מימין: שלי גולדשטיין, שחר כרמלי ונריה יעיש; צילום: אורן קלר

שלי גולדשטיין, שחר כרמלי ונריה יעיש יתחילו מחר את לימודיהם בשכבת י"ב הראשונה בעיר, בתיכון אתגרי העתיד. עם ותק של חמש שנים בחריש מתמודדים השלושה עם השינויים בבית הספר שצמח פי 10, התמורות בקבוצת החברים וההכרות עם אוכלוסייה שהיתה זרה להם, בעיר מגוריהם הקודמת. וכן, גם עם הציפיות הגבוהות מהם: "שנים של לימודים בלי ציונים ופתאום לחץ של בגרויות. מצפים מאיתנו להצליח"

כ-2,000 תלמידים חדשים יחלו את שנת הלימודים תשפ"ג בחריש והם מצטרפים לכ-8,000 תלמידים רשומים במערכת החינוך הצומחת, שהחלה לפעול רק לפני שש שנים.

השנה, לראשונה, נפתחה שכבת הבוגרים – י"ב – בתיכון אתגרי העתיד. בבית הספר שהחל לפעול לפני חמש שנים עם 60 תלמידים בלבד (כיתות ז'-ח'), ילמדו השנה כ-600 תלמידים (כיתות ז'-י"ב'), כ-80 מתוכם תלמידי י"ב.

"בשנים הראשונות הכרנו את כולם"

הצמיחה המהירה והשינויים משפיעים על תחושות התלמידים, במיוחד הוותיקים בהם שהחלו ללמוד בשנה הראשונה בבית ספר "בוטיקי".

"התרגלנו להכיר את כל הצוות ואת המורים ועכשיו יש פי 5 מורים ואנחנו לא מכירים רבע מהם", מציינת שלי גולדשטיין (17) תלמידת י"ב (כיתת לביאה), המתגוררת מזה כחמש שנים בעיר. "זה מתסבך קצת", היא מודה.

שחר כרמלי (17) עברה לחריש גם היא לפני חמש שנים והחלה ללמוד באתגרי העתיד מיומו הראשון. כמו שלי, חווה גם היא את השינוי: "התרגלנו למשהו אחד וכל שנה זה משהו אחר. יש עדיין כמה מורים שיש איתם קשר שהוא מעבר לרגיל, אבל בית הספר מאוד השתנה בגישה שלו".

נריה יעיש (17) מכיתת פומה, "רק" 4 שנים בחריש מוסיף: "היו לנו גם שלושה מעברים של בית הספר למבנים זמניים ונקווה שהמעבר הבא, בשנה הבאה, יהיה האחרון ובית הספר יעבור למבנה של קבע".

שלי: "יש שינוי בולט נוסף, בשנים הראשונות הכרנו את כולם, היינו מדברים עם כולם. כיום, חוץ מאיתנו ושכבת י"א שהתחלנו יחד ויש בינינו קשר, אין קשר בין השכבות. אני לא יודעת אם זה משהו בהכרח רע, אבל זה יוצר הפרדה לעומת שנים קודמות".

"כולם פה חדשים אתה לא מיוחד"

לא רק צוות בית הספר צמח. בחמש השנים שחלפו מפתיחת בית הספר, שכבת י"ב שילשה את מספר התלמידים וגרעין התלמידים הוותיקים למד להתמודד עם תמורות משמעותיות בחברויות. אור גולני, לשעבר מנהלת מחלקת הנוער והצעירים בחריש ציינה בראיון שפורסם בנובמבר 2021 כי גיל ההתבגרות בחריש מאתגר במיוחד, ואחת הסיבות לכך היא זעזועים תכופים ושינויים בקבוצת "השווים" – החברים והחברות.

נריה: "ביום הראשון כשהגעתי לבית הספר קיבלתי סוג של מסר או הרגשה, "כולם פה חדשים אתה לא מיוחד". זה דווקא היה אחלה, היה קל יותר למצוא אנשים להתחבר אליהם, מאשר להיכנס לחבורות שהתגבשו".

שחר: "אחרי שכיתת פומה נפתחה (הכיתה השנייה בשכבת י"ב כיום) התחברנו די מהר. שנה אחרי זה, נפתחה כיתת צ'יטה, הכיתה השלישית של השכבה".

החברויות השתנו?

שחר: "כל הזמן יש שינויים. אנשים חדשים מצטרפים לחבורות, יוצאים אנשים מהחבורות. גם יש אנשים שהיו איתנו בשנה הראשונה, עזבו וחזרו עכשיו. יש פתיחות גדולה לקראת האנשים שמגיעים ומצטרפים".

שלי: "כן, כן, חד משמעית יש פתיחות. כל שנה יש התרגשות חדשה לקראת התלמידים החדשים, וזה אף פעם לא היה בקטע רע, "אוי, מי יבוא ויצטרף אלינו".

נריה: "אבל כן יש מחשבה לקראת מי יגיע השנה".

האם השינוי התכוף בחברים והרצון הטבעי למצוא חן גורם לכם לעשות ויתורים או לאמץ התנהגויות שאינן מקובלות?

שלי: "אני נפרדתי מחברים שכל מה שעניין אותם זה סיגריות ושתייה. זה לא התאים לי".

שחר: "כולם מעשנים ושותים ואני יושבת בצד – אבל עדיין מבלה איתם כי הם מצחיקים. אני לא שותה כי אני רואה לאיזה מצב הם מגיעים".

נריה:" אני שותה אבל במידה. אני נשאר בשליטה, לא מרשה לעצמי להגיע למצבים מביכים".

"להתחבר לאנשים המתאימים"

בתשובה לשאלה מהי העצה החשובה ביותר שהם יכולים לתת מניסיונם לבני הנוער החדשים שממשיכים להגר לעיר, התשובה שלהם חד משמעית.

שלי: "הכי חשוב זה למצוא אנשים טובים".

שחר: "להתחבר לאנשים המתאימים. יש פה ילדים שמסיימים כיתה ו' ואני בשוק מהם. ראיתי חבורה של ילדים קטנים חילונים ודתיים יחד שביקשו מהמשפחה שלי כסף לפיצה. נתנו להם ואז ראינו שהם קנו סיגריות וחילקו ביניהם".

שלי: "אני יוצאת בשישי בערב עם חברים דתיים אחרי ארוחת שישי, זה קבוע. אנחנו תמיד רואים חבורה אחת ספציפית של צעירים שלא לומדים בשום מסגרת, מסתובבים ברחוב".

נריה: "אני מכיר אותם. הם בעיתיים".

שחר: "העירייה צריכה למצוא עיסוקים לילדים שמתדרדרים. הייתי ברמלה בגילאים שלהם וזה לא היה ככה ברמה הזאת. משעמם להם פה".

"אותם פארקים, אותם מקומות, אותו ספסל"

אבל לא רק לילדים "הבעייתיים" בחריש משעמם. גם לשלי, נריה ושחר משעמם בחריש. אפילו מאוד.

נריה: "אין לי כל כך מה לעשות פה חוץ מלהיפגש עם חברים. אנחנו נפגשים בברקאי יושבים שם בזולה, מכינים פיצות".

שלי: "נפגשים ביער, בפארקים, בבתים. מלא פעמים אנחנו רוצות לנסוע לסרט או בילוי אבל הכל במרחק נסיעה מחריש והתחבורה הציבורית מציקה".

שחר: "אני רוב הזמן עובדת אבל כשאני יוצאת לבלות זה תמיד מחוץ לעיר. בחריש אפשר רק להסתובב ולשבת בספסל".

שלי: "נכון, אותם פארקים, אותם מקומות, אותו ספסל. אין מקומות לצאת, לבלות, להיות".

העיר התפתחה מאז שהגעתם לפה – לא?

נריה: "כן, ברור שהיא התפתחה. אבל אנחנו לא יוצאים בשעות הצוהריים, יוצאים בשעות הלילה ואין לנו באמת איפה להיות, יושבים בפארק כי אין מקום אחר".

שלי: "בפרדס חנה יש מקומות שפתוחים 24 שעות. בשבתות אני מתחרפנת. בשישי בערב אני נפגשת עם חברים אבל בשבת אני כל היום בבית".

"בנות עם מכנסיים קצרים"

הבילוי בשבת והמפגש בעיר עם קבוצות חברתיות חדשות יוצר גם הוא קונפליקטים. המגורים המשותפים של חילונים, דתיים וחרדים מפגיש את בני הנוער עם קבוצות חברתיות שהיו זרות להם בעבר.

"יש הרבה מקרים לא נעימים", אומרת שלי ביחס להתנסויות שלה עם חרדים. "הלכנו למקדונלד'ס דרך רחוב הגפן, קרוב לקוטג'ים של החרדים. עברו מולנו שני חרדים, הסתירו את הפנים ורצו קדימה. זה מעליב".

שחר: "לי מעירים מלא מלא מלא. בחג השבועות שיחקתי עם חברה במלחמת מים בפארק בשכונת אבני חן. עברה לידנו חבורה של דתיים ואחד מהם אמר לנו 'אתן לא מתביישות להסתובב ככה עם הבגדים האלה?' קורה הרבה שמעירים לנו, שרצים קדימה כשרואים אותנו. שלא מסתכלים עלינו או מורידים את העיניים. יש דתיים שלא נכנסים לחנות בה אני עובדת כמוכרת, אם אני לבד. הם לא רוצים לשאול אותי שאלה או לדבר איתי".

נריה: "אני גרתי במושב דתי (פורת) וזה לא קרה מעולם. כולם דיברו עם כולם. הרב עצמו דיבר עם נשים".

שחר: "אני חושבת שגם חילונים וגם דתיים צריכים להבין שלכל אחד יש את החיים שלו".

שלי: "יש קיצונים בשני הצדדים וזה משהו שצריך להירגע קצת. אני לא אומרת שצריך לחלק את חריש פיסית אבל ידעתם שאתם באים למקום שאין בו רק חרדים אלא גם בנות עם מכנסיים קצרים".

בלי מבחנים, ציונים או שיעורים

האם אתם חשים כשמיניסטים הראשונים של העיר, אחריות כלשהי?

שחר: "האחריות היחידה של השמיניסטים היא הבגרויות. זו באמת אחריות, זה בא לנו ב"בום", להיכנס ללחץ של למידה. בשנים הראשונות לא היו לנו מבחנים או ציונים או שיעורים. לפני הבגרויות קיבלנו פתאום ציונים במבחנים הפנימיים וזה הפתיע אותנו, ראינו פעם ראשונה מה המצב שלנו".

שלי: "זה שינוי גדול. שנים של לימודים בלי ציונים ופתאום לחץ של בגרויות, ומצפים מאיתנו להצליח, כי אנחנו השכבה הראשונה של חריש".

נריה: "אני נכשלתי במקצוע אחד. אני צריך לחזור על הבחינה".

שחר: "אני הצלחתי לעמוד בציפיות של עצמי, אני מרוצה מעצמי, עלה על הציפיות שלי".

שלי: "גם אני".

דמיינו קפיצה קדימה ב-10 שנים. מה תאמרו להורים שהביאו אתכם לפה? האם תרצו שהילדים שלכם יחוו את אותה החוויה?

שחר: "בהתחלה כל כך רציתי לחזור לרמלה, לא מצאתי את עצמי פה. לא יודעת אם ארצה שהילדים שלי יחוו את אותה החוויה. בשנים הראשונות היה מאוד מאוד משעמם כאן".

נריה: "אני אוהב את המקום אני מוצא מה לעשות בו, אבל האם הייתי רוצה שהילדים שלי יגדלו פה? אני לא חושב. הייתי רוצה שיגדלו במקום יותר ירוק ופחות עירוני".

שלי: "כשעברנו לחריש הייתי נגד העיר. יום אחרי המעבר נסעתי לבקר חברות בתל אביב. בדיעבד, הפעילות שלי במועצת הנוער של חריש ובמועדון הנוער  – לא הייתי חווה את זה במקום אחר. גם להקים שבט צופים חדש, זו חוויה מיוחדת שלא הייתי זוכה בה בשום מקום אחר".

לקריאה נוספת: מנהלת מחלקת הנוער והצעירים: ״בחריש, גיל ההתבגרות מאתגר במיוחד״

ההערכות לשנת הלימודים הקרובה בעיצומה ועשרות מבני חינוך, גני ילדים, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, מצויים כעת בבנייה. בשנה הקרובה צפויים להיפתח 38 גני ילדים וחמישה בתי ספר חדשים. הגידול המשוער במספר התלמידים עומד על כ-40 אחוזים

בתמונה: התיכון החדש באבני חן; צילומים: לידור שקד

תנופת הבנייה וההתרחבות של מערך מוסדות החינוך בעיר נמצאות כעת בעיצומן. בימים אלה נבנים עשרות גנים ובתי ספר חדשים לקראת קליטת משפחות חדשות רבות ופתיחת שנת הלימודים תשפ"ב. על פי נתוני העירייה הרשמיים, בשנת הלימודים הקרובה ייבנו 38 גני ילדים חדשים ברחבי העיר, ויצטרפו ל-87 גני ילדים הפועלים בשנה הנוכחית. המספרים משקפים גידול של 40% בתלמידי כיתות הגן.

גם מערך בתי הספר מתרחב ואל 15 בתי הספר הפעילים בשנה הנוכחית יצטרפו בשנת הלימודים הבאה שישה מבני בתי ספר חדשים.

אין ספק, שאחד בספטמבר 2021 יסמן עבור תושבי חריש, פרק חדש ונכבד בצמיחתה של מערכת החינוך העירונית.

על יסודי: שלושה בתי ספר חדשים

תשומת הלב הציבורית של הורים ותלמידים בעיר צפויה להיות מופנית למספר מוקדים: האחד, פתיחתו של התיכון הממלכתי, גדול המימדים, שנבנה בשכונת אבני חן. השני, פתיחתם של מוסדות החינוך העל-יסודיים לציבור הדתי והתורני והאחרון, השקת שני בתי ספר חדשים בשכונת בצוותא המתאכלסת.

בית הספר העל-יסודי הממלכתי החדש בחריש ייפתח בשנת הלימודים הקרובה ויצטרף למקבילו, תיכון אתגרי העתיד הפועל בשכונת הפרחים. התיכון הממלכתי החדש ממוקם בשכונת אבני חן ויכלול 36 כיתות אם וחללי לימוד נוספים. עלות הקמתו תסתכם בכ-53 מיליון שקלים. זהו מבנה התיכון הראשון שנחנך בעיר והוא מתהדר בעיצוב מתקדם וחדשני.

ישראל שלו, מנהל אגף החינוך, ציין במהלך השנה כי בית הספר החדש יהיה בית ספר שש שנתי צומח, ובשלב הראשון ילמדו בו תלמידי שכבות ז'- ט' בלבד, מכל שכונות העיר.

בחינוך הממלכתי דתי על יסודי צפויות בשורות טובות יותר וטובות פחות. ישיבה תיכונית ראשונה בחריש תיפתח בשנה הקרובה. מוסד החינוך שברחוב רימון, נבנה בימים אלו בהשקעה כוללת של כ-24 מיליון שקלים. לעומתו, קצב התקדמות הבנייה של האולפנה לבנות אינו משביע רצון וככל הנראה המבנה לא יהיה ערוך לפתיחה בתחילת שנת תשפ"ב. לפי שעה מסתמן כי הפתרון יהיה הקצאת חלק ממבנה הישיבה לטובת פעילות האולפנה. שני המוסדות יפעלו עם כניסות נפרדות וחציצה פנימית מלאה.

חינוך יסודי: מענה לדרישה לחינוך הממ"ד

בית ספר יסודי למגזר התורני לבנות ייפתח בשנת הלימודים הקרובה ברחוב שקד, בשכונת החורש. בית הספר יכלול 18 כיתות ואליו יעברו תלמידות בית הספר 'כנפי רוח', המתחנכות כיום במבנה ברחוב טורקיז.

בנוסף, שני בתי ספר יסודיים יחלו לפעול בשכונת בצוותא בשנת הלימודים הבאה. שני בתי הספר, המשויכים לזרמי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, יכללו בשלב ראשון 12 כיתות אם ויגדלו בהמשך ל-18 כיתות אם. בית הספר הממלכתי יפעל ברחוב יחד 5 ובית הספר הממ"ד ברחוב רעות 4.

עד היום, בית הספר תלמי הדר, שימש כבית הספר היסודי היחיד לתלמידי ותלמידות הזרם הממלכתי דתי. הוא הגיע לתפוסה מלאה ובשנה הנוכחית לא הצליח לקלוט תלמידים חדשים. בית הספר הממ"ד בבצוותא ינסה לצמצם את פערי הביקוש של השנה החולפת ויאפשר רישום תלמידים המתגוררים בכל רחבי חריש, כך מסביר חבר המועצה יוחאי פרג'י.

פרג'י, המשמש כיושב ראש ועדת החינוך, משתף כי תהליך המיון וההשמה של בעלי תפקידי המפתח בחינוך העירוני, נמצא בשלבים סופיים ובחודש הקרוב תתפרסם זהות מנהלי מוסדות החינוך החדשים שנבחרו להוביל את בתי הספר. בכנס שיתוף ציבור שהתקיים השנה ציין שלו בהתייחס לקליטת צוותי החינוך: "לחריש נוהרים כוחות הוראה רבים וצעירים והיכולת שלנו לבחור אנשים איכותיים היא גבוהה מאוד".

גני ילדים: גידול של כ-40 אחוזים

מערך הגנים יתרחב משמעותית בשנת הלימודים הקרובה. מרבית אשכולות הגנים החדשים לגילי שלוש עד שש נבנים, באופן טבעי, בשכונות החדשות. שכונת בצוותא המתאכלסת תתחדש בארבעה מתחמי גנים הכוללים 11 כיתות גן חדשות.

שכונת הפרחים, שצפויה להמשיך ולצמוח בקצב משמעותי במהלך החודשים הקרובים, תתחדש ב-12 גנים. אלה ירוכזו בשלושה מתחמים ברחובות רקפת, לוטם ונרקיס. ראש המועצה ציין בישיבת מליאה מחודש פברואר השנה, כי הוא מקווה ומאמין כי הם יהיו מוכנים לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ב, אך לא התחייב על כך ונכון להיום טרם ברור אם הם ייפתחו לפעילות בתחילת השנה.

הגנים החדשים יצטרפו לארבעה מתחמים שכבר פועלים בשכונה. הקצאת המבנים החדשים לזרמי החינוך השונים תתפרסם רק בתום הליך השיבוץ לגנים ב-16 ביוני.

גם בשכונות הוותיקות נבנות כיתות גן חדשות. בשכונת החורש, בניית 4 כיתות גן תושלם במתחם חדש ברחוב גפן ובשכונת אבני חן צפוי להיפתח מתחם גנים חדש בקצהו הצפוני של רחוב טופז (בסמוך לסופר מעיין 2000).

מעונות יום: מבנה חדש בשכונת הפרחים

ומה צפוי בתחום בינוי מוסדות המעונות לגיל הרך? המחסור במעונות יום מפוקחים רב ונדמה כי רשימות ההמתנה הולכות ומתארכות. תושבים רבים נאלצים לפנות לחלופות המסגרות הפרטיות והמשפחתונים. מערך המעונות הקיים כולל תשעה אשכולות של מעונות המנוהלים על ידי ע"י מפעילים חיצוניים: נטעי חריש, אמילי, עילאי אביבים, צלילי החינוך ואלקבץ-יהלום. בימים אלה נבנה מתחם מעונות יום חדש בשכונת הפרחים, שיצטרף למערך המעונות הקיים. בשלב זה, לא התקבל מידע על זהות המפעיל במעון החדש או על מבנים מתוכננים להקמת מעונות נוספים בעיר.

לקריאה נוספת: בתי ספר בחריש

בשנת תשפ"א יחלו לפעול בשכונת הפרחים שני בתי ספר יסודיים חדשים. מוסדות החינוך נבנים בימים אלו בהשקעה תקציבית גדולה ובסטנדרט גבוה. עוד מתוכנן להיפתח אשכול גנים נוסף שיצטרף לכיתות הגן בשכונה

בית ספר יסודי ברחוב סביון צילום: דוברות העיר חריש

שכונת הפרחים תתחדש בתחילת שנת הלימודים הקרובה בשני בתי ספר חדשים: בית ספר יסודי ממלכתי ברחוב כלנית המיועד להכיל כ-250 תלמידים ובית ספר יסודי ממלכתי-דתי ("כנפי רוח" לבנות), הממוקם ברחוב סביון, ובו צפויות ללמוד כ-350 תלמידות.

שני בתי הספר נמצאים כעת בהליכי בינוי והקמה ועתידים להיפתח כאמור, בתחילת שנת הלימודים הקרובה.

בישיבת המועצה שהתקיימה אתמול (א') אישרו חברי המליאה את השלמות התקציב שניתן על ידי משרדי הממשלה, להקמת מוסדות החינוך אשר מתוכננים להיבנות בהשקעה גדולה ובסטנדרט גבוה. התקציב הכולל שנקבע עבור כל בית ספר הוא 17 מיליון שקלים.

מן הפרטים שמסרה המועצה עולה כי כל אחד מבתי הספר האמורים משתרע על פני כ-2,400 מ"ר, וכולל 18 כיתות לימוד, ספריה, מעבדות, חדר מורים ומגרש ספורט משולב הכולל שני מגרשי ספורט (כדורסל וכדורגל).

בנוסף, עתידים להיבנות בשכונת הפרחים 4 כיתות גן ברחוב לוטם, שיצטרפו לאשכולות גני הילדים שכבר פועלים בשכונה.

יצחק קשת, ראש העיר: "משבר הקורונה הציב בפנינו אתגרים וקשיים לא פשוטים, אבל אנחנו ממשיכים לעבוד בשיא המרץ. הצלחנו להשיג את התקציבים הנדרשים לבינוי, ונעשה הכל כדי לפתוח את שנת הלימודים הבאה עם בתי ספר וכיתות גן חדשים. אני רוצה להודות לחברי המליאה על השותפות המלאה בהשגת המטרות והיעדים למען תושבי חריש".

השבוע אושר תקציב 2019 ובסינכרון מושלם, מלאו גם 100 ימים ראשונים לשלטון החדש בראשות יצחק קשת והקואליציה בה חברות כל הסיעות שנבחרו למועצה. כיצד עברה התקופה הראשונה על חברי המועצה החדשים? מהם ההישגים אותם הם יכולים להציג ואילו יעדים הם מציבים לעתיד? כתבה ראשונה 

הבית היהודי: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

 יוחאי פרג'י, יוסי גולדמן ושלמה קליין, נציגי סיעת הבית היהודי בקואליציה, מבלים שעות רבות במועצה ומשקיעים בעבודה הציבורית זמןן ואנרגיה. "התחושה היא של שליחות מאוד גדולה. פתאום אתה קולט שאתה מתווה מדיניות לא רק לקדנציה הקרובה אלא לעשר ו-15 שנים הבאות אם לא יותר. זה מעט מלחיץ, אבל תחושת השליחות מלווה אותנו ואנו מקווים לעשות את הטוב ביותר עבור חריש", כך עונה יוסי גולדמן בתשובה לשאלתו על תחושתו בתחום חדש זה, ודבריו מקבלים את אישורם גם של חבריו לסיעה.

גם בנוגע לקואליציה, השלושה תמימי דעים: "יש לנו קואליציה מדהימה. אנחנו שומעים על קואליציות בערים אחרות בהן חברי הקואליציה שמים מקלות בגלגלים האחד של השני. אצלנו התחושה היא של שותפות לדרך ותחושה זו תקפה גם לגבי הצוות המקצועי במועצה שמשתף איתנו פעולה. זכינו בצוות מקצועי ואכפתי שאפשר לרוץ איתו קדימה".

מה לגבי מחלוקות עם חברי הקואליציה?

"יש מחלוקות בנושאים נפיצים אבל אנחנו מנהלים את זה. הדברים עולים לדיון ושיח, לא מטאטאים את הקושי מתחת לשטיח. יש מאמץ גדול וטיפול עדין כדי להגיע להסכמות ולא להגיע לכיפוף ידיים". מדווחים חברי הסיעה.

במה אם כן, היו עסוקים השלושה בפרק הראשון של שלטון הקואליציה? יוחאי פרג'י, סגן ראש המועצה ומ"מ ראש המועצה עושה לנו סדר: "לקחנו לטיפולנו שלושה נושאים מרכזיים, עסקים, חינוך ותחבורה, שהם מהותיים לקידומה של חריש והם גם שלובים האחד בשני".

עסקים: "היעד הוא הפחתת מחיר השכרת מ"ר לנכס מסחרי ב-50 אחוזים"

על הנוהל החדש למסירת תעודת גמר לשטחי מסחר משולבים בבנייני מגורים ומשמעויות ההחלטה לטובת עידוד עסקים בעיר כבר נכתב ודובר, אולם חברי הסיעה מוסיפים שני דגשים נוספים: הראשון, חובת ריצוף החנויות והנכסים המסחריים שלא היתה קיימת עד עתה. זהו שינוי מבורך מבחינת בעלי העסקים השוכרים את החנויות. היועץ המשפטי של הוועדה לתכנון ובנייה, עומד איתן בפני הקבלנים שמוחים על החלטה זו.

האחר, התחייבות שתעודת גמר לא יוצאת לפועל בלי חתימה של מהנדס העיר. קליין מסביר: "זה כלי אכיפתי מדרגה ראשונה והשג בפני עצמו. זה מאפשר למועצה לשלוט במתרחש בשטח ולא לתת יד לטעויות שמאתרים בזמן, לדוגמא, ניקוז שנשפך לדרך ארץ. אחרי הכל, המועצה בסופו של דבר תהיה אחראית על העיר כולה".

מה לגבי חנויות שכבר הושכרו?

"ישנם מספר דרכי פעולה שאנו בוחנים אותם כעת. התחלנו במסלול מסוים, נוכל לפרט בנושא בהמשך, אבל היעד שלנו ברור. מחיר מ"ר בחנויות הוא כעת 100 שקלים. אנו מכוונים שזה ירד בחצי ויעמוד על 50 שקלים למ"ר כמו שצריך להיות בעיר בהקמה".

חברי הסיעה מפרטים על דרכים נוספות לעידוד הכלכלה המקומית, אחת מהן היא מתן עדיפות במכרזי המועצה לעסקים מקומיים בחריש. "היועץ המשפטי של המועצה קיבל הנחיה לתכנן מכרזים עם תיעדוף לעסקים מקומיים. כמובן שיהיו קריטריונים נוספים לבחינה ובחירה בזוכה, אבל עסקים מקומיים יקבלו ניקוד גבוה בתקווה שזה יעזור להם להיבחר, לפעול ולשגשג".

שטחי מסחר בשכונת הפרחים ובצוותא

"שכונת הפרחים ושכונת בצוותא תוכננו כמעט ללא שטחי מסחר. זו בעיה בתכנון שצריך לפתור אותה. לא הגיוני משום בחינה שתושבי שכונות אלו יאלצו לנסוע לשכונות אחרות או לדרך ארץ על מנת לערוך קניות. זה גם לא הגיוני מבחינת ההכנסות העתידיות של העיריה. אנחנו מובילים עכשיו מהלך לפיו בשטחים החומים בשכונות אלה, תקום דופן מסחרית. בהתאם לתב"ע של העיר חריש, ניתן להפנות עד 20% מהשטחים הציבוריים לטובת מסחר. כך טובת התושבים נשמרת וגם המועצה תצא נשכרת ותזכה להכנסות גם מארנונה וגם מהשכרת הנכסים הציבורים", מסביר קליין ומציין כי מהלך זה יבוצע כחלק מפעילות 'החברה הכלכלית של חריש' שתעסוק בתחומי בניה וכלכלה, וכעת עומלים על הקמתה.

חינוך: ספריה, מבנים ל-4 תנועות נוער, גנים, בתי ספר ותיכונים

ספריה: "בשבוע שעבר התכנסה וועדת החינוך בפעם השנייה. בבית ספר תלמי הדר יש מבנה חיצוני שמשמש כספריית בית הספר. הוחלט בשיתוף עם איציק תייר לעבות את הספריה ולהפכה לספריה שתשמש בשעות הבוקר את תלמידי בית הספר ובשעות אחה"צ את כלל תושבי חריש – זאת עד לפתיחתו של מבנה הספרייה המתוכנן בשנת 2021", מסביר פרג'י.

מגרשי ספורט: בשורה נוספת היא תחילת ההכנות לקירוי ארבעה מגרשי ספורט פעילים בבתי הספר כנפי רוח, תלמי הדר, תלמי רון וממ"ח. תקציב הקירוי שהגיע ממפעל הפיס עומד על מאות אלפי שקלים והקירוי המתוכנן יתאים הן לחודשי הקיץ והן לתקופת החורף. "התלמידים יוכלו להשתמש במגרשים בכל תנאי מזג האוויר, וגם תושבי חריש ייהנו ממגרשים אלה בשעות אחה"צ והערב", מסכם פרג'י.

תנועות נוער: בהתאם להסכם הקואליציוני שנחתם בין סיעת הבית היהודי לסיעת הליכוד יוקצו ארבעה מבנים לתנועות נוער (חילונים ודתיים). "הנושא יסגר בקרוב, יש כבר שטחים יעודיים על הפרק", מעדכן פרג'י ומוסיף שהדבר מתבצע בתיאום עם מהנדס המועצה שמחפש את השטחים המתאימים ביותר לפעילות מסוג זה.

מוסדות חינוך: "בימים אלה עובדים על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש ברחוב אלון, בשכונת החורש, שיתחיל לפעול בשנת הלימודים הקרובה. עוד מוקדם לציין את אופי בית הספר ואת האג'נדה החינוכית שלו. עוד יפתחו כ-24 גני ילדים שיצטרפו ל-43 גנים שפועלים כיום.

"שנה לאחר מכן, בשנת הלימודים תשפ"ב יפתח תיכון ממלכתי חדש בשכונת אבני חן. התיכון, שהכנות לבנייתו החלו כעת יכיל 36 כיתות. במקביל, אנו פועלים להקמת תיכון דתי עם 36 כיתות גם כן, 18 כיתות בנים ו-18 כיתות בנות.

"חשוב לציין שהבנייה הפיסית של מוסדות החינוך היא רק נדבך אחד אנחנו מתכננים להקים בתי ספר חדשניים עם מרחבי למידה מתקדמים ולגייס מנהלים ומורים מהדרגה הראשונה, הון אנושי בתחום החינוך שיהיה בעל ראש פתוח ואג'נדה חינוכית". דברים אלה הם בהתאם לרוח ההסכם הקואליציוני עליו חתומה סיעת הבית היהודי, לפיו קיימת שורה תקציבית נפרדת לפרסום וגיוס מורים ומנהלים מובילים.

תחבורה: "לשנות את תוואי הרכבת, להקים תחנה בחריש, לקצר את לוחות הזמנים"

במסגרת עבודתם על פתרונות התחבורה לחריש עובדים חברי הסיעה על הקמת קו אוטובוס לתל אביב. השמועה שחגה לאחרונה בקבוצות הוואטאפ בעיר לפיה המועצה תממן קו אוטובוס פרטי בשעות הבוקר לתל אביב, לא קיבלה את אישור חברי הסיעה. "אנחנו עובדים ברצינות על עיבוי מערך קווי האוטובוס הקיימים ועל הקמת קו אוטובוס לתל אביב. במקביל, אנחנו עסוקים במציאת פתרון לבעיות תכנון תחבורה כמו במצב הקיים ברחוב אלון וטורקיז", הם מסבירים.

אולם נראה כי הבשורה המשמעותית ביותר בתחום זה נוגעת לשינוי תוואי הרכבת וקיצור לוחות הזמנים להקמתה. לאחרונה הודיעה חברת נתיבי ישראל כי חריש תחובר למערך הרכבות באמצעות מסילת מנשה ותחנת הרכבת תמוקם מחוץ לחריש, בקירוב לצומת חריש.

"אנחנו במשא ומתן עם נתיבי ישראל. המטרה שלנו היא לשנות את התוואי כולל מיקום התחנה. הרעיון הוא שתוואי הרכבת לחריש יסלל לצד כביש 6 ולא כפי שמתוכנן עתה. זה יקצר משמעותית את הנסיעה לתל אביב. אנו גם דורשים שהתחנה תמוקם בתוך העיר חריש ולא מחוצה לה ושלוחות הזמנים להקמת הרכבת יקוצרו משמעותית ממה שתוכנן או נאמר עד היום".

עידית ינטוב, סיעת הליכוד: "לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן"

 בשבוע שעבר הנהיגה עידית ינטוב, משנה לראש המועצה ומחזיקת תיק קליטת העליה, שעות קבלת קהל אחת לשבוע, במשרדי המועצה. למפגש הראשון הגיעו קשישים ועולים חדשים, הקהל הטבעי אליו היא מתחברת עוד מימי עבודתה במועצה, ממנה התפטרה כחודשיים לפני הבחירות.

ספרי על העבודה הפרלמנטרית ועל התחושה שלך

"אני מרגישה הכי מוזר מכולם. התפטרתי מן המועצה כדי לתת לעצמי הזדמנות לעשות יותר למען העיר אך כנבחרת ציבור, פתאום הרגשתי שאני לא יכולה לגעת בתוכן. אנחנו רק מתווים מדיניות, לא מבצעים אותה, ואני שהתרגלתי לבצע, לפעול, לפתור בעיות בירוקרטיות, אני מוצאת את עצמי תלויה בביצועים של אחרים. זה הכי קשה לי. אני צריכה להסתגל לעבוד בצורה אחרת".

תארי את העבודה עם שאר חברי הקואליציה

"בסדר גמור. אנשים נחמדים, נבונים ועובדים בשיתוף פעולה. כל אחד קיבל את התיק שקרוב לליבו. אני קיבלתי את תיק קשישים ונכים ותיק הקליטה. אני גם יו"ר ועדת חוקי עזר עירוניים".

במה את עסוקה כיום?

"אני חותרת להגשים את היעד שסימנתי לעצמי הרבה לפני הבחירות, לבנות פה בסיס איתן לקליטת עליה מוצלחת ולבנות מחלקה (לא אדם אחד או תקן אחד בלבד) מרובת עובדים, שמתמחה בתעסוקת עולים, בנוער עולים, ילדים עולים, קשישים עולים וכן הלאה".

לדברי ינטוב בחריש מתגוררים כיום כ-3000 עולים המהווים 25% מכלל תושבי העיר.  בדצמבר 2018 נחנך בעיר אולפן קליטה ראשון לעולים, אולם ינטוב רואה בו רק את הצעד הראשון. "אולפן זה המינימום שיכולנו לעשות. עולים צריכים לקבל פרויקטור, מלווה אישי וקבוצתי שילווה אותם לשיחה עם האחות בקופת חולים, לשיחה עם המחנכת בכיתה או עם פקיד הבנק. הם גם זקוקים לשירותים נוספים כמו פסיכולוג או מגשר במשפחה שיעזור להם להתמודד עם הלם התרבות שהם חווים".

"אחרי שנקים מערך מסודר לקליטת עולים נוכל להכין תכנית מגובשת יחד עם משרד הקליטה ולהביא עולים לחריש באמצעות עמותות".

"הפן הנוסף בו אני פועלת הוא קידום אוכלוסיית הקשישים והנכים. יש הרבה תכניות כמו פתיחת מרכז יום לקשיש, חיבורים עם עמותות ומאצ'ינג לטובת הקמת פרויקטים ייעודיים כמו ביקורים בבתים, בדיקות לחץ דם בבית בעזרת מתנדבים, יצירת קהילה תומכת לנכים וכן הלאה".

אילו פרויקטים את מעוניינת לקדם?

"החלום שלי הוא להקים מרכזי צעירים לעולים בין הגילאים 18-35, לפתוח עבורם כיתות אוניברסיטאיות.

"כיוון נוסף הוא הקמה של הוסטלים לקשישים עצמאים כדוגמת הוסטלים דומים, שפועלים בארץ. יחידות דיור אלה מאפשרות לקשישים מגורים בכבוד ובאזור בטוח עבורם.

"התחום השלישי הוא הקמת מרכזי חוגים לילדים המתמחים באמנות, אנגלית, מתמטיקה. מרכזים שיחלו לפעול מגיל צעיר ויעזרו באיתור ילדים מחוננים".

"אבל כאמור השאיפה הגדולה ביותר היא לבנות את אגף הקליטה הכי טוב והכי חזק שניתן, ולהביא לעיר תקציבים ומאצ'ינג עם עמותות. חשוב שמחלקת הקליטה תהיה מחלקה חזקה כלכלית שלא מתבססת אך ורק על תקציב המועצה".

ומילת סיכום

"שאפו גדול ליצחק קשת שעוזר לנו להרגיש חלק מן המערכת. זה לא מובן מאליו שחברי המועצה קיבלו תיקים והם מעורבים בתהליכים אסטרטגיים במועצה ורה אורגניזציה של האגפים השונים בה. אני מאוד מעריכה את יצחק על שהצליח לייצר קואליציה בלי אדם אחד באופוזיציה, לא רואים דבר דומה לזה בעיריות ומועצות אחרות".

בכתבה הבאה: שלמה פרץ מסיעת ש"ס מספר על התכניות שלו לפיתוח חריש וחברי סיעת הליברלים משתפים בעשייה שלהם, במפגש ישיר ואישי עם התושבים

עוד בנושא: חברי מועצת חריש לשירותכם 2018-2023

בשנה שעברה הניסיון להקמת בית ספר דמוקרטי בחריש לא צלח. השבוע התכנסה קבוצת הורים מסורים לרעיון הקמת בית הספר הייחודי, בניסיון להניע שוב את המהלך. דיווח מהשטח

כ-30 בתי ספר דמוקרטיים החלו לפעול בישראל בשלושים השנים האחרונות. בהשוואה לגודל האוכלוסיה מדובר בהצלחה יוצאת דופן ותנועת החינוך הדמוקרטי בישראל נחשבת לאחת החזקות בעולם. האם חריש תצטרף למגמה חינוכית זו?

בחריש פועלת כבר למעלה משנתיים קבוצת הורים שמנסה לקדם את רעיון הקמת בית הספר הדמוקרטי. בקיץ האחרון, כחודשיים וחצי לפני תחילת שנת הלימודים, הודיעה מועצת חריש על פתיחתו הצפויה של בית ספר יסודי "חווה דמוקרטיה" שיפעל ברוח החינוך הדמוקרטי וקראה להורים לרשום את ילדיהם לבית הספר החדש. לאכזבת כולם, המהלך לא הבשיל ובית הספר לא נפתח.

ביום רביעי האחרון (16 בינואר) התקיימה פגישת התנעה בביתה של דגנית אדוני, ממובילי היוזמה בסיבוב הקודם. לפגישה הגיעו למעלה מעשרים הורים המתגוררים בחריש ומעוניינים לסייע בקידום היוזמה, אף הגדילו לעשות בני זוג, שעתידים לעבור לחריש בעוד כשנה, שהגיעו לפגישה מעיר מגוריהם הנוכחית, רחובות.

בפתח הפגישה, סקר אורי שובל, ממובילי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש, את מה שנעשה עד כה ושיתף בפרטי התהליך שהתקיים עד ליולי 2018. הסקירה כללה הסבר להורים החדשים על התהליך שבוצע, שיתוף הפעולה עם יצחק קשת, ראש המועצה, שיתוף הפעולה עם מחלקת החינוך של חריש, הכשלים שאותרו בהנעת התהליך הן מצד ההורים והן מצד המועצה, הלקחים שהופקו ומערך הפעולות הנדרשות לקידום הקמת בית הספר בשנה הקרובה.

כל הסיבות כולן

כאמור, לניסיון ההקמה הקודם היתה שותפה, שלי קרן, לשעבר מנהלת אגף החינוך בחריש. עזיבתה את התפקיד בחודש האחרון הותירה חלל עבור ההורים שמבקשים לייצר שיח עם המועצה בנושא זה. מחליף לתפקיד מנהל אגף חינוך טרם מונה.

בניגוד לתושבים הוותיקים שהיו מעורים היטב בכל המתרחש במהלך הניסיון הראשון להקים בית ספר דמוקרטי בחריש, התושבים החדשים טענו שנושא הקמת בית הספר אינו מטופל תקשורתית. דנה שי סאקה, אם לילד ותושבת חריש בחודשים האחרונים: "אתם מדברים על זה שהמהלך שבוצע עשה איזשהו באזז, אני עברתי לפה באוגוסט ואני מחוברת לקהילת חריש, ואני לא שמעתי כלום על הנושא. אני לא יודעת מה היה ואיך התפתח. מבחינתי כל מהלך שאנחנו עושים צריך לקרות במקביל בפייסבוק".

"אותי מעניין בית ספר דמוקרטי כי אני רוצה בית ספר נורמלי", ציין חמי בר אור, אב לילדים המתגורר בחריש, "הבן שלי יהיה בדמוקרטי בעוד שנה וחצי איפשהו, אני מעדיף שזה יהיה פה".

לעומתו איתמר זדוף, אב לילדה מחריש וממובילי הקמת בית הספר הדמוקרטי, פחות מחפש פתרון אלטרנטיבי לחינוך לדבריו, אלא "מאמין שאם בעיר הזו שאנחנו גרים בה יהיה חינוך דמוקרטי אז יבואו אנשים, והעיר הזו תהיה עיר, שטוב לגור בה, מאשר סתם עוד עיר פרברים".

יוסי כהן, אב לשלושה ילדים המתגורר בחריש: "ככל שאני מקשיב הרעיון הדמוקרטי נראה לי יותר מוצלח. אבל זו לא השאלה, היום אנחנו תלויים בבית ספר יסודי אחד שמתאים לחינוך החילוני ואין שום אלטרנטיבה לחינוך הממלכתי. בגלל זה עבורי הקמת בית ספר 'חווה דמוקרטי' או בית ספר דמוקרטי יותר, לא משנה. עצם הקמת בית ספר יסודי שיפעל ברוח הגישה של חטיבת הביניים 'אתגרי העתיד' שזוכה בחריש לשבחים – כבר תהיה הצלחה".

בסיום הפגישה נרשמו הנוכחים לקבלת עדכונים עתידיים. עוד הוחלט על הקמת צוותי פעולה ייעודיים וקיום פגישות דו-שבועיות, שמטרתן לקדם את המהלך ולהביא להבשלת הקמת בית ספר דמוקרטי בחריש כבר בשנת הלימודים הקרובה.

גני ילדים במרחק הליכה רגלית, שירותים ציבוריים במיקומים מרכזיים ונגישים ושטחי ציבור ירוקים בסמוך לבתי ספר ומעונות – פרוגרמה חדשה לתכנון מבני הציבור בחריש מבטיחה אורבניות מתקדמת וידידותית לתושבים

"עיר צריכה להגביר את מידת האושר ולהפחית קושי", טען צ'רלס מונטגומרי, מחבר הספר 'עיר שמחה', שבחן את חשיבות עיצובה של עיר על מידת אושרם של תושביה.

כיצד אם כן, מעוצבת חריש מבחינה אורבנית? כיצד מתוכננים שטחי הציבור הפתוחים שלה (שצ"פ) ומוסדות הציבור הבנויים שלה והאם הם אכן ישפיעו על אושרם ורווחתם של תושבי חריש? שלמה אפרתי, עוזר מנכ"ל מועצת חריש, מאמין שכן.

"אחד התהליכים המשמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה בחריש הוא יצירת תכנית מקיפה עם ראייה כוללת וברורה לקביעת מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לשימוש תושבי חריש בהתאם למתודולוגיה ברורה", הוא מסביר.

"תכנית זו מספקת לנו כלי עבודה משמעותי בחשיבה תכנונית לעיר וקביעת תכלית לכל שטח ושטח. כך נדע היכן לבנות גני ילדים, מעונות, בתי ספר, מתנ"ס, מועדון נוער או מועדון רווחה, שיספקו את צרכי האוכלוסייה הקיימת והעתידית. התכנון הוא לטווח ארוך".

תכנון מיטבי של קרקע

'הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור' שפורסמה בשבוע שעבר כוללת עקרונות אורבניים מנחים לתכנון מבני ציבור בחריש וכוללת מפות מפורטות של תחומים ואזורים שונים בעיר, המלצות להקמת מבנים ציבוריים ובחירה של מגרשים ייעודיים. יבגניה מלכין, מהנדסת בוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, שהזמינה את ביצוע התכנית, מפרטת:

"רוב הערים הוותיקות בישראל מתמודדות עם מצוקה של מחסור בשטחים ציבוריים ולכן קיימת חשיבות עצומה לניהול נכון של השטחים החומים (הציבוריים). יש להתנהל בחכמה ובמחשבה קדימה ולא לתכנן את הבנייה רק בהתאם לצרכים הנוכחיים. המטרה שלשמה הזמנו את התכנית היא לבצע ניצול מיטבי של הקרקע בהתייחס לתכנון העתידי ומתן מענה על השאלות החשובות שצריך לשאול: מה קיים בעיר? אילו מבני ציבור חסרים? היכן הם חסרים? מיהי האוכלוסייה בחריש ומהם הצרכים שלה ומה תצטרך האוכלוסיה העתידית בעיר"?

האם התכנית שהוכנה מוצלחת בעינייך?

"נכון להיום, הפרוגרמה משקפת את התכנון המיטבי בהתאם לצרכים הנוכחיים והעתידיים שאנו צופים של התושבים בחריש. התכנית הוצגה בפני חברי הוועדה לתכנון ולבנייה שמורכבת מנציגי ממשלה מנוסים מאוד בתחומם ועם ניסיון בבניית עיר. נעשתה עבודת הכנה מדוקדקת מאוד שהתבססה גם על הניסיון של חגית נעלי יוסף שערכה את הדו"ח בערים אחרות וגם על ניסיון אורבני ותכנוני של חברי הוועדה והעומד בראשה, דוד מגן".

האם התכנית לקחה בחשבון גם שינויים נדרשים?

"אם יידרש שינוי הוא יבוצע. לא תמיד ייצמדו לפרוגרמה, נדרשת גמישות מסוימת בתהליך הצמיחה, אחרי הכל עיר היא ישות חיה. לדוגמא, אם במהלך הצמיחה שכונה מקבלת אפיון מסוים, אפשר לשנות ולהוסיף לה מבני ציבור בהתאם לצרכי האוכלוסייה, אבל ככל שיפעלו יותר בהתאם למתווה של הפרוגרמה, חריש תנצל היטב את הקרקעות הציבוריים ותרוויח שנים רבות קדימה".

"צריך לזכור", מוסיפה מלכין, "שחריש הגיעה כמעט למיצוי השטחים שהיא יכולה לקבל. בעתיד היא תקבל אולי שטחים נוספים, אולם כרגע הרחבת הגבולות הנוכחית היא המסגרת לפיה צריך לתכנן את העתיד. המטרה היא שתושבי חריש יקבלו את כל השירותים הנדרשים במסגרת גבולות העיר. זו הסיבה שאנו מתכננים לגובה גם את אזור התעשייה והתעסוקה וגם את מבני הציבור".

עיר מוטת הליכה

כאמור, "הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור" בוצעה על ידי חברת Viaplan. חגית נעלי-יוסף, מייסדת ומנכ"לית החברה היא מתכננת חברתית המתמחה בדיור, דמוגרפיה, שירותי ציבור וכלכלה מוניציפלית. נעלי יוסף וצוותה למדו במהלך השנה האחרונה את חריש לעומק, שוחחו עם תושבים ועם עובדי מועצה, מיפו את המבנים והשירותים הציבוריים הקיימים ולמדו את השטחים הציבוריים ואת השונות ביניהם. התוצאה? הגדרה מחודשת של כל השטחים הציבוריים בחריש. "זוהי תכנית ייחודית בישראל", מציינת נעלי-יוסף ומרחיבה: "ערכנו תכנון של מבני הציבור בחריש בהתאם למגמות עתידיות של שימושים כדי להבטיח רמת שירותים טובה לתושב".

כיצד רמת שירותים טובה באה לידי ביטוי בתכנית?

"החשיבה היתה על נוחות התושב. כך לדוגמא, הורה שאוסף את ילדו מהגן מחפש גן שעשועים במרחק הליכה או מרכז מסחרי לסידורים. דוגמא אחרת, היא שינוי מקבץ הגנים. בעבר, תוכננו בחריש מקבצים של 8 גנים יחד, מה שגורם לפקקים בבקרים. על פי התכנית החדשה מקבצי הגנים יהיו רק של 2-3 גנים, אבל קרובים יותר וממוקמים במרחקי הליכה קצרים מבנייני מגורים, זאת על מנת לעודד הליכה לגנים ובטיחות בהליכה".

לדברי אפרתי, גולת הכותרת של התכנית היא ללא ספק עידוד ההליכה במרחב העירוני ופיזור שירותי ומבני ציבור במרחק הליכה רגלי. "עיר מוטת הליכה זו גולת הכותרת של התכנית", הוא מסביר. "הרעיון הוא שהתושב ישתמש כמה שפחות ברכב על מנת לקבל ולצרוך שירותים ציבוריים. בהתאם לזה רוב גני ילדים מוקמו לא יותר מ-200 מטרים מבנייני מגורים ואילו לבתי ספר מרחק ההליכה לא עולה על 450 מטרים. הרעיון הוא שפריסת מוסדות הציבור בחריש תאפשר לכמות מקסימלית של תושבים להגיע אליהם ברגל".

עוד מציין אפרתי כי כדי להגדיל את נוחות ההליכה של התושבים, תוכננה מפת 'קיצורי דרך' במגרשים עליהם מתוכננים לקום מספר מבנים ציבוריים יחדיו.

עירוניות טובה יותר

עיקרון נוסף עליו מושתתת התכנית הוא יצירת מבנים משולבים של מספר פונקציות ציבוריות. נעלי יוסף מפרטת: "שילוב שירותים שונים באותו מבנה פועל לטובת התושבים וגם שומר על הקרקעות. כך לדוגמא, בתי הספר ישמשו גם כמרכזי חוגים בשעות אחה"צ, והורים לא יצטרכו להסיע את ילדיהם לחוגים, מועדוני נוער ישמשו גם כמרכזים של תנועות נוער. מרחב פתוח של בית הספר ישמש עבור הקהילה בשעות אחה"צ וכן הלאה".

"שילובים נוספים הם הצמדת מספר מבני ציבור יחד. כך לדוגמא, הגיוני למקם מקבץ של מתנ"ס ליד ספריה, או מרכז לבריאות המשפחה בצמוד לגני ילדים ומעון יום".

מהן נקודות החזקה והחולשה של התכנית לדעתך?

"התכנית מבוססת על מודלים עירוניים חדשניים, מבוססת על נתונים עדכניים וידע מתקדם ובעיקר רואה לנגד עיניה את התושב ואת ההתייעלות העירונית – אלו נקודות החוזק שלה".

"מן הצד השני, חלק מהתכנונים הם חדשניים והמערכות שתומכות בעיר, כמו משרדי הממשלה, יתקשו לממש את היישום שלהם. לדוגמא, אם המלצנו שגן ילדים ימוקם ליד מועדון לקשיש – יש צורך בשילוב תקציבים ממקורות שונים ועלולים להתעורר קשיים בתיאום הבין משרדי בין משרדי הרווחה, החינוך והבינוי".

האם התכנית היא המלצה בלבד?

"הוועדה לתכנון ובנייה לא תאשר תכנית שאינה עולה בקנה אחד עם הפרוגרמה".

כלי עבודה לקברניטי העיר

"התכנית היא מחייבת", מאשרת מלכין. "הבנייה של שטחי ציבור בתקופת האכלוס המהירה של חריש נועדה לתת מענה מיידי לצרכים ולכן התכנון של שטחים ציבוריים לא היה מיטבי".

"כעת הפרוגרמה עומדת לרשות המועצה המקומית, שהיא למעשה בעלת הקרקע והיא מתכננת את מבני הציבור, ככלי עזר חשוב מאוד לתכנון הבנייה. זו לא תכנית מגירה, זה מקור ידע לחשיבה ולשימוש יומיומי. אנו עובדים בשיתוף פעולה עם מועצת העיר על מנת לתכנן את עתיד חריש ולהביא שגשוג לעיר".

אפרתי מסכים: "התכנית עוזרת לנו לקבוע תכלית לכל שטח ושטח, לא יתקיים מצב בו נקבל תקציב להקמת מתנ"ס ונשאל את עצמנו איפה לבנות אותו, אנו נדע בהתאם לעקרונות התכנית וצרכי האוכלוסיה איזה מגרש הוא המתאים ביותר".

ומה קורה כעת בשטח? האם יש מבני ציבור בתכנון או בבנייה בהתאם לתכנית?

"ישנם מספר מבני ציבור שנמצאים בתהליך תכנון לקראת ביצוע ביניהם ספרייה עירונית, אולם ספורט גדול, בי"ס יסודי ומרכז לגיל הרך שיבנו כמקבץ על מגרשים סמוכים".

"אנו מקדמים גם בינוי אולם ספורט מתקדם ליד רחוב דפנה בסמוך לבית ספר יסודי חילוני חדש. במקביל אנו מקדמים בינוי גני ילדים לשנת הלימודים הבאה על מגרש 203 צמוד לבית ספר תלמי רון, ומקבץ גני ילדים שנבנים בשכונת הפרחים. אנו נמצאים בעיצומה של תנופת בינוי גדולה שאני שמח לקחת בה חלק ולהיות שותף לעשייה מדהימה".

אפרתי מציין יתרון נוסף משמעותי שמעניקה התכנית למתעניינים בקניית דירה בחריש: "כל תושב שמעוניין לקנות דירה יכול לראות במפה אילו מבני ציבור מתוכננים ליד ביתו".

ואילו נעלי יוסף מסכמת: "למרות שהתכנית מיועדת לאנשי מקצוע ולעובדי המועצה אני קוראת לתושבי חריש להיות מעורבים, להכיר את איכויות ההמלצות של התכנית שנבנתה למענם ולדחוף גם ליישום שלה".

לראשונה בחריש החלה לפעול חטיבת ביניים חדשה 'אתגרי העתיד'. 61 תלמידים, שמונה מורים ומחנכים, שתי כיתות והתרגשות גדולה המשותפת לכולם

 שתי תלמידות מסתובבות ומכות בגונג כדי לסמן לאחרים את סיום ההפסקה. בחטיבת הביניים החדשה של חריש, 'אתגרי העתיד', שהחלה אתמול את פעילותה, אין צלצולים.

33 תלמידי כיתה ז' (כיתת דרור) ו-28 תלמידי כיתה ח' (כיתת לביאה) חנכו אתמול לראשונה את המבנה הייעודי שנמצא בקומה נפרדת, עם כניסה עצמאית וחצר נפרדת, בבית הספר היסודי תלמי רון.

בני הנוער שגודשים את המסדרונות בהפסקה, מסמלים את שיאו של תהליך אינטנסיבי שהחל לפני מספר חודשים והצליח בזמן קצר להפוך חלום למציאות.

ליאור לויתן, שמנהל את החטיבה החדשה בשותפות עם טלי הולן, מודה שהוא מתרגש: "כל הילדים בחטיבה שלנו חדשים. כמעט כל התלמידים המקומיים עברו לחריש בחודש האחרון. יש לנו גם 13 תלמידים מפרדס חנה ושישה תלמידים מקציר, כך שבפועל, אין כמעט תלמידים שמגיעים לכאן עם הכרות מוקדמת".

סיור עם לויתן במבנה שמאכלס שתי כיתות-אם מגלה גם סדנת אומנות ונגרות לשיעורי אומנות, תפירה, מלאכת יד; "הנדסיה" – מעבדה שמייצרת פתרונות טכנולוגיים לבעיות חיים יומיומיות; מטבח שמשמש את הצוות החינוכי ואת התלמידים גם יחד וכולל גם תנור וציוד בסיסי לשיעורי בישול ואפייה שיתקיימו אחת לשבוע; חדר ספורט ואומנויות לחימה וחצר מרווחת ומוצלת, שמחכה לספסלי ישיבה שיבנו בהמשך השנה בנגריה.

"על התלמידים נאסר להיות עם פלאפונים כל היום כולל בהפסקות. בהתאם, בית הספר מחויב בזמני ההפסקה להעניק לילדים פתרונות עיסוק כדוגמת פסנתר, גיטרה, שולחן פינג-פונג, משחקי קופסה. לדעתי זה מאוד חשוב", מסביר לויתן.

מה נדרש מכם כעת, מה האתגר הגדול שאתם מתמודדים איתו?

"סבלנות. סבלנות שתאפשר לנו לראות את המודל החינוכי שבנינו מתממש. כמובן שהאתגר הגדול הוא לעמוד מאחורי היומרה שלנו להקים בית ספר ייחודי ושונה. באופן טבעי, מורה נשאב להוראה פרונטלית וחשוב לנו לא ליפול למלכודת הזו. יש לנו אפילו כיתה אחת בלי לוח. כמו כן, המאמץ הוא לעזור לילדים להפוך לאקטיביים בעזרת  למידה ייחודית. לדוגמה, אנו מפעילים מערכת שלמה של תורנויות כמו ניקיונות שבועיים של שטיפת רצפה, תורנות ניקיון חדרי שירותים, רוצים שהתורנויות יעשה באהבה".

נשמע לך סביר שתורנויות ניקיון יעשו באהבה?

"כן, ראיתי את זה קורה. הילדים אינם לבדם בזה, גם המורים הם חלק מהתורנויות".

צוות מגוייס

הצוות החינוכי שמוביל את חטיבת הביניים החדשה אינו מגויס רק לנקיונות. חלל בית הספר עוצב כמעט עצמאית על ידי צוות המורים המסור, שמונה 8 מחנכים ומורים. ארבעה מהם גרים בגבעת חביבה בקמפוס למורים.

את כיתה ז' מחנכים בשותפות שרון אייזנברג ואלעד לוטרבך ואילו כיתה ח' מונהגת על ידי טלי הולן ואיתי דננברג.

עוד בצוות נועה ליבל, המורה לאמנות, יובל זרח מורה להנדסיה ואומנויות לחימה ודן מלול, מורה למתמטיקה שילמד בשיטת הנבחרת של הכט – קבוצות למידה עצמאיות בהן כל אחד תורם ועוזר לקבוצה ללמוד.

חברות חדשות

אך כל אלה לא היו שלמים ללא התלמידים שבחרו להירשם לחטיבה.

זיו סער-מרום, תלמידת כיתה ח' עברה להתגורר בחריש בתחילת החופש הגדול. המשפחה שהתגוררה בשדה יצחק עברה לחריש בעקבות רצונה של זיו ללמוד בחטיבת הביניים החדשה של חריש.

זיו, איך שמעת על החטיבה ואיך שכנעת את המשפחה לעבור לחריש?

"ליאור וטלי היו המחנכים של אחותי הגדולה בבית הספר גוונים, וכשהיא סיפרה לי על בית הספר הבנתי שבא לי ללמוד במסגרת המיוחדת והמרגשת הזו".

"הורי חשבו כבר לפני זה על מעבר לחריש, והרצון שלי לעבור לכאן נתן להם סיבה משמעותית נוספת לעשות את הצעד הזה".

מה מצא חן בעינייך בבית הספר?

"בבית הספר הקודם היו שבע כיתות בשכבה. אני חיפשתי מסגרת קטנה ושמעתי רק דברים טובים על המחנכים אז החלטתי ללכת על זה".

מכירה כאן מישהו?

"אני מזהה מספר ילדים מ'גוונים', אבל היום הכרתי מספר חברות חדשות".

מה את מאחלת לעצמך?

"שיהיה לי פה טוב".

גם אליאן אזולאי חדשה בחריש. היא עברה לכאן מנתניה בתחילת יולי וגם היא תלמידת כיתת ח' בחטיבת הביניים החדשה. "הייתי אמורה ללמוד בבית הספר הפתוח 'רימון' בפרדס חנה", היא מספרת, "אבל שמעתי על חטיבת הביניים הזו והחלטתי להירשם אליה".

מה מצא חן בעינייך בחטיבה?

"מתחילים ללמוד רק ב-8:30, החטיבה היא בחריש כך שאני לא צריכה לנסוע באוטובוסים ויש אפשרות לבחור את השיעורים שרוצים ללמוד", היא מסכמת.

גם שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת את היום הראשון: "מדהים לראות את התלמידים בבית הספר. זה שיאו של תהליך במסגרתו כל הזמן ניקינו, סידרנו, צבענו וחיכינו לרגע בו הילדים יסתובבו במסדרונות. ההתרגשות גדולה. לראות את הכל קורם עור וגידים, זה יותר מנס".

"אני מאחלת לכולנו שנה נפלאה ומאחלת לילדים את מתנת האיפוק ואת מתנת הסבלנות שתאפשר להם להתאמן ולהתאמץ ולהיות בתהליך למידה".

עומרי עמוס-חן, תמר ברגר, מאיה שחף ואלון וייס  – עולים לכיתה א' וילמדו בבתי הספר תלמי רון, כנפי רוח ותלמי הדר בחריש. ארבע המשפחות, שילדיהן עושים את צעדיהם הראשונים בבית הספר, משתפות אותנו בתחושות, בציפיות וגם בחששות

שנת הלימודים תשע"ט בפתח. מספר התלמידים שילמדו במוסדות החינוך בחריש הכפיל עצמו. 45 גנים לצד 5 בתי ספר וחטיבת ביניים חדשה יקלטו את תלמידי חריש הוותיקים והחדשים.

בשנת הלימודים הקרובה כ- 270 ילדים מחריש יעלו לכיתה א' וישבו לראשונה על ספסלי הלימוד בבית הספר. על מה הם חולמים? כיצד הם מרגישים? עומרי עמוס-חן, תמר ברגר, מיה שחף ואלון וייס משקפים לנו את תחושות הדור הצעיר, והוריהם משתפים אותנו במחשבות ובתחושות. שנת לימודים מוצלחת. 

"בבית ספר אין משחקים ובגן יש. בגן אין לימודים ובבית הספר יש"

מירב  עמוס- חן (43) אחות ומיילדת במקצועה עברה להתגורר בחריש עם ילדיה לפני כשנה. בנה עומרי עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי "תלמי רון".

מירב, מה גרם לך לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בנך? 

"זהו בית הספר הממלכתי היחיד הקיים בינתיים בחריש. חוץ מזה, בתי לומדת שם בכיתה ב' ואני מרוצה מבית הספר".

מהי התחושה שלך לקראת יומו הראשון של עומרי בבית הספר?

"אני מאוד מתרגשת, שמחה וגאה".

מהן הציפיות שלך מבית הספר ומבנך?

"מבית הספר אני מצפה לשקיפות מלאה כלפי ההורים. שידע להכיל כל ילד, להקשיב לו, לתת מענה לצרכיו ולעצב את הדור הבא. מבני אני מצפה שיהיה מאושר, שיתנהג יפה ושימצה את כל יכולותיו הנהדרות".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא. אני סומכת על הצוות באופן מלא- המנהלת ענת קשובה וזמינה לכל בעיה. מזל לוי, המזכירה, מדהימה- היא הרבה יותר ממזכירה".

מה את מאחלת  לבן שלך ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שישתלבו בקלות בבית הספר, שימצאו בו את מקומם ושיהיו מאושרים".

 עומרי, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף. אני מחכה לזה. היום נפגשים עם המחנכת שלי דיאנה".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"כן, אבל הם יהיו בכיתות אחרות".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בגן יוצאים בשעה לא מאוחרת ובבית ספר יותר מאוחר. בבית ספר אין משחקים ובגן יש. בגן אין לימודים ובבית הספר יש".

מה אתה מאחל לעצמך?  

"שיהיה כיף. שיהיו טיולים. שאני אכיר המון חברים".

"רוצה שאימא תהיה המורה שלי"

ישי (34) ונוהר (32) ברגר הגיעו לחריש מהישוב עלי, לפני כשנה. ישי מורה בישיבה התיכונית "בית שמואל" בחדרה ונוהר מורה בתיכון "אורט" בעפולה.  בתם תמר עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי דתי תורני "כנפי רוח".

ישי ונוהר, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בתכם?

"חיפשנו בית ספר תורני, שתהיה בו רוח של תורה ושבתנו תתחנך בו למידות טובות ויראת שמים".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון של תמר בבית הספר? 

"התרגשות רבה. מתקשים להאמין שכבר גדלה כל כך מהר! מתפללים לטוב".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבתכם?

"מבית הספר אנו מצפים שייתן לילדים מקום עם הרבה אהבה, מקום שיהיה נעים להיות בו. שתהיה בו למידה נכונה ופורייה, ועל גבי זה- שתהייה בו תורה ומידות טובות. מתמר אנו מצפים שתשתלב היטב מבחינה חברתית ולימודית, ושתהייה חרוצה ושמחה".

האם ישנם חששות כלשהם?

"בית הספר נמצא בצמיחה, ואנו מקווים שהוא יצליח לעמוד בכל האתגרים שעומדים בפניו".

מה אתם מאחלים לתמר ולכלל תלמידי חריש, שמתחילים את שנת הלימודים?

"שיתקדמו, שילמדו טוב ויאהבו ללמוד, ושיצליחו להוציא מעצמם את הטוב שבהם".

תמר, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"יש לי כמה חברות- כמו תהל ואביגיל חן".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בגן יש גננת ובבית ספר יש מורה. בגן יש מגלשה ונדנדה ובבית ספר אין".

מה את מאחלת לעצמך? 

"שאשב ליד חברה טובה מהגן שלי, ושאימא תהיה המורה שלי".

מה את מאחלת לשאר התלמידות שאיתך בכיתה?

"שיהיה להן בהצלחה".

"שתרגיש חלק מהקהילה של חריש"

אסף (35) ויסמין (33) שחף הגיעו לחריש מנתניה, לפני כשנה. לשניהם מקצוע משותף- מורים לחינוך גופני. אסף עובד בביה"ס גוונים במ.א מנשה וגם כמדריך שחמט בחריש. יסמין עובדת כרכזת כדורעף במתנ"ס בנימינה. בתם מאיה תתחיל בעוד כמה ימים את כיתה א' בביה"ס הממלכתי "תלמי רון".

אסף ויסמין, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר הזה, כמתאים ביותר עבור בתכם?

"זהו בית ספר ממלכתי שמתאים להשקפת עולמנו. גם בננו אייל לומד בביה"ס ועולה לכיתה ב', והיינו מאוד מרוצים בשנה שעברה".

מהן התחושות שלכם לקראת יומה הראשון של מיה בבית הספר?

"התרגשות. רוצים שתהיה לה מחנכת טובה ושיהיה לה טוב בבית הספר".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומבתכם?

"שייראו אותה בתור תלמידה ולא בתור מספר. שיזהו את הכישרונות שלה וייתנו לה לממש את החוזקות שלה".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא היינו מרוצים ממסגרות הגן בהן היא הייתה. אנו מקווים שהפעם תהייה לה התחלה ברגל ימין, במסגרת חינוכית חדשה. אנחנו חוששים מכך שחלק מהמורים שלימדו בבית הספר בשנה שעברה לא נשארים ללמד בו. הבנו גם שבית הספר מכפיל את מספר התלמידים בו לעומת השנה שעברה ואנו מקווים שכל התשתיות של בית הספר יהיה מוכנות לקליטה כמות תלמידים גדולה".

מה אתם מאחלים למאיה ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שתהיה לה ולהם שנה מוצלחת, עם התאקלמות טובה בבית הספר. שהם ירגישו חלק מהקהילה של חריש, ושיצברו חברים וחוויות".

מאיה, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"אני רוצה כבר להתחיל כיתה א'".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"כן. אושר, גיא, יונתן".

מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"גן זה קצת יותר קטן ומתחילים רק ללמוד לקרוא, ובבית ספר כבר קוראים".

מה את מאחלת לעצמך?

"אני רוצה גיטרה. גם רוצה לצייר".

מה את מאחלת לשאר התלמידים איתך בכיתה?

"שידעו לקרוא".

"שאני אהנה שם ושיהיו ילדים שישחקו איתי"

אחווה (31) ואביחי (34) וייס עברו מעץ אפרים לחריש לפני כחודשיים. אביחי עוסק בניהול פרויקטים של גילוי אש ואחווה אדריכלית ומעצבת פנים. בנם הבכור, אלון, עולה לכיתה א' בביה"ס הממלכתי דתי "תלמי הדר".

אחווה, מה גרם לכם לבחור דווקא בבית הספר "תלמי הדר", כמתאים ביותר עבור בנכם?

"הגענו לחריש להכיר את המקום, ובמקרה זה היה ביום הפתוח של בית הספר. פגשנו שם את המנהלת אתי והוקסמנו ממנה. גם חשוב לנו שבננו ילמד במסגרת לימודים דתית".

מהן התחושות שלכם לקראת יומו הראשון של אלון בבית הספר?

"מתרגשים. זה דבר חדש. הוא ילד בכור שלנו, הראשון שעולה לכיתה א' בבית ספר".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר ומאלון?

"מבית הספר –  שיילמדו אותו טוב וגם יתנו לו מענה חברתי- שיהיו לו חברים וכיף שם. מאלון- שייהנה שם. שימצא את עצמו מבחינה חברתית ושיצליח בלימודים".

האם ישנם חששות כלשהם?

"לא ממש. אנחנו בהתלהבות מבית הספר ומצפים לתחילת הלימודים".

מה אתם מאחלים לאלון ולכלל תלמידי חריש שמתחילים את שנת הלימודים?

"שאלון ימצא את עצמו בבית הספר החדש, ושכל התלמידים, בעיקר החדשים שבהם, ימצאו את עצמם ומקומם בבית הספר, עם הילדים החדשים והסביבה החדשה. יש רבים שמגיעים בלי להכיר אחד את השני ועם חששות. לכן חשוב שתהיה לכולם התחלה מוצלחת ונעימה".

אלון, איך ההרגשה להתחיל ללמוד בכיתה א'?

"כיף".

האם יש לך חבר/ה מהגן שעולה איתך לכיתה א'?

"לא, אבל כבר הכרתי ילד שעולה לכיתה ב' שקוראים לו לביא".

"מה ההבדל בין בית ספר לגן?

"בבית ספר יש יותר ילדים ובגן פחות. גן הוא גם יותר קטן ובית ספר הוא יותר גדול".

מה אתה מאחל לעצמך?

"שאני אהנה שם ושיהיו ילדים שישחקו איתי".

מה אתה מאחל לשאר התלמידים איתך בכיתה?

"שתהיה להם הצלחה בבית הספר".

שלי קרן,  מנהלת אגף החינוך בחריש מסכמת שנה בתפקיד. מהם ההישגים המרכזיים של מערכת החינוך בחריש ומהם האתגרים המשמעותיים שעומדים לפתחה?

2,600 תלמידים מכיתות גן ועד כיתות ח' ילמדו בשנת הלימודים הקרובה במערכת החינוך של חריש. 42 גנים, הממוקמים ברחבי חריש, יקלטו כ-1,200 ילדי גן ובשישה בתי הספר בעיר בזרמים השונים ילמדו כ-1,400 תלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ח'.

רק לשם השוואה, בשנה הקודמת למדו בחריש 1,200 תלמידים בלבד מכיתות גן ועד כיתות ו'.

הגידול העצום במערכת החינוך של חריש דורש הערכות קפדנית, זאת לצד הבנייה של מערכת חדשה. נראה כי האתגרים הם גדולים ועצומים.

שלי קרן הגיעה לחריש לאחר שניהלה בית ספר מצליח ברמלה. על המעבר לחריש היא מספרת: "מבחינה רגשית, חוויתי מעבר כמו שרבים מתושבי העיר חווים. עזבתי בית ספר שהוא בית, וצוות שהוא משפחה, ותלמידים שהם הילדים שלי. במהלך השנה האחרונה, החיים שלי הפכו להיות כרוכים בחיי התושבים והתלמידים בחריש, באנשי הצוות החדשים שלי ובעובדי המועצה. אני שמחה לומר שאני מרגישה תחושה של שליחות, של שותפות גורל, תחושה של בית, וזו התחושה הטובה ביותר שיכולתי לאחל לעצמי בסיומה של שנה".

מהן תכניות העבודה שקידמת בשנה האחרונה?

"תכניות העבודה שלנו הן תכניות ארוכות טווח והן כוללות בניית תשתית פיסית כוללת למבני חינוך; בניית תשתית ארגונית המספקת שירותים לכלל התושבים ומוסדות החינוך; בניית תשתית רגשית – טיפולית רחבה; בניית תשתית פדגוגית יציבה וחדשנית; בניית תשתית חברתית-קהילתית וקליטה מיטבית ומתמדת של תלמידים לתוך מערכת החינוך במהלך כל השנה. אני יכולה לומר בשמחה שבכל הפרמטרים הנ"ל היתה התקדמות משמעותית".

"אגף החינוך התרחב וכולל שלוש מחלקות: מחלקת בתי ספר, מחלקת גנים ושפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי). השפ"ח שלנו התרחב ומונה חמש פסיכולוגיות ומספק מענה רגשי נרחב הכולל טיפולים אישיים וקבוצתיים ועובד בשיתוף פעולה צמוד עם צוותי החינוך, הרווחה, והביקור הסדיר".

"פיתחנו תהליכי קליטה עבור התלמידים, פיתחנו שגרות של קליטת תלמידים וצברנו ניסיון חשוב בתחום הקליטה המתמדת של תלמידים במהלך כל השנה. שנה שעברה נקלטו במהלך השנה כ-200 תלמידים ואנו צופים שגם השנה זה יקרה".

מהם האתגרים המרכזיים עימם חריש מתמודדת כעת?

"האתגרים המרכזיים הם הבנייה של תשתית חינוכית מיטבית וחדשנית בכל ההיבטים –  פיסי, ארגוני, רגשי, פדגוגי, וחברתי מתוך שיקול דעת ואחריות".

• פיסי – עבודה אל מול צפי אכלוס, הכנה של התשתית הפיסית של מוסדות החינוך עבור הקליטה של התלמידים כל שנה, ובמהלך השנה.
• ארגוני – טיוב של המערך הארגוני של האגף, על כלל עובדיו במועצה ובמוסדות החינוך, על מנת לתת את מירב ומיטב המענים עבור התושבים.
• רגשי – בניית מעטפת טיפולית – רגשית – בהובלת השפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) היישובי, בחשיבה ייחודית לחריש על מגוון הקשיים הספציפיים קיימים ביישוב.
• פדגוגי – המשך עבודה על המתווה החינוכי הפדגוגי, והטמעתו במוסדות החינוך ביישוב והעמקת העבודה של מינהלת החינוך הייחודית של חריש המונה נציגים של גופים שונים (אגף החינוך ביישוב, אגף מו"פ, המכון לחינוך דמוקרטי, מחוז חיפה של משרד החינוך, אנשי החינוך בעיר, תושבים וילדים כאחד).
• חברתי – העמקה וטיוב של התהליך החינוך המקיץ והכולל המסתכל על התלמיד /ה לאורך כל שעות היממה, בשיתוף המחלקה לפנאי וקהילה, וגופי החינוך הבלתי פורמלי.

"בנוסף, המערכת שאנו בונים צריכה לבנות תשתית ארגונית כוללת למוסדות החינוך הקיימים והעתידיים, להטמיע מערך של קליטה מתמדת של מאות תלמידים מדי שנה ולקלוט בצורה מיטבית צוותי חינוך חדשים לתוך המערכת שמכפילה את עצמה כל שנה".

בשנה החולפת נשמעו תלונות של הורים על חילופים של צוותים חינוכיים. מה נעשה כדי לשמור על צוותי ההוראה?

"שיעור העזיבה של מורים בישראל לאחר חמש שנים עומד על קרוב ל- 30%. (נתונים: מכון מופת). בחריש אחוז הפורשים בהחלט נמוך מכך, (אחוז הגננות שהתחלפו למשל עומד על כ- 8%), על אף שרוב הצוותים החינוכיים שלנו הם חדשים, חלק מהם בעלי ניסיון בהוראה אבל חדשים בחריש, וחלק מהם חדשים גם בהוראה וגם בחריש. רק טבעי הוא שחלקם יגלו שעבודת החינוך דורשת מאמצים רבים ויחליטו לפרוש. התהליכים שאנו עושים עם הצוותים החינוכיים הם תהליכי עומק מקצועיים ומשמעותיים גם אם בסופם, דרכינו איתם נפרדות".

אילו אכזבות אישיות ומערכתיות חשת בשנה זו? 

"אני רואה בכל התמודדות וקושי – תהליך של למידה, וכך גם אנשי אגף החינוך. אנחנו משקיעים כל מאמץ לפתור כל בעיה קטנה כגדולה, עובדים באמינות, בשקיפות, ובחריצות רבה, גם אם התוצאה לא תמיד מצליחה להשביע את רצון כלל התושבים. ולכן, המילה אכזבה לא מתארת את התהליך שאנו עוברים. המילים שיכולות לתאר את התהליך הם הבנה, תהליך למידה, שיפור מתמיד והפקת לקחים".  

מהו החזון החינוכי שלך לאחר שנה בתפקיד?

"אני מאמינה שכל ילד הוא עולם ומלואו ובכל ילד גלום פוטנציאל עצום, שעל מערכת החינוך העירונית לגלות אותו, להעצים אותו, ולהעמיק אותו.  יחד עם זאת, חריש היא לא עוד עיר. חריש היא עיר חדשה, עיר שמזמנת הזדמנות נדירה, לייצר מערכת חינוכית מוטת עתיד, בהתייחס למגמות העתיד ומפתחת את המיומנויות הנדרשות, כבר מראשיתה. על מנת לבסס מערכת חינוך יציבה ומבוססת מחד, וחדשנית, ופורצת דרך מאידך, אנו משקיעים רבות בבניה ופיתוח של מתווה חינוכי עירוני ייחודי המבוסס על שלושה עקרונות:

למידה יזמית ופעילה: לילדים של היום יש גישה להמון ידע תיאורטי, אולם הם זקוקים ליידע איך לייצר דברים במציאות. זו הסיבה שאנו מאמנים את ילדי חריש ב- PBL (Project Based Learning). חשיבה פרוייקטלית, המבוססת על ביצוע בפועל של רעיונות, המסייעת לילדים לפתח מיומנויות שיעזרו להם להתמודד עם אתגרי החיים בעתיד.

העיר כמרחב למידה: בעולם המשתנה של ימינו, יש להקנות לילדים סביבה לימודית גמישה, בה החוויה חשובה לא פחות מהתוצאה. אנו גם מאמינים שכל מרחב בעיר, יכול לייצר הזדמנות ללמידה ושהלמידה והסקרנות לא מסתכמים בשעות בית הספר אלא מתקיימים בכל שעות היממה. לכן אנו פועלים בשותפות המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד באגף למו"פ של משרד החינוך, שאימצה את חריש כפרויקט ייחודי, לייצר בתוך בתי הספר מרחבי למידה חדשניים במסדרונות ובחדרים ייחודיים לפיתוח יזמות ויצירתיות, תוך למידה חווייתית ומתן מגוון אפשרויות לתהליכי למידה שונים ומגוונים.  לדוגמא, במה לתיאטרון במסדרון בית הספר, המאפשרת לתלמידים להעצים את יכולות העמידה שלהם מול קהל".

"במקביל, אנחנו מתחילים לבסס סביבות למידה חוץ בית ספריות, ברחבי העיר. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם אדריכלי הנוף בעיר, לתכנן את השטחים הפתוחים הציבוריים  על מנת לפתח כיתות חוץ בפארקים, עיצוב שילוט בעיר שמקנה ידע וכן הלאה".

פיתוח הקהילה והחוסן העירוני: "חריש מייצרת מרחב קהילתי ייחודי, דומה מאוד לימים שבהם אנו, דור ההורים, גדלנו, בשכנות הטובה, בדלת הפתוחה, וברצון להירתם ולסייע. לפעמים נדמה שבחריש מתחילים מחדש, כמו פעם. אנו מאמינים, שמערכת החינוך היא אינקובטור קהילתי משמעותי, בו מתגבשת הזהות והגאווה העירונית של הילדים. כמו כן, אנו מאמינים בתקשורת בין הקהילות לטובת יצירת מרחב עירוני ישראלי משתף ומכיל. התמקדות במיומנויות תקשורת אישיות וחברתיות, הן צורך חיוני לילדנו על מערכת החינוך העירונית להשקיע בנושא זה ולפתח מיומנויות אלו לטובת הפרט והקהילה".

"במהלך שנת הלימודים עבדנו בהובלת הילדים על מתווה חינוכי עירוני, תחת השם: חריש הסיפור שלי ושלנו, בהתייחס לעבר הווה ועתיד בסיפור המתהווה של העיר. עודדנו את הילדים לחקור וללמוד על ההיסטוריה של חריש, על הדרך שבה היא הפכה מישוב לעיר, ובעיקר לחלום מהזווית שלהם על תמונת העתיד שלה. בשנה הקרובה נעסוק בהטמעת המתווה  "קהילה בין קהילות" נמשיך בפיתוח הזהות האישית לצד הזהות החברתית והקהילתית והבין קהילתית ליצירת חוסן עירוני ותוך התמקדות במיומנויות תקשורתיות וחברתיות הנדרשות לשם פיתוח הקהילה והחברה העירונית".

מהן הפנטזיות החינוכיות שיש לך?

"שתי הפנטזיות שלי מבוססות על החזון. האחת, היא ליצור מתחמי פעילות משותפים לכל הקהילות יחד. אני מקווה שקהילות חריש ירגישו מספיק חסונים כדי לחלוק מתחם ללא חשש ועם הבנה שיש ערך מוסף לשיתוף פעולה ולאהבת לרעך כמוך – גם אם הוא לא כמוך".

"כשאני עובדת על בינוי גנים ובתי ספר, אני מתעקשת על יצירת מתחמים לפעילויות משותפות. הפנטזיה היא למעשה שמחריש תצא הבשורה שאפשר. שניתן לאפשר לכל אחד לחוש נינוח ובטוח במקום שלו ולהושיט יד לאחר".

"השנייה, שחריש תהיה עיר מרתקת שמזמנת למידה בכל מקום, ברחובות שלה, בגינות הציבוריות, בשילוט. אני רוצה שחריש תזמן הרפתקאות לילדים. למידה הרפתקנית זו אסכולה חדשה שאני מתחברת אליה. דמיינו, התחלה של סיפור במקום אחד והמשך במקום אחר בהתאם לבחירת התלמיד. אלו שתי פנטזיות גדולות שלי".

ובחזרה למציאות, האם את מודעת לדיונים בנושא החינוך שעולים בקבוצות הפייסבוק השונות בעיר?

"אני מודעת לשיח בפייסבוק, אבל אני גם ניזונה משיחות אישיות עם רבים מתושבי חריש. אולי לא נצליח להחזיק את זה לאורך זמן אבל בינתיים המענה שלי ושל איציק תייר, מנהל מחלקת הגנים, הוא זמין ונגיש לרבים בעיר".

הגעת לכאן כמורה וכמנהלת מנוסה מאוד. האם חריש הפתיעה אותך?

"חריש מפתיעה אותי באנושיות שלה, בפתיחות של כל המגזרים פה. בסופו של דבר, אדם מדבר עם אדם. אנו פועלים בפורומים עירוניים ומבצעים השתלמויות משותפות לכל המורים, מפגשים משותפים, פורומים משותפים לכל הסייעות, מפגשים משותפים לכל מנהלי בתי הספר, שחשוב להם לעשות פדגוגיה טובה ויש להם נכונות לשתף פעולה סביב הדברים היומיומיים שמטרידים כל אחד ואחת מאיתנו. אני מאמינה שבשנה החולפת הצלחנו 'להכשיר את הלבבות', להעניק כלים לכל קהילה לבנות את עצמה וגם לשתף פעולה עם קהילות אחרות".

מהן התכניות העתידיות למערכת החינוך של חריש?

"בשנה הקרובה נלווה את שנתה הראשונה של החטיבה הראשונה הממלכתית בחריש, נמשיך ללוות ולפתח מבחינה פדגוגית את כל בתי הספר ואת הגנים ונמשיך לפתח את מרחבי הלמידה הבית ספריים הפנימיים והחיצוניים, נמשיך ונרחיב את המענים של השירות הפסיכולוגי שלנו, נמשיך ונשפר את הצהרונים שלנו, ונעמיק את שיתופי הפעולה עם מחלקת פנאי וקהילה והחינוך הבלתי פורמלי. במקביל נעסוק בבינוי נוסף של גנים ובתי ספר חדשים בשיתוף עם אגף הנדסה, תיאום ובקרה והאדריכלים".

האם חריש ערוכה כראוי לפתיחת שנת הלימודים הבאה? 

"בהחלט. אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים בהיערכות שלנו לקראת שנת הלימודים וצופים פתיחה טובה של מוסדות החינוך בעיר.  אני מאוד מתרגשת.  זו שנה ראשונה שאני מתחילה עם בסיס תכניות העבודה שבנינו בשנה האחרונה. ההתרגשות הגדולה היא לראות איך זה קורם עור וגידים. איך הדברים מסתדרים במקומם".

טיילת דרך ארץ. באדיבות דוברות מועצת חריש

בספטמבר הקרוב עתידים להיפתח ולפעול בחריש גני ילדים חדשים ובית ספר חדש. באוקטובר 2018, עתידים להיחנך מתנ"ס וטיילת דרך ארץ, טיילת בנויה ומוצלת שתאפשר לתושבי חריש לטייל לאורכה של העיר

הבינוי של מוסדות ציבור והכשרת שטחי ציבור בהתאם לתכנית החדשה של מועצת חריש מתקדמים בקצב ראוי. על פי התכניות תוך שנה עתידה חריש להתהדר גם באולמות ספורט משוכללים וספריה ותוך שנתיים עתיד לקום הפארק העירוני. עוד בתכנון: פרויקטים נוספים כדוגמת גינות כלבים, קאנטרי עירוני ובתי ספר תיכוניים. התכנית המלאה של הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור בחריש תעלה בקרוב לאישור המליאה.

קבלו הצצה לתכנון העתידי באמצעות הדמיות שהוכנו עבור מועצת חריש. אלה מדמות ברמת דיוק גבוהה את התוצאה הסופית העתידה לקום בשטח. אז מה צפוי לנו? הנה הפירוט המלא:

טיילת דרך ארץ – לאורכה של חריש

נתיב התחבורה הציבורית שתוכנן במרכז שדרת דרך ארץ לא יופעל בשנים הקרובות, עד לגידול באוכלוסייה עם צמיחתה של העיר. במקומו שוקדים במרץ על הקמת טיילת דרך ארץ, שתחבר בין 'שתי גדות' השדרה המרכזית. הטיילת שנבנית בימים אלה ממש, תתחיל מרחוב אשל (פינת דרך ארץ) ותתמתח עד לכביש הגישה לעיר בואכה לשכונת המע"ר. ביצוע העבודות נמצא בשלב מתקדם. פתיחה משוערת: אוקטובר 2018

גני ילדים  – ילדים זו שמחה

בספטמבר 2018 עתידים להיפתח מספר  אשכולות גנים חדשים הכוללים כ- 18 גנים. אלה יתווספו ל-24 גנים שכבר פועלים בחריש. סך הכל יפעלו בחריש 42 גנים לגילאי טרום טרום חובה, טרום חובה וחובה. האשכול הראשון שייפתח ממוקם בפינת הרחובות דפנה-גפן ואשכול שני בפינת גפן-שקד (8 גנים). בינואר 2019 עתידים להיפתח שני אשכולות גנים נוספים – אחד בפינת ברקת-טופז, בסמוך לבית הספר 'תלמי רון, והשני בפינת הרחובות תמר-אורן.

בתי ספר – עליה חדה במספר התלמידים

בספטמבר 2018 יחנך המבנה החדש של בית ספר 'תלמי הדר' ברחוב מרגלית. שני מבנים מתוך שלושה קיימים יהיו פעילים כבר בשנת הלימודים הקרובה. בבית הספר ששירת בשנת הלימודים הנוכחית 60 תלמידים ילמדו בשנה הקרובה כ-200 תלמידים.

בימים אלו נבנה בי"ס יסודי נוסף בשכונת החורש בפינת הרחובות אלון-דפנה ובשלב תכנון נמצא בית ספר יסודי נוסף ברחוב שקד בשכונת החורש. סה"כ יפעלו בחריש בשנת הלימודים הקרובה כשישה בתי ספר (כולל חטיבת הביניים), שיתנו מענה לכלל הזרמים החינוכיים.

תיכון חריש הראשון יחנך בשכונת אבני חן בשנת 2020.

מתנ"ס עירוני – חוגים וחוגגים

המתנ"ס העירוני, שיספק שלל חוגים ופעילויות פנאי לילדים ולמבוגרים כאחד, עתיד להיפתח כבר באוקטובר 2018. המתנ"ס ממוקם בפינת הרחובות טופז-לשם. מתנ"ס נוסף תוכנן ונמצא בשלבי אישור ועדה לפני קבלת היתר בנייה.

גינות כלבים – זהו עצם העניין

שלוש גינות כלבים מתוכננות בשלב זה בחריש. גינה אחת, בשכונת אבני חן, ברחוב ברקת, כבר בנויה וממתינה לטופס 4 שיאפשר לבעלי הכלבים לבקר בגינה. גינה שנייה נמצאת בשלבי ביצוע מתקדמים ואילו השלישית כבר תוכננה אך טרם החלו העבודות להקמתה.

אולמות ספורט – להטביע ברשת

שני אולמות ספורט חדישים ומשוכללים עתידים לקום בחריש. אולם אחד ישתרע על שטח של 1,400 מ"ר וימוקם ברחוב טורקיז 6 בשכונת אבני חן. אולם ספורט נוסף ישתרע על שטח של  1,100 מ"ר וימוקם ברחוב גפן 35 בשכונת החורש. תחילת בינוי משוערת לשני האולמות: נובמבר 2018. פתיחה משוערת: אוגוסט 2019

ספריה עירונית – ספרים רבותי, ספרים

ספריה עירונית נמצאת בשלבי תכנון. ההערכה היא כי עבודות הביצוע יחלו תוך חצי שנה ויסתיימו לקראת תחילת 2020. מיקום הספריה העתידית הוא בשכונת אבני חן, מול המרכז המסחרי עמית.

פארק עירוני חריש – ריאה ירוקה

הריאה הירוקה של לב העיר חריש, הפארק העירוני שמתוכנן להשתרע על שטח של כ-100 דונם נמצא בשלבי תכנון. הפארק ממוקם בין שכונת החורש לשכונת הפרחים, במרכזה העתידי של העיר. פתיחה משוערת: במחצית השנייה של שנת 2020.

ברוכים הבאים לקאנטרי קלאב חריש

אם תרצו לשחות או לקבל טיפולי יופי תקפצו לקאנטרי המתוכנן לקום בין שכונת הפרחים לשכונת החורש. מיקומו הסופי של הקאנטרי צפוי להיות מאושר במליאת המועצה. זמן פתיחה משוער: שנת 2020.

למפת העיר האינטראקטיבית – לחצו כאן.

הבשורות הטובות: בשנת הלימודים הקרובה יחל לפעול בחריש בית ספר יסודי ממלכתי 'חווה דמוקרטיה'. הבשורות הפחות טובות: לא ברור עדיין עד כמה ישקף בית הספר את עקרונות החינוך הדמוקרטי. ההורים נדרשים להכריע ולרשום את ילדיהם מבלי לקבל תשובות ברורות. שלי קרן, מנהלת אגף חינוך בחריש: "בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות"

עדכון: בתאריך 9/7/18 בישר יצחק קשת, ראש המועצה כי בשנת הלימודים הקרובה לא יפתח בחריש 'בית ספר חווה דמוקרטיה' בשל מיעוט נרשמים. ראו הודעה שפרסמה המועצה בנדון.  

בשבוע שעבר התקיים כנס הסברה על פתיחתו של בית ספר ממלכתי חדש שיפעל ברוח החינוך הדמוקרטי. פתיחתו של בית הספר שתתרחש בספטמבר 2018 היא שיאו של מאמץ מתמשך מצד קבוצת הורים שדוגלים בעקרונות החינוך הדמוקרטי וביקשו לקיים מסגרת לימודית זו בעיר חריש.

יצחק קשת, ראש המועצה שהתגייס גם הוא למערכה וניהל מגעים על פתיחתו של בית הספר מול משרד החינוך, עדכן כי בהתאם לתוצאות סקר התכנות לפתיחת בית הספר, שנערך בקרב הורים לתלמידי בית ספר יסודי, אישר משרד החינוך לפתוח בית ספר ממלכתי 'חווה דמוקרטיה' בו יפעלו בשנת הלימודים הקרובה כיתות א'- ד'.

עוד ציין קשת כי מדובר בצעד יוצא דופן מצד משרד החינוך, שאישר לפתוח בית ספר עם כיתות שאינן תקניות (עם מספר תלמידים נמוך) למרות העובדה שגם בבית הספר הממלכתי הפועל בחריש, תלמי רון, התפוסה אינה מלאה. "פתיחת בית הספר היא צעד נוסף בדרך שלנו ליצור מגוון מסגרות חינוכיות שיתנו מענה לתושבי העיר", סיכם קשת.

שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בעיר הסבירה: "על מנת לפתוח בית ספר דמוקרטי יש צורך בתו תקן. אנו נפתח בית ספר ממלכתי רגיל עם אישור לפתח תכנית ייחודית דמוקרטית, שתוגש בעתיד למשרד החינוך ותכשיר בהמשך את בית הספר כבית ספר דמוקרטי, כדוגמת בתי הספר הדמוקרטיים שפועלים בארץ. זו הכוונה ולשם אנו מכוונים".

עוד ציינה קרן כי בית הספר יפעל במבנה ברחוב מרגלית וכי בהתאם להחלטת מנהל המחוז במשרד החינוך, ההרשמה לבית הספר תהיה פתוחה לתושבי חריש בלבד ולא תהיה זמינה לתושבי יישובי הסביבה כדוגמת קציר או מצפה אילן, שהשתתפו בסקר ההתכנות הראשוני.

תפיסה דמוקרטית, הקמה ריכוזית

חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו. לכן, זכאי הילד לזכויות אדם בסיסיות הבאות לידי ביטוי בעשייה החינוכית, במתן חופש בחירה וחופש למידה, וכן בשוויון בין הילדים למבוגרים. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית המתקיימת בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לסוגיות שונות בניהול בית הספר.

אז עד כמה יהיו מעורבים ההורים והתלמידים בניהול בית הספר? עד כמה תינתן לילדים זכות הבחירה במקצועות הלימוד או בדרכי הלמידה? התשובה מורכבת.

קרן מסבירה: "בשלב הפעילות הראשוני לא מדובר בבית ספר דמוקרטי הלכה למעשה. נצטרך יחד עם צוות ההקמה לבנות את התכנית שתגבש את אופיו הדמוקרטי ותוגש לאישור משרד החינוך. יחד עם זאת, ננסה לקלוט צוות בית ספרי ומנהל/ת שיקבלו את המתווה הדמוקרטי ויהיו בעלי אוריינטציה דמוקרטית".

השבוע כבר קיבל בית הספר העתידי סמל מוסד ממשרד החינוך, שיאפשר למועצה לפרסם את מכרזי הניהול ולהתחיל בקליטת והעסקת צוות המורים אך היות וצוות המורים וגם מנהל בית הספר – אינם עדיין בנמצא, שאלות רבות הנוגעות לאופיו של בית הספר, כבית ספר דמוקרטי, שמעסיקות את ההורים ונשאלו במפגש – לא זוכות בשלב זה לתשובה: מה יהיה האקלים הבית ספרי בדמוקרטי? כיצד יתבצעו תהליכי בחירה והכרעה שמבוססים על ועדות שיתופיות בין תלמידים, מורים והורים? אילו שיעורי בחירה וחובה יתקיימו בבית הספר ומה יהיה היחס ביניהם? האם תהיה למידה רב גילאית? האם עיקרון החונכות שמאפיין בתי ספר דמוקרטיים יתקיים בבית הספר בחריש?

לרשום או לא לרשום?

ההורים שהשתתפו בסקר ההתכנות ובכנס ההסברה התבקשו לרשום את ילדיהם לבית הספר מבלי לקבל תשובות לשאלות מהותיות אלה כמו גם לשאלות קונקרטיות יותר לגבי שעות הלימודים, תכנית הלימודים, הסעות, צהרון ועוד.

קרן השיבה על חלקן והצהירה: "בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות. בית ספר חדש מחוייב להתנסות בכשלונות ובהצלחות ולכן תפקיד הקהילה הוא לתמוך בקושי ולחלוק בהצלחה עד שבית הספר יעלה על דרך המלך.

"אני משערת שכדי לקיים תהליכים דמוקרטיים ולהרחיב את קורסי הבחירה, בית הספר יהיה זקוק לכל התמיכה ולכל הסיוע של הקהילה. בשלב זה לא יגבו תשלומי הורים פרטיים כפי שמקובל בבתי ספר דמוקרטיים, התשלום יהיה בהתאם לנהלי משרד החינוך ועלויות התל"ן".

"יחד עם זאת, התמיכה של ההורים יכולה לבוא לידי ביטוי בשיעורי שחמט, רובוטיקה או בתרומות אחרות. אני מדגישה שוב, שאני לא אקבע לצוות את התכנית שהם יפתחו עבור בית הספר הדמוקרטי, אבל אין סיבה שלא יתקיימו תהליכים דמוקרטיים, אחרי הכל, זו המטרה – שבתהליך נכון בית הספר יהפוך לדמוקרטי".

אז לרשום את הילד לבית ספר דמוקרטי כשלא ברור מי ינהיג אותו וכיצד יתנהל? רישום לבית הספר הדמוקרטי חיוני למועצת חריש על מנת להעביר את הנתונים במרוכז למשרד החינוך ובהתאם לשכור ולהעסיק את הצוות החינוכי הנדרש בהתאם למספר הנרשמים.

במקביל, כל הנרשמים לבית הספר הדמוקרטי בחריש, יגרעו ממצבת התלמידים בבתי ספר אחרים – כדי לעזור למערכת החינוך לתכנן את משאביה ותקציביה בהתאם. משפחה שתתחרט לאחר תחילת שנת הלימודים ותרצה לחזור לבית הספר הקודם, תצטרך לקבל אישור מיוחד מטעם המועצה. הורים רבים מצאו זאת כגזירה קשה המאלצת אותם לרשום את ילדיהם לבית ספר מבלי לדעת מי ינהל את בית הספר ומי יהיו החברים/התלמידים הנוספים שירשמו.

אורי שובל, מיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסה להרגיע את הרוחות ואמר: "אי אפשר לצפות מהרשות לעשות שלושה צעדים קדימה מבלי שההורים יעשו שני צעדים קדימה. צריך לבצע כאן קפיצה של אמונה".

"אני מרגישה ש'התגלחו' על הילדים שלנו ואין בי שום רצון לחשוף את הילדים שלי לניסויים נוספים", השיבה אמא אחרת בתשובה. מיכל מור, אם לשניים ומיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסתה לסכם:

"הורים שרוצים לרשום את הילדים שלהם לא יודעים באמת מה יהיה צביון בית הספר. נכון שצריך לקחת סיכון בחיים אבל הילדים שלנו בחריש חוו טלטלות של שינויי צוותים ומורים. דחפנו להקמת בית ספר דמוקרטי כי חיפשנו מסגרות ייחודיות שיתנו מענה לצרכים של הילדים.

"אנחנו כבר שנתיים פועלים בתהליך להקמת בית הספר ואנו מרגישים מאוד מחויבים לזה ושמחים שזה הבשיל לכדי כך, אבל הכל קורה ברגע האחרון. ממש דקה לפני הצלצול".

"הורים חוששים להירשם כי לא יודעים איך זה יהיה, מה זה אומר בית ספר ממלכתי ברוח דמוקרטית, זו מן הכלאה שלא ברור לנו מה היא תכלול. ההורים עומדים בסיטואציה שבה עליהם להמר על מוסד חינוכי עם כל כך מעט אינפורמציה".

אז איך את מציעה לפתור כעת את המצב שבו נרשמים מבלי לדעת מה באמת יהיה אופי בית הספר החדש?

"אני מצפה שיאפשרו להורים להירשם ובמידה ויציגו לנו תוצר שלא תואם את הציפיה יאפשרו לנו לחזור לבית הספר ממנו נגרענו, לכל הפחות בשבועות הקרובים בהם מגבשים את הצוות והתכנית.

"נכון שיש משמעויות להערכות משרד החינוך, בית הספר והמועצה מבחינת תקציבים ותקנים אבל אי אפשר לשחק בילדים. המאמץ צריך להיות של המערכת ולא בטלטלה של הילדים".

למידה רב גילאית?

כאמור, ההחלטה אם להירשם או לא קיימת רק עבור תלמידי כיתות א'-ד' שמשרד החינוך אישר עבורם כיתות, זאת בהתאם למספר הנרשמים בסקר ההתכנות שנערך לפני מספר שבועות. הורים שילדיהם עולים לכיתות ה'-ו' נותרו ללא מענה 'דמוקרטי' בשנה הקרובה. מור מציעה לנסות ולקדם גם אפיק זה:

"חשוב לנו מאוד שיהיה מענה גם לתלמידי כתות ה'-ו' שמעוניינים במסגרת החינוך הדמוקרטי בחריש. אני מבינה שבשל מיעוט נרשמים ביחס לתקן אין כוונה בשלב זה לפתוח כיתות אלה. מצד שני, ישנם תלמידים מיישובי הסביבה אשר מעוניינים להירשם. אנחנו קוראות לשלי קרן ויצחק קשת לעשות הכל כדי שגם לתלמידי כיתות ה'-ו' יהיה בית ספר דמוקרטי בשנת הלימודים הקרובה, גם אם המשמעות היא לקלוט תלמידים מיישובי הסביבה או לבחון אפשרות של למידה רב גילאית שקיימת בזרם הדמוקרטי ובמסגרתה ניתן לאחד את כתות ה-ו", סיכמה מור.

דגנית אדוני, מיוזמות המהלך שילדיה יעלו בשנה הבאה לכיתות ג' ו-ה' מוסיפה: "הילדים שלי הגיעו לפני שנתיים לחריש מדמוקרטי רעננה. מאז אני מדברת על הנושא ומעלה אותו בכל פורום אפשרי, בפגישות אישיות עם יצחק קשת, עם הורים ועם כל מי שרק אפשר.

"למיטב ידיעתי, מנהל המחוז לא תמך בהקמת בית ספר דמוקרטי ואני שמחה שהמועצה מצאה מסלול עוקף גם אם זה אומר שבית הספר יתחיל כ'חווה דמוקרטיה' ולא בית ספר דמוקרטי הלכה למעשה".

"אני מקווה מאוד שזה יהפוך לבית ספר דמוקרטי ונעשה מאמצים נוספים כדי לקדם זאת. קבוצת ההורים הפעילים שלנו כבר אספה קורות חיים של מורים וצוותים חינוכיים עם אוריינטציה דמוקרטית והעבירה אותם למועצה".

"חשוב לי לסיים ולציין את ההערכה שלי להירתמות המועצה והעומד בראשה למהלך הקמת בית הספר. יצחק קשת עשה כל שביכולתו להניע את התהליך ולאפשר למהלך הקמת בית הספר להתרחש".

השנה החולפת היתה שנת התפתחות משמעותית מאד לחריש. זאת היתה שנת הלימודים הראשונה בעיר, שנת גיבוש הקהילה, חנויות ראשונות נפתחו, שכונת הפרחים החדשה החלה להיבנות, מבני ציבור חדשים נחנכו ועוד. על התפתחות העיר, גיבוש הקהילה ובניית המערכות העירוניות השונות מנצחת המועצה המקומית והעומד בראשה יצחק קשת. נפגשנו גם השנה לראיון החג המסורתי והנה הוא מובא לפניכם.

יצחק, נתחיל במבט לשנה החולפת: מהם בראייתך שלושת התחומים בהם ההתפתחות של חריש היתה הגדולה ביותר השנה?

התחום הראשון והמרכזי הוא תחום החינוך – עשינו השנה מהפכה בתחום החינוך בחריש. זה מתחיל מהמינוי של ראשת האגף החדשה, שלי קרן, ממשיך בשיתופי פעולה שנוצרו עם המכון לחינוך דמוקרטי וד"ר אייל דורון וממש לאחרונה עם הבחירה של משרד החינוך לבצע בחריש פיילוט ראשון מסוגו של המחלקה לפדגוגיה מוטת עתיד. פיילוטים מהסוג הזה מאפשרים ליישם מתודלוגיות חדשות ובאמת לשפר את המערכת, כפי שעשתה ראשת אגף החינוך בתפקידה הקודם כמנהלת בית ספר בעיר רמלה, גם אז בסיוע אגף המו"פ של משרד החינוך.

פתחנו את שנת הלימודים החדשה עם גידול של פי 2.5 בכמות הילדים במוסדות החינוך השונים ביחס לשנה הקודמת. אנחנו מנהלים למעשה מערכת חינוך כפולה מאז שהוספנו את מסגרות יום הלימודים הארוך בעיר. האתגר שהגידול הזה מציב בפנינו כמערכת הוא גדול אבל לתחושתי אנו עומדים בו יפה מאד.

הנושא השני המהותי הוא האיכלוס של העיר – בשנה החולפת עברו מאות רבות של משפחות חדשות לעיר. הגידול בכמות התושבים ניכר מאד באירועים ובמופעים שאנחנו מארגנים פה. לראות את הנוכחות ההולכת וגדלה מאירוע לאירוע ואת הפנים החדשות שמתווספות בכל פעם זה פשוט מחמם את הלב.

אחד הדברים שמאד עוזרים לנו בהקשר של קליטת התושבים החדשים ובניית הקהילה הוא הרצון המאוד גדול של התושבים עצמם להיות מעורבים בעשייה. בשנה החולפת היו כאן אינספור מיזמים של התנדבות שהתושבים לקחו בהם חלק. אפשר לציין לדוגמא את הפרוייקט של שכנות טובה, את מתנדבי המשמר האזרחי, קורס חובשים, הפעילות בגינה הקהילתית, פריסות לחיילים שהתאמנו באזור העיר ועוד. לא מזמן קיימנו ערב הוקרה למתנדבים ומנינו רק במסגרת הערב כ-100 מתנדבים מהקהילה בתחומים שונים. שיעור המתנדבים היום בעיר הוא גבוה מאוד, הרבה מעבר לשיעור הקיים בערים אחרות. הפעילות הזאת תורמת לקליטת התושבים, לגיבוש הקהילה ולתהליך האיכלוס של העיר. אנחנו כמועצה מאד מעודדים זאת ובאופן כללי הנושא הקהילתי מקבל אצלנו דגש חזק. מבחינת תקנים, יש לנו היום עובד קהילתי של המועצה לכל 1,000 תושבים שזה יחס גבוה מאד.

הנושא השלישי הוא ההתפתחות המאוד גדולה שחלה בשנה החולפת בנושא התשתיות העירוניות. זה לא סוד שבהרבה שכונות בארץ היום יש בעיה חמורה של תשתיות שלא מוכנות בזמן שהאיכלוס כבר החל. אנשים שנכנסים לדירות ואין להם אפילו מדרכה למטה. אצלנו המצב הפוך לחלוטין ולא תמיד התושבים מודעים לכמה הוא ייחודי ביחס למקומות אחרים. אצלנו יש כבישים, יש מדרכות, יש גינות ציבוריות, בתי ספר במבני קבע ולא בקראוונים, מעונות יום… העיר ברובה מוכנה. כשנכנסתי לתפקיד הרבה מאד אנשים הזהירו אותי שזאת נקודת התורפה של מקומות חדשים שנבנים – שהתשתיות לא מוכנות בזמן ולכן מראש נתתי דגש גדול מאד לנושא כדי למזער את הבעיה עד כמה שניתן.

בשנה הקרובה נתחיל לשדרג את התשתיות במרחב העירוני לתצורה הסופית שלהם – אבנים משתלבות, שבילי אופניים, נטיעת עצים, ריהוט רחוב, תחנות אוטובוס, שילוט רחוב ועוד… זה תהליך שלא ייגמר בשנה אחת אבל נתחיל אותו בקרוב.

ישנם שני נושאים שבהם התחושה היא של אי עמידה בתחזיות – הראשון הוא תחום המסחר בעיר שעדיין לא התפתח מספיק והשני הוא קצב האיכלוס שבפועל איטי מהתחזיות המקוריות. מהן להערכתך הסיבות לעיכובים בתחומים אלה?

נתחיל בקצב האיכלוס – בעבר הייתי מוטרד מהנושא אבל היום אני ממש לא מוטרד מכך. הסיבה היא שאני רואה שקצב האיכלוס מושפע בצורה ישירה מקצב מסירת הדירות ע"י הקבלנים. בפועל אנחנו רואים שכל בניין שנמסר, כעבור 3-6 חודשים הוא מתאכלס לגמרי וזה קצב איכלוס טבעי לחלוטין. אין בחריש בניינים ריקים ואין כמות גדולה של דירות ריקות. יש היום בחריש שוק שכירות פעיל ובריא ואנחנו רואים גם הרבה תושבים מיישובי הסביבה שבאים לחריש כי רואים בה הזדמנות לשדרג את עצמם. חריש מאפשרת להם שדרוג לדירות חדשות, לאיכות חיים גבוהה במחירי שכירות מאוד אטרקטיביים.

קצב מסירת הדירות בעיר אכן איטי מהמתוכנן, בין השאר בגלל עיכובים שהיו ברוב העמותות הגדולות שכוללות מאות יחידות דיור כל אחת, אבל ברגע שהדירות יימסרו יגיע גם האיכלוס.

לגבי המסחר בעיר, ההחלטה לפתוח עסק היא של בעלי העסקים והתחושה כרגע היא שכמות התושבים, שעדיין לא מספיק גדולה, גורמת לבעלי העסקים להמתין. לא ניתן להכריח את בעלי העסקים לפתוח ואני מאמין שאחרי גל האיכלוס הבא נראה פה פרץ של עסקים חדשים שנפתחים. יש למעלה מ-100 בעלי עסקים שסגרו חוזים בעיר ורבים מהם ממתינים לגידול נוסף בכמות התושבים.

אנחנו מהצד שלנו מנסים לתמוך ככל האפשר. לצערי אין לנו יכולת לתת הקלות בארנונה כי זה תחת המנדט של משרד הפנים וכפוף להגדרות הקבועות בחוק. אנחנו לא גובים ארנונה עד שהעסק מקבל תעודת גמר וזאת ההקלה היחידה שביכולתנו לתת. במקביל אנחנו גם מנסים לעודד את התושבים לרכוש מהעסקים המקומיים וגם כמועצה יש בכוונתנו להעביר חוק לעידוד עסקים מקומיים. המשמעות של החוק היא שבמרכזים שלנו ובפעילות הרכש שלנו, עד סטיית מחיר של 5% תינתן עדיפות לעסקים וספקים מקומיים.

איזה עוד נושאים מרכזיים עומדים על הפרק לשנה הקרובה?

נושא מרכזי שנמצא בטיפול ונמשיך לטפל בו במהלך השנה הקרובה הוא הרחבת גבולות העיר. הגשנו בקשה להרחבת שטח העיר מכ-5,000 דונם לכ-18,000 דונם, שיכללו בין השאר גם שטחי תעסוקה ותעשייה. מאוד חשוב לנו שיוקצה שטח לתעשייה כדי שהעיר תוכל להחזיק את עצמה כלכלית.

נושא נוסף הוא התחבורה – זה משהו שדיברנו עליו גם בישיבת העבודה עם ראש הממשלה במסגרת הביקור שלו כאן בתחילת החודש, בפתיחת שנת הלימודים. סקרתי בפניו את כל האתגרים של חריש והוא עמד על כך שהמפתח להתמודדות מול הבעיות השונות והאתגרים הוא בתחבורה. אם פתרונות התחבורה בעיר יהיו טובים אז גם בנושאים אחרים הכל יהיה פשוט יותר. "בזה אני עומד לעזור לך" הוא אמר. מבחינתנו שני נושאים מרכזיים לטיפול הם החיבור לכביש 6 ושינוי התכנון של מיקום תחנת הרכבת כך שתהיה צמודה לכביש 6 וממש בתוך העיר.

בנוסף, אנו פועלים לתגבור קווי האוטובוס בעיר. בקרוב יתחיל לפעול קו אוטובוס לאזור חיפה שיעבור דרך פארק התעשיה ביקנעם. אנחנו עובדים גם על קו לאזור המרכז ואני מקווה שגם הוא יתחיל לפעול במהלך השנה.

עוד תחום שנטפל בו השנה הוא הנראות של העיר. דיברתי כבר על תחילת המעבר לתצורה הסופית של המדרכות, ריהוט הרחוב וכו' ובנוסף נשפר את הנראות של הכיכרות, של הכניסה לעיר, נבנה את הטיילת על דרך ארץ במרכז השדרה.

אילו מבני ציבור צפויים להתווסף לעיר בתקופה הקרובה?

לקראת סוף השנה אני מאמין שנוכל לחנוך את המתנ"ס החדש, תחל גם הבנייה של כמה מגרשי ספורט גדולים וכן של אולם ספורט בשטח של כ-1,000 מ"ר בסמוך לשמיניית הגנים ברחוב טופז. בנוסף ימסרו עוד מספר בתי כנסת בעיר בנוסף לראשון שנחנך בשבוע שעבר. כמו-כן ייפתחו עוד בתי ספר וגני ילדים.

בחודשים הקרובים ייפתח מרכז קהילה בסמוך למועצה שיכלול מרחב עבודה שיתופי, מרכז יום לגיל הזהב, פאב ואולי גם חדר כושר.

מה המסר שלך לתושבים לקראת השנה החדשה?

אנחנו ממשיכים בעשייה, בבניית העיר, בגיבוש הקהילה. אני קורא לתושבים להמשיך לקחת חלק פעיל ולהיות מעורבים כפי שהם כיום. אני לא מעריך שהפריצה הגדולה באמת של העיר תתרחש בשנה הקרובה אבל היא בהחלט תתרחש בקרוב, אולי בשנה שלאחר מכן. כשתבוא הפריצה הזאת של חריש קדימה היא באמת תהיה משמעותית ותביא אותנו למקום חדש וטוב מאוד. בינתיים אנחנו נדרשים להמשיך בעשייה בכל המישורים כדי לממש את הפוטנציאל הגדול של חריש וכך נעשה.

חריש תהיה עיר נהדרת, אני אומר את זה באחריות כי אני מכיר את התוכניות ויודע בדיוק לאן אנחנו הולכים. לא הכל בנוי עדיין ובתהליך הקמה יש תמיד קשיים, אבל לתושבים היום ובעתיד אני אומר – אל תדאגו, יהיה פה הכל מהכל וחריש תהיה אחת הערים היפות והטובות בארץ.