינוך לכבדי שמיעה ותלמידים עם מוגבלויות. עם זאת היא מציינת כי נושאים נוספים עולים בתכיפות גבוהה: "אני רואה את הצורך והזעקות על בסיס יומיומי בהמון נושאים, אם בחוסר במעני חינוך ופנאי לנוער הצעיר משכבות ד'-ו', אם בבעיות האלימות, או המחסור בסייעות. הרשימה ארוכה", מציינת בר.

כתובת להורי ילדי הגנים

על אחת המשימות הקשות שתכליתה לעמוד בקשר רציף עם עשרות גני ילדים ולתווך את צורכיהם, הופקדה מירית לוי, שתשמש נציגת גני העירייה בהנהגה: "בחריש יש כמות עצומה של מסגרות גני ילדים וככל הנראה כך זה ימשיך ויגדל בשנים הבאות. אנו בראשית דרכנו ובימים אלה מגייסים להנהגה נציגי ועדי גנים על מנת שתהיה נציגות מכל שכונה ולכל מגזר. מטרתי בהנהגה להביא את הקולות והצרכים מהשטח באופן מרוכז לגורמים הרלוונטים, ולהוות כתובת זמינה להורי ילדי הגנים".

מירית לוי הנהגת הורים יישובית
מירית לוי: "המטרה של מחלקת החינוך והורי הילדים משותפת"

עוד מציינת לוי כי היא מאמינה בשותפות מלאה עם מחלקת החינוך בכלל וענת אלבז, מנהלת מחלקת גני הילדים, בפרט. "אני יודעת כי המטרה של מחלקת החינוך והורי הילדים משותפת, וניתן להשיג אותה באמצעות ההנהגה הישובית. אני רואה בהנהגה הישובית מעין גוף המתווך ומקשר בין הורי חריש למחלקת החינוך".

טיפול משותף בבעיות רוחביות

חננאל ביק, יו"ר הנהגת ההורים של בית הספר תלמי הדר שהצטרף להנהגה היישובית, מדגיש את הנחיצות והערך המוסף של ההנהגה על פני פעילות אינדיבידואלית: "יש הרבה נושאים שבהם מוסדות החינוך מוצאים עצמם לבד מול הרשות המקומית ולא מקבלים מענה כמו שצריך ואני חושב שברגע שמתאגדים סופרים אותך יותר. אני מקווה שכשנגיע כהנהגה ונציג את הבעיות כסוגיות עירוניות כוללניות נשמע בתמורה פתרונות רוחביים ויעילים שישרתו את כולם וימנעו הישנות של המקרים".

חננאל ביק הנהגת הורים יישובית
חננאל ביק: "בתלמי הדר אנו מתלוננים זמן ממושך על טיב הניקיון של בית הספר. גיליתי שקיימות תלונות דומות בשלושה מוסדות חינוך נוספים בעיר"

ביק מביא את סוגיית הניקיון כדוגמה: "בתלמי הדר אנו מתלוננים זמן ממושך על טיב הניקיון של בית הספר. גם כשהוחלף הקבלן, כוח האדם, בפועל, נשאר זהה. לאחר בדיקה גיליתי שקיימות תלונות דומות בשלושה מוסדות חינוך נוספים בעיר והבנתי שמדובר בבעיה רוחבית. כעת אני מרחיב את היקף המכותבים לפניות שלי ומקווה שהבעיה תיפתר בקרוב ובאופן רוחבי ולא נקודתי. יש כמובן בעיות נוספות בתשתיות ובינוי ויש פערים בנושאים נוספים כמו התל"ן".

"הרשות רוצה את ההורים לצידה"

מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, הגיע לחריש, נפגש על חברי ההנהגה ובירך על הקמתה: "לצד החשיבות של ועדי הורים לכל אחד ממוסדות החינוך, ישנה גם חשיבות גדולה להנהגה יישובית. בעוד ועדי בתי הספר מטפלים באופן ממוקד בנעשה במוסד החינוכי שלהם, יש נושאים שהם רוחביים שקשורים לכלל בתי הספר ואין סיבה שלא תהיה אחידות בין ההורים בכל העיר, ולכן יש חשיבות עצומה להנהגה היישובית. היא זו שיושבת מול הרשות המקומית ויחד הם מקדמים נושאים. אם לדוגמה, ישנה כוונה לקדם תוכנית נגד אלימות ברמה עירונית קל יותר לעשות זאת בתקשורת מול הנהגה יישובית".

שיף: "בסופו של דבר, הרשות רוצה את ההורים לצידה ולא נגדה". צילום: דוברות הנהגת ההורים הארצית

שיף מדגיש כי בנושא הצהרונים ובהחלטה על שעות הפעילות והתכנים שיוכנסו לכל מסגרת, הרשות המקומית מחוייבת לפעול בשיתוף פעולה עם ההנהגת ההורים היישובית.

על סיכוייה של ההתאגדות המחודשת לקיים שיתוף פעולה פורה עם העירייה להביא וקידום ממשי של צרכים לטובת הכלל, מציין שיף: "אפשר תמיד להתעלם אחד מהשני ורק ללכת למלחמות, אבל בדרך כלל במקום הגיוני עם אנשים הגיוניים, ההנהגה והעירייה עובדים במשותף ולהיפך, הופכים את שיתוף הפעולה למכפיל כוח.

"ברשויות מקומיות ותיקות בהן פועלות ההנהגות שלא התחילו אתמול, ההנהגה מעורבת כמעט בכל תחום חינוכי. בסופו של דבר, הרשות רוצה את ההורים לצידה ולא נגדה".

בר מסכימה עם שיף ומאמינה בשילוב כוחות של העירייה וההנהגה למען מטרה משותפת: "אני רואה חשיבות ביחסים טובים לפני תוצאות ואני בטוחה שבדרכי שלום ועבודה משותפת בינינו לבין העירייה ניתן יהיה להשיג הרבה. יש בפנינו עבודה רבה, אך יחד עם זאת פגשתי תמהיל מרשים של חברים המקיימים שיח מפרה. בסוף, מדובר בחינוך הילדים שלנו וכולנו באים עם המון אנרגיה של עשייה".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לראשונה בחריש: גנים בשיטת החינוך המונטסורית

צילום: דוברות עיריית חריש

חמישה גני ילדים בשיטת החינוך המונטסורית יחלו לפעול בשנת הלימודים תשפ"ג, ארבעה מהם בחינוך הממלכתי ואחד בזרם הממלכתי-דתי. הגנים ממוקמים בשתי השכונות הוותיקות בעיר, אבני חן וחורש

עיריית חריש פותחת בשנת הלימודים תשפ"ג לראשונה בחריש חמישה גני ילדים בשיטת החינוך המונטסורית לילדי טרום חובה וחובה. בהתאם לילדים שנרשמו, אחד הגנים יהיה ממלכתי-דתי.

גן מונטסורי בחריש. גן ילדים צילום: דוברות עיריית חריש
גן מונטסורי בחריש. צילום: דוברות עיריית חריש

הגישה המונטסורית מבקשת להעניק לילד כלים וכישורי חיים על ידי עזרים שתפקידם לעורר סקרנות ולאפשר למידה ספונטנית. הסביבה מותאמת לילד ומאפשרת לו להתנסות בלמידה בעצמו ולהתנהל באופן עצמאי. בסביבת הגן המונטסורי עזרי הלימוד השונים זמינים לילד על מדפים בגובה מותאם, והוא חופשי לפעול במרחב הזה ולבחור בעצמו את העזרים והפעילויות שבהם הוא מתעניין.

מיקומי הגנים המונטסוריים בחריש: אורן 24 (שני גנים), ברקת 13 (שני גנים) ושקד 8.

העירייה פתחה את הגנים המונטסוריים בהתאם למדיניות החינוכית שלה לאפשר לכל ילד לצמוח בדרכו על ידי התאמת דרכי הלמידה לכל תלמיד. בגנים המונטסוריים יעבדו אנשי צוות שעברו הכשרה מתאימה. מיקומי הגנים המונטסוריים בחריש: אורן 24 (שני גנים), ברקת 13 (שני גנים) ושקד 8.
גיל שליסר, הפרויקטור שליווה את הקמת מערך הגנים המונטסוריים בחריש: "גישת החינוך המונטסורי רואה את הילד במרכז והופכת את הגן למקום שמספק את המענה החינוכי הנכון והמדויק ביותר שניתן לבקש עבור ילד במאה ה-21. לצורך הקמת הגנים המונטסוריים החדשים עיריית חריש השקיעה בהדרכת הצוותים החינוכיים, התאמת המרחבים בגנים וברכישת הציוד הייחודי. אחרי שנות עבודה רבות בגני הילדים ובגישה המונטסורית בפרט אני מאמין שהילדים בגנים המונטסוריים בחריש יזכו להתחנך בדרך שתקנה להם את הכלים המיטביים למימוש הפוטנציאל הטמון בהם: עצמאות, מסוגלות, חברות, ביטחון ותעוזה".

מימין: הדר פלד, יצחק קשת, קרן הורגן ואורנית אביטן-ג'ורנו; צילום: דוברות עיריית חריש

קרן הורגן, תושבת חריש, אמא ומיוזמות המהלך להקמת הגנים בעיר ציינה בראיון שהתפרסם בינואר 2022: "לפני שנה הבעתי משאלה לעולם. שאלתי מי מצטרף אליי בהגשמת החלום ואנשים טובים ונפלאים הצטרפו. היום אני גאה ונרגשת לספר לכם שהחלום מתגשם. גני עירייה מונטסוריים נפתחים בחריש". הורגן הודתה לעומדים בראש הרשות כמו גם לאורנית אביטן-ג'ורנו, שותפתה למסע.

לקריאה נוספת: שתי אמהות יזמו מהלך להקמת גנים מונטסוריים בחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

אתגרי מערכת החינוך בתשפ״ג: 10,000 תלמידים ומחסור במבנים

פתיחת שנת הלימודים בשנה הקודמת, תשפ"ב

גם השנה חל גידול משמעותי במספר התלמידים בהשוואה לשנה הקודמת אך העיכוב בבינוי מוסדות חינוך בשנה האחרונה, אילץ את עיריית חריש למצוא פתרונות לכ-2,000 תלמידים חדשים במערך מבני החינוך הקיים. בין המענים: סבב כסאות מוזיקליים בין בתי ספר בעיר, הקצאת אגפים בבתי ספר קיימים לטובת מוסדות חינוך אחרים ולמידה במבנים יבילים

בעוד מספר ימים תחל שנת הלימודים תשפ"ג. כ-10,000 תלמידים יפקדו את מוסדות החינוך בעיר מתוכם: 3,620 תלמידי גנים, 5,300 תלמידי בתי ספר יסודיים, ו- 1,600 תלמידי על יסודי, כך על פי נתוני העירייה. מהרשות נמסר כי נתונים אלה משתנים ומתעדכנים על בסיס יומי, בהתאם להמשך הגעת תושבים חדשים לעיר.

פתיחת שנת הלימודים תשפ"ב בחריש. צילום: לידור שקד

בשנה הקודמת למדו בחריש כ-8,000 תלמידים, והנתונים החדשים משקפים גידול של כ-25% במספר התלמידים במערכת החינוך המקומית. בחוברת ההרשמה שהופצה לתושבים בינואר השנה, הדגיש ראש העיר, יצחק קשת, את קצב הצמיחה יוצא הדופן של מערכת החינוך העירונית: "רק לפני 6 שנים למדו בבתי הספר בחריש 550 תלמידים ובשנת הלימודים הקרובה אנחנו מתקרבים ל- 10,000 תלמידים במערכת החינוך". קשת שיתף באתגר חסר התקדים עימו מתמודדת העירייה בשנים האחרונות: "בהיבטים הלוגיסטיים השונים כמו תכנון ובינוי גנים ובתי ספר, רכש והצטיידות, גיוס צוותי חינוך, רישום ושיבוץ – ההתרחשות דומה למבצע צבאי".

פתיחת בית הספר תלמי רון
2017 – פתיחת בית הספר הראשון בעיר

ואכן ניכר כי בחודשים האחרונים מנהלת העירייה מערכה משולבת במספר חזיתות, כדי להתמודד עם האתגר, בייחוד לאור הפערים בבינוי שנוצרו במהלך השנה החולפת.

2,000 תלמידים הצטרפו, הבינוי נעצר

תלמידי תשפ"ג ילמדו ב-19 בתי ספר, ו-134 גני ילדים. מספר גני הילדים צמח מ-118 גנים בשנת הלימודים תשפ"ב למספר הנוכחי, אולם לראשונה מאז פתיחת מערכת החינוך לפני 6 שנים בעיר החדשה, תחל שנת הלימודים החדשה בחריש ללא השקתם של בתי ספר חדשים.

תיכון ממלכתי אבני חן
התיכון הממלכתי באבני חן, הבנייה נעצרה

כזכור, בנייתם של שני בתי ספר יסודיים ברחוב אלה בשכונת החורש וברחוב לוטם בשכונת הפרחים כמו גם בנייתו של מבנה התיכון הממלכתי בשכונת אבני חן – נעצרה, לאחר שהקבלן המבצע, 'מחאמיד תאופיק', נקלע לקשיים כלכליים והודיע על הקפאת הליכים. מאותה סיבה, שני אשכולות גנים שבנייתם החלה, לא יושלמו ולא ייפתחו אף הם בשנת הלימודים תשפ"ג. בסך הכל הוקפאה בנייתם של כ-80 כיתות לימוד.

לפיכך נאלצת מערכת החינוך העירונית לספק פתרונות לכ- 2,000 תלמידי גנים ובתי ספר חדשים, על בסיס מערך מוסדות החינוך הקיים ובצל הפערים הכפויים אותם הגדירו בעירייה כ'כוח עליון'.

הבנייה של בית הספר הממלכתי-חרדי בשכונת החורש נעצרה
הבנייה של בית הספר הממלכתי-חרדי בשכונת החורש נעצרה

"האינטרס העליון העומד לנגד עינינו בכל מצב הוא הניסיון לעשות את הטוב ביותר האפשרי עבור הילדים ותושבי חריש, תוך איזונים עדינים בין צורכי האוכלוסיות השונות", ציין, ישראל שלו, ראש אגף החינוך במכתב שפרסם להורים בסוף חודש יולי 2022 .

רוטציה והקצאת אגפים בחינוך העל יסודי

האיזונים בין צורכי האוכלוסיות כוללים פתרונות מוכרים מן השנים האחרונות: האחד, רוטציה בין מבנים, והשני, הקצאת אגפים במוסדות חינוך קיימים למוסדות אחרים.

כך לדוגמה, תלמידי התיכון הממלכתי החדש למדו השנה באופן זמני בתחומו של בית הספר היסודי תלמי הדר אך יאלצו בשל עיכוב פתיחת התיכון (שתוכנן במקור להיבנות ולהיפתח עוד בשנת 2020) ללמוד גם בשנת הלימודים הקרובה במבנה זמני, ברחוב רימון 2 בשכונת החורש, המבנה בו פעלה בשנת הלימודים האחרונה, הישיבה התיכונית.

בית ספר ממד בצוותא - עמוס לוזון צלמים
הישיבה התיכונית תעבור לבית הספר הממ"ד בצוותא. צילום: עמוס לוזון צלמים

זו תפנה את מקומה, ותעבור לאגף החדש הנבנה בבית הספר הממלכתי-דתי ברחוב רעות שבשכונת בצוותא.
העיכוב בפתיחת התיכון ו"נדידת" התלמידים ממבנה למבנה עוררו סערה וכעס בקרב הורי התלמידים שהלינו על העיכוב המשמעותי בבינוי התיכון.

החודש: מחאת ההורים של תלמידי שכבה ז' באתגרי העתיד, כנגד הלימודים באגף בי"ס אחר

המחסור במבני חינוך לחינוך העל יסודי הממלכתי בעיר, השפיע גם על תיכון 'אתגרי העתיד' הפועל במבנה זמני, צנוע יחסית, שיועד במקור לשמש עבור בית ספר יסודי בשכונת הפרחים. השנה הגיע התיכון הראשון בעיר, לתפוסה מלאה, ולראשונה נפתחו בו 6 שכבות מכיתות ז' ועד י"ב. עם זאת,  לשכבת ז' (כ-80 תלמידים) לא נמצא מקום במבנה הקיים.

בית ספר ממלכתי בצוותא צילום: מור שקיפי לאטי
תלמידי שכבת ז' של אתגרי העתיד ילמדו באגף נפרד בבית ספר יסודי בצוותא. צילום: מור שקיפי לאטי

הפתרון שמצאה העירייה הוא הקצאת אגף בבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא עבור שכבה ז'. החלטה זו לוותה במחאת הורים שדרשו למצוא לילדיהם פתרון בתוך מבנה אתגרי העתיד הקיים.

חינוך יסודי: הפרדה בין אחים

גם בתחום החינוך היסודי הממלכתי-חרדי נדרשה העירייה לפתרונות חלופיים. בעקבות העיכוב בבניית מבנה הקבע של בית הספר בית יעקב ולאור צמיחתו, הובאו למתחם היבילים הנוכחי הסמוך לבניין העירייה, שבו הוא פועל, ארבעה מבנים יבילים נוספים.

קראוונים מבנים יבילים בית ספר
הלמידה במבנים ארעיים נמשכת. העירייה רכשה 4 מבני יבילים נוספים

אתגרי השיבוץ מולם ניצב הקיץ אגף החינוף, לא פסחו גם על גנים ובתי ספר יסודיים בזרם הממלכתי. בחלק משכונות העיר, התפוסה בגני הילדים ושכבות הגיל הצעירות (א'-ג') בבתי ספר כדוגמת 'רונה רמון' ו'דרך הפרחים' היתה גבוהה מאוד. כתוצאה, מחלקת החינוך שיבצה תלמידי גנים ובתי ספר יסודי הרחק משכונת מגוריהם או פיצלה בין אחים בוגרים לצעירים בשני מוסדות חינוך שונים. כפועל יוצא נאלצו הורים בניגוד לרצונם לבצע מעבר של ילדים בין בתי ספר בעיר.

מאבק משפטי מול מפעיל מעונות

תוצאותיו של מכרז להשכרת והפעלת מעונות ילדים לגיל הרך שפורסמו כשבועיים לפני תחילת הלימודים עוררו אף הם סערה של ממש. בחריש פועלים כיום 11 מעונות יום בפיקוח אותם מפעילים עמותות פרטיות אשר שוכרות מבנים מעיריית חריש. לקראת פקיעתו של תוקף חוזה השכירות עם חמישה מפעילי מעונות בעיר, יצאה העירייה במכרז חדש להפעלת מעונות ושכירת מבנים לשלוש שנים עם אפשרות הארכה.

מעון, מעונות יום מעון ילדים פריסת מעונות בחריש
אמילי לא זכתה במכרז. עילאי תחליף אותה.

בארבעה מתוך חמשת המעונות הוותיקים ימשיך המפעיל הנוכחי להחזיק במבנה הקיים, אולם מפעילי מעון 'אמילי' שברחוב טופז התבקשו לפנות את המבנה לאלתר. הסיבה, על פי גורם לא רשמי בעירייה, היתה הצעת שכירות נמוכה ולא אטרקטיבית דיה שהגישה הרשת. רשת מעונות 'עילאי' נבחרה להחליף את 'אמילי' אך מפאת סירובה של האחרונה לפנות את המעון, צפויה העירייה, לפי שעה, לפנות לערכאות משפטיות. מי יקבל את פני הילדים באחד בספטמבר במעון הילדים? התשובה טרם ברורה.

אושרה הקמתם של 4 בתי ספר חדשים

ומה צפוי בתחום בינוי מוסדות החינוך בשנה הקרובה ולקראת שנת הלימודים תשפ"ד? עבודות הקמתו של בית הספר הממ"ד-תורני ברחוב לוטם שבנייתו התעכבה, נמשכת בימים אלו לאחר הסדר שהושג בין עיריית חריש לחברת 'מחמיד תאופיק'.

בית יסודי שכונת הפרחים רחוב לוטם
ממ"ד תורני ברחוב לוטם שכונת הפרחים: הבנייה נמשכת

שלמה קליין, מ"מ ראש העיר והאחראי על תחום החינוך בעירייה, מציין כי בעירייה מקווים להגיע להבנות מול הקבלן גם בנוגע לתיכון הממלכתי ברחוב שוהם ולבית הספר הממ"ח ברחוב אלה.

במקביל לציפייה להשלמת המוסדות שלעיל מתכוונים בעירייה להתחיל במהלך השנה הקרובה בבניית ארבעה מוסדות חינוך נוספים בעיר. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש אישרה בחודש האחרון, את בקשותיה של עיריית חריש להקמת ביה"ס יסודי, ככל הנראה חרדי, בעל 16 כיתות ו-3 קומות, במפגש הרחובות תנופה והשראה בשכונת מעו"ף, ולצידו בי"ס תיכון שמיועד גם הוא, לפי שעה, לזרם החרדי.

המגרש המיועד להקמת בי"ס יסודי בשכונת מעו"ף
המגרש המיועד להקמת בי"ס יסודי בשכונת מעו"ף

בנוסף, קיבלו בעירייה אור ירוק מהוועדה להתחיל בשלב א' של בניית שני מוסדות חינוך בשכונת הפרחים: בי"ס יסודי ותיכון בחלקה הדרום מערבי של השכונה, בקצה רחוב יקינטון. אם תוכניות הבינוי יצאו לפועל ללא עיכובים או בעיות נוספות, בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ד) יחנכו בחריש 6 בתי ספר חדשים.

לקריאה נוספת: תשפ"ב: החלה שנת הלימודים בעיר "הצעירה ביותר בישראל"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

ב"עיר הילדים" לא פועלים משפחתונים מפוקחים: ההורים ימשיכו לשלם יותר

מסגרת אינטימית, יחס אישי, פיקוח מקצועי ותשלום חודשי מסובסד ומופחת בהשוואה לשוק הפרטי  – המשפחתונים המפוקחים של משרד הכלכלה והתעשייה מציעים להורים פתרון מצוין לתינוקות ופעוטות – אבל אין כאלה בחריש. ההורים משלמים ביוקר: "משפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד"

על פי נתוני האגף למעונות יום ומשפחתונים של משרד הכלכלה והתעשייה מאוגוסט 2021, בישראל פועלים כ- 3,600 משפחתונים מוכרים. בסך הכל, במסגרות המוכרות (מעונות יום ומשפחתונים יחד) מתחנכים כ-25% מהפעוטות עד גיל שלוש בישראל.

מעונות ילדים בחריש

בחריש, "עיר הילדים והמשפחות הצעירות", פועלות מספר רשתות המפעילות מעונות יום לילדים, ביניהן 'עילאי', 'אמילי', 'יהלום', 'צלילי החינוך' ו'אביבים'. עם זאת, לא קיימים בעיר משפחתונים מפוקחים. להבדיל, בעיר משגשגים משפחתונים פרטיים רבים.

וילינגר משפחתונים
וילינגר נתנאל

"באלעד ממנה עברנו לחריש, פעלו עשרות משפחתונים מוכרים. העירייה קיימה מדי שנה ימי רישום מרוכזים במתנ"ס, ולמשפחה ניתנה אפשרות בחירה בין שלושה משפחתונים על פי העדפותיה. בהמשך התקיימו ועדות התאמה ושיבוץ אותן ניהלה גם כן העירייה. לעומת זאת, בחריש אין לזה זכר. בחריש יש רק משפחתונים פרטיים", כך מסביר נתנאל וילינגר, אב לתינוקת בת חצי שנה, המחפש מסגרת חינוכית לבתו לשנת הלימודים הקרובה.

מסגרת משפחתית

בדיקה קצרה מעלה כי באלעד פועלים 140 משפחתונים מפוקחים. וילינגר מציין כי משפחתון מוכר ומפוקח מהווה תחליף למעונות היום, בעיקר עבור הורים המבקשים לילדיהם מענה אינטימי ומשפחתי יותר מזה שמציעים המעונות.

מעונות ילדים גני ילדים משפחתונים
המשפחתונים מאוגדים תחת אגף עידוד תעסוקת הורים בזרוע העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה.

המשפחתונים המוכרים והמפוקחים מאוגדים תחת אגף עידוד תעסוקת הורים המשויך לזרוע העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה. משפחתונים אלה מופעלים באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית, או באמצעות זכיינים שקיבלו "סמל משפחתון" מטעם המדינה. המשפחתונים פועלים לרוב בביתן של המטפלות ומיועדים ל-5-4 תינוקות ופעוטות. במשפחתונים עם מספר גבוה יותר של ילדים, מועסקת מטפלת נוספת.

"עם כל הסיפורים הנוראיים שאנחנו שומעים בשנים האחרונות בתקשורת, כיום זה מאוד מדאיג לשלוח את הילד למסגרת פרטית שאין עליה פיקוח וביקורת", משתף וילינגר ומוסיף: "במשפחתונים של התמ"ת לעומת זאת, למפקחת יש מפתח לדירה והיא רשאית לבקר בה מתי שתחפוץ. החוקים במסגרות המפוקחות הרבה יותר ברורים ועל המפעילות לעמוד בהם. בנוסף, אנחנו מעדיפים את המסגרת המצומצמת של המשפחתונים על פני מעונות היום, כי במשפחתון היחס לילדים יותר נגיש ורגיש ויש לך כתובת אחת קבועה לפנות אליה. טבעי להעדיף את המסגרת המשפחתית, ועובדה שזה קיים במקומות אחרים בארץ".

"המצב בחריש הוא שיש ביקוש מטורף ומשפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד"

ביקוש מטורף למשפחתונים, המחיר גבוה

וילינגר מציין נקודה חשובה נוספת: "המצב בחריש הוא שיש ביקוש מטורף ומשפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד. מנגד, אין משפחתונים בפיקוח ונוצר שוק של מחירים לא הגיוניים ובגלל המצוקה, הורים מסכימים לשלם כל סכום". הוא מוסיף: "עד כה ההצעה הכי טובה שקיבלנו היא 2,000 ש"ח לחודש למשפחתון עד השעה 14:00 בצוהריים. כנראה שלא תהיה לנו ברירה ונצטרך ללכת על מסגרת פרטית וזה חבל מאוד, כי היינו זכאים להשתתפות המדינה במסגרת מוכרת".

מחירי המשפחתונים הפרטיים בחריש נעים בין 2,300 ל- 3,000 שקלים בחודש, עבור חמישה או שישה ימים בשבוע. לעומתם, שכר לימוד במעונות היום והמשפחתונים שבפיקוח נע בשנת תשפ"ב סביב 2,000 שקלים לחודש בהתאם לגיל הילד (השנתון) ועשוי אף להיות נמוך יותר. הורים זכאים להגיש בקשה ולקבל סבסוד והשתתפות המדינה בשכר הלימוד. גובה התמיכה נקבע על-פי מספר קריטריונים ביניהם, ההכנסה לנפש במשפחה. המחיר המסובסד שמשלמים ההורים במשפחתונים מוכרים עשוי להיות נמוך במאות שקלים בהשוואה לשוק הפרטי.

מי יקים משפחתון בפיקוח?

הפער בין הביקוש הרב למשפחתונים מפוקחים להיצע הדל אינו ייחודי לחריש, אך הוא בולט במיוחד בשל חלקה היחסי הגבוה של אוכלוסיית הגיל הרך בעיר, ולאור העובדה שרוב ההורים עובדים מחוץ לחריש וזקוקים למסגרת יציבה שתאפשר להם להתפרנס. עדות לכך מספקות רשימות ההמתנה הארוכות לכל אחד מהמעונות המפוקחים בעיר.

על פי נתונים שהתפרסמו בהחלטת הממשלה החדשה ממאי 2022, אחוז הילדים בגילי 4-0 בחריש הוא הגבוה ביותר במדינה ועומד על 22.5%.

נכון לשנת תשפ"ב פועלים בחריש 12 מעונות יום בפיקוח וכאמור, ללא משפחתון מוכר אחד לרפואה, כזה המציע פיקוח ממשלתי וסבסוד בשכר הלימוד. מדוע המערך לא פועל בעיר? ובידי מי האחריות והסמכות לקדם אותו?

זרוע העבודה במשרד הכלכלה שנדרשה לנושא השיבה ל'חריש סיטי' כי מדובר ב"נושא שצריך לבדוק עם הרשות המקומית".

שלמה קליין
שלמה קליין: העירייה אינה מקימה משפחתונים, העירייה מפקחת

שלמה קליין, מ"מ ראש העיר ואחראי על תחום החינוך, נדרש לסוגיה גם כן והשיב כי בניגוד לתגובה של משרד הכלכלה, הנושא אינו תלוי בעיריית חריש אלא במפעילים. "ברגע שיש מפעילים אנחנו מפקחים אך אנחנו לא מקימים משפחתונים. מי שרוצה מוזמן להקים בעיר משפחתון בפיקוח".

שלמה פרץ - חבר מועצת חריש
חבר המועצה שלמה פרץ: "הצורך במשפחתונים ובמעונות עצום"

"בפגישה שקיימנו בעיר בעבר עם מנכ"ל משרד הרווחה דאז, הוא הבטיח לבדוק את הנושא ולקדם אותו. אבל לא קרה מאז דבר", שיתף חבר המועצה שלמה פרץ שהוסיף: "הצורך בחריש למעונות ומשפחתונים עצום. בעיקר למעונות. אני מתרשם שהציבור הכללי פחות מחפש מסגרות פרטיות ויותר מעונות מפוקחים לאור האירועים בשנים האחרונות, בעוד שבציבור החרדי הדרישה למשפחתונים היתה ונשארה גבוהה. לשמחתי במסגרת החלטת הממשלה החדשה לסיוע לעיר, קיבלנו תקציב להקמת 4 מעונות יום נוספים בעיר, מהלך שאמור להוריד את הלחץ", ציין פרץ.

"המדינה מעדיפה מעונות"

על פי החלטת הממשלה החדשה 15 מיליון שקלים יוקצו לטובת תכנון והקמה של מעונות יום בחריש. הקמת המעונות, כך נראה, תספק פתרון להורים החפצים במסגרת חינוכית זו, אולם לא תתרום לקידום הקמת משפחתונים מפוקחים בחריש.

"בדרך כלל, היכן שיש מעונות, לא פותחים משפחתונים כדי לא לפגוע במעונות, כפי שאני רואה את זה, המדינה מעדיפה מעונות יום", מספרת א', רכזת של כ-15 משפחתונים מפוקחים בצפון הארץ. "משפחתונים באים כתמיכה למקומות בהם אין מעונות. בהרבה מקומות הרשויות המקומיות לא ששות לתת דריסת רגל למשפחתונים מוכרים ומצד המדינה נראה שזה פחות רווחי לה", מסכמת א'.

12 מעונות בעיר. החלטת הממשלה הקצתה תקציב להקמת 4 מעונות נוספים

"הרווחיות" משחקת תפקיד גם בקרב המטפלות שמעדיפות לפתוח מסגרת פרטית, לקבל תשלומים גבוהים יותר מההורים ולא להיות נתונות לביקורת ולפיקוח תמידיים. עם זאת, בשנים האחרונות אלה עלולות להיתקל בהתנגדות השכנים לפתיחת משפחתון בבניין. בשנים האחרונות היו מספר מקרים בחריש שהגיעו על רקע זה להליכים משפטיים.

ג', בעלת מעון פרטי בעיר מסכמת: "ההבדל הראשון, הראשי והעיקרי בין מסגרת פרטית למפוקחת הוא המחיר. מעבר לזה, כדי להפעיל משפחתון תחת התמ"ת מטפלת נדרשת לעמוד בסדרה של בדיקות. לדוגמה, 99% מהמשפחתונים בעיר אינם פועלים בדירות המרה, לא עומדים בתקן של מספר הילדים ופועלים ללא אישורים, רובם ככולם אינם חוקיים ולא יכולים להיות מפוקחים".

ראוי לציין שהיעדר פעילות משפחתונים בפיקוח ממשלתי, אינה מנת חלקה הבלעדית של חריש. בדיקה במאגר המשפחתונים המוכרים והמפוקחים של משרד הכלכלה והתעשייה מעלה כי גם באור עקיבא ובפרדס חנה- כרכור לא פועלים כלל משפחתונים בפיקוח. מצב דומה מצוי בערים נוספות בארץ כדוגמת טבריה.

תמונת המצב העגומה של המשפחתונים המפוקחים בחריש וסביבתה לא תשתנה אם לא יהיה מי שירים את הכפפה ויפעל לשינוי המצב. כך או אחרת, וילינגר נערך, בלית ברירה, להוצאה הכספית הכבדה ומקווה שהמצב אכן ישתנה לטובת זוגות צעירים נוספים, שעושים את צעדיהם הראשונים בעיר.

מעיריית חריש לא התקבלה תגובה בנושא.


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

לראשונה בחריש: גני ילדים בשיטת החינוך המונטסורי

החל משנת הלימודים הבאה יפעלו בחריש שני "קאסה די במביני" – גני ילדים בשיטת מונטסורי. הגנים יפעלו במסגרת עירונית וינוהלו על ידי אנשי חינוך שיוכשרו לכך. אורנית אביטן-ג'ורנו וקרן הורגן, שתי אמהות שיזמו את המהלך בשיתוף עם עיריית חריש, מתרגשות: "החלום מתגשם", "זוהי בשורה לחינוך בחריש"

גן ילדים בשיטת מונטסורי; צילום: ויקיפדיה

עיריית חריש תפתח בשנת הלימודים תשפ"ג שני גני ילדים על פי גישת החינוך המונטסורי לגילי 5-4, גן ממלכתי וגן ממלכתי-דתי. שיטת החינוך המונטסורי תופסת תאוצה בשנים האחרונות והופכת להיות מבוקשת יותר ויותר על ידי הורים לילדים בגיל הרך.

בישראל פועלים עשרות מוסדות חינוך, גני ילדים ובתי ספר, בגישה המונטסורית. הגישה החינוכית, שנוסדה על ידי האיטלקיה מריה מונטסורי, מבקשת להעניק לילד כלים וכישורי חיים על ידי עזרים שתפקידם לעורר סקרנות ולאפשר למידה ספונטנית. הסביבה המונטסורית מבקשת להנגיש לילד את העולם ולאפשר לו להתנסות עצמאית בכישורי חיים שונים. כך לדוגמה, בגני הילדים של מונטסורי מותקן כיור נמוך שיאפשר לילדים לשטוף את הכלים בעצמם, נבנות עמדות פעילות של כביסה וניקיון, והילדים משתתפים באורח פעיל בהכנת אוכל והגשתו לצלחות.

שיטת מונטסורי: התנסות מעשית בעולם. צילום: טרה ווינסטד

ראש העיר: "למידה ממוקדמת לומד"

את הגנים ינהלו אנשי צוות חינוכי שהוכשרו לכך. ראש העיר יצחק קשת נפגש ביום חמישי עם הדר פלד, מלווה מקצועית לרשויות בהקמת מסגרות חינוך מונטסוריות, ועם האימהות קרן הורגן ואורנית אביטן ג'ורנו שפעלו על מנת לקדם את פתיחת הגנים בעיר. "אנחנו פותחים את הגנים המונטסוריים בהתאם למדיניות החינוכית שלנו לאפשר לכל ילד לצמוח בדרכו על ידי התאמת דרכי הלמידה לכל תלמיד. אנחנו מאמינים שהלמידה צריכה להתעצב מחדש, לעורר סקרנות ויצירתיות ולהיות ממוקדת לומד", ציין קשת.

מימין: הדר פלד, יצחק קשת, קרן הורגן ואורנית אביטן-ג'ורנו; צילום: דוברות עיריית חריש

ההרשמה לגנים המונטסוריים העירוניים בחריש תיפתח בתקופת הרישום למוסדות החינוך לשנת הלימודים תשפ"ג שמתחילה כבר מחר (3 בינואר). ההחלטה על מיקומי הגנים תתקבל בחודשי הקיץ בהתאם למספר הנרשמים ומתוך ראייה כלל מערכתית מול כלל הצרכים החינוכיים.

קרן הורגן, מיוזמות המהלך להקמת הגנים ציינה בהתרגשות: "לפני שנה הבעתי משאלה לעולם. שאלתי מי מצטרף אליי בהגשמת החלום ואנשים טובים ונפלאים הצטרפו. היום אני גאה ונרגשת לספר לכם שהחלום מתגשם. שני גני עירייה מונטסוריים נפתחים בחריש". הורגן הודתה לעומדים בראש הרשות כמו גם לאורנית אביטן-ג'ורנו, שותפתה למסע.

אורנית אביטן-ג'ורנו: "בשורה לחינוך בחריש"

אביטן-ג'ורנו שמחה גם היא על פתיחת מסגרות עירוניות בשיטת חינוך מונטסורי, וזאת בניגוד למתרחש בערים אחרות בהן הגנים נפתחים במסגרות פרטיות בלבד. "זוהי בשורה לחינוך בעיר חריש. זו אופציה נהדרת לילדים שיגדלו ויקבלו חינוך מותאם ומגוון", היא סיכמה.


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

עוברים לחריש? ספר ילדים חדש יקל על חוויות המעבר והקליטה בעיר

ילדי הגנים בחריש קיבלו לקראת סוף שנת הלימודים את "הסיפור של חריש", ספר ילדים שהפיקה העירייה במטרה לסייע בגיבוש זהות ושייכות בקרב הילדים ולהקל בתהליכי הקליטה בעיר החדשה. ראש העיר: לרבים מהילדים אין כאן קרובי משפחה או חברים. זו סיטואציה מורכבת, ואנו פועלים כדי לרכך אותה עבורם ככל הניתן"

כ-2000 ילדי גן בגילי 3-6 הלומדים ב-87 גנים עירוניים קיבלו במתנה בסוף שנת הלימודים את הספר החדש "הסיפור של חריש". הספר שנכתב על ידי הודיה שוהם ואויר על ידי רועי שנהר, הופק ביוזמת עיריית חריש.

חריש היא עיר חדשה שקולטת אוכלוסייה חדשה בהיקפים ייחודיים, שאין כמותם בשום עיר אחרת בישראל. בכל חודש מצטרפות לחריש עשרות משפחות חדשות, רובן משפחות צעירות עם ילדים. מדובר במאות משפחות בשנה. הספר נועד להקל על קליטת ילדים חדשים בגנים ובבתי הספר על ידי יצירת תחושת שייכות וזהות עירונית.

הסיפור של חריש ספר ילדים
עודד וירון גיבורי הספר "הסיפור של חריש"

לא לילדים בלבד: אתגר המעבר וחווית ההתאקלמות

עלילת הסיפור עוסקת בחוויות המעבר לעיר המתוארות דרך עיניו של הילד ירון שמגיע לחריש מעיר אחרת, ולומד להכיר את העיר באמצעות עודד, הילד המקומי. שני הילדים צועדים יחדיו בבתי הספר החדשים בעיר, בטיילת במרכז שדרת דרך ארץ, טסים מעל יער חריש ומסיירים באתרים נוספים. חווית מעבר הדירה לחריש, חוויה שזקוקה לעיבוד והתייחסות גם בקרב מבוגרים, מתוארת גם היא בספר:

"כשעוברים דירה, באמת הכל נראה זר ולא מוכר,

אבל בסוף מתרגלים. 

אני בטוחה שתמצא כאן הרבה חברים"

הסיפור של חריש ספר ילדים
עוברים לחריש: עשרות משפחות חדשות מדי חודש בעיר

אתגר חברתי וקהילתי

"הילדים החדשים מצטרפים לגנים ולבתי הספר לאורך כל שנת הלימודים, ולא רק ב-1 בספטמבר", נמסר מאגף החינוך בעיריית חריש. "כדי להתמודד עם האתגר הייחודי הזה הטמיע אגף החינוך תכניות חינוכיות לסיוע לתלמידים חדשים שזה עתה הגיעו לעיר להיקלט בגנים ובבתי הספר, והפקת ספר ילדים עירוני לילדי חריש היא יוזמה חינוכית נוספת בכיוון הזה".

קשת: "לילדי העיר שמגיעים מכל רחבי הארץ אין היסטוריה מקומית מאחדת ומשותפת"

ראש העיר יצחק קשת שגם ביקר בגנים וחילק את הספר לילדי הגן הוסיף: "מלבד אתגרי הבינוי וההקמה הגדולים של עיר חדשה, ניצב בפנינו אתגר חברתי וקהילתי משמעותי: יצירת קהילה עירונית ותחושת שייכות בקרב אלפי תושבים חדשים, רובם ילדים ובני נוער. לילדי העיר שמגיעים מכל רחבי הארץ אין היסטוריה מקומית מאחדת ומשותפת, לרבים מהם אין כאן אפילו קרובי משפחה או חברים. זו סיטואציה מורכבת, ואנו פועלים כדי לרכך אותה עבורם ככל הניתן. מטרת הספר היא לסייע ביצירת תחושת שייכות וזהות משותפת בעיר החדשה".

"הסיפור של חריש" בערוץ היוטיוב של עיריית חריש 


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

תנופת בינוי: בתי הספר וגני הילדים החדשים שייפתחו בשנה הקרובה

ההערכות לשנת הלימודים הקרובה בעיצומה ועשרות מבני חינוך, גני ילדים, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, מצויים כעת בבנייה. בשנה הקרובה צפויים להיפתח 38 גני ילדים וחמישה בתי ספר חדשים. הגידול המשוער במספר התלמידים עומד על כ-40 אחוזים

בתמונה: התיכון החדש באבני חן; צילומים: לידור שקד

תנופת הבנייה וההתרחבות של מערך מוסדות החינוך בעיר נמצאות כעת בעיצומן. בימים אלה נבנים עשרות גנים ובתי ספר חדשים לקראת קליטת משפחות חדשות רבות ופתיחת שנת הלימודים תשפ"ב. על פי נתוני העירייה הרשמיים, בשנת הלימודים הקרובה ייבנו 38 גני ילדים חדשים ברחבי העיר, ויצטרפו ל-87 גני ילדים הפועלים בשנה הנוכחית. המספרים משקפים גידול של 40% בתלמידי כיתות הגן.

מפת בתי הספר החדשים בחריש בשנת הלימודים תשפ"ב 2021
מפת בתי הספר החדשים בחריש בשנת הלימודים תשפ"ב

גם מערך בתי הספר מתרחב ואל 15 בתי הספר הפעילים בשנה הנוכחית יצטרפו בשנת הלימודים הבאה שישה מבני בתי ספר חדשים.

אין ספק, שאחד בספטמבר 2021 יסמן עבור תושבי חריש, פרק חדש ונכבד בצמיחתה של מערכת החינוך העירונית.

על יסודי: שלושה בתי ספר חדשים

תשומת הלב הציבורית של הורים ותלמידים בעיר צפויה להיות מופנית למספר מוקדים: האחד, פתיחתו של התיכון הממלכתי, גדול המימדים, שנבנה בשכונת אבני חן. השני, פתיחתם של מוסדות החינוך העל-יסודיים לציבור הדתי והתורני והאחרון, השקת שני בתי ספר חדשים בשכונת בצוותא המתאכלסת.

תיכון ממלכתי חדש שכונת אבני חן
התיכון הממלכתי החדש בשכונת אבני חן

בית הספר העל-יסודי הממלכתי החדש בחריש ייפתח בשנת הלימודים הקרובה ויצטרף למקבילו, תיכון אתגרי העתיד הפועל בשכונת הפרחים. התיכון הממלכתי החדש ממוקם בשכונת אבני חן ויכלול 36 כיתות אם וחללי לימוד נוספים. עלות הקמתו תסתכם בכ-53 מיליון שקלים. זהו מבנה התיכון הראשון שנחנך בעיר והוא מתהדר בעיצוב מתקדם וחדשני.

ישראל שלו, מנהל אגף החינוך, ציין במהלך השנה כי בית הספר החדש יהיה בית ספר שש שנתי צומח, ובשלב הראשון ילמדו בו תלמידי שכבות ז'- ט' בלבד, מכל שכונות העיר.

ישיבה תיכונית צילום: ניצן אביבי
ישיבה תיכונית צילום: ניצן אביבי

בחינוך הממלכתי דתי על יסודי צפויות בשורות טובות יותר וטובות פחות. ישיבה תיכונית ראשונה בחריש תיפתח בשנה הקרובה. מוסד החינוך שברחוב רימון, נבנה בימים אלו בהשקעה כוללת של כ-24 מיליון שקלים. לעומתו, קצב התקדמות הבנייה של האולפנה לבנות אינו משביע רצון וככל הנראה המבנה לא יהיה ערוך לפתיחה בתחילת שנת תשפ"ב. לפי שעה מסתמן כי הפתרון יהיה הקצאת חלק ממבנה הישיבה לטובת פעילות האולפנה. שני המוסדות יפעלו עם כניסות נפרדות וחציצה פנימית מלאה.

חינוך יסודי: מענה לדרישה לחינוך הממ"ד

בית ספר יסודי למגזר התורני לבנות ייפתח בשנת הלימודים הקרובה ברחוב שקד, בשכונת החורש. בית הספר יכלול 18 כיתות ואליו יעברו תלמידות בית הספר 'כנפי רוח', המתחנכות כיום במבנה ברחוב טורקיז.

בית ספר תורני ברחוב שקד
בית ספר תורני ברחוב שקד

בנוסף, שני בתי ספר יסודיים יחלו לפעול בשכונת בצוותא בשנת הלימודים הבאה. שני בתי הספר, המשויכים לזרמי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, יכללו בשלב ראשון 12 כיתות אם ויגדלו בהמשך ל-18 כיתות אם. בית הספר הממלכתי יפעל ברחוב יחד 5 ובית הספר הממ"ד ברחוב רעות 4.

בית ספר ממלכתי בצוותא רחוב יחד בצוותא
בית ספר ממלכתי חדש ברחוב יחד, שכונת בצוותא

עד היום, בית הספר תלמי הדר, שימש כבית הספר היסודי היחיד לתלמידי ותלמידות הזרם הממלכתי דתי. הוא הגיע לתפוסה מלאה ובשנה הנוכחית לא הצליח לקלוט תלמידים חדשים. בית הספר הממ"ד בבצוותא ינסה לצמצם את פערי הביקוש של השנה החולפת ויאפשר רישום תלמידים המתגוררים בכל רחבי חריש, כך מסביר חבר המועצה יוחאי פרג'י.

בית ספר יסודי ממ"ד ברחוב רעות בצוותא
ביה"ס ברחוב רעות: יתן מענה עירוני לחינוך הממ"ד

פרג'י, המשמש כיושב ראש ועדת החינוך, משתף כי תהליך המיון וההשמה של בעלי תפקידי המפתח בחינוך העירוני, נמצא בשלבים סופיים ובחודש הקרוב תתפרסם זהות מנהלי מוסדות החינוך החדשים שנבחרו להוביל את בתי הספר. בכנס שיתוף ציבור שהתקיים השנה ציין שלו בהתייחס לקליטת צוותי החינוך: "לחריש נוהרים כוחות הוראה רבים וצעירים והיכולת שלנו לבחור אנשים איכותיים היא גבוהה מאוד".

גני ילדים: גידול של כ-40 אחוזים

מערך הגנים יתרחב משמעותית בשנת הלימודים הקרובה. מרבית אשכולות הגנים החדשים לגילי שלוש עד שש נבנים, באופן טבעי, בשכונות החדשות. שכונת בצוותא המתאכלסת תתחדש בארבעה מתחמי גנים הכוללים 11 כיתות גן חדשות.

מתחם גנים ברחוב נרקיס בשכונת הפרחים
מתחם גנים בבנייה ברחוב נרקיס, הפרחים

שכונת הפרחים, שצפויה להמשיך ולצמוח בקצב משמעותי במהלך החודשים הקרובים, תתחדש ב-12 גנים. אלה ירוכזו בשלושה מתחמים ברחובות רקפת, לוטם ונרקיס. ראש המועצה ציין בישיבת מליאה מחודש פברואר השנה, כי הוא מקווה ומאמין כי הם יהיו מוכנים לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ב, אך לא התחייב על כך ונכון להיום טרם ברור אם הם ייפתחו לפעילות בתחילת השנה.

הגנים החדשים יצטרפו לארבעה מתחמים שכבר פועלים בשכונה. הקצאת המבנים החדשים לזרמי החינוך השונים תתפרסם רק בתום הליך השיבוץ לגנים ב-16 ביוני.

מתחם גנים ברחוב גפן, שכונת החורש
מתחם גנים ברחוב גפן, שכונת החורש

גם בשכונות הוותיקות נבנות כיתות גן חדשות. בשכונת החורש, בניית 4 כיתות גן תושלם במתחם חדש ברחוב גפן ובשכונת אבני חן צפוי להיפתח מתחם גנים חדש בקצהו הצפוני של רחוב טופז (בסמוך לסופר מעיין 2000).

מתחם גני ילדים בבנייה ברחוב טופז שכונת אבני חן
מתחם גנים בבנייה ברחוב טופז, אבני חן

מעונות יום: מבנה חדש בשכונת הפרחים

ומה צפוי בתחום בינוי מוסדות המעונות לגיל הרך? המחסור במעונות יום מפוקחים רב ונדמה כי רשימות ההמתנה הולכות ומתארכות. תושבים רבים נאלצים לפנות לחלופות המסגרות הפרטיות והמשפחתונים. מערך המעונות הקיים כולל תשעה אשכולות של מעונות המנוהלים על ידי ע"י מפעילים חיצוניים: נטעי חריש, אמילי, עילאי אביבים, צלילי החינוך ואלקבץ-יהלום. בימים אלה נבנה מתחם מעונות יום חדש בשכונת הפרחים, שיצטרף למערך המעונות הקיים. בשלב זה, לא התקבל מידע על זהות המפעיל במעון החדש או על מבנים מתוכננים להקמת מעונות נוספים בעיר.

לקריאה נוספת: בתי ספר בחריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

שכונת הפרחים מתחדשת בשני בתי ספר יסודיים וארבע כיתות גן

בשנת תשפ"א יחלו לפעול בשכונת הפרחים שני בתי ספר יסודיים חדשים. מוסדות החינוך נבנים בימים אלו בהשקעה תקציבית גדולה ובסטנדרט גבוה. עוד מתוכנן להיפתח אשכול גנים נוסף שיצטרף לכיתות הגן בשכונה

בית ספר יסודי ברחוב סביון צילום: דוברות העיר חריש

שכונת הפרחים תתחדש בתחילת שנת הלימודים הקרובה בשני בתי ספר חדשים: בית ספר יסודי ממלכתי ברחוב כלנית המיועד להכיל כ-250 תלמידים ובית ספר יסודי ממלכתי-דתי ("כנפי רוח" לבנות), הממוקם ברחוב סביון, ובו צפויות ללמוד כ-350 תלמידות.

שני בתי הספר נמצאים כעת בהליכי בינוי והקמה ועתידים להיפתח כאמור, בתחילת שנת הלימודים הקרובה.

בישיבת המועצה שהתקיימה אתמול (א') אישרו חברי המליאה את השלמות התקציב שניתן על ידי משרדי הממשלה, להקמת מוסדות החינוך אשר מתוכננים להיבנות בהשקעה גדולה ובסטנדרט גבוה. התקציב הכולל שנקבע עבור כל בית ספר הוא 17 מיליון שקלים.

מיקום בתי הספר והגנים החדשים. לחצו למעבר למפת העיר המלאה

מן הפרטים שמסרה המועצה עולה כי כל אחד מבתי הספר האמורים משתרע על פני כ-2,400 מ"ר, וכולל 18 כיתות לימוד, ספריה, מעבדות, חדר מורים ומגרש ספורט משולב הכולל שני מגרשי ספורט (כדורסל וכדורגל).

בית ספר יסודי ממלכתי שכונת הפרחים בחריש. צילום: דוברות העיר חריש
בי"ס יסודי ממלכתי הנבנה ברחוב כלנית בשכונת הפרחים. צילום: דוברות העיר חריש

בנוסף, עתידים להיבנות בשכונת הפרחים 4 כיתות גן ברחוב לוטם, שיצטרפו לאשכולות גני הילדים שכבר פועלים בשכונה.

יצחק קשת, ראש העיר: "משבר הקורונה הציב בפנינו אתגרים וקשיים לא פשוטים, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד בשיא המרץ. הצלחנו להשיג את התקציבים הנדרשים לבינוי, ונעשה הכל כדי לפתוח את שנת הלימודים הבאה עם בתי ספר וכיתות גן חדשים. אני רוצה להודות לחברי המליאה על השותפות המלאה בהשגת המטרות והיעדים למען תושבי חריש".


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

"אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים כדי שירשמו אליהן לגן"

ענת אלבז, מנהלת מחלקת הגנים בחריש מסכמת שבוע ראשון לשנת הלימודים, מספרת על האתגרים וההישגים בחצי השנה הראשונה לתפקידה, על החשיבות שהיא מייחסת לפיקוח על מעונות היום וחושפת פרטים על 'עליית המדרגה הבאה' שהיא מתכננת למערכת הגנים בעיר

"החינוך הוא הקטר שמושך זוגות צעירים מכל הארץ להגיע לחריש", כך התבטא יצחק קשת ראש העיר מספר פעמים בהתייחס למערכת החינוך בעיר.  מי שלוקחת חלק מרכזי בהפיכת החזון למציאות וביצירת חינוך איכותי בעיר היא ענת אלבז, מנהלת מחלקת הטרום יסודי בחריש.

אלבז (48) בעלת תואר ראשון בשירותי אנוש ותעודת הוראה, שימשה בעשר השנים האחרונות כמנהלת מערך גני הילדים בעפולה, שם היתה אחראית על 110 גני ילדים.

גני ילדים חדשים בחריש
גן ילדים חדש ומצוייד היטב. צילום: דוברות חריש

את תחילת השנה בחריש היא פתחה עם 1650 ילדים ב- 63 גנים מתוכם 20 גנים חדשים. "פתיחת השנה היתה יוצאת מן הכלל, זאת מעידים אנשים שליוו את מערכת החינוך בשלוש השנים האחרונות בעיר" מתגאה אלבז. "חנכנו 20 גנים חדשים מצוידים להפליא. משרד החינוך תקצב כל גן ב-24 אלף שקלים. לא הסתפקנו בכך וכל גן קיבל תוספת תקציב ל-52 אלף שקלים. דאגנו להצטיידות ומתקנים מהשורה הראשונה שקיימים כיום. איבזור שלא נראה כמותו".

מהם האתגרים המשמעותיים בניהול מערכת גני הילדים בעיר?

"האתגר הוא בראש וראשונה ללמוד את המערכת, מערכת לא רגילה שמשתנה ונבנית מיום ליום. ההערכות לתחילת השנה כללה פתיחת 20 גנים חדשים, רכישת ציוד וגיוס 80 סייעות חדשות, שמחציתן עברו רק לאחרונה  לחריש. ראיינו קרוב ל-100 סייעות ובחרנו את הטובות ביותר. בחרנו את אלו שראינו אצלן 'רעב' בעיניים. לאורך כל שנות חיי, אני עובדת הרבה עם אינטואיציות ותחושות בטן ולרוב אני לא טועה בבחירות שלי". אלבז מוסיפה כי היתה היענות גדולה למשרות. "זה מראה שישנה נהירה לעיר הזו".

עוד היא מרחיבה ומציינת כי האתגר המקצועי הגדול היה לחבר את הסייעות החדשות לצוותים החינוכיים הוותיקים יותר וליצור  תחושת לכידות לצוותים שרק נפגשו. "ערכנו ימי הכרות  וגיבוש מקדימים. הסייעות והגננות השתתפו בסדנאות והדרכות שכללו דיונים על קבלת הילדים לגן, הגשת חומרים, שיח על תחושת השייכות הגן כבית. דגשים על ניהול תקשורת נכונה עם ההורים ותכנים מקצועיים נוספים".

כנס הערכות לחינוך
כנס הערכות לחינוך בחריש

פיקוח על המעונות

אחד האתגרים הגדולים שלקחה אלבז על עצמה הוא פיקוח על מערך מעונות היום. החל משנת הלימודים הנוכחית מחלקת הגיל הרך בעיריית חריש גם תפקח באופן אישי על מעונות היום ברחבי העיר. "זהו רגע מכונן, הרשות לוקחת אחריות מלאה על תינוקות שיצאו מבטן אימן". הצהירה אלבז. "כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, אנו בין היחידים שעשו מהלך כזה".

עבודת הפיקוח תתקיים לאורך שנת הלימודים ותכלול ליווי ובקרה על התנהלות המעונות הרשמיים, הקמת פורום למנהלות המעונות, בניית תכנית חינוכית תומכת למעברים בין מעונות היום לגני משרד החינוך ותכנית עבודה סדורה לשימור הצוות החינוכי.

"בחרנו לתת לצוותים במעונות היום 10 ימים לפתוח את השנה, להסתגל ולעלות על דרך המלך לפני שנתחיל לבצע ביקורים. עם זאת, כבר נדרשתי להתערב במקרה בו מעון שמבקרים בו ילדים זו השנה השנייה, ניסה לסיים את יום הלימודים בשעות מוקדמות יותר, בניגוד לנהלי משרד העבודה והרווחה שקובעים מפורשות כי ילד שנה שנייה מחויב לקבל מסגרת של ימים מלאים החל מהיום הראשון. הבהרתי למנהל המעון שלא מדובר בעסק פרטי. אין סיבה שהורים עובדים יאלצו להפסיד שלושה ימי עבודה בגלל שמנהלי מעון בוחרים על דעת עצמם לחרוג מנהלים בסיסיים. המקרה הזה הראה להורים שיש רשות ויש להם כתובת לטענות שעולות. בשביל זה אני פה".

נטעי חריש
מעון יום בחריש. אין למעון קשר לנאמר בכתבה

אילו מסקנות והתאמות נעשו בעקבות גילויי האלימות בארץ עוררו סערה ומחאה במהלך השנה האחרונה?

"רוב המקרים קרו במעונות פרטיים. זו אמירה להורים: רשמו את הילדים למעונות בפיקוח. העובדות מראות שבמוסדות מפוקחים מקרים כאלה לא קורים. מעבר לזה, הנושא עלה אצלנו במסגרת ההכנה וההדרכה לגננות וסייעות. דנו בשאלות חשובות כמו איך נוגעים בילד, איפה עובר הגבול, איך משתלטים על ילד שמתפרע וכדומה".

מה לגבי דרישות ההורים להתקין מצלמות בגנים?

"הסתדרות המורים מתנגדת בתוקף להתקנת מצלמות בגנים בטענה שמדובר בפגיעה בצנעת הפרט של העובדות בגנים. זה לא משהו שצפוי לקרות בחריש".

בעתיד: גנים יחודיים

מה שכן קרה בחריש השנה שלא היה קודם לכן הוא שמירה על רצף לימודים בגנים. "עד עתה מתחמי הגנים היו מחולקים לגילאים. שינינו את הפורמט וכעת בכל מתחם פועל גן לגילאי 3-4 (טרום חובה) ולגילאי 4-5 (גן חובה). כך שילד בן שלוש שעלה זה הרגע לגן 'עירייה' יבלה את כל שנות הגן באותו מתחם מוכר ולא יאלץ לחוות שינוי נוסף. המטרה היא שהילדים ישארו מגיל 3 עד 6 באותו מתחם גנים".

"בנוסף, הקפדנו ליצור בגנים חלוקה נאותה בין שנתונים, דהיינו, כל גן טרום חובה יכיל מחציתו צעירים ומחציתו בוגרים. למידת העמיתים הזו היא מאוד חשובה. הוותיקים יחנכו את הקטנים. יש כאן גם פיתוח מנהיגות של הגדולים".

גני ילדים בחריש
רצף חינוכי, הילד ישהה באותו מתחם מגיל 3-6

מה עוד יתחדש השנה בגנים?

"סל תרבות ארצי בגנים, הצגות בשלושה תחומים: מחול, מוזיקה ותנועה, ייגבה סכום סמלי והילדים יזכו להצגות שעברו בחינה של פסיכולוגים ואנשי מקצוע". עוד מציינת אלבז כי גם פעילויות החוגים וההעשרה עברו שינוי השנה: "בעבר, כל גננת יצרה קשר באופן פרטי עם מפעילים והזמינה פעילויות בכסף שגבתה בעצמה מההורים. נדהמתי לגלות בגנים הפעלות שחלקן לא ראויות או לא שוות את הכסף שנגבה מההורים. פעילות ציור וצביעה אלו פעילויות יצירה שהגננת יכולה לבצע בעצמה. השנה, כל הגנים יעבדו מול חברה אחת, מפוקחת שתציע מגוון תכני העשרה לבחירת הגננות".

מהן התכניות קדימה?

"אחרי שנייצב את המערכת הכוונה שלי היא לעלות לשלב הבא וליצור גנים ייחודיים, גנים המתמחים בנושאי מדעים, מוסיקה או אקולוגיה שהרישום אליהם יתבצע באמצעות הגרלה. נכון שכרגע אנחנו עוד בשלב הנחת אבני הדרך. אבל התקווה שהיא שבשנה הבאה זה יקרה. זה ייצר תחרות בריאה ובונה בין הגנים. אני רוצה להגיע למצב שגננות וסייעות ילחמו על הורים שירשמו אליהן לגן".

ומילה אישית לסיכום?

"אני מאוד אוהבת את העבודה שלי אין לי בעיה לקחת את העבודה הביתה, אני עונה להורים גם בשעות הקטנות של הלילה. חברים קרובים מזהים אצלי את התרוממות הרוח והסיפוק שאני מקרינה כלפי חוץ ושואלים אותי: 'ענת מה קורה לך, משהו טוב עובר עלייך' ואני עונה 'תבואו לחריש ותבינו הכל'".


פרוייקטים בחרישלוח דירות חריש

האחד בספטמבר בפתח, ואגף החינוך שלו

שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים נפגשנו עם ישראל שלו, המנהל החדש של אגף החינוך בעיר ושמענו ממנו מה הולך לקרות השנה בתחום החינוך. רמז: לא מעט

לישראל שלו (40), שנכנס לתפקיד מנהל אגף החינוך בחריש, היו כמעט שלושה חודשים בתפקידו החדש כדי להתכונן לקראת המבחן הגדול מכולם: פתיחת שנת הלימודים החדשה בחריש.

מצויד בעשרים שנות ניסיון בעולם החינוך הפורמלי והלא-פורמלי, כשבאמתחתו שלל תפקידים מאתגרים ובתואר שני לניהול מערכות חינוך, שלו חש מוכן להתמודדות עם האתגר הגדול ששמו חריש. בין התפקידים אותם מילא: מנהל מחוז שרון-שומרון של תנועת בני עקיבא, שליחות מטעם תנועת בראשית המחזקת את הקהילה בפריפריה, מורה ורכז חברתי בתיכון ומנהל חטיבת אמי"ת יהודה בעפולה.

בתפקידו האחרון כיהן שלו כמנהל תיכון כפר הנוער תו"מ (תורה ומדע), שעבר מהפכה של ממש בחמש שנות ניהולו. שלו פתח את הפנימיה לתלמידים נושרים מכל הסביבה והקים מסלול בגרות חרדי בתיכון. בשנת תשע"ז זכה המוסד בפרס הצטיינות, ותלמידי התיכון הגיעו להישגים אקדמיים גבוהים מהממוצע בהשוואה למוסדות דומים. עתה, הוא מגיע לחריש. האם גם כאן צפויה לנו מהפכה חינוכית?

ישראל שלו, האם מערכת החינוך בחריש מוכנה למבחן ה-אחד בספטמבר? האם אתה מוכן?

"לקראת שנת הלימודים הקרבה, אחד האתגרים הגדולים של מערכת החינוך (ושל חריש בכלל), הוא לראות את התמונה המלאה של העיר, את המכלול. התפקיד שלי הוא להבין את האוכלוסיות השונות, את תתי האוכלוסיות ולהיות קשוב לרחשי השטח. זה מחייב הקשבה עמוקה והבנה של כל אחד מהציבורים כדי לנסות ולהתכנס בהמשך ולהבין כיצד מובילים יחד את העיר".

גני ילדים בחריש
ב-1.9 יבקרו ב-60 גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים

איך מקשיבים ולא רק שומעים?

"הקשבה היא לא שלב טכני בלבד, כדי להקשיב ולייצר תשובה, אתה נדרש להיות שם, להבין לעומק את הצרכים ושתהיה אמפתיה", מדגיש שלו, ומוסיף בנשימה אחת אתגר נוסף: "האתגר הגדול הוא בניית אמון. אמון נוצר כשיש שיח משמעותי שגם מייצר התקדמות והתנהלות, ולא נותר רק ברמת השיח. לשם כך יש לייצר פלטפורמות שיעגנו את השיח בצורה מוסדרת בלוח השנה ובתכניות עבודה מול עובדי הרשות, הצוותים החינוכיים וההורים".

בתפישתך, אתה מעודד שיח עם הקהילה. אתה בוודאי מודע למעורבות הגבוהה בחינוך של ההורים בחריש. איך יתנהל השיח איתם?

"סבלנות – לזה לא יהיה תחליף. כדי לעבד את ההטרוגניות וליצוק ממנה מרקם אחר יש לייסד הידברות שתהיה מעוגנת וסדורה. את זה אפשר לעשות בפורומים קבועים בלוח שנתי של הדברות, שיח, הקשבה וחשיבה משותפת שצריכה להתכנס להסכמות שיפגשו באמצע. זה המפתח. חשוב להבין שחריש נמצאת בנקודת זמן ייחודית: מצד אחד זו עיר בהקמה, הכל אינטנסיבי וניכרת ציפייה לתוצאות מידיות ומהירות. מצד שני, בתוך הזרמים עצמם אין מספרים גדולים של אנשים, וחלק מן הזרמים חוששים שלא ישמעו את קולם. זהו שיח שתורם להקצנה של עמדות".

בהינתן שזה המצב, איך מייצרים הידברות ומרגיעים את החששות?

"התפקיד שלי הוא לקחת את הרעיון, ההקשבה וההידברות ולעגן אותם לתכנית עבודה. להבין את החלומות ולנהל אותם. אני לא מחפש חלומות ורעיונות חדשים, יש לנו מהם למכביר. האתגר שלנו הוא להפוך את החלומות להתנהלות מקצועית שמתוכה מגשימים חלומות. אבל, כמובן, זה לא קורה ברגע".

ישראל שלו
"נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול"

קרו (וקורים) כאן דברים גדולים

שלו אינו שוכח להזכיר את אחד האתגרים הידועים לכולנו – "קצב גדילת העיר". הגידול המהיר באוכלוסייה מותיר בתחומים רבים את התקנים מאחור. התמודדות זו גורמת לעומס גדול על עובדי הרשות שמשקיעים את מלוא המשאבים במלאכה. "האנשים כאן נשארים עד הערב מרצונם כדי לתת מענה מערכתי. במהלך כל הקיץ, וגם בשלושת השבועות הקרובים, 80% מעובדי הרשות עסוקים בנושא החינוך – בבינוי, בציוד, בכוח האדם", אומר שלו.

עיון במספרים מגלה כי גם השנה משקפת מערכת החינוך המקומית את הגידול העצום באוכלוסיית העיר: ב-1.9 יבקרו ב-60 אשכולות גנים ברחבי העיר 1,563 ילדים, 250 סייעות יחלו את עבודתן בגנים ובצהרונים, ובבתי הספר של כלל הזרמים החינוכיים ילמדו כ-1,894 תלמידים בכיתות א'-ט'. בכלל הזרמים החינוכיים. לשם השוואה בשנה החולפת למדו בכיתות א'-ח' 1,217 תלמידים בלבד. "לפתוח בית ספר חדש עם 300 תלמידים זו תופעה שלא ניתן למצוא בשום מקום אחר בארץ", מדגיש שלו.

בית ספר ממלכתי חדש 1
בית ספר ממלכתי חדש: 300 תלמידים בשנה הראשונה לפתיחתו

עם כניסתך לאגף, קיבלת ירושה של שני מנהלי אגף קודמים. האם יישמר הרצף? האם יש בכוונתך להמשיך מהמקום בו סיימה שלי קרן, קודמתך בתפקיד?

"אני מתחבר למרכיבים רבים ששלי קרן יצרה בעבודתה. קרו כאן דברים גדולים ואני אמשיך לקדם אותם במלוא העוצמה. בשל המיוחדות והמורכבות המאפיינות את חריש, הדבר המשמעותי ביותר מבחינתי הוא הקשבה עמוקה לקולות השטח. אני עושה זאת באגף, ברשות, בגנים, בקהילה ובפייסבוק. הקשבה אמתית כדי להבין מורכבות ודקויות היא קריטית, במיוחד לאור החילופים של שני מנהלי אגף מצוינים".

הכוח שבכוח האדם

לתפישתו של שלו, הסוד החשוב להצלחה טמון באיכות כוח האדם של הצוותים החינוכיים: המורות, הגננות, הסייעות, המורים והמנהלים. לשם כך ניתן דגש על העצמה של הצוותים הקיימים וגיוס אנשים חדשים. כך למשל, מונה יגאל אריכא, כמנהל בית הספר החדש ששלו היה שותף בבחירתו.

"הקדשנו מחשבה רבה לבחירת המנהל. אריכא נבחר פה אחד מתוך לא מעט מועמדים ראויים", מספר שלו. "בערב החשיפה להורים קיבל יגאל תגובות חיוביות מאוד. השנה אמנם עוד לא התחילה, אבל התחושה טובה".

רוח של אופטימית מנשבת מכיוון ההורים?

"אם אני משווה את השיח הקיים כיום ברשתות למה שהיה לפני חודשים מספר, הרי שזה שינוי דרמטי. נכנסתי לתפקיד בתקופה של הפגנות בנושא החינוך, באמירות של הורים שהמערכת קורסת, בתקופה של סערת רגשות ורעש גדול, ופתאום משהו מתנהל לו בצורה שקטה יותר".

איך אתה מסביר את זה? 

"השקענו בפעולות הסברה חשובות, כמו סרטון ההסבר על השיקולים בשיבוץ לגנים. מחלקת הדוברות באגף מספקת מידע לציבור בצורה מוקפדת מאוד ולאחר חשיבה מרובה. פיתחנו מערך הסברה מקיף בנוגע לסוגיות חשובות כמו ההרשמה לצהרונים, הסעות וגני ילדים. אף פעם אין 100% שביעות רצון ועדיין יש מה לשפר, אבל נעשתה כאן דרך".

דוברות חינוך
מתוך עמוד הפייסבוק של דוברות חריש: מייצרים קשר אחר עם ההורים

בוא נדבר רגע על המסגרות אליהן יצאו הילדים שלנו באחד בספטמבר. נתחיל עם הקטנטנים. מה קורה עם מהפכת המעונות בעיר?

"החל משנת הלימודים הקרובה תפעיל מועצת חריש מערך פיקוח ובקרה על ההתנהלות השוטפת במעונות הילדים. גייסנו חברה מקצועית שתהווה זרוע ביצועית. כל הרשויות מדברות על הרצון להעביר את הפיקוח לידיהן, בפועל, חריש היא בין הערים הבודדות שאכן עשו מהלך כזה. התפישה שעומדת מאחורי המהלך ברורה, אי אפשר לומר שילדים מגיל 3 הם שלנו וילדים מתחת לגיל זה אינם. אנחנו דואגים לכלל הילדים בחריש".

ומה עם גני הילדים? הרישום עבר יחסית חלק?

"התהליך כולו הוקדם השנה והסתיים כבר ביולי. 1300 ילדים שובצו בבת אחת. ההורים קיבלו הסבר על העקרונות שהנחו אותנו בשיבוץ, קיבלו תאריכים מסודרים לערעור, וזה בונה אמון. לא כולם יכולים להיות מרוצים אבל זה מייצר קשר אחר מול הציבור".

ספר על החינוך העל יסודי בחריש

"החינוך העל יסודי נמצא בצמיחה מתמדת. בשנת תשפ"א, 2020, תפתח בחינוך הדתי שכבת ז' לבנים ולבנות. בחינוך הממלכתי תיפתח לראשונה כיתת י' של התיכון. בשנת תשפ"ב יפתחו מבנים ייעודיים לשלושה מוסדות – תיכון אתגרי העתיד, אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים".

 

החינוך – סל"ע קיומנו

תפיסת העולם של שלו חקוקה בשלושה עוגני סל"ע: סביבה, למידה וערכים:

סביבה – פיתוח הזהות הקשורה למגורים בחריש, יצירת גאווה מקומית וחיבור לעיר.

למידה – למידה חדשנית מותאמת לעידן שלנו עם דגש על מיומנויות המאה ה-21 במרכזן יצירתיות, יוזמה וחדשנות לצד יכולת לעבוד בצוות.

ערכים – מיהו האדם, איזו חברה אנו שואפים לעצב? חינוך לאכפתיות ותרומה לקהילה.

שלא במפתיע, מדגיש שלו בראש וראשונה את נושא הערכים שקודם מבחינתו ללמידה ולכל נושא אחר.

ובתוך כל אלה, מהי תפישתך הניהולית?

"אני מאמין בתיאום ציפיות בהתאם לתפישת העולם ולחזון. אני שואף להעניק לאנשים תחתיי מקסימום אוטונומיה לעבוד לבד. מרגע שנערך תיאום ציפיות, הושגו הבנות והוגדרו יעדים, למנהלי בתי הספר יש את כל החופש והמרחב לעשות זאת בדרכם. הדבר נכון גם לבעלי תפקידים באגף שמונה כעת 17 איש".

ושאלה לסיום, מהן החששות שלך?

"אני לא חושש. אני מודע לעובדה שלקחתי אתגר גדול על עצמי אבל אני מאמין שאפשר לצלוח אותו. אני חש בחריש התרחשות מאוד חיובית, אנרגיות טובות ורצון לעשות טוב. כמות האנשים שהציעו לי עזרה היא אינסופית. אני גם מבין שהסערות המתרחשות מדי פעם הן תולדה של מוטיבציה, חלומות ורצונות. חריש מעניקה הזדמנות ענקית לרבים, מה שחשוב הוא להקפיד לא להיגרר לשיח מפלג ומקצין. השאר כבר יסתדר".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חברי המועצה החדשים מסכמים 100 ימים בתפקיד ומסמנים מטרות לקדנציה

השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

הבית היהודי חריש
מימין: יוסי גולדמן, יוחאי פרג'י, שלמה קליין

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

אישור תקציב 2019
ישיבת אישור תקציב 2019 שאושר פה אחד

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".


עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

עידית ינטוב

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".


בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים


עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

תכנית חדשנית לפריסת מבני הציבור תבטיח עירוניות מתקדמת בחריש

גני ילדים במרחק הליכה רגלית, שירותים ציבוריים במיקומים מרכזיים ונגישים ושטחי ציבור ירוקים בסמוך לבתי ספר ומעונות – פרוגרמה חדשה לתכנון מבני הציבור בחריש מבטיחה אורבניות מתקדמת וידידותית לתושבים

"עיר צריכה להגביר את מידת האושר ולהפחית קושי", טען צ'רלס מונטגומרי, מחבר הספר 'עיר שמחה', שבחן את חשיבות עיצובה של עיר על מידת אושרם של תושביה.

כיצד אם כן, מעוצבת חריש מבחינה אורבנית? כיצד מתוכננים שטחי הציבור הפתוחים שלה (שצ"פ) ומוסדות הציבור הבנויים שלה והאם הם אכן ישפיעו על אושרם ורווחתם של תושבי חריש? שלמה אפרתי, עוזר מנכ"ל מועצת חריש, מאמין שכן.

"אחד התהליכים המשמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה בחריש הוא יצירת תכנית מקיפה עם ראייה כוללת וברורה לקביעת מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לשימוש תושבי חריש בהתאם למתודולוגיה ברורה", הוא מסביר.

"תכנית זו מספקת לנו כלי עבודה משמעותי בחשיבה תכנונית לעיר וקביעת תכלית לכל שטח ושטח. כך נדע היכן לבנות גני ילדים, מעונות, בתי ספר, מתנ"ס, מועדון נוער או מועדון רווחה, שיספקו את צרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. התכנון הוא לטווח ארוך".

תכנון מיטבי של קרקע

'הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור' שפורסמה בשבוע שעבר כוללת עקרונות אורבניים מנחים לתכנון מבני ציבור בחריש וכוללת מפות מפורטות של תחומים ואזורים שונים בעיר, המלצות להקמת מבנים ציבוריים ובחירה של מגרשים ייעודיים. יבגניה מלכין, מהנדסת בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, שהזמינה את ביצוע התכנית, מפרטת:

"רוב הערים הוותיקות בישראל מתמודדות עם מצוקה של מחסור בשטחים ציבוריים ולכן קיימת חשיבות עצומה לניהול נכון של השטחים החומים (הציבוריים). יש להתנהל בחכמה ובמחשבה קדימה ולא לתכנן את הבנייה רק בהתאם לצרכים הנוכחיים. המטרה שלשמה הזמנו את התכנית היא לבצע ניצול מיטבי של הקרקע בהתייחס לתכנון העתידי ומתן מענה על השאלות החשובות שצריך לשאול: מה קיים בעיר? אילו מבני ציבור חסרים? היכן הם חסרים? מיהי האוכלוסייה בחריש ומהם הצרכים שלה ומה תצטרך האוכלוסיה העתידית בעיר"?

מתחם גני ילדים בחריש
מתחם גני ילדים בחריש. צילום: אורן קלר

האם התכנית שהוכנה מוצלחת בעינייך?

"נכון להיום, הפרוגרמה משקפת את התכנון המיטבי בהתאם לצרכים הנוכחיים והעתידיים שאנו צופים של התושבים בחריש. התכנית הוצגה בפני חברי הוועדה לתכנון ולבנייה שמורכבת מנציגי ממשלה מנוסים מאוד בתחומם ועם ניסיון בבניית עיר. נעשתה עבודת הכנה מדוקדקת מאוד שהתבססה גם על הניסיון של חגית נעלי יוסף שערכה את הדו"ח בערים אחרות וגם על ניסיון אורבני ותכנוני של חברי הוועדה והעומד בראשה, דוד מגן".

האם התכנית לקחה בחשבון גם שינויים נדרשים?

"אם יידרש שינוי הוא יבוצע. לא תמיד ייצמדו לפרוגרמה, נדרשת גמישות מסוימת בתהליך הצמיחה, אחרי הכל עיר היא ישות חיה. לדוגמא, אם במהלך הצמיחה שכונה מקבלת אפיון מסוים, אפשר לשנות ולהוסיף לה מבני ציבור בהתאם לצרכי האוכלוסייה, אבל ככל שיפעלו יותר בהתאם למתווה של הפרוגרמה, חריש תנצל היטב את הקרקעות הציבוריים ותרוויח שנים רבות קדימה".

"צריך לזכור", מוסיפה מלכין, "שחריש הגיעה כמעט למיצוי השטחים שהיא יכולה לקבל. בעתיד היא תקבל אולי שטחים נוספים, אולם כרגע הרחבת הגבולות הנוכחית היא המסגרת לפיה צריך לתכנן את העתיד. המטרה היא שתושבי חריש יקבלו את כל השירותים הנדרשים במסגרת גבולות העיר. זו הסיבה שאנו מתכננים לגובה גם את אזור התעשייה והתעסוקה וגם את מבני הציבור".

בית ספר יסודי חדש בחריש
בית ספר יסודי חדש ברחוב ברקת. צילום: אורן קלר

עיר מוטת הליכה

כאמור, "הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור" בוצעה על ידי חברת Viaplan. חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית החברה היא מתכננת חברתית המתמחה בדיור, דמוגרפיה, שירותי ציבור וכלכלה מוניציפלית. נעלי יוסף וצוותה למדו במהלך השנה האחרונה את חריש לעומק, שוחחו עם תושבים ועם עובדי מועצה, מיפו את המבנים והשירותים הציבוריים הקיימים ולמדו את השטחים הציבוריים ואת השונות ביניהם. התוצאה? הגדרה מחודשת של כל השטחים הציבוריים בחריש. "זוהי תכנית ייחודית בישראל", מציינת נעלי-יוסף ומרחיבה: "ערכנו תכנון של מבני הציבור בחריש בהתאם למגמות עתידיות של שימושים כדי להבטיח רמת שירותים טובה לתושב".

כיצד רמת שירותים טובה באה לידי ביטוי בתכנית?

"החשיבה היתה על נוחות התושב. כך לדוגמא, הורה שאוסף את ילדו מהגן מחפש גן שעשועים במרחק הליכה או מרכז מסחרי לסידורים. דוגמא אחרת, היא שינוי מקבץ הגנים. בעבר, תוכננו בחריש מקבצים של 8 גנים יחד, מה שגורם לפקקים בבקרים. על פי התכנית החדשה מקבצי הגנים יהיו רק של 2-3 גנים, אבל קרובים יותר וממוקמים במרחקי הליכה קצרים מבנייני מגורים, זאת על מנת לעודד הליכה לגנים ובטיחות בהליכה".

לדברי אפרתי, גולת הכותרת של התכנית היא ללא ספק עידוד ההליכה במרחב העירוני ופיזור שירותי ומבני ציבור במרחק הליכה רגלי. "עיר מוטת הליכה זו גולת הכותרת של התכנית", הוא מסביר. "הרעיון הוא שהתושב ישתמש כמה שפחות ברכב על מנת לקבל ולצרוך שירותים ציבוריים. בהתאם לזה רוב גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים ואילו לבתי ספר מרחק ההליכה לא עולה על 450 מטרים. הרעיון הוא שפריסת מוסדות הציבור בחריש תאפשר לכמות מקסימלית של תושבים להגיע אליהם ברגל".

"גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים"

עוד מציין אפרתי כי כדי להגדיל את נוחות ההליכה של התושבים, תוכננה מפת 'קיצורי דרך' במגרשים עליהם מתוכננים לקום מספר מבנים ציבוריים יחדיו.

עירוניות טובה יותר

עיקרון נוסף עליו מושתתת התכנית הוא יצירת מבנים משולבים של מספר פונקציות ציבוריות. נעלי יוסף מפרטת: "שילוב שירותים שונים באותו מבנה פועל לטובת התושבים וגם שומר על הקרקעות. כך לדוגמא, בתי הספר ישמשו גם כמרכזי חוגים בשעות אחה"צ, והורים לא יצטרכו להסיע את ילדיהם לחוגים, מועדוני נוער ישמשו גם כמרכזים של תנועות נוער. מרחב פתוח של בית הספר ישמש עבור הקהילה בשעות אחה"צ וכן הלאה".

"שילובים נוספים הם הצמדת מספר מבני ציבור יחד. כך לדוגמא, הגיוני למקם מקבץ של מתנ"ס ליד ספריה, או מרכז לבריאות המשפחה בצמוד לגני ילדים ומעון יום".

העקרונות המרכזיים לתכנון עליהם התבססה הפרוגרמה

מהן נקודות החזקה והחולשה של התכנית לדעתך?

"התכנית מבוססת על מודלים עירוניים חדשניים, מבוססת על נתונים עדכניים וידע מתקדם ובעיקר רואה לנגד עיניה את התושב ואת ההתייעלות העירונית – אלו נקודות החוזק שלה".

"מן הצד השני, חלק מהתכנונים הם חדשניים והמערכות שתומכות בעיר, כמו משרדי הממשלה, יתקשו לממש את היישום שלהם. לדוגמא, אם המלצנו שגן ילדים ימוקם ליד מועדון לקשיש – יש צורך בשילוב תקציבים ממקורות שונים ועלולים להתעורר קשיים בתיאום הבין משרדי בין משרדי הרווחה, החינוך והבינוי".

האם התכנית היא המלצה בלבד?

"הוועדה לתכנון ובנייה לא תאשר תכנית שאינה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה".

כלי עבודה לקברניטי העיר

"התכנית היא מחייבת", מאשרת מלכין. "הבנייה של שטחי ציבור בתקופת האכלוס המהירה של חריש נועדה לתת מענה מיידי לצרכים ולכן התכנון של שטחים ציבוריים לא היה מיטבי".

"כעת הפרוגרמה עומדת לרשות המועצה המקומית, שהיא למעשה בעלת הקרקע והיא מתכננת את מבני הציבור, ככלי עזר חשוב מאוד לתכנון הבנייה. זו לא תכנית מגירה, זה מקור ידע לחשיבה ולשימוש יומיומי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מועצת העיר על מנת לתכנן את עתיד חריש ולהביא שגשוג לעיר".

אפרתי מסכים: "התכנית עוזרת לנו לקבוע תכלית לכל שטח ושטח, לא יתקיים מצב בו נקבל תקציב להקמת מתנ"ס ונשאל את עצמנו איפה לבנות אותו, אנו נדע בהתאם לעקרונות התכנית וצרכי האוכלוסיה איזה מגרש הוא המתאים ביותר".

גני ילדים ברחוב ברקת בחריש
גני ילדים ברחוב ברקת. צילום: אורן קלר

ומה קורה כעת בשטח? האם יש מבני ציבור בתכנון או בבנייה בהתאם לתכנית?

"ישנם מספר מבני ציבור שנמצאים בתהליך תכנון לקראת ביצוע ביניהם ספרייה עירונית, אולם ספורט גדול, בי"ס יסודי ומרכז לגיל הרך שיבנו כמקבץ על מגרשים סמוכים".

"אנו מקדמים גם בינוי אולם ספורט מתקדם ליד רחוב דפנה בסמוך לבית ספר יסודי חילוני חדש. במקביל אנו מקדמים בינוי גני ילדים לשנת הלימודים הבאה על מגרש 203 צמוד לבית ספר תלמי רון, ומקבץ גני ילדים שנבנים בשכונת הפרחים. אנו נמצאים בעיצומה של תנופת בינוי גדולה שאני שמח לקחת בה חלק ולהיות שותף לעשייה מדהימה".

אפרתי מציין יתרון נוסף משמעותי שמעניקה התכנית למתעניינים בקניית דירה בחריש: "כל תושב שמעוניין לקנות דירה יכול לראות במפה אילו מבני ציבור מתוכננים ליד ביתו".

ואילו נעלי יוסף מסכמת: "למרות שהתכנית מיועדת לאנשי מקצוע ולעובדי המועצה אני קוראת לתושבי חריש להיות מעורבים, להכיר את איכויות ההמלצות של התכנית שנבנתה למענם ולדחוף גם ליישום שלה".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

"החיים שלי הפכו להיות כרוכים בחיי התושבים והתלמידים בחריש"

שלי קרן,  מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת שנה בתפקיד. מהם ההישגים המרכזיים של מערכת החינוך בחריש ומהם האתגרים המשמעותיים שעומדים לפתחה?

2,600 תלמידים מכיתות גן ועד כיתות ח' ילמדו בשנת הלימודים הקרובה במערכת החינוך של חריש. 42 גנים, הממוקמים ברחבי חריש, יקלטו כ-1,200 ילדי גן ובשישה בתי הספר בעיר בזרמים השונים ילמדו כ-1,400 תלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ח'.

רק לשם השוואה, בשנה הקודמת למדו בחריש 1,200 תלמידים בלבד מכיתות גן ועד כיתות ו'.

הגידול העצום במערכת החינוך של חריש דורש הערכות קפדנית, זאת לצד הבנייה של מערכת חדשה. נראה כי האתגרים הם גדולים ועצומים.

שלי קרן הגיעה לחריש לאחר שניהלה בית ספר מצליח ברמלה. על המעבר לחריש היא מספרת: "מבחינה רגשית, חוויתי מעבר כמו שרבים מתושבי העיר חווים. עזבתי בית ספר שהוא בית, וצוות שהוא משפחה, ותלמידים שהם הילדים שלי. במהלך השנה האחרונה, החיים שלי הפכו להיות כרוכים בחיי התושבים והתלמידים בחריש, באנשי הצוות החדשים שלי ובעובדי המועצה. אני שמחה לומר שאני מרגישה תחושה של שליחות, של שותפות גורל, תחושה של בית, וזו התחושה הטובה ביותר שיכולתי לאחל לעצמי בסיומה של שנה".

מהן תכניות העבודה שקידמת בשנה האחרונה?

"תכניות העבודה שלנו הן תכניות ארוכות טווח והן כוללות בניית תשתית פיסית כוללת למבני חינוך; בניית תשתית ארגונית המספקת שירותים לכלל התושבים ומוסדות החינוך; בניית תשתית רגשית – טיפולית רחבה; בניית תשתית פדגוגית יציבה וחדשנית; בניית תשתית חברתית-קהילתית וקליטה מיטבית ומתמדת של תלמידים לתוך מערכת החינוך במהלך כל השנה. אני יכולה לומר בשמחה שבכל הפרמטרים הנ"ל היתה התקדמות משמעותית".

"אגף החינוך התרחב וכולל שלוש מחלקות: מחלקת בתי ספר, מחלקת גנים ושפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי). השפ"ח שלנו התרחב ומונה חמש פסיכולוגיות ומספק מענה רגשי נרחב הכולל טיפולים אישיים וקבוצתיים ועובד בשיתוף פעולה צמוד עם צוותי החינוך, הרווחה, והביקור הסדיר".

"פיתחנו תהליכי קליטה עבור התלמידים, פיתחנו שגרות של קליטת תלמידים וצברנו ניסיון חשוב בתחום הקליטה המתמדת של תלמידים במהלך כל השנה. שנה שעברה נקלטו במהלך השנה כ-200 תלמידים ואנו צופים שגם השנה זה יקרה".

שלי קרן
שלי קרן. צילום: מור שקיפי לאטי

מהם האתגרים המרכזיים עימם חריש מתמודדת כעת?

"האתגרים המרכזיים הם הבנייה של תשתית חינוכית מיטבית וחדשנית בכל ההיבטים –  פיסי, ארגוני, רגשי, פדגוגי, וחברתי מתוך שיקול דעת ואחריות".

  • פיסי – עבודה אל מול צפי אכלוס, הכנה של התשתית הפיסית של מוסדות החינוך עבור הקליטה של התלמידים כל שנה, ובמהלך השנה.
  • ארגוני – טיוב של המערך הארגוני של האגף, על כלל עובדיו במועצה ובמוסדות החינוך, על מנת לתת את מירב ומיטב המענים עבור התושבים.
  • רגשי – בניית מעטפת טיפולית – רגשית – בהובלת השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) היישובי, בחשיבה ייחודית לחריש על מגוון הקשיים הספציפיים קיימים ביישוב.
  • פדגוגי – המשך עבודה על המתווה החינוכי הפדגוגי, והטמעתו במוסדות החינוך ביישוב והעמקת העבודה של מינהלת החינוך הייחודית של חריש המונה נציגים של גופים שונים (אגף החינוך ביישוב, אגף מו"פ, המכון לחינוך דמוקרטי, מחוז חיפה של משרד החינוך, אנשי החינוך בעיר, תושבים וילדים כאחד).
  • חברתי – העמקה וטיוב של התהליך החינוך המקיץ והכולל המסתכל על התלמיד /ה לאורך כל שעות היממה, בשיתוף המחלקה לפנאי וקהילה, וגופי החינוך הבלתי פורמלי.

"בנוסף, המערכת שאנו בונים צריכה לבנות תשתית ארגונית כוללת למוסדות החינוך הקיימים והעתידיים, להטמיע מערך של קליטה מתמדת של מאות תלמידים מדי שנה ולקלוט בצורה מיטבית צוותי חינוך חדשים לתוך המערכת שמכפילה את עצמה כל שנה".

בית הספר הממלכתי-דתי בחריש
בית הספר הממלכתי-דתי בחריש

בשנה החולפת נשמעו תלונות של הורים על חילופים של צוותים חינוכיים. מה נעשה כדי לשמור על צוותי ההוראה?

"שיעור העזיבה של מורים בישראל לאחר חמש שנים עומד על קרוב ל- 30%. (נתונים: מכון מופת). בחריש אחוז הפורשים בהחלט נמוך מכך, (אחוז הגננות שהתחלפו למשל עומד על כ- 8%), על אף שרוב הצוותים החינוכיים שלנו הם חדשים, חלק מהם בעלי ניסיון בהוראה אבל חדשים בחריש, וחלק מהם חדשים גם בהוראה וגם בחריש. רק טבעי הוא שחלקם יגלו שעבודת החינוך דורשת מאמצים רבים ויחליטו לפרוש. התהליכים שאנו עושים עם הצוותים החינוכיים הם תהליכי עומק מקצועיים ומשמעותיים גם אם בסופם, דרכינו איתם נפרדות".

אילו אכזבות אישיות ומערכתיות חשת בשנה זו? 

"אני רואה בכל התמודדות וקושי – תהליך של למידה, וכך גם אנשי אגף החינוך. אנחנו משקיעים כל מאמץ לפתור כל בעיה קטנה כגדולה, עובדים באמינות, בשקיפות, ובחריצות רבה, גם אם התוצאה לא תמיד מצליחה להשביע את רצון כלל התושבים. ולכן, המילה אכזבה לא מתארת את התהליך שאנו עוברים. המילים שיכולות לתאר את התהליך הם הבנה, תהליך למידה, שיפור מתמיד והפקת לקחים".  

מהו החזון החינוכי שלך לאחר שנה בתפקיד?

"אני מאמינה שכל ילד הוא עולם ומלואו ובכל ילד גלום פוטנציאל עצום, שעל מערכת החינוך העירונית לגלות אותו, להעצים אותו, ולהעמיק אותו.  יחד עם זאת, חריש היא לא עוד עיר. חריש היא עיר חדשה, עיר שמזמנת הזדמנות נדירה, לייצר מערכת חינוכית מוטת עתיד, בהתייחס למגמות העתיד ומפתחת את המיומנויות הנדרשות, כבר מראשיתה. על מנת לבסס מערכת חינוך יציבה ומבוססת מחד, וחדשנית, ופורצת דרך מאידך, אנו משקיעים רבות בבניה ופיתוח של מתווה חינוכי עירוני ייחודי המבוסס על שלושה עקרונות:

למידה יזמית ופעילה: לילדים של היום יש גישה להמון ידע תיאורטי, אולם הם זקוקים ליידע איך לייצר דברים במציאות. זו הסיבה שאנו מאמנים את ילדי חריש ב- PBL (Project Based Learning). חשיבה פרוייקטלית, המבוססת על ביצוע בפועל של רעיונות, המסייעת לילדים לפתח מיומנויות שיעזרו להם להתמודד עם אתגרי החיים בעתיד.

העיר כמרחב למידה: בעולם המשתנה של ימינו, יש להקנות לילדים סביבה לימודית גמישה, בה החוויה חשובה לא פחות מהתוצאה. אנו גם מאמינים שכל מרחב בעיר, יכול לייצר הזדמנות ללמידה ושהלמידה והסקרנות לא מסתכמים בשעות בית הספר אלא מתקיימים בכל שעות היממה. לכן אנו פועלים בשותפות המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למו"פ של משרד החינוך, שאימצה את חריש כפרויקט ייחודי, לייצר בתוך בתי הספר מרחבי למידה חדשניים במסדרונות ובחדרים ייחודיים לפיתוח יזמות ויצירתיות, תוך למידה חווייתית ומתן מגוון אפשרויות לתהליכי למידה שונים ומגוונים.  לדוגמא, במה לתיאטרון במסדרון בית הספר, המאפשרת לתלמידים להעצים את יכולות העמידה שלהם מול קהל".

"במקביל, אנחנו מתחילים לבסס סביבות למידה חוץ בית ספריות, ברחבי העיר. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם אדריכלי הנוף בעיר, לתכנן את השטחים הפתוחים הציבוריים  על מנת לפתח כיתות חוץ בפארקים, עיצוב שילוט בעיר שמקנה ידע וכן הלאה".

פיתוח הקהילה והחוסן העירוני: "חריש מייצרת מרחב קהילתי ייחודי, דומה מאוד לימים שבהם אנו, דור ההורים, גדלנו, בשכנות הטובה, בדלת הפתוחה, וברצון להירתם ולסייע. לפעמים נדמה שבחריש מתחילים מחדש, כמו פעם. אנו מאמינים, שמערכת החינוך היא אינקובטור קהילתי משמעותי, בו מתגבשת הזהות והגאווה העירונית של הילדים. כמו כן, אנו מאמינים בתקשורת בין הקהילות לטובת יצירת מרחב עירוני ישראלי משתף ומכיל. התמקדות במיומנויות תקשורת אישיות וחברתיות, הן צורך חיוני לילדנו על מערכת החינוך העירונית להשקיע בנושא זה ולפתח מיומנויות אלו לטובת הפרט והקהילה".

"במהלך שנת הלימודים עבדנו בהובלת הילדים על מתווה חינוכי עירוני, תחת השם: חריש הסיפור שלי ושלנו, בהתייחס לעבר הווה ועתיד בסיפור המתהווה של העיר. עודדנו את הילדים לחקור וללמוד על ההיסטוריה של חריש, על הדרך שבה היא הפכה מישוב לעיר, ובעיקר לחלום מהזווית שלהם על תמונת העתיד שלה. בשנה הקרובה נעסוק בהטמעת המתווה  "קהילה בין קהילות" נמשיך בפיתוח הזהות האישית לצד הזהות החברתית והקהילתית והבין קהילתית ליצירת חוסן עירוני ותוך התמקדות במיומנויות תקשורתיות וחברתיות הנדרשות לשם פיתוח הקהילה והחברה העירונית".

מהן הפנטזיות החינוכיות שיש לך?

"שתי הפנטזיות שלי מבוססות על החזון. האחת, היא ליצור מתחמי פעילות משותפים לכל הקהילות יחד. אני מקווה שקהילות חריש ירגישו מספיק חסונים כדי לחלוק מתחם ללא חשש ועם הבנה שיש ערך מוסף לשיתוף פעולה ולאהבת לרעך כמוך – גם אם הוא לא כמוך".

"כשאני עובדת על בינוי גנים ובתי ספר, אני מתעקשת על יצירת מתחמים לפעילויות משותפות. הפנטזיה היא למעשה שמחריש תצא הבשורה שאפשר. שניתן לאפשר לכל אחד לחוש נינוח ובטוח במקום שלו ולהושיט יד לאחר".

"השנייה, שחריש תהיה עיר מרתקת שמזמנת למידה בכל מקום, ברחובות שלה, בגינות הציבוריות, בשילוט. אני רוצה שחריש תזמן הרפתקאות לילדים. למידה הרפתקנית זו אסכולה חדשה שאני מתחברת אליה. דמיינו, התחלה של סיפור במקום אחד והמשך במקום אחר בהתאם לבחירת התלמיד. אלו שתי פנטזיות גדולות שלי".

אשכול גנים ברחוב ברקת בחריש
אשכול גנים ברחוב ברקת בחריש

ובחזרה למציאות, האם את מודעת לדיונים בנושא החינוך שעולים בקבוצות הפייסבוק השונות בעיר?

"אני מודעת לשיח בפייסבוק, אבל אני גם ניזונה משיחות אישיות עם רבים מתושבי חריש. אולי לא נצליח להחזיק את זה לאורך זמן אבל בינתיים המענה שלי ושל איציק תייר, מנהל מחלקת הגנים, הוא זמין ונגיש לרבים בעיר".

הגעת לכאן כמורה וכמנהלת מנוסה מאוד. האם חריש הפתיעה אותך?

"חריש מפתיעה אותי באנושיות שלה, בפתיחות של כל המגזרים פה. בסופו של דבר, אדם מדבר עם אדם. אנו פועלים בפורומים עירוניים ומבצעים השתלמויות משותפות לכל המורים, מפגשים משותפים, פורומים משותפים לכל הסייעות, מפגשים משותפים לכל מנהלי בתי הספר, שחשוב להם לעשות פדגוגיה טובה ויש להם נכונות לשתף פעולה סביב הדברים היומיומיים שמטרידים כל אחד ואחת מאיתנו. אני מאמינה שבשנה החולפת הצלחנו 'להכשיר את הלבבות', להעניק כלים לכל קהילה לבנות את עצמה וגם לשתף פעולה עם קהילות אחרות".

מהן התכניות העתידיות למערכת החינוך של חריש?

"בשנה הקרובה נלווה את שנתה הראשונה של החטיבה הראשונה הממלכתית בחריש, נמשיך ללוות ולפתח מבחינה פדגוגית את כל בתי הספר ואת הגנים ונמשיך לפתח את מרחבי הלמידה הבית ספריים הפנימיים והחיצוניים, נמשיך ונרחיב את המענים של השירות הפסיכולוגי שלנו, נמשיך ונשפר את הצהרונים שלנו, ונעמיק את שיתופי הפעולה עם מחלקת פנאי וקהילה והחינוך הבלתי פורמלי. במקביל נעסוק בבינוי נוסף של גנים ובתי ספר חדשים בשיתוף עם אגף הנדסה, תיאום ובקרה והאדריכלים".

האם חריש ערוכה כראוי לפתיחת שנת הלימודים הבאה? 

"בהחלט. אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים בהיערכות שלנו לקראת שנת הלימודים וצופים פתיחה טובה של מוסדות החינוך בעיר.  אני מאוד מתרגשת.  זו שנה ראשונה שאני מתחילה עם בסיס תכניות העבודה שבנינו בשנה האחרונה. ההתרגשות הגדולה היא לראות איך זה קורם עור וגידים. איך הדברים מסתדרים במקומם".


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש