חמש עמותות זכו במגרש, במסגרת תהליך ההקצאות שניהלה עיריית חריש, והן יבנו בתי כנסת, מקווה ומעון יום שיקומי על שטחי ציבור בעיר. העמותות יקבלו את המגרש ללא תשלום, אך יממנו את הוצאות הבינוי, המוערכות במיליוני שקלים. לארבע עמותות נוספות הוקצו מבני ציבור והן ישלמו שכירות מוזלת. ראש העיר: "הקהילות מקבלות מענים שיאפשרו להן לפעול בצורה מלאה"

בישיבת המליאה האחרונה, שנערכה לפני חג הפסח, אישרה מועצת העיר את המלצות ועדת ההקצאות לשטחי ציבור בעיר.

לראשונה בעיר הצעירה, הוקצו שטחי ציבור שבבעלות העירייה, להקמתם של מבני ציבור בהליך פטור ממכרז. העמותות הזוכות יקבלו את המגרש ללא תשלום, יממנו את הוצאות הבינוי, המוערכות במיליוני שקלים, ויחכרו את המבנה לתקופה של 25 שנים עם אפשרות הארכה.

לעמותת 'פרח' הוקצה מגרש בפינת הרחובות סחלב-כלנית בשכונת הפרחים. העמותה תבנה מרכז להתפתחות הילד שיכלול מעון יום משלב, מעון יום שיקומי ובריכה הידרותרפית טיפולית. "העמותה הזוכה רצתה להרחיב את המקום מעבר למעון היום השיקומי. זו בשורה שרצינו להביא כבר זמן רב", ציין מנכ"ל העירייה, שלומי צדרבוים. ראש העיר, יצחק קשת, הוסיף כי המהלך נותן חוסן לקהילה ומענים נדרשים לאוכלוסייה רבה בחריש שנצרכת כיום לצאת מן העיר לשם כך. "זו זכות שזה קורה אצלנו בעיר ואנו צריכים לברך על כך", ציין קשת.

בתי כנסת ראשונים בעיר

כידוע, בשלבים הראשונים של הקמת חריש, בנתה עיריית חריש בשיתוף משרד הבינוי והשיכון 12 בתי כנסת בשכונות הראשונות של חריש, החורש ואבני חן. בשנים האחרונות הלך וצמח מספר מנייני התפילה בעיר, בעוד שהתקצוב מהמדינה להקמת מבני תפילה נוספים נעצר, וקהילות רבות נאלצו להסתפק בפתרונות חלופיים.

הליך ההקצאות מאפשר לעמותות יציבות ואיתנות כלכלית להקים בעצמן בתי כנסת בעיר כאשר הקרקע ניתנת להן ללא עלות.

על פי נוהל הקצאת הקרקעות, על כל מגרש מוצע, יוקמו מספר מבנים החולקים רחבת כניסה אחת. העמותות הזוכות יבנו יחדיו את המבנים ויהיו אחראיות על הפיתוח הסביבתי, דרכי הגישה והחניה. עלויות הבנייה צפויות להסתכם במיליוני שקלים לכל מבנה.

הסכם קבע ארוך טווח

עמותת התפילה 'משכן דניאל' ו'ניגון חדש' המתפללות כיום בבתי כנסת ברחובות תאנה ושוהם בהתאמה, זכו באפשרות להמשיך ולפעול במבנים, אך הפעם במסגרת הסכם קבע ארוך טווח.

עד כה הושכרו המבנים לעמותות בהסכם "בר רשות" שחודש מדי שנה. במסגרת הסכם הקבע ישלמו העמותות עלות השכרה סמלית, המחושבת לפי 500 שקלים למ"ר בנוי לשנה. "בפריסה שנתית יהיה הסכום דומה לזה המשולם כיום", הסביר צדרבוים.

בשכונת החורש אושרו הקצאות לבניית חמישה בתי כנסת בשני מגרשים, האחד ברחוב תאנה 8 והשני ברחוב שקד 11 (פינת גפן). בשכונת אבני חן אושרה הקצאה להקמת בית כנסת נוסף ומקווה.

במגרש לבניית שלושה בתי כנסת במבנה משותף ברחוב תאנה 8, זכו העמותות: 'נזר מרדכי אלעד', 'מוסדות יד מהריץ בני ברק' ו'ברכת אברהם', שהתפללו עד כה באופן זמני במבני חינוך בעיר.

במגרש לבניית מתחם בתי כנסת ברחוב שקד 11 זכו העמותות 'מכון לשבתך' ו'נטעי החורש'. למבנה השלישי, המשלים את המתחם, טרם הוכרז זוכה.

בשכונת אבני חן, ברחוב טורקיז 53, זכתה במגרש עמותת 'חשיפה של האמת', והיא תבנה שם בהתאם לייעוד הקרקע בית כנסת ומקווה גברים.

העמותות הזוכות יצטרכו לפעול בשיתוף פעולה באשר לפיתוח המגרש ולהקים מבנה בשיטה מתועשת שתאפשר בעתיד בניית קומה שנייה.

פתרונות קבע לעמותות חילוניות

במענה קבע לפעילות קהילתית זכתה גם עמותת 'חריש חופשית'. לעמותה המקיימת כיום פעילויות פנאי ותרבות בבית הספר 'תלמי רון', יוקצה מקום במבנה בו פועלת המכינה הקדם צבאית 'רקיע' ברחוב תאנה.

גם 'ועד שכונת בצוותא' יזכה למענה מוסדר. "בבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא יוקצה מבנה ייעודי לוועד השכונה, שיאפשר לקהילה לפעול בצורה עצמאית ומסודרת", אמר קשת והוסיף: "אנחנו לא מזניחים אף אחת מהקהילות וכולן מקבלות  מענים שיאפשרו להן לפעול בצורה מלאה". תהליך ההקצאות שהחל בשכונות הוותיקות בחריש יתרחב בעתיד גם לשכונות החדשות. "מעבר להקצאות שאושרו אנחנו מקיימים תהליכי הקצאות קרקע לבתי כנסת גם בשכונות החדשות יותר, ובהמשך הן יגיעו לאישור במועצת העיר", סיכם ראש העיר.

לקריאה נוספת: פורסם המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש

העירייה פרסמה מכרז הקורא ליזמים לתכנן בשיתוף העירייה, להקים ולהפעיל קאנטרי עירוני בחריש על שטח של כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, סמוך לשכונת מעו"ף. ראש העיר: "אנו מקווים שהלמידה מניסיון העבר של רשויות אחרות, והתהליך היסודי שהתקיים בנושא, יבטיחו את הצלחת המכרז"

בצילום: השטח בו יקום הקאנטרי בין שכונת בצוותא למעו"ף

היום (שני) פרסמה עיריית חריש מכרז להקמת קאנטרי עירוני, מרכז ספורט ונופש הכולל 4 בריכות: בריכת שחייה מקורה, בריכת שחייה חיצונית, בריכת פעוטות ובריכה לימודית/טיפולית. עוד כולל המכרז הקמת ג'קוזי, 4 סאונות (שתיים רטובות ושתיים יבשות), שני מגרשי טניס, מגרש משולב קטרגל וכדורסל, חדר כושר, אולם ספינינג, אולמות חוגים, ג'ימבורי מקורה, גן שעשועים חיצוני, חנות למוצרי ספורט, חדרים לטיפולי ספא, מזנון, מלתחות, מדשאות גדולות ועוד.

לדברי גורמים בעירייה מדובר במכרז מורכב, שחייב את העירייה לקבל אישורים רבים ממשרדי הפנים והאוצר, וזאת לאחר תהליך למידה יסודי ממושך מניסיון העבר של רשויות אחרות. במסגרת המכרז קוראת עיריית חריש ליזמים לתכנן, להקים ולהפעיל קאנטרי על של שטח כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, בסמוך לשכונת מעו"ף.

ראש העיר, יצחק קשת, התייחס לאחרונה לנושא בריאיון חג שפורסם ואמר כי: “אנחנו עובדים על נושא הקאנטרי קלאב כבר תקופה ארוכה ועיקר העיכוב והסרבול נעוצים בגישת משרד הפנים. המדינה מעדיפה שנשתמש בכספי קרנות פיתוח להקמה עצמאית של קאנטרי עירוני ואנחנו מבקשים לתת את המשימה הזו ליזם פרטי, שיבנה על שטח שתעניק לו העירייה במסגרת הליך חכירה".

עוד ציין קשת: "מדובר במכרז בשיטת DBOT, כלומר היזם הזוכה יתכנן את המבנה בשיתוף עם העירייה, ולאחר מכן יבנה ויפעיל את המקום לתקופה של עד 25 שנה, שבסיומה המבנה יעבור לרשות העירייה. Design-Build-Operate-Transfer היא שיטה מוכחת שמאפשרת למגזר הפרטי להשקיע ברשות המקומית (כביש 6 נבנה בצורה דומה).

הליך המכרז צפוי להסתיים בתוך כשלושה חודשים, והבנייה מתוכננת להתחיל על ידי הקבלן הזוכה מייד לאחר קבלת היתר בנייה. על פי תנאי המכרז משך הבנייה הנדרש הוא 24 חודשים.

לקריאה נוספת: חריש צפון: חצי מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה או דירות מגורים?

החלטת הממשלה החדשה, שהזרימה כ-600 מיליון שקלים לחריש, אפשרה לראש העיר, יצחק קשת, לשחרר אנחת רווחה. עתידה של חריש מובטח בשנים הקרובות והוא מתכנן להפוך אותה לעיר מאוזנת תקציבית ואטרקטיבית לתושביה. ויש לו גם בשורות: ראש ממשלה שמקדם אישית את חלופת רכבת חריש, ותקציב להמשך תכנון כביש 611 – עוקף חריש – שיסיט את זרימת התנועה מהשומרון מחוץ לעיר. "תמיד אמרתי את זה ועכשיו יש לי גם סימוכין לדבריי. הולכת ומתפתחת כאן אחת הערים היפות והמוצלחות במדינת ישראל"

סביב שולחן החג של משפחת קשת יספרו בליל הסדר, בנוסף לסיפור ההגדה, גם על "יציאת מצרים" של חריש. נכון, היציאה מעבדות לחירות כלכלית היא עדיין בגדר חלום רחוק, אך החלטת הממשלה שאושרה השבוע, לאחר חודשים של מאמצים רבים וממושכים מול שרים ומשרדי ממשלה, אפשרה להנהגת העיר ולעומד בראשה לשחרר אנחת רווחה. "אנחנו משוועים להחלטה הזו מאז שהסתיימה ההחלטה הקודמת. היינו בלחץ גדול, ובמשך שנתיים חיינו למעשה על אדי תקציבים", מספר ראש עיריית חריש, יצחק קשת. "המצב הקיים השליך על כל התחומים: מרמת חינוך ותרבות ועד לגינון וניקיון. מהיום בו כוננה הממשלה, אנחנו בהסתערות מלאה, במישור המקצועי והפוליטי כאחד בתנועת מלקחיים. עבדנו על זה חזק מאוד עד שנסגרה הטיוטה הסופית וההחלטה עברה בממשלה".

נותרו בחוץ: חיבור לכביש 6, אזור עדיפות לאומית

קשת מודה כי לא כל הדרישות שהעלתה חריש נכנסו להחלטה ומציין כי הדחיפות והצורך בהזרמת כספים לעיר הכריעו את הכף: "השגנו 90 אחוזים מהדרישות. ניצבנו בפני שאלות קשות: האם להמשיך ולהתעקש על הכול ולקחת בחשבון עיכובים נוספים, או לקחת את מה שהוצע ולא להגיע, חלילה, למצב של 'תפסת מרובה לא תפסת'. אני שמח שבחרנו להתקדם עם המתווה שגובש, בייחוד לאור המציאות הפוליטית. אין לדעת מה היה קורה עוד מספר שבועות ואם היינו מוצאים מולנו ממשלה שמסוגלת להעביר החלטה כזו. היינו בימים קריטיים וההרגשה היתה ממש של הדקה ה-90. אם זו לא השגחה שמיימית אני לא יודע מה זה".

ואכן, חלק מהדרישות המקדימות ירדו מהפרק. התקציב הנכסף לחיבור ישיר של חריש לכביש 6 לא נכנס בסופו של דבר להחלטת הממשלה, כמו גם הדרישה להגדיר את חריש כאזור עדיפות לאומית.

פיתוח תשתית הכבישים – "שינוי דרמטי לאזור"

האם נסתם הגולל על חיבור חריש באופן ישיר לכביש 6? קשת מאמין שלא ומדגיש: "ראשית, הפתרון שקיבלנו הוא טוב מאוד ויש לו יתרונות על חיבור לכביש 6. בחיבור ישיר לכביש חוצה ישראל, תרצה או לא תרצה, הווייז ינתב את כלל התנועה מיישובי ואדי ערה דרך חריש, והעיר לא ערוכה לדבר כזה". קשת משתף, כי ההתעקשות על חיבור לכביש 6 היא, בעיקרה, ניסיון למקסם את האטרקטיביות של חריש דרום והקישוריות אל אזור התעשייה העתידי של העיר. הוא מדגיש כי גם ללא החיבור לכביש 6, ההחלטה על סלילת כביש גישה נוסף, והרחבת הכבישים 574 ו-581 אליהם יתנקז כביש 611 העתידי, ייתנו פתרון מרחבי לכלל יישובי האזור ובראשם תושבי חריש.

"עד לאחרונה דובר על ביצוע הרחבת הצירים הללו רק בעוד עשור. תושבי מנשה אף הפגינו מהחשש לעומסי תנועה בכל המרחב וכעת הנושא הזה נפתר. זה נכנס להחלטת הממשלה והוקדמו כל לוחות הזמנים. זה דרמטי לאזור. אף אחד לא חלם על זה".

גם בנושא הרכבת יש לקשת בשורות והוא חושף כי ראש הממשלה, נפתלי בנט, מעורב לאחרונה באופן אישי בתהליך בחירת תוואי הרכבת: "בנט הורה ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לקדם את חלופת הרכבת צמודת הדופן לשכונת חריש דרום. העובדה שמשרד ראש הממשלה מתערב בכך אינה דבר טריוויאלי". החלטה על בחירת חלופת הרכבת, לדברי קשת, צפויה להתקבל ברבעון האחרון של שנת 2022.

התוכנית: הפיכה לרשות איתנה עד 2025

לצד הבשורות, העובדה כי חריש נזקקת לסיוע תקציבי נוסף של למעלה מחצי מיליארד שקלים, עלולה להתפרש גם ככישלון המדינה בטיפול בפרויקט הלאומי "חריש" והיכולת של העיר להגיע לאיתנות כלכלית.

האם גם בסיום החלטת הממשלה החדשה, בשנת 2025, תזדקק חריש להחלטת ממשלה נוספת?

קשת נוטה להאמין שלא תהיה החלטת ממשלה שלישית ומספק הסברים: "במסגרת המשא ומתן, נדרשנו להוכיח למשרד האוצר שנהיה רשות איתנה עד 2025. (רשות שאינה מקבלת מענק איזון, נטולת גירעון שוטף, ועומדת במספר קריטריונים נוספים הנוגעים לאופן התנהלותה השוטף). ייצרנו והצגנו בפני הממשלה מודל שבו נצליח לשווק 50 אחוזים משטחי התעשייה והתעסוקה במעו"ף ובחריש דרום, עד לשנת 2025".

קשת מדגיש שאיתנות הרשות תלויה גם בחלוקה מחדש של הכנסות בין הרשויות הסמוכות שנבחנת על ידי הוועדות הגיאוגרפיות. הוא מזכיר כי חריש דורשת לקבל הכנסות מתשלומי הארנונה של מחצבת ורד או תחנת החשמל עירון, שכיום חריש אינה נהנית מהם. מ.א מנשה היא כיום הנהנית הישירה והבלעדית מהכנסות הארנונה של מחצבת ורד, המניבים לה כ-4 מיליון שקלים בשנה.

לצד זאת, קשת מציין כי בהחלטת הממשלה הנוכחית הופקו לקחים משמעותיים שיניבו לחריש הכנסות גבוהות במהלך השנים הבאות. כדוגמה הוא מציין את הסעיף בהחלטת הממשלה הקובע כי לאור שיעור הגידול הייחודי באוכלוסיית העיר, האומדן הארעי של נתוני האוכלוסייה שמפרסם הלמ"ס אחת לחודש, הוא שישמש את משרדי הממשלה לטובת קולות קוראים, הקצאות וזכאויות שונות. "חריש סבלה שנים רבות מתקצוב המחושב על פי הערכות לא מדויקות. ההחלטה להסתמך על האומדן הארעי, שווה לבדה מאות מיליוני שקלים נוספים לקופת העיר בחינוך, תרבות ורווחה", הוא מסביר.

עצירת שיווקים מול פתרונות מימון לתושבים חדשים

קשת מודע לעובדה שהעצמאות הכלכלית של חריש עוד רחוקה והוא חוזר ומתייחס לאתגרי העיר, שלא אפשרו לחריש לפתח מקורות הכנסה: "חריש תוכננה במקור ללא אזורי תעסוקה ותעשיה. עשינו את המקסימום ביחס לנתוני הפתיחה שהיו לנו: שינינו את אופי שכונת חריש דרום משכונת מגורים בלבד לשכונה משולבת מגורים-תעסוקה והצלחנו להאריך את כהונת הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה בדיוק למטרה זו, קידום שטחי התעסוקה של העיר.

"לצערי, בראייה ארצית, חריש נמצאת באחד האיזורים עם הדרישה הנמוכה ביותר לאזורי תעשיה. קח לדוגמה את מ.א מנשה, שמנסה כבר עשור לקדם אזור תעשיה ללא הצלחה".

אם כן, כיצד אתה מתכוון להתמודד עם כוונות הממשלה להציף את המדינה בבנייה חדשה כדי להתמודד עם מחירי הנדל"ן הגבוהים? רשות מקרקעי ישראל כבר פרסמה תוכנית ראשונית לבינוי 10,000 יח"ד בצפון מזרח חריש.

"כל מה שיש לנו בקנה כרגע, הוא בהתאם להחלטת הממשלה הקיימת ובהתאם לתב״עות (תוכניות בינוי עיר) המאושרות הקיימות. במידה ונגיע לגשר שמדבר על לייצר 10,000 יחידות דיור נוספות מעבר לתב"עות הללו, יהיו לי דרישות מחודשות", מצהיר קשת ומזכיר כי הוא עצר את שיווק המגורים במתחם הטרפז וחריש דרום באופן מוחלט עד לאישור החלטת ממשלה חדשה.

לדברי קשת, כעת לאחר אישור החלטת הממשלה, שיווק שטחי המגורים והמסחר בפרויקט הטרפז – צפוי לצאת לדרך עוד השנה. בשכונת חריש דרום, יחלו בקרוב השיווקים של שטחי המסחר תחילה.

באופן דומה הוא מתכוון לפעול גם בתב"עות עתידיות לחריש: "רוצים להגדיל את אוכלוסיית חריש? בואו ותראו לי איך אני מחזיק את התושבים הללו ומאין אני מממן להם בתי ספר, גני ילדים ואת השירותים שיידרשו. אני לא יכול לספק את המענים הללו במצב הקיים, ואדרוש לקבל פתרונות ומקורות מימון לכל תושב חדש שיגיע בעתיד".

תכנון המקטע האחרון של כביש 611 תוקצב

קשת מונה שתי משימות מרכזיות שניצבות כעת בפניו: הקאנטרי העירוני והשלמת תוואי 611 ככביש עוקף חריש מדרום.

"אנחנו עובדים על נושא הקאנטרי קלאב כבר תקופה ארוכה ועיקר העיכוב והסרבול נעוצים בגישת משרד הפנים. המדינה מעדיפה שנשתמש בכספי קרנות פיתוח להקמה עצמאית של קאנטרי עירוני ואנחנו מבקשים לתת את המשימה הזו ליזם פרטי, שיבנה על שטח שתעניק לו העירייה במסגרת הליך חכירה.

"בנושא השלמת תוואי כביש הגישה הדרומית לעיר, אני יכול לספר לראשונה, כי קיבלנו תקציב לתכנון ראשוני עבור המקטע האחרון של כביש 611 שעד כה טרם תוקצב. השלמת הכביש תאפשר להסיט את כלל התנועה מדרום לעיר. זו בשורה לתושבי העיר ולתושבי בצוותא בפרט", מציין קשת. עם זאת, הוא מבהיר כי התוכנית להסטת הכניסה המזרחית לעיר לרחוב רעות לא השתנתה והיא צפויה להתקדם על פי לוח הזמנים המתוכנן.

"תמיד אמרתי את זה ועכשיו יש לי גם סימוכין לדבריי", מסכם קשת וחותם בפנייה לתושבי העיר: "הולכת ומתפתחת כאן אחת הערים היפות והמוצלחות במדינת ישראל, אם בתכנון אורבני מתקדם ואם בפריסה של מבני ציבור מול מבני מגורים וזה מגובה בנתונים. אני אומר זאת בגאווה: אנחנו אחת הערים הכי נקיות, יפות ומתוקתקות בישראל, ואני מקווה שהתושבים ימשיכו להרגיש בחריש כביתם וישווקו את הטוב שיש כאן החוצה. אני גם מאמין שהזמן יעשה את שלו והחשש ואי הוודאות כלפי עתיד העיר ישככו. חשוב לומר כי אנחנו פועלים בעירייה, בכל דרך, כדי לא לתת לתופעות בעייתיות לגבור בשטח. אנחנו מאוד "על זה" גם אם לא הכול מתפרסם – והכול במטרה לכונן כאן שגרת חיים מתוקנת".

לקריאה נוספת: החלטת הממשלה החדשה לפיתוח העיר חריש אושרה

הטקס החגיגי להנחת אבן הפינה להקמת הפארק המרכזי של העיר התקיים היום במעמד בכירי הרשות וחברי המועצה. מ"מ ראש העיר: "הקמת הפארק הזה, שצפוי להיות מוסד תרבותי, מבטאת שלב בהתפתחות הרוח של העיר"

שש שנים לאחר שאושרה התוכנית הראשונה להקמת הפארק המרכזי של העיר ולאחר אינספור שינויים ועיכובים, היום (שני) נערך, סוף סוף, טקס חגיגי להנחת אבן הפינה להקמת הפארק העירוני של חריש. הפארק העירוני המשתרע על שטח של כ-103 דונמים צפוי להיבנות בשני שלבים. בשלב הראשון שיוצא לדרך כעת, יפותח חציו הדרומי (51 דונמים) שיכלול מתקני ספורט לכל הגילים, מתחמי רכיבה ואקסטרים, משטח ג'טים ובריכות אקולוגיות, מדשאות, עסקי הסעדה ותיאטרון פתוח עם כ-4,000 מקומות ישיבה. על פי לוח הזמנים המתוכנן הפארק יושק בעוד כ-18 חודשים, ויושקעו בו כ-55 מיליון שקלים.

בין המשתתפים בטקס היו בכירי העירייה, חברי המועצה ונציג משרד הבינוי והשיכון.  נקודת הציון החגיגית סיפקה לדוברים, השותפים לבניית העיר, הזדמנות להיזכר בתחילת הדרך ולבצע סיכום ביניים: "לפני עשור היה פה רחוב וחצי ומסביב יער, חול ושום דבר מעבר לכך. אני זוכר את הדאגה והחשש בקרב משרדי הממשלה, בדבר הצלחת הפרויקט ושמו חריש. האם יקרום עור וגידים ויגיע למה שכולם מייחלים ומצפים? הם לא תיארו לעצמם את גודל ההצלחה", נאם ראש העיר יצחק קשת. "היום הוא ציון דרך, הפארק העירוני הוא אחד הפרוייקטים הגדולים בעיר. שנים רבות לקח לנו לתכנן את הפארק והיו הרבה מאוד קשיים בדרך. הפארק הזה הוא המילה האחרונה בישראל בכל התחומים: ברמת המתקנים, השימושים, וגולת הכותרת – האמפי הפתוח".

היפוך מגמה: פחות משקיעים ויותר רוכשים

קשת התייחס גם למגמות האיכלוס וההתעניינות הגוברת בעיר בתקופה האחרונה: "שמה של חריש יוצא למרחוק. יש הבעת אמון גדולה מאוד בעיר שלנו, אנו מקבלים עוד ועוד נתונים המעידים על הביקוש שיש לעיר הזו ומזהים היפוך מגמה: פחות משקיעים ויותר אנשים שבאים לחיות ולגור בעיר הזאת. חריש הולכת להיות אחת הערים המובילות בישראל".

"יש לי הזדמנות היום לסכם עשר שנים של עשייה", ציין גנאדי אוסטרובסקי, מנהל החטיבה הטכנית של מחוז חיפה במשרד הבינוי והשיכון ומי שמלווה את בינוי חריש זה שנים רבות. "לפני עשור בדיוק אושרה אחת מתוכניות הבינוי הגדולות שידע משרד השיכון עד אז – בניית 5,700 יחידות דיור בעיר החדשה חריש. מעט מאוד אנשים האמינו אז שהתוכנית הזו תתגשם. ברבות השנים שחלפו, הקמנו כאן עשרות מוסדות ציבור וחינוך, שצ"פים בתי כנסת ומקוואות, השקענו כאן נכון להיום כ-4 מיליארד שקלים לטובת העיר והתושבים ואני גאה בכל מה שנעשה כאן", אוסטרובסקי התייחס גם לתנופת הבינוי ולמספר יחידות הדיור שנבנו בעיר: "חריש היא הצלחה בלתי רגילה. 12,000 יחידות דיור בעשר שנים הוא שיא עולם".

מהישרדות לתרבות

מ"מ ראש העיר שלמה קליין השווה את התפתחות חריש לילד שגדל ומתפתח: "בשנים הראשונות של התפתחות חריש עסקנו בעיקר בנושאים ההישרדותיים ומבחינתי הקמת הפארק הזה, שצפוי להיות מוסד תרבותי, מבטאת שלב בהתפתחות הרוח של העיר ועיסוק לא רק בהישרדותה. אני מאוד מקווה שעם בניית הפארק נבנה יחד את המשותף בינינו ואת החיים התרבותיים המשותפים שלנו".

"הפארק יהיה מקום מפגש לתושבים, לחגיגות וליום-יום", סיכמה מהנדסת העיר שרון פישמן ומנתה חלק מן השימושים והאטרקציות השונות כמו גם את התפישה האקולוגית שמובילה את התכנון שלו: "חלק גדול מהפארק יישאר כחורש טבעי ויצטרף לשטחים הירוקים שקיימים בצורה יוצאת דופן כיום בעיר, כשהירוק מגיע כמעט אל סף הדלת של כל תושב".

עוד בנושא: 55 מיליון שקלים יושקעו בהקמת הפארק העירוני של חריש

לאחר שלושה נסיונות עבר כושלים לשיווק שטחי מסחר ותעסוקה בשכונת מעו"ף, הודיעה השבוע רשות מקרקעי ישראל על שיווק מוצלח של מתחם אחד מתוך שניים שיצאו למכרז

בתמונה: המגרש ששווק לצרכי מסחר ומשרדים. צילום: הילה שלם

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודיעה השבוע כי חברות ווסט קוסט בע"מ וליאם הנדסה והתחדשות עירונית בע"מ זכו במכרז לשיווק מגרש המיועד למסחר ו/או משרדים בשכונת מעו"ף. הזכייה במכרז מגיעה לאחר נסיונות עבר כושלים של רמ״י, בשנים האחרונות, לשיווק שטחי מסחר ותעסוקה בשכונה, המיועדת להיות מרכז העסקים של חריש.

מדובר במגרש בגודל של תשעה דונמים בדרום מזרח השכונה, במיקום הנושק לציר דרך ארץ מצידו האחד ולפרויקט מגורים מצידו האחר. מחיר המינימום שנקבע למתחם לפי תנאי המכרז, עמד על כ-28 מיליון שקלים. הזוכים במכרז הגישו הצעה על סך כ-41 מיליון שקלים אליהם יתווספו הוצאות פיתוח של כ-30 מיליון שקלים. ההצעה הזוכה היתה היחידה שהוגשה במכרז ואילו לשטח נוסף במעו״ף, ששווק באותו מכרז, לא הוגשו הצעות כלל.

כאמור, בארבע השנים האחרונות נכשלו שלושה מכרזים פומביים להגשת הצעות להקמת מבני מסחר, משרדים ותעסוקה במעו”ף. המגרשים המוצעים התחלפו, בוצע גם ניסיון לכרוך במכרז אחד שיווק מתחמי מגורים עם שטחי התעסוקה, אך המכרזים לא עוררו ענין בקרב יזמים ולא הוגשו עבורם הצעות. הפעם, על אף עלייה במחיר המינימלי שהציבה רמ"י ביחס למכרזי עבר – נמצא זוכה.

חברת ליאם הנדסה בע"מ, המתמחה בנדל"ן מניב, בונה בחריש פרויקט נוסף, "מרכז אלה", מרכז מסחרי שכונתי הכולל ארבע קומות משרדים ומסחר וחניון תת קרקעי.

עוד בנושא: כישלון נוסף לשיווק שטחי המסחר במעו”ף: “למישהו התהפכה המפה”

בניה אסיף לא הסס והצטרף בהתראה קצרה למשלחת המעניקה סיוע רפואי לפליטים מאוקראינה. אלי בר ארז מזוודה וטס לקרקוב כדי לעזור עצמאית לאלו שחרב עליהם עולמם. שני תושבי חריש, עזבו הכול ויצאו לניכר, לסייע למשפחות אוקראיניות ולאזרחים יהודים ושאינם יהודים, שנמלטו מתופת הלחימה בארצם. "הסיפורים האנושיים קורעי לב. המלחמה שם קשה הרבה יותר ממה שאנו יודעים"

צילומים: בניה אסיף ואלי בר

בשבוע שעבר קיבל בניה אסיף פנייה מארגון 'איחוד הצלה' להצטרף למשלחת לסיוע רפואי ונפשי לפליטים החוצים את הגבול מאוקראינה למולדובה. אסיף (32) עובד סוציאלי ומתנדב באיחוד הצלה בחריש כחובש המעניק סיוע רפואי ראשוני באירועים שונים, לא היסס וידע מיד שמקומו במשלחת: "בצוהרי אותו יום כבר הייתי בנמל התעופה בן גוריון", הוא מספר.

מזה כשבוע שוהה אסיף בקישינב, בירת מולדובה, ומדי יום יוצא יחד עם חברי המשלחת האחרים הכוללים רופאים, פרדמיקים, חובשים ופסיכולוגים, לגבולות עם אוקראינה כדי לסייע לפליטים. "אנחנו עוזרים לכל מי שצריך. בגבולות המדינה אנחנו נותנים סיוע לכל הפליטים ואילו במרכזי הפליטים שבמולדובה אנחנו מתמקדים בפליטים היהודים ומכינים אותם לעלות לישראל.

"הסיוע שלנו כולל כמה שלבים", הוא מסביר. "בגבול אנחנו מקבלים אותם עם שמיכות, קצת ביגוד חם ואוכל. קר מאוד כאן, הטמפרטורה היא סביב מינוס 7 מעלות והפליטים מגיעים כמעט בלי שום דבר. אם עולה צורך אנחנו נותנים להם פרטים איך להגיע למרכזי הפליטים. במרכזי הפליטים אנחנו מעניקים סיוע נפשי ראשוני, משחקים עם הילדים, מדריכים את ההורים מה לעשות. במידת הצורך אנחנו מחלקים אוכל וביגוד. במקביל אנחנו רושמים אותם לטיסות שארגון איחוד הצלה מוציא בעזרת תרומות. אנחנו מסייעים לפליטים בבירוקרטיה הישראלית כדי שיוכלו להיכנס לארץ לאחר מכן אנחנו מסייעים להם לעלות לאוטובוסים ולהגיע למטוס".

"פתאום אתה מבין כמה באמת צריכים אותך"

כל מפגש עם משפחה שזה עתה חצתה את הגבול למולדובה מעורר אצלו מערבולת של רגשות: "כל כך קשה לראות את הילדים. את חוסר האונים שלהם, את הניתוק מהבית וההיצמדות להורים המבולבלים בעצמם. הם חווים חוויה קשה כל כך לאחר שאיבדו את כל מה שהכירו ונתן להם יציבות, הבית, הגן, הצעצועים. הכול. ואז כשאתה נותן להם את הצעצוע או הממתק הראשון שהם קיבלו מזה כמה ימים, אתה יכול לראות את האור חוזר לעיניהם וזה שווה הכול". אסיף מדגיש כי המראות הקשים מטלטלים מאוד: "הסיוע הנפשי הוא אמנם בעיקר לפליטים אך מיועד גם לאנשי המשלחת שנחשפים לחוויות לא פשוטות".

"מפתיע לגלות כמה באמת צריכים אותנו כאן. כשאתה מגיע לאזור אסון, הרבה פעמים יש כבר כוחות גדולים שעוזרים ומשלחות ממקומות רבים. כשהגענו לכאן ראינו שפשוט אין כלום. אף אחד. פתאום אתה מבין כמה באמת צריכים אותך וכמה אתה עושה משהו שלא מובן מאליו".

"לקחתי את הדרכון הפולני שלי וטסתי לקרקוב לסייע"

התובנות הללו הן שגרמו לאלי בר, תושב חריש ופנסיונר, לארוז מיוזמתו מזוודה ולטוס לקרקוב שבפולין כדי לסייע לפליטי המלחמה. בר מאמין כי יהיו ההשלכות אשר יהיו, הצלת חיי אדם ומתן מקלט לנרדפים קודמים לכל שיקול אחר ובקרקוב, עיר מולדתם של בני משפחתו שנעקרו בשואה, התפישה הזו מקבלת משמעות חזקה ומצמררת. "אני פועל בשם עצמי וולנטרית. סמוך לפרוץ המלחמה כשראיתי את זרם הפליטים, הבנתי שצריך לעשות מעשה, לקחתי את הדרכון הפולני שלי וטסתי לקרקוב לסייע", סיפר בר.

מזה חמישה ימים נמצא בר ברחובות קרקוב, נחשף לסיפורים הקשים של משפחות, זקנים ותינוקות שנעקרו מבתיהם וצריכים כעת להתרגל לסטטוס החדש שלהם: פליטי מלחמה. "הסיפורים האנושיים קורעי לב. זרם פליטים של מאה אלף אוקראינים מציף את העיר. תחנת הרכבת עמוסה עד אפס מקום בטרגדיות אנושיות של פליטים שנמלטו ממלחמה נוראית ולפי הסיפורים ששמעתי, המלחמה שם קשה הרבה יותר ממה שאנו יודעים. אנשים נעו ונדו בדרכים לא דרכים שלושה ימים בערך עד שהגיעו למעבר הגבול, הורדו כעשר או עשרים ק"מ מהמעברים ומשם הגיעו ברגל. אנשים מבולבלים ומיואשים ולא יודעים אנה פניהם והיכן יניחו את ראשם".

"כמו במלחמת העולם השנייה"

לשאלה כיצד הוא כאדם יחיד מסייע לפליטים מסביר בר: "אספתי תרומות רבות וקניתי בנק חדרים במלון, עבור הפליטים האוקראינים". בר מספר כי הוא ממתין בתחנת הרכבת לפליטים, לוקח אותם לעיר ומלין אותם במלונות. המנוחה הקצרה בבית המלון מחוללת הבדל גדול בחייהם של הפליטים. כך מאמין בר ומעודד ישראלים בפוסטים שפרסם לסייע ישירות לפליטים בדרך קלה: "רוצים לסייע ישירות לפליטים האוקראינים  אבל לא יודעים איך? תזמינו ישירות באמצעות בוקינג חדר במלון לאמהות עם ילדים רכים שהגיעו בדרכים לא דרכים לקרקוב זה עתה. בערכים שלנו מדובר בכ-228 שקלים ליומיים ל-48 שעות. תאפשרו לנזקקים להניח את ראשם הלילה בנוחות מתלאות הדרך הנוראיות שעברו,  תנו להם מנוחה ומרגוע, תאפשרו להם להתקלח, להשתמש בשירותים ולטפל בילדים – דברים כל כך בסיסים בעינינו, הם מותרות עבורם".

מחר (שני) ישוב בר ארצה "להתאושש" אך לדבריו זה עניין של זמן עד שיחזור לפולין להמשיך ולהקדיש מזמנו עבור הפליטים. "תמחקו את הצבע מהתמונות והנה אנחנו שוב עם מראות ממלחמת העולם השנייה", סיכם בר את תחושותיו.

גם אסיף יחזור היום לישראל לאחר שבוע ימים בקישינב עם מסר חשוב: "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם". "בואו נזכור שנדודים, גלות והשתקעות בארצות לא מוכרות הן חוויות שטבועות עמוק בדנ"א הלאומי שלנו. דווקא אנחנו יכולים להבין את אותם פליטים, את הטלטלה שהם עוברים, ולסייע להם להיקלט במקום מוגן ובטוח הכי טוב שאפשר. כולי תקווה שהשגרה של הפליטים תחזור לחייהם שוב ושאלו שעלו לישראל יחוו קליטה נעימה והזדמנות לבנות את חייהם מחדש".

כ-100 משתתפים ביניהם נציגים ממשרדי החקלאות, הגנת הסביבה ורשויות מקומיות השתתפו בכנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון, שאירחה העיר חריש. "חריש היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

היום (רביעי) אירחה חריש את כנס הקיימות האורבנית הישראלית הראשון. בכנס הייחודי שנערך בשיתוף עמותת 'גינות קהילה בישראל', נטלו חלק כ-100 משתתפים ביניהם מנכ"לית החברה להגנת הטבע, נציגים ממשרדי החקלאות והגנת הסביבה, פעילים סביבתיים, חברים ברשויות מקומיות ותושבים. הכנס שנערך במרכז התרבות והפנאי כלל ברוח האירוע, כיבוד בכלים רב פעמיים ותגי שם שהוכנו על גבי עלים יבשים.

לאחר דברי הפתיחה זכו המשתתפים לסדרת הרצאות בסגנון TED בנושאי סביבה וקיימות ביניהן: צמב"וז – צמצום בזבוז מזון, גינון בר קיימא וחקלאות עירונית יצרנית. את היום המיוחד חתם סיור התרשמות מהגינות הקהילתיות הפועלות בחריש.

"הזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה"

"התפישה הרווחת במשך שנים רבות היתה שמה יותר מתקדם וטכנולוגי יותר מיטיב עם האדם, אבל נשכח משהו אחד, בסוף, כולנו בני אדם שהם חלק בלתי נפרד מהסביבה", אמר ראש העיר יצחק קשת בפתח דבריו. "כל ההתפתחות האדירה הזו לוקחת אותנו למקום לא טבעי כסביבה, כחברה וכבני אדם. היום אנחנו מבינים שאולי רצנו מהר מדי ואולי לא שמנו לב או השקענו חשיבה לחיבור לדברים האמיתיים שאנו צריכים", ציין.

"בחריש ניתנה לנו ההזדמנות לעשות דברים נכון מההתחלה", המשיך קשת ופירט את מערכות התשתיות המתקדמות בחריש, קידום תפישות של קיימות, אקולוגיה, ערכי סביבה ואנרגיה מתחדשת בתחומי בינוי, תחבורה וגינון.

גיל פישר, חבר המועצה ואחראי תחום איכות הסביבה בעירייה, סיפר בגאווה על פרויקט הדגל של הרשות בתחום הקיימות והוא המעבר לשימוש בכלים רב פעמיים במוסדות החינוך והציבור בעיר. "הסטים הרב פעמיים שחולקו יחד עם מדיחי כלים בגני הילדים הביאו לחסכון של למעלה משלושה מיליון כלים חד פעמיים בשנה רק בחריש", ציין פישר.

עוד הוא הרחיב וסיפר על החלטת עיריית חריש ליטול הלוואה בגובה של 10 מיליון שקלים על מנת לפרוש פאנלים פוטו וולטאים על גגות 25 מוסדות ציבור בעיר, כחלק משאיפתו להביא את חריש למצב של עיר מאופסת אנרגיה, עיר שיכולה לייצר את כל האנרגיה שלה בעצמה. על פי הערכות פרויקט פרישת הפאנלים הירוקים בעיר יניב לקופת הרשות בטווח הרחוק הכנסה שנתית של כמיליון שקלים.

"ללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר"

"אני מודעת היטב לפעולות שמבצעת הרשות המקומית בנושאים סביבתיים ורואים שיש פה מגמה ורצון לשיפור. חריש כעיר חדשה היא הזדמנות נהדרת לבנות עיר על בסיס סביבה וקיימות וללמוד מהכישלונות של ערים ותיקות יותר", הדגישה סאמיה נאפר אבו ריא, נציגת מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה.

מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן השתתפה גם היא בכנס וציינה: "השיח העולמי בנושא האקלים עוסק במערכת היחסים בין טבע, אקלים ואדם והתובנה היא שאי אפשר להתמודד עם משבר האקלים ולדאוג לקיום שלנו מבלי להבין שהם תלויים ב"בריאות" של המערכות הטבעיות". האן לא הסתירה את המתח שמתנהל בין הארגון שהיא עומדת בראשו, לבין עיריית חריש בדבר כוונות ההתרחבות העתידית של העיר על חשבון השטחים הפתוחים.

"אני שמה את זה על השולחן, אנו אכן נמצאים בוויכוח על ההרחבה של גבולות העיר, הוויכוח קיים ואני מניחה שהוא ימשיך בוועדות השונות, אבל היום אנחנו כאן, כי רב המשותף על המפריד. הדברים שהציג ראש העיר הם בהחלט בסיס לשיתוף פעולה כדי להתקדם לפתרונות מבוססי טבע בתוך העיר ומחוצה לה".

לקריאה נוספת: האם חריש יכולה להפוך למטרופולין וגם לשמור על החי והצומח

על פי נתוני רשות המיסים שוק הנדל״ן בחריש הציג ברבעונים האחרונים פעילות ערה. מספר עסקאות המכירה הוכפל ומחירי הדירות עלו בחדות. סקירת הנדל״ן העדכנית של 'חריש סיטי' מראה כי עליית המחירים אינה מוגבלת, כבעבר, רק לדירות המיוחדות, אלא משתקפת גם בעסקאות של מחירי דירות 4 ו-5 חדרים רגילות

בתמונה: דירות בחריש, מתוך ״לוח דירות חריש״

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי, עודכנה השבוע, על בסיס נתוני רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לחודש ינואר 2022. עיון בנתונים מעניק הצצה מעניינת במיוחד למגמות שוק הנדל"ן על רקע היציאה ההדרגתית ממשבר הקורונה ועל רקע עליית מחירי הנדל"ן בשוק הישראלי בכללותו.

את שוק הנדל״ן המקומי בחריש אנו מודדים ראשית בהיקף מכירת הדירות הרבעוני. במדד זה ניתן לזהות כי בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2021, עמדו היקפי המכירות הממוצעים על כ-400 דירות ברבעון. נתון זה מייצג ערך כפול מהממוצע הרב השנתי בין השנים 2014-2020 שעמד על כ-200 עסקאות למכירת דירות ברבעון.

>> לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדל”ן המלאה

מחירי הדירות: נשברו שיאים חדשים

בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2021 עלה בחדות המחיר הממוצע למ“ר של דירות רגילות, עד הגעה לשיא חדש העומד על כ-12,000 ש”ח למ"ר בתחילת שנת 2022.

במקביל, גם מחיריהן של הדירות המיוחדות (דירות גן ופנטהאוזים) המשיך לעלות בקצב גבוה. בתחילת שנת 2021 נחצה לראשונה רף שני מיליון השקלים, עבור דירת גן שנמכרה בשכונת החורש, ובסיכום השנה עמד מספר עסקאות המכירה בעלות תג מחיר גבוה משני מיליון על למעלה מ-20 עסקאות. המחיר למ"ר עבור דירות מיוחדות חצה את רף ה-16,000 שקלים.

במהלך השנים האחרונות עקבנו אחר כמות הדירות בחריש שנמכרו במחיר גבוה מ-1.7 מיליון שקלים. עד שנת 2019 נמכרו במחיר זה דירות בודדות בלבד מדי שנה. בשנת 2020 עלה מספרן הכולל ל-40 ובשנת 2021 זינק מספרן ל-120.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה בחריש עד כה היא דירת פנטהאוז המשתרעת של שטח של 162 מ"ר בפרוייקט "חלומות חריש" בשכונת אבני חן. הדירה נמכרה בסוף נובמבר 2021 תמורת 2,375,000 שקלים.

הפוקוס במכירות עובר לעסקאות יד שנייה

בניתוח התפלגות המכירות של דירות לפי שכונות, ניתן לראות כי לאורך השנים היתה דומיננטיות ברורה (וטבעית) לשכונות החדשות שיצאו לשיווק. עם הירידה במלאי הדירות בפרוייקטים הקבלניים השונים ברחבי העיר, ניתן לזהות התאזנות יחסית בהתפלגות המכירות בין השכונות השונות בשנת 2021, מה שמצביע על הטייה הולכת וגוברת לכיוון עסקאות יד שנייה.

שוק היד השנייה בחריש צפוי להמשיך להתחזק ולהיות דומיננטי, לפחות עד ליציאתה לשיווק של השכונה השישית של העיר, "חריש דרום", הצפויה לכלול 1,650 יחידות דיור לצד שטחי מסחר ותעסוקה נרחבים.

סקירת הנדל"ן המלאה של חריש כוללת ניתוחים רבים נוספים ומידע על המגמות השונות ולמתעניינים, מומלץ לקרוא אותה במלואה.

לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדל”ן המלאה

הוועדה המיוחדת פועלת בחריש כבר 13 שנים והיא בעלת סמכויות של רשות רישוי, ועדה מקומית וועדה מחוזית גם יחד. בהתאם, הכרעותיה עצמאיות והיא אינה נדרשת לאישורים של מוסדות תכנון אחרים.

הוועדה המיוחדת החלה לפעול בשנת 2009 מכוח סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה והיא נועדה להסיר חסמים ולזרז תהליכים בהקמת העיר החדשה בישראל. מאז זכתה הוועדה להארכת כהונתה פעמיים נוספות, בשנת 2013 תפקידה הוארך בחמש שנים ובשנת 2018 כהונתה הוארכה בשלוש שנים בלבד, כפשרה שהציע ח"כ יואב קיש בשל הסתייגויות שהעלו חברי כנסת ערביים בנושא. כעת, עם הארכת פעולתה בשנתיים נוספות הוועדה תשלים כהונה של 15 שנים בהן היא עיצבה ומעצבת את פני העיר חריש ואת סביבותיה.

כאמור, הארכת פעילותה בשנתיים נוספות הצריכה חקיקה מיוחדת, שאושרה אמש במליאת הכנסת. חודשיים לפני תום פעילותה פנו עיריית חריש והעומד בראשה לשרת הפנים איילת שקד  וביקשו ממנה להאריך את פעילות הוועדה בשנתיים נוספות. המטרה המוצהרת לדברי ראש העיר היא מתן קדימות לפיתוח וקידום אזורי התעסוקה בעיר.

"בדרך כלל ראשי רשויות לא רוצים וועדות תכנון שכאלה אלא מעדיפים את הסמכויות והכוח בידיים שלהם", הסביר יצחק קשת. "במשרדי הממשלה נדהמו לשמוע את דעתי בנושא, אני לא מחפש אגו אלא לרתום את כלל הגורמים הכי חזקים ולהעניק קרדיט לכולם למען קידום העיר, זוהי הדרך הנכונה להצליח".

ב-13 השנים בהן פעלה הוועדה המיוחדת בעיר היא הנפיקה היתרי בנייה לכ-12 אלף יחידות דיור, סיימה את התכנון המפורט לאכלוס הצפוי של 56,000 תושבים ואישרה את התוכנית לקידום רובע חריש דרום. כעת תתמקד הוועדה בקידום התוכניות של חריש דרום, שכונת מעו"ף ומתחם הטרפז, בהם מרוכזים מרבית שטחי התעסוקה והמסחר של העיר חריש, והתקווה היא כי מהירות קידום התוכניות תפעל לטובת העיר וקופת העירייה. "לערים אחרות לקח עשור שנים לפחות כדי להביא להקמה של אזור תעשיה בשטחן", סיכם קשת.

בהתאם לחוק שאושר, הוועדה לא תוכל לקדם ולטפל בשטחי ההרחבה שנמסרו לחריש בחודש הקודם, כדוגמת חריש צפון. אלה יטופלו על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – חיפה.

לקריאה נוספת: בדרך ל-100,000 תושבים ואזורי תעסוקה: הרחבת חריש אושרה

יוזמת "מערב חריש", שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, מרחיבה את גבולות העיר חריש מעבר לכביש 6 וכוללת יחידות דיור ואזור תעסוקה גדול משותף לחריש ולמועצה האזורית מנשה

על פי מסמכים שהגיעו לידי מערכת 'חריש סיטי', בחודשים האחרונים בוחנת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תוכנית להרחבת חריש מעבר לגבול הטבעי של כביש 6 התוחם את העיר ממערב.

שרטוטי המפות, עליהם חתומה רמ"י, מצביעים על כך שההתרחבות מערבה מתוכננת בתא שטח הנמצא ממערב לכביש 6. מיקום השטח המשתרע על פני 1608 דונם, הוא ממערב לגבולות העיר חריש, בין כביש 6 לכביש 574, דרומית לקיבוץ ברקאי וצפונית לקיבוץ מענית. התוכנית, שנמצאת כעת בשלבי תכנון ראשונים בלבד כוללת, לדברי גורם המעורה בפרטיה, 450 אלף מטרים של שטחי תעסוקה כמו גם יחידות דיור.

ראש המועצה האזורית מנשה: "נכונים לראות איך מקדמים"

כאמור, תא השטח המדובר שייך מוניציפאלית למועצה האזורית מנשה ועל פי חלוקת הבעלויות 57.5% מהקרקעות בתא השטח מצויות בבעלות רמ"י. בשיחה שהתקיימה עם ראש המועצה האזורית מנשה אילן שדה, אישר ראש המועצה כי נציגי תכנון ממשרד השיכון יזמו עימו פגישה, שעסקה בבחינה ראשונית של הקמת אזור תעסוקה משותף למנשה ולחריש שיקום על שטחי המועצה מנשה, מערבית לכביש 6.

"אני לא פסלתי את הנושא הזה, בחנתי את ההצעה והשבתי שאנחנו בהחלט נכונים לראות איך מקדמים את הנושא הזה", אמר שדה אך הסתייג והוסיף כי למיטב ידיעתו קיימת התנגדות לתכנית מצד הוועדה המחוזית.

שדה מעריך כי יוזמת "מערב חריש" נועדה לתת מענה לבעיית התעסוקה  של תושבי העיר חריש. "סביר להניח שהכיוון הוא בעיקר בניית שטחי תעסוקה, היות ואלמנטים מסחריים יש בעיר עצמה בעוד שיש מחסור בתעסוקה", ציין שדה.

תוספת של יחידות דיור

על פי המידע שהגיע לידי 'חריש סיטי', השטח המדובר יכלול גם מאות יחידות דיור. נראה כי התכנית להרחבת חריש מערבה היא נדבך נוסף להרחבה המתוכננת ברובע החדש חריש דרום שהופקד לאחרונה ובשטחי ההרחבה של חריש צפון שאושרו רק לאחרונה. תוספת יחידות הדיור בחריש נועדה להקל על מצוקת הדיור הארצית ולצנן את מחירי הדירות המאמירים.

האם התוכנית של רמ"י לפיתוח חריש לכיוון מערב (מעבר לכביש 6) פותחה בשיתוף עיריית חריש? מעיריית חריש נמסר כי "אנחנו לא מכירים תוכנית ממערב לכביש 6. כמובן שכל תוכנית כזו צריכה להיות מתוכננת בשיתוף פעולה עם העירייה".

למרות ההתנגדות מצד הוועדה המחוזית עליה מדווח שדה נראה כי בשלב זה התכנונים ממשיכים כסדרם. משרד האדריכלים יסקי-מור-סיון, נבחר לאחרונה על ידי רמ"י, לשמש כמתכנן אזור התעסוקה המשותף לחריש ומנשה. משרד יסקי-מור-סיוון מסר כי הוא מנוע מלהרחיב על התוכניות המתרקמות והפנה אותנו לרשות מקרקעי ישראל. מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הידיעה.

לקריאה נוספת: חריש צפון: חצי מיליון מ”ר של שטחי תעסוקה או דירות מגורים?

הפארק הראשון בשכונת מעו"ף ישתרע על שטח של שבעה דונמים ויכלול מדשאה רחבת ידיים, מתחם משחקים למגוון גילים, מתקני כושר למבוגרים, גינה קהילתית גדולה ופלג מים טבעי. ראש העיר: "מדובר במוקד משמעותי מאוד לשכונה. זו אינה גינה קטנה אלא שטח ענק"

התכנית להקמת פארק שכונתי במעו"ף מתקדמת. בפגישה שנערכה בשבוע שעבר בין הנהלת העירייה וחברי ועד השכונה נמסר כי בניגוד לסברה כי עיכוב שיווק שטחי המסחר בשכונה יעכב גם את השגת התקציב הנדרש לפרויקט, הצליחה הרשות להסיט תקציב לטובת הקמת הפארק הראשון בשכונה.

"יש משק סגור תקציבית לכל שכונה ובגלל שאין במעו"ף שיווקים אין שם כסף", ציין בעבר ראש העיר יצחק קשת. בפגישה האחרונה נמסר כי למרות הקושי, הפתרון נמצא בזכות מאמצים שבוצעו מול משרד הבינוי והשיכון להסטת תקציבים לטובת הקמת השצ"פ.

מפארק מדע לפארק לכול

את השכונה חוצה ממזרח למערב, שטח ארוך וגדול המיועד לשמש כשטח ציבורי פתוח. התכנון המקורי של עיריית חריש היה לפתח שטח של ארבעה דונם מכלל השצ"פ האורכי ולבנות "פארק מדע" עבור מאות ילדי השכונה.עם זאת, בפגישות שנערכו בעירייה בשנה האחרונה, עם ועד השכונה ועם תושבי מעו"ף, הדגישו האחרונים את הצורך בפארק שייתן מענה כולל לתושבי השכונה, החל מילדים צעירים, בני נוער וכלה במבוגרים, והביעו חשש שהקונספט בו בחרה העירייה, יחטיא את ייעודו.

לאחר מספר ישיבות תכנוניות הוחלט על קידום תכנית להקמת פארק על שטח נרחב יותר, של כשבעה דונם בחלקה המערבי של השכונה, ולשנות את קונספט הפארק.

צפי פתיחה: שנה-שנה וחצי

התכנון החדש כולל, בין היתר, מדשאה רחבת ידיים, מתחם משחקים מגוון לפעוטות ובוגרים, מתקני כושר למבוגרים, גינה קהילתית ופלג מים טבעי הנוצר מהשהיית מי נגר ומשקעים, תוך ניצול הטופוגרפיה של תא השטח.

"מדובר במוקד משמעותי מאוד לשכונה. זו אינה גינה קטנה אלא שטח ענק", ציין קשת בפגישה במסגרתה הוצגה לראשונה תכנית הפארק.

התכנית נמצאת בשלב סיום התכנון המוקדם וטרם הגיעה לשלב התכנון המפורט. הצפי להשלמת התכנית ופתיחת הפארק לציבור היא כשנה עד שנה וחצי. "אנחנו עובדים ברמה השבועית על התכנית הזו ואנחנו נדאג שזה יגיע למכרז ולביצוע במהירות האפשרית", סיכם שלומי צדרבוים מנכ"ל העירייה.

לקריאה נוספת: כישלון נוסף לשיווק שטחי המסחר במעו”ף: “למישהו התהפכה המפה”

עוד בטרם יבשה הדיו על ההחלטה להעביר לחריש 2,400 דונמים נוספים וכבר נערכות הרשויות לקרב על חריש צפון. משרדי הממשלה מעוניינים לתכנן כמה שיותר יחידות דיור בשטח, במטרה להקל על מצוקת הדיור.  בעיריית חריש מעוניינים להגדיל את חלקו של אזור התעסוקה והמסחר, שיניב הכנסות לקופת הרשות

בתחילת החודש אישרה שרת הפנים איילת שקד את הרחבת שטח השיפוט של חריש בכ-2,400 דונמים. השטח שנוסף לחריש צפוי לשרת את התכניות לטווח הארוך של העיר כמטרופולין של 100 אלף תושבים ולהבטיח את עתידה הכלכלי של העיר באמצעות שטחי תעסוקה ותעשיה מניבים הכנסות.

אחד משטחי הסיפוח המשמעותיים ביותר לעיר הוגדר בתכניות כשטח ה’ שמצפון לחריש (מסומן בצהוב). גודלו כ-1,900 דונם והוא משתרע בין היישובים אום אל קוטוף וערערה, מערבית לכפר ברטעה ומזרחית למחצבת ורד. תא השטח הגדול נתחם על ידי כביש 6513 המחבר את ברטעה, קציר ויישובי צפון השומרון עם כביש 65. במפות נראה השטח כמנותק לחלוטין מן האזור המיושב בחריש ומסתמן כי יהיה צורך בכביש מקשר כדי לחבר בין חריש הצפונית והדרומית.

מרחב חריש כפתרון דיור

הרחבת שטחי השיפוט של העיר נועדה, על פי תכנית הממשלה, להוסיף יחידות דיור רבות ככל שניתן, בניסיון לצנן את מחירי הדיור המתייקרים ולתת מענה לבעיית הדיור. שרת הפנים שקד שחתמה על החלטת ההרחבה הדגישה זאת בדבריה: "אנו מחויבים להחלטות הממשלה הנוגעות לחריש. אמשיך לקבל החלטות שישפיעו ישירות על יצירת פתרונות דיור בכל רחבי הארץ, גם תוך העברת שטחים בין רשויות".

"ברור לכול כי משרד הבינוי והשיכון ירצה לבנות גם שם מגורים וזה בהחלט תואם את התכניות להרחבת העיר למאה אלף איש", מציין חבר המועצה יוסי גולדמן, שמברך על הרחבת העיר לכיוון צפון מזרח. "עם זאת, המטרה שלנו היא לדאוג לעתידה הכלכלי של העיר ולנסות ולהקים שם כמה שיותר מקורות הכנסה לעיר באמצעות אזור תעשיה, תעסוקה ומסחר". גולדמן מודע לעובדה כי את המשא ומתן שניהלה המועצה סביב אישור רובע חריש דרום, במסגרתו הצליחה הרשות להפחית את מספר יחידות הדיור בשטח ולהוסיף שטחי תעסוקה, יאלצו קברניטי העיר לנהל שוב, ביתר שאת, בנוגע ל'חריש צפון'.

חצי מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה

גולדמן מציין כי בשלב זה אין כל פרטים בדבר אופיו של השטח בו התחדשה העיר. "השטח הוא ברמת מתאר בלבד ועוד לא היתה ולו ישיבה תכנון ראשונה בנושא. זהו רק הגרעין שנשתל. אלו פירות יבשילו ומה יהיה צבעם? עדיין לא ידוע".

על פי המדדים המקובלים, עיר מאוזנת, שבונה שטחי מגורים לאלף משקי בית, צריכה לטפח במקביל 50 אלף מ”ר של משרדים או מסחר. חריש מתוכננת בשלב זה כעיר של כ-14 אלף משקי בית (בשכונות הקיימות וב׳חריש דרום׳) ומכאן שהיא זקוקה ל-700 אלף מ”ר של אזורי תעשייה ומסחר.

נכון להיום שטחי המסחר הקיימים ברחבי העיר מסתכמים בכ-80 אלף מ"ר בלבד. שטחי תעסוקה ומסחר נוספים מתוכננים בחריש דרום (330 אלף) ובשכונת מעו"ף (150 אלף).

עיר של 100 אלף תושבים (כ-22 אלף משקי בית) זקוקה על פי אותו תחשיב למיליון ומאה אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, מסחר ותעשייה. על פי תחשיב זה צריכה חריש צפון לספק לכל הפחות 500 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. לא מפתיע אם כן, שעיריית חריש נערכת כדי לנהל מו"מ עם משרדי הממשלה על הפחתת יחידות הדיור ותוספת שטחים מניבים.

עודף תכנוני של שטחי תעסוקה

וזה לא המאבק היחיד הצפוי להתקיים על תא שטח זה. על ראשי העיר להיערך למאבק גם בזירה הארצית מול רשויות אחרות שעומדות בתור לקבל תוספת של שטחי מסחר בתחומן. לאחרונה המליץ מינהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה, לבטל תוכניות בנייה מאושרות של אזורי תעסוקה נרחבים, בעיקר בפריפריה, לאור נתונים שהצביעו על עודף תכנוני של שטחי תעסוקה במדינת ישראל. את המצב הקיים שייך מינהל התכנון לפער בין הכנסות הרשויות המקומיות מארנונה לתעסוקה להכנסות מהארנונה למגורים, שדוחף רשויות מקומיות לקדם שטחי תעסוקה בשטחן, גם אם סיכויי המימוש שלהם אינם גבוהים. בין אזורי התעסוקה שנמצאים ברשימת התכניות שעלולות להיגנז נכלל גם אזור התעסוקה עירון הכולל כ-660 דונם, שתכניותיו מעלות אבק בקלסרי גורמי התכנון לאחר המתנה של קרוב לעשור.

אזור בלי יתרונות יחסיים

תמיר בן שחר מחברת הייעוץ הכלכלי  צ’מנסקי-בן שחר מפרט: "מינהל התכנון למועצה הארצית לתכנון ובנייה גילה שעד 2040 יהיו להם 200 מיליון מטרים של נדל"ן מניב מיותר. בישראל בונים כשני מיליון מ"ר בכל שנה ברחבי הארץ". להערכתו של בן שחר, המיקום של שטחי חריש צפון, אינו אטרקטיבי דיו להקמת שטחי תעסוקה ומסחר. "ממשיכים לתכנן את חריש כמו שלא צריך לתכנן את חריש. אזור חריש צפון אינו מחובר לכביש 6,  לכבישי רוחב ארציים או תחנת רכבת". בהתאם לזאת קובע בן שחר כי ההיתכנות של אזורי מסחר ותעסוקה בחריש צפון ובמעו"ף נמוכה: "זה לא מחלף קאסם, יקנעם או אזור אחר שיושב על כביש 6 או כביש רוחב, בדומה למה שקורה במודיעין. אלו מקומות מאולצים, כאילו נתנו לילדים לצבוע בסגול (הסימון לשטחי מסחר) את המפה". בן שחר מייעץ לעיריית חריש ולמשרדי הממשלה למצוא את היתרון התחרותי של העיר ורק אז להתקדם עם התכניות: "עד שלא יבינו איפה יש לחריש יתרון תחרותי וינצלו אותו, אולי בשיתוף פעולה עם מועצות אחרות, חבל על הזמן, על הכסף ועל המאמץ לצייר מפות שלא יתממשו".

חריש צפון תטופל על ידי הוועדה המחוזית

עם או בלי יתרון יחסי, דבר אחד ברור כבר עתה. אישורה של תכנית חריש צפון, תיארך זמן רב, הרבה מעבר לקצב המהיר בו הורגלה חריש. הסיבה נעוצה בסיומו של המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש. הליך החקיקה שעבר בקריאה ראשונה ומאריך את פעילות הוועדה בשנתיים נוספות טרם אושר. גם לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, תוכל הוועדה לקדם רק תכניות שבהן עסקה בטרם פקע המנדט שלה. כלומר, הוועדה המיוחדת תטפל בתכנית חריש דרום, שכונת מעו"ף ומתחם הטרפז.

ומה לגבי חריש צפון? תכניות הבינוי יטופלו בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (חיפה) ומשך הזמן, כפי שמתרחש בשאר חלקי הארץ, יארך מספר שנים. עד אז, אולי ישכילו הגורמים המתכננים למצוא את היתרון היחסי של חריש ולמנף אותו לטובת תכנון נדל"ן מניב הכנסות לקופת העירייה.

לקריאה נוספת: כישלון נוסף לשיווק שטחי המסחר במעו”ף: “למישהו התהפכה המפה”