בעוד 23 יום יתקיימו הבחירות המוניציפליות שיעצבו את עתיד חריש בחמש השנים הקרובות. המועמדים מתקשים לנהל קמפיין בצל המלחמה, חלק מהמטות סגורים, ולרוב הציבור אין קשב לנושא. תמונת מצב

ב-27 בפברואר יתקיימו הבחירות המוניציפליות. 5 מועמדים מתמודדים על ראשות העיר, ו-10 מפלגות מתחרות על 15 כסאות במליאה, אבל נראה שזה לא מעניין אף אחד.

שלושה שבועות ל"רגע הקובע" וסוגיות מהותיות לעתידה של העיר לא נידונות, המועמדים לראשות העיר מתקשים לנהל קמפיין בעת מלחמה ומתלבטים מהי הדרך הנכונה לעשות זאת.

"לצערנו הרב, הבחירות רדומות בכל הארץ, גם בגלל המלחמה וגם בגלל מצב הרוח", מדווח עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון.

נאור מוסיף כי "חשיבות השלטון המקומי בחיים שלנו ובשגרה היא עצומה אך היא עוד יותר מהותית בתקופה של מלחמה. אנשים צריכים עכשיו לשאול שאלות על מוכנות הרשות המקומית למצב של לחימה, מוכנות מערכת החינוך במצב חירום, עד כמה הרשות יודעת לעבוד מול השלטון המרכזי ומול פיקוד העורף? אלו דברים שהציבור לא יודע בכלל שהוא צריך לדרוש מהשלטון המקומי שלו, וזה מאוד מצער".

משה בן זיקרי: "הולך על כל הקופה"

"ההחלטה על הבחירות בזמן הזה היתה החלטה גרועה. הרבה מהאנשים שלי הם במילואים, חלק מהם כבר השתחררו. יש לי מתמודדים שלא ידעו מה לעשות והחליטו להישאר במילואים, זה כאילו שהכריחו אותם לפרוש מהבחירות.

"אנחנו היינו מעדיפים להתעסק בביטחון ולא בבחירות, אבל אין ברירה כרגע", משיב משה בן זיקרי, המועמד לראשות ממפלגת עוצמה לחריש.
אז מה אתה עושה? מה יגרום לך לנצח בבחירות?

"אני מדרבן את האנשים כשאני מסביר להם שכולנו חייבים את השינוי הזה בעיר. חייבים לשנות פה גם את הביטחון, גם את הכלכלה, גם את החינוך, העיר הזו צריכה בכל דבר שינוי".

"אני הולך על כל הקופה ועושה קמפיין מלא", מדגיש בן זיקרי. סרטונים, פוסטים, פגישות עם רבנים, עסקנים, עם הציבור החילוני, פגישות עם כולם. אני מעריך שתהיה פה הפתעה, אנחנו הולכים לנצח בעזרת השם".

יש לכם הערכות או סקרים?
"יש סקרים פנימיים. אנחנו כרגע לא מפרסמים אותם, ובעזרת השם אני מקווה שיהיה טוב".

אחד הפרויקטים המסקרנים שהרים בן זיקרי לאחרונה הוא סניף יכ"ל בחריש – זו קבוצה 15 כלבנים שמתאמנים פה בעיר יחד עם הכלבים. אנחנו מכשירים את הכלבים לעבודה של איתור נעדרים והגנה על העיר. הם יתנו פה מענה בשעת הצורך. אנחנו פועלים סביב השעון, שחריש תהיה עיר בטוחה להתגורר בה".

עידית ינטוב: חוששת שאחוז ההצבעה בקרב הציבור החילוני יהיה מתחת ל-30%

"אני מרגישה אנוסה לנהל קמפיין בחירות. זה לא פייר, וזה ממש לא דמוקרטיה בעיניי. מי שהחליט לקיים את הבחירות הבין שהוא לא נותן למועמדים סיכוי להתחרות בראשי הערים המכהנים, מציינת עידית ינטוב המתמודדת לראשות העיר מטעם מפלגת חריש ביתנו.

"אני לא מאשימה את ראשי הערים. את מתארת לעצמך שיהיה ראש עיר שלא יפרסם בזמן מלחמה מידע על כיתת כוננות? לא ירגיע את התושבים ויאמר להם 'אתם בטוחים'?

מה בכל זאת את יכולה לעשות כדי לנצח את הבחירות?

"להתלכלך. אבל אני לא מוכנה לעשות את זה ולחפש בקטנות ובנרות את המתחרים. המטרה שלי היא לייצר עניין בבחירות האלה ולגרום לאנשים להבין את החשיבות שלהן. בשלב הזה אני יכולה רק לפנות לאנשים באופן פרטי, וגם זה נורא-נורא קשה כי לא כולם רוצים לשמוע.

"גם אני לא הייתי עסוקה בבחירות, מספר 2 שלי ברשימה, טל לוי, במילואים וגם הבן שלי במילואים ולחם בעזה, אז הראש היה שם. הקמפיינים הופסקו לגמרי".

את מקיימת חוגי בית?
"לא. אנשים לא פנויים לזה. ההערכה היא שאחוז ההצבעה בקרב הציבור החילוני יהיה מתחת ל-30% וזה עלול להשפיע מאוד על חריש בשנים הבאות.
"הבחירות של 2018 מלמדות אותנו שחריש היא מקום מאוד מאוד מעורב עם אחוזי הצבעה של 70%, אבל לא היתה אז מלחמה ואוכלוסיית חריש לא היתה באותו סדר גודל. לצערי, אני לא בטוחה שהפעם חריש תהיה שונה משמעותית משאר הערים בכל הקשור לאחוזי ההצבעה".

אז מה כן ניתן לעשות?
"אנחנו ממשיכים בפעילות התנדבותית, פשוט מנסים לעזור לאנשים בכל מה שאפשר. אני ממשיכה בתפקיד שלי גם מתוך האופוזיציה. פרסמתי שאני חברה בוועדת מל"ח (משק לשעות חרום) כדי לקבל פניות של אנשים.

"חוץ מזה, אנחנו מנסים לאט-לאט לבנות שגרה חדשה, כי מבחינתי חזרה לשגרה שהיתה לפני ה-7 באוקטובר היא שלילית. אסור לנו לחזור למציאות כפי שהיתה. המדינה השתנתה וגם אנחנו השתנינו".

איציק לב: מפגשים עם תושבים ופרסומים במדיה

"זה היה ידוע שלאחר ה-7 באוקטובר לאף אחד לא יהיה קשב לבחירות", אומר איציק לב, המתמודד לראשות העיר. "ובכל זאת, הבחירות נקבעו ויש להן השלכות מאוד מאוד גדולות על חמש השנים הבאות. המלחמה, בעזרת השם, תסתיים, החטופים יחזרו הביתה, הכול יגמר. אבל אנחנו נישאר עדיין עם העיר, עם הצרכים שלנו ועם האתגרים ולכן הבחירות הן מאוד מאוד משמעותיות".

איך אתה מנתח את המצב? מה אתה עושה? מה אתה חושב שיגרום לך לנצח בבחירות?
"אין מודעות לנושא הבחירות בקרב התושבים בחריש – פשוט אין. ולכן המטרה שלנו היא קודם כל להחזיר את זה לסדר היום, להעלות את האתגרים והבעיות ולהצביע על פתרונות.

"אנחנו מנסים לעשות את זה במפגשים עם תושבים, באים לדבר איתם על הבעיות ועל מה שמפריע להם. היו מספר מפגשים סגורים ואינטימיים, במיוחד עם הקהילות החרדיות והדתיות בעיר. בשבוע הבא יתקיימו מפגשים שיהיו פתוחים לקהל הרחב".

לב מציין עוד כי לפני כשבועיים הוא אף פתח מטה בחירות בשדרת דרך ארץ. "המטה נפתח שבועיים אחרי שהתקבלה ההחלטה על הבחירות ואנחנו נמצאים שם ופוגשים את התושבים".

"בנוסף, אנחנו מפרסמים שוב הרבה במדיה, אנחנו שומרים על זמינות בטלפון, עושים כל מה שאפשר וכל רעיון שיש אנחנו מיישמים".

אתה חושב שניתנה עדיפות לראשי ערים מכהנים בבחירות האלה בעקבות ההחלטה על קיומן?
"אי אפשר להתכחש לזה שראשי ערים מכהנים, ובטח ובטח בחריש, עשו "קמפיין" מאחורי הקלעים בצורה בלתי רגילה, והשתמשו בכל המשאבים הקיימים. יש פה מנגנון שעובד בשבילו. כל ראשי הערים השתמשו בזה. בסדר – שיבושם להם. יחד עם זאת, הרבה טעויות התגלו בתקופה הזו של החירום, הרבה כשלים, במיוחד בביטחון. כל ההכנה הנדרשת לקראת המערכה הבאה אפילו לא מתבצעת כיום בזמן שיגרה. זה עוד יותר מוכיח כמה הבן אדם עסוק בקמפיין ולא עסוק בלנהל את העיר".

יוחאי פרג'י: הציבור שאיכפת לו יקבע אם יהיה שינוי או לא

"אני חושב שחייב להתחולל שינוי בעיר, אני אז אני חייב לנהל קמפיין בחירות למרות המלחמה", אומר יוחאי פרג'י המתמודד לראשות העיר מטעם סיעת "מאמינים בחריש", שהתמודד במהלך החודש האחרון עם פציעה קשה של אחיו הצעיר, מרום.

"הבחירות עדיין לא מעניינות את רוב הציבור. אני אומר את זה בצער אבל גם בהבנה, כי גם אני נמצא בתוך הסיטואציה. אנחנו 8 אחים, 4 מתוכם במילואים והראש היה עסוק בהם ובאח שנפצע במלחמה".

פרג'י מציין גם כי "רוב המטה שלי מגויס. אני מדבר על כ-20 אנשים, כולל מספר 2 שלי, אבשלום סלוק. חלקם מתחיל להשתחרר עכשיו. חלק מהתושבים גם מתחיל לחזור לשגרה. אנשים מתחילים לאט-לאט להתעניין ביומיום. מתחילים לראות עוד פעם ועוד פעם את הפגמים ואת הליקויים ואת הדברים שצריכים תיקון ושינוי בכל התחומים מחינוך עד לתעסוקה, ותחבורה וביטחון.

"אני חושב שהמצב ישתנה ברגע שאנשים יבינו שהבחירות הן בעוד שלושה שבועות – ואין ברירה".

האם בעקבות המלחמה היו לך הבנות חדשות, סדר עדיפויות חדש?
כן, בוודאי. נושא הביטחון קיבל קדימות. אנחנו קודם כל נאבקים על החיים ואז על איכות החיים. אני רואה את זה על אחי, שנמצא בשיקום. ההתקדמות היא צעד-צעד, לאט לאט אנשים מתחילים לחזור לחיים.

יש לך הערכה לגבי אחוזי ההצבעה בחריש?

"נכון להיום, אני חושב שיהיה 50% לא יותר מזה. אם זה משרת אותי או לא? אני חושב שזה משרת את מי שאכפת לו. ואם מי שאכפת לו ברובו רוצה שינוי, אז יהיה שינוי. ואם לא – אז לא".

אתה חושב שהבחירות במועד הזה שיחקו לטובת ראשי הערים המכהנים בכלל וקשת בפרט?
"כן, אפשר לראות מה שקרה בחריש. אנחנו ומטות נוספים הפעלנו חמ"ל משלוחים, מערך עזרה לנשות המילואימניקים, במשך יותר מחודש התעסקנו רק עם זה, שום פוליטיקה. את יודעת על כמה פוסטים וסרטונים ויתרתי? מה הערך של זה לעומת ידיעה של "הותר לפרסום" את מי יעניין הפוסט שלי?

"להבדיל, לראש העיר המכהן, כמו שאר ראשי הערים, היה יותר זמן מסך. היתה לראשי הערים אפשרות להראות נוכחות והם היחידים שעשו פוליטיקה".

"אני רוצה לסכם ולומר שבעזרת השם יהיו ימים טובים ואנחנו מנצחים וננצח ביחד. אני לא מדבר על הבחירות. אני מדבר על עם ישראל, שהוא חי וקיים. אני מקווה שלא רק בעתות משבר תהיה אחדות מדהימה כזאת, פשוט מרגש".

יצחק קשת: הפחתה בשיח המפלג

ההערכה של אחוזי הצבעה נמוכים בבחירות, מטרידה גם את יצחק קשת, המתמודד לראשות העיר מטעם מפלגת הליכוד. להערכתו, "התרדמת" בנושא אינה עוזרת לו. "אני צריך אחוז הצבעה גבוהים בבחירות, זה חשוב לי, כי אני נשען מאוד על הציבור הרחב ולא על קבוצות הומוגניות כאלה ואחרות. ממש חשוב לי שהציבור יבוא ויהיה מעורב. מצד שני, חוסר האווירה של בחירות, מהסיבות המובנות, לפחות לעת עתה מוריד את השיח המפלג, את המחלוקות, את השקרים, את כל הדברים שאנחנו רגילים אליהם בדרך כלל במערכת הבחירות, ומהבחינה הזאת, זה דווקא טוב".

מה אתה עושה בכל זאת כדי לקדם את הקמפיין שלך?

"האמת היא שאנחנו מאוד מתלבטים, אני נשאבתי לעבודה וכל הנושא של בחירות נזנח לגמרי מה-7 באוקטובר. מטה הבחירות סגור, עובדים במטה שלי מגויסים, שחררתי את כולם".

אין חוגי בית?

"כרגע אין שום דבר, כלום. אנחנו נצטרך בימים הקרובים לגבש ולחשוב איך נכון לעשות את זה. אנחנו מבינים שזו לא אותה מערכת, אין לאנשים את אותו הקשב לא בחוגי בית ולא בדברים אחרים.

"מצד שני, אני לא בלחץ, כי אני יודע שרוב רובו של הציבור איתי. אני לא צריך עכשיו לעבוד כדי לשנות את דעת הקהל, בניגוד למועמדים אחרים שהם במינוס כרגע".

הטענה של המתמודדים האחרים היא שמלכתחילה, הקביעה לסוף פברואר משרתת יותר את ראשי הערים

"סך הכל הייתה לנו הזדמנות מדהימה להוכיח את המנהיגות שלנו, אני חושב שהוכחנו את זה בצורה יוצאת דופן, גם ברמה הארצית וגם פה בחריש.הקמנו פה מערכים. ניהלנו את כל המערכה הזאת ביד רמה. היתה לציבור הזדמנות לראות את זה ולחוות את זה. רוב ראשי הערים המכהנים, המצב שלהם השתפר".

יש לך ניחוש מושכל לגבי אחוזי ההצבעה בחריש?
"אני מעריך שאחוז ההצבעה יהיה 65%.
זה גבוה.

"אנשים בחריש עדיין מעורבים מאוד יחסית לערים אחרות. רוב הערים מנומנמות אפילו יותר מאיתנו".

לקריאה נוספת: 10 מפלגות יתחרו על 15 כסאות: המרוץ למליאת מועצת חריש נפתח

חמישה מועמדים לראשות העיר ועשר מפלגות מתמודדים על קולותיהם של כ-20 אלף בעלי זכות בחירה בעיר. לא פחות מ-800 קולות נדרשים כדי להכניס נציג אחד למועצה והפיצול הגדול בין הרשימות עלול לגרום לבזבוז קולות משווע. האם תושבי חריש יצביעו אסטרטגית למפלגה שתעבור לתפישתם את אחוז החסימה ומהי האחריות של ראשי המפלגות?

אמש הסתיים הליך ההרשמה של המועמדים לראשות העיר ושל כלל המפלגות שמתמודדות בבחירות המקומיות בחריש. הפרסום הרשמי של הרשימות צפוי להתרחש רק ביום חמישי ה-12 באוקטובר, לאחר בדיקתן. (קבלו הצצה לרשימת המפלגות המעודכנות עד כה).

10 מפלגות וסיעות מתמודדות, על קולותיהם של החרישאים, בדומה למספר המפלגות בבחירות 2018 –  זאת למרות שחריש שינתה את פניה ללא היכר. הצמיחה המשמעותית היא מכ-3,500 בעלי זכות בחירה דאז לכ-20 אלף בבחירות הנוכחיות.

אבל עוד דבר נותר כפי שהיה: גם הפעם, הפוליטיקאים המקומיים לא הביאו בשורה של איחוד, אלא בחרו בפוליטיקה המקדשת פיצול וריבוי מפלגות עם הבדלים קטנים.

הריצה הנפרדת של המפלגות והתחרות העזה על קולות המצביעים עלולה לגרום ל"זריקת קולות לפח". כיצד ניתן אם כן להבטיח שהבחירה הדמוקרטית שלנו בבחירות לא תלך לאיבוד?

20 אלף בעלי זכות בחירה, 15 נציגים

בעוד 40 יום יתקיימו הבחירות והחרישאים יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע בשני פתקים, האחד (צהוב), למועמד לראשות העיר והשני (לבן), למפלגה שתייצג אותם במועצת העיר.

גם מליאת המועצה תשנה את פניה ותכלול 15 נציגים, במקום ה-9 שכיהנו בקדנציה הנוכחית. מספר המצביעים הנדרשים כדי להכניס נציג אחד למועצה הוא בין 800 ל-900 בוחרים (חישוב בהמשך).

מספר לא מבוטל, במיוחד אם משווים זאת לבחירות 2018, אז 588 קולות הספיקו למפלגת הליברלים, שזכתה במירב הקולות, להכניס שלושה נציגים למועצה.

אם אחוז ההצבעה בבחירות הקרובות יהיה דומה לשיעור ההצבעה בבחירות האחרונות לכנסת בנובמבר 2022, שיעור שהסתכם בלמעלה מ-70% אחוזים, הרי שמספר המצביעים בפועל יסתכם בכ-14 אלף תושבים (70 אחוזים מתוך 20 אלף בעלי זכות בחירה).

אם נחלק מספר זה ל-15 מספר הנציגים שנקבע,  הרי שכל מנדט שווה לכ-900 קולות. אם שיעור ההצבעה יהיה נמוך יותר ויעמוד על 60% בלבד, בדומה למתרחש ברוב הערים בישראל, "שווי" כל מנדט יהיה כ-800 קולות בלבד.

מה יהיה שיעור ההצבעה בחריש?

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון מדגיש בראש וראשונה את חשיבות ההצבעה: "ההצבעה בבחירות המקומיות היא הרבה יותר חשובה לחיי היומיום של התושבים מאשר ההצבעה לבחירות לכנסת.

"בסופו של דבר, עם כל הכבוד ל"כן ביבי, לא ביבי", מי שמנהל את החיים שלך, את החינוך, את התברואה, מי שקובע איך הרחובות נראים ואם התשתיות מתוחזקות, זו הרשות המקומית".

"אנחנו רואים אחוזי הצבעה נמוכים בבחירות המקומיות שנעים ב-20 השנים האחרונות בין 55-60 אחוזים.

"מי ששובר בדרך כלל את האחוז הזה הן ערים שבהן יש מתח מאוד גבוה בין אוכלוסיות כדוגמת בית שמש, שמתמודדת עם מאבק בין חילונים לחרדים, שם אחוז ההצבעה עמד על 85 אחוזים. אני לא יודע מה המצב בחריש. סביר להניח ששיעור ההצבעה בעיר יהיה צמוד לאחוז הארצי הכללי. מצד שני, אני שומע שיש מאבק בין חילונים לחרדים בעיר, אז מסורתית אפשר לומר שזה קונפליקט שמוציא את המצביעים החוצה להצביע".

הקרב על הקול

אם אכן המצביעים בחריש ינהרו לקלפיות, הם יוכלו לבחור בין 5 מועמדים לראשות העיר ועשר מפלגות וסיעות שונות המייצגות שלל אינטרסים וקהילות שונות.

בניגוד לאיחוד שהתקיים ברמה הארצית בין מפלגת הציונות הדתית לעוצמה יהודית, בחריש הקול מפוצל. שלוש מפלגות מתמודדות על הקול הדתי-לאומי בחריש: מפלגת עוצמה לחריש בראשותו של משה בן זיקרי, המגובה על ידי מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, מפלגת מאמינים בחריש בראשותו של יוחאי פרג'י וסיעת בית טוב בראשות שלמה קליין.

כזכור, פרג'י וקליין רצו בבחירות 2018 יחדיו וכיהנו כחברי מועצה מטעם אותה סיעה עד לקרע שנוצר בעקבות חוק השבת. ניסיונות איחוד בין השניים לא צלחו והם יתחרו על קול הדתי-לאומי בעיר המוערך בכ-30% מכלל בעלי זכות הבחירה.

גם יצחק קשת, המוביל את מפלגת הליכוד בעיר, יתמודד על הקול הדתי-לאומי, אם כי הוא הרכיב נבחרת מועמדים הפונה בעיקרה לציבור החילוני ומתכנן לזכות בקולות הציבור הרחב בעיר.

בבחירות 2018 מפלגתו של קשת יחד עם ינטוב שייצגה את ישראל ביתנו זכתה בשני מנדטים בלבד. נראה כי רוב המצביעים דאז פיצלו את הצבעתם, ולמרות שקשת זכה ברוב גדול של 70 אחוזים כמועמד לראשות העיר, לתיבת הקלפי שלשלו המצביעים פתק הצבעה למפלגה שמתאימה להם יותר.

הפיצול מאפיין גם את ההתנהלות בקרב המפלגות החילוניות שלא השכילו לייצר חזית אחידה ובחרו לרוץ בנפרד. ארבע מפלגות מתמודדות על הקולות: חריש ביתנו בראשות עידית ינטוב המתמודדת לראשות העיר ומגובה על ידי מפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן.

דרך ארץ בראשות איציק לב, המתמודד גם הוא על ראשות העיר ומגובה על ידי המחנה הממלכתי.

הליברלים בחריש בראשות שני גרינברג, ואפשר אחרת, בראשות שלומי כהן – שתי מפלגות עצמאיות שפונות בעיקר לבייס החילוני אם כי שתיהן מנסות להשיג מצביעים גם בקרב הציבור הדתי-ליברלי.

בלוק טכני במגזר החרדי

מפלגת ש"ס מתכננת לשלש את כוחה ולהכניס למועצה הקרובה 3 נציגים לכל הפחות. בראש הרשימה ימשיך לעמוד שלמה פרץ, שבקדנציה הקודמת שימש כתובת לכלל הקהילות החרדיות בעיר. ראובן זיגדון הוא מספר 2 ברשימה והשניים רצים יחד במסגרת בלוק טכני.

המקום השלישי ברשימה שוריין לנציג אגודת ישראל ואילו המקום הרביעי שוריין לנציג קהילת הליטאים משכונת החורש.

אבל גם במגזר החרדי חל פיצול קל. דוד פינקל (25) נציג  מפלגת דגל התורה שקל אם להצטרף לש"ס והחליט לייצג את הקהילה הליטאית אשכנזית בעיר במסגרת ריצה נפרדת. מספר 2 ברשימתו, מפלגת אחדות ומסורת, הוא משה שץ מהקהילות הספרדיות בעיר.

פינקל מעריך כי הוא יעבור את אחוז החסימה ללא בעיה במיוחד בזכות החיבור עם קהילות וציבורים נוספים: "בבחירות הארציות בנובמבר האחרון מפלגת דגל התורה קיבלה 442 קולות. מבחינתנו לפי הפילוחים שלנו גדלנו מאז".

"הציבור החילוני מרשה לעצמו לזלזל בבחירות"

הבלוק הטכני שהקימה ש"ס והחיבורים עם קהילות חרדיות נוספות לא הפתיע את נאור. "מסורתית, בכל הארץ, הציבור החרדי ממקסם את הכוח מעבר לחלקו היחסי באוכלוסייה והציבור החילוני בדיוק להפך", הוא מדגיש.

"זה קורה משתי סיבות עיקריות, יכולת התארגנות מאוד גבוהה גם בקרב הפוליטיקאים וגם בקרב הציבור. ניתן לראות הרבה יותר חיבורים בין  מפלגות חרדיות ובלוקים. זו חשיבה של מיעוט ששואף למקסם את הכוח שלו".

נאור מציין כי הסיבה השנייה היא המשמעת של הציבור. "אמירה ידועה היא שחרדי לא בוחר הוא מצביע, בהתאם למה שנאמר לו ובצורה מאורגנת. אצל החילונים זה בדיוק ההפך. ישנם הרבה פיצולים, הרבה אגו, אין כמעט בלוקים והציבור החילוני מרשה לעצמו לזלזל בבחירות".

נאור מציין כי הריצה הנפרדת היא פרדוקסלית, בעיקר בשל העובדה שב-90 אחוזים מהרשויות בארץ באופן מסורתי אין אופוזיציה. "ביום שלמחרת הבחירות, רוב הרשויות פועלות עם קואליציה רחבה, ואם יש אופוזיציה היא של אדם אחד בלבד.

"יש הרבה סיבות למצב הלא בריא הזה, כמו העובדה שחברי מועצה הם מתנדבים ולא מקבלים תשלום על הפעילות שלהם. היחידים שמקבלים שכר כתגמול של כוח הם סגני ראש העיר, ולכן רוב הסיעות רוצות להכניס סגן רא"ע ולהיות קרובות למוקד העשייה.

"ברור שכל מפלגה וסיעה מנסה לבדל את עצמה לפני הבחירות, אבל גם כך, תעבדו יחד בסוף, אז למה לא לרוץ יחד כבלוק טכני, גוף מאוחד, רוטציה"?

למרות הפסימיות, נאור גם מצביע על שינוי. "אני חושב שהציבור הליברלי, אולי בהקשר הרפורמה והבחירות האחרונות לכנסת, הבין שבזמן שהוא היה עסוק בעוד אקזיט או במשהו אחר, יש פה גורמים שהבינו איך המשחק הדמוקרטי עובד ופשוט השתלטו על עוד ועוד מוקדי כוח. זה ניצול מדהים של הדמוקרטיה הישראלית וזה קרה כי בצד הליברלי היו עסוקים בלריב על שטויות. כמו שראינו עלייה מדהימה באחוזי ההצבעה לבחירות ללשכת עורכי הדין, אני מעריך שבבחירות המקומיות קרובות נראה עלייה באחוזי ההצבעה".

הסכם עודפים נגד בזבוז קולות

ב-18 באוקטובר, שבועיים לפני היום הקובע, יחלו המפלגות לחתום על הסכמי עודפים. זהו המהלך האחרון שעשוי למנוע איבוד של מאות קולות.

גם כאן מעורבים שיקולים פוליטיים קרים (חתימה עם מפלגות שעוברות בוודאות את אחוז החסימה, אחרת להסכם העודפים אין ערך) לצד שיקולי יוקרה ואגו.

השבוע ראינו את הקריאה של יוחאי פרג'י לאחדות עם מפלגת בית טוב לחריש שנועדה לדבריו למקסם את הכוח של הציבור הדתי-ציוני בעיר. החיבור בין שתי המפלגות לא צלח, אבל פרג'י הדגיש בדבריו כי לכל הפחות הוא מציע לחתום על הסכם עודפים כדי למנוע בזבוז קולות ופגיעה בציבור הדתי-לאומי בחריש.

גם המפלגות החרדיות נערכות לקראת המהלך. גורם בכיר בש"ס ציין: "בבחירות הארציות הבאנו כל החרדים יחד בחריש 17-18 אחוזים מכלל הקולות בעיר. בבנק הבוחרים עם הליטאים יש כ-3,000 מצביעים. אנחנו מדברים על 3 מנדטים ועם הסכם עודפים טוב מקווים להביא את המנדט הרביעי. ש"ס תנחה אותנו עם מי לחתום, אילו דברים שנסגרים בדרגים היותר גבוהים".

ומה לגבי המפלגות החילוניות? עו"ד אמיר סלע, המתמודד ברשימת חריש ביתנו ציין כי הוא מקווה שהצד החילוני יתעלה הפעם ולא תישאר רשימה ללא הסכם עודפים: "זה המעט שאפשר לעשות ליצירת חזית מאוחדת. אם האגו טריפ לא איפשר חיבור של ממש, אסור לאפשר מצב שקול חילוני הולך לפח, יהיה זה חוסר אחריות משווע. אני מעריך שהנציגים הדתיים, אשר יש ללמוד מהם הרבה מהקדנציה האחרונה, ישכילו להגיש הסכמי עודפים אף הם. הם לא פראיירים והציבור שלהם מאורגן היטב-היטב".

לקריאה נוספת: רשימת המפלגות המתמודדות בחריש בבחירות 2023

מה מעסיק את בן זיקרי, איזה נושא תיעדף לב, מה משותף לקשת וינטוב ומה לתפישתו של פרג'י הכי חשוב? המועמדים לראשות העיר "נאלצו", בהתאם לבקשת 'חריש סיטי', לבחור נושא אחד בלבד, שהוא לתפישתם, הכי חשוב לטיפול בשנה הקרובה. אם תרצו, תוכלו לקרוא לזה גם הבטחת בחירות

לקראת פרוס השנה החדשה הטלנו על המתמודדים לראשות העיר משימה שאינה פשוטה לפוליטיקאים: לבחור אך ורק נושא אחד אותו יקדמו מיד עם בחירתם לתפקיד.

זו אינה שאלה מקרית. כל המועמדים התייחסו במהלך החודשים האחרונים למגוון רחב של נושאים והציעו שלל פתרונות לפתרון בעיות משמעותיות והסרת חסמים המעכבים את התפתחות העיר.

עם זאת, הכרזה על סדר עדיפויות עוזרת לפוליטיקאים וגם לקהל המצביעים, להבין אלו נושאים הם כבדי משקל יותר ויזכו להתייחסות אמיתית עם סיום הבחירות. במידה רבה זוהי גם הבטחת בחירות עליה ייבחן המועמד/ת לאחר זכייתו בתפקיד ובתום 100 ימי החסד הראשונים.

חמשת המועמדים הציגו מנעד תשובות רחב. היו ששמו את הצד הכלכלי בחזית, אחרים הדגישו את הצד החברתי-קהילתי או ציינו נושא כמו ביטחון אישי, שמעסיק רבים גם ברמה הארצית. מה יקדם המועמד שלך לאחר הבחירות? הנה התשובות.

משה בן זיקרי: "להחזיר את הביטחון לעיר"

"ביטחון וכלכלה – אני חושב שזה אחד תלוי בשני, ואי אפשר להפריד ביניהם. חוסר הביטחון האישי פוגע בכלכלה ובהצלחתה של העיר. עם כניסתי לתפקיד ראש העיר, בכוונתי לטפל בנושא הזה לעומק ולהחזיר את הביטחון, הרווחה והכלכלה לעיר שלנו".

איציק לב: "להחזיר את האמון של התושבים"

"כראש עיר אני מתכוון לנהל את המערכת, בשיתוף פעולה רחב עם חברי העירייה. חריש חייבת תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי והעסקים הקטנים, תוכנית לטווח הקצר והארוך בכדי שתוכל לייצר מקורות הכנסות ומקורות לתעסוקה לתושבים, ליצר שיתופי פעולה עם רשויות במרחב, ולהוביל את העיר לעצמאות כלכלית ויצירת הכנסות לעירייה בכדי שתוכל להשקיע בתושבים: בחינוך, בביטחון ובקהילה.

"יש לי תוכנית 100 ימים סדורה הכוללת מטרות, יעדים ואיך למשוך יזמים ומשקעים לעיר, אבל הדבר הראשון שארצה לעשות זה להחזיר את האמון של התושבים בעירייה ובמוסדות שלה".

עידית ינטוב: למצב את חריש כ״שווה השקעה״

"בשנה החדשה אני מתכוונת למצב את חריש כעיר ששווה השקעה. כולנו רואים את הפוטנציאל ומוכרחים לשווק את זה החוצה.

״בעזרת צוות מקצועי וממוקד נעסוק רק בפעולות אקטיביות להבאת יזמים ומשקיעים לעיר. לפיתוח אזורי צמיחה כלכלית. תעשיה, מסחר ותעסוקה לתושבי העיר. כשנתמקד באתגרים האמיתיים, שאר ה'צרות' יראו לנו חסרות חשיבות".

יוחאי פרג'י: הקמת חברה כלכלית

"מיד לאחר הבחירות אפעל במלוא הכוח להקמת חברה כלכלית שתקבל ממני סמכויות ליצירת פרויקטים מניבים לקופת העירייה. חברה כלכלית תוכל לפעול להקמת אזור תעשיה, להקמת מוסדות ציבוריים ומוסדות חינוך על פי לוחות זמנים קפדניים וסטנדרט עסקי ואף להוזיל עלויות שוטפות שיפנו כסף לטובת השקעה בחינוך ובקידום פרויקטים עירוניים. הקמת חברה כלכלית היא קריטית מהיום הראשון כיוון שכך אני יוצר מכפיל כוח לעירייה בכך שנוכל לנתב אליה את הפרויקטים לפיתוח העיר ולאפשר לאגפים השונים בעירייה להשקיע בניהול השוטף ובשיפור השירות לתושב".

יצחק קשת: "דגש מיוחד על נושא המסחר והתעסוקה"

״כמו בכל תקופת כהונתי, גם לאחר הניצחון בבחירות אמשיך לקדם ולפתח את חריש בכלל התחומים. נשים דגש מיוחד על נושא המסחר והתעסוקה. מדובר בנושא מרכזי עליו אנחנו עמלים לילות כימים.

"עד היום התמקדנו בשיווק שטחי המסחר ליזמי נדל"ן, לשם כך פעלנו להורדת מחירי השיווק, קידמנו פעולות מול רמ"י להעלאת אטרקטיביות המתחמים ועוד.
בקדנציה הקרובה אמשיך לפעול להקמת איזורי תעסוקה נוספים. נתמקד בהבאת יזמי נדל״ן וחברות גדולות להשקעה בחריש, נקים מתחם סחר משולב במעו״ף, נפעל להקמת אזורי תעסוקה ומסחר בשכונת חריש דרום לצד המשך עבודות הפיתוח וההקמה של מתחם הטרפז.

"אמשיך לפעול מול משרדי הממשלה למתן הטבות מס לעסקים ותושבים בחריש ונקדם את התוכנית להקמת בית חולים בשטחי העיר״.

לקריאה נוספת: מאבקי השבת בחריש: מהי עמדת המועמדים לראשות העיר?

יריית הפתיחה של המרוץ לראשות העיר נורתה השבוע. ושישה מועמדים מתחרים על ליבם וקולותיהם של תושבי חריש. אחד מהם יזכה להנהיג את העיר המצויה בצומת משמעותי. אולם עד אוקטובר 2023 עוד ארוכה הדרך ותהפוכות רבות עוד לפנינו. הכרות ראשונית עם מי שרוצים לחולל שינוי בעיר ולהוביל אותה לעתיד

עשרות מתושבי חריש התכנסו השבוע (שלישי) ברחוב התאנה, מול ביתו של המועמד לראשות העיר, משה בן זיקרי, נציג מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. המפגינים מחו נגד מועמדותו של בן זיקרי – "גזען ולהטופוב", לדבריהם ונגד ביקורו של בן גביר בעיר, שהגיע לתמוך במועמד מפלגתו.

גם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, הצטרף למוחים וקרא לשר לביטחון לאומי שלא להגיע לחריש. ״באזור שלנו אנחנו יודעים לחיות בהרמוניה – יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים, אין לנו עניין בקיצוניות ובקיצוניים להבערת השטח שעלול להתלקח בקלות בימנו בעיר חריש וסביבתה הקרובה״, הוא סיכם.

משה בן זיקרי: חסר ניסיון מוניציפאלי

משה בן זיקרי (45), תושב חריש, הוא פעיל פוליטי מאז נערותו בימין הקיצוני. בעבר הוא נעצר במעצרי מנע על ידי המשטרה בסמיכות למועד מצעדי הגאווה והוא ממקימי ארגון 'להב"ה' (למניעת התבוללות בארץ הקודש) וארגון 'מהשב"י' (מניעת התבוללות של בנות ישראל).

מבחינה מוניציפאלית בן זיקרי הוא חסר ניסיון בהשוואה לשאר המתמודדים על התפקיד בעיר.

בנאום ההכרזה שהתקיים בביתו עם קהל אוהדים של כ-150 איש, התייחס בן זיקרי לחוסר ניסיונו וציין: "במשך כ-4 שנים שאני מתגורר בחריש, עשיתי דברים רבים לטובת תושבי העיר בהתנדבות מוחלטת ללא תפקיד כלשהו בעירייה או בגוף דומה לה, אלא, מתוך אהבת אדם כל זאת לאחר שראיתי כי המצב בחריש מחייב את המגויסות שלי לפעול ולקדם".

עוד הוסיף: "את התואר שלי רכשתי בעבודת שטח – ימים ולילות. כל מי שמכיר אותי יעיד על כך שפעלתי ללא תמורה, אלא, מתוך רצון כנה ואמיתי לסייע ולעזור לכל מי שפנה אלי". בן זיקרי ציין בנאומו בראש ובראשונה את הצורך בחיזוק תחושת הביטחון והמוגנות האישית והתייחס לארגון שהקים, שספג לאחרונה ביקורת ציבורית.

לדבריו, הארגון הוקם "לאחר תלונות רבות על פשיעה ופגיעה ברכוש הציבורי והפרטי. בארגון שלנו יש מעל 100 מתנדבים שעושים לילות כימים במסירות נפש והתנדבות מלאה על מנת לחזק את תחושת הביטחון והתוצאות מוכחות בשטח כדוגמת כלי רכב שהוחזרו, תפיסת שב"חים וכיוצא בזה". עוד הוא מציין שאחת המטרות הראשונות שהוא מסמן לעצמו היא הקמת תחנת משטרה בעיר.

אין ספק שהריצה של בן זיקרי היא חלק מניסיונו של השר בן גביר למנף את תוצאות הבחירות הארציות גם לרמה המקומית ולבסס מוקדי כוח חדשים למפלגה. בבחירות האחרונות לכנסת ה-25 זכתה מפלגת הציונות הדתית בקולותיהם של 21.7% מהמצביעים בעיר. יש לציין ש

יצחק קשת: מתמודד על כהונה שלישית

במקביל לכנס ההשקה של בן גביר התקיים גם כנס השקת קמפיין הבחירות של ראש העיר יצחק קשת, באולם בצוותא ובנוכחות כ-600 מתושבי העיר. ההשקה של הקמפיין של קשת לוותה גם הפעם בנוכחותם של בכירים מהליכוד. שרת התחבורה מירי רגב ושר החוץ אלי כהן הגיעו לתמוך בקשת ולדרבן את התושבים להצביע לקשת בפעם השלישית.

״במהלך העשור האחרון הקדשתי את כל חיי לבניית העיר חריש כעיר חזקה ומתפתחת, שבה תושביה מרגישים בטוחים, גאים ומאושרים. אני עומד בפניכם כראש העיר חריש מזה כעשור וכמי שמסר נפשו למען העיר הזאת כפרויקט חייו. אני מודיע לכם: אני מתכוון להמשיך להנהיג את חריש לקדנציה נוספת. אמר קשת.

גם הפעם השמיעו ראשי הליכוד הבטחות לחיבור חריש לכביש 6, למרות התנגדות גורמי המקצוע במשרד התחבורה. בשנת 2015 היה זה בנימין נתניהו שהבטיח שהעיר תחובר לכביש 6 ואף חזר על הבטחתו זאת לפני כשנתיים ואילו הפעם עשתה זאת שרת התחבורה, מירי רגב.

״יצחק מנדנד לי כל הזמן על חיבור כביש 6 לחריש, ולא תאמינו, אבל גם ראש הממשלה פנה אליי בנושא. זה לא דבר פשוט אבל אני מבטיחה לכם שנמצא פתרון עד הבחירות. לתושבי חריש מגיעה תחבורה ציבורית ראויה ותשתיות טובות ללא פקקים. בקרוב תהיה רכבת מק״ש עד אילת ותחנת חריש תהיה בתוכה״.

קשת בנאומו על ההישגים של חריש בעשר השנים תחת הנהגתו והדגיש כי מדובר ב"מגה פרויקט" שהארץ לא ידעה כמותו.

ראוי לזכור כי בבחירות 2018 זכה קשת בקולם של כ-64% מבעלי זכות הבחירה בעיר שמספרם הכולל עמד על כ-3,500 מצביעים.

על פי פנקס הבוחרים שפורסם, כ-20 אלף תושבים יהיו בעלי זכות בחירה באוקטובר הקרוב, פי 6 בהשוואה לבחירות הקודמות.

האם ישחזר קשת את הישגיו הקודמים? ראש העיר המכהן מעמיד את חריש כתמונת מראה לפעילותו. האם חריש נמצאת במצב טוב או טעון שיפור? על כך יענו תושבי העיר בקלפי.

יוחאי פרג'י: פיצול הקול הדתי-לאומי

יוחאי פרג'י, חבר המועצה, שהכריז לאחרונה על מועמדותו לראשות העיר, הוא המועמד הדתי השלישי שמתמודד על קולות הבוחרים בעיר.

פרג'י נבחר למועצת חריש בשנת 2018 כראש סיעת 'בית טוב לחריש' המזוהה עם מפלגתו של סמוטריץ'. עם זאת, בינואר 2021 בעקבות ההצבעה על חוק השבת, חל קרע בינו לבין שני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן ופרג'י פרש מהסיעה והפך לחבר האופוזיציה היחיד בחריש. ריצתו העצמאית מטרידה את חבריו לשעבר לסיעה. בראיון שהתפרסם בפברואר 2023 טרם ההכרזה של פרג'י הזהיר גולדמן מההשלכות: "אנחנו קוראים לאחדות של הציבור הדתי-לאומי בחריש. אם נפצל את הכוח יכול להיות שבכלל לא תהיה נציגות לציונות הדתית בקדנציה הבאה".

פרג'י התנגד לחוק השבת שקבע מספר מקומות אסטרטגיים בעיר בהם ניתן לפתוח עסקים בשבת. בנאום ההשקה שנשא לתומכיו לא הזכיר פרג'י את הסוגייה אך ציין את מחויבותו לאיחוי הקרעים בחברה המקומית.

"לאורך השנים מילאתי שורה של תפקידים כיועץ ראש העיר המכהן, לאחר מכן כסגן וממלא מקומו, כיושב ראש של מספר ועדות וכחבר מועצת העיר והנהלת העיר. זכיתי להוביל מהלכים משמעותיים, לקחת חלק בוועדות רבות, להיות שותף להקמת מספר קהילות בעיר. כל זאת לצד עזרה למאות משפחות שזכיתי לסייע להן פרטנית במגוון גדול של צרכים.

"היום אני עומד כאן מולכם ומבקש מכם לתת לי לעשות עבורכם יותר", ציין פרג'י בכנס ההשקה שקיים לאחרונה, והמשיך ומנה את כל התחומים בהם ניתן לעשות יותר לתפישתו.

"יותר בפיתוח מואץ של אזורי תעשיה, יותר בקידום תעסוקה לתושבי העיר, יותר בחינוך, הרבה יותר בחינוך, יותר בפתרונות תחבורה ציבורית שיורידו את העומס מהכבישים, יותר בביטחון האישי שאבד לאחרונה.

"יותר בתרבות ופנאי, יותר ביוזמות חברתיות וקהילתיות, יותר בתשתיות חדשניות כיאה לעיר החדשה ביותר בישראל, יותר בתמיכה בעסקים, יותר בשירות לתושב, יותר בחדשנות דיגיטלית ובעיקר – יותר באיחוי הקרעים החברתיים והקהילתיים שנוצרו בשנים האחרונות בעיר, בין מגזרים, בין קהילות. אני אמנם משתייך למגזר הדתי לאומי אך מעורה מאד בכלל המגזרים הקיימים בחריש ויכול לומר לכם בענווה ובלב שלם – אני אדגול באחדות וביצירת מקום לכולם".

עידית ינטוב: מקדמת ערכים ליברליים

האישה היחידה שמתמודדת על תפקיד ראשת עיריית חריש עידית ינטוב (48), תשיק בשבת הקרובה את קמפיין הבחירות שלה במעמד בכירים ממפלגת 'ישראל ביתנו', המפלגה עימה היא מזוהה.

ינטוב נבחרה כחברת מועצה מטעם מפלגתו של אביגדור ליברמן בבחירות 2018 ברשימה משותפת עם יצחק קשת.

היא שימשה כמשנה לראש העיר ובאפריל 2023 הודיעה על פרישתה מהקואליציה לאופוזיציה לטענתה, בעקבות הקמפיין הנבדל לציבור החרדי שהושק במסגרת המיתוג מחדש של חריש.

"מצאתי עצמי מסבירה פעם אחר פעם, שהקמפיין הזה לא הובא לדיון במועצה, ובעצם נעשה מאחורי גבי", הסבירה ינטוב. "הצעד שנעשה נוגד כל עיקרון של שקיפות ושיתוף פעולה".

ינטוב זוקפת לזכותה מספר הישגים משמעותיים – קידום החלטת ממשלה חדשה לחריש, השקת קו אוטובוס חריש-א.ת קיסריה, הקמת תחום קליטת עלייה בחריש והקמת תחום אזרחים ותיקים כולל בינוי בית קהילה חדש.

ינטוב מוכרת לציבור החילוני בעיר גם בזכות המאבקים לשמירה צביונה החילוני של העיר, ביניהם פתיחת הסופר-פארם בשבת, שבוס – תחבורה ציבורית בשבת וסיוע לעסקים הפועלים 7 ימים בשבוע.

״העיר החדשה ביותר בישראל נכנסת לתקופה קריטית. השאלה העומדת על הפרק בבחירות הקרובות, היא האם העיר תמשיך להפר את האיזון בין המגזרים, או שהפעם תיבחר רשימה שתאזן את העיר?", מציינת ינטוב.

"התחייבתי בפני הציבור הכללי בעיר שהקצאות שטחי ומבני ציבור יחולקו באופן שווה בין המגזרים, וישמשו את הציבור באופן ראוי ושוויוני. אני מאמינה שלכל אדם הזכות לחיות לפי אמונותיו ואני נגד כפייה מכל סוג. אשמור על חריש כעיר ציונית וליברלית המספקת מענה לכלל התושבים".

ינטוב הכריזה כי היא מתחייבת שלא לשבת בקואליציה יחד עם מי שיתנגד למצעדי גאווה בעיר. עוד היא ציינה כי הרשימה בראשותה תהיה רשימה שוויונית 50/50 של נשים וגברים".

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, בירך: "חריש היא עיר חדשה במדינת ישראל ועלינו להבטיח את צביונה כעיר ליברלית המכבדת את אורח חייהם של כל תושביה. אני מאמין כי הגברת ינטוב, אותה אני מכיר היטב, היא האישה המתאימה ביותר למשימה".

איציק לב: מערכה שלישית

בפברואר 2023, הרבה לפני כולם, הכריז איציק לב (47) כי הוא מתמודד לראשות העיר חריש. קמפיין הבחירות הנוכחי הוא הראשון של לב בחריש, אך השלישי בחייו הפוליטיים. לב התמודד בשנת 2013 למועצת פרדס חנה-כרכור מטעם מפלגת יש עתיד בראשותו של יאיר לפיד. הוא נבחר ושימש בחמש השנים הבאות כחבר מועצה מן המניין וצבר ניסיון מוניציפאלי.

"כמחזיק תיק הצעירים – הובלתי ויזמתי את הקמתו של מרכז הצעירים ויעצתי לרשויות אחרות. כסגן יו"ר וועדת חינוך התמקדתי בין היתר בפעילות הבלתי פורמאלית ומועצת הנוער. כיו"ר הוועדה לאיכות הסביבה – הובלתי פרויקטים רבים ומגוונים הן בתשתיות והן בחינוך. כיו"ר וועדה לתאום תנועה – יזמתי והכנסתי קווי לילה, קו 4א' ודרישה להתאמת תחנות. יזמתי וליוויתי את הקמת סיירת הורים.

"יזמתי וליוויתי את הקמת תחנת הזנקה למד"א פעלתי מול הממשלה והדרג המקצועי בגיוס תקציב ופתיחת נקודת המשטרה, תכננתי וגייסתי תקציב להקמת מתחם פאמפטרק, הובלתי את תהליך הדיגיטציה ושקיפות בנוסף לכך הייתי חבר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, חבר וועדת מכרזים וחבר וועדת ביטחון", מפרט לב.

בשנת 2018 התמודד לב בפעם השנייה על ראשות המושבה, בה נולד, הפעם כמועמד עצמאי, אך הפסיד להגר פרי יגור, שזכתה בבחירות ומשמשת כראש המועצה.

בשנת 2017 רכש לב דירה בחריש אך עבר להתגורר בעיר שלוש שנים אחרי כן. ההכרות הראשונה של תושבי העיר עימו היתה במסגרת המאבק להקמת האנטנה המרכזית בפארק. לב התנגד נמרצות למיקום ולגובה האנטנה המתוכננת. התנגדות נוספת הוא ביטא במעמד השקת הקמפיין החרדי למיתוג העיר חריש.

מאז המשיך לב באותו קו, הכולל ביקורת ציבורית על פעילות העיר והעומד בראשה במגוון רחב של נושאים, תוך שהוא משתף מהי לדעתו הדרך הנכונה לקידום העיר.

לב "חורש" את השטח במפגשים עם התושבים. הוא גם מרבה לפרסם פוסטים בהם הוא שוטח את משנתו לעיר, את השקפתו ואת החזון שהוא משרטט לחריש. לדבריו, כראש עיר הוא יישם תוכנית בעלת 5 נקודות עיקריות: פיתוח מנועי צמיחה כלכליים, אחריות על רצף החינוך, הצלה ומניעת קריסת התחבורה והתשתיות, השבת הביטחון הציבורי והחוסן הקהילתי, פיתוח קהילה, תרבות ופנאי.

עם זאת, לב שומר על ממלכתיות ומציין לא אחת כי כמנהיג עליו להעניק לכל קהילה וקהילה את הצרכים שלה. "לתת לכל קהילה את הצרכים שלה. מצד אחד יש בנייה של קהילה ובתי כנסת ומקוואות וכל השירותים שצריכים להינתן לתושבים הדתיים ומצד שני יש את הקהילות החילוניות שצריכות לקבל בדיוק את השירותים האלה בתרבות ובבנייה. העיר שלנו צריכה להגיד את זה בצורה מאוד ברורה".

עדכון: אלי בר הודיע על פרישתו מההתמודדות על ראשות העיר

אלי בר: מתמודד על הקול החילוני

מועמד נוסף שהצטרף רק לאחרונה למרוץ לראשות העיר הוא אלי בר (64), המבוגר שבחבורה.

בר מתגורר בארבע השנים האחרונות בחריש ושימש בעברו כחבר מועצה בעיריית רמת השרון ואף כסגן ראש העיר לתקופה קצרה.

"אני מאמין שאני המועמד המתאים ביותר לבחירות הקרובות בחריש כי יש לי את החזון, הניסיון והמחויבות להפוך את חריש למקום טוב יותר עבור כל תושביה. יש לי חזון של חריש כעיר משגשגת ומגוונת, שבה חיים יחד אנשים מרקע ותרבויות שונות בהרמוניה ובכבוד הדדי", ציין בר בהודעה שפרסם ברשתות החברתיות בעיר.

בדומה למועמדים אחרים גם בר מתייחס לבעיות המרכזיות שמאפיינות את העיר: אזורי תעסוקה ותעשייה, חינוך, תחבורה ציבורית ותשתיות כבישים. הוא מציין במיוחד את החיבור הנדרש לכביש 6 ומאמין בכוחו לגרום למהלך להתרחש. בר מזוהה עם הקהילה החילונית בחריש ומתמודד בעיקר על קולותיהם של הבוחרים בצד הליברלי של המפה.

עם זאת הוא מציין כי במסגרת חזונו יש לתת מענה לכל קהילה וצרכיה הבסיסים, כגון בניית קאנטרי קלאב, בניית מוסדות דת בד בבד עם בניית "בית עם" וספריה.

בר אוחז גם בקריירה ביטחונית עשירה הכוללת שירות של עשור במשטרת ישראל ומגוון תפקידים בשרות הביטחוני, כולל שומר ראש של יצחק רבין ושמעון פרס בתחילת שנות התשעים.

"בחיי העסקיים ניהלתי חברות עם מאות עובדים שפעלו בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. ניהלתי חברת אבטחה ושמירה בשם "אלי בר בטחון בע"מ" אשר זכתה במכרז שב"ס להפעלה וניהול מתקן כליאה לעובדים זרים לפני גירוש והכילה 500 מקומות כליאה", משתף בר.

"יש לי מחויבות לעבוד קשה וביושר לטובת חריש ותושביה. אין לי אינטרסים אישיים או פוליטיים, מלבד לשרת את טובת הציבור. הסיעה שלי עצמאית אין לי מחויבויות למפלגה או קבוצה, לא נטלתי הלוואות לקמפיין זה . אני לא מבקש תרומות ואינני מעונין בתמיכה כספית של איש או כל גוף אחר . עם זאת אבקש את תמיכתם ביום הבוחר", סיכם בר.

הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו ביום שלישי, 31.10.23. במידה ואף אחד מן המועמדים לא יעבור את רף 40% מקולות המצביעים, יתקיים סיבוב שני, שבועיים לאחר מכן, שבו יתמודדו שני המועמדים שצברו את מירב הקולות בסיבוב הראשון.

לקריאה נוספת: בחירות לעיריית חריש 2023

בלי ניסיון פוליטי, בלי תמיכה מפלגתית ועם רצון לשרת את הציבור: נגה דוד, תמר נרקיס-גל ומנחם ולדמן מתמודדים עצמאית על מקום כחברי מועצה בבחירות המקומיות הקרובות, ומתכננים להשפיע ולעצב את חריש בנושאים הקרובים לליבם

כחצי שנה לבחירות בחריש והזירה הפוליטית המקומית מתחילה להתעורר. לצד איציק לב, משה בן זיקרי ועידית ינטוב שכבר הצהירו על התמודדותם מול יצחק קשת על ראשות העיר, ולצד סיעות קיימות במועצת העיר שהחלו את קמפיין הבחירות שלהן, מתייצבים גם מועמדים עצמאים, תושבים מן השורה, ששואפים לזכות בהכרה, לרכוש את אמונם של תושבי חריש ולזכות בנתח מעוגת המנדטים שתרכיב את מליאת מועצת העיר בקדנציה הבאה. בהיעדר מעטפת ארגונית, מקצועית וכלכלית צפוי להפוך המסע של המתמודדים העצמאיים בדרך להפיכת חברי מועצה, למאתגר במיוחד.

נגה דוד: "בעיר צמודת גדר יש הרבה מה לעשות בתחום הביטחון השוטף"

עבור נגה דוד, תושב העיר, זוהי טבילת האש בעולם הפוליטי. דוד (52), נשוי+ חמישה ילדים, הוא רכז מוגנות בבית ספר בעיר. דוד שירת ביחידת הגששים של צה"ל במשך 26 שנה, יצא לגמלאות לפני כחמש שנים, והגיע לחריש לפני שלוש שנים.

"לאחר שחרורי מהצבא, מתוך דאגה להלך הרוח בקרב הנוער העומד לקראת גיוס, החלטתי שאני עוסק בנושא. קיימתי הרצאות בתיכונים לתלמידים לקראת גיוס בענייני צבא ושירות, במקביל, התגייסתי למשטרת ישראל כמתנדב כדי להמשיך לפעול בנושא הביטחון לאזרח, התחום שאני שולט בו".

הרצון להמשיך ולשרת את הציבור והאזרחים הוא גם מה שהוביל את דוד להצהיר על התמודדות למועצת העיר. "לתפישתי בחריש, עיר צמודת גדר, יש הרבה מה לעשות בתחום הביטחון השוטף ומוגנות התושבים. בתחום הזה יש לי הרבה מה לתת".

נדרש טיפול ומענים לנוער בחריש

"נושא נוסף שדורש טיפול הוא המענים לנוער והצעירים בחריש. הבנים שלי טרם גיוסם לא מצאו את עצמם בעיר. כמתנדב משטרה אני פוגש את הצעירים המקומיים בעיקר בלילות ונחשף למקרים שונים ואני מבין שהנושא דורש טיפול. לטעמי, בנושאים הללו שהצגתי יש לי הבנה וניסיון יותר משאר המתמודדים". בשבועות האחרונים החל דוד לקיים חוגי בית ומפגשים עם תושבים בהם הוא מספר על עצמו ומסביר מדוע הוא ראוי למועצת העיר.

"אני יודע לאן אני נכנס, אני מודע לכך שמדובר במשרה התנדבותית ואני מוכן לכך. מוקדם לדבר על חיבורים עם מועמדים אחרים ובשלב זה אינני תומך באף אחד מהמועמדים לראשות העיר. אני מתמקד בעצמי ולא במי שיהיה בראש".

תמר נרקיס-גל: "ניהול קהילות הוא למעשה תפקיד מקביל לראש עיר"

לאחר 18 שנה בהם שימשה כמנהלת קהילה במספר קיבוצים ברחבי הארץ, החליטה תמר נרקיס-גל (75), לעשות לביתה ולהתמקד בקהילה אליה היא משתייכת. היא הגיעה לחריש והקימה קהילת גמלאים, בני הגיל השלישי, שחבריה בחרו לשכור יחד 12 דירות בבניין בעיר ולנהל מודל קהילתי ייחודי שזכה לתהודה ארצית רחבה.

עובדת היותה גמלאית לא כיבתה את אש המעורבות החברתית שבה ובשנים האחרונות שימשה בהתנדבות כרכזת מקומית של הגיל השלישי בעיר. "הצעירים בני ה-60+", כך היא מגדירה אותם. בשנים הללו הפכה נרקיס-גל לכתובת בולטת לצרכים של גמלאים בעיר ודמות מתווכת בציר שבין התושבים לרשות המקומית.

"ניהול קהילות הוא למעשה תפקיד מקביל לראש עיר, רק על אוכלוסיה קטנה יותר ועם שינוי מסויים בכללים. מדובר בניהול כלל המערכת הקהילתית מבריאות וחינוך ועד תשתיות ותקציבים".

"העירייה עסוקה באוכלוסייה הצעירה"

"על פי הערכותי אוכלוסיית בני ה-60 פלוס מונה בחריש כ-2,000 חברים. וזה מה שנותן לי המון מוטיבציה להיבחר ולהיות נוכחת במועצת העיר. בראייתי, העירייה עסוקה רבות במשימות ופרויקטים חשובים עבור האוכלוסייה הצעירה, אם בחינוך, אם במקומות פרנסה או בתחומים אחרים וכתוצאה מכך, עוסקת פחות בנושאי האוכלוסייה המבוגרת. לכן צריך להיות שם מישהו שיכוון וישמור על צורכי המבוגרים בחריש".

נרקיס-גל מדגיש כי כל מה שקשור בתכנון ובנייה צריך לקחת בחשבון את המבוגרים בעיר: "אם העירייה לדוגמה, מקימה פארק חדש, חשוב להקצות בו מתקנים גם למבוגרים. זה חשוב לשמירת איכות חייהם. גם בתחום הקצאת השטחים חשוב שיהיה גורם שידחוף להרחבת המענים והמבנים לאוכלוסיה המבוגרת. אנו שמחים על הקמת מועדון ראשון לגיל השלישי בעיר אבל הוא קטן ורחוק יהיה מלספק מענה לכל הצרכים. הצורך בנבחר ציבור שמייצג את קולם של המבוגרים חשוב גם בתחומים אחרים כמו אירועי תרבות מותאמים או בתחבורה נגישה".

תמיכה בציבור החילוני

"חשוב לדעת שבחריש יש קבוצה גדולה של מבוגרים שמובילה פרויקטים ותוכניות בעיר ויש בקרבם מוטיבציה רבה להיות מעורבים בעשייה הציבורית בעיר. אבל חשוב לא פחות שיהיה נציג במועצה שיהיה שותף לקביעת המדיניות והחלטות על התקצוב". נרקיס-גל מדגישה כי תפעל לא רק עבור קהילת המבוגרים.

"אתמוך בהקצאות עבור מקומות התכנסות שישרתו את מגוון הקהילות הפורחות בעיר, תוך שימת דגש על אלה שאינן מאורגנות סביב בתי כנסת ומתן מענה להתכנסויות בסופי שבוע".

נרקיס-גל משתפת שהיא מנהלת קשרים חיוביים עם כל אחד מהמועמדים לראשות עיר ואינה עוסקת בתמיכה במועמד כזה או אחר. "המטרה היא לשתף פעולה עם ראש העיר שייבחר".

 מנחם ולדמן: "לשמוע את הבעיות של התושבים"

עבור מנחם ולדמן (35), נשוי + ארבעה ילדים, ההחלטה להתמודד למועצת העיר הבשילה בעקבות דחף עז ומתמשך להביא לשיפור במספר תחומים הנוגעים מאוד לליבו.

ולדמן, עצמאי העוסק בתחום מיזוג האוויר, מתגורר 8 שנים בחריש ומקדיש חלק ניכר משגרת יומו להתנדבות הן בעמותת עזר מציון והן כנהג וחובש במגן דוד אדום.

"ההחלטה להיכנס לזירה הציבורית הגיעה מתוך המחשבה שבמועצת העיר יישבו אנשים בעלי עשייה ומכוונות להבנת צורכי האזרחים בגובה העיניים. לתפישתי, על חבר מועצה, גם אם מדובר בתפקיד התנדבותי, מצופה לקיים מפגשים עם תושבים בבניין העירייה אחת לשבוע או שבועיים כדי לשמוע את הבעיות של התושבים. אני מתכוון להתעסק עם כלל הפניות של התושבים ולעזור לכולם, כמובן שיש לי קווים אדומים בנושאים מסויימים".

קידום המסחר, קידום הספורט

"שני הנושאים המרכזיים שחשוב לי להתמקד בהם הם קידום המסחר המקומי ולא פחות חשוב, קידום הספורט העירוני. התשתית הספורטיבית בישובים סביבנו מתקדמת מאוד יפה בעוד שבחריש פחות. למסגרות הספורטיביות יש חשיבות גדולה לדור העתיד של חריש – לילדים שלנו  ומכאן הצורך במועדוני ספורט שונים ומגוונים לכלל המגזרים".

"רבים מכירים אותי בעיר כאדם עם טוב לב, כזה שחביב על כולם, ואני מאמין שברוח טובה אפשר לקדם את העיר למקומות טובים. אחרי שנים של תרומה לקהילה, אני מאמין שעם היכולות והכישורים שלי אני ראוי להיות חבר מועצה שמייצג את כלל הציבור". ולדמן מציין כי את חצי השנה הקרובה הוא מתכוון להקדיש למפגשים עם תושבים, הכרת המצוקות והבנת הרצונות שלהם והוא מודע להקרבה האישית הרבה הנדרשת: "הבית מוכן לזה ואני מוכן לשאוף קדימה". עוד הוא משתף כי הוא לא פוסל חיבורים לקראת הבחירות וכי אין מועמד מועדף מבחינתו לראשות העיר.

ישוב צעיר, פוליטיקה גועשת

על פי מכון המחקר מאגר מוחות, אחוז ההצבעה בבחירות המקומיות בחריש צפוי להיות גבוה מאוד ויעמוד על 83%. "היישוב הצעיר חריש אומנם לא קיים שנים רבות, אך הפוליטיקה המקומית שם גועשת כאילו הייתה קיימת עשורים", מסבירים מנהלי המכון. "על הפרק נמצאת ההוויה של העיר וכפועל יוצא מכך כל אחד מהצדדים רואה בבחירות לרשויות המקומיות כהזדמנות להכריע את המלחמה".

ואכן, התכונה לקראת הבחירות הקרובות הולכת ומתרבה ולא מן הנמנע שבתקופה הקרובה מועמדים נוספים יצהירו על מועמדותם, ואיחודי כוחות ושיתופי פעולה בין מועמדים ורשימות יתרחשו לקראת הישורת האחרונה.

יש לציין כי סוגיית מספר נבחרי הציבור שירכיבו את המועצה הבאה בחריש טרם הוכרעה, אולם ברור כי מספר חברי המועצה יגדל בהשוואה למספר הקיים במליאה הנוכחית.

ממשרד הפנים נמסר כי: "מספר חברי המועצה נקבע על פי מספר האוכלוסייה ברשות ומאחר וטרם נגזר פנקס הבוחרים מספר האוכלוסייה אינו מעודכן ויתעדכן בהמשך השנה".

לקריאה נוספת: בחירות 2023: לראשונה מספר חברי המועצה יהיה דו-ספרתי