לא מחוברים: "הרכב החשמלי הוא מיינסטרים אבל בחריש אין אפילו עמדת טעינה ציבורית אחת"
מספר המכוניות החשמליות בבעלות תושבי העיר עולה בהתמדה אך ללא עמדות טעינה ציבוריות בעיר, נאלצים בעלי הרכב להתקין עמדות טעינה פרטיות בעלויות גבוהות, ולהתמודד מול סוגיות סבוכות שצצות מול ועד הבניין. תושב העיר: "הייתי מצפה שהעירייה תדאג לאלטרנטיבה של רישות העיר בעמדות הטענה ציבוריות"
די בשיטוט קצר ברחבי העיר כדי להיתקל במספר הולך וגדל של מכוניות חשמליות בכבישי חריש, בדומה למתרחש ברמה הארצית. "אני נוסע 80 אלף ק"מ מדי שנה, ונמאס לי ממוסכים ומחוסר האמינות שלהם, כך שהמעבר לרכב חשמלי נבע מעל הכל משיקול כלכלי", משתף, דוד חריר, תושב שכונת מעו"ף המחזיק רכב מסוג טסלה. חריר מציין כי השימוש בחשמל לטעינת הרכב הכפיל את חשבון החשמל החודשי שלו אך עם זאת, על פי חישוב שערך, עדיין מדובר בהוצאה כלכלית נמוכה בהרבה בהשוואה לאחזקת רכב בנזין, זאת למרות ההוצאה של אלפי שקלים על עמדת ההטענה והתקנתה. "זה שווה כל שקל, בטח עבור מי שנמצא המון על הכביש כמוני. טווח הנסיעה מאוד נוח של 500 קילומטר וחוויית הנהיגה היא מדהימה, ברגע שעוברים לרכב חשמלי אי אפשר לחזור אחורה לבנזין", הוא מציין.
הסוללה משתפרת, טווח הנסיעה עולה
גם מוטי רוט, תושב העיר, נמנה עם מאמצי הרכב החשמלי. לפני כשנה הוא רכש רכב של המותג הסיני ג'ילי. "הייתי בתהליך של רכישת רכב חדש ובעצת חברים בדקתי את הנושא לעומקו והבנתי שהיחס בין העלות לערך הוא מאוד משתלם. אני נדרש להטעין את הרכב פעמיים בשבוע ולא נתקל בחרדת טווח נסיעה היות והסוללה מספקת למעלה מ- 400 קילומטר של נסיעה".
לצד היתרונות הברורים הכוללים הפתחת זיהום האוויר, חסכון משמעותי בטיפולים ותיקונים וייתור הצורך בתדלוק, ישנם עדיין כמה חסרונות או חסמים, המעכבים התרחבות משמעותית עוד יותר של מעבר ממכוניות הבנזין אל החשמליות.
כלי רכבים חשמליים עדיין יקרים באופן ניכר ממקביליהם בגרסת הבנזין ולא כל אדם יכול לאפשר לעצמו את התענוג. חסמים נוספים הם טווח הנסיעה ונושא טעינת הסוללה. בעוד שבתחום הטכנולוגי נרשמת כל העת התקדמות וניכר שיפור בטווחי הנסיעה שמציעות הסוללות בדגמים החדשים, במישור התשתית והפריסה של עמדות טעינה במרחב הציבורי נרשם דשדוש משמעותי.
עיר חדשה, תשתית ישנה
בחריש, עיר הדוגלת בתפישה חדשנית, חכמה ומתקדמת אין כיום ולו עמדת טעינה ציבורית אחת. עמדת הטעינה הציבורית הקרובה ביותר מצויה בעין שמר.
במצב זה כל תושב המעוניין ברכישת רכב חשמלי מחויב גם בהתקנת עמדת טעינה פרטית, מהלך שמעורר רגישות בעיר שרוויה בבניינים משותפים.
"בהתקנת עמדת טעינה פרטית, ניצבות בפני הרוכשים שתי אפשרויות: התחברות ללוח החשמל הציבורי של הבניין או חיבור ישיר למערכת החשמל הדירתית", מסביר עידן גולצמן, עורך ראשי במגזין הרכב החשמלי פלאג מג ותושב העיר. "בחריש, על אף היותה עיר שכולה בנייה חדשה אין באופן מכוון, באף בניין, תשתית שמאפשרת לך להתחבר באופן ישיר מהלוח הפרטי עד לנקודת החניה ולכן יש צורך להעביר כבלים באופן פיזי.
"הבעיה מתחילה כשצריך להתחבר ללוח הציבורי. הלוח הציבורי מכיל מספיק חשמל לפרטים כמו התאורה של הבניין, המעלית, מחסום החניה ואמצעי החירום ובנוסף, מסוגל לספק מתח חשמלי, לעמדת טעינה או שתיים לכל היותר. מעבר לכך יווצר עומס על התשתית שעשוי להביא לנפילת החשמל". מסביר גולצמן.
אין חקיקה, יש פסיקה
גולצמן מבהיר שהפתרון ה"יצירתי" של חיבור הרכב החשמלי בכבלים מאריכיים ישירות לשקע הביתי הוא פתרון אסור ומסוכן שעלול לגרום לקצר חשמלי, המסת שקעים ואף שריפת דירה.
עוד הוא מדגיש כי אין כל חוק שמסדיר את נושא התקנת עמדות הטעינה בבתים משותפים וכי העניין מתבסס בעיקרו על תקדימים משפטיים לפיהם התקנה של עמדת טעינה פרטית ישירות ללוח הדירתי נחשבת כשימוש סביר בשטח המשותף ומותרת ללא קבלת הסכמה.
לעומת זאת, אם מסיבה כלשהי יש הכרח להתחבר ללוח הציבורי, על בעל הרכב לפנות לוועד הבניין, שם העסק עלול להסתבך.
חיבור דירתי: בלי תלות בוועד
"לוועד הבניין ישנן דרכי פעולה ותגובה שונות החל מ"תעשה מה שאתה רוצה ועד – על גופתי המתה"", מסביר גולצמן. "באופן עקרוני אסור לוועד הבניין למנוע מדייר להתחבר ללוח הציבורי אך במקרים מסויימים יש שנתקלים בהתנגדות ומעדיפים להימנע מעימותים עם השכנים ולכן זונחים את המחשבה לעבור לרכב חשמלי. ועד בניין גם יכול להקשות בביורקרטיה ולבקש מבעל הרכב להמציא ביטוחים יקרים בכיסוי שלרוב לא נהוג לבטח בהם רכבים ועמדות פרטיות, זאת עוד דרך להרתיע".
חריר מציין כי אכן נתקל בקשיים: "בתחילה רציתי להתחבר לבניין, אך החוזה שהוצע לי על ידי חברת הניהול שמייצגת את הוועד היה מאוד נוקשה ולא הגיוני בעיני. החלטתי להתחבר ישירות לדירה, לשלם קצת יותר אבל להיות בראש שקט", משתף חריר.
"הגיע סוקר חשמל שהציג את המפרט וההסברים כיצד הוא ממליץ לפרוס את התשתית, ומהנדס החשמל ביצע את העובדה תוך יום-יומיים. העבודה של הצבת הכבלים בחניה מאוד אסתטית וכמעט בלתי נראית".
גם רוט מספר כי נתקל במורכבות אל מול הועד ולכן בחר, חרף ההוצאה הגבוהה יותר, להתחבר ישירות ללוח הדירתי. "הוועד אצלי לא רצה להתעסק עם זה וחשש מההשלכות, אז חיברתי את העמדה ישירות לבית. זה אמנם יותר יקר אבל מבטל את הצורך לנהל את ההתחשבנות מול הוועד על תשלום החשמל היחסי שלי כאשר משתמשים בחשמל הציבורי, ומבטל גם את התלות בהם".
מחכים שנה וחצי למכרז העירוני
ומה קורה ברמה העירונית? בנובמבר 2021 שיתף גיל פישר, חבר המועצה דאז, כי בעירייה עובדים על פרסום מכרז להצבת זוג עמדות טעינה ציבוריות ראשונות בחריש, אך עד כה טרם פורסם מכרז שכזה.
פישר אף ציין באותו ראיון: "אני מקווה שהתקנת עמדות ההטענה גם תעודד תושבים רבים לבצע את המעבר מרכב בנזין לחשמלי בקלות יתרה וללא הסתמכות על עמדות טעינה מרוחקות או אישור מוועד הבית. למעשה, עמדות טעינה ציבוריות יתירו את אחד החסמים העיקריים אשר עוצרים רוכשים פוטנציאליים מלבצע את הרכישה בפועל".
יפתח שטיין חבר המועצה שהחליף את פישר בתפקידו, מציין שלמיטב ידיעתו, המכרז להקמת עמדות טעינה בעיר, עליו דיבר פישר לפני שנה וחצי, נמצא בדיוקים אחרונים לפני פרסום, אבל לא ידע לספר על לוח זמנים מתוכנן וריאלי לקידום הנושא.
"לתדהמתי ולדאבוני כל נושא הצבת עמדות טעינה ציבוריות בעיר לא זז מילימטר בשנים האחרונות, אין בעיר עמדה אחת ואנחנו הרבה שנים בעיצומו של השינוי כשהרכב החשמלי הוא כבר מיינסטרים", מדגיש גולצמן. "לפני כשנה וחצי כשעברתי לחריש הייתי היחיד עם רכב חשמלי ועמדת טעינה ברחוב, כיום יש כבר הרבה מכוניות חשמליות ועמדות טעינה פרטיות סביבי. במקום כמו חריש לא ניתן להחזיק רכב חשמלי ולהיות תלוי בעמדה ציבורית, כשהעמדה הקרובה ביותר נמצאת כיום במתחם המסחרי בעין שמר וגם שם יש לקוות שהיא תהיה פנויה עבורך כשתגיע", מסביר גולצמן.
אין התקדמות ברמה העירונית
"לאור חוסר האחידות בגישה של כל ועד בניין לנושא התקנות עמדות טעינה, הייתי מצפה שהעירייה תדאג לאלטרנטיבה של רישות העיר בעמדות ציבוריות".
לטענה כי אופייה של חריש כעיר שינה שאינה משופעת באזורי תעסוקה ומסחר מפחית משמעותית את הדרישה להימצאותן של עמדות ציבוריות, משיב גולצמן: "בנתניה, בחדרה או בכפר סבא ישנן עמדות טעינה ציבוריות שמוצבות גם בשכונות מגורים ובחניונים ציבוריים. בסופו של דבר הכל נשען על המדיניות ומידת הרצון של הרשות המקומית להנגיש את הנושא לציבור".
"חשוב להדגיש", מוסיף גולצמן, "כי העלות עבור רשות מקומית להוביל מהלך שכזה היא לא גבוהה היות ומשרד האנרגיה מממן את מרבית ההוצאה עבור התקנת עמדות טעינה ציבוריות".
"בעיני, מענה הגיוני וראוי בטווח הזמן המיידי בחריש, יהיה הצבת עמדת טעינה אחת לפחות בכל חניון ציבורי. האידיאל הוא השגת מצב שבו לכל תושב יש עמדת טעינה ברדיוס של קילומטר מהבית. אבל אהיה מרוצה גם אם רק יתחילו משהו, אפילו רק בהצבת עמדה או שתיים כפיילוט".
גם רוט תומך בדעתו של גולצמן ומסכם: "תרצה או לא, העולם הולך לכיון של מכוניות חשמליות. הייתי רוצה לראות התקדמות בנושא גם ברמת הפריסה העירונית של עמדות טעינה, כדי לשפר את השירות לתושבים ואת נוחות השימוש ברכבים חשמליים".
מעיריית חריש לא נמסרה תגובה בנושא עד למועד פרסום הכתבה.
לקריאה נוספת: כביש 611 מתקדם שלב
