80 תושבים התמודדו על כסא במועצה ורובם לא זכו במושב במליאת העיר, חלקם הפסידו בהפרש של קולות בודדים. טל לוי ויעל עינהר נותרו בחוץ ומספרים כעת על חלקם בבחירות שהסעירו את העיר

בחירות 2023 הסתיימו, ומועצה חדשה נבחרה להוביל את חריש בשנים הקרובות. אך לאורך הדרך נותרו מאחור מועמדים רבים, שחלמו להשפיע ולתרום, אך נשארו מחוץ לזירה הפוליטית.

"ניסיתי בכל דרך להיכנס ולהשמיע את קול השכונה, והיה חסר לנו קול אחד. אמשיך לפעול ולעזור גם מחוץ לשולחן המועצה לפיתוח השכונה", כך כתבה סיון דהן, מסיעת דרך ארץ, בקבוצת הוואטסאפ של שכונת מעו"ף, עם סיום ספירת הקולות שהעניקה מנדט שלישי לש"ס, והותירה אותה בחוץ.

פער של 20 קולות השאיר גם את טל לוי, מספר 2 ברשימת חריש ביתנו, מחוץ למועצה. אצל יעל עינהר, מספר 3 ברשימת הליברלים, הפער היה גדול יותר. כ-150 קולות חסרו לה כדי להפוך לחברת מועצה. שלושתם, אגב, טירונים פוליטיים שהחליטו לראשונה לזנק לזירה ולהביא איתם את המומחיות, הלהט והרצון העז לתרום לחריש ולשפר אותה.

בסוף, זו דמוקרטיה

"אני מרגיש שיכולתי לעשות דברים טוב יותר אבל אני לא מרגיש אכזבה גדולה. כי בסוף, זו דמוקרטיה", אומר טל לוי (41) שהתמודד על מקום במועצת חריש והניף את דגל קידום העסקים המקומיים. "הרוב החליט שלא על "עסקים" הולכים לקלפי או שהיו לו דברים חשובים יותר להצביע עליהם".

לוי, קופירייטר במקצועו, הודיע ביוני 2023 על כוונתו להתמודד על מושב במועצה: "מצאתי את עצמי מעורב ביותר ויותר פרויקטים ויוזמות בעיר, וקיבלתי כמה המלצות וכמה הצעות ופתאום זה נדלק בי".

"הבחירה בעידית שחקה את האהדה"

ההכרזה של לוי הפכה אותו למחוזר על ידי מספר מפלגות והוא בחר לרוץ עם עידית ינטוב. "ידעתי שעידית המקום הטבעי עבורי, אבל רציתי לבדוק מה הכי נכון עבורי ולא סגרתי מיד גם בגלל הפחד שזה ישחק נגדי. אני עובד עם עסקים בעיר ונוגע בכל המגזרים. ידעתי שברגע שאני נצמד אליה אני מפסיד מגזר וחצי".

"אני לא יודע מי באמת היה בא איתי לקלפי, אבל כן הייתה אהדה ומאוד האמינו במה שאני עושה. לא הטיחו בי רפש אבל ראיתי איך הבחירה שלי בעידית מורידה את האהדה כלפי.

"אני חייב לשים את זה על השולחן, עידית ספגה הרבה יותר, כי היא עומדת בראש, כי היא אישה, כי היא רוסיה. חבל שלא הצלחנו להסביר עד כמה היא לא אנטי דת. יום לפני הבחירות היא נסעה לאשקלון לאזכרה של אבא שלה, אחרי שהיא התייעצה עם רב, ובדקה אם אפשר להקדים אותה. זה חשוב לה".

"מעדיף לא להיות בחצי היריון"

תוצאות הבחירות שכפו סבב שני על ראשות העיר דרשה מהפעילים הפוליטיים המשך מאמץ אבל לוי מודה, שבשלב זה הוא כבר לא היה מעורב ולא לקח חלק במסמך ההבנות שחתמה ינטוב עם יצחק קשת. "ביום שאחרי עידית התקשרה אלי להתייעץ ואמרתי לה שאני מעדיף לא להיות מעורב, לא להיות "בחצי-היריון". אני לא בפנים וכדאי לתת למי שנכנס לנהל את זה וגם להתמודד עם ההשלכות. אני מודה שזה היה גם לשמור על עצמי. מעבר לזה, עידית ידעה מה חשוב לי ומה צריך לקדם בעיר".

ראית את ההסכמים שנחתמו?
"עברתי עליהם ברפרוף כי מלכתחילה לא נכנסתי לפוליטיקה כדי לעסוק בזה. לא התיימרתי להיות גם בחינוך, גם בתחבורה, גם בסביבה וגם בצביון העיר. נגעתי טיפה בתחבורה כי זה משפר את העסקים. אני לא יודע מה יהיה, אבל נראה שהקואליציה מסתמנת כתיקון של אחוזי ההצבעה הנמוכים של הציבור החילוני".

האשימו אתכם שפיצלתם את הקול החילוני ולא חברתם לרשימה אחת עם איציק לב

"עידית היתה המשנה לראש העיר וחברת מועצה במשך 5 שנים עד שהיא הרגישה שיש משהו לא מאוזן, והניחה מכתב עם דרישה לאזן את הצביון בחלוקה של השטחים הציבוריים ומבני ציבור. היא לא קיבלה מענה, פרשה מהקואליציה, הכריזה שהיא מתמודדת ואספה סביבה צוות של אנשים מקומיים עם עשייה מוכחת. לעומת זאת, איציק הגיע מחוץ לפוליטיקה המקומית והלך ישר על הראשות, וגם לא ראיתי עשייה בפרק הזמן הזה. אני הצעתי לאיציק להיות מספר 2 של עידית, שזה היה הדבר הנכון בעיניי, בגלל הקשרים שלה, בגלל שיש מפלגת אם מאחוריה, בגלל הניסיון המוניציפלי שלה פה, בגלל שיש לה בייס שהולך איתה".

אבל עדיין לב קיבל כפול קולות ממנה

"נכון, נכון. אני חושב שבתקציבים שלו הייתי שם אותה על כיסא ראש העיר".

להילחם על העסקים בעיר

אז מה עכשיו? ללוי יש כבר תשובות. "קצת בית, אישה וילדים אחרי תקופה ארוכה של היעדרות והרחבת הפעילות במסגרת קהילת חיבורים לעסקים.

"אני לא רואה כרגע מישהו במועצה שנושא העסקים בוער בו וגם לא רואה איך אזור תעסוקה ותעשייה מתרומם פה בחמש השנים הקרובות. מצד שני, ואולי זה הישג קטן שלי, ברור לכולם שמישהו צריך להתעסק בזה".
"צריך כעת להילחם עם הכלים שיש לנו כעת, השדרה המרכזית והמרכזים המסחריים. אנחנו רואים הרבה חללים מסחריים ריקים בשדרה ומצד שני יש לנו המון עסקים בדירות.

"אם נוציא רק 10% מהם החוצה, נכפיל את כמות העסקים בעיר. צריך לייצר פתרונות תעסוקה מקומיים כי אחרת האוכלוסייה בעיר שמבלה 3 שעות על הכביש בכל יום – תישחק. זה לא מבנה חיים בריא, וצריך לשנות את זה".

"פוליטיקה? אני סולדת מזה"

יעל עינהר, פעילה חברתית מוכרת וחברת הקיבוץ העירוני אמתי. ביקשה גם היא לחולל שינוי בעיר. לפני הבחירות, ניהלה עינהר את המרכז לצדק חברתי בעיר שהכשיר עשרות תושבים ופעילים בעיר, ביניהם כאלה שהתמודדו בבחירות. היא גם ניהלה את מועצת ההסכמות הנשית בין דתיים וחילונים בעיר. בחייה הפרטיים היא מנהלת זוגיות עם מאיה והן מגדלות שלוש בנות במשותף.

"כשנה לפני תחילת הקמפיין שני (גרינברג) הזמינה אותי לשיחה והציעה לי להצטרף לליברלים. אמרתי בשום פנים ואופן לא. מה לי ולפוליטיקה? אני סולדת מזה".

השינוי הגיע דווקא מחברי הקיבוץ: "עלתה מחשבה שאנחנו, כקהילת מחנכים שמתיישבת פה, שמאוד מעורבת בנעשה בעיר, צריכה לקחת את העניין הזה צעד אחד קדימה.

"כתושבים, חשוב לנו צביון העיר וגם חשוב לנו לצרוך שירותים עירוניים ברמה גבוהה. מצאנו את עצמנו כאנשים פרטיים לא אחת, צורכים שירותים בפרדס חנה-כרכור".

להביא את המנדט השני

אחרי זמן הבשלה ארוך הצליחה עינהר להתגבר על חששותיה, ביניהם, פגיעה בביטחון משפחתה, ולקפוץ למים הפוליטיים.

לא היתה מחשבה למקם אותך במקום השני?

"היתה מחשבה כזאת אבל חשבנו שנתנאל (שטרית) ואני, שהרבה אנשים מכירים אותנו ומתחברים אלינו, נביא את המנדט השלישי. שאנשים יתאמצו להצביע עבורנו.

"אני חושבת שזה באמת עבד, אבל עזר לנו להביא את המנדט השני. הדאטה שלנו הסתכמה במנדט וקצת. כלומר, 600-700 אנשים נוספים מהעיר הצביעו לנו, התרשמנו מאיתנו והתחברנו אלינו".

האסימון נפל: אנחנו לשון המאזניים

עינהר נזכרת בחששות שעלו עם היוודע תוצאות הבחירות לראשות העיר ובשינוי שהתחולל בסיעה לאחר ניתוח המצב: "פתאום הבנו. פתאום נפל לנו האסימון, שאנחנו לשון המאזניים בסבב הבחירות השני. הבנו שהמצביעים של פרג'י יצביעו לו שוב, אבל הם במספרים מוחלטים, הם יוכלו אולי לגרד עוד כמה עשרות מצביעים. עידית (ינטוב) הודיעה על תמיכה בקשת ונותרו המצביעים של איציק לב שרבים מהם הם המצביעים שלנו.

"ישבנו לכתוב ביחד את מסמך ההבנות עם כל הדרישות שלנו, ושני ניגשה איתו גם לקשת וגם לפרג'י. אם את עוברת על המסמך את יכולה לזהות שם את טביעת האצבע כל חברי הסיעה שלנו. זה מאוד אנחנו. אני מאוד מאוד גאה במסמך הזה. סתם לדוגמה, הדרישה לשיקום נחל נרבתה, זה מה שנקרא סעיף "דבי" (דבי לרר).

טביעת האצבע של עינהר בהסכם שנחתם בין הליברלים וקשת נעוצה בשני סעיפים מרכזיים: האחד, הקמת מרכזים קהילתיים שכונתיים, והאחר, הצבת פוד-טראק ברחבי העיר.

מרכזים קהילתיים: מקבילים לבית כנסת

"הרעיון הוא בעצם לייצר מקבילה לבית כנסת עבור הבן אדם הדתי, לייצר מרכז מפגש פיזי לקהילה החילונית חילונית מסורתית, לציבור הכללי. מרכז כזה מייצר שייכות בעיר חדשה וגם מאפשר מאפשר ביטוי של כוחות היצירה הקהילתיים".

עינהר מסבירה במה שונים מרכזיים קהילתיים ממתנ"סים עירוניים: "המתנסים הם מאוד פורמליים ומאפשרים לתושבים לצרוך משהו ספציפי, ספר, הצגה או חוג. להבדיל, מרכז קהילתי הוא בית לאנשים עם פעילויות קהילתיות, שמתנ"ס עירוני לא יכול להרשות לעצמו, הוא מחויב לסטנדרט מסוים. בעיניי, אלה פעילויות כיפיות יותר מכל פעילות שהעירייה מארגנת פה. זה נכון שזה מתאים לאוכלוסייה מסוימת, אבל יש אנשים כמונו שמחפשים את הדברים האלה, שהם לא מאוד רשמיים או מאוד יקרים".

עינהר מאמינה שפריסה של פוד-טראקס ברחבי העיר תעניק לתושבי העיר אפשרויות בילוי חדשות. "אני רואה את ההתפתחות של העיר כל הזמן אבל מרגישה שחסרים פה דברים עם אופי גם מבחינת תרבות וגם מבחינת נראות חיצונית. חשוב לי שיהיו פה פוד טראקס, בלי קשר לשבתות. מצידי שתהיה עגלת קפה במהלך השבוע בלבד, בכניסה ליער או בפארק המרכזי, אבל וואלה, שיהיה מה לעשות פה".

אופטימיות: "נקודת הפתיחה כיום שונה"

עינהר מאמינה שהמסגרת הסיעתית של הליברלים תמשיך ותרוץ קדימה גם עתה: "החלטנו שאנחנו ממשיכים להיפגש פעם בשבועיים כסיעה. יש רצון שחברי הסיעה ישבו בוועדות העירייה. אני לא יודעת אם נחזיק מעמד 5 שנים, אבל יש לנו רצון להיות להמשיך להיות פעילים וביחד, בשונה אולי מחלק מהסיעות, שכבר התמסמסו".

גם הקשר עם גרינברג, שבמסגרת ההסכם תמונה לסגנית ראש העיר, ימשיך לפעול כרגיל. "כבר קיבלתי ממנה לקרוא את האוגדן המלא של חינוך ברשויות".

בשלב זה ממשיכה עינהר גם בתפקידיה הרשמיים: "אני חברת קיבוץ, אין לי לחץ כלכלי, לפחות לא לחץ כלכלי אישי. אני עדיין מועסקת כרכזת חריש על ידי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר, ויש לנו הרבה תוכניות לעיר. חזרתי להתעסק בפעילות שלנו כקהילה משימתית פה בעיר, ואני חוזרת לעסוק בהקמת קהילת אתגרי העתיד שמונה כעת גני ילדים, בית ספר יסודי ותיכון".

וברמת הכיוון שהעיר הולכת אליו. את מרגישה רגועה יותר?
"כן, בתחילה נלחצנו מהסיבוב השני ואז הבנו שאם קשת ינצח, נקודת הפתיחה שלנו תהיה טובה יותר ממה שהיא הייתה אם לא היה את הסיבוב השני, וזה מה שקרה בפועל. שני ניהלה מו"מ עם שני המועמדים והשיגה הישגים משמעותיים לציבור שלנו בעיר".

לראייה, עינהר מציינת שממש יום או יומיים אחרי הבחירות, לשכת ראש העיר ביקשה לתאם פגישה בין קשת לחברי הקהילה הגאה. "עוד אין תאריך, אבל זה כבר תקדים, אפילו רק ברמה הדקלרטיבית. אני גם מאמינה שהוא יגיע לאירוע הגאווה הקרוב. גם לפני כן הוא רצה, אבל הוא פחד מהגורמים שבמילא לא הצביעו לו.

"אני משתדלת לא להיות נאיבית. לא להגיד מעכשיו הכול יהיה טוב ויהיה משחק נקי, כי ברור שהפוליטיקה היא לא כזו, אבל נקודת הפתיחה כיום שונה בתכלית, אני מאוד אופטימית".

לקריאה נוספת: לקראת סבב ב': הקרב על הקול החילוני בעיצומו

יצחק קשת ניצח את בחירות 2024 ברוב מכריע של 60% וישמש כראש עיריית חריש בחמש השנים הקרובות. בנאום הניצחון הוא אמר: "רצו לקחת אותנו למחוזות חשוכים ותושבי חריש אמרו את דברם בפה מלא, בענק. אנחנו רוצים פה לחיות ביחד. דתיים, חילונים וחרדים, כולנו ביחד. לא ניתן לאף אחד להפריד בינינו"

ראש העיר המכהן יצחק קשת זכה באמון רוב תושבי העיר וממשיך לקדנציה שלישית, לחמש שנים נוספות. על פי נתוני משרד הפנים ולאחר ספירה של 100% מהקלפיות בעיר, קשת זכה ברוב של 60.5% מקולות המצביעים (6,274 קולות) מול יוחאי פרג'י, שזכה באמון של39.5% אחוזים בלבד (4,087 קולות) המצביעים.

אחוז ההצבעה בחריש הסתכם ב-51.3%, והוא גבוה מאחוז ההצבעה הארצי בבחירות סבב ב' לראשות העיר שהתקיימו ב-35 רשויות, והסתכם ב-46.1% בלבד.

תוצאות אלה מביאות לסיומה של מערכת בחירות שהיתה מנומנמת בחודשי המלחמה אך התדרדרה בשבועיים האחרונים להאשמות קשות, הכפשות הדדיות, קמפיינים גזעניים והטלת רפש על שני המועמדים.

בחגיגות הניצחון שהתקיימו בליל אמש ברחבת העירייה, בהשתתפות עשרות פעילים ושותפיו לקואליציה, ציין קשת: "עברנו מסע ארוך ומפרך. העיר שלנו היתה בסחרור עמוק. אף אחד לא תיאר לעצמו לאיזה מחוזות נגיע. חווינו חוויות קשות, רצו לקחת אותנו למחוזות חשוכים ותושבי חריש אמרו את דברם בפה מלא, בענק.

"אנחנו רוצים פה לחיות ביחד. דתיים, חילונים וחרדים, כולנו ביחד. לא ניתן לאף אחד להפריד בינינו. העיר הזו לא תלך לשום מקום קיצוני, לא לפה ולא לשם. אנחנו נפריח את העיר הזו ביחד, אנחנו נצמיח את העיר הזו ונביא אותה לשגשוג ביחד".

פרג'י התקשר לברך את קשת

יוחאי פרג'י התקשר לאחל בהצלחה לראש העיר הנבחר. בנאום הסיכום במטה הפעילים שלו הוא ציין כי "הבאנו תוצאה מדהימה. עבדנו עם תקציב זעום אבל עם רוח מאוד גדולה. אנחנו לא יוצאים כמובסים אלא מסיימים בראש מורם, ניהלנו קמפיין מטורף של אומץ ונחישות. קמפיין שכולו לב ונשמה, חבורה שלמה של מתנדבים אמיצים שמטרה אחת לנגד עיניהם – לקדם את חריש. ממחר מתחילה העבודה האמיתית – להמשיך ולקדם את המטרות לשמן יצאנו לדרך ולפעול בכל כוחנו מתוך אמונה גדולה בדרכנו ובבשורה הגדולה שהבאנו לחריש".

הקול החילוני הכריע

יצחק קשת (44) מתגורר בחריש שנים רבות והוא חלק מגרעין ההתיישבות של הישוב הוותיק בעיר. עם השינויים המשמעותיים שחלו והפיכת הישוב הקטן לעיר חדשה, התמודד קשת על ראשות העיר ובשתי מערכות הבחירות הקודמות (2013, 2018) הוא ניצח ברוב ניכר כבר בסבב הבחירות הראשון. בבחירות הנוכחיות הוא לא הצליח בסבב הראשון לזכות בלמעלה מ-40% מקולות הבוחרים ונאלץ להתמודד בסבב בחירות נוסף, מול יוחאי פרג'י.

בפרק הזמן שחלף בין בחירות סבב א' עד למועד הבחירות השני חתם קשת על הסכמים קואליציוניים עם מפלגות הליברלים, חריש ביתנו, עוצמה לחריש ובית טוב, ששרטטו את הדרך בה תצעד העיר והבטיחו במידה רבה את אופייה הליברלי.

מהלך זה גם עזר לו לזכות ב"קול הצף", כ-4,000 מצביעים, רובם מהמגזר החילוני, שלא בחרו בו או בפרג'י בסבב הבחירות הראשון.

במסגרת חלוקת התפקידים בקואליציה בראשותו של קשת, ועל פי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו, שני גרינברג, ראש סיעת הליברלים, תשמש כסגניתו וכממלאת מקומו. עידית ינטוב, ראש סיעת חריש ביתנו, תשמש כסגנית ראש העיר במחצית הראשונה של הקדנציה ותוחלף על ידי משה בן זיקרי, ראש סיעת עוצמה לחריש, במחצית השנייה.

חריש יוצאת לפרק נוסף של חמש שנים במהלכן עליה להתמודד עם האתגרים המשמעותיים הניצבים לפתחה בתחומי התעסוקה, התחבורה וסוגיות הליבה בנושא ניהול החיים המשותפים בעיר.

ההסכמים שנחתמו:  ליכוד וחריש ביתנו / ליכוד ועוצמה לחריש / ליכוד והליברלים

לקריאה נוספת: הכירו: אלו חברי המועצה החדשים של חריש לשנים 2028-2024

כ-4,000 בוחרים, שלא הצביעו בסבב הבחירות הראשון לשני המתמודדים שהעפילו לסבב ב' לראשות העיר, יכריעו את גורל הבחירות הקרובות. רובם חילונים שמתלבטים בין שני מועמדים דתיים: "שתי אלטרנטיבות שאני לא מתחבר אליהן". הרשתות החברתיות גועשות עם טיעונים בעד ונגד שני המועמדים, והציבור החילוני מבולבל. חריש לאן?

35% מהמצביעים בחריש בחרו בסבב הבחירות הראשון בשלושת המועמדים לראשות העיר (איציק לב, עידית ינטוב, משה בן זיקרי) שלא העפילו לסבב השני.

מבחינה מספרית מדובר ב-3,972 מצביעים, רובם חילונים, שבחירתם באחד משני המועמדים שהעפילו לסבב השני, יצחק קשת ויוחאי פרג'י, תכריע את הבחירות הקרובות.

יצחק קשת, ראש העיר המכהן, מתמודד על הקדנציה השלישית. בשתי המערכות הקודמות הוא נבחר ברוב מכריע כבר בסבב הראשון. מולו מתמודד יוחאי פרג'י, שהחל דרכו כעוזרו של קשת, נבחר בבחירות 2018 לתפקיד חבר מועצה ומונה לסגן ומ"מ ראש העיר עד להתפטרותו מתפקיד זה, בעקבות הצבעתו נגד חוק השבת.

בשנתיים האחרונות שימש פרג'י כיו"ר האופוזיציה. הוא אינו מוכר לרוב הציבור החילוני ובשבוע האחרון, הוא כמעט ולא ישן אלא מתרוצץ בין חוגי בית ומנסה לענות על השאלות הרבות, התהיות והחששות, שמעלה הציבור החילוני.

מי ידאג לנו יותר?

שני המועמדים החילונים, איציק לב ועידית ינטוב קיבלו יחד  28.9%. מקולות המצביעים. טענות רבות נשמעו על כישלונם לחבור יחד ברשימה משותפת שתאפשר לחילונים בעיר להריץ מועמד ריאלי לראשות העיר.

כעת נאלצים המצביעים החילונים למצוא מועמד אחר שיענה על צורכיהם בשנים הקרובות. "כמו רוב האוכלוסייה החילונית, אני מנסה לנחש מי יקדם את העיר הזו יותר, מי ידאג לנו יותר"? כתב אחד התושבים.

"דילמה קשה עד בלתי אפשרית בין שתי אלטרנטיבות שאני לא מתחבר אליהן", הוסיף אחר. ואילו תושבת וותיקה בחריש פרסמה קריאה נרגשת לפרג'י ודרשה ממנו לפרסם את עמדותיו בנוגע לציבור החילוני בעיר "כדי לדעת אם ב-10 במרץ (מועד הבחירות) אני צריכה לפרסם מודעה כדי למכור את הדירה".

קשת כבר מרכיב קואליציה

"שתי האופציות לראשות העיר לא רלוונטיות עבורי אז הרכב הקואליציה זה מה שיכריע עבורי למי להצביע", כתבה אחת מתושבות העיר. היום, עם גילוי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עד כה, התמונה מתחילה להתבהר.

מפלגת הליכוד בראשות קשת (3) חתמה על הסכמים עם סיעת הליברלים (2), ועוצמה לחריש (1). טיוטה עקרונית גם נחתמה מול חריש ביתנו (1), ומול בית טוב (1). אולם טרם אושרה סופית.

בקואליציה של קשת, אם ייבחר, שני גרינברג תמונה לסגנית ראש העיר ומ"מ. על פי הטיוטה, עידית ינטוב, תשמש כסגנית בשכר בחצי הקדנציה הראשונה, ותוחלף על ידי משה בן זיקרי במחצית השנייה.

מי שנותר מחוץ למשוואה בקואליציה של קשת, הם מפלגת ש"ס (3), דרך ארץ בראשות איציק לב (1), המועמד החילוני, שהצהיר שהוא לא יעבוד עם קשת, מפלגתו של פרג'י (2) ומפלגת אחדות ומסורת (1) שתמכה בקשת בסבב הראשון אך המו"מ לא הבשיל לכדי הסכם.

ראוי לזכור כי הסכמים אלה יקוימו רק אם קשת ייבחר בסבב הבחירות השני שמתקיים ביום ראשון הקרוב.

ההסכמים שנחתמו:  ליכוד וחריש ביתנו / ליכוד ועוצמה לחריש / ליכוד והליברלים

מלאכת הרכבת הקואליציה בין שותפים אינה משימה קלה. סביר להניח שהניסיון הפוליטי עומד כאן לזכותו. המבקרים מנגד, טוענים שמה שהיה הוא שיהיה – והקואליציה שהורכבה מסמלת את המשך הקיים. עם זאת, ההסכמים משרטטים תמונה ברורה של המציאות שתעוצב בחריש בשנים הקרובות, תחת הנהגתו של קשת.

פרג'י: אין סיכומים עם מפלגות אחרות

נכון למועד כתיבת שורות אלה, פרג'י לא הציג בשבוע החולף הסכמים. אמש, בחוג בית שהוא קיים, הוא ציין כי הוא לא מחויב לאף אחד ולא חייב דבר לאיש. החופש של פרג'י מאפשר לו, אם ייבחר, לקבוע הרכב קואליציה כראות עיניו. האם מצב זה מעיד על עמידה על עקרונותיו או על חוסר גמישות שעלול להקשות עליו לנהל קואליציה? התושבים ישפטו.

אותו חופש מעורר גם תהיות משמעותיות בנוגע להרכב הקואליציה שתקום בראשותו. במי יבחר פרג'י? בכתב ההתחייבות שפרסם פרג'י לציבור הוא ציין כי הוא מעוניין בקואליציה רחבה ככל שניתן. "כולם יהיו מיוצגים וכולם יקבלו סמכויות ומענה", ציין  ופירט כי "אבשלום סלוק מספר 2 שלי יטפל בקהל היעד של המפלגה שלי בציונות הדתית, אני אטפל בכל העיר עם שאר המפלגות וחברי המועצה".

עוד הוא הוסיף כי "לא ישבתי בינתיים עם המפלגות החרדיות. ישבתי עם המפלגות הליברליות, הלכתי הכי רחוק שאפשר, אמרתי בואו נתחיל תהליך, נקבל הסכמות רחבות".

הישגים ליברליים גלויים "על השולחן"

למרות הרצון הטוב פרג'י הודה שההתקשרויות עם הליברלים ועם דרך ארץ לא צלחו בשלב זה. גם איציק לב פרסם שהמו"מ עם פרג'י לא התקדם והוא לא ממליץ לבוחריו במי לבחור. מדוע? גרינברג משיבה: "אצל יוחאי הייתה נכונות עקרונית להרבה מהסעיפים, אבל הם הוחבאו בניסוח דרך מנגנונים של הסכמה בישיבת הנהלה וועדות היגוי קואליציוניות. זה לא בלתי סביר, אבל זה משהו שמסכימים אליו כשיש אמון במערך הזה, ולאור העובדה שצפויה להיות לו קואליציה שמרנית, זה היה הימור גדול מדי אל מול האלטרנטיבה שנותנת את הדברים שאנחנו מבקשים "על השולחן" ומבטיחה קואליצייה מאוזנת יותר".

גרינברג מוסיפה כי הדלת לישיבה משותפת עם יוחאי אינה סגורה, בהנחה ויהיה מוכן לפשרות הנדרשות לטובת הציבור הליברלי. היא מודה כי המכשול העיקרי שעמד בפניהם היה חוסר היכולת של יוחאי לדבר בצורה ברורה לציבור הליברלי בעיר. "דף ההתחייבויות שהוא הוציא לציבור לא הספיק. האמירות הציבוריות שלו לא היו ברורות, כנראה מתוך חשש להכעיס מגזרים אחרים".

ההישגים הגלויים שגרינברג מציגה "על השולחן" בהסכם עם קשת, מעגנים את השמירה על הצביון הקיים בעיר והרחבת המענים לציבור החילוני בעיר. בין ההישגים ניתן למנות את הקמת היכל התרבות העירוני שיפעל בכל ימות השבוע באמצעות חברת בת של העירייה או עמותה חיצונית, כולל פעילויות תרבות בסופי שבוע, חתירה למימוש השטחים שטרם ניבנו לפעילות פנאי בכל השבוע, ייצוג נשי שוויוני על במות העיר ועוד.

המשך הסטטוס קוו

לא כולם מסכימים עם העמדה של גרינברג. מאוכזבי קשת מעשר שנות השלטון האחרונות, ואלה שמסתייגים מהמשך כהונתו לאור התחקיר השלילי שפורסם בערוץ 12, מעוניינים לתת לפרג'י הזדמנות לשנות.

בשבוע האחרון הוא כבר הצהיר שידאג לשמור על הסטטוס קוו הקיים, לא יסגור חנויות קיימות שפועלות כל השבוע ברחבי העיר וידאג למקומות פתוחים בסופי השבוע בפאתי העיר ובאזור התעשייה העתידי. לתפישתו, חוק השבת (שטרם אושר) נולד בחטא, ועם בחירתו הוא ידאג לשיתוף ציבור כדי להגיע להסכמה ציבורית רחבה ככל שניתן בנושא.

בינתיים הוא חורש את חריש: בחוגי הבית אותם הוא מקיים בשבוע האחרון, פעמיים ביום, לעיתים יותר, הוא מצהיר בפורומים קטנים כי פעילויות תרבות בסופי שבוע לחילונים לא יתקיימו על ידי עיריית חריש, אלא אך ורק על ידי עמותות, וכי הקהילה הלהט"בית תמשיך ותיהנה מהמשאבים שהוקצו לה עד כה.

פרג'י גם יוצא נגד קמפיין ההפחדה שלדבריו, מנוהל נגדו וטוען כי הוא יחרד את העיר. "גם החרדים בחריש לא רוצים לגור בעיר חרדית. הם יודעים שהם הגיעו לעיר מעורבת".

החילונים שלא בחרו בפרג'י או בקשת צריכים לקבל החלטה קשה: מי מבין השניים יאפשר לחריש להתפתח בדרך שתתאים להם? מי יאפשר לעיר לשגשג במיוחד לנוכח האתגרים הקשים לפתחה?

ניסיון וקשרים מול מוטיבציה

מעבר למאבק על ציביון העיר, חשוב לזכור כי ראש העיר שייבחר יצטרך להתמודד עם הבעיות המהותיות של העיר: הפיכת חריש לרשות איתנה, פיתוח אזורי תעסוקה, פתרונות תחבורה מתקדמים וניהול רגיש של הקהילות השונות בעיר.

את קשת ניתן לשפוט לזכות או לחובה בסקירת ההישגים או הכישלונות שלו בעשר שנות שלטון – כל אחד לפי תפישתו –  ולהעריך בהתאם אם ישכיל להתמודד עם המשימה המאתגרת.

על יכולות פרג'י לנהל עיר עם תקציב שנתי של כ-400 מיליון שקלים, ניתן בשלב זה רק להמר. בנוסף, פרג'י רץ עצמאית לראשות העיר ואינו נהנה מקשרים שלטוניים ארציים.

פרג'י דוחה טענות אלה, הוא מזכיר לפחות שלושה ראשי ערים מכהנים שאין להם קשרים שלטוניים ועשו עבודה נפלאה בקידום העיר שלהם. הוא מוסיף, כי מעבר לתוכנית הסדורה שיש לו לחינוך בעיר, הוא כבר החל בעבודה על קידום התוכנית הכלכלית לעיר ובמפגשים עם חברי כנסת שיתמכו בקידום תוכניתו: להפוך את חריש לעיר עדיפות לאומית, ולהקים חברה כלכלית שתתניע את הפעילות הרדומה בעיר, בדומה למתרחש ביקנעם, השכנה הצפונית.

ביום ראשון ה-10 למרץ בשעה 13:00 יפתחו הקלפיות בעיר. הקול הצף של הציבור החילוני ינדוד בהתאם לנטיית הלב של כל תושב ותושבת. הבחירה בקשת היא בחירה במוכר. הבחירה בפרג'י תסמן את הרצון בשינוי. טיעונים לכאן או לכאן יש למכביר, אבל על עובדה אחת אי אפשר להתווכח: הציבור החילוני שמהווה כ-50% מאוכלוסיית העיר, ממשיך לנהור לחריש ולהשתקע בה. ציבור זה צריך לקבל מענים מותאמים ומדויקים – תהא זהות ראש העיר אשר תהא.

לקריאה נוספת: אלו חברי המועצה החדשים של חריש בקדנציה הקרובה

15 חברי מועצה חדשים, מ-9 מפלגות שונות, ירכיבו את המליאה הבאה שתנהיג את העיר בשנים הקרובות, וההכרעה התקבלה על חודם של מספר קולות זעום. העיניים נשואות כעת לסבב הבחירות השני לראשות העיר, בין יצחק קשת ליוחאי פרג'י, והמו"מ על תמיכה במועמד, בתמורה להטבות לציבור הבוחרים, נמצא בעיצומו

היום (חמישי) התקבלו התוצאות הסופיות של הרכב מועצת חריש לקדנציה הקרובה. 15 חברי מליאה, מ-9 מפלגות שונות, ישמשו כנציגי הציבור בשנים הקרובות. ספירת הקולות היתה מותחת, והתחרות בין ש"ס על המנדט השלישי שלה, לבין דרך ארץ על המנדט השני שלה, הוכרעה על חודם של מספר קולות בודדים.

על פי ועדת הבחירות, שתי המפלגות הגדולות בעיר הן ש"ס והליכוד. כל אחת מהן תכניס למועצה החדשה 3 נציגים. נבחרת הליכוד כוללת את יצחק קשת, רויטל גונן ונגה דוד. מפלגת ש"ס כוללת את שלמה פרץ, ראובן זיגדון ואליהו באחג'. 

המפלגות שהצליחו להכניס 2 נציגים למועצה הן מפלגת הליברלים בחריש עם שני גרינברג ויפתח שטיין; מפלגת מאמינים בחריש עם יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק. 

5 הנציגים הנוספים מייצגים כל אחד מפלגה אחרת: איציק לב-דרך ארץ, עידית ינטוב – חריש ביתנו, משה בן זיקרי-עוצמה לחריש, שלמה קליין – בית טב ודוד פינקל-אחדות ומסורת (דגל התורה).

הייצוג החילוני הצטמצם

מהנתונים עולה כי הייצוג החילוני הצטמצם בהשוואה למליאה הנוכחית. 7 נציגי מפלגות כלליות, המהווים כ-46% מכלל חברי המליאה, מייצגים את הציבור החילוני. במליאה הנוכחית ייצוג זה עמד על 55%.

גם הנציגות הנשית הצטמצמה בהשוואה למליאה הקודמת. רק 3 נשים יכהנו במועצה הקרובה, והן מהוות 20% בלבד מכלל חברי המועצה. במליאה הקודמת נשים היוו שליש מכלל חברי המועצה.

תוצאות הבחירות מלמדות על התחזקות המפלגות החרדיות בעיר שזכו ב-4 מושבים, המהווים 27% ממספר המושבים במליאה, ויותר מחלקם היחסי באוכלוסייה, המסתכם בכ-15%-20%.

למפלגות הציונות הדתית יש 4 נציגים במועצה הקרובה והם מהווים כ-27% מכלל הנציגים במועצה. על פי נתוני עיריית חריש בעיר מתגוררים כ-30%-35% דתיים.

החלשות המפלגות הליברליות והתחזקות המפלגות החרדיות אינן מפתיעות: אחוז ההצבעה הנמוך בחריש, 57.9% בלבד, מיטיב, בדרך כלל, עם המפלגות החרדיות שממקסמות את כוחן בזכות יכולת ההתארגנות של הפוליטיקאים והציבור גם יחד, בעוד שהציבור החילוני מרשה לעצמו, שלא בצדק, לזלזל בבחירות.

מו"מ עם המועמדים לראשות העיר

בימים אלה נכנסות כל המפלגות למרתון במסגרתו הן מקיימות משאים ומתנים עם שני המועמדים לראשות העיר, יצחק קשת ויוחאי פרג'י, שיתמודדו בסבב הבחירות השני ב-10 במרץ.

כל מפלגה, ליברלית או שמרנית, תנסה להשיג הישגים פוליטיים לקהל שלה, בתמורה לתמיכה פומבית במועמד לראשות העיר.

שלושת המתמודדים לראשות העיר שלא נבחרו, עידית ינטוב, משה בן זיקרי ואיציק לב, טרם הודיעו על תמיכתם באחד מן המועמדים שנותרו במירוץ.

איציק לב ציין בתגובה לנושא כי ייכנס את צוותו בימים הקרובים ויעדכן בהמשך את הציבור: "אמנם לא הייתה הכרעה בסיבוב הראשון והמירוץ היה צמוד ברמה של כמה מאות קולות אבל אין ספק בעובדה אחת: שני שליש מהתושבים הצביעו להחליף את הנהגת העיר. זו אמירה ברורה שהניהול הכושל לא מתאים לעיר חפצת חיים. אנו נמשיך לשרת את הציבור גם בשנים הקרובות מתוך המועצה".

בן זיקרי התייחס גם הוא לנושא: "עוצמה לחריש תשב ביחד עם רבני וראשי המפלגה בימים הקרובים, ובשיתוף עם כלל התומכים שלנו בעיר, נתמוך במועמד לראשות העיר אך ורק בהתאם לאינטרסים והאידיאלים שישרתו את הערכים של המפלגה בחמש שנים הקרובות".

להבטיח את הזכויות של הציבור הליברלי

עמדה דומה ביטאה גם שני גרינברג, ממפלגת הליברלים: "אנחנו נעבוד היום כדי להבטיח את הזכויות של הציבור הליברלי", היא הבהירה. "קיווינו לתוצאה טובה יותר, ואכן היינו מרחק נגיעה מהמנדט השלישי. בין אם נבחרו ובין אם לא, כל חברי הסיעה ימשיכו לעבוד יחד כדי לקדם את הערכים הליברלים.
"לצערנו, הבחירות לא הסתיימו ויהיה סיבוב שני לראשות העיר. מה שעוד מתבהר הוא שבכל מקרה תהיה כאן מועצה מורכבת ומגוונת, והתסריט של הרכבת קואליציה שמרנית על מלא מלא קיימת וריאלית. זה, תלוי בראש העיר שיבחר בסופו של דבר. את ההחלטה הזאת לא נותיר ליד הגורל, אנחנו ננקוט עמדה ונדאג לקדם תוצאה טובה יותר עבור הבוחרות והבוחרים שלנו".

"חריש של כולם" מול "חריש רוצה שינוי"

גם שני המועמדים כבר נערכים לקראת הסבב השני. בהודעה שפרסם יצחק קשת הוא ציין: "תודה לאלפי המצביעים שבחרו לתת לי את קולם. אני יודע שלאור התוצאות רבים מכם היו מצביעים אחרת. אני מקבל את ההודעות האלו מכם, ואני רוצה לומר לכם שעוד לא מאוחר. אנחנו נערכים לסיבוב השני ובעזרתכם אנחנו ננצח".

עוד הוא הוסיף: "הנושא החשוב ביותר שעמד לנגד עיניי במשך 10 שנים שאני עומד בראשות העיר הוא שחריש תהיה עיר של כולם: חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. עיקר העבודה שלי היה לדאוג לאיזון העדין והנכון כך שכולם יוכלו לחיות כאן ביחד. גורל העיר עומד על הכף. יש לנו 10 ימים לדאוג שחריש תישאר עיר של כולם".

יוחאי פרג'י התייחס גם הוא לתוצאות הבחירות: "המפגש עם תושבי העיר והאמון הרחב שקיבלתי מכלל המגזרים מילא אותי בתקווה וכוחות מחודשים לקדם את חריש. עכשיו זה כבר ברור לכולם שתושבי העיר רוצים שינוי. רוצים מנהיגות חדשה, ערכית, מחברת וישרת דרך.

"חריש היא עיר שעתידה ליישב עוד עשרות אלפי תושבים והפוטנציאל שלה אדיר. יש לי תוכניות רבות לקידומה, לפיתוחה, להפיכתה למקום שבו כולנו נרצה להישאר ולגדל בה את ילדינו. עם מערכת חינוך פורצת דרך, עם איתנות כלכלית ועסקית, עם תחבורה, תעסוקה וביטחון. זה אפשרי וזה קרוב מתמיד, אם רק תבחרו בשינוי המיוחל ותצאו להצביע בי ולהשפיע. בימים אלו אני פועל ללא לאות לאחות את השסעים העמוקים שהעיר נתונה בהם בשנים האחרונות, לקואליציה רחבה בראשותי מתוך אחדות וכבוד הדדי".

לקריאה נוספת: אין הכרעה: סיבוב שני בבחירות לראשות העיר בין יצחק קשת ליוחאי פרג'י

כסא ראש העיר נותר בינתיים פנוי: ב-10 במרץ יתקיים סבב בחירות שני בין יצחק קשת ליוחאי פרג'י. אחוז ההצבעה בחריש הסתכם ב-56.4% גבוה יותר מהממוצע הארצי, אך נמוך משמעותית משיעור ההצבעה הקודם בעיר. שבעה מתוך חברי המועצה הנוכחית ימשיכו לכהן גם במליאה הבאה

בבחירות לראשות העיר שהתקיימו אתמול זכה יצחק קשת ב-36.6% מקולות הבוחרים ויוחאי פרג'י זכה ב-28.2% מהקולות. שני המועמדים המובילים, לא הצליחו לזכות ביותר מ-40% מהקולות ולכן יתמודדו על ראשות העיר בסבב הבחירות השני שיתקיים ביום ראשון 10 במרץ.

בשתי מערכות הבחירות האחרונות זכה קשת בהפרש קולות ניכר מול המתמודדים מולו ונבחר לראשות העיר כבר בסבב הבחירות הראשון.

איציק לב זכה רק ב-19.3% מהקולות, עידית ינטוב קיבלה 9.6% מקולות הבוחרים כמועמדת לראשות העיר ואילו משה בן זיקרי זכה באמון 6.2% מקולות הבוחרים בלבד. ממטה בן זיקרי נמסר כי ימליץ לבוחריו במי לתמוך בסבב הבחירות הבאות לראשות העיר: "אנחנו נשב עם רבני וראשי המפלגה ונקבל החלטה שתשרת את האינטרסים והאידיאלים של עוצמה לחריש".

שיעור הצבעה גבוה מהממוצע הארצי

על פי עדכוני משרד הפנים, לאחר ספירת 100% מהקלפיות שפעלו בעיר, אחוז ההצבעה בחריש הסתכם ב-56.4%.

מדובר בשיעור מצביעים גבוה יותר מהממוצע הארצי שהסתכם ב-49.2% וגבוה אף מכל הערים הגדולות, אותן מובילה אשדוד עם אחוז הצבעה של 54%.

עם זאת, מדובר באחוז הצבעה נמוך בהשוואה לבחירות המוניציפליות הקודמות שהתקיימו בעיר ב-2018 ואחוז המצביעים בה הסתכם בלמעלה מ-70%, אם כי ראוי לציין כי מספר המצביעים היה אז נמוך משמעותית, 3,500 בלבד.

הנציגות הנשית בירידה

10 מפלגות התחרו על 15 כסאות במליאת העיר החדשה. בהתאם לשיעור ההצבעה הסופי, "שוויו" של כל מנדט הוא 752 מצביעים. מספר זה עשוי להשתנות עם גמר ספירת הקולות במעטפות הכפולות (קולות החיילים והמילואימניקים, קלפיות נגישות). בנוסף, חלוקת העודפים תקבע את שיוכם של שני מנדטים מתוך ה-15 שטרם ניתן לקבוע את שיוכם למפלגות. התוצאות הסופיות יתבררו במהלך הימים הקרובים.

לעת עתה, ברור כי 7 חברי מועצה מהקדנציה הקודמת ימשיכו וישמשו כחברי מליאה גם במועצה החדשה. התקווה היא כי הניסיון הפוליטי הנצבר ישמש אותם לטובת קידום העיר ותושביה. 8 חברי מליאה הם טירונים פוליטיים, למעט איציק לב, ששימש בעבר כחבר מועצה בפרדס חנה.

שלוש נשים כבר הבטיחו את מקומן כחברות מועצה במליאה החדשה (שני גרינברג, עידית ינטוב ורויטל גונן).  אם סיון דהן, ממפלגת דרך ארץ תיבחר למועצה, הנציגות הנשית תגדל לארבע. עם זאת, מדובר באחוז נמוך בהשוואה למליאה הנוכחית בה שליש מחברי המועצה היו נשים.

ש"ס חיזקה את כוחה

נכון לשעות אלו תוצאות הבחירות מראות כי  ש"ס זכתה ב-16% מקולות המצביעים והיא תכניס למועצה הקרובה 2-3 נציגים: שלמה פרץ, שכיהן כנציג המפלגה בקדנציה הקודמת,  וראובן זיגדון, מספר 2 ברשימה. סבירות גבוהה שגם אליהו באחג', מספר 3 ברשימה ישמש כחבר מועצה. ראוי לציין שהנהגת ש"ס בחרה לרוץ יחד כ"בלוק טכני" כדי להגדיל את סיכויי הבחירה ועמדה בהצלחה במשימה.

הליכוד בראשות יצחק קשת זכתה ב-15.9% מקולות הבוחרים ותכניס למליאה הבאה 2-3 נציגים. מספר 2 במפלגה רויטל גונן, היא חדשה בפוליטיקה המקומית כמו גם מספר 3 נגה דוד.

מפלגת הליברלים בחריש בראשות שני גרינברג זכתה ב-14.5% מקולות התושבים ויהיו לה במועצה, כך נראה, 2 נציגים, בהשוואה ל-3 נציגים בקדנציה הקודמת. מספר 2 ברשימה יפתח שטיין ימשיך גם במועצה הבאה ואילו מספר 3 ברשימה, יעל עינהר, נותרה בשלב זה מחוץ למועצה.

מפלגת מאמינים בחריש בראשות יוחאי פרג'י זכתה ב- 10.4% מקולות המצביעים. אם הספירה הקולית הסופית תספיק להכנסת נציג נוסף למועצה, יכנס כחבר מליאה לצד יוחאי פרג'י גם אבשלום סלוק, מספר 2 ברשימה.

מפלגת דרך ארץ בראשות איציק לב זכתה ב-9.4% מקולות המצביעים. איציק לב ישמש כחבר מועצה. גם במקרה הזה, עד שספירת הקולות לא תסתיים לא ברור אם מספר 2 ברשימה סיון דהן, תיבחר כחברת מועצה.

חריש ביתנו בראשות עידית ינטוב זכתה ב-9.3% מקולות המצביעים ומסתמן שתצליח להכניס למליאה הקרובה רק נציגה אחת. טל לוי, מספר 2 ברשימה נותר בחוץ.

בית טב זכתה ב-9.2% מקולות הבוחרים ואיבדה מכוחה. במועצה הקרובה שלמה קליין יכהן כחבר מועצה ואילו יוסי גולדמן ששימש בחמש השנים האחרונות כחבר מועצה, יסיים את תפקידו.

מפלגת עוצמה בחריש בראשות משה בן זיקרי זכתה ב-6.5% מקולות הבוחרים ותכניס חבר מועצה אחד למליאה הקרובה.

מפלגת אחדות ומסורת (דגל התורה) בראשות הרב דוד פינקל, מהקהילה הליטאית בעיר, שהתעקשה לרוץ בנפרד ולא יחד עם ש"ס, תצליח כך נראה, להכניס למליאה נציג משלהם.

המפלגה היחידה שלא עברה את אחוז החסימה היא מפלגת אפשר אחרת בראשותו של שלומי כהן. זו הפעם השנייה שכהן מתמודד על תפקיד חבר מועצה ללא הצלחה. בבחירות 2018 מפלגת 'חריש בהתחדשות', לא עברה את אחוז החסימה.

לקריאה נוספת: לקראת הכרעה בקלפי: אתגרי העתיד של חריש לשנים הבאות

15 חברי מועצה יכהנו בקדנציה הבאה בחריש, כמה מהם יהיו נשים? כיצד יפעלו המועמדים לראשות העיר במקרים של השחתת שלטי נשים ברחבי העיר ועד כמה הם מחויבים לשיבוץ נשים ברשימות המפלגתיות במקומות ריאליים?

קיץ 2023 ייזכר כקיץ של הפגנות נגד החקיקה של ממשלת הימין שנועדה להחליש את בג"צ. אחד הקולות החזקים נגד ממשלת הימין והמהפכות שהיא מתכננת בשלל תחומי החיים הוא קולן של הנשים בישראל. פירוק הרשות למעמד האישה, החלת חוק לשון זכר הם שני מהלכים שייזכרו כמהלכים חד צדדיים להחלשת ייצוג הנשים ולהדרת נשים מהמרחב הציבורי.

גם בחריש הנוכחות הנשית במרחב הציבורי גרמה לחיכוכים היסטוריים ומעצבים. עוד במרץ 2019, בתחילת דרכה של הקואליציה, נוצרה סערה תקשורתית שהגיעה למדיה הארצית, סביב ההחלטה על קיומם של  שני טקסי זיכרון לחללי צה"ל, כשאחד מהם הוא טקס אלטרנטיבי ללא שירת נשים.

בהיקפים תקשורתיים קטנים יותר אך גועשים לא פחות מהזכות לשירת נשים, התרחשו בשלוש השנים האחרונות מספר מקרים של השחרת פנים של נשים על גבי שילוט במרחב הציבורי כשהרקע למעשה הוא הדרת נשים.

כך לדוגמה, בחודש נובמבר 2022, שלט מתוך קמפיין עירוני המעודד אחווה ואחדות בין המגזרים השונים בעיר, רוסס ע"י אדם חרדי בשכונת בצוותא.

פניה של המצולמת, מרילין קרמר, תושבת חריש מזה שנתיים וחצי המתגוררת בשכונת אבני חן יחד עם בעלה, נצבעו שחור.

מרילין קרמר: "נעלבתי בשם הנשים"

"בעלי ואני פעילים חברתית בעיר ועיריית חריש בחרו בנו להופיע על אחד מהשלטים הללו, כחלק מקמפיין להוקרת האזרחים הוותיקים בעיר. השלט היה תלוי מספר ימים ואז סיפרו לי שהשחירו את פניי על גבי השלט.

"אמנם מעשה הוונדליזם הזה לא כוון אלי ספציפית אז לא נעלבתי באופן אישי, אך לחלוטין נעלבתי בשם הנשים בפרט ובני האדם בכלל.

"אני רוצה לציין לטובה את ראש העיר יצחק קשת שגינה בכל תוקף את המעשה ודאג להחליף את השלט המושחר בשלט חדש", הוסיפה קרמר.

"אני אישית חושבת שההבלגה לכאורה על האירועים האלו היא לא פיתרון כלל וכלל ועובדה ש"עצימת עין" לא הוכיחה את עצמה-הרי מאורע כזה חזר על עצמו מאז, ולא פעם אחת.”

קרמר פונה למתמודדים לתפקיד ראשות העיר וקוראת להם להידברות והקשבה הדדית:

"ראש העיר הנבחר, עליו להיות ראש העיר של כולם. עליו לתת מענה לכל הזרמים באוכלוסייה, תוך נכונות של כל הצדדים להתפשר ולקבל את הצד השני.

"ואם להתייחס ספציפית להשחרת פני נשים במרחב הציבורי, ניתן להגיע אולי להסכמה כי אמנם לא יופיעו נשים בבגדי ים על שלטי החוצות בעיר, אך לא ניתן יד לכך שפניהן יושחרו וששלטים יושחתו. פני נשים יהיו גלויות בכל מקום. הכל מתחיל ונגמר בשיח ובהידברות משותפת".

"מיגור התופעה של הדרת נשים בעיר"

בתחילת החודש התקיימה הפגנה מול תחנת המשטרה ברחוב אורן, בהשתתפותן של כ-30 פעילות חברתיות שמחו על הדרת הנשים בעיר ואוזלת ידן של הרשות והמשטרה במיצוי הדין עם העוברים על החוק.

אחת ממארגנות ההפגנה דניאלה גפן מסבירה: "הטריגר להפגנה היה ריסוס שלט עם פניה של נעמה גיבורת על, כוכבת הילדים בשלט חוצות.

לקחתי את הבת שלי איתי להפגנה, הכנו שלט ויצאנו לרחוב. חשוב לי להראות לה שלא ניתן שימחקו אותנו ויבטלו אותנו, הנשים. ינסו למחוק אותנו פעם אחת-נחזור בכוח גדול פי כמה.

"העיריה ניקתה את השלט אך יום למחרת הסירה אותו", מוסיפה גפן ומביעה גם את אכזבתה: "אמנם ההפגנה אורגנה בהתראה מאד קצרה ועם זאת כמות האנשים שהגיעו לא הייתה כפי שציפינו שתהיה לאחר מעשה כזה קיצוני של השחתת שלט רק מפני שמופיעה עליו אישה".

לקראת הבחירות לראשות העיר, שולחת גפן מסר ברור לתושבים: "אני פונה לכל הציבור בעיר שיצא להצביע ולהשפיע, להשתתף בחוגי בית של המועמדים ולשאול את השאלות הקשות. לי אישית מאד חשובה נוכחות נשית בעירייה ועל מנת לזכות בקול שלי וגם של חברותיי, ראש העיר הנבחר יצטרך לשלב נשים ברשימה שלו ולפעול בכל הכוח למיגור התופעה של הדרת נשים בעיר ויצירת שיוויון מלא בין גברים ונשים".

בקדנציה הבאה: 15 חברי מועצה בחריש

זה לא סוד שנשים בגזרה הפוליטית הן מיעוט. בקדנציה הנוכחית בחריש ישנן שלוש נשים המכהנות כחברות מועצה, שהן שליש מסך חברי המועצה.

שני גרינברג, יו"ר סיעת הליברלים, פרח קוזחי חברת המועצה מטעם סיעת הליברלים, ועידית ינטוב, חברת המועצה אשר פרשה מתפקיד המשנה לראש העיריה על מנת להתמודד על תפקיד ראש העיר בבחירות הקרובות.

על פי החלטת משרד הפנים בבחירות הבאות מועצת העיר תורכב מ-15 חברי מועצה מכהנים. כמה מהן יהיו נשים? כמובן, שניתן לנחש בלבד.

אין לדעת מראש כמה נשים המתמודדות לתפקיד חברת מועצה ייבחרו בסופו של יום. עם זאת, חשוב לדעת מהן העמדות והכוונות של המועמדים לראשות העיר והאם הם מתכננים לשבץ נשים במקומות ראשונים וריאליים ברשימה שלהם.

חשוב רק לסייג ולומר – כי גם אם המועמדים ישבצו נשים במקומות השני והשלישי ברשימה, אין ערובה לכך שהם יזכו באמון הבוחרים והנשים אכן יהפכו לחברות מועצה.

יצחק קשת: "במקום השני תוצב אישה"

"סיעת ״הליכוד בראשות יצחק קשת״ למועצת העיר חריש תהיה מורכבת ממועמדים ומועמדות איכותיים וכישרוניים, אשר פעלו ופועלים רבות לטובת קידום ופיתוח העיר חריש", מציין יצחק קשת, ראש העיר שמתמודד על ראשות העיר בפעם השלישית.  "כחלק מתפיסתי כראש עיר לשילוב נשים בתפקידי מפתח, הסיעה תורכב כ״ריצ׳-רץ״ – ייצוג שווה לנשים ולגברים ברשימה כאשר במקום השני תוצב אישה, במקום הרביעי, השישי וכן הלאה. הרכב הסיעה טרם נסגר ויפורסם בהמשך".

ראוי לזכור כי גם בבחירות הקודמות הציב קשת במקום השני אישה, עידית ינטוב, שאכן נבחרה ומכהנת כחברת מועצה.
קשת מתייחס גם לטיפול בהשחתת שלטים עם נשים: "לצערי הרב, לא פעם התמודדנו עם מקרים של השחתת תמונות של נשים במרחב הציבורי. כאשר קרו מקרים כאלו, פעלה העירייה במהירות מול המשטרה על מנת לאתר ולעצור את העבריינים ומיד תיקנה את השלטים או הקימה אותם מחדש. כראש עיר פעלתי רבות לטובת קידום חיים משותפים בעיר, כך היה וכך יהיה. מי שלא מוכן לחיות בעיר שבה כולם חיים יחד – חריש זה לא המקום בשבילו".

מהי תפישתך הכוללת לגבי שילוב נשים בפוליטיקה ובעמדות כוח בעיר?
"אני לא יודע כמה יודעים, אבל רוב מוחץ של עובדי העירייה הן נשים ומהוות למעלה מ-80% מכלל עובדי העירייה. אצלי בלשכת ראש העיר יש יותר עובדות מעובדים וגם בשדרת הניהול הבכיר של העירייה יש לנו מנהלות מצוינות בתפקידי מפתח המהוות כמעט חצי מתפקידי ההנהלה. נשים יכולות ואף צריכות להשתלב בפוליטיקה ובעמדות כוח בעיר ואני מעודד זאת".

יוחאי פרג’י: "אישה בשלישייה הראשונה"

"אני נמצא בימים אלו בהרכבת הרשימה שלי לבחירות הקרובות וכחלק מכך בבחינת שילוב מספר נשים ברשימה", משיב יוחאי פרג'י המועמד לראשות העיר. "בכוונתי לשלב אישה בשלישייה הראשונה ולכל הפחות אישה נוספת בשלישייה השנייה. בקרוב נתחיל לפרסם את השותפים והשותפות לדרך.”

בנושא השחתת שלטים ברחבי העיר והטיפול בעברייני החוק, מפרט פרג’י:
"העיר מרושתת במאות מצלמות. את המערך הזה תומך מוקד רואה 24 שעות ביממה וסיירות ביטחון יום יום מכספי התושבים. קשה לי להבין כיצד כל המערך האדיר הזה לא מצליח להביא למיצוי הדין עם מספר תושבים שהחליטו לקחת את החוק לידיים. כשאהיה ראש העיר אדאג שכל מערך המצלמות ימוקמו ויתוחזקו באופן תקין כך שלא תהיה סיטואציה שבה ונדליזם לא מקבל טיפול.

"אני אפעל בשיתוף משטרת ישראל להגעה אל אותם עוברי-חוק ואדאג למיצוי עונשם. סגירת תיקים מ"חוסר עניין הציבור" לא במשמרת שלי. כל זאת לצד שיח קבוע בין קהילות ומגזרים שונים בעיר ליצירת אקלים חיובי ובסיס לחיים משותפים מכבדים והגעה להסכמות רחבות. כמו כן בכוונתי לשלב במערך החינוך העירוני תוכניות העוסקות בסובלנות וכבוד לאחר".

מהי תפישתך הכוללת לגבי שילוב נשים בפוליטיקה ובעמדות כוח בעיר?
"כבן שגדל בבית לאמא חזקה ומעוררת השראה, ונשוי לאישה מעורבת שלא מהססת להשמיע דעה בנושאים שונים. שתיהן אגב בעלות תואר שני, אני מעריך מאד נשים מעורבות ומשפיעות ותמיד אשמח לשלב בכל עמדת מפתח. בנושאים מקצועיים ופוליטיים אני לא מבחין בין לנשים לגברים, הפילטר היחיד שעל פיו אני בוחן מועמד/ת או בעל/ת מקצוע יהיה תמיד – מקצועי ואיכותי, על פיו ארכיב את שותפיי לדרך ואת הצוות שלי כראש העיר. אני מכיר לא מעט נשים איכותיות, מקצועיות, משפיעות ומובילות ואפעל לשילובן בעשייה הציבורית".

עידית ינטוב:" אישה שפניה הושחתו תדע שכל העיר שלה מאחוריה"

"סדר הרשימה טרם נקבע אך שני דברים כבר ברורים לנו: בראש הרשימה תעמוד אישה (אנוכי), והרשימה תמיד תהיה מאוזנת. 50:50 נשים וגברים".

בנושא השחתת שלטים ברחבי העיר והטיפול בעברייני החוק, מפרטת ינטוב: "יש כאן 3 מישורי עבודה במקביל. בראש ובראשונה זה החוק. כמו במקרים קודמים הגשת תלונה ומעקב, עד כדי הגשת ערר והוספת ראיות ופתיחת התיק מחדש (מה שכבר קורה). צריך לתת לרשויות האכיפה את כל הגיבוי והסיוע לעשות את עבודתן.
המישור השני הוא תודעתי. על המשחיתים להבין כי העירייה תגבה כל אישה וכל שלט שהושחת, תכפיל את הנוכחות של נשים על שלטים ואירועים ותצא בהודעה שכך יהיה. אישה שפניה הושחתו תדע שכל העיר שלה מאחוריה.
המישור השלישי הוא הסברתי. מועצת הנשים שנקים תדאג ליזום מפגשים ושאר יוזמות שיראו הלכה למעשה את חשיבות הייצוג הנשי. הרי אנחנו חצי מכל משק בית בעיר. ידעת שבאירופה יש ערים שבהן את יכולה להזמין נהגת מונית, וחייבת להיות כזו בכל תחנה, למען תחושת ביטחון? זו רק דוגמה אחת, ורק אישה יכולה לחשוב על פתרון כזה. העיר צריכה אותנו. נקודה.

כדי לתת מענה הולם לחברה שלנו בעיר צריך ייצוג שווה של מגזרים ומגדרים. מעבר למועצת נשים אני זקוקה לנשים בתפקידי מפתח שיראו את כל מה שהעיוורון הגברי עלול לפספס. וכל אישה מבינה על מה אני מדברת כשאני אומרת עיוורון גברי".

אלי בר: "במקום השלישי מורה, במקום החמישי עורכת דין"

"ישנן נשים במקומות ריאליים בסיעה שלנו ואני אשמח ליצר רוב נשי בסיעה שלי לבחירות המוניציפליות הקרובות. על אף שרשימתי עדיין מתגבשת במקום השלישי ברשימה שלי נמצאת מורה למדעי החברה בבית ספר יסודי. את המקום החמישי ברשימה מאיישת עורכת-דין לדיני משפחה המייצגת את האחר, את השקוף ואת המעורב במערכת המשפט", מציין אלי בר המועמד לראשות העיר.

עוד מוסיף בר ואומר: "נכון להיום אני נמצא בקשר עם נשים משפיעות נוספות הצפויות להצטרף לסיעה שלנו. אני רואה בנשים כוח משמעותי ואף עדיף על כוח גברי ומכאן גם שאיפותיי לרוב נשי במועצת העיר.

"אני חושב שנשים הן חלק חשוב ובלתי נפרד מהחברה ולכן עליהן להיות מיוצגות באופן הוגן ושוויוני במוסדות העיר. אני מאמין שנשים יכולות להביא למועצת העיר תרומה ייחודית מבחינת הניסיון, הידע, הראייה, הרגישות החברתית והערכים שלהן.

"אני אשתדל לבחור בנשים המייצגות את המגוון הרב תרבותי-דתי-חברתי של העיר, נשים המחויבות לעבוד בשיתוף פעולה, בדמוקרטיה ובשקיפות".

משה בן זיקרי: "אני מניח שבעזרת השם יהיו נשים ברשימה אך כרגע הכל פתוח"

"כרגע אני לא חושף את המועמדים שלי ברשימה. יש הרבה דברים פתוחים, משא ומתן, חשיבה קדימה וכו'", משיב משה בן זיקרי, המועמד מטעם עוצמה יהודית.

"אני מאמין מאד בשילוב כוחות של נשים בתוך העירייה. אם ברשימה ובתפקידים נוספים כולל עמדות כוח משמעותיות. בינה יתרה באישה ובטוח אני שיש לנשים השפעה ומשמעות ראויה. אני מניח שבעזרת השם יהיו נשים ברשימה אך כרגע הכל פתוח והכל תלוי במגוון רחב של דברים".

בן זיקרי משיב גם לדרך הטיפול המומלצת בנושא של השחתת שלטים במרחב הציבורי: "על כל השחתת שלטים יש להגיש תלונה במשטרת ישראל ולסמוך עליהם שיבצעו את עבודתם ויטפלו בפורעי החוק כראוי. ראו דוגמא למה שחוויתי בעצמי והוגשה תלונה במשטרה", מסכם בן זיקרי ומתכוון לתלונה שהגיש השבוע בעקבות השחתת שני שלטי בחירות שלו.

המועמד לראשות העיר איציק לב, לא השיב לשאלות המערכת בנושא עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: בחירות לעיריית חריש 2023

המרוץ לקראת בחירות 2023 מתחמם: חבר המועצה יוסי גולדמן מדבר לראשונה על הקרע במפלגתו בעקבות חוק השבת, חושב שלמועמדים לראשות העיר יהיה קשה להיכנס לנעליים של קשת וקורא ליוחאי פרג'י לחזור הביתה לטובת הציבור: "אם נפצל את הכוח יכול להיות שבכלל לא תהיה נציגות לציונות הדתית בקדנציה הבאה"

זו היתה קדנציה סוערת עבור חבר המועצה יוסי גולדמן (34). ההצבעה על חוק השבת בינואר 2021 גרמה לפילוג ברשימת בית טוב לחריש, המייצגת את הציבור הדתי-לאומי, ויוחאי פרג'י , יו"ר הרשימה הפך לראש האופוזיציה בחריש. גולדמן יחד עם שלמה קליין, בחרו להצביע בעד חוק השבת ויצאו לדרך נפרדת.

בנוסף, בבחירות האחרונות המפלגה של איילת שקד, הפוליטיקאית איתה גולדמן מזוהה, לא עברה את אחוז החסימה.

"אמנם אני מקורב לאיילת שקד אבל אני לא רואה את עצמי או את שלמה קליין ככבולים למערכת הפוליטית הארצית. שנינו המייצגים של הציבור הדתי בחריש לכל גווניו בין אם הצביעו לשקד ובין אם הצביעו לסמוטריץ'".

"אין לי שום עניין אישי לפגוש חבר כנסת כזה או אחר. המטרה היא תמיד קידום האינטרסים של חריש. בגלל זה כשהיה צריך לדבר על חוק חריש (להארכת מנדט הוועדה המיוחדת לתו"ב בשנתיים נוספות), ישבתי עם קליין אצל בצלאל סמוטריץ', שבזכות תמיכתו החוק עבר. זו היתה הפגנה נדירה של שיתוף פעולה בין קואליציה ואופוזיציה".

קריאה לאחדות עם יוחאי פרג'י

בשבועות האחרונים התחילו קליין וגולדמן לפרסם פוסטים בהם הם מציינים את ההבטחות שניתנו לבוחרים ואת העשייה שלהם בשטח כדוגמת הקמת חינוך תורני על יסודי, הקצאת תקציבים לתנועות נוער, קירוי מגרשי ספורט ועוד.

יריית הפתיחה של קמפיין הבחירות מסמנת גם את תחילתה של התחרות עם יוחאי פרג'י, שפעל בשנתיים האחרונות לבדו, ומתכנן, ככל הנראה, לרוץ ברשימה נפרדת, ולהתמודד על קולותיו של הציבור הדתי לאומי בעיר.

החשש מפני ריצה עצמאית של פרג'י ופיצול הקולות של הציבור הדתי לאומי מעסיקה את גולדמן. מאוד. מצד אחד הוא מציג את קליין ואותו כנציגי הציבור הדתי-לאומי כולו ומן הצד האחר, מנסה להושיט יד לפרג'י, שטרם הכריז על מועמדותו, וקורא לו לחזור הביתה לריצה משותפת לטובת הציבור: "אנחנו בהחלט שמחים על כל החיזוקים ועל כך שהציבור הדתי-לאומי על כל גווניו רואה בנו כתובת. עם זאת, אנחנו קוראים לאחדות של הציבור הדתי-לאומי בחריש. אם נפצל את הכוח יכול להיות שבכלל לא תהיה נציגות לציונות הדתית בקדנציה הבאה", הוא מזהיר.

קשת – "שותף מלא לכל ההצלחות שלנו"

הקרע במפלגת בית טוב הוא כמעט האירוע המטלטל היחיד שאירע לקואליציה במהלך הקדנציה הנוכחית. בניגוד לפוליטיקה הארצית המקוטבת ששוברת שיאים חדשים, נראה כי שיתוף הפעולה של הקואליציה "מקיר לקיר" – מחזיקה מעמד יפה, וזאת למרות ההבדלים הבולטים בהשקפות העולם בין המפלגות. "יש פה אחריות. כולם מבינים שחריש היא מעל לפוליטיקה קטנה", מסביר גולדמן.

"אנחנו כנציגי ציבור בעלי אחריות על כלל תושבי העיר. במילה אחריות מסתתרת המילה "אחר" נבחר ציבור נושא באחריות דווקא כדי לראות את האחר והשונה ממנו ולדאוג לקידום האינטרס המשותף של העיר, ולא דרך רמיסת האחר אלא דרך הידברות ועשייה משותפת".

מה הקרדיט של יצחק קשת בשמירה על הקואליציה?

"אני חושב ש-100 אחוזים מהקרדיט שלו. ראש עיר שיודע לשמור על קואליציה שלמה בקדנציה מלאה – זו מנהיגות. זו שותפות אמתית כי פוליטיקה זו אומנות הפשרות, והמדיניות שאנו מעצבים ביחד היא הניצחון האמתי של תושבי חריש – לא שלנו.

"זה לא שאין ויכוחים בינינו, אבל יש פה מנהיגות שיודעת ליצור שיתופי פעולה ולקדם שיח ולא עסוקה בניסיון להשיג ניצחון".

שיתוף פעולה דומה יכול להתקדם גם תחת ראש עיר אחר?

"תלוי מי הבנאדם. אני לא רואה במועמדים שהכריזו עד עתה על כוונתם להתמודד על ראשות העיר – כמנהיגים. יהיה להם קשה להיכנס לנעלי ראש העיר.

"לא צריך להיות פוליטיקאי גדול כדי להבין מה צריך לפתח בעיר, כל תושב יכול להצביע על זה. דווקא היכולת לרתום את הקואליציה כאחד ולייצר גם בצד המקצועי נבחרת רצינית מאוד של אנשים שמשקיעים ועובדים עד שעות מאוחרות או מגיעים בשעות מאוד מוקדמות – הם חריגים. זה לא קיים ברשויות אחרות".

גולדמן מבהיר במפורש כי תמיכת בית טוב נתונה לראש העיר הנוכחי: "ראש העיר יצחק קשת גדל עם התפקיד. הוא מחויב לתפקיד ויש לנו תוכניות עבודה קדימה. אנחנו מרוצים מראש העיר ורואים בו שותף מלא לכל ההצלחות שלנו. עם זאת, הוא יושפע מאד מהמליאה שתהיה לו ולכן חשוב להצביע לחברי מועצה שהעשייה עומדת לנגד עיניהם".

שליח ציבור לכו-לם

העשייה של בית טוב אינה מסתכמת לדעתו של גולדמן רק לטובתו של ציבור הבוחרים אלא לכלל תושבי חריש. "רוב ההסכם הקואליציוני של בית טב מקוים. עם זאת, חשוב לי להבהיר: כשרשמנו שצריך לקרות את מגרשי הספורט. לא ביקשנו לקרות את המגרשים של בתי הספר הממ"ד בלבד. לילד חילוני מגיע קירוי לא פחות מילד דתי. לא רק הבוחרים שלנו נהנים מזה. כל תושבי חריש נהנים מהעשייה שלנו. באחריות ציבורית אין אבחנה אם הילד נמצא בשבת בים או בבית כנסת".

אחד ההישגים שאתם מתגאים עליו הוא חוק השבת, אבל הוא טרם אושר וגם המתח עם הפלגים החרדיים בשכונת בצוותא לא שכך

"צריך לזכור שערב החוק סגרו פה כבישים מהצד החרדי ומהצד השני נסעו בערב שבת עם צפירות, והיו עצרות תפילה והפגנות. להבות שנאת החינם היו בגובה לא אמתי. כנבחרי ציבור יש לנו אחריות לגעת בתפוח האדמה הלוהט וכך עשינו.

"ההתוויה של מה שקורה בעיר ברורה. החוק לא אושר ברמה הטכנית-משפטית בלבד. משרד הפנים קיבל הבהרות משפטיות מאיתנו ויש חוקים נוספים שנמצאים אצלו בטיפול. יש ממשלות שהתחלפו, היתה קורונה. בסופו של יום, את כל ההישגים שהבאנו, הצלחנו להביא עם יד קשורה מאחורי הגב. זה לא מובן מאליו. לא ברמת החלטת הממשלה ולא ברמת שאר ההישגים המוניציפאליים.

"המצב בחריש הוא לא אידיליה? בהשוואה למה שהיה אנחנו במצב טוב. האם יש דברים לשפר? בוודאי. אבל הדיון שתופס תאוצה כל הזמן "אויבים אנחנו" ולא "אחים אנחנו" חייב לרדת מהפרק.

"קליין נפגש עם שר האוצר כדי לקדם את חריש והעלה על זה פוסט. היה לי עצוב מאוד לקרוא את התגובות שם. אין לי ספק שסמוטריץ' יעשה הכל כדי לעזור לחריש. הוא עשה זאת כשר התחבורה והוא יעשה את זה כשר האוצר.

"באותה מידה, ככל שאני לא מתומכיו של ליברמן, אין לי מילה רעה לומר על ההתנהלות שלו כשר אוצר בהקשר של חריש. שיתוף הפעולה שהיה בממשלה הקודמת בין כל הצדדים שכביכול הגדירו אותם כצדדים עוינים – היה מדהים. חבל שזה לא המצב כיום. אפשר לדון במחלוקות על נושאים ספציפיים לא צריך לשרוף את הבנאדם".

"האחריות שלי אינה לייצר הצלחה לכל חנות"

במסגרת תפקידך אתה אחראי על קידום העסקים בעיר, אבל הנתונים מראים שהמסחר בעיר "צולע": בעלי חנויות מתלוננים על חוסר תנועה, מחסור בחניה, מיסים גבוהים וזליגה של כוח קנייה מחוץ לעיר. נראה כי שני המהלכים האחרונים שבוצעו בפרק זמן קצר וחופף: שינוי נראות העסקים ושינוי חוקי החניה – לא עובדים לטובת בעלי העסקים. 

"יש הרבה עבודה לעשות בנושא הזה, הן במתן כלים לעסקים לפני פתיחת העסק והן בהכוונה בעת ההקמה. עם זאת, צריך ללמוד לאזן בין האחריות של הרשות לאחריות של העסק עצמו. כרשות, האחריות שלי אינה לייצר הצלחה לכל חנות וחנות. ישנם עסקים מצליחים מאוד בחריש וישנם עסקים שהצליחו במקומות בהם אחרים נכשלו. התפקיד שלי הוא לתת לבעלי העסקים כלים לניהול עסק כמו קורסים של מעו"ף, ועידת עסקים, שיווק ברשתות.

"עיריית חריש עושה קמפיינים כדי להשאיר את הכסף בעיר – כולם רואים אותם וקיימת אחריות של תושבים לבצע קנייה מקומית.

"לגבי החניה, רוב הפניות שאני מקבל מבעלי העסקים הן תגובות חיוביות. עסקים רבים מרוצים מהזרמת התנועה בדרך ארץ שהיא בקצב גבוה יותר.

"האם צריך לעשות עוד שיפורים כמו בדיקת מוטיבציית האכיפה של הפקחים? צריכים. מצד שני, התרבות של תושבים שחוסמים נתיב רק לשנייה, חייבת להיפסק. זה לא לגיטימי בפתח תקוה וגם לא בחריש".

"בנוסף, אישרנו במליאה את ההחלטה לקנות את מתחם מכירות בצוותא. הקליקה והאב חריש יעברו לשם ויקבלו שדרוג. אנחנו רוצים לתת לעלות קומה ולתת מענה יותר מקצועי לבעלי עסקים שרוצים לפתוח עסק חדש בעיר. ההערכה היא שבעוד כשנה המקום ייפתח לפעילות".

פניה של חריש לאן?

גולדמן מתייחס לשאלת השאלות לגבי מקורות ההכנסה של חריש והפיכתה לרשות מיוצבת בעלת הכנסות. "חד משמעית צריך לייצר מקורות הכנסה לעיר, עם זאת, יש שתי נקודות שצריך לתת להם דגש. האחת, כל נושא המשרדים יוצא מהאופנה. רוב חברות ההייטק עוברות למודל היברידי במסגרתו העובדים מגיעים פעם או פעמיים בשבוע למשרד. המשמעות היא שגם חברה של 400 איש צריכה בכל רגע נתון משרדים שמתאימים רק ל-100 איש. הצורך והביקושים ירדו משמעותית.

נקודה שנייה, בכל אזור עזריאלי אין את כל הכמות שחריש נדרשת לה על פי חישוב של כמיליון מ"ר. כדי לייצר כזה דבר צריך לייצר גם ביקוש, שכיום לא קיים גם באיזור תל אביב. אנחנו מבינים שהצרכים משתנים ולכן חשוב לדייק את המהלך ולא לבנות "פילים לבנים" של בנייני משרדים ולהגיד 'הנה בנינו'".

הפתרון לדעתו של גולדמן מצוי במציאת מקורות הכנסה חדשים לעיר. "שקד כיוונה לחלוקת הכנסות נוספות מעבר לדרישה של עיריית חריש לקבל חלק מהכנסות מחצבות ורד. היא רצתה לקדם פה חלוקת משאבים שמחולקים כיום באופן שונה. אחת המטרות שסומנה היתה חברת החשמל.

"כיום מתשלומי המסים של חברת החשמל נהנית עיריית חדרה בלבד, אבל אין סיבה שחריש וגם אור עקיבא לא ייהנו מזה. זה היה אחד הנושאים שעלו בשיחה שניהל קליין עם סמוטריץ', שר האוצר".

עוד הוא מציין שנושא הפיכת חריש לבעלת עדיפות לאומית, המעניקה הטבות מס לתושבים ולעסקים שבעבר נכשל, עולה כעת לדיון מחודש.

"תוספת שטחי התעסוקה בחריש דרום ובמעו"ף יחד עם חלוקת ההכנסות אמורה לתת לחריש יציבות לתקופה של אחרי סיום החלטת הממשלה בעוד חמש שנים".

מהו האתגר המשמעותי לטיפול בקדנציה הבאה?

"בחמש השנים האחרונות ייצבנו את העיר. ייצרנו סטטוס קוו, הגיעו לפה 40 אלף איש ויצרנו תחושה שלכל אחד יש מקום. תהליך ההתבגרות שלנו בשנים האחרונות הוא מבורך. עם זאת, בקדנציה הבאה על מליאת חריש לעסוק בהשגת ייצוב כלכלי לרשות ומתן שירותים בצורה טובה לכלל התושבים. זה האתגר של הקדנציה הבאה".

מימין: דודי בן דוד, מור זרח, אלירן אברהם

הם מסיעים ילדים לחוגים ומבוגרים למרפאות מחוץ לעיר, משמשים כמדריכים לתושבים חדשים ומשוחחים עם הוותיקים על הפוליטיקה בעיר. נהגי המוניות מור זרח, אלירן אברהם ודודי בן דוד מלווים, מאחורי ההגה, את התפתחותה של חריש ויש להם תובנות ברורות על האוכלוסייה המקומית, ביקורת על הכבישים בעיר והצעות לייעול התחבורה הציבורית

מור זרח מ"מונית חריש והסביבה" ואלירן אברהם מ"מוניות חריש הירוקה" הם מתחרים עסקיים, לכאורה. בפועל, השניים הם חברים קרובים ופועלים בשיתוף פעולה הדוק. הם גרים בסמיכות זה לזה, ואת המוניות הנוכחיות רכשו במהלך משותף. "כל אחד עם שם משלו והמנכ"ל של עצמו, אבל אנחנו מחלקים בינינו את העבודה בעת הצורך", מסביר זרח.

דודי בן דוד מ"מוניות חריש החדשה" מעסיק מספר נהגים בחברה שצומחת תחת ניהולו. בן דוד התחיל בקטן לפני חמש שנים וגדל יחד עם העיר. השלושה הם בני הדור החדש של נהגי המוניות: צעירים, מאירי פנים, סבלניים ובעלי תודעת שירות גבוהה.

היעדים המבוקשים ביותר

"העבודה שלנו מגוונת וכוללת נסיעות בתוך העיר ומחוצה לה. העיר הולכת וגדלה ואיתה היקף הצורך בשירותי מוניות. בשעות הבוקר היעדים המרכזיים שלנו הם בעיקר מוסדות חינוך ובערב מבקשים הלקוחות להגיע למוקדי הקניות השונים", משתף בן דוד.

"תחנות הרכבת בסביבה הם מהיעדים המבוקשים ביותר ועד לאחרונה, סניף הדואר בפרדס חנה היה גם הוא מבוקש מאוד, זה השתנה כאשר נפתח סניף הדואר בעיר", מספר אברהם ומוסיף, "אין עדיין את כל השירותים בעיר. בתחום שירותי הרפואה והבדיקות הרפואיות לדוגמה, חדרה היא היעד המרכזי".

מיתון תנועה? קטסטרופה

השלושה מבלים שעות ארוכות על כבישי העיר וגיבשו עמדה ברורה כלפי גישת מיתון התנועה  בעיר. כזכור, נתיבי הנסיעה הצרים בעיר הם חלק מתפישה כוללת, שנועדה לשמור על בטיחותם של משתמשי הדרך. כיצד אם כן מעריכים את תכנון הכבישים, שזוכה לביקורת התושבים, הנהגים המקצועיים בעיר?

"אני מכיר כמובן את גישת מיתון התנועה שמונהגת בעיר אבל אני לא "קונה" אותה" מספר בן דוד. "לתחנות האוטובוס ברחובות אין מפרצונים ולכן כשאוטובוס עוצר בתחנה הוא למעשה חוסם את הנתיב, כך שזה לא מיתון תנועה אלא עצירת תנועה", הוא מדגיש ומוסיף: "כששני אוטובוסים צריכים לעבור אחד מול השני בכבישים של חריש אחד מהם צריך לקפל את המראה כדי לא לפגוע בשני. חבל שמקבלי ההחלטות לא עצרו בנקודת זמן מסוימת וחישבו מסלול מחדש בנוגע לתכנון התנועה אלא העדיפו לעצום עיניים ולהמשיך באותה גישה גם בשכונות החדשות שנבנו, בעיני מדובר בקטסטרופה".

תחבורה ציבורית: מענה חלקי בלבד

"חריש מאוד צפופה" מסכים אברהם, "יש זמנים בהם אפילו אני חושש לנסוע בעיר, בעיקר בצוהריים בשעת איסוף הילדים ממוסדות החינוך. יש לא מעט לחץ בכבישים בעיר", הוא משתף. "מצד שני, העובדה שיש המון ילדים בעיר מספקת לנו עבודה של נסיעות לבתי ספר, לגנים ולחוגים".

נהגי המוניות מודים שהמענה החלקי שמספקים כיום שירותי התחבורה הציבורית המקומיים ואל ערי הסביבה, עושה להם שירות טוב. "קו 22, קו האוטובוס הפנימי, לא נותן מענה מותאם לתושבים וכרגע נראה שהוא נוסע בעיר בעיקר ריק", מציין בן דוד. "כשהתושבים מבינים שכדי להגיע מנקודה אחת לאחרת בעיר, ייקח להם 40 דקות ויותר בקו הפנימי, הם מעדיפים לנסוע במונית.

"אם שואלים אותי", הוא מוסיף, "הגיוני יותר לחלק את העיר לשניים ולהפעיל שני קווים עם מסלולים נפרדים. כך הסיבוב של האוטובוס יארך מחצית מהזמן. בנוסף, אני שומע מנוסעים שזמני האוטובוסים מתחנות הרכבת אל חריש לא מתואמים עם הרכבות".

אברהם מסכים עם בן דוד ומוסיף: "בגלל שהתחבורה הציבורית בעיר לא במיטבה רבים נעזרים כאן במוניות, עבורנו זה טוב, אין ספק. רק הבוקר אספתי לקוחה שהמתינה לאוטובוס לפרדס חנה והוא פשוט לא הגיע".

זמני ההמתנה למונית התקצרו

השלושה כאמור חיים את השטח, מרגישים את הדופק של העיר דרך התושבים וערים לכל בפיתוח העיר. אלו תמורות מרכזיות הם מזהים בעיר בשנים האחרונות?

"בעבר נתקלתי לא פעם בלקוחות שביקשו לשלם על הנסיעה בהקפה או בתשלומים. כיום התופעות הללו כבר לא קיימות בעיר"

"כשהגעתי לחריש והתחלתי להפעיל את העסק היו כאן 3,000 תושבים. היום יש כאן פי 10 ובהחלט השינוי מורגש, ולא רק בכמות", מציין זרח.

"בשנים הראשונות היתה תחושה שהגיעה לחריש אוכלוסייה קשת יום, כעת, כשמחירי השכירות עולים ויותר אנשים רוכשים כאן דירה למגורים ולא להשקעה, זה מרגיש לאחרונה, שהאוכלוסייה שמגיעה לעיר היא יותר איכותית".

אברהם מסכים ומציין דוגמה: "בעבר נתקלתי לא פעם בלקוחות שביקשו לשלם על הנסיעה בהקפה או בתשלומים. כיום התופעות הללו כבר לא קיימות בעיר".

"גם רמת הסבלנות של התושבים התקצרה משמעותית", מספר בן דוד. "אם תאמר ללקוח שאתה עוד 10 דקות אצלו, מבחינתו זו קטסטרופה. בתחילת הדרך, לפני חמש שנים, אנשים הסכימו לחכות לנו בסבלנות חצי שעה ויותר, זו תקופה אחרת והאנשים שמגיעים הנה היום חושבים אחרת".

"בערים אחרות לא היו מחכים להם"

השלושה מסכימים כי על אף הצמיחה במספר תושבי העיר, תחושת המשפחתיות והקהילתיות עודנה נשמרת והיא באה לידי ביטוי גם בעבודה מול הלקוחות: "העיר קטנה, כולם מכירים את כולם ויש לא מעט לקוחות שלנו שהפכו להיות כמו משפחה, אתה יודע כבר הכול עליהם והם עליך, ויש הרבה פירגון הדדי גם בין הנהגים וגם מהתושבים", משתף אברהם.

בן דוד מציין מגמה נוספת: "מרגיש לי שהתושבים כאן מרגישים מאוד "בנוח" בכל הקשור לתקשורת עם נהגי המוניות, והם מצפים שהנהג יתקשר אליהם כשהוא למטה. בערים אחרות לא היו מחכים להם".

הוא גם מצטער על תופעה נוספת שהוא מזהה: "מה שבעיקר בא לידי ביטוי הוא קצב התחלופה הגבוה של התושבים. אנחנו כל הזמן מכירים ופוגשים לקוחות חדשים. לצערי, אני מזהה לאחרונה שהתושבים הוותיקים יחסית עוזבים ומגיעים במקומם תושבים חדשים. היעדר אזור תעשייה ומקומות תעסוקה בחריש מכריעים לא מעט תושבים".

בין הפריפריה למרכז

למרות הגידול באוכלוסייה, עדיין הפרנסה אינה מצויה בשפע והנהגים המקומיים, שמספרם מוערך בין 15-9, עובדים קשה. "בעיר ממוצעת נהג מונית עובד 9-8 שעות כדי להרוויח מספיק. בחריש, לעומת זאת, צריך לעבוד מסביב לשעון. הפרנסה כאן היא יותר מאתגרת", מודה זרח והוא גם מונה את ההבדלים בין חריש למרכז הארץ.

"באזור גוש דן או בערים גדולות כמו תל אביב הביקוש למוניות גדול יותר ממספר סיבות, מצוקת החניה, חלק מהתושבים לא מחזיקים כלל ברכב בגלל תשתיות טובות של תחבורה ציבורית וגם מדובר באיזורים שוקקי חיים. לעומת זאת, בחריש מרבית התושבים מחזיקים רכב פרטי, ומי שמשתמש בעיקר בשירותי המוניות משתייך למצב סוציו-אקונומי נמוך. אלו תושבים שצריכים להגיע לקניות בסופר או לקופת החולים. בתל אביב, להבדיל, יזמינו נהג מונית כדי לנסוע למסיבות, למסעדות או לים".

"ריח הבחירות נכנס גם למונית"

כך או אחרת, רבים מתושבי העיר נעזרים בנהגי המוניות בעיר ושיחות אקראיות בין הנהגים לנוסעים מתפתחות בנושאים של רומו של עולם. מה מעסיק את החרישאים?

"תושבים חדשים רוצים לשמוע את חוות דעתנו על העיר ומבקשים בנסיעה קצרה לאסוף כמה שיותר מידע על השגרה בחריש, מרמת הפשיעה, דרך איכות מוסדות החינוך ועד אופן התפקוד של ראש העיר", מספרים זרח ואברהם.

"התושבים החדשים מנסים להבין ולחקור איפה כדאי לאכול ובאלו עסקים מומלץ לבקר. אני משתדל להמליץ בצורה אדיבה. אנחנו כמובן לא מקבלים אחוזים מהעסקאות הללו", מוסיף בן דוד בחיוך ומתייחס גם למתעניינים בעיר: "אלה שמגיעים לחפש דירות לרכישה או לשכירות, מנסים להבין באיזה אזור כדאי לגור, מהי השכונה הכי טובה ואיזה צביון יש לכל רחוב. אני מסביר לכולם שחריש מאוד מעורבת וזו עובדה מוגמרת, ושבכל בניין הם ימצאו את מגוון האוכלוסיות".

"כמובן שעניינים אקטואליים ברמה הארצית לא פוסחים על המתגוררים בחריש, בין אם מדובר במצב הביטחוני, או ביוקר המחייה, כל נושאי השיחה האלה שכיחים מאוד במונית", מוסיף זרח.

"לאחרונה גם נושאי פוליטיקה צוברים תאוצה, הן בעניין הבחירות הארציות הקרובות והן בעניין הבחירות המקומיות המתקרבות, ריח הבחירות באוויר והוא נכנס גם למונית," מציין בן דוד. "השיחות עם התושבים הוותיקים יותר, מתגלגלות בעיקר סביב נושאים הקשורים בעתיד העיר וקצב הפיתוח שלה".

"כשנושאים פוליטיים עולים בנסיעה אני מנסה "לקרוא" את הדעות הפוליטיות של הלקוח, עושה את ההתאמות שלי ומנסה לזרום איתו באותו הראש. במובן מסוים אנחנו פוליטיקאים בעצמנו", מסביר זרח בחיוך. "אנחנו מספקים שירות פסיכולוגי בחינם", משתף בהלצה בן דוד. "ללקוחות במונית נוח להיפתח מולנו, לפרוק, לשתף בעיקר כי מדובר במפגש של כמה דקות שלאחריו הם יצאו מהמונית וימשיכו בדרכם".

ואילו אברהם מסכם: "אנחנו מצידנו משווקים את העיר בצורה חיובית. אנו אוהבים את העיר ורוצים להמשיך לתת פה שירות טוב לכולם".

לקריאה נוספת: קיץ חם בשוק הנדל״ן בעיר: ״היתה ממש התנפלות, תוך שעה חתמנו על חוזה״

מספר התושבים בחריש גדל פי ארבעה בארבע השנים האחרונות, ומספר נציגי הציבור שייבחרו בבחירות המקומיות 2023 יגדל גם הוא. כמה חברי מועצה יכהנו במליאת העיר הבאה? מהם היתרונות והחסרונות במספר גדול יותר של נבחרי ציבור? כיצד תשפיע העסקתו של סגן ראש עיר בשכר על המתרחש בעיר? ואיזו השפעה תהיה למספר הנציגים על ההתנהלות התקינה של העירייה?

כידוע, תשעה נבחרי ציבור חברים במליאה הנוכחית בחריש, שמונה מתוכם הם חברי קואליציה. ההרכב הנוכחי נבחר בבחירות המקומיות 2018 וייצג את מגוון המגזרים והאוכלוסיות שהתגוררו בחריש באותה עת.

הבחירות הבאות יתקיימו באוקטובר 2023 ומספר נבחרי הציבור בחריש צפוי לגדול בהתאם לגידול באוכלוסיית בעיר, אולם לא ברור עדיין מהו מספר חברי המועצה שיתמנה למליאה הבאה: 11 או 15 וחשוב מכך, מהן המשמעויות וההשלכות שיהיו על חריש ותושביה?

למספר חברי המליאה ישנן השפעות משמעותיות על תפקוד העירייה, כמחזיקי תיקים ותחומי אחריות, חברים בוועדות חובה ורשות בעיר, ייצוג מגוון רחב של תושבים וחלוקה בעומס העבודה המוניציפאלית.

עומס על חברי המועצה

אתגרי הפיתוח והגדילה יוצאי הדופן של חריש ובתוכם החלטות הרות גורל, העמיסו על כתפיהם של תשעת הנבחרים, רובם בתחילת דרכם הפוליטית, מעמסה גדולה. ראייה לפערים בין הרצוי למצוי, העלה על הכתב גם מבקר המדינה בדו"ח מיוחד על פיתוח וניהול העיר חריש.

דו"ח מבקר המדינה שבחן בין השנים 2020-2018, את התנהלות מועצת העיר והתפרסם ביולי האחרון, מצא כי מליאת המועצה מינתה עשר ועדות חובה כנדרש אולם שבע מהן לא כונסו בתדירות הנדרשת – אחת לשלושה חודשים. המבקר המליץ לכנס את ועדות החובה בהיקף ובתדירות הנדרשים ואף הטיל אחריות אישית על ראש העיר, המשמש יו"ר של כמה ועדות, לדאוג לכינוסן.

"יש למעלה מעשר ועדות חובה והיינו רק תשעה חברי מליאה, כך שמצאנו עצמנו המון סביב משימות העיר", מדגיש גיל פישר, חבר המליאה שמסיים בימים אלו את תפקידו. "אני יכול לומר בוודאות, שביחס לערים אחרות חברי המועצה בחריש תרמו הרבה יותר שעות עקב מספרם הדל של חברי המועצה בעיר אל מול הוועדות השונות".

סגנית ראש העיר, שני גרינברג, מאשרת גם היא שהעומס על נבחרי הציבור בחריש הוא גדול: "העובדה שאנחנו רק תשעה חברי מועצה מעמיסה מאוד על חברי המועצה המכהנים, שנדרשים להיות פעילים בוועדות ולתת מענה להרבה יותר תושבים".

11 נציגים או 15 או יותר

מספר התושבים צמח משמעותית בארבע השנים שחלפו ממועד הבחירות האחרונות, וצפוי לגדול עוד יותר עד למועד הבחירות המקומיות ב-2023. נכון להיום מתגוררים בחריש כ-40 אלף תושבים, ולגידול באוכלוסייה ישנה השפעה ישירה על היקף הייצוג הצפוי בבחירות הקרובות.

לשם השוואה, בפרדס חנה-כרכור השכנה (כ-40,000 תושבים) מליאת המועצה מורכבת מ-15 חברים. בעפולה, עיר המונה כ-60 אלף תושבים, מכהנים במועצת העיר 17 נבחרי ציבור ואילו את מליאת העיר חדרה, על 100 אלף תושביה, מרכיבים 21 חברי מועצה.

מה יהיה מספר חברי המועצה בקדנציה הבאה וכמה מתוכם יפעלו בשכר?

השאלה על מספר חברי המועצה מעסיקה תושבים כבר כעת, כך מציין פישר שערך חוגי בית עם תושבים לרגל סיום תפקידו. לדבריו, שאלה זו חזרה שוב ושוב אולם לא זכתה לתשובה חד משמעית מסיבה פשוטה – טרם ברור מה יהיה מספר הנציגים בחריש.

"נכון להיום הגידול הצפוי הוא ל-11 נבחרי ציבור היות וכל עיר יכולה לקפוץ מדרגה אחת בכל קדנציה, ובמקרה שלנו מ-9 נציגים ל-11", מסביר פישר. "על פי כמות התושבים אנחנו ראויים ל-15 נבחרים אך לשם כך צריך ראש העיר לפעול מול משרד הפנים ולציין כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את השינוי".

על פי סעיף 19 לחוק פקודות העיריות, ברשויות בהן 25–100 אלף תושבים, יכהנו 15 עד 21 נבחרים במליאה, כשהמספר הסופי של חברי המועצה בכל רשות, בין טווח המינימום למקסימום, נתון להחלטת שר/ת הפנים.

בחוברת "המדריך לנבחר ברשויות המקומיות 2018", המפתח המתואר לקביעת מספר חברי המועצה מעט שונה: ברשויות שאוכלוסייתן בין 25,000 ל- 60,000 תושבים, כך מצויין, יכהנו בעירייה 15 חברי מליאה בלבד. עוד מבהיר המדריך, כי עלייה במספר הנבחרים ביותר ממדרגה אחת, בין מערכת בחירות אחת לשנייה לא תתאפשר, גם אם מספר התושבים מחייב מספר נציגים גדול יותר, אלא אם כן החליט/ה שר/ת הפנים כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

אין ספק שחריש, שאוכלוסייתה כאמור גדלה פי 4 מאז אוקטובר 2018, עונה להגדרה של נסיבות ייחודיות, אך מסתמן שכדי לצמוח מ-9  ל-15 חברים נדרש אישור משר/ת הפנים.

לראשונה: סגן/ית ראש עיר בשכר

שינוי נוסף יחול במעמדו של סגן/ית ראש העיר. בבחירות הבאות ימונה לראשונה סגן ראש עיר בשכר, בשונה מהמצב כיום, לפיו כלל חברי המועצה עובדים בהתנדבות ואינם זכאים לתגמול מכל סוג שהוא לצורך מילוי תפקידם, למעט ראש העיר.

מספר הסגנים בשכר נתון לקביעת שר/ת הפנים, ונקבע בהתאם למכסה כוללת אותה יש לחלק מדי קדנציה בין הרשויות השונות בישראל. 305 סגנים בשכר מכהנים בקדנציה הנוכחית בכל ישראל, 5.8% בלבד מסך חברי המועצות. על פי ההערכות לחריש יוקצו שני סגנים בשכר.
התועלת לציבור במתן שכר לנבחרי ציבור נוספים ברורה: אלה יוכלו להשקיע את מלוא מרצם וזמנם בעשייה המקומית, ללא צורך להחזיק במשלח יד נוסף לשם פרנסתם.

"לגידול, בטח לגידול ניכר של מספר חברי המועצה יש גם חסרונות", מסביר פישר. "ככל שיש שיותר אנשים סביב השולחן כך קשה יותר לקבוע עמדות, אך עם זאת הדבר בהחלט אפשרי. לראייה, בתל אביב יש כ- 30 חברי מועצה ובכנסת ישראל יש 120 ח"כים שמצליחים להסתדר, כך שבשורה התחתונה – לעיר זה בטוח יהיה טוב יותר וגם לציבור שיקבל יצוג טוב יותר. אין ספק שהמועצה חייבת לבקש את המעבר ל-15 חברי מועצה על מנת שחלוקת הסמכויות תתחלק באופן ראוי יותר".

בקשה להגדלת מספר נציגי הציבור בחריש בבחירות הבאות טרם הוגשה למשרד הפנים. יצחק קשת, ראש העיר השיב לפניית 'חריש סיטי' ואמר שהוא טרם התפנה לבחון את הנושא. משרד הפנים אישר שטרם התקבלה פנייה מחריש בנושא זה.

אנשים איכותיים או מחפשי ג'ובים

הגדלת מספר נציגי הציבור בעיר היא חשובה, אולם השאלה המשמעותית יותר היא: כיצד היא עשויה להשפיע על ההתנהלות התקינה של העירייה ועל טיב תפקודה של הרשות המקומית?

לתפישתו של אורן אהרוני, עיתונאי כאן 11, שעוקב במסגרת סדרת הכתבות "ארץ-עיר" אחר התנהלות רשויות מקומיות בישראל, בדגש על שחיתות בשלטון המקומי, מאמין שהשוני אינו נעוץ בכמות הנציגים אלא באיכותם: "סוג האנשים שיבחרו הוא שישפיע על ההתנהלות הפוליטית בעיר. ככל שיגיעו למועצה נבחרים שבאים לעבוד וישקיעו מזמנם, יהיו אכפתיים ולא יהיו נבחרי ציבור שרצו למועצה רק לטובת ג'וב שיקבלו בהמשך, כך עבודת הפוליטיקאים תהיה יעילה יותר", הוא מסביר.

"עניין נוסף שעשוי להשפיע על התנהלות תקינה של רשות מקומית וגם הוא אינו תלוי במספר חברי המועצה, הוא החלוקה בין קואליציה לאופוזיציה. אם, לדוגמה, במועצה מסוימת מכהנים בסך הכל 7 חברי מועצה אך מתוכם 3 הם חברי אופוזיציה, הם יעשו עבודה יותר טובה מאשר מליאת עירייה שבה 14 מתוך 15 נבחרים, הם חברי קואליציה", מוסיף אהרוני. "תמהיל הסיעות בכל מועצה אף הוא עשוי להשפיע, במועצה המורכבת מהרבה סיעות קטנות, חלוקת הכוח תהיה שונה ממליאה בה לסיעת ראש הרשות הנבחר יש ייצוג נרחב ביחס ליתר".

ואילו גרינברג מכוונת זרקור לתנאים בהם עובדים חברי המועצה, יהא אשר יהא מספרם: "אי אפשר שלא לציין את היעדר המשאבים המובנה שמקשה על חברי מועצה לפעול. אין משרדים, אין שירותי מזכירות, אין ייעוץ משפטי, אין אפילו החזרי הוצאות שלא לדבר על תגמול. המבנה הזה פוגע מאוד ביכולת לקיים דמוקרטיה מקומית תקינה, ומדובר בבעיה ארצית. אני נעזרת בלשכת ראש העיר, אבל אין מה להשוות לעבודה בלשכה משלך, כמו שיש לחברי כנסת, שהם נציגי הציבור ברמה הארצית".

לקריאה נוספת: המשנה לראש העיר: "קראו לי חילונית המחמד של קשת"