לא מחוברים: "הרכב החשמלי הוא מיינסטרים אבל בחריש אין אפילו עמדת טעינה ציבורית אחת"  

עמדת הטענה ציבורית לרכב חשמלי בביג פרדס חנה

מספר המכוניות החשמליות בבעלות תושבי העיר עולה בהתמדה אך ללא עמדות טעינה ציבוריות בעיר, נאלצים בעלי הרכב להתקין עמדות טעינה פרטיות בעלויות גבוהות, ולהתמודד מול סוגיות סבוכות שצצות מול ועד הבניין. תושב העיר: "הייתי מצפה שהעירייה תדאג לאלטרנטיבה של רישות העיר בעמדות הטענה ציבוריות"


MORE חריש

לוח דירות חריש


די בשיטוט קצר ברחבי העיר כדי להיתקל במספר הולך וגדל של מכוניות חשמליות בכבישי חריש, בדומה למתרחש ברמה הארצית. "אני נוסע 80 אלף ק"מ מדי שנה, ונמאס לי ממוסכים ומחוסר האמינות שלהם, כך שהמעבר לרכב חשמלי נבע מעל הכל משיקול כלכלי", משתף, דוד חריר, תושב שכונת מעו"ף המחזיק רכב מסוג טסלה. חריר מציין כי השימוש בחשמל לטעינת הרכב הכפיל את חשבון החשמל החודשי שלו אך עם זאת, על פי חישוב שערך, עדיין מדובר בהוצאה כלכלית נמוכה בהרבה בהשוואה לאחזקת רכב בנזין, זאת למרות ההוצאה של אלפי שקלים על עמדת ההטענה והתקנתה. "זה שווה כל שקל, בטח עבור מי שנמצא המון על הכביש כמוני. טווח הנסיעה מאוד נוח של 500 קילומטר וחוויית הנהיגה היא מדהימה, ברגע שעוברים לרכב חשמלי אי אפשר לחזור אחורה לבנזין", הוא מציין.

רכב חשמלי
עמדת טעינה ציבורית בפרדס חנה. טווח נסיעה גבוה במכוניות עם סוללות חדשות

הסוללה משתפרת, טווח הנסיעה עולה

גם מוטי רוט, תושב העיר, נמנה עם מאמצי הרכב החשמלי. לפני כשנה הוא רכש רכב של המותג הסיני ג'ילי. "הייתי בתהליך של רכישת רכב חדש ובעצת חברים בדקתי את הנושא לעומקו והבנתי שהיחס בין העלות לערך הוא מאוד משתלם. אני נדרש להטעין את הרכב פעמיים בשבוע ולא נתקל בחרדת טווח נסיעה היות והסוללה מספקת למעלה מ- 400 קילומטר של נסיעה".

מוטי רוט רכב חשמלי
מוטי רוט: "אני נדרש להטעין את הרכב פעמיים בשבוע"

לצד היתרונות הברורים הכוללים הפתחת זיהום האוויר, חסכון משמעותי בטיפולים ותיקונים וייתור הצורך בתדלוק, ישנם עדיין כמה חסרונות או חסמים, המעכבים התרחבות משמעותית עוד יותר של מעבר ממכוניות הבנזין אל החשמליות.

כלי רכבים חשמליים עדיין יקרים באופן ניכר ממקביליהם בגרסת הבנזין ולא כל אדם יכול לאפשר לעצמו את התענוג. חסמים נוספים הם טווח הנסיעה ונושא טעינת הסוללה. בעוד שבתחום הטכנולוגי נרשמת כל העת התקדמות וניכר שיפור בטווחי הנסיעה שמציעות הסוללות בדגמים החדשים, במישור התשתית והפריסה של עמדות טעינה במרחב הציבורי נרשם דשדוש משמעותי.

עיר חדשה, תשתית ישנה

בחריש, עיר הדוגלת בתפישה חדשנית, חכמה ומתקדמת אין כיום ולו עמדת טעינה ציבורית אחת. עמדת הטעינה הציבורית הקרובה ביותר מצויה בעין שמר.

במצב זה כל תושב המעוניין ברכישת רכב חשמלי מחויב גם בהתקנת עמדת טעינה פרטית, מהלך שמעורר רגישות בעיר שרוויה בבניינים משותפים.

עידן גולצמן רכב חשמלי
עידן גולצמן: "אין באף בניין תשתית שמאפשרת לך להתחבר באופן ישיר מהלוח הפרטי עד לנקודת החניה"

"בהתקנת עמדת טעינה פרטית, ניצבות בפני הרוכשים שתי אפשרויות: התחברות ללוח החשמל הציבורי של הבניין או חיבור ישיר למערכת החשמל הדירתית", מסביר עידן גולצמן, עורך ראשי במגזין הרכב החשמלי פלאג מג ותושב העיר. "בחריש, על אף היותה עיר שכולה בנייה חדשה אין באופן מכוון, באף בניין, תשתית שמאפשרת לך להתחבר באופן ישיר מהלוח הפרטי עד לנקודת החניה ולכן יש צורך להעביר כבלים באופן פיזי.

"הבעיה מתחילה כשצריך להתחבר ללוח הציבורי. הלוח הציבורי מכיל מספיק חשמל לפרטים כמו התאורה של הבניין, המעלית, מחסום החניה ואמצעי החירום ובנוסף, מסוגל לספק מתח חשמלי, לעמדת טעינה או שתיים לכל היותר. מעבר לכך יווצר עומס על התשתית שעשוי להביא לנפילת החשמל". מסביר גולצמן.

אין חקיקה, יש פסיקה

גולצמן מבהיר שהפתרון ה"יצירתי" של חיבור הרכב החשמלי בכבלים מאריכיים ישירות לשקע הביתי הוא פתרון אסור ומסוכן שעלול לגרום לקצר חשמלי, המסת שקעים ואף שריפת דירה.

עמדת הטענה פרטית בחניה בחריש. ועד הבניין יכול להקשות

עוד הוא מדגיש כי אין כל חוק שמסדיר את נושא התקנת עמדות הטעינה בבתים משותפים וכי העניין מתבסס בעיקרו על תקדימים משפטיים לפיהם התקנה של עמדת טעינה פרטית ישירות ללוח הדירתי נחשבת כשימוש סביר בשטח המשותף ומותרת ללא קבלת הסכמה.

לעומת זאת, אם מסיבה כלשהי יש הכרח להתחבר ללוח הציבורי, על בעל הרכב לפנות לוועד הבניין, שם העסק עלול להסתבך.

חיבור דירתי: בלי תלות בוועד

"לוועד הבניין ישנן דרכי פעולה ותגובה שונות החל מ"תעשה מה שאתה רוצה ועד – על גופתי המתה"", מסביר גולצמן. "באופן עקרוני אסור לוועד הבניין למנוע מדייר להתחבר ללוח הציבורי אך במקרים מסויימים יש שנתקלים בהתנגדות ומעדיפים להימנע מעימותים עם השכנים ולכן זונחים את המחשבה לעבור לרכב חשמלי. ועד בניין גם יכול להקשות בביורקרטיה ולבקש מבעל הרכב להמציא ביטוחים יקרים בכיסוי שלרוב לא נהוג לבטח בהם רכבים ועמדות פרטיות, זאת עוד דרך להרתיע".

חריר מציין כי אכן נתקל בקשיים: "בתחילה רציתי להתחבר לבניין, אך החוזה שהוצע לי על ידי חברת הניהול שמייצגת את הוועד היה מאוד נוקשה ולא הגיוני בעיני. החלטתי להתחבר ישירות לדירה, לשלם קצת יותר אבל להיות בראש שקט", משתף חריר.

מוטי רוט רכב חשמלי
עמדת ההטענה של רוט – חיבור ישיר לדירה

"הגיע סוקר חשמל שהציג את המפרט וההסברים כיצד הוא ממליץ לפרוס את התשתית, ומהנדס החשמל ביצע את העובדה תוך יום-יומיים. העבודה של הצבת הכבלים בחניה מאוד אסתטית וכמעט בלתי נראית".

גם רוט מספר כי נתקל במורכבות אל מול הועד ולכן בחר, חרף ההוצאה הגבוהה יותר, להתחבר ישירות ללוח הדירתי. "הוועד אצלי לא רצה להתעסק עם זה וחשש מההשלכות, אז חיברתי את העמדה ישירות לבית. זה אמנם יותר יקר אבל מבטל את הצורך לנהל את ההתחשבנות מול הוועד על תשלום החשמל היחסי שלי כאשר משתמשים בחשמל הציבורי, ומבטל גם את התלות בהם".

מחכים שנה וחצי למכרז העירוני

ומה קורה ברמה העירונית? בנובמבר 2021 שיתף גיל פישר, חבר המועצה דאז, כי בעירייה עובדים על פרסום מכרז להצבת זוג עמדות טעינה ציבוריות ראשונות בחריש, אך עד כה טרם פורסם מכרז שכזה.

פישר אף ציין באותו ראיון: "אני מקווה שהתקנת עמדות ההטענה גם תעודד תושבים רבים לבצע את המעבר מרכב בנזין לחשמלי בקלות יתרה וללא הסתמכות על עמדות טעינה מרוחקות או אישור מוועד הבית. למעשה, עמדות טעינה ציבוריות יתירו את אחד החסמים העיקריים אשר עוצרים רוכשים פוטנציאליים מלבצע את הרכישה בפועל".

גיל פישר
גיל פישר, חבר המועצה לשעבר, קידם את הטיפול בעמדות ההטענה הציבוריות בעיר

יפתח שטיין חבר המועצה שהחליף את פישר בתפקידו, מציין שלמיטב ידיעתו, המכרז להקמת עמדות טעינה בעיר, עליו דיבר פישר לפני שנה וחצי, נמצא בדיוקים אחרונים לפני פרסום, אבל לא ידע לספר על לוח זמנים מתוכנן וריאלי לקידום הנושא.

"לתדהמתי ולדאבוני כל נושא הצבת עמדות טעינה ציבוריות בעיר לא זז מילימטר בשנים האחרונות, אין בעיר עמדה אחת ואנחנו הרבה שנים בעיצומו של השינוי כשהרכב החשמלי הוא כבר מיינסטרים", מדגיש גולצמן. "לפני כשנה וחצי כשעברתי לחריש הייתי היחיד עם רכב חשמלי ועמדת טעינה ברחוב, כיום יש כבר הרבה מכוניות חשמליות ועמדות טעינה פרטיות סביבי. במקום כמו חריש לא ניתן להחזיק רכב חשמלי ולהיות תלוי בעמדה ציבורית, כשהעמדה הקרובה ביותר נמצאת כיום במתחם המסחרי בעין שמר וגם שם יש לקוות שהיא תהיה פנויה עבורך כשתגיע", מסביר גולצמן.

עמדת טעינה ציבורית בנתניה, מתוך אתר פלאג מג

אין התקדמות ברמה העירונית

"לאור חוסר האחידות בגישה של כל ועד בניין לנושא התקנות עמדות טעינה, הייתי מצפה שהעירייה תדאג לאלטרנטיבה של רישות העיר בעמדות ציבוריות".

לטענה כי אופייה של חריש כעיר שינה שאינה משופעת באזורי תעסוקה ומסחר מפחית משמעותית את הדרישה להימצאותן של עמדות ציבוריות, משיב גולצמן: "בנתניה, בחדרה או בכפר סבא ישנן עמדות טעינה ציבוריות שמוצבות גם בשכונות מגורים ובחניונים ציבוריים. בסופו של דבר הכל נשען על המדיניות ומידת הרצון של הרשות המקומית להנגיש את הנושא לציבור".

"חשוב להדגיש", מוסיף גולצמן, "כי העלות עבור רשות מקומית להוביל מהלך שכזה היא לא גבוהה היות ומשרד האנרגיה מממן את מרבית ההוצאה עבור התקנת עמדות טעינה ציבוריות".

"מענה הגיוני וראוי בטווח הזמן המיידי בחריש, יהיה הצבת עמדת טעינה אחת לפחות בכל חניון ציבורי"

"בעיני, מענה הגיוני וראוי בטווח הזמן המיידי בחריש, יהיה הצבת עמדת טעינה אחת לפחות בכל חניון ציבורי. האידיאל הוא השגת מצב שבו לכל תושב יש עמדת טעינה ברדיוס של קילומטר מהבית. אבל אהיה מרוצה גם אם רק יתחילו משהו, אפילו רק בהצבת עמדה או שתיים כפיילוט".

גם רוט תומך בדעתו של גולצמן ומסכם: "תרצה או לא, העולם הולך לכיון של מכוניות חשמליות. הייתי רוצה לראות התקדמות בנושא גם ברמת הפריסה העירונית של עמדות טעינה, כדי לשפר את השירות לתושבים ואת נוחות השימוש ברכבים חשמליים".

מעיריית חריש לא נמסרה תגובה בנושא עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: כביש 611 מתקדם שלב


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

בחירות 2023: לראשונה מספר חברי המועצה יהיה דו-ספרתי

מספר התושבים בחריש גדל פי ארבעה בארבע השנים האחרונות, ומספר נציגי הציבור שייבחרו בבחירות המקומיות 2023 יגדל גם הוא. כמה חברי מועצה יכהנו במליאת העיר הבאה? מהם היתרונות והחסרונות במספר גדול יותר של נבחרי ציבור? כיצד תשפיע העסקתו של סגן ראש עיר בשכר על המתרחש בעיר? ואיזו השפעה תהיה למספר הנציגים על ההתנהלות התקינה של העירייה?

כידוע, תשעה נבחרי ציבור חברים במליאה הנוכחית בחריש, שמונה מתוכם הם חברי קואליציה. ההרכב הנוכחי נבחר בבחירות המקומיות 2018 וייצג את מגוון המגזרים והאוכלוסיות שהתגוררו בחריש באותה עת.

מועצת חריש 2018 חברי מועצה
הרכב חברי המועצה בשנת 2018

הבחירות הבאות יתקיימו באוקטובר 2023 ומספר נבחרי הציבור בחריש צפוי לגדול בהתאם לגידול באוכלוסיית בעיר, אולם לא ברור עדיין מהו מספר חברי המועצה שיתמנה למליאה הבאה: 11 או 15 וחשוב מכך, מהן המשמעויות וההשלכות שיהיו על חריש ותושביה?

למספר חברי המליאה ישנן השפעות משמעותיות על תפקוד העירייה, כמחזיקי תיקים ותחומי אחריות, חברים בוועדות חובה ורשות בעיר, ייצוג מגוון רחב של תושבים וחלוקה בעומס העבודה המוניציפאלית.

עומס על חברי המועצה

אתגרי הפיתוח והגדילה יוצאי הדופן של חריש ובתוכם החלטות הרות גורל, העמיסו על כתפיהם של תשעת הנבחרים, רובם בתחילת דרכם הפוליטית, מעמסה גדולה. ראייה לפערים בין הרצוי למצוי, העלה על הכתב גם מבקר המדינה בדו"ח מיוחד על פיתוח וניהול העיר חריש.

מבקר המדינה צילום: משרד מבקר המדינה
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה. צילום: משרד מבקר המדינה

דו"ח מבקר המדינה שבחן בין השנים 2020-2018, את התנהלות מועצת העיר והתפרסם ביולי האחרון, מצא כי מליאת המועצה מינתה עשר ועדות חובה כנדרש אולם שבע מהן לא כונסו בתדירות הנדרשת – אחת לשלושה חודשים. המבקר המליץ לכנס את ועדות החובה בהיקף ובתדירות הנדרשים ואף הטיל אחריות אישית על ראש העיר, המשמש יו"ר של כמה ועדות, לדאוג לכינוסן.

"יש למעלה מעשר ועדות חובה והיינו רק תשעה חברי מליאה, כך שמצאנו עצמנו המון סביב משימות העיר", מדגיש גיל פישר, חבר המליאה שמסיים בימים אלו את תפקידו. "אני יכול לומר בוודאות, שביחס לערים אחרות חברי המועצה בחריש תרמו הרבה יותר שעות עקב מספרם הדל של חברי המועצה בעיר אל מול הוועדות השונות".

גיל פישר
גיל פישר: "יש למעלה מעשר ועדות חובה והיינו רק תשעה חברי מליאה"

סגנית ראש העיר, שני גרינברג, מאשרת גם היא שהעומס על נבחרי הציבור בחריש הוא גדול: "העובדה שאנחנו רק תשעה חברי מועצה מעמיסה מאוד על חברי המועצה המכהנים, שנדרשים להיות פעילים בוועדות ולתת מענה להרבה יותר תושבים".

11 נציגים או 15 או יותר

מספר התושבים צמח משמעותית בארבע השנים שחלפו ממועד הבחירות האחרונות, וצפוי לגדול עוד יותר עד למועד הבחירות המקומיות ב-2023. נכון להיום מתגוררים בחריש כ-40 אלף תושבים, ולגידול באוכלוסייה ישנה השפעה ישירה על היקף הייצוג הצפוי בבחירות הקרובות.

אירוע הכרזת עיר
לגודל האוכלוסייה יש השפעה ישירה על מספר נציגי הציבור. בצילום: תושבי חריש בטקס הכרזת העיר

לשם השוואה, בפרדס חנה-כרכור השכנה (כ-40,000 תושבים) מליאת המועצה מורכבת מ-15 חברים. בעפולה, עיר המונה כ-60 אלף תושבים, מכהנים במועצת העיר 17 נבחרי ציבור ואילו את מליאת העיר חדרה, על 100 אלף תושביה, מרכיבים 21 חברי מועצה.

מה יהיה מספר חברי המועצה בקדנציה הבאה וכמה מתוכם יפעלו בשכר?

השאלה על מספר חברי המועצה מעסיקה תושבים כבר כעת, כך מציין פישר שערך חוגי בית עם תושבים לרגל סיום תפקידו. לדבריו, שאלה זו חזרה שוב ושוב אולם לא זכתה לתשובה חד משמעית מסיבה פשוטה – טרם ברור מה יהיה מספר הנציגים בחריש.

"נכון להיום הגידול הצפוי הוא ל-11 נבחרי ציבור היות וכל עיר יכולה לקפוץ מדרגה אחת בכל קדנציה, ובמקרה שלנו מ-9 נציגים ל-11", מסביר פישר. "על פי כמות התושבים אנחנו ראויים ל-15 נבחרים אך לשם כך צריך ראש העיר לפעול מול משרד הפנים ולציין כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את השינוי".

בניין עיריית חריש מועצת חריש
ברשויות בהן 25–100 אלף תושבים, יכהנו 15 עד 21 נבחרים במליאה

על פי סעיף 19 לחוק פקודות העיריות, ברשויות בהן 25–100 אלף תושבים, יכהנו 15 עד 21 נבחרים במליאה, כשהמספר הסופי של חברי המועצה בכל רשות, בין טווח המינימום למקסימום, נתון להחלטת שר/ת הפנים.

בחוברת "המדריך לנבחר ברשויות המקומיות 2018", המפתח המתואר לקביעת מספר חברי המועצה מעט שונה: ברשויות שאוכלוסייתן בין 25,000 ל- 60,000 תושבים, כך מצויין, יכהנו בעירייה 15 חברי מליאה בלבד. עוד מבהיר המדריך, כי עלייה במספר הנבחרים ביותר ממדרגה אחת, בין מערכת בחירות אחת לשנייה לא תתאפשר, גם אם מספר התושבים מחייב מספר נציגים גדול יותר, אלא אם כן החליט/ה שר/ת הפנים כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

אין ספק שחריש, שאוכלוסייתה כאמור גדלה פי 4 מאז אוקטובר 2018, עונה להגדרה של נסיבות ייחודיות, אך מסתמן שכדי לצמוח מ-9  ל-15 חברים נדרש אישור משר/ת הפנים.

לראשונה: סגן/ית ראש עיר בשכר

שינוי נוסף יחול במעמדו של סגן/ית ראש העיר. בבחירות הבאות ימונה לראשונה סגן ראש עיר בשכר, בשונה מהמצב כיום, לפיו כלל חברי המועצה עובדים בהתנדבות ואינם זכאים לתגמול מכל סוג שהוא לצורך מילוי תפקידם, למעט ראש העיר.

שני גרינברג שלמה קליין
הסגנים הנוכחיים אינם מקבלים שכר. מימין: שני גרינברג (צילום: אורן קלר) ושלמה קליין

מספר הסגנים בשכר נתון לקביעת שר/ת הפנים, ונקבע בהתאם למכסה כוללת אותה יש לחלק מדי קדנציה בין הרשויות השונות בישראל. 305 סגנים בשכר מכהנים בקדנציה הנוכחית בכל ישראל, 5.8% בלבד מסך חברי המועצות. על פי ההערכות לחריש יוקצו שני סגנים בשכר.
התועלת לציבור במתן שכר לנבחרי ציבור נוספים ברורה: אלה יוכלו להשקיע את מלוא מרצם וזמנם בעשייה המקומית, ללא צורך להחזיק במשלח יד נוסף לשם פרנסתם.

"לגידול, בטח לגידול ניכר של מספר חברי המועצה יש גם חסרונות", מסביר פישר. "ככל שיש שיותר אנשים סביב השולחן כך קשה יותר לקבוע עמדות, אך עם זאת הדבר בהחלט אפשרי. לראייה, בתל אביב יש כ- 30 חברי מועצה ובכנסת ישראל יש 120 ח"כים שמצליחים להסתדר, כך שבשורה התחתונה – לעיר זה בטוח יהיה טוב יותר וגם לציבור שיקבל יצוג טוב יותר. אין ספק שהמועצה חייבת לבקש את המעבר ל-15 חברי מועצה על מנת שחלוקת הסמכויות תתחלק באופן ראוי יותר".

ישיבת מליאה הקצאות רבנים קאנטרי
ישיבת מליאה בחריש: "ככל שיש שיותר אנשים סביב השולחן כך קשה יותר לקבוע עמדות"

בקשה להגדלת מספר נציגי הציבור בחריש בבחירות הבאות טרם הוגשה למשרד הפנים. יצחק קשת, ראש העיר השיב לפניית 'חריש סיטי' ואמר שהוא טרם התפנה לבחון את הנושא. משרד הפנים אישר שטרם התקבלה פנייה מחריש בנושא זה.

אנשים איכותיים או מחפשי ג'ובים

הגדלת מספר נציגי הציבור בעיר היא חשובה, אולם השאלה המשמעותית יותר היא: כיצד היא עשויה להשפיע על ההתנהלות התקינה של העירייה ועל טיב תפקודה של הרשות המקומית?

לתפישתו של אורן אהרוני, עיתונאי כאן 11, שעוקב במסגרת סדרת הכתבות "ארץ-עיר" אחר התנהלות רשויות מקומיות בישראל, בדגש על שחיתות בשלטון המקומי, מאמין שהשוני אינו נעוץ בכמות הנציגים אלא באיכותם: "סוג האנשים שיבחרו הוא שישפיע על ההתנהלות הפוליטית בעיר. ככל שיגיעו למועצה נבחרים שבאים לעבוד וישקיעו מזמנם, יהיו אכפתיים ולא יהיו נבחרי ציבור שרצו למועצה רק לטובת ג'וב שיקבלו בהמשך, כך עבודת הפוליטיקאים תהיה יעילה יותר", הוא מסביר.

אורן אהרוני
אורן אהרוני, צילום מסך מתוך סדרת הכתבות "ארץ-עיר", על השלטון המקומי בישראל

"עניין נוסף שעשוי להשפיע על התנהלות תקינה של רשות מקומית וגם הוא אינו תלוי במספר חברי המועצה, הוא החלוקה בין קואליציה לאופוזיציה. אם, לדוגמה, במועצה מסוימת מכהנים בסך הכל 7 חברי מועצה אך מתוכם 3 הם חברי אופוזיציה, הם יעשו עבודה יותר טובה מאשר מליאת עירייה שבה 14 מתוך 15 נבחרים, הם חברי קואליציה", מוסיף אהרוני. "תמהיל הסיעות בכל מועצה אף הוא עשוי להשפיע, במועצה המורכבת מהרבה סיעות קטנות, חלוקת הכוח תהיה שונה ממליאה בה לסיעת ראש הרשות הנבחר יש ייצוג נרחב ביחס ליתר".

ואילו גרינברג מכוונת זרקור לתנאים בהם עובדים חברי המועצה, יהא אשר יהא מספרם: "אי אפשר שלא לציין את היעדר המשאבים המובנה שמקשה על חברי מועצה לפעול. אין משרדים, אין שירותי מזכירות, אין ייעוץ משפטי, אין אפילו החזרי הוצאות שלא לדבר על תגמול. המבנה הזה פוגע מאוד ביכולת לקיים דמוקרטיה מקומית תקינה, ומדובר בבעיה ארצית. אני נעזרת בלשכת ראש העיר, אבל אין מה להשוות לעבודה בלשכה משלך, כמו שיש לחברי כנסת, שהם נציגי הציבור ברמה הארצית".

לקריאה נוספת: המשנה לראש העיר: "קראו לי חילונית המחמד של קשת"


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

גיל פישר: "אני אוהב את חריש אבל הרוחות צריכות להירגע"

חבר המועצה גיל פישר הצביע אתמול לראשונה מאז בחירתו, נגד הקצאת בתי כנסת לשלוש קהילות בעיר. זוהי גם הצבעתו האחרונה. פישר עוזב את תפקידו לאחר 4 שנות פעילות ומכוון זרקור לתפקוד הקואליציה, ליחסי חרדים-חילונים בחריש ול"פספוס" של חברי המועצה שעשוי היה לשכך מתחים ולעצב את המרחב הציבורי בעיר. ראיון פרידה

בישיבת המליאה שהתקיימה אמש (רביעי) הצביעו לראשונה ארבעה מחברי הקואליציה נגד הצעה שהעלתה עיריית חריש להקצאת מבנים לבתי כנסיות. שני גרינברג, פרח קוזחי וגיל פישר מסיעת 'הליברלים' יחד עם עידית ינטוב מסיעת 'ישראל ביתנו' הצביעו נגד ההצעה להקצות שלושה מבני ציבור שישמשו כבתי כנסת לקהילות 'ראשית תבואתו' 'בדי הארון' ו'לב חריש' בראשות הרבנים יצחק אלגביש, טוביה בלייכר ואריאל אליהו בהתאמה.

ישיבת מליאה הקצאות רבנים קאנטרי
ישיבת המליאה אתמול בה הצביעו נגד הקצאת שלושה מבני בתי כנסת לשלוש קהילות

הצבעת הנגד שמונעת מקהילות אלה קבלת מבנה ציבורי לתפילות, היא מענה של חברי המועצה החילונים ל-26 הרבנים שחתומים על מכתב שפורסם בשבוע שעבר, וקרא לחברי המועצה לפעול נגד פתיחת הקאנטרי בשבת ושמירה על קדושת השבת במרחב הציבורי.

מכתב הרבנים קאנטרי
מכתב הרבנים

"מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי"

הצבעת הנגד עצרה (זמנית) את הקצאת המבנים אך העלתה מחדש לשטח את המתח הטמון בעיר בין החרדים לחילונים. גיל פישר, חבר המועצה מטעם סיעת הליברלים, הצביע כאמור "נגד"  לראשונה בחייו כנציג ציבור בחריש, אך גם לאחרונה.

היתה זו הישיבה האחרונה עבור חבר המועצה שהתפטר מתפקידו לאחר ארבע שנות פעילות.

גיל פישר
מימין: יפתח שטיין (המחליף של פישר), שני גרינברג, פרח קוזחי וגיל פישר

פישר עוזב עם משפחתו לקנדה למשך שנתיים, בעקבות הצעה שקיבלה אשתו, ד"ר יעל פישר, לעבודה בבית חולים בטורונטו. בני הזוג וילדיהם מתכננים לחזור לחריש בתום ההתנסות החדשה. "המטרה היא בהחלט לחזור לעיר ולגור בדירה שהתאמנו לעצמנו", אומר פישר ומוסיף. "אני מאוד אוהב את העיר הזו".

מה אתה אוהב בחריש?

"אני חושב שחריש היא עיר מיוחדת, לכל אחד יש את התרומה שלו לעיר. מצד שני בגלל שזו עיר בהקמה כל אחד מנסה לתפוס נתח גם מהצד חילוני וגם מהצד החרדי אבל בסך הכל זו עיר מדהימה".

"לפני שש שנים כשרק עברנו לגור פה, הכרתי את כולם בפנים, בשמות, וזה לא שינה אם למישהו יש כיפה או לא. אבל גם היום הקרבות בפייסבוק לא מורגשים במרחב הציבורי. קובע מי הבנאדם שיושב מולך".

בית כנסת ראשית תבואתו
"המנהיגים הדתיים קוראים עלינו תיגר, וממשיכים להתריס נגדנו ונגד העירייה חשבנו שלא מגיע להם בית כנסת". בצילום: בית כנסת ראשית תבואתו

איך הגישה הזו שירתה אותך כנציג ציבור החילונים במועצה?

"אני חושב שהיא מאוד שירתה. כל חברי המועצה הבינו ומבינים את הצרכים של האוכלוסייה בחריש, גם אם היא לא נמנית על קהל הבוחרים שלו. הליברלים אף פעם לא יצאו בעבר נגד הקצאת בתי כנסת או מקוואות כי אנחנו מבינים את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי אך כאשר ראינו שהמנהיגים הדתיים קוראים עלינו תיגר, וממשיכים להתריס נגדנו ונגד העירייה חשבנו שלא מגיע להם בית כנסת.

"אין מקום לקיצונים באף צד. עלינו לקבל את האמצע ולהרחיק את הקיצוניות ולכן התנגדנו רק למנהיגים הקיצוניים שהלכו יותר מדי לצד הפוליטי מעבר למה שהם היו אמורים ללכת".

קואליציה בלי קיצונים

פישר עסק במהלך הקדנציה בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה והוא נחשב לחבר המועצה "הירוק" בחריש. הוא מאמין שבעזרת עבודה נכונה סיעת הליברלים יכולה אף להרחיב ולחזק את כוחה בבחירות הבאה ומציין בגאווה כי הסיעה עמדה בכל הבטחותיה לבוחר.

במבט לאחור, הוא מאמין שהחוזקה המרכזית של סיעת הליברלים ועבודתה למען הציבור החילוני בעיר החלה כבר עם חתימת החוזה הקואליציוני שזכה לתגובות חיוביות בקרב תומכי הסיעה: "תושבים אמרו לי: "שמע, עם ההסכם הקואליציוני הזה אתה יכול לשבת רגל על רגל בחמש השנים הקרובות ואנשים ישתחוו בפנייך. אנשים לא האמינו שההסכם הקואליציוני יתפוס בפועל".

שכונת מעו"ף קאנטרי
האזור המיועד להקמת הקאנטרי בחריש

ומה קורה בתכל'ס? אין בלגאן כעת עם תנאי המכרז של הקאנטרי?

"אין שום בלגאן. בהסכם הקואליציוני כתוב בפירוש שהקאנטרי יפתח בשבת והוא ייפתח כי אין ברירה אחרת. כי אם לא, לא תהיה עמידה בהסכם המחייב הזה. זה הסכם שהגענו אליו בהסכמה".

עיריית חריש הוציאה הבהרה שמפעיל שלא מתחייב לפתוח בשבת, רשאי להתמודד במכרז

"בכנס שעיריית חריש ערכה ליזמים היא אמרה בפירוש 'אנחנו מחויבים לליברלים'. גם אם זה לא היה בהסכם, אני לא רואה יזם שהיה נכנס להרפתקה כזו בלי פעילות בשבת".

מתוך עמוד הפייסבוק של סיעת הליברלים

עד אתמול, עבדתם יחד עם המפלגות האחרות כיחידה אחת בקואליציה – איך אתה מעריך את תפקוד הקואליציה?

"לא לחינם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הסתכל עלינו כשביקר בחריש וביקש מאיתנו להתחייב לנהל את המדינה. אני מניח שהוא אמר את זה בסוג של צחוק, אבל עצם זה שהצלחנו להגיע להבנות בחוק השבת, זה השג. אין בקואליציה את הקיצונים בחבורה. ברור שיש הבדלי השקפות, אני לא חולק עם נציג ש"ס את אותן הדעות".

מה לדעתך הפספוס המרכזי של הליברלים והקואליציה במהלך הקדנציה הזו?

"היה שלב שרצינו לקחת את ההסכם על השבת ולנסות להגיע להסכמים אחרים כמו הסכמי רעש, צופרים, תחבורה ציבורית בשבת, סגירת כבישים, כל מה שמעסיק את המרחב העירוני כמו השלט של הקריה החרדית, שעלה לדיון הציבורי בעיר.

"לא עשינו את זה. נורא רצינו להגיע להבנות ואולי זה עוד יקרה, אבל זה פספוס כי אני מאמין שאנחנו קואליציה שיכולה להגיע להסכמות חשובות בנושאים האלה".

שלט הקרייה החרדית. פוגע במרחב הציבורי ומתריס. פרסום התמונה בכפוף לסעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

האם השלט 'קריה חרדית' מפריע לך?

"בוודאי. אין לי בעיה שהם יסגרו את המתחם בשבת – זה שלהם – הם גרים שם, אבל השלט מפריע לי. הוא במרחב העירוני וכמו שאני לא אתלה במרחב הציבורי תמונה של אישה ערומה גם הם צריכים לשמור על המרחב הציבורי. הם תלו את השלט מתוך מטרה ברורה להרגיז ולהתריס".

הממשלה התפרקה ובקרוב יתקיימו בחירות חמישיות לכנסת. בנוסף, בעוד כשנה וקצת יתקיימו גם בחירות מקומיות בחריש. איזו עיר אתה חושב שתמצא פה עם החזרה שלך?

"אני מצפה שהעניינים יירגעו. באבני חן היה סוג של ריב בין החילונים לחרדים ועכשיו הוא עבר לשכונת בצוותא. אני מצפה שבעוד שנתיים כל אחד יבין את מקומו. גם הדתיים, גם החילונים וגם החרדים. כל אחד יבין את משקלו בעיר. וכל אחד יקבל את מה שמגיע לו".

האם ישנה חלוקה הוגנת של משאבים בעיר?

"אחד הדברים הראשונים שעשיתי עם כניסתי לתפקיד היה לבחון את התקציבים. רציתי לראות אם לחרדים או לחילונים יש יותר. לא ראיתי שמישהו קיבל יותר".

מהי החלוקה העדכנית למגזרים בעיר?

"למיטב ידיעתי החרדים מעט התחזקו על חשבון הדתיים הלאומיים, הם היו 7 אחוזים וכעת הם 12 אחוזים. החילונים נשארו כפי שהם היו בסביבות ה-55-50 אחוזים.

תנו לחממה ולהרמוניה להימשך

פישר חוזר ומזכיר את תקוותו שחריש תמשיך ותשגשג: "אני מאוד מקווה למצוא עם חזרתי את אותה עיר שאני רואה עכשיו ואני מאוד אוהב, אבל כשהרוחות בה רגועות. כשהחילונים בשכונת בצוותא ימשיכו עם האירועים שלהם ובלי ההתנגשויות עם החרדים. כרגע זה קורה עם 'תולדות אהרן' שהיא קבוצה יותר קיצונית. אני מקווה שבשלב מסוים גם הם יתמתנו".

אוקטובר 2021: עימותים עם חרדים בשכונת בצוותא

אתה באמת מתכוון לכך? תולדות אהרן יתמתנו?

"אני מבין שזה לא יקרה. אבל אם אני זוכר נכון הרב שלהם פסק שחריש לא תהיה כבר העיר שלהם ואני מקווה שהחיכוך איתם יירגע עם הזמן. אני רוצה שקיצונים משני הצדדים יתמתנו על מנת שכל אחד יוכל לחיות את חייו בשלום".

גיל פישר

מסר לחילונים בעיר?

"תגידו מה הצרכים שלכם. אל תסתכלו על מה שהאחרים קיבלו אלא בדקו לאן אתם שואפים ולאן אתם מכוונים, ותשמרו על העיר שלי. לא הייתי מחליף את חריש בעיר אחרת, גם אם היו לי 4 מיליון שקלים לא הייתי עובר לקיסריה. אני אוהב את חריש אבל הרוחות צריכות להירגע".

איך שומרים על העיר?

"צריך לחיות פה, להבין את הצרכים של האחר, של השכן מלמעלה, מלמטה ולידך. כשאתה שם קריוקי תבין שזה מפריע לשכן ממול ותוריד שניים שלושה דציבלים. לגרום לעיר הזה לשמור על תחושת האיחוד ועל המצב בו כולם חברים של כולם. לגרום לחממה ולהרמוניה להימשך. ברור לי שההכרות האינטימית כשהיינו 4,000 איש לא יכולה להימשך כשאנחנו 40 אלף אבל עדיין צריך לעשות מאמץ".

הכרזת העיר צילום: מור שקיפי לאטי
מ-4,000 תושבים ל-40,000 בשש שנים. תושבי חריש באירוע הכרזת העיר. צילום: מור שקיפי לאטי

פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

קק"ל הכשירה מסלול טיול חדש ביערות סובב חריש

היום התקיים סיור מודרך ראשון במסלול שביל יער עירון – חירבת עבאס, מסלול טיול חדש שהכשירה קרן קיימת לישראל לטובת תושבי העיר. "הצורך של האוכלוסייה המקומית לתור ביערות הקרובים לעיר, עומד כעת בראש מעייניה של קק"ל"

מבואת היער מכיוון מחצבת ורד. צילום: יהל פורת

בחודש הבא יתקיים אירוע ההשקה הרשמי של "שביל עירון – חורש טבעי לשימור" – שביל הליכה שסימנה קרן קיימת לישראל (קק"ל) עבור תושבי חריש והסביבה. אבל רבים מתושבי חריש, יצאו כבר היום (שלישי) בחול המועד פסח, לסיור מודרך ראשון בשביל החדש שקק"ל סימנה והכשירה בשיתוף עם הוועדה לשבילי ישראל.

מטיילים ביער עירון, בשביל ההליכה החדש. צילום: מעוז לואנץ

יער עירון הוא יער עתיק, משופע במיני בעלי חיים וצומח, חלקם נדירים, אולם הוא לא הפך ליעד תיירותי. לראשונה, סומן בו שביל הליכה מוסדר לנוחות המשתמשים. עדי נוי, מנהלת מחלקת תכנון בקק"ל מרחב מרכז מסבירה את השינוי: "חריש מוקפת ביערות מהממים. רובם לא שימשו במהלך כל השנים לכניסת קהל. אנו מרגישים שיש ציבור הולך וגדל שמתעניין ביער עירון ורוצה לבקר בו, והוא לא רק מחריש, אלא גם מיישובי הסביבה, מערערה, כפר קרע, פרדס חנה וישובים נוספים. אנשים מחפשים לצאת ולטייל ביער וחשוב לנו להנגיש להם את היערות.

מטיילים ביער עירון צילום: מעוז לואנץ
להנגיש את היערות לתושבי חריש: מתוך סיור קק"ל היום בשביל חירבת עבאס. צילום: מעוז לואנץ

"הקמת העיר חריש שימשה כקטליזטור גדול בשינוי שמתבצע כעת וכולל סימון סינגלים לרכיבה וסימון שבילי הליכה על ידי קק"ל. הצורך של האוכלוסייה המקומית לתור ביערות הקרובים לעיר, יחד עם האיכויות של היער עומדים כעת בראש מעייניה של קק"ל".

חירבת עבאס: מסלול למיטיבי לכת

מאות אלפי שקלים הושקעו בסימון שביל יער עירון – חירבת עבאס, שאורכו כ-5.5 קילומטרים והוא מותאם למיטיבי לכת.

יער עירון קק"ל חירבת עבאס
מפת שביל יער עירון-חירבת עבאס. הכניסה מחריש: מאחורי תחנת החשמל

נוי מציינת כי הכניסה לשביל מתאפשרת משלוש מבואות:

  • מאחורי קניון מור בכניסה לעיר (דרך שביל העפר בחניון תחנת החשמל)
  • מכיוון אום אל קוטוף
  • מכיוון מחצבת ורד

“השביל מחבר בין שלוש כניסות של היער, כניסה מכיוון חריש, כניסה מאום אל קוטוף וכיוון מחצבת ורד. השבילים תוכננו על ידי מחלקת תכנון של קק”ל וסומנו על ידי הוועדה לסימון שבילים. בקרוב יתקיים אירוע פתיחה ונחנוך את השבילים ביחד עם עיריית חריש, מועצה אזורית מנשה והנהגת אום אל קוטוף". השביל מותאם למשפחות ומיטיבי לכת ואינו מונגש בשלב זה לעגלות. זמן הליכה משוער לסיום המסלול הרגלי נע בין שעתיים-לשלוש. "בעתיד מתוכננת הנגשה של חלק מהשביל, אך זה לא יקרה השנה", מפרטת נוי.

צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

עוד היא מדגישה כי ביערות סובבי חריש לא יוכשרו אזורים לפיקניקים או הדלקת אש, אך מזכירה כי בסמוך לכניסה מכיוון מחצבת ורד, קיים אזור ייעודי לפיקניקים (בוויז: יער עירון) עם ספסלים ושולחנות, והוא צפוי לעבור מתיחת פנים ושדרוג בשנים הקרובות.

האלונים העתיקים של חירבת עבאס

קסמו של יער עירון וחירבת עבאס (מוכרת גם בשם חירבת אל חאפור) מתגלים למבקרים כמעט מייד, במיוחד הביקור בחלקת האלונים העתיקים. "ביער מתקיימים, לזה לצד זה אלון התבור, אלון מצוי ואלון התולע. זוהי תופעה נדירה למדי בישראל וכאן היא זוכה ל"שיא גינס" ממש – הנקודה הדרומית ביותר בעולם ששלושת מיני האלון האלה צומחים יחד", נכתב באתר קק"ל.

עץ אלון עתיק ביער עירון
עץ אלון עתיק ביער עירון: שדים עתיקים וסגולות מרפא

עוד מצוין כי אלוני התבור העתיקים בחירבת עבאס העניקו מחסה לנודדים בדרכים וזכו לכינוי שג'ראת אל-פקיר (עצי האביונים הקדושים). בעצים אלה נקשרו אמונות בדבר סגולות מרפא שבהם ניחנו, כנגד מחלות חשוכות מרפא. הסבר לשרידתם של האלונים בחירבת עבאס נעוץ בקדושתם. על פי האמונה העממית של תושבי האזור, אלוני התבור הם מקום שכן לשדים מסוכנים מאוד, "ואוי לו לפוגע בעצים אלה"… אמונה זו עזרה לאלוני התבור במשך מאות שנים להישאר במלוא תפארתם ביער, ללא פגע.

מבואת כניסה לתל זאבים והיער מדרום לחריש

סימון השביל ביער עירון-חירבת עבאס הוא חלק מתוכנית גדולה יותר. קק"ל מתכננת להשקיע תקציבים נוספים בסימון השבילים באזור והנגשתם למבקרים.

תל זאבים צילום: יאיר גרינברג
תל זאבים: צילום: יאיר גרינברג

לקראת סוף השנה יכנס לביצוע שביל אופניים סובב מחצבה – סינגל שיותאם לרמת רכיבה קלה לכל המשפחה "סינגל לא קשה מדי, לא תלול מדי ויפה במיוחד", מפרטת נוי. שביל זה יצטרף למערך שבילי הרכיבה שקק"ל כבר החלה לסמן באזור.

300 אלף שקלים נוספים יושקעו בסימון מסלול הליכה בתל זאבים. "הכניסה לשביל תהיה מרחוב יקינטון בשכונת הפרחים", מסבירה נוי ומפרטת לגבי תוכנית להכשרת כניסה לתל זאבים ממנה יצאו שבילים קיימים שיוכשרו בעתיד להליכה.

רחוב יקינתון שכונת הפרחים
הכניסה למסלול תל זאבים תחל ברחוב יקינתון, שכונת הפרחים

"המטרה שלנו היא להכשיר מבואת כניסה מסודרת, שלא יכנסו ליער כלי רכב מוטוריים רק רכבי כיבוי ושירות. השבילים קיימים בתל זאבים אבל העבודה שלנו היא לבדוק אותם, לסמן את השטח ולוודא שאין מפגעי בטיחות. זו אולי נראית עבודה פשוטה, אבל מדובר בעבודה מורכבת ואחראית".

משאב יקר לחריש

חבר המועצה, גיל פישר, מברך על סימון השביל וצופה לבאות. הוא רואה ביערות הסובבים את חריש, משאב טבע חשוב לעיר. "הצעתי לקק"ל לעשות משהו יותר גדול בשיתוף של היער, פרויקט כמו פארק הגשרים התלויים בנשר.

פארק הגשרים התלויים בנשר. צילום: אורי, ויקיפדיה

"המטרה היא ליצור ביער אבן שואבת שתמשוך מטיילים מרחבי הארץ". פישר רואה בעיני רוחו את יערות עירון כחלק ממיתוג העיר חריש. " אני חושב שמיתוג הוא חשוב לעיר ואם יש אפשרות לנצל את המשאב שנמצא בכל היקף חריש – את היער – אז למה לא לעשות את זה?

"אני רוצה שאנשים שמחפשים לעבור לגור בחריש ומחפשים דירה, ידעו גם על היער שמקיף את העיר. זו דרך קלה יחסית ליצור לחריש שם טוב".

גיל פישר מנקים את היער - חריש
גיל פישר ובני משפחתו ביערות סובב חריש: "משאב מתחת לאף"

פישר גם מעוניין להעלות את המודעות ליער בקרב התושבים הקיימים: "אני לא יודע כמה מתוך ה-36 אלף תושבים מכירים את היער. חלקם הכירו את היער בתקופת הסגרים והקורונה, אבל חשוב שרבים נוספים מקרב התושבים ילמדו ליהנות מהמשאב היקר הזה, שנמצא מתחת לאף שלנו מכל הצדדים, וישמרו עליו".

לקריאה נוספת: קרן קיימת לישראל מפתחת “סינגלים” ושבילי הליכה חדשים במרחב הסובב את חריש


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

חריש אירחה את כנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון בארץ

כ-100 משתתפים ביניהם נציגים ממשרדי החקלאות, הגנת הסביבה ורשויות מקומיות השתתפו בכנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון, שאירחה העיר חריש. "חריש היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

היום (רביעי) אירחה חריש את כנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון. בכנס הייחודי שנערך בשיתוף עמותת 'גינות קהילה בישראל', נטלו חלק כ-100 משתתפים ביניהם מנכ"לית החברה להגנת הטבע, נציגים ממשרדי החקלאות והגנת הסביבה, פעילים סביבתיים, חברים ברשויות מקומיות ותושבים. הכנס שנערך במרכז התרבות והפנאי כלל ברוח האירוע, כיבוד בכלים רב פעמיים ותגי שם שהוכנו על גבי עלים יבשים.

כנס קיימות אורבנית בחריש
נציגים ממשרדי החקלאות והגנת הסביבה, פעילים סביבתיים, חברים ברשויות מקומיות ותושבים

לאחר דברי הפתיחה זכו המשתתפים לסדרת הרצאות בסגנון TED בנושאי סביבה וקיימות ביניהן: צמב"וז – צמצום בזבוז מזון, גינון בר קיימא וחקלאות עירונית יצרנית. את היום המיוחד חתם סיור התרשמות מהגינות הקהילתיות הפועלות בחריש.

כיבוד בכלים רב פעמיים ותגי שם שהוכנו על גבי עלים יבשים

"הזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה"

"התפישה הרווחת במשך שנים רבות היתה שמה יותר מתקדם וטכנולוגי יותר מיטיב עם האדם, אבל נשכח משהו אחד, בסוף, כולנו בני אדם שהם חלק בלתי נפרד מהסביבה", אמר ראש העיר יצחק קשת בפתח דבריו. "כל ההתפתחות האדירה הזו לוקחת אותנו למקום לא טבעי כסביבה, כחברה וכבני אדם. היום אנחנו מבינים שאולי רצנו מהר מדי ואולי לא שמנו לב או השקענו חשיבה לחיבור לדברים האמיתיים שאנו צריכים", ציין.

כנס קיימות אורבנית בחריש
ראש העיר: קידום תפישות של קיימות, אקולוגיה, ערכי סביבה ואנרגיה מתחדשת

"בחריש ניתנה לנו ההזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה", המשיך קשת ופירט את מערכות התשתיות המתקדמות בחריש, קידום תפישות של קיימות, אקולוגיה, ערכי סביבה ואנרגיה מתחדשת בתחומי בינוי, תחבורה וגינון.

גיל פישר, חבר המועצה ואחראי תחום איכות הסביבה בעירייה, סיפר בגאווה על פרויקט הדגל של הרשות בתחום הקיימות והוא המעבר לשימוש בכלים רב פעמיים במוסדות החינוך והציבור בעיר. "הסטים הרב פעמיים שחולקו יחד עם מדיחי כלים בגני הילדים הביאו לחסכון של למעלה משלושה מיליון כלים חד פעמיים בשנה רק בחריש", ציין פישר.

כנס קיימות אורבנית בחריש
גיל פישר: "חסכון של למעלה משלושה מיליון כלים חד פעמיים בשנה רק בחריש"

עוד הוא הרחיב וסיפר על החלטת עיריית חריש ליטול הלוואה בגובה של 10 מיליון שקלים על מנת לפרוש פאנלים פוטו וולטאים על גגות 25 מוסדות ציבור בעיר, כחלק משאיפתו להביא את חריש למצב של עיר מאופסת אנרגיה, עיר שיכולה לייצר את כל האנרגיה שלה בעצמה. על פי הערכות פרויקט פרישת הפאנלים הירוקים בעיר יניב לקופת הרשות בטווח הרחוק הכנסה שנתית של כמיליון שקלים.

"ללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

"אני מודעת היטב לפעולות שמבצעת הרשות המקומית בנושאים סביבתיים ורואים שיש פה מגמה ורצון לשיפור. חריש כעיר חדשה היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר", הדגישה סאמיה נאפר אבו ריא, נציגת מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה.

איריס האן: "הקיום של בני אדם תלוי ב"בריאות" של המערכות הטבעיות" צילום:מור שקיפי לאטי

מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן השתתפה גם היא בכנס וציינה: "השיח העולמי בנושא האקלים עוסק במערכת היחסים בין טבע, אקלים ואדם והתובנה היא שאי אפשר להתמודד עם משבר האקלים ולדאוג לקיום שלנו מבלי להבין שהם תלויים ב"בריאות" של המערכות הטבעיות". האן לא הסתירה את המתח שמתנהל בין הארגון שהיא עומדת בראשו, לבין עיריית חריש בדבר כוונות ההתרחבות העתידית של העיר על חשבון השטחים הפתוחים.

גינה קהילתית גפן תאנה
"להתקדם לפתרונות מבוססי טבע בתוך העיר ומחוצה לה".בצילום: הגינה הקהילתית ברחוב גפן

"אני שמה את זה על השולחן, אנו אכן נמצאים בוויכוח על ההרחבה של גבולות העיר, הוויכוח קיים ואני מניחה שהוא ימשיך בוועדות השונות, אבל היום אנחנו כאן, כי רב המשותף על המפריד. הדברים שהציג ראש העיר הם בהחלט בסיס לשיתוף פעולה כדי להתקדם לפתרונות מבוססי טבע בתוך העיר ומחוצה לה".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

הלוחשת לפחים: הצצה לחייה של המשפחה "הירוקה" של חריש

לחבר המועצה גיל פישר יש משפחה עם "להט ירוק" ושאיפה להפוך את חריש לעיר בת קיימא. המשפחה מגויסת כולה לאורח חיים ששומר טוב יותר על הסביבה והציבה לעצמה מטרה לפעול לקראת אורח חיים של אפס פסולת. איך הם מתכננים לעשות זאת ומה הקשר בינם לבין הפרויקטים הירוקים בעיר?

מאות מתושבי חריש השתתפו בפסטיבל "יום האהבה לסביבה" שהתקיים השבוע בפארק המועצה. אחד מהאנשים המרכזיים שדחף להפקת האירוע שכלל סדנאות מיחזור והצגות הוא חבר המועצה גיל פישר (37).

פסטיבל איכות הסביבה יוני 2021 צילום: מאור קורן
פסטיבל אוהבים את הסביבה, השבוע בחריש; צילום: מאור קורן

"המהות של הפסטיבל היא להעלות את המודעות למיחזור ולקיימות בעיר, בתקווה שהמודעות תוביל גם לתוצאות בשטח", הוא מסביר. "הישג מבחינתי הוא שבקבוקי המשקה ייזרקו לכלובי הבקבוקים ולא לפח הכתום. השלכת הבקבוקים לפח הנכון תאפשר להגדיל את נפח האריזות הממוחזרות בפח הכתום".

פישר, חבר סיעת הליברלים, מזוהה בעיר כמי שאמון על קידום חריש בכיוונים ירוקים ובני קיימא. בשנתיים וחצי בהן הוא חבר הקואליציה הוא חתום כבר על מספר הצלחות. כך לדוגמה, קמפיין ההסברה שלימד את תושבי חריש את ההבדל בין הפח הכחול, הכתום והירוק הוביל לתוצאות מרשימות: "אנחנו ברף העליון של מיחזור בפח הכתום לעומת ערים אחרות".

פסטיבל איכות הסביבה יוני 2021
"אנחנו ברף העליון של מיחזור בפח הכתום לעומת ערים אחרות"

אחד המהלכים המדוברים יותר, שעורר קנאה בערים אחרות והקנה לו תהילה בחריש ומעבר לה: הוא מעבר גני הילדים בעיר לשימוש בכלים רב פעמיים. "התקשרו אלי מערים אחרות כדי לבדוק איך עשינו את זה", משתף גיל.

לשמחה פרלמן, רכזת הקיימות בעיריית חריש קשה לדמיין את חריש בלי פישר: "אם לא היה חשוב לו הנושא הירוק דברים היו נראים אחרת בעיר. בוערת בו תשוקה ירוקה, הוא יורה לכל הכיוונים ומוביל פרויקטים בכל תחום אפשרי בהקשרים הירוקים. כל הכבוד לו".

מימין: גיל, איריס, יעל, אורן ואיילה פישר

"הדרך הנכונה לחיות"

את האהבה שלו לתחום משייך פישר לתנועת הנוער, שם ספג ערכים של אהבת הסביבה ושמירה עליה. אבל את היישום היומיומי, הוא מבצע בראש וראשונה בדלת אמותיו עם משפחתו.

יעל פישר (37), אשתו, בנותיו איריס (9) איילה (7.5) ובנו הצעיר אורן (3), הם שותפים מלאים לאורח חיים ירוק "ככל שניתן" גם בבית. המשפחה ממיינת אשפה בשלושה פחים שונים, ממחזרת בקבוקים, מחזיקה ברכב היברידי, רוכשת בגדים מיד שנייה, לא משתמשת מתוך עיקרון בכלים חד פעמיים או אביזרים מתכלים לא רוכשת רכישות מיותרות ובשנתיים האחרונות מייצרת במשק הביתי מוצרי מזון פשוטים כמו לחם, לחמניות ויוגורט.

"אני אוספת בקבוקים וממחזרת אותם במעיין 2000. אני גם אוספת את הזבל שאנשים זורקים ביער חריש", מסבירה איילה, תלמידת כיתת ב' בבית הספר תלמי רון. היא מוסיפה ומספרת כי היא אוכלת בצהרון בית הספר בכלים רב פעמיים שהיא שוטפת לבד.

גיל פישר מנקים את היער
איריס פישר: מטיילת בשדות ואוספת אשפה

"בבית הזה אין מקום לחד פעמי", פוסקת יעל, רופאה ברמב"ם, שגם בה רוחש הלהט הירוק. היא מהראשונות בעיר שרכשו סט כלים רב פעמיים למסיבות כיתה, ויחד עם איריס, בתה הבכורה, דאגו השתיים למיין את שקיות האשפה שנותרו אחרי אירועים כיתתיים כמו ל"ג בעומר, ולמחזר את הבקבוקים שהושלכו לפח הלא נכון.

איריס, גם היא לא יוצאת לטייל ביער חריש בלי שקית בה תוכל לאסוף אשפה והיא אחראית בבית על ריקון הפח הכחול. אפילו אורן בן השלוש, שואל לפני שהוא זורק לפח, אם זה הפח הנכון.

לא יוצאים ליער או לשדות בלי שקית אשפה לאיסוף זבל שהותירו אנשים אחרים

"גיל ואני אנחנו שנינו מהאנשים היותר עסוקים שיש, שנינו מנהלים קריירות, נוסעים כל יום לעבודה ומשתדלים לא להעמיס עוד יותר על החיים. אבל יש דברים שהם כל כך קלים ונוחים. ללכת לפיקניק עם חד פעמי שצריך לקנות מראש ולחפש איפה לזרוק אותו בסוף המפגש – זה לא יותר קל. הרבה יותר פשוט לארוז סכו"ם בתיק ולשטוף בסוף השימוש. כשמתקדמים מבינים שזו הדרך הנכונה לחיות".

זהב ירוק: לחסוך כסף לכולנו

"כשרצנו לבחירות למועצת העיר בחריש, בסיעת הליברלים כמעט ולא דיברנו על איכות הסביבה. בשיח הקואליציוני ידעתי שהתיק הזה תפור עלי והתלבשתי עליו", הוא נזכר.

"להגנה על הסביבה יש גם תועלת כלכלית", מוסיף גיל בלהט. "כל הנפה של פח ירוק עולה לנו כסף. כל קילו של אשפה שהולך להטמנה עולה לנו כסף. מיחזור הוא דרך טובה להפחית את כמויות האשפה המושלכות לפח הירוק ולחסוך כסף לכולנו. הכסף שמתפנה מעלויות הפינוי יכול לשמש את המועצה לתת לנו שירותים טובים יותר".

גני ילדים חד פעמי מדיח כלים רב פעמי איכות הסביבה
גני הילדים בחריש עברו לחד פעמי: חיסכון של 800 אלף פריטי פלסטיק בשנה; צילום: דוברות מועצת חריש

בשנה החולפת מאז התרחש המהפך בגני הילדים בעיר ולמעלה מ-80 גנים עברו להשתמש בכלים רב פעמיים ולשטוף אותם במדיח כלים, נחסכו להערכת פישר למעלה מ-800 אלף פריטי פלסטיק בשימוש חד פעמי שנשארים לנצח באדמה. מעבר לחיסכון הסביבתי, מציין פישר את החיסכון הכספי הברור של מאות אלפי שקלים מדי שנה.

"העלות הראשונית משמעותית כשאתה קונה את הציוד הרב פעמי, אבל אחרי שנה אחת בלבד, אתה מחזיר את ההשקעה", מסביר גיל.

גיל פישר חד פעמי רב פעמי
ערכת פיקניק נודדת: ניתנת להשאלה עבור ימי הולדת כיתתיים

יעל מציינת שבעיר חריש, עם ריכוז הילדים הגבוה כל כך (40 אחוזים מתושבי העיר) החיסכון גבוה משמעותית. "אני זוכרת את תחילת המחאה על שימוש בכלים חד פעמיים בתל אביב. כשהבנו שזה מה שקורה, הבנו שצריך לשנות זאת גם כאן", היא מסבירה.

משפחת פישר היתה גם זו שקידמה את הרעיון של ערכת פיקניק נודדת בין משפחות בחריש (כלים רב פעמיים למסיבה) שניתן להשאיל, לשטוף ולהחזיר. "לפני שנה וחצי חגגנו לאילה עם הכיתה ולא היה לנו מספיק כלים רב פעמיים, החלטנו לקנות כלים בכמות שמספיקה לכיתה שלמה. סיימנו את יום ההולדת עם שקית אשפה אחת בלבד", נזכר גיל.

יעל: "הערכה לא אצלנו ביומיום. תושבת שאכפת לה מהסביבה מנהלת את ההשאלה שלה. אנחנו השתמשנו בזה כבר 5-6 פעמים. ניתן להזמין את הערכה לחגיגות יום הולדת".

גיל-פישר צילום: אורן קלר
השפעות הדדיות בין התפקיד במועצה לאורח החיים הביתי; צילום: אורן קלר

בדרך לאפס פסולת

עד כמה התנהלות של משפחת פישר נפוצה בקרב משפחות בחריש? יעל מאמינה כי "דברים מסוימים מתרחבים. יש אנשים שיש להם מודעות לשימוש בחד"פ. לדוגמה, העברנו לשכנה שלנו את שארית הכלים החד"פ שהיו לנו והיא על דעת עצמה אמרה לנו שכיום היא משתמשת הרבה פחות מבעבר. גם אצלנו המודעות משתנה. רק לאחרונה התחלנו להשתמש בניילון נצמד ונייר אפייה רב פעמיים. קניות בחריש אנו מבצעים אך ורק עם שקיות רב פעמיות ובחנויות הבשר והדגים אני מבקשת לארוז לי ללא מגש הקלקר".

"אנחנו גם פועלים לצמצם את הרכישות המיותרות לילדים, ולא לקנות סתם קשקושים שהופכים לזבל. זה לא פשוט עם ילדים אבל אנו מלמדים אותם לשאול, כמה זמן נשתמש בזה, האם אפשר לוותר על זה? פיצ'יפקעס אנחנו לא מסכימים לקנות, אנחנו משתדלים לקנות דברים שיש להם ערך ומשמעות".

גיל פישר עם שני גרינברג ופרח קוזחי, רשימת הליברלים בחריש; צילום: פרח קוזחי
גיל פישר עם שני גרינברג ופרח קוזחי, רשימת הליברלים בחריש; צילום: פרח קוזחי

עד כמה התפקיד שלך כחבר מועצה "ירוק" משפיע על הבית וההפך? "אם לא הייתי פעיל בתיק הסביבה. ייתכן והייתי רק ממחזר. כיום, השאיפה בבית היא להגיע לאפס פסולת. אנחנו עדיין לא שם, אבל בכל זאת בדרך. ישנה השפעה גם הפוכה על העיר, דברים שמגיעים מהבית ויוצאים החוצה, כמו נושא החד פעמי".

"אנשים עצרו אותי ברחוב"

בחצי השנה האחרונה יצר פישר קבוצת וואסאפ סגורה של אנשים בעלי ידע ועשייה ירוקה מוכחת בעיר עימם הוא מתייעץ דרך קבע לפני כל ישיבה חשובה. "הם עוזרים לי לקדם את הנושא. זו קבוצת תמיכה של אנשים שעשו דברים משמעותיים בעיר בתחומים האלה, כמו מעוז לואנץ, דבי לרר ורבים טובים אחרים".

פורום קיימות איכות הסביבה גיל פישר
פורום הקיימות בחריש. מתכנס אחת לחודשיים

בנוסף, החל לפעול בעיר פורום קיימות המתכנס אחת לחודשיים ודן בסוגיות חשובות לעתיד העיר. עוד הסתיים המחזור הראשון של קורס מנהיגים ירוקים שהכשיר תושבים לקדם פרויקטים בעיר בתחום הקיימות. בכל הפרויקטים הללו, טביעת ידו של גיל ניכרת.

את תושבי חריש מעסיקים עניינים בוערים ודחופים כמו תחבורה ותעסוקה. לתפישתך, עד כמה יש לנושא הירוק משקל בשינוי העיר?

"יש לזה משקל. היתה תקופה שלא יכולתי ללכת ברחוב. אנשים עצרו אותי ואמרו לי כל הכבוד על השינוי בגנים. באותו זמן הייתי הפגנות בתל אביב בנושא ויש הרבה אנשים סביבתיים בעיר הזאת".

על המעבר מחד פעמי לרב פעמי בגני הילדים: "אנשים עצרו אותי ברחוב"

מה מבחינתכם השלב הבא באבולוציה המשפחתית?

יעל: "בחודש הקודם בנינו קומפוסטר בחצר והעפנו את הפח הירוק. כעת אנחנו לומדים את זה".  גיל: "הגעתי למסקנה שאני לא יכול לבקש מאחרים לעשות זאת כשלא התנסיתי בנושא. השגנו תקציב לעריכת פיילוט להצבת 10-15 קומפוסטורים במספר בניינים בחריש, כרגע זה בשלבי הכנה ובדיקה, נצא עם זה בחודשים הקרובים לפרסום".

מהו המסר המרכזי שתרצה להעביר לקוראים?

"זה לא כל כך קשה ומסובך לעשות דברים למען הסביבה. לא צריך לעבוד סביב זה ולא צריך להפוך את החיים. צריך להעלות את המודעות ולפעול בכיוונים האפשריים. לפעמים, השמירה על הסביבה יוצרת חיים יותר פשוטים ונוחים. להחזיק מספר פחים בבית, זה נוח יותר. לא מרוקנים כל יום פח".

לקריאה נוספת: רואים רחוק רואים ירוק: כך בונים עיר מקיימת


לוח דירות חריש

פרוייקטים בחריש

בעליות ובירידות: חריש בשביל האופניים

עד כמה ידידותית חריש לרוכבי האופניים, מהי רמת המודעות לרכיבה נכונה בעיר והאם ניתן להקל על עומס התנועה באמצעות שיפור רווחת רוכבי הדו-גלגלי? חברי הקבוצה "חריש בשביל האופניים" בראיון מתגלגל

שבוע הבטיחות בדרכים 2020, שחל השבוע, עומד בסימן מודל "עיר בטוחה" והפחתת מהירות הנהיגה במרחב העירוני. אחד מהפתרונות הפופולריים יותר להתמודדות עם עומס התנועה הוא עידוד השימוש באופניים ככלי תחבורה חלופי ומרכזי בערים.

מימין: איציק לב, יניב הכהן, מיכל אגמון, ענבל גולדשטיין וינון בירן
מימין: איציק לב, יניב הכהן, מיכל אגמון, ענבל גולדשטיין וינון בירן

"אופניים הם כלי תחבורה שאינו רק ספורטיבי וידידותי לסביבה, אלא הוא ממש בחזקת "צו השעה" בתקופת הקורונה" – כך לפחות מאמינים חברי קבוצת "חריש בשביל האופניים". התארגנות אזרחית זו הציבה לעצמה  מטרה לקדם את הרכיבה על דו-גלגלי בעיר באמצעות שיפור תשתית נדרשת, הצבת מתקנים ייעודיים לאופניים, חינוך, הסברה ושינוי הרגלים.

שיפור זרימת התנועה בעיר

התשתית הרעיונית לקידום התחבורה הירוקה בעיר הוקמה על ידי בוגרי ההכשרה של 'המרכז לצדק חברתי' בחריש. אל היוזמה הצטרפו תושבים נוספים וכך התגבש צוות "חריש בשביל האופניים" המונה חמישה פעילים: מיכל אגמון, איציק לב, ענבל קומפל-גולדשטיין, יניב הכהן וינון בירן.

יניב הכהן
יניב הכהן

"ה'אני מאמין' שלי מתבסס על קיימות והפחתת זיהום האוויר. מעבר לספורט וההנאה מרכיבה, קיום תשתית ראויה לרוכבים יביא לשיפור זרימת התנועה בעיר ויגביר את בטיחות משתמשי הדרך", מסביר יניב הכהן, שגם משמש כפעיל בפורום תחבורה חריש, שפועל בשיתוף פעולה עם המועצה.

ינון בירן, מדריך לרכיבת אופניים ומקים 'מועדון אופניים חריש' מחזיק בדעה דומה: "אנו מנסים להביא לידיעת הרשות את התהליכים הקורים בתחום בעולם ובארץ, במיוחד בתקופת הקורונה בה אופניים הפכו לחלופה בריאה לתחבורה ציבורית, אשר מטבע הדברים, גורמת לחשיפה גבוהה יותר לאנשים.  בתקופה כזו ישנה עדיפות ברורה לתחבורה דו-גלגלית".

זוג אחד, מענים מרובים

בירן והכהן מאמינים שקידום התחבורה הדו-גלגלית עשוי לתת מענה גם למצוקה אחרת המתהווה בעיר: "אני רואה באופניים אלטרנטיבה למצוקת עומסי התחבורה בעיר ומענה למחסור בתחבורה ציבורית פנימית. אם יהיו שבילים מסומנים ומסודרים אל מוסדות החינוך, ילדים רבים  יוכלו לרכוב לבית הספר ולאפשר להורים לצאת בזמנם החופשי מן העיר, מה שעשוי לפזר את עומסי התנועה על טווח זמן רחב יותר", מסביר כהן.

ינון בירן חריש בשביל האופניים
ינון בירן חריש בשביל האופניים

עם זאת, השניים מציינים כי רכיבה בטוחה על אופניים, לילדים ולמבוגרים כאחד, דורשת תשתית מתאימה. התשתית המרכזית לרוכבי אופניים היא שבילי אופניים ייעודיים. פתרון זה חשוב במיוחד ברחובות או דרכים בהם המכוניות ושאר הרכב המנועי נוסעים במהירות של 50 קמ"ש ומעלה, ברחובות עם אוטובוסים או משאיות או שיש בהם תנועה רבה של מכוניות.

בירן מציין שנדרש גם מערך תומך רחב נוסף: "מעברי חציה מותאמים, מתקני קשירה ואף עמדות תיקון וניפוח זמינות לציבור". לדבריו, תשתיות אלה מקובלות מאוד בעולם אך טרם הגיעו לארץ. "אנו רוצים לייצר בחריש שבילים רציפים עבור רוכבי אופניים ואנחנו מאמינים שזה אפשרי", מוסיף הכהן.

מיתון תנועה כתכנית עולמית

חברי "חריש בשביל האופניים" מסתמכים בדבריהם על מגמות עולמיות. הכשרת שבילי אופניים למשתמשים, לדוגמה, היא חלק מתכנית "המערכת הבטוחה". תכנית זו נדונה בוועידת שטוקהולם, שהתכנסה בפברואר האחרון, בהשתתפות נציגים של כ-140 מדינות, והגדירה יעדים בינלאומיים בנושא בטיחות בדרכים, בין היתר הורדת ההרוגים והפצועים באורח קשה ב-50% עד 2030.

שביל אופניים בחריש
רחוב תמר: שביל אופניים בחריש

מטרת תכנית הבטיחות החדשה, שאמורה להיות מוגשת בחודשים הקרובים גם לאישור בארץ, היא ליצור "מערכת תחבורה שצופה ומקבלת טעויות אנוש ומונעת הרוגים ופציעות", כמו גם "תכנון סלחני שלא מטיל את האשמה על משתמש הדרך או הנהג".

ההצעה מבוססת על תפישה הוליסטית של מיתון תנועה. במסגרת התכנית, נתיבי התנועה הוצרו, המדרכות ושבילי האופניים הורחבו והמהירות המותרת ירדה ל-30 קמ"ש.  חריש, יש להזכיר, נבנתה ותוכננה מראש במתכונת זו.

רחוב גפן בחריש
רחוב ממותן תנועה בחריש. המהירות המותרת היא 30 קמ"ש

"לחריש יש פוטנציאל עצום"

כיום מסומנים בחריש שלושה שבילי אופניים בלבד: שדרת דרך ארץ, ציר רחוב תמר וציר רחוב ספיר. שבילי האופניים מסומנים ברחובות המרכזיים של העיר בהם מהירות הנהיגה המותרת היא 50 קמ"ש.

על פי תכניות העירייה שבילי אופניים נוספים יחברו גם את השכונות החדשות, הפרחים ומעו"ף למערך השבילים הקיים.

חריש בשביל האופניים
שבילי אופניים יחברו את כל הצירים המרכזיים ובין שכונות חריש

בשאר הרחובות, ברחובות ממותני התנועה, בהם המהירות המותרת היא עד 30 קמ"ש, צריכים רוכבי האופניים לרכוב על הכביש.

"זה בעייתי", בירן פוסק. הוא מתייחס בדבריו לעובדה כי בפועל, נוהגים תושבי חריש במהירות גבוהה יותר מן המותר. זה מתאפשר להם הן בשל האכלוס החלקי והן בשל חוסר אכיפה. עוד הוא מוסיף כי "אין ברחובות הללו עדות לתמרורים המעידים על אופיים ככבישים משולבים".

הכהן מוסיף: "גם אם היו תמרורים אני לא בטוח שהורים יסכימו שילדיהם ירכבו על כבישים משולבים כאלה, ובהיעדר נתיבים מסומנים בכביש, רבים מרוכבי הדו- גלגלי מעדיפים לרכוב על המדרכה".

חריש בשביל אופניים
"ביקשנו מהמועצה להשלים את סלילת וסימון השבילים הקיימים"

"בנוסף, לא נלקחה בחשבון הטופוגרפיה של חריש", מדגיש בירן. "רכיבה בטיפוס מביאה לירידה במהירות של רוכבי אופניים. ברחובות הצרים הללו מדובר בסיכון של כלל משתמשי הדרך".

ביולי 2020 נפגשו חברי הקבוצה עם יניב מרכנתי, מ"מ מהנדס העיר, ודנו בשיפור התשתיות של שבילי האופניים הקיימים. "ביקשנו מהמועצה וגורמי ההנדסה להשלים, כקו ראשון, את סלילת וסימון השבילים הקיימים והצבת תמרורים מותאמים. בנוסף דרשנו לסמן מעברי חצייה לדו גלגלי  – החסרים במספר מוקדים. כשלב ביניים הצענו לסמן 'שבילים טקטיים', צביעת מסלול לאופניים על חלקה של מדרכת אספלט עבור מסלול לאופניים. לטובת המשימה לא נדרש תקציב מיוחד או תכנון מקדים. מאז השיחה היתה צביעה של כמה מקומות. אך לא הכל הושלם", אומר בירן ומסכם: לחריש יש פוטנציאל עצום ומאידך, היא מתמודדת בשלב זה עם לא מעט בעיות ברמת התשתית".

מיכל אגמון אופניים
חברי הקבוצה: המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה

"הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק"

אחד הנושאים שהציבה הקבוצה בראש מעייניה הוא תחום ההסברה והחינוך. עם פתיחת שנת הלימודים יצאו החברים בפרסומים בקבוצות הפייסבוק המקומיות עם מספר המלצות לרכיבה בטוחה וקריאה לחבישת קסדה. "בחריש יש כמות עצומה של רוכבי אופניים. עם זאת, המודעות לבטיחות ברכיבה דו-גלגלית היא נמוכה מאוד", מציין בירן. "הרוב המוחלט רוכב ללא קסדות ובניגוד לחוק".

רכיבת אופניים בחריש
רוכבים בחריש

כהן תומך בדברי בירן: "יש בחריש ציבורים שלמים שלא התחנכו על חשיבותה של הקסדה. חשוב לבצע הסברה ולהשריש זאת. באוכלוסייה המקומית שכמעט מחציתה ילדים זה בגדר חובה בעיני. בזכות זה ניתן לבסס הליך חינוכי שמתחיל מלמטה בתהליך שיחלחל בכיוון הפוך ובו ילדים יחנכו את המבוגרים מהם".

קבוצת הרוכבים ממתינה כעת לפגישה עם מחלקת החינוך במועצה, בה יבקשו לקבל אישור לקיום הדרכות ושיעורי הסברה לרכיבה נכונה ובטוחה למורים ולתלמידים במוסדות החינוך. עוד מנסה לקבל הקבוצה בשיתוף חבר המועצה גיל פישר, תקציב להצבת מתקני אופניים בבתי הספר ברחבי העיר.

מעיריית חריש נמסר: "שבילי אופניים מופרדים בתשתית בלעדית מתוכננים רק ברחובות בהם מהירות הנסיעה המותרת היא 50 קמ"ש. שבילים אלו מתוכננים בעשרה רחובות ברחבי חריש. בקרוב צפויות להסתיים עבודות הסימון והתמרור של השבילים הייעודים, שמתוכננים בשכונות אבני חן והחורש. בשאר רחובות העיר שהינם רחובות מקומיים ממותני תנועה, שבהם מהירות הנסיעה המותרת 30 קמ"ש תנועת האופניים משולבת בכביש.
חריש מתאפיינת בטופוגרפיה גבעית, ובהליך התכנון של העיר תוכננו שיפועי הדרכים של עד 6% מתוך שיקול נוחות ההליכה והרכיבה על אופניים".

עוד בנושא: דיווש משפחתי: הורים וילדים רוכבים יחד בחריש

 


פרוייקטים בחריש

לוח דירות חריש

פרויקט מיוחד: "השנה הראשונה שלי בפוליטיקה"

שבעת חברי מועצת חריש שסיימו בימים אלה את שנתם הראשונה ב'קלחת הפוליטית המקומית' משתפים בתחושות האישיות בשנה מאתגרת זו. ספוילר: למרות הקושי, אף אחד לא מתחרט

בימים אלה מציינת הקואליציה בחריש שנה ראשונה לפעילותה. בשנה החולפת, נכנסו חברי הקואליציה שהיו ברובם המוחלט 'טירונים פוליטיים' לתפקיד הנדרש מהם, למרות שהיו עד לא מזמן תושבים מן המנין וחלקם כלל לא חלם או חשב שיעסוק בפוליטיקה מקומית.

יוצאי דופן הם ראש העיר, יצחק קשת, שנבחר לקדנציה נוספת ושלמה קליין, חבר סיעת הבית היהודי ששימש כחבר מליאה גם בקדנציה הקודמת. פנינו אל שבעת חברי המועצה שזו שנתם הראשונה בקלחת הפוליטית וביקשנו לדעת כיצד הם חוו שנה מאתגרת זו ברמה האישית של כל אחד ואחת מהם.

יוחאי פרג'י, הבית היהודי: "הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי"

הבית היהודי
יוחאי פרג'י: "פונים אליי אנשים שברור לי שלא הצביעו עבורי. משמח אותי שרואים בי כתובת"

"הכרתי את המערכת הפוליטית והמוניציפלית עוד לפני הבחירות, ועם זאת אני כל הזמן לומד, קורא, שומע ומתעניין. אני בעיקר מקשיב לבקשות ועצות והשילוב בין הניסיון והידע להקשבה ולמידה, בהחלט מקדם הצלחה.

הופתעתי מכמות הפניות והבקשות שהופנו אלי, ובעיקר מכך שפונים אליי אנשים שברור לי שלא הצביעו עבורי. משמח אותי שרואים בי כתובת ואני נרתם כמיטב יכולתי. בשביל זה נכנסתי לפוליטיקה.

אני גאה באפשרות להשפיע. כתושב השפעתי לא מעט אבל כיום אני מצליח הרבה יותר. חריש היא מקום מורכב והמערכת עוד צריכה להתמקצע ולהתייעל, אך הכיוון בהחלט חיובי ואנחנו כל הזמן עם הפנים קדימה.

בחריש בולטת מאוד האכפתיות של התושבים, היוזמה והשותפות. לכן יש לפעמים ויכוחים והטונים יכולים לעלות אבל אני יודע שזה מגיע ממקום טוב. כשאני מדבר עם אנשים אני מבקש: דברו בדרך ארץ. בכבוד. אל תשכחו שאנחנו פה לאותה מטרה ובסוף, מחוץ למסכי המחשב, אנחנו שכנים וחיים יחד".

 יוסי גולדמן, הבית היהודי: "אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'"

יוסי גולדמן
"באתי לעבוד ולקדם את העיר מתוך תחושת שליחות"

"אני לא מייחס לעצמי את הכינוי 'פוליטיקאי'. המונח שיותר מתאים כאן, לעניות דעתי, הוא 'שליח ציבור'. באתי לעבוד ולקדם את העיר מתוך תחושת שליחות. בשנה החולפת נגלה לפני מערך תפעולי שלם של אנשים שעובדים ונותנים מעצמם כדי לגרום לעיר להתפתח ולהתקדם בצורה מדהימה. ככל שעובר הזמן תחושת השליחות מובילה אותי ומעודדת אותי לקחת חלק ולהוביל בנושאים נוספים שבהם אני מרגיש שאני יכול לתרום להשפיע ולשנות, כדי שהעיר תוכל להמשיך ולגדול ותאפשר למספר גדול יותר של אנשים לעבור ולהשתקע בחריש.

אני חושב שבפוליטיקה בארץ יש בשנים האחרונות פנים חדשות שמביאות רוח צעירה ונמרצת שבאמת רוצה לחולל מהפך, ובחריש ספציפית אני חש שזה קיים בצורה חזקה יותר. יש רוח של בנייה והקמה של אנשים שמוכנים לעבוד קשה כדי להביא הישגים גדולים לעיר. אני גאה להיות חלק מהקמת העיר הזו; לראות איך כל יום נפתחות חנויות חדשות ויש יותר ויותר אנשים ברחובות ובגינות השעשועים הפזורות בעיר. אני צופה לעיר עתיד מזהיר ושמח על הזכות להשפיע ולתרום לכך".

עידית ינטוב, ישראל ביתנו: "חשבתי שיהיה לי קל יותר להביא תקציבים"

עידית ינטוב צילום אורן קלר
"'חריש המודרנית נולדה באודסה'"

"זמן קצר לפני פתיחת מערכת הבחירות המוניציפליות טיילתי באודסה שבאוקראינה. התרשמתי מאוד מהעיר, ומהקשר החזק שלה לישראל ולציונות. על אחד הבניינים שם ראיתי שלט בעברית: 'ישראל המודרנית נולדה כאן', והתמלאתי מוטיבציה לחזור ארצה ולעשות דבר דומה בחריש. עם חזרתי לארץ קיבלתי את ההחלטה הסופית להצטרף לפוליטיקה, כך שאני מניחה שאפשר להגיד שעבורי, 'חריש המודרנית נולדה באודסה'.

זו השנה הראשונה שלי בפוליטיקה אבל לא הראשונה בתפקיד ציבורי. לפני כן הייתי עובדת קהילתית, האחראית על תחום האזרחים הוותיקים והעולים כאן בחריש, וגם אז אנשים פנו אלי בבקשות שונות. כשנבחרתי נאלצתי להתפטר מעבודתי במועצה, ומאז אני לא עובדת אלא מתמקדת בפעילות הציבורית. זה מאתגר. חשבתי שכחברת מועצה יהיה לי קל יותר להביא תקציבים, תקנים ופרויקטים, שהדרך תהיה יותר קצרה – אבל הבירוקרטיה נשארה אותה בירוקרטיה.

לאחרונה, בגלל סיבות אישיות, הורדתי מעט פרופיל ברשתות החברתיות. אני מבינה שזה יכול להיראות כאילו נעלמתי מהשטח, אבל זה ממש לא נכון. אני לא מתכוונת להוריד פרופיל בתפקיד הציבורי ובטח שלא לפרוש, אלא להמשיך לפעול למען חריש ככל שביכולתי".

 שני גרינברג, הליברלים: "רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי"

שני גרינברג צילום אורן קלר
"מה שלא הייתי מוכנה אליו בכלל הוא עוצמת הקשר עם הבוחרים"

"המעבר מ"תושבת מן המניין" ל"חברת מועצה" הוא אכן אתגר. גיליתי שהעבודה המוניציפלית מורכבת יותר משציפיתי, ומה שהכי הפתיע הוא העבודה החיובית עם חברי הקואליציה: למרות שיש לנו תפישות עולם שונות, רב המשותף על המפריד וכולנו רוצים את המיטב עבור התושבים. יש לי הערכה עצומה לכל אחת ואחד מחברי המועצה ובייחוד לראש המועצה, שעושה את המיטב כדי לנווט במים הסוערים של חריש ברגישות ובאחריות כלפי כל המגזרים.

מה שלא הייתי מוכנה אליו בכלל הוא עוצמת הקשר עם הבוחרים. הציבור בחריש הוא מאוד מעורב וזו ברכה אדירה, אך יחד עם זאת רף הציפיות מאיתנו מאוד גבוה ולעתים אף בלתי מציאותי. לפעמים לא זוכרים שזו לא העבודה שלנו. לפעמים לא זוכרים שאנחנו בני אדם מאחורי התפקיד. חלק גדול מהעבודה האישית שלי הוא ללמוד לא לקחת את זה ללב ולא להיפגע, אלא לנסות להתבונן בביקורת עניינית, לגדול ולהשתפר ממנה. מצד שני, כאשר הביקורת פוגענית להניח אותה בצד ולא לאפשר לה לפגוע בעשייה.

הסיפוק הגדול ביותר הוא שנפלה בחלקי הזכות לעצב את העיר מבראשית. הרבה דברים שאני עוסקת בהם הם לא זוהרים, אבל הם בהחלט ייצרו תשתית ליברלית שתשרת אותנו הרבה שנים קדימה. המשפט שהכי משקף את ההרגשה שלי הוא הציטוט ממבצע סבתא: "יש רק דרך אחת לרוץ 100 מטר. אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט מגביר".

גיל פישר, הליברלים: דברים שרואים משם

גיל פישר צילום אורן קלר
"התושבים רוצים פתרונות מהירים ולא תמיד מודעים לתהליכים שמתרחשים"

"כתושב חריש אתה מודע לבעיות בעיר ולכל מה שעדיין חסר כאן ונתפש כמובן מאליו בערים אחרות. אני מבין שהתושבים רוצים פתרונות מהירים ולא תמיד מודעים לתהליכים שמתרחשים אולם כחבר מועצה נחשפתי לתהליכים שמתבצעים בעירייה, לעבודה הקשה שמשקיעים העובדים, לפעמים גם בשעות שאינן קונבנציונליות, ולמחשבה הרבה והתכנון שעומד מאחורי כל התהליכים. נקודת מבט חדשה זו שינתה במידה רבה את מה שחשבתי לפני כן על הפעילות בעירייה".

נגה עוז, הליברלים: "נבחרנו במטרה לקדם את העיר, פחות להתעסק בפוליטיקה"

נגה עוז צילום אורן קלר
"השנה הראשונה שלי במועצה כללה למידה מרובה. מה זה מועצה, מה מותר, מה אסור"

"אם היו מספרים לי לפני שנה וחצי שאהיה חברת מועצה, לא הייתי מאמינה. מעולם לא עסקתי בפעילות פוליטית, לכל היותר הייתי חברת ועד בגן הילדים והנהגת ההורים בבית הספר. הגעתי למועצה למען העתיד של הילדים שלי; אני רוצה שתהיה להם מערכת חינוך טובה, שיהיה להם טוב לגדול בחריש. זה אחד הנושאים שאני חושבת שמשותף לרוב חברי המועצה הנוכחית, מעבר לעובדה שרובנו מתחת לגיל 40, זו ההתנסות הפוליטית הראשונה שלנו, וכולנו נבחרנו במטרה לעשות ולקדם את העיר ופחות להתעסק בפוליטיקה.

השנה הראשונה שלי במועצה כללה למידה מרובה. מה זה מועצה, מה מותר, מה אסור. לדוגמה, אישור התקציב: חודש לאחר כינון המועצה היינו צריכים לאשר את תקציב 2019. לא היה לי מושג כיצד ניגשים לנושא ולמדתי את הנושא במהירות. כיום אני יכולה לומר בוודאות שאגש באופן שונה לאישור תקציב 2020. אני שמחה שגם לאחר שנה בתפקיד, המניעים שלי הם חברתיים ולא פוליטיים, ואני ממוקדת בעשייה בנושאי מיתוג העיר וקידום מעמד האשה".

 שלמה פרץ, ש"ס: "רואה פחות את המשפחה והילדים"

שלמה פרץ צילום מור לאטי
"אני פועל למען כלל תושבי חריש, שהם בעצם סוג של משפחה אחת גדולה"

"בשנה החולפת למדתי להכיר את המערכת ואת השותפים בקואליציה אני מקווה שגם בעתיד תימשך ההבנה בין כל חברי המועצה ושנדע לא להתעכב על הדברים הקטנים אלא לראות את התמונה הגדולה של טובת חריש. פונים אלי גם תושבים שעדיין לא היו כאן בבחירות ואני עושה כמיטב יכולתי כדי לעזור להם. זה ממלא אותי בתחושת סיפוק, דלתי תמיד פתוחה ואני מתכנן להמשיך להיות אוזן קשבת לתושבים גם בעתיד.

השינוי המשמעותי ביותר שחל עבורי בשנה האחרונה מבחינה אישית הוא שבערבים יש הרבה ועדות, ישיבות מליאה, ישיבות הנהלה וכדומה, כך שאני רואה פחות את המשפחה והילדים. מצד שני, גם המשפחה שלי מבינה את השליחות ואת העובדה שאני פועל למען כלל תושבי חריש, שהם בעצם סוג של משפחה אחת גדולה".


לוח דירות חריש

דברים שרואים משם: הליברלים וש"ס מסכמים 100 ימים ראשונים במועצת חריש

שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז מהליברלים יחד עם שלמה פרץ, חבר סיעת ש"ס משתפים בתחושות האישיות ובעשייה הציבורית לסיכום 100 ימים ראשונים בתפקיד. כתבה שנייה בסדרה

צילומים: מור לאטי

סיעת הליברלים סומנה כאחת ההפתעות של בחירות 2018 בחריש. תוך זמן קצר הצליחה הסיעה העצמאית לכבוש את אמון הציבור ולהכניס למועצה שלושה נציגים, שני גרינברג, גיל פישר ונגה עוז. המעבר החד שביצעו השלושה לעולם הפוליטי הצריך למידה מהירה והתאקלמות זריזה.

במלאת 100 ימים ראשונים לשלטון, הזמינו הליברלים, חברי הקואליציה, את תושבי חריש למפגש פתוח, לשמוע ולהשמיע. כעשרים תושבים הגיעו למפגש וקיבלו דיווח ישיר מנבחרי הציבור על התחושות, העשייה, הכיוונים והיעדים. הכתבה אינה מתעדת את המפגש אלא משקפת ניסיון למצות את הנקודות העיקריות שעלו בו.

שקיפות ושיתוף ציבור: "שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום"

המפגש שהתקיים ביום חמישי ה-7.2.19 הוא המשך טבעי להתחייבות הבחירות של הליברלים לקדם שקיפות ותהליכי שיתוף ציבור. "נושא השקיפות הוא אחד הסעיפים עליהם חתמנו בהסכם הקואליציוני, לפיו המועצה תפעל בשקיפות לרבות פתיחת דיוני המועצה לציבור ופרסום פרוטוקולים. מדובר בהליך שמתרחש בהדרגה, אבל ראינו לאחרונה ישיבות מליאה משודרות בשידור חי ופרסום פרוטוקולים והסכמים קואליציוניים באתר המועצה", העידה שני גרינברג.

"שיתוף ציבור עובד אם נותנים לו מקום", היא הוסיפה. "הצלחנו לקדם לאחרונה את הנושא של שיתוף ציבור בשטחים הציבוריים. אנו עובדים כעת על פיילוט שיתבצע, ככל הנראה, בשכונת הפרחים. תושבי שכונה זו הם הפעימה הבאה של האכלוס הקרוב ויש צורך לשתף את הציבור בשלבים מוקדמים של התכנון שלה".

מפגש תושבים עם חברי הסיעה הליברלית

מהות העבודה הקואליציונית: "למדנו שאנחנו לא חופשיים בטווח הפעולה שלנו"

שני: "לקחתי על עצמי את המשימה להיות המנוע שמקדם את הנושאים שעל הפרק בפגישות מול מנהלי אגפים ומול מנכ"ל המועצה. לקח קצת זמן להבין שאם רוצים לקדם דברים מהר, פגישה עם נתניהו, מנכ"ל המועצה, תקדם אותם הכי טוב. אנו עובדים מולו ומול מנהלי אגפים במועצה בלבד. אין לנו כמקובל, קשר ישיר עם שאר העובדים".

איך קיבלו אתכם במועצה?

"בזרועות פתוחות. ממש חיכו לנו. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה נהדר ממנהלי האגפים ומשאר חברי הקואליציה, התחושה היא ממש טובה".

אלו עוד תובנות קיבלתם בתקופה קצרה זו?

"אחד הדברים הכי משמעותיים שלמדנו הוא שאנו לא לגמרי חופשיים בטווח הפעולה שלנו. משרד השיכון נוכח כאן בכל החלטה והחלטה. לדוגמא, גם מועד ועיתוי קמפיין הפרסום הקודם על העיר חריש הוחלט על ידי משרד השיכון. כשהמועצה היא גרעונית בתקציב ונתמכת על ידי הממשלה, אתה לא חופשי להחליט כראות עינייך. ההכנסות מארנונה מכסות כ-7% מתקציב המועצה וכל עובד במועצה ממלא 4-5 תקנים".

"אין לנו שום דרך לדעת אם התמיכה הממשלתית בחריש תמשיך לאחר 2020 וזו בעיה כי לחריש, נכון להיום, אין מספיק מנועי צמיחה. אנו רוצים להאיץ את תהליך היציאה שלנו לעצמאות תוך יצירת מנועי צמיחה חדשים, צמצום הוצאות וצמצום התלות", מסכמת שני.

אחד ממנועי הצמיחה העתידיים הוא החברה הכלכלית של חריש שעמלים כעת על הקמתה. בנוסף, תקום בחריש חברה עירונית לספורט, תרבות ואירועים, שתהווה גם היא מקור הכנסה עתידי מהופעות ושכירויות, ומצד שני תוכל לסבסד אירועים ופעילויות, שכיום אינם זוכים לתמיכת המועצה".

מנגד, במסגרת צמצום ההוצאות העתידיות, נראה כי התכנית להקמת הפארק העירוני תעבור שינוי משמעותי,  זאת על מנת לקצץ בהוצאות התחזוקה הגבוהות בשלב זה, המסתכמות בכמיליון שקלים לשנה. ישנה חשיבה בנושא אם להקים את כל הפארק במתכונתו הנוכחית או לבנות אותו בשלבים, אם לקצץ את שטח הפארק או לא והנושא עדיין בבדיקה ויסוכם בזמן הקרוב.

שטח הפארק העירוני בחריש
שטח הפארק המרכזי שיעבור שינוי תכנוני. צילום: אורן קלר

קידום נשים, מיתוג וכלכלה מקומית: "הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים"

נגה עוז, אחראית על תיק מיתוג העיר, מעמד שוויון האשה, כלכלה ועסקים חברתיים, סיפרה בקצרה על תחומי אחריותה:

"קידום האשה יקבל סעיף בתקציב 2019. זה שינוי משמעותי במועצה שמראה על האג'נדה החברתית ועל סדרי העדיפויות החדשים". נגה, בעלת תואר ראשון בתקשורת שיווקית, היא גם אחראית תיק המיתוג מטעם המליאה. לדבריה, שיירי תקציב 2018 נוצלו לביצוע מחקר יסודי של תפישות הציבור בחריש ובישראל בכלל. "זהו סקר שלא בוצע מעולם והוא יעזור לנו לתכנן את מהלך המיתוג הבא של העיר חריש בצורה המיטבית. לתפישתי, אם משווים את חריש לחברה עסקית לדוגמא, הרי שעד היום, הדגש היה על גיוס לקוחות חדשים (תושבים חדשים) ואילו עתה הדגש צריך להיות על שימור לקוחות מרוצים. זו אמירה ידועה שהרוב הגיעו לחריש 'בגלל המחיר', עכשיו צריך לדאוג שהם גם יהיו תושבים מרוצים וגם יספרו ויעבירו את המסר הלאה. כך בעצם, תושבי חריש הם השגרירים הכי טובים של העיר".

ומה בנוגע לפרסום שלילי שהעיר זוכה לה בתקשורת?

"לתפישתי אין פרסום שלילי. נעשה גם מאמץ לנהל את מערך יחסי הציבור של העיר ולייעל את עבודת מחלקת הדוברות על מנת לקדם את העיר".

מתוקף תפקידה של נגה גם כיו"ר ועדת כלכלה מקומית, קיבלו הנוכחים עדכון לפיו היא מנסה לקדם מהלך של קיום יריד עסקים מקומיים, שיתקיים בימי שישי בשדרת דרך ארץ. "הרעיון הוא לעודד צריכה מקומית ולחזק את העסקים המקומיים. בעיריות אחרות, בעלי העסק משלמים לעירייה עבור ההשתתפות. זה לא המצב אצלנו, אבל בעבודה נכונה, אנו מקווים להפוך את היריד לעוד אחד ממנועי הכלכלה המקומית".

עיר נקייה, חכמה וחסכונית: "קמפיין הסברה לתושבים על הפח הכתום"

האם חריש היא עיר מלוכלכת? תלוי את מי שואלים. גיל פישר, מחזיק תיק איכות הסביבה במועצה מסביר: "תיק איכות הסביבה הוא תיק גדול ומורכב בעל היבטים רבים. ניקיון העיר הוא אחד המדדים שנבדקים. על פי מחלקת שפ"ע, את חריש מנקים יותר מכל עיר אחרת והמטרה שלנו היא לערב גם את התושבים בשמירה על הניקיון".

גיל משתף ומספר כי פינוי האשפה בעיר זוכה גם הוא לתשומת לב וכי נושא המיחזור יהפוך החל ממרץ 2019 לאחד הנושאים המדוברים בעיר: "ככל שיש יותר אשפה ממוחזרת, המועצה משלמת פחות על הטמנה ובמקביל מקבלת סכום כסף על כל פח ממוחזר ולכן החל מחודש הבא נערוך קמפיין הסברה לתושבים על הפח 'הכתום', איך עובדים איתו מה ממחזרים וכן הלאה. אנו נעבור בין הבתים ונחלק לתושבים שקיות כתומות. מסר זה יוטמע גם במערכת החינוך ובמרכז ההסברה לתושב בתהליך הקליטה של תושבים חדשים".

פח כתום
פחי מיחזור בחריש

ניטור הפחים הוא גם חלק מההערכות לבניית תשתיות חריש כ'עיר חכמה'. גיל, ראש צוות פיתוח בחברת yes במקצועו, עומד גם בראש הוועדה לפיתוח עיר חכמה. "שותפים בוועדה זו אנשי פיתוח ותשתיות מדהימים ואנו מתחילים לפעול ולבחון את היישומים השונים האפשריים בכלל מערכות העיר. זהו נושא ענק שכרגע נמצא בחיתוליו, אבל אנו מעוניינים לבצע תהליך של שיתוף הציבור בתהליך הקמת העיר החכמה". 

הגיל הרך, חינוך ותנועות נוער: "שומרים גם על התינוקות"

בפברואר 2019 הוצבו לראשונה גם שומרים במעונות היום של ילדי חריש. "השמירה היתה דרישה קיימת במכרז ההפעלה של מעונות היום שלא נאכפה עד כניסתנו למועצה. העלות היא על מפעילי המעונות בלבד, ואני שמחה שכיום אין הבדל בביטחון של ילדים עד גיל שלוש לילדים גדולים יותר", ציינה שני והוסיפה: "הרשות מוציאה מיליוני שקלים על אבטחת מוסדות חינוך. זה לא מחויב מציאות מבחינה בטחונית, זו בחירה של הרשות לשמור על ביטחונם הילדים ועל השקט הנפשי של ההורים, אבל אין סיבה להפלות בין פעוטות ותינוקות לילדים בני שלוש ויותר. המצב תוקן כעת ואנו שמחים על כך".

מה לגבי מצב החינוך בחריש? משתתפי הדיון העלו לדיון כי החינוך בחריש נתפס כבעייתי וכי יש תושבים שכבר החליטו לעזוב את העיר בשל החינוך. עוד התריעו משתתפי הפגישה כי סטיגמה של חינוך בעייתי תפגע בעתיד חריש.

"נושא החינוך מאוד חשוב לנו. יש לנו שני נציגים בוועדת החינוך. אני חייבת לציין שהיום אנחנו רואים קצת אחרת את התמונה כולה. מחלקת החינוך מתמודדת עם מערכת שמכפילה את עצמה כל שנה, מערכת חדשה שזקוקה לזמן כדי לייצב את עצמה ועם אתגרים לא פשוטים בתחום ניהול כוח האדם. בשנה הבאה עתידים להיפתח עוד 24 גנים בנוסף על 43 הפעילים כיום. לשמחתנו, למכרז מנהל/ת אגף החינוך ניגשו אנשים בעלי שיעור קומה ואנו מקווים שהבחירה באדם המתאים תתרום משמעותית להקמת מערכת טובה וחזקה ששמה הולך לפניה".

תנועות נוער: "לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר"

"הנוער העובד עזב את פעילותו בחריש לאחר שנתיים. בפגישה שהתקיימה עם מזכ"ל תנועת הצופים הוא הביע את הסכמתו העקרונית להתחיל את פעילות התנועה בחריש, למרות שהוא לא קיבל הבטחה למבנה ייעודי בעיר, שזהו תנאי בסיסי עבור הנהגת הצופים. חשוב להבין כי תנועות נוער מחפשות בסיס כלכלי איתן שיאפשר להם לקלוט אנשים בשכר והן בדרך כלל דורשות מבנה שהמועצה מקצה להם. בני עקיבא, שהבינו את הפוטנציאל בחריש, החליטו לפעול בה מבלי לקבל תמיכה או מבנה. ולכן יש להבין שבנושא תנועות הנוער, לא היה תיעדוף של המועצה לזרם כזה או אחר".

"אנו כרגע בשלב מיפוי שטחים ציבוריים למציאת מבנים מתאימים לפעילות כלל תנועות הנוער כחלק מהתפישה של רב שימושיות", סיכמה שני.

עסקים פתוחים בשבת

בהסכם הקואליציוני עליו חתמה סיעת הליברלים עם סיעת הליכוד בראשות יצחק קשת נכתב כי המועצה תאפשר פתיחתם של מבני ציבור כגון מתנ"ס, אולמות ספורט ומבנים קהילתיים אחרים בכל ימות השבוע כולל שבת. המועצה תקצה שני פארקים בהם ניתן יהיה להבעיר אש והמכרז להקמת והפעלת הקנאטרי קלאב העירוני יכלול כתנאי הפעלה בשבת. עוד מצוין כי המועצה תאפשר פתיחתם של עסקים מתחום תרבות, בילוי ופנאי בעיר בכל ימות השבוע באזורים שיוגדרו על ידי המליאה.

שני: "הרכב הקואליציה הוא כזה שאנו נחלקים לשתי מחנות שווים בנושא השבת ובפועל יוצא שיצחק קשת הוא לשון המאזניים. אבל ההבטחה היא שראש המועצה לא ימנע פתיחת עסקים בשבת באזורים מסוימים בעיר".

"מבדיקה שערכנו, ברשויות אחרות, לא ממש מכריזים על זה אבל מכוונים את בעלי העסקים מראש לאיזורים שיהיו פתוחים בשבת. הרשויות המקומיות עוזרות לזה לקרות ואנו נעשה כל מאמץ לקדם זאת גם אצלנו".


שלמה פרץ, סיעת ש"ס: "חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת"

שלמה פרץ. צילום: מור לאטי

ע"פ ההסכם הקואליציוני שלמה פרץ, נציג סיעת ש"ס במועצה הוא סגן ראש המועצה ואחראי מטעם המליאה על תחומי החינוך החרדי לא פורמלי, תרבות חרדית ורווחה. הוא גם משמש כיו"ר ועדת רווחה, ועדת ביקורת וועדת הנחות בארנונה.

ספר על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני לומד את התפקיד. אני בקשר רציף עם חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס, שעוזרים לי בייעוץ וזמינים עבורי 24 שעות. הם מאוד רוצים לעזור לעיר".

תאר את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"יש לנו קשר מצוין. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא וניכר הרצון של כולם לשאוף ולשפר את הנדרש לטובת תושבי העיר".

במה אתה עסוק כיום?

"מה שמעניין אותי זה להביא לעיר תקציבים. אני פועל מול משרד הפנים, משרד הדתות ומשרדי הפיתוח של הנגב והגליל כדי לאתר תקציבים שניתן לגייס לטובת פרויקטים בעיר".

אילו פרויקטים מעניינים אותך?

"אני עובד על הקמת משחקיה לילדי העיר. זה נושא שנמצא בפוקוס שלי ואני עובד עליו חזק. פספסנו 'קול קורא' שהיה בנושא ואנו ממתינים למועד הקרוב החדש".

"תקציבים לבניית בתי כנסת – קיים בחריש מחסור במקומות תפילה. אנו ממתינים שהבחירות הכלליות יסתיימו ונוכל לעבוד בתיאום עם משרד הדתות כשהם מפרסמים 'קול קורא' עם תקציבים ייעודיים חדשים לנושא זה".

"אני מנסה לקדם גם מוסדות חינוך לחינוך החרדי. אנו מתכוננים להגעתן של 500-600 משפחות חרדיות מעמותת "לעבדך באמת", שקיבלו לאחרונה טופס 4. הן יתגוררו ברחבי העיר, לא במרוכז במקום אחד בלבד, ויזדקקו לשירותים ייחודיים להם".

לדברי פרץ הוא פועל כעת גם לשפר את תקציבי הרווחה ומנסה לקדם יחד עם שאר חברי הקואליציה את הוזלת מחיר הארנונה העסקית בחריש ופיתוח איזורי תעסוקה חדשים. "רק לאחרונה חברת אינטל פרסמה שהיא רוצה לפתוח שלוחה בישראל. אנחנו צריכים להיות עירניים למתרחש בשוק ואני פועל לקידום פגישות בין יצחק קשת לאנשים מובילים מעולם ההייטק".

מהו היעד המשמעותי שאתה שם לפנייך?

"לשפר את מכלול השירותים לתושב. חשוב שיהיו לנו בעיר את כל השירותים הנדרשים כמו בכל עיר אחרת, שלא יהיה חסר בחריש שום שירות שצריך לצרוך אותו מחוץ לגבולות העיר".


פרוייקטים בחריש