פתיחת שנת הלימודים בשנה הקודמת, תשפ"ב

גם השנה חל גידול משמעותי במספר התלמידים בהשוואה לשנה הקודמת אך העיכוב בבינוי מוסדות חינוך בשנה האחרונה, אילץ את עיריית חריש למצוא פתרונות לכ-2,000 תלמידים חדשים במערך מבני החינוך הקיים. בין המענים: סבב כסאות מוזיקליים בין בתי ספר בעיר, הקצאת אגפים בבתי ספר קיימים לטובת מוסדות חינוך אחרים ולמידה במבנים יבילים

בעוד מספר ימים תחל שנת הלימודים תשפ"ג. כ-10,000 תלמידים יפקדו את מוסדות החינוך בעיר מתוכם: 3,620 תלמידי גנים, 5,300 תלמידי בתי ספר יסודיים, ו- 1,600 תלמידי על יסודי, כך על פי נתוני העירייה. מהרשות נמסר כי נתונים אלה משתנים ומתעדכנים על בסיס יומי, בהתאם להמשך הגעת תושבים חדשים לעיר.

בשנה הקודמת למדו בחריש כ-8,000 תלמידים, והנתונים החדשים משקפים גידול של כ-25% במספר התלמידים במערכת החינוך המקומית. בחוברת ההרשמה שהופצה לתושבים בינואר השנה, הדגיש ראש העיר, יצחק קשת, את קצב הצמיחה יוצא הדופן של מערכת החינוך העירונית: "רק לפני 6 שנים למדו בבתי הספר בחריש 550 תלמידים ובשנת הלימודים הקרובה אנחנו מתקרבים ל- 10,000 תלמידים במערכת החינוך". קשת שיתף באתגר חסר התקדים עימו מתמודדת העירייה בשנים האחרונות: "בהיבטים הלוגיסטיים השונים כמו תכנון ובינוי גנים ובתי ספר, רכש והצטיידות, גיוס צוותי חינוך, רישום ושיבוץ – ההתרחשות דומה למבצע צבאי".

ואכן ניכר כי בחודשים האחרונים מנהלת העירייה מערכה משולבת במספר חזיתות, כדי להתמודד עם האתגר, בייחוד לאור הפערים בבינוי שנוצרו במהלך השנה החולפת.

2,000 תלמידים הצטרפו, הבינוי נעצר

תלמידי תשפ"ג ילמדו ב-19 בתי ספר, ו-134 גני ילדים. מספר גני הילדים צמח מ-118 גנים בשנת הלימודים תשפ"ב למספר הנוכחי, אולם לראשונה מאז פתיחת מערכת החינוך לפני 6 שנים בעיר החדשה, תחל שנת הלימודים החדשה בחריש ללא השקתם של בתי ספר חדשים.

כזכור, בנייתם של שני בתי ספר יסודיים ברחוב אלה בשכונת החורש וברחוב לוטם בשכונת הפרחים כמו גם בנייתו של מבנה התיכון הממלכתי בשכונת אבני חן – נעצרה, לאחר שהקבלן המבצע, 'מחאמיד תאופיק', נקלע לקשיים כלכליים והודיע על הקפאת הליכים. מאותה סיבה, שני אשכולות גנים שבנייתם החלה, לא יושלמו ולא ייפתחו אף הם בשנת הלימודים תשפ"ג. בסך הכל הוקפאה בנייתם של כ-80 כיתות לימוד.

לפיכך נאלצת מערכת החינוך העירונית לספק פתרונות לכ- 2,000 תלמידי גנים ובתי ספר חדשים, על בסיס מערך מוסדות החינוך הקיים ובצל הפערים הכפויים אותם הגדירו בעירייה כ'כוח עליון'.

"האינטרס העליון העומד לנגד עינינו בכל מצב הוא הניסיון לעשות את הטוב ביותר האפשרי עבור הילדים ותושבי חריש, תוך איזונים עדינים בין צורכי האוכלוסיות השונות", ציין, ישראל שלו, ראש אגף החינוך במכתב שפרסם להורים בסוף חודש יולי 2022 .

רוטציה והקצאת אגפים בחינוך העל יסודי

האיזונים בין צורכי האוכלוסיות כוללים פתרונות מוכרים מן השנים האחרונות: האחד, רוטציה בין מבנים, והשני, הקצאת אגפים במוסדות חינוך קיימים למוסדות אחרים.

כך לדוגמה, תלמידי התיכון הממלכתי החדש למדו השנה באופן זמני בתחומו של בית הספר היסודי תלמי הדר אך יאלצו בשל עיכוב פתיחת התיכון (שתוכנן במקור להיבנות ולהיפתח עוד בשנת 2020) ללמוד גם בשנת הלימודים הקרובה במבנה זמני, ברחוב רימון 2 בשכונת החורש, המבנה בו פעלה בשנת הלימודים האחרונה, הישיבה התיכונית.

זו תפנה את מקומה, ותעבור לאגף החדש הנבנה בבית הספר הממלכתי-דתי ברחוב רעות שבשכונת בצוותא.
העיכוב בפתיחת התיכון ו"נדידת" התלמידים ממבנה למבנה עוררו סערה וכעס בקרב הורי התלמידים שהלינו על העיכוב המשמעותי בבינוי התיכון.

המחסור במבני חינוך לחינוך העל יסודי הממלכתי בעיר, השפיע גם על תיכון 'אתגרי העתיד' הפועל במבנה זמני, צנוע יחסית, שיועד במקור לשמש עבור בית ספר יסודי בשכונת הפרחים. השנה הגיע התיכון הראשון בעיר, לתפוסה מלאה, ולראשונה נפתחו בו 6 שכבות מכיתות ז' ועד י"ב. עם זאת,  לשכבת ז' (כ-80 תלמידים) לא נמצא מקום במבנה הקיים.

הפתרון שמצאה העירייה הוא הקצאת אגף בבית הספר הממלכתי בשכונת בצוותא עבור שכבה ז'. החלטה זו לוותה במחאת הורים שדרשו למצוא לילדיהם פתרון בתוך מבנה אתגרי העתיד הקיים.

חינוך יסודי: הפרדה בין אחים

גם בתחום החינוך היסודי הממלכתי-חרדי נדרשה העירייה לפתרונות חלופיים. בעקבות העיכוב בבניית מבנה הקבע של בית הספר בית יעקב ולאור צמיחתו, הובאו למתחם היבילים הנוכחי הסמוך לבניין העירייה, שבו הוא פועל, ארבעה מבנים יבילים נוספים.

אתגרי השיבוץ מולם ניצב הקיץ אגף החינוף, לא פסחו גם על גנים ובתי ספר יסודיים בזרם הממלכתי. בחלק משכונות העיר, התפוסה בגני הילדים ושכבות הגיל הצעירות (א'-ג') בבתי ספר כדוגמת 'רונה רמון' ו'דרך הפרחים' היתה גבוהה מאוד. כתוצאה, מחלקת החינוך שיבצה תלמידי גנים ובתי ספר יסודי הרחק משכונת מגוריהם או פיצלה בין אחים בוגרים לצעירים בשני מוסדות חינוך שונים. כפועל יוצא נאלצו הורים בניגוד לרצונם לבצע מעבר של ילדים בין בתי ספר בעיר.

מאבק משפטי מול מפעיל מעונות

תוצאותיו של מכרז להשכרת והפעלת מעונות ילדים לגיל הרך שפורסמו כשבועיים לפני תחילת הלימודים עוררו אף הם סערה של ממש. בחריש פועלים כיום 11 מעונות יום בפיקוח אותם מפעילים עמותות פרטיות אשר שוכרות מבנים מעיריית חריש. לקראת פקיעתו של תוקף חוזה השכירות עם חמישה מפעילי מעונות בעיר, יצאה העירייה במכרז חדש להפעלת מעונות ושכירת מבנים לשלוש שנים עם אפשרות הארכה.

בארבעה מתוך חמשת המעונות הוותיקים ימשיך המפעיל הנוכחי להחזיק במבנה הקיים, אולם מפעילי מעון 'אמילי' שברחוב טופז התבקשו לפנות את המבנה לאלתר. הסיבה, על פי גורם לא רשמי בעירייה, היתה הצעת שכירות נמוכה ולא אטרקטיבית דיה שהגישה הרשת. רשת מעונות 'עילאי' נבחרה להחליף את 'אמילי' אך מפאת סירובה של האחרונה לפנות את המעון, צפויה העירייה, לפי שעה, לפנות לערכאות משפטיות. מי יקבל את פני הילדים באחד בספטמבר במעון הילדים? התשובה טרם ברורה.

אושרה הקמתם של 4 בתי ספר חדשים

ומה צפוי בתחום בינוי מוסדות החינוך בשנה הקרובה ולקראת שנת הלימודים תשפ"ד? עבודות הקמתו של בית הספר הממ"ד-תורני ברחוב לוטם שבנייתו התעכבה, נמשכת בימים אלו לאחר הסדר שהושג בין עיריית חריש לחברת 'מחמיד תאופיק'.

שלמה קליין, מ"מ ראש העיר והאחראי על תחום החינוך בעירייה, מציין כי בעירייה מקווים להגיע להבנות מול הקבלן גם בנוגע לתיכון הממלכתי ברחוב שוהם ולבית הספר הממ"ח ברחוב אלה.

במקביל לציפייה להשלמת המוסדות שלעיל מתכוונים בעירייה להתחיל במהלך השנה הקרובה בבניית ארבעה מוסדות חינוך נוספים בעיר. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש אישרה בחודש האחרון, את בקשותיה של עיריית חריש להקמת ביה"ס יסודי, ככל הנראה חרדי, בעל 16 כיתות ו-3 קומות, במפגש הרחובות תנופה והשראה בשכונת מעו"ף, ולצידו בי"ס תיכון שמיועד גם הוא, לפי שעה, לזרם החרדי.

בנוסף, קיבלו בעירייה אור ירוק מהוועדה להתחיל בשלב א' של בניית שני מוסדות חינוך בשכונת הפרחים: בי"ס יסודי ותיכון בחלקה הדרום מערבי של השכונה, בקצה רחוב יקינטון. אם תוכניות הבינוי יצאו לפועל ללא עיכובים או בעיות נוספות, בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ד) יחנכו בחריש 6 בתי ספר חדשים.

לקריאה נוספת: תשפ"ב: החלה שנת הלימודים בעיר "הצעירה ביותר בישראל"

שוק הנדל״ן בחריש הציג עלייה ניכרת במספר עסקאות המכירה של דירות ובמחירי הדירות, במחצית הראשונה של שנת 2022. סקירת הנדל״ן העדכנית של 'חריש סיטי' מצביעה על עלייה של עשרות אחוזים במחירי הדירות הרגילות בעיר, לצד המשך נסיקת המחירים של הדירות המיוחדות. בנוסף, ניכרת מגמת התבגרות של השוק ומעבר מובהק לעסקאות יד שנייה

שדרת דרך ארץ, צילום דבי לרר

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי עודכנה השבוע (אוגוסט 2022), על בסיס נתונים רשמיים שפרסמה רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לחודש יוני 2022, פורסת תמונה רחבה על מאפייני השוק המקומי ומצביעה על השינויים הניכרים שחלו בנדל"ן המקומי, במיוחד בשנה האחרונה.

היקף מכירת הדירות הוכפל

מניתוח נתוני מכירת הדירות בין השנים 2022-2014 עולה כי ברבעונים האחרונים הוכפל היקף המכירות הרבעוני ביחס לממוצע בשנים הקודמות. היקף המכירות הרבעוני הממוצע עמד בשנה וחצי האחרונות על כ-370 דירות שנמכרו מדי רבעון (מעל ל-120 דירות בממוצע מדי חודש).

בשנים הראשונות, היתה דומיננטיות ברורה (וטבעית) למכירת דירות חדשות בשכונות השונות שנבנו בעיר. בשנת 2019 הסתיימה מכירת הדירות בפרוייקטים חדשים בשכונות ״הוותיקות״ – אבני חן והחורש, והנתח היחסי שלהן במכירות עמד על כ-20% בלבד מסך הדירות שנמכרו בעיר.

שלוש שנים אחרי, עלה נתח המכירות היחסי של אבני חן והחורש לכ-60% והסיבה ברורה. בשנת 2022, עם סיום המכירות של רוב פרויקטי הבנייה החדשים בעיר, שוק הנדל"ן המקומי של עסקאות יד שנייה הפך דומיננטי. גם בשתי השכונות החדשות יותר – הפרחים ובצוותא, רוב הדירות שנמכרו במחצית הראשונה של 2022 הן דירות יד שנייה.

בשנה החולפת: עליית מחירים של כ-30%

לצד העליה בהיקפי המכירות, מזוהה בשנה החולפת גם עליה חדה במחירי הדירות. את השינוי במחירי הדירות בחריש אנו בוחנים לפי העלות למ”ר, המשקפת מדד זהה ומתאימה לדירות בגדלים שונים.

במשך כחמש שנים, החל ממחצית שנת 2016 ועד מחצית שנת 2021 המחיר הממוצע למ״ר  בדירות הרגילות נותר יחסית קבוע ולא חצה את רף ה-11,000 שקלים. החל מאמצע שנת 2021 חלה עליה חדה במחיר למ״ר וברבעון השני של שנת 2022 המחיר הממוצע למ״ר עמד על כ-14,000 שקלים. בחודש יוני 2022, החודש האחרון ברבעון השני בשנה, עמד המחיר הממוצע למ״ר על כ- 14,500 שקלים ובכך השלים עליה של כ-30% במחירי הדירות הרגילות בחריש, במהלך שנה אחת בלבד.

ראוי לציין כי ברמה הארצית עלו מחירי הדירות בישראל ב-17.8% בשנה האחרונה, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו השבוע (יום שני).

שיאים חדשים במחירי הדירות המיוחדות

הדירה היקרה ביותר בחריש שנמכרה עד כה, היא דירת 6 חדרים (191 מ"ר) ברחוב תאנה בשכונת החורש. הדירה נמכרה במחיר של 2.72 מיליון שקלים. גם בשכונות האחרות  נמכרו במהלך שנת 2022 דירות במחירים גבוהים שחצו את רף ה-2.5 מיליון שקלים,

במקביל לעליה במחירי הדירות, חלה עליה גם במחירי השכירות בחריש, מגמה זו נתמכה על ידי שני גורמים, האחד, ירידה בכמות הדירות הפנויות בעיר, והשני, השפעת שוק הנדל״ן הארצי על המקומי. על פי נתוני “לוח דירות חריש” מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 3,200-2,900 שקלים. דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 3,600-3,200 שקלים. מחירי השכירות עבור דירות מיוחדות גבוהים יותר ומפורטים בסקירת הנדל״ן המלאה.

לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – עיינו בסקירת הנדל״ן

לקריאה נוספת: קיץ חם בשוק הנדל״ן בעיר: ״היתה ממש התנפלות, תוך שעה חתמנו על חוזה״

טירוף הנדל״ן בישראל בשנה החולפת לא פסח גם על חריש. בני גיאת רכש דירה בתחילת השנה ולדבריו כבר הרוויח מאות אלפי שקלים ״על הנייר״ בעקבות עליית מחירי הנדל"ן בחודשים האחרונים. על כל דירה להשכרה נרשמים מתעניינים רבים והתושבים הוותיקים משתאים אל מול המציאות החדשה, מתקשים למצוא דירות ונאלצים לשלם יותר. "ברגע שפרסמתי את המודעה היתה ממש התנפלות עלי, תוך שעה חתמנו על חוזה"

צילום: מור שקיפי לאטי

בשבוע שעבר נמכרה ברחוב תמר בעיר, דירת 4 חדרים, בת 103 מ״ר, ב-1.51 מיליון שקלים. דירה דומה ברחוב טופז, בת 96 מ“ר, נמכרה ב-1.445 שקלים. עסקאות אלה משקפות עלות של כ-15,000 שקלים למ״ר. על פי סקירת הנדל"ן של חריש סיטי, המחיר הממוצע למ״ר בדירות 4 חדרים סטנדרטיות בשכונות אלה בחריש, במחצית השנייה של 2021, עמד על כ- 11,500 שקלים, הפרש המשקף עלייה של 350-300 אלף שקלים עבור דירות 4 חדרים בנות 100 מ״ר. ובמילים פשוטות יותר: זינוק של 30% במחירי הדירות תוך פחות משנה.

בני גיאת רכש לבנו דירת 4 חדרים בשכונת הפרחים ביוני 2022. גיאת מציין שהמו"מ על הדירה החל עוד בינואר, אולם סיבוכים בירוקרטיים עיכבו את תהליך המכירה. ”בשלב מסוים, המוכרים רצו לבטל את ההסכם ואת המחיר שנקבע בו. איימתי עליהם בתביעה ובסוף לא היתה להם ברירה אלא להמשיך בתהליך המכירה. אני יכול להבין מדוע הם רצו לבטל את העסקה, הדירות התייקרו בכל הארץ וגם בחריש. הרווחנו לפחות 200 אלף שקלים בזכות עליית המחירים הגדולה".

גיל ומרים אברהם, זוג צעיר בשנות השלושים לחייהם, רכשו לאחרונה דירה בחריש. בני הזוג, נשואים שנה, חיפשו דירה לרכישה במשך שנה וחצי בחריש ובעפולה, עד שהתבייתו על המטרה, דירת 5 חדרים בשדרות ההגשמה בשכונת בצוותא.

הליך הקנייה היה מהיר במיוחד ומרים מעריכה שהדירה נרכשה במחיר נמוך מעט מערך השוק. "ידענו שזה מחיר פצצה. אנחנו משערים שהמחיר לא היה גבוה יותר בגלל סיטואציה עם היורשים של בעל הדירה, אבל התהליך היה מהיר במיוחד. באנו לראות את הדירה ובאותו ערב הודענו למתווכת, שאנחנו רוצים אותה, חתמנו תוך 24 שעות בלבד".

את ההסבר לחיפזון מסבירה מרים בעליית המחירים ובצורך לקבל החלטה מהירה: "בשנה וחצי האחרונות המחירים עלו המון, הדירות התייקרו במאות אלפי שקלים ביחס לתקציב שהיה לנו. הדירות המיוחדות בחריש, הפנטהאוזים ודירות הגן התייקרו אף יותר".

השכירות התייקרה: 600-300 שקלים בממוצע

גם מחירי השכירות לא נותרו מאחור. על פי נתוני לוח דירות חריש, מחיר השכירות הממוצע לדירות 4 חדרים במחצית השנייה של שנת 2021 נע בין 2,800-2,600 שקלים, ואילו במחציתה הראשונה של 2022 הוא התייקר ועלה לטווח של 3,200-2,900 שקלים.

גיאת מאשר את הנתונים. לדבריו, הוא פרסם את הדירה שרכש להשכרה במחיר של 3,500 שקלים. "היתה התעניינות גבוהה בדירה ורבים הגיעו לראותה. סגרנו בסוף על 3,300 שקלים עם דיירת שמחפשת דירה לטווח ארוך", הוא אומר. "היה קשה להגיע בכל פעם מראש העין כדי להראות את הדירה לשוכרים, וגם תשלום המשכנתה ירד כל חודש, ולכן ניסינו לסגור עסקה מהר".

את העלייה במחירי השכירות בחריש חשו גם שוכרים ממשיכים. "אני נכנס כרגע לשנה השלישית ובעל הדירה הקפיץ לי את השכירות ב-400 שקלים", שיתף אחד התושבים בפייסבוק רק לאחרונה. "אני בשנה השנייה ובעל הדירה הקפיץ לי מ-2,200 ל-2,550 שקלים", כתבה גולשת אחרת.

"סכומים מטורפים שלא מאפיינים את חריש"

"במשך 4 שנים שילמנו 3,200 שקלים לדירת 5 חדרים מרווחת עם מרפסת גדולה, מחסן, יחידת הורים ויחידת מתבגר. בעל הדירה החליט למכור אותה ובמשך חודשיים חיפשתי דירה אחרת. זה לא היה פשוט", מתארת ג'ודי תורן שמתגוררת בחריש משנת 2018. "חיפשתי דירת 5 חדרים מרווחת או 6 חדרים אבל המצב היה ממש על הפנים", משתפת תורן.

"לא היו דירות על המדף. אולי אם הייתי מחפשת במאי, המצב היה שונה, אבל בחודשיים האחרונים, יוני יולי – לא היה הצע גדול וגם המחירים ממש ממש עלו. ראיתי דירות מיוחדות יותר, כמו פנטהאוזים, שדרשו עבורן 5,200-5,000 שקלים, סכומים מטורפים שלא מאפיינים את חריש".

בסופו של דבר עברה משפחת תורן להתגורר בדופלקס 5 חדרים ברחוב ברקת בשכירות שנקבעה ל-4,600 שקלים (בלי מחסן). "לא היתה לנו ברירה אלא לבצע את הקפיצה הזו במחיר השכירות. אבל אלו מחירים גבוהים לחריש כי אין פה מה שאת צריכה, העיר לא מציעה חיי עיר מלאים. אין פה סושי או פאד תאי, אין לנו פה מס הכנסה, רמי לוי, מרפאת מומחים, קאנטרי או הום סנטר. כתושבת חריש אני חייבת לנסוע כל הזמן לקנות מחוץ לעיר או להזמין".

"הדירה נחטפה": התנפלות על דירות להשכרה

העלייה במחירי השכירות מתפתחת לצד הביקושים הגוברים למגורים בעיר. כזכור, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חריש נמצאת היום בראש טבלת מאזן ההגירה הפנימית הארצית. עוד מפרסמת הלמ"ס כי במחצית הראשונה של 2022 (ינואר-יוני) עברו להתגורר בחריש 2,739 תושבים חדשים. ביוני 2022 פרסמה מועצת חריש כי העיר מאוכלסת כמעט במלואה.

הגאות בהגירה לעיר לצד עליית המחירים הארצית מייצרות "התנפלות" על דירות בחריש, תופעה שמוכרת מערים גדולות ומרכזיות כדוגמת תל אביב. אתמול (ראשון) לדוגמה, פרסמה מישל בן טל, דירת 4.5 חדרים להשכרה בשכונת בצוותא במחיר של 2,400 שקלים ותוך שעה בלבד חתמה על הסכם עם השוכר.

"זו דירה ששכרנו מקבלן ויש לה אופציה לשנתיים נוספות במחיר קבוע ונמוך ממחיר השוק ולכן ברגע שפרסמתי את המודעה היתה ממש התנפלות עלי, לא הספקתי להחליף חולצה וכבר היו 30 טלפונים ואנשים הגיעו לראות את הדירה. תוך שעה חתמנו על חוזה עם דייר שמחליף אותנו בהתקשרות מול הקבלן", עדכנה בן טל שפניה מיועדות למגורים בחו"ל.

"חריש מאפשרת מגורים מעל לממוצע הארצי"

מאור קורן, שכר בחודש שעבר דירת 4 חדרים בשכונת בצוותא ולדבריו, גם הוא חש את השינוי בעיר.

"הסתובבתי לפני שנתיים בעיר ובכל ארבעה מטרים היה שלט להשכרה. עכשיו, כמעט ולא היו שלטים". הוא מודה שלקח לו זמן להפנים את השוני: "ראיתי את הדירה ואהבתי אותה, אבל אמרתי לעצמי, או.קי, אני בחריש, אני לא חייב לסגור על הדירה הראשונה שאני רואה. המשכתי לחפש ולא מצאתי דירות. פתאום נכנסתי ללחץ שבעל הדירה כבר מצא שוכר".

בוקי ברדע מאששת גם היא את התופעה החדשה לפיה הדירות, שבעבר עמדו ללא שוכרים והכבידו על המשקיעים, הפכו מבוקשות. ברדע התגוררה בחריש בחמש השנים האחרונות. לפני שבועיים עזבה את העיר והציעה את דירתה, דירת 3 חדרים ברחוב יחד בשכונת בצוותא, להשכרה. "פרסמנו את הדירה בתחילת יולי ופנו אלינו לפחות 15-10 דיירים פוטנציאליים. תוך שבועיים כבר חתמנו על הסכם שכירות עם דייר שרק עבר לחריש".

"הדירה הושכרה תמורת 2,800 שקלים. זה מה שביקשתי וזה מה שקיבלתי. חוץ מאחד שהתווכח איתי על החוזה ועל המחיר, לא היה שיח סביב נושא המחיר – כל המתעניינים קיבלו אותו", מציינת ברדע ומוסיפה: "אני חושבת שהדירה שווה את המחיר, היא ממוקמת טוב, זו דירה חמודה ולמרפסת הגדולה יש ערך מוסף. לתחושתי, אנשים מעריכים את מה שהם מקבלים והמחיר של השכירות בעיר הוא הוגן. בכלל, חריש מאפשרת רמת מגורים הרבה מעל לממוצע הארצי עם נוחיות ורווחה. יש לי רק דברים טובים לומר על העיר בהקשר הזה".

למרות הבעיות: האטרקטיביות של חריש עולה

קורן, שמתגורר בחריש כבר 5 שנים, משלם דמי שכירות גבוהים יותר עבור דירתו החדשה. "היה לי ברור שהמחיר יעלה, כי בכל הארץ השכירות מטפסת אבל התמזל מזלי והשכירות שלי התייקרה רק ב-300 שקלים. שוכרים מערים אחרות מחפשים אופציות זולות יותר, הם מגיעים לחריש ומתפעלים מהאפשרות לשלם 3,000 שקל בלבד לדירת 4 חדרים. להבדיל, מי שגר פה, מתקשה לשלם תוספת של 600 שקלים לשכירות בהשוואה לשנים קודמות".

קורן מעריך שהעלייה במחירי הדירות בעיר לא תיעצר: "למרות שלא חסרות פה בעיות, האטרקטיביות של העיר עולה בהדרגה והביקוש למגורים בחריש מושפע מהנעשה בכל הארץ.

"צריך לנתק את הראייה הצרה של "מה קורה בעיר" ו"האם יש פה שירותים ראויים" – מהדיון על המחיר. זה לא רלוונטי בכלל. מחירי הדירות אינם תלויים בנו אלא בשוק הדיור הכללי, לכן צריך להתמקד בדברים הטובים הרבים שקיימים בעיר הזו , לעודד את היוזמות הקהילתיות במקביל להפעלת מנופי לחץ, ולדאוג שנקבל יותר עבור מה שאנחנו משלמים".

לקריאה נוספת: התושבים החדשים באים: "השכירות בדירה הקודמת עלתה ב-2,000 שקלים"

אין קופצים למים: המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש נסגר ללא הצעות. פרסום המכרז החדש נדחה למועד לא ידוע. שלמה קליין: ״נצטרך לעשות בדיקה כדי להבין מדוע המכרז לא היה כדאי ליזמים״

בתמונה: הדמיית הקאנטרי בחריש משנת 2018, מתוך פרסומי המועצה

מכרז היזמים להגשת הצעות לבניית מרכז הספורט והנופש של העיר (הקאנטרי העירוני) נסגר השבוע, ללא מציעים. מבירור הפרטים עולה כי שני יזמים בלבד רכשו את חוברת המכרז, אך אף אחד מהם לא הגיש הצעה.

כזכור, בחודש אפריל, פרסמה העירייה מכרז להקמת קאנטרי על של שטח כ-10 דונם בקצה שכונת בצוותא, בסמוך לשכונת מעו"ף. על פי פרטי המכרז, צפוי מרכז ספורט והנופש לכלול 4 בריכות וכן מתקנים שונים כגון: ג'קוזי, סאונות, מגרשי טניס, קטרגל וכדורסל, חדרי כושר, אולמות חוגים וג'ימבורי מקורה. בסביבתו של הקאנטרי צפויים להיבנות בנוסף מדשאות גדולות, גן שעשועים חיצוני, חנות למוצרי ספורט, חדרים לטיפולי ספא ומזנון.

כעת, לאחר סגירת מועד המכרז מתברר כי הפרויקט השאפתני והמורכב, שחייב את העירייה לקבל אישורים רבים ממשרדי הפנים והאוצר, אינו אטרקטיבי דיו עבור היזמים, לפחות לא בשלב זה. "נצטרך לעשות בדיקה כדי להבין מדוע המכרז לא היה כדאי ליזמים וננסה לשפר את תנאי המכרז". ציין מ״מ ראש העיר, שלמה קליין.

שני גרינברג, סגנית ראש העיר ויו"ר סיעת הליברלים נדרשה גם היא לנושא ונשאלה אם במכרז הבא יחול שינוי. לדבריה: "הנושא בבירור. אנחנו צפויים לקיים ישיבת הנהלה בנושא, לשמוע את ההשערות של הצוות המקצועי ובהתאם לזה לקבל החלטות אם לשנות דרישות במכרז".

המכרז המדובר נבנה בשיטת DBOT – Design-Build-Operate-Transfer, במסגרתו היזם הזוכה מתכנן את המבנה בשיתוף עם העירייה, ולאחר מכן בונה ומפעיל את המקום לתקופה של עד 25 שנה, ובסיומה מחזיר את המבנה לרשות העירייה.

קליין הדגיש כי שינוי בתנאי המכרז ישפיע על לוחות הזמנים של פרסום מכרז חדש והוא מסביר: "כל שינוי מהותי בסעיפי המכרז, דורש אישור גם של משרד האוצר וגם של מכרז הפנים ומן הסתם כדי להגדיל את הכדאיות ליזמים נזדקק לשינוי משמעותי".

"יש הרבה רעיונות איך להפוך את המיזם לכדאי יותר", מוסיף קליין. "לדוגמה, שינוי תב"ע שיאפשר הקמת מקורות רווח נוספים כמו מסעדות או מסחר. בסופו של דבר מדובר בעניין שנבחן על פי הכדאיות הכלכלית שלו", סיכם קליין.

לא המכרז הראשון שנכשל

מכרז הקאנטרי אינו המכרז הראשון שנכשל בעיר. בימים אלה עדיין פתוחים מכרזים שנכשלו בעבר, ופורסמו מחדש מספר פעמים, לשיווק שטחי תעסוקה ומסחר במעו"ף ולהקמת מתחם דיור מוגן בשכונת הפרחים.

הקמתו של קאנטרי עירוני מתוכננת מזה מספר שנים והופיעה בפרסומי המועצה לגבי פרוייקטים עתידיים כבר בשנת 2018, אם כי בשנים ההן לא היתה כדאיות כלכלית להקמתו בשל גודלה של אוכלוסיית העיר. בשנים שחלפו מאז הספיק הקאנטרי העירוני לשנות את מיקומו משכונת הפרחים למיקום הנוכחי בסמוך לשכונת בצוותא, ואף ליצור מחלוקת בקואליציה שזכתה לתהודה ארצית, בשל רצון חברי המליאה הדתיים לשנות סעיף במכרז המחייב את הפעלתו בשבת. כך או אחרת, נראה כי פתיחת מרכז הספורט העירוני בחריש נדחית בשלב זה למועד לא ידוע וכי תושבי העיר יידרשו להמשיך, בינתיים, לרחוץ בבריכות השחיה ביישובים הסמוכים לעיר.

לקריאה נוספת: פורסם המכרז להקמת הקאנטרי העירוני של חריש

תושבי חריש חגגו באירוע היסטורי את הפיכתו הרשמית של הישוב לעיר ואם בישראל. האירוע שהופק על ידי עיריית חריש ותוקצב במאות אלפי שקלים כלל תערוכת צילומים, פעילויות לילדים והופעת אמן. גם הפוליטיקאים לקחו חלק בחגיגה: בנימין נתניהו הבטיח בפעם השלישית לתושבי חריש, חיבור לכביש 6

אלפים מתושבי העיר חגגו אתמול (שלישי) את הפיכתה הרשמית של חריש לעיר. האירוע תחת הכותרת "מחלום למציאות", התקיים בפארק הצגן וכלל הצגת פעילויות קהילתיות שונות בעיר, תערוכת צילומים המשקפת את התפתחות העיר, פעילויות לילדים והופעת אורח של האמן בניה ברבי.

האירוע התקיים חודשיים לאחר ששרת הפנים, איילת שקד, ביקרה בעיר והכריזה בטקס קצר וסגור לקהל הרחב, על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר.

350 אלף שקלים השקיעה עיריית חריש בהפקת החגיגה ההיסטורית ההמונית וכללה בשלב הברכות גם פוליטיקאים שמלווים את הקמת העיר, ביניהם, איילת שקד, יואב גלנט ובנימין נתניהו.

ראש העיר: "הסיפור של חריש הוא פלא פלאים"

ראש העיר יצחק קשת נאם באירוע וציין בפתח דבריו: "אני יכול להעיד שהסיפור של חריש הוא פלא פלאים. כי לפני שבע שנים לא היה כאן כמעט כלום ובמקום הזה שאנו עומדים ברגעים אלה היה יער. כך גם בשאר שכונות העיר. לא היו בתים, כבישים, פארקים, גני ילדים ובתי ספר. כמעט לא היו תושבים. היה רק ישוב קטן".

הוא הוסיף ואמר: "אין בישראל אח ורע לקצב התפתחות עירוני כזה. חריש קבעה שיא ישראלי בקצב הקמת עיר חדשה בישראל והכול תוך כדי אכלוס של עשרות אלפי תושבים חדשים". קשת התייחס בדבריו לאתגרים המרובים של הקמת רשות חדשה וצומחת ולתנאי אי הוודאות בהם נאלצה המועצה לפעול ולתכנן קדימה מבלי לדעת מיהם התושבים שיעברו להתגורר בפרויקט הלאומי החדש.

"היו 1,001 סיבות לכך שהפרויקט הלאומי של הקמת חריש יכשל אבל הוא הצליח", הדגיש קשת וייחס את ההצלחה לשתי החלטות הממשלה, הראשונה משנת 2015 והשנייה ממאי 2022 שהזרימו לחריש מיליארדי שקלים. "בלי התמיכה הממשלתית חריש לא היתה מסוגלת להפוך לעיר". הוא אמר. קשת הודה לשותפי העשייה ממשרדי הממשלה השונים וסיכם את דבריו באומרו לתושבים: "פרויקט הקמת העיר הצליח בזכותכם. בזכות תושבים שבחרו בחריש להקים בה את ביתם ולגדל בה את ילדיהם".

חריש כהוכחה לחזון שמתממש

בין המברכים את חריש ביום חגה היה גם נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג, ששלח ברכה מצולמת: "זהו יום חג של ממש. בראש וראשונה לכם וגם למדינת ישראל", ציין נשיא המדינה בפניה ישירה לתושבים. "לא בכל יום אנו זוכים להכריז על עיר ואם חדשה בישראל. עיר חדשה היא ברכה גדולה לא רק לתושביה אלא לאזור כולו ולמדינה כולה. זוהי תוספת חשובה של חיים של פריחה בכל מובן באזור הזה.

"חריש היא הוכחה ניצחת שחזון גדול יחד עם התמדה ואמונה, יכולים בסופו של יום להתממש", סיכם נשיא המדינה.

שרת הפנים איילת שקד נטלה גם היא חלק בחגיגה. היא פירגנה לראש העיר, לחברי המליאה ולצוות המקצועי בעירייה ונשאה נאום קצר במיוחד: "חריש היא פרויקט לאומי אדיר, הצלחה אדירה של עיר חדשה שנבנתה בקצב הכי גדול בהיסטוריה של מדינת ישראל. לא היתה עיר שנבנתה בקצב הזה, היום יש 29 אלף תושבים תוך כמה שנים יהיו 60 אלף תושבים.

"עבדנו קשה כדי שלעיר הזו יהיו כל התשתיות, החינוך, כבישים ומה שצריך. העברנו החלטת ממשלה של מעל חצי מיליארד שקל. יש לכם מערכת חינוך מדהימה, ועדת תכנון ובנייה מיוחדת שעובדת, לא היה פשוט ועשינו את זה. תמשיכו להיות כאלה מדהימים עם ראש עיר מדהים, חברי מועצה מדהימים, מנכ"ל, יש כאן צוות נהדר. שתהיה לכם חופשת קיץ מהנה".

עוגן של ציונות, התיישבות, רווחה

שר השיכון לשעבר, יואב גלנט, שליווה את חריש מתחילת הדרך סיפר על ההכרות שלו עם הישוב עוד מימיו כמפקד חטיבה בג'נין, וכיצד פרויקט הקמת הישוב שלא התרומם במשך 20 שנים קיבל רוח גבית בעזרת החלטת הממשלה הראשונה.

"בשנת 2015 כשנכנסתי לתפקידי כשר הבינוי והשיכון הגעתי לביקור ראשון בחריש והבנתי שהעסק לא מתקדם. תוך זמן קצר התכנסה ישיבה של ממשלת ישראל במשרדים הישנים של המועצה. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו יחד עם הרכב השרים קיבלו החלטות להפוך את חריש לפרויקט לאומי. אמרתי להם תוך 7 שנים יהיו כאן 12 אלף יחידות מאוישות".

גלנט התייחס גם לניסיונו כשר הבינוי והשיכון ולהבנה שיש יותר מדי גורמים שעוסקים בבינוי שהובילה אותו לפיתוח המכרז "הכל כלול" הראשון בישראל, במסגרתו קבלן אחד היה אחראי על בינוי יחידות הדיור, הפיתוח הסביבתי, מבני הציבור וכל הנדרש לחיים מלאים בשכונה. "הצעתי רעיון אחר שמעולם לא נוסה. כך נולד הרעיון של מה שלימים הפך להיות שכונת בצוותא, זו צריכה להיות בנייה של כל שכונה בישראל בהיקפים האלה", הוא הוסיף. "אני שמח להיות במעמד הזה שבו חריש, אותה הכרתי כישוב קטן עם 3,000 איש ואישה עם בתים נמוכים, הופכת לעיר ואם בישראל עם כ-30 אלף תושבים בקירוב.

"נניע את השלבים הבאים ונביא לכך שבחריש יגורו 100 אלף תושבים ברווחה ויבססו את האחיזה הציונית בחלק המערבי של נחל עירון-ואדי ערה ויהוו עוגן של ציונות, התיישבות, רווחה, יצירה ושגשוג לתושבי מדינת ישראל והאזור", הוא סיכם.

נתניהו מבטיח בפעם השלישית

ראש האופוזיציה בנימין נתניהו היה אחד מאורחי הכבוד של ראש העיר. "אני שמח להיות פה ולראות במו עיני מקרוב את ההתפתחות האדירה של חריש. לפני תריסר שנים הגענו הנה וראינו רחובות כורכר ושלדים של בניינים ודמיינתי יחד עם חברי מה יכול להיות כאן", ציין נתניהו שקידם את החלטת הממשלה הראשונה לפיתוח העיר חריש.

"קיבלנו על סמך הדמיון והחזון הזה החלטת הממשלה להטות את חריש למסלול הבראה. ראינו את הפוטנציאל האדיר של חריש הן מבחינת המיקום והן מבחינת הביקוש העצום למגורים בישראל ואפשרות חדשה לכלכלה ותעסוקה".

נתניהו חזר בפעם השלישית על הבטחתו לחבר את חריש לכביש 6, הבטחה אותה מסר בשני ביקורים שונים בעבר: בביקורו הרשמי בחריש בשנת 2015 לקראת גיבוש החלטת ממשלה, ובטקס השקת שכונת בצוותא במרץ 2021

"אני רציתי דבר אחד לעשות שהוא חשוב לכל אחד ואחת מכם, אמרתי, יצחק, אנחנו צריכים עכשיו לקבל עוד מחלף כדי שלא יסתובבו דרך ברקאי, לעשות את כל הסיבוב הזה. כדי שתוכלו להיכנס ולצאת בקלות והתחלתי לפעול בעניין הזה גם כן. לצערי הממשלה הזאת שהיתה, ממשלת המחדל, לא קידמה את העיר, סלילת הרכבת העיר, לא עשתה את המחלף.

"הבטחנו וקיימנו, עשינו כאן רבות, העיר בקפיצה אדירה אבל צריך להשלים את הדבר הזה. אם תתנו לי שוב את המנדט לראש ממשלה, אני מתחייב לתת לכם את מה שמגיע לכם, את המחלף ואת הנגישות. בעזרת השם ובעזרתם נעשה זאת לרווחת כל תושבי ותושבות העיר".

נתניהו סיכם באומרו: "מחריש יוצאת בשורה לאומית גדולה, בקול גדול ולא בשורה חרישית, 'עוד אבנך ונבנית' כדברי הנביא ירמיהו. חג שמח לכם חריש".

מסגרת אינטימית, יחס אישי, פיקוח מקצועי ותשלום חודשי מסובסד ומופחת בהשוואה לשוק הפרטי  – המשפחתונים המפוקחים של משרד הכלכלה והתעשייה מציעים להורים פתרון מצוין לתינוקות ופעוטות – אבל אין כאלה בחריש. ההורים משלמים ביוקר: "משפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד"

על פי נתוני האגף למעונות יום ומשפחתונים של משרד הכלכלה והתעשייה מאוגוסט 2021, בישראל פועלים כ- 3,600 משפחתונים מוכרים. בסך הכל, במסגרות המוכרות (מעונות יום ומשפחתונים יחד) מתחנכים כ-25% מהפעוטות עד גיל שלוש בישראל.

בחריש, "עיר הילדים והמשפחות הצעירות", פועלות מספר רשתות המפעילות מעונות יום לילדים, ביניהן 'עילאי', 'אמילי', 'יהלום', 'צלילי החינוך' ו'אביבים'. עם זאת, לא קיימים בעיר משפחתונים מפוקחים. להבדיל, בעיר משגשגים משפחתונים פרטיים רבים.

"באלעד ממנה עברנו לחריש, פעלו עשרות משפחתונים מוכרים. העירייה קיימה מדי שנה ימי רישום מרוכזים במתנ"ס, ולמשפחה ניתנה אפשרות בחירה בין שלושה משפחתונים על פי העדפותיה. בהמשך התקיימו ועדות התאמה ושיבוץ אותן ניהלה גם כן העירייה. לעומת זאת, בחריש אין לזה זכר. בחריש יש רק משפחתונים פרטיים", כך מסביר נתנאל וילינגר, אב לתינוקת בת חצי שנה, המחפש מסגרת חינוכית לבתו לשנת הלימודים הקרובה.

מסגרת משפחתית

בדיקה קצרה מעלה כי באלעד פועלים 140 משפחתונים מפוקחים. וילינגר מציין כי משפחתון מוכר ומפוקח מהווה תחליף למעונות היום, בעיקר עבור הורים המבקשים לילדיהם מענה אינטימי ומשפחתי יותר מזה שמציעים המעונות.

המשפחתונים המוכרים והמפוקחים מאוגדים תחת אגף עידוד תעסוקת הורים המשויך לזרוע העבודה של משרד הכלכלה והתעשייה. משפחתונים אלה מופעלים באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים של הרשות המקומית, או באמצעות זכיינים שקיבלו "סמל משפחתון" מטעם המדינה. המשפחתונים פועלים לרוב בביתן של המטפלות ומיועדים ל-5-4 תינוקות ופעוטות. במשפחתונים עם מספר גבוה יותר של ילדים, מועסקת מטפלת נוספת.

"עם כל הסיפורים הנוראיים שאנחנו שומעים בשנים האחרונות בתקשורת, כיום זה מאוד מדאיג לשלוח את הילד למסגרת פרטית שאין עליה פיקוח וביקורת", משתף וילינגר ומוסיף: "במשפחתונים של התמ"ת לעומת זאת, למפקחת יש מפתח לדירה והיא רשאית לבקר בה מתי שתחפוץ. החוקים במסגרות המפוקחות הרבה יותר ברורים ועל המפעילות לעמוד בהם. בנוסף, אנחנו מעדיפים את המסגרת המצומצמת של המשפחתונים על פני מעונות היום, כי במשפחתון היחס לילדים יותר נגיש ורגיש ויש לך כתובת אחת קבועה לפנות אליה. טבעי להעדיף את המסגרת המשפחתית, ועובדה שזה קיים במקומות אחרים בארץ".

ביקוש מטורף למשפחתונים, המחיר גבוה

וילינגר מציין נקודה חשובה נוספת: "המצב בחריש הוא שיש ביקוש מטורף ומשפחתונים פרטיים מרשים לעצמם לדרוש סכומים גבוהים מאוד. מנגד, אין משפחתונים בפיקוח ונוצר שוק של מחירים לא הגיוניים ובגלל המצוקה, הורים מסכימים לשלם כל סכום". הוא מוסיף: "עד כה ההצעה הכי טובה שקיבלנו היא 2,000 ש"ח לחודש למשפחתון עד השעה 14:00 בצוהריים. כנראה שלא תהיה לנו ברירה ונצטרך ללכת על מסגרת פרטית וזה חבל מאוד, כי היינו זכאים להשתתפות המדינה במסגרת מוכרת".

מחירי המשפחתונים הפרטיים בחריש נעים בין 2,300 ל- 3,000 שקלים בחודש, עבור חמישה או שישה ימים בשבוע. לעומתם, שכר לימוד במעונות היום והמשפחתונים שבפיקוח נע בשנת תשפ"ב סביב 2,000 שקלים לחודש בהתאם לגיל הילד (השנתון) ועשוי אף להיות נמוך יותר. הורים זכאים להגיש בקשה ולקבל סבסוד והשתתפות המדינה בשכר הלימוד. גובה התמיכה נקבע על-פי מספר קריטריונים ביניהם, ההכנסה לנפש במשפחה. המחיר המסובסד שמשלמים ההורים במשפחתונים מוכרים עשוי להיות נמוך במאות שקלים בהשוואה לשוק הפרטי.

מי יקים משפחתון בפיקוח?

הפער בין הביקוש הרב למשפחתונים מפוקחים להיצע הדל אינו ייחודי לחריש, אך הוא בולט במיוחד בשל חלקה היחסי הגבוה של אוכלוסיית הגיל הרך בעיר, ולאור העובדה שרוב ההורים עובדים מחוץ לחריש וזקוקים למסגרת יציבה שתאפשר להם להתפרנס. עדות לכך מספקות רשימות ההמתנה הארוכות לכל אחד מהמעונות המפוקחים בעיר.

על פי נתונים שהתפרסמו בהחלטת הממשלה החדשה ממאי 2022, אחוז הילדים בגילי 4-0 בחריש הוא הגבוה ביותר במדינה ועומד על 22.5%.

נכון לשנת תשפ"ב פועלים בחריש 12 מעונות יום בפיקוח וכאמור, ללא משפחתון מוכר אחד לרפואה, כזה המציע פיקוח ממשלתי וסבסוד בשכר הלימוד. מדוע המערך לא פועל בעיר? ובידי מי האחריות והסמכות לקדם אותו?

זרוע העבודה במשרד הכלכלה שנדרשה לנושא השיבה ל'חריש סיטי' כי מדובר ב"נושא שצריך לבדוק עם הרשות המקומית".

שלמה קליין, מ"מ ראש העיר ואחראי על תחום החינוך, נדרש לסוגיה גם כן והשיב כי בניגוד לתגובה של משרד הכלכלה, הנושא אינו תלוי בעיריית חריש אלא במפעילים. "ברגע שיש מפעילים אנחנו מפקחים אך אנחנו לא מקימים משפחתונים. מי שרוצה מוזמן להקים בעיר משפחתון בפיקוח".

"בפגישה שקיימנו בעיר בעבר עם מנכ"ל משרד הרווחה דאז, הוא הבטיח לבדוק את הנושא ולקדם אותו. אבל לא קרה מאז דבר", שיתף חבר המועצה שלמה פרץ שהוסיף: "הצורך בחריש למעונות ומשפחתונים עצום. בעיקר למעונות. אני מתרשם שהציבור הכללי פחות מחפש מסגרות פרטיות ויותר מעונות מפוקחים לאור האירועים בשנים האחרונות, בעוד שבציבור החרדי הדרישה למשפחתונים היתה ונשארה גבוהה. לשמחתי במסגרת החלטת הממשלה החדשה לסיוע לעיר, קיבלנו תקציב להקמת 4 מעונות יום נוספים בעיר, מהלך שאמור להוריד את הלחץ", ציין פרץ.

"המדינה מעדיפה מעונות"

על פי החלטת הממשלה החדשה 15 מיליון שקלים יוקצו לטובת תכנון והקמה של מעונות יום בחריש. הקמת המעונות, כך נראה, תספק פתרון להורים החפצים במסגרת חינוכית זו, אולם לא תתרום לקידום הקמת משפחתונים מפוקחים בחריש.

"בדרך כלל, היכן שיש מעונות, לא פותחים משפחתונים כדי לא לפגוע במעונות, כפי שאני רואה את זה, המדינה מעדיפה מעונות יום", מספרת א', רכזת של כ-15 משפחתונים מפוקחים בצפון הארץ. "משפחתונים באים כתמיכה למקומות בהם אין מעונות. בהרבה מקומות הרשויות המקומיות לא ששות לתת דריסת רגל למשפחתונים מוכרים ומצד המדינה נראה שזה פחות רווחי לה", מסכמת א'.

"הרווחיות" משחקת תפקיד גם בקרב המטפלות שמעדיפות לפתוח מסגרת פרטית, לקבל תשלומים גבוהים יותר מההורים ולא להיות נתונות לביקורת ולפיקוח תמידיים. עם זאת, בשנים האחרונות אלה עלולות להיתקל בהתנגדות השכנים לפתיחת משפחתון בבניין. בשנים האחרונות היו מספר מקרים בחריש שהגיעו על רקע זה להליכים משפטיים.

ג', בעלת מעון פרטי בעיר מסכמת: "ההבדל הראשון, הראשי והעיקרי בין מסגרת פרטית למפוקחת הוא המחיר. מעבר לזה, כדי להפעיל משפחתון תחת התמ"ת מטפלת נדרשת לעמוד בסדרה של בדיקות. לדוגמה, 99% מהמשפחתונים בעיר אינם פועלים בדירות המרה, לא עומדים בתקן של מספר הילדים ופועלים ללא אישורים, רובם ככולם אינם חוקיים ולא יכולים להיות מפוקחים".

ראוי לציין שהיעדר פעילות משפחתונים בפיקוח ממשלתי, אינה מנת חלקה הבלעדית של חריש. בדיקה במאגר המשפחתונים המוכרים והמפוקחים של משרד הכלכלה והתעשייה מעלה כי גם באור עקיבא ובפרדס חנה- כרכור לא פועלים כלל משפחתונים בפיקוח. מצב דומה מצוי בערים נוספות בארץ כדוגמת טבריה.

תמונת המצב העגומה של המשפחתונים המפוקחים בחריש וסביבתה לא תשתנה אם לא יהיה מי שירים את הכפפה ויפעל לשינוי המצב. כך או אחרת, וילינגר נערך, בלית ברירה, להוצאה הכספית הכבדה ומקווה שהמצב אכן ישתנה לטובת זוגות צעירים נוספים, שעושים את צעדיהם הראשונים בעיר.

מעיריית חריש לא התקבלה תגובה בנושא.

דו"ח מבקר המדינה חושף את הכשלים הממשלתיים בפיתוח העיר חריש ומדגיש את העיכוב בפיתוח תחבורה, המחסור העצום בשטחי תעסוקה ובהכנסות, והגירעון המובנה בתקציב העירייה שעלול למנוע מחריש להפוך  לרשות עצמאית. הדו"ח מצביע גם על ליקויים וחוזקות בהתנהלות העירייה והעומד בראשה

אתמול (שני) פרסם משרד מבקר המדינה דו"ח מעקב על הקמת העיר חריש. בדיקת המבקר העדכנית התקיימה בחודשים יוני – יולי 2021 ובחנה את פעולותיהם של המועצה המקומית חריש, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה. הדו"ח העדכני בחן את תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח המבקר משנת 2016. דוח המבקר בחן אז, כמו גם היום, את ההיערכות הארגונית המיוחדת של המועצה המקומית; את ניהולה הכספי של המועצה ואת מעורבותם של משרדי הממשלה בתכנון אזורי תעסוקה ובמתן פתרונות תחבורתיים.

מן הדו"ח עולה תמונה עגומה ביחס להתקדמות האכלוס האיטית בחריש כמו גם ביכולתה הנוכחית של העיר להפוך לרשות עצמאית המספקת שירותים לתושביה. הדו"ח מפרט את הכשלים של ממשלות ישראל בטיפול ב"פרויקט הלאומי" הן ביחס לפתרונות תחבורה הכרחיים, והן ביחס להקמת איזורי תעסוקה מניבים שיזרימו כספים לקופת העירייה וינתקו אותה מהתלות בתקציבי הממשלה.

מחסור אקוטי בשטחי תעסוקה

המבקר מציין בדו"ח כי נכון למועד סיום הביקורת קיים מחסור של כ-430,000 מ"ר שטחי תעסוקה מניבים. המבקר מציין כי כיום גובה העירייה ארנונה עסקית מכ-70,000 מ"ר בעיר, ואילו שטחי התעסוקה המניבים הנדרשים לפיתוח כלכלי של חריש, כך על פי חוות דעת מקצועיות, מסתכם בכ-500,000 מ"ר.

המבקר מדגיש כי למרות שהושגה התקדמות מסוימת ביחס לתכנון אזורי תעסוקה לחריש, למשל שטחי התעסוקה המתוכננים בחריש דרום, עדיין אין פתרון שיביא להגדלת ההכנסות העצמיות של המועצה המקומית חריש.

רשות גרעונית

קל להבין כי מחסור בהכנסות מוביל לגירעונות ואכן המבקר חושף כי ללא קבלת מענקי ממשלה, הגירעון העירוני המצטבר החל משנת 2016 ועד סוף שנת 2020 היה מגיע לכ-83.4 מיליון שקלים.

על פי נתוני המועצה, הגירעון לסוף שנת 2020 היה כ-16.3 מיליוני שקלים. באותה השנה קיבלה המועצה מענקים במסגרת תוכנית הייצוב בסך של 6.5 מיליוני שקלים. המענקים שהוענקו והעודפים שצברה המועצה המקומית חריש בתקציבה סייעו למועצה בשנות הפעלת התוכנית ואף בשנת 2020, אך לא ניתן מענה לגירעון המובנה בתקציבה, ולפיכך המועצה המקומית חריש עלולה להיות רשות גירעונית לאורך זמן התלויה במענקי המדינה לצורך איזון תקציבה. המבקר מציין מפורשת כי עולה החשש כי המועצה לא תוכל לקיים את פעילותה השוטפת ולתת את השירותים המיטביים לתושביה.

מענה תחבורתי לוקה בחסר

נושא התחבורה זוכה להתייחסות המבקר. על פי בדיקתו על אף שעלה הצורך המיידי בסלילתם של כביש 444 החדש (מצומת חריש עד החיבור עם כביש 9) וכביש 611, שייתנו מענה תחבורתי לתנועה באזור חריש בשנת 2020, אישרו משרד השיכון ומשרד התחבורה רק את תכנונם. בביקורת המעקב עלה כי חלה התקדמות מסוימת ביצירת מענה תחבורתי לתושבי חריש, אולם הפרויקטים התחבורתיים עדיין לא הושלמו וטרם התקבלה החלטה בנוגע לחיבור חריש ישירות לכביש 6.

כזכור, ציין ראש העיר יצחק קשת בראיון לחריש סיטי, כי החיבור לכביש 6 היה אחד הוויתורים שנאלצה העירייה לספוג על מנת לקדם את החלטת הממשלה והתקציבים הנילווים לה שאושרו במאי 2022.

בנוסף, מחל"ף מג"ב אותו מזכיר המבקר בדו"ח נפתח לתנועה והחלטת הממשלה ממאי 2022 הקצתה סכום של 300 מיליון שקלים לטובת פיתוח הכבישים באזור.

עיריית חריש פרסמה תגובה ביחס לנושאים אלו וציינה כי: "באשר לממצאי המבקר בנושא המצב הכספי של העירייה, הרי שבחודש מאי השנה אושרה החלטת ממשלה לחריש שבמסגרתה יוזרמו לעיר תקציבים משמעותיים במטרה להמשיך ולקדם את פרויקט הקמת העיר החדשה. ההחלטה קובעת שיושקעו בחריש ובכבישים שבאזור יותר מחצי מיליארד שקלים במשך 4 שנים, ויאפשרו את המשך תנופת הפיתוח של העיר".

ועדות חובה לא התכנסו

דו"ח המבקר בחן את התנהלות העירייה בכמה מישורים. מן הדו"ח עולה כי בניגוד לשנים 2015-2016 מליאת המועצה התכנסה על פי חוק בין השנים 2018-2020.

המבקר בחן גם את נושא מינוי ועדות החובה החיוניות לתפקודה התקין של העיר ואת התכנסותן. בביקורת הקודמת, עלה כי מליאת המועצה הקימה רק שבע ועדות חובה ולא הקפידה לכנס את ועדותיה בתדירות הנדרשת. הביקורת הנוכחית העלתה כי מליאת המועצה מינתה עשר ועדות חובה כנדרש אולם שבע מהן לא כונסו בתדירות הנדרשת מהם  – אחת לשלושה חודשים. בשנים 2018 – 2020 וועדות אלו לא כונסו כנדרש: הוועדה לענייני ביקורת, ועדת מל"ח, הוועדה להנצחת נפגעי פעולות איבה, הוועדה לאיכות הסביבה, הוועדה למאבק בנגע הסמים, הוועדה למיגור אלימות והוועדה לקליטת עלייה.

המבקר ממליץ לכנס את ועדות החובה שלה בהיקף ובתדירות הקבועות בפקודות ובצו ולתעד בפרוטוקול את מועדי התכנסויותיהן ואת ההחלטות שהתקבלו בהן. עוד מטיל המבקר אחריות אישית על ראש העיר המשמש יו"ר של כמה ועדות, לדאוג לכינוסן.

חוק עזר לא נשלח לאישור

התקנת חוקי עזר: בביקורת המעקב עלה כי בספטמבר 2015 פורסמו שלושה חוקי עזר העוסקים בסלילת רחובות, שטחים ציבוריים פתוחים ובתיעול וכי משנת 2016 ועד למועד סיום ביקורת המעקב אישרה המועצה חמישה חוקי עזר בתחומים מרכזיים לפעילותה: שלושה חוקי עזר העוסקים בשמירת איכות הסביבה ומניעת מפגעים, בשירותי שמירה ובהעמדת רכב וחנייתו פורסמו, ושני חוקי עזר נוספים, העוסקים בפתיחת בתי עסק ובסגירתם (חוק השבת) וכן במודעות ושלטים, ממתינים לאישור משרד הפנים. עוד עלה בביקורת כי במרץ 2017 אישרה מליאת המועצה את חוק העזר לחריש (אגרת תעודת אישור). עם זאת, לא נמצא כי חוק העזר הועבר לאישור משרד הפנים.

המבקר ממליץ לעיריית חריש לוודא כי חוקי העזר שאישרה מליאת המועצה יועברו לאישור משרד הפנים ויפורסמו כדין, זאת כדי שהיא תוכל לגבות היטלים מכוחם ולממן את פעולותיה. כמו כן לפעול לקידום חוקי עזר נוספים ככל שנדרש לפעילותה.

מרכז שירות לתושב

בביקורת המעקב מציין המבקר לחיוב את הקמת "מרכז שירות לתושב" בשנת 2016, הנותן מענה על פניות התושבים. עוד הוא מציין כי המועצה קבעה ועדכנה שישה נוהלי עבודה להסדרת הפעילות של מרכז שירות לתושב. נוסף על השירותים הניתנים במרכז שירות לתושב, המועצה נותנת לתושביה שירותים מקוונים במגוון נושאים באמצעות אתר האינטרנט שלה, למשל בנושא רישום למוסדות החינוך, רישום לצהרונים, רישום לחוגים ושירותי ארנונה ומים.

עם זאת, המבקר ממליץ כי המועצה תפעל לעדכן את זמני התקן לטיפול בפניות התושבים בכל תחום שירות שהיא נותנת לתושביה ולפרסומם. עוד מומלץ כי מליאת המועצה תקיים דיונים בנושא השירות לציבור.

ניהול כוח אדם ואיוש משרות

המבקר בחן גם את נושא השמת המבנה הארגוני בעירייה, קליטת כוח אדם ונוהלי עבודה. מממצאי המבקר עולה כי בזמן שחלף מהדו"ח הקודם עד לבדיקת המבקר הנוכחית העירייה קבעה לעצמה מבנה ארגוני, איישה את המשרות שאושרו לה כנדרש וקבעה נוהל קליטה מוסדר לעובדים החדשים. על פי נתוני המועצה תקן כוח האדם של המועצה כולל 381.75 משרות (100% משרה) לכלל הרשות.

מעיריית חריש נמסר: "אנו שמחים לראות שהמבקר מצא שהעירייה תיקנה בשלמותם את הנושאים המרכזיים שהועלו, ובהם: המבנה הארגוני, קליטת כוח אדם ואיוש משרות, נוהלי עבודה בענייני כוח אדם, מליאת המועצה, טיפול בפניות הציבור והקמת מוקד עירוני. כמו כן, מבקר המדינה מציין לחיוב את העירייה על שהקימה את מרכז שירות לתושב".

למעלה מ-200 משתתפים חגגו במסיבת הגאווה שארגנו חברי קהילת 'חריש גאה' ומתקיימת זו השנה השנייה ברציפות. רכזת הקהילה סקרה בדבריה את הפעילות לקידום חברי הלהט"ב בעיר: "כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים". סגנית ראש העיר: "בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה"

אירוע הגאווה של הקהילה הלהט"בית בחריש. צילומים: דן פטילון

אמש (חמישי) התקיימה בעיר מסיבת הגאווה של הקהילה הלהט"בית המקומית. למעלה מ-200 משתתפים לקחו חלק באירוע הצנוע שמתקיים זו השנה השנייה בחריש. את האירוע הפיקו חברי הקהילה 'חריש גאה' בתקציב זעום שנאסף מכספי תרומות. האירוע נשא אופי משפחתי וכלל צילום מגנטים, איפור פנים לילדים, ארטיקים והופעות של מתנדבים מבין חברי הקהילה הלהט"בית. בין המופיעים: שני טוריאל, נאור לביא, די ג'י ריידון, דיג'י בילי קרוס ויאיר גרינברג.

כ-6,000 שקלים בלבד הצליחו לגייס חברי הקהילה לטובת הפקת האירוע, זאת לצד, שיתופי פעולה עם אמנים ומתנדבים שפעלו ללא עלות ובהתנדבות. עיריית חריש לא נטלה חלק רשמי באירוע ולא הקצתה עבורו תקציב. עם זאת, מציינת מעיין גלעד, מנהלת קהילת 'חריש גאה' שהחלה לעבוד השנה גם כרכזת הקהילה הגאה בעיריית חריש, כי הרשות קידמה את הפקת האירוע באמצעות הקצאת במה, מהנדס חשמל וגידור האירוע.

חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית ללהט"ב

השבוע גם פרסמה עיריית חריש בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי, סקר מיפוי צרכים בנושא אוכלוסיית הלהט"ב שנועד לכלל תושבי העיר. "אני שמחה לבשר על התקדמות הלכה למעשה המתבטאת בסקר צרכים המופץ בימים אלו ומיועד לכל תושבי חריש", ציינה גלעד בנאום שנשאה אתמול מעל במת אירוע הגאווה. "מטרתו לברר מהם צרכי הקהילה הגאה וכיצד ניתן לקדם צרכים אלה. כולי אמונה שצעדים מסוג זה מציבים את חריש כאלטרנטיבה פריפריאלית רצינית למגורי הלהט"בים".

עוד הוסיפה גלעד בדבריה: "ובאשר לאלה שכבר חיים כאן, השנה נולדו לנו פה בחריש תינוקות למשפחות גאות, חגגנו עוד ועוד אהבות ואירוסין, יציאות מהארון בחיבוק ותמיכה מלאה מחברי הקהילה. וכשמדברים על חריש בהקשר הלהט"בי מזכירים קהילה חזקה, כפי שצפיתי בשנה שעברה מעל במה זו. מה רב האושר להיווכח שכך בדיוק קורה. צוות ההפקה באירוע הוא ב-99% כוחות מקומיים שפועלים למען קידום הקהילה בעיר. אני מודה לכל החברים שבלעדיהם האירוע לא היה מתקיים".

גלעד סיכמה את דבריה בברכה: "אני רוצה לברך את הקהילה הגאה בחריש ובכל מקום, בביטחון, בשוויון זכויות מלא, בשגשוג ובהצלחה ובמילות התפילה של רבי שלמה קרליבך: "שלא נבוש ולא ניכלם ולא ניכשל לעולם ועד"".

"עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה"

שני גרינברג, סגנית ראש העיר נשאה גם היא דברים: "מרגש לעמוד כאן. זו השנה השנייה של האירוע הכי משמעותי בעיר. נכון, יש אירועים גדולים ומפוארים ממנו. אבל האירוע הזה הוא הכי משמעותי, כי הוא מעיד כאלף עדים על אופייה האמיתי של חריש.

"עיר שיש בה קהילה גאה שיכולה לחגוג את קיומה היא עיר סובלנית. עיר שחוגגים בה את חודש הגאווה היא עיר ליברלית. אבל עיר לא נולדת כעיר סובלנית וליברלית. היא נעשית כזאת. כל מי שבחר ובחרה להיות כאן היום, בזכותכם חריש הופכת להיות עיר ליברלית, סובלנית וגם גאה".

גרינברג הוסיפה והדגישה בדבריה את מחויבות העירייה לסייע לחברי הקהילה הגאה: "יש מועצות שבהן ראש המועצה קורא לתושבים הגאים שלו להט"ביסטאן, ועיריות שמונעות קיומם של אירועי גאווה. לשמחתנו, אנחנו במקום אחר לגמרי. אנחנו רואים זאת כחלק מתפקידנו לסייע לתושבות ולתושבים הגאים שלנו, ולייצר סביבה מקבלת שבתוכה יוכלו לחיות חיים בטוחים, לגדל משפחות, ולהרגיש שמתייחסים אליהם באופן שווה. עיריית חריש בוחרת להכיר בקהילה הגאה שלה, וזה תהליך מבורך ומשמח, שנמצא רק בתחילתו, ויש לנו עוד דרך לעשות".

 "אף אחד לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך"

המשנה לראש העיר, עידית ינטוב, שיתפה בתחושותיה כעולה חדשה, בודדה ומנוכרת ואמרה: "אני זוכרת את התחושה שלא מקבלים אותך כי את שונה, כי את לא חלק מהנוף הרגיל של המקום. מהמקום הזה אני באה לכאן.

"אף אחד ואף אחת לא צריך לחוות ניכור מהמקום אליו הוא שייך. לא היום ולא בעתיד. זה המסר שבאתי לחזק. וזה המסר עליו אלחם בכל כוחותיי. אמשיך לעבוד יחד עם חבריי, כדי שכל אחת ואחד ירגיש שייך, אהוב ונחוץ. זו העיר חריש בעיניי, זו מדינת ישראל. הזכות להיות אתה, ולהיות את, ולהיות חלק מהפסיפס הצבעוני של החיים".

האם הקהילה הגאה חשה שייכות לעיר? תשובה מוסמכת תהיה ככל הנראה רק בסיכום תוצאות סקר מיפוי העמדות בעיר, אולם יניר יהודה, חבר הקהילה ופעיל בארגון האירוע, המתגורר כשנה בעיר משתף שהוא חש בנוח בעיר. "אני אוהב את חריש", הוא מצהיר.

לדבריו יש בחריש "מיעוט קטן שיוצא נגד הקהילה" והוא מזכיר את הפרסומים על מסיבת הגאווה, שנתלו בלוחות המודעות ברחבי העיר, ונתלשו תוך זמן קצר, כמו גם את מעט הפוסטים הביקורתיים כנגד הקהילה שפורסמו בשבועות שקדמו לאירוע, ואת הפשקוויל שהתריע כנגד האירוע וטען כי עשרות אוטובוסים עם חרדים יגיעו לשבש את האירוע. הפשקוויל, אגב, נבדק על ידי המשטרה שהפגינה נוכחות גבוהה באירוע.

יהודה השתתף לראשונה בחייו באירוע הגאווה הראשון בחריש בשנה שעברה. "אני פחות מתחבר למצעדים ולפרובוקטיביות", הוא מסביר. לפני מספר חודשים החל יהודה לקחת חלק בהתנדבות בארגון האירוע. "חשוב לתרום ולתת מעצמך מה שאתה יכול", הוא אומר ומקווה לדבריו שהאירוע בחריש יעלה את המודעות לקהילה שחיה פה. "יש פה קהילה לא קטנה. רואים הרבה דגלים כשמסתובבים בעיר". לצד זאת הוא מדגיש: "חשוב לומר שכיוונו לאירוע משפחתי צנוע גם מבחינת תקציבים וגם מבחינת הלך רוח. זו עיר של משפחות וקהילות ולא באנו לעצבן אף אחד אלא רק להגיד שאנחנו גם חלק מהעיר, ושלא ינסו להוציא אותנו החוצה".

פתרון לבני הנוער הגאה בעיר

בשיחה עם 'חריש סיטי' מסכמת גלעד את האירוע אתמול ואת השנה המשמעותית של הקהילה הגאה בחריש: "העובדה שהשנה לראשונה יש לנו תקציב מהמשרד לשוויון חברתי להעצמת הקהילה ואני יכולה לעשות איתו שינוי משמעותי ומהותי עבור הקהילה – זו ברכה עצומה והתקדמות. בעיר מעורבת כמו חריש יש הרבה משוכות לעבור ולכן העשייה הזו נחשבת יותר מכל הערים בסביבה", מציינת גלעד המשמשת כרכזת הקהילה הגאה גם בבנימינה וגבעת עדה.

"כרכזת אני רואה את הקלות היחסית בה העניינים מתנהלים בבנימינה וגבעת עדה וזה מחדד לי יותר ויותר את העובדה עד כמה האירוע בחריש אינו מובן מאליו.

"אנו עושים פעילות למען הקהילה הגאה שנועדה להעצים קהילה מוחלשת. היא לא מכוונת לעשות דווקא לשום קהילה אחרת, וככל שיקדימו ויבינו זאת אנשים, יצמחו הבנה ושקט בין התושבים בעיר".

מה את מאחלת לחברי הקהילה לשנה הבאה?

"לצערי כספי הקול הקורא שהגיעו לחריש מהמשרד לשיוויון חברתי מראש אינם מיועדים לבני נוער. אני מקבלת דיווחים על בסיס חודשי על בני נוער מחריש שעוסקים בזנות. נוער שוליים שלא ניתן לו שום מענה מחד ומנגד, אותו נוער לא מאפשר למבוגרים שלנו לעזור לו. יש לנו תקציב והוא מבורך וטוב, אבל אין לנו מנדט מהמשרד לשיוויון חברתי להשקיע אותו במקום שבאמת צריך את זה. זה מציב אותי במקום לא פשוט. הידיים שלי כבולות.

"בערים בהן יש איגי (ארגון נוער גאה) – הנוער שם פורח. למה שהנוער בחריש לא יפרח? אני מקווה שנמצא פתרון מהיר גם לנוער בחריש".

מהו הפוטנציאל של הנכס שלך? האם תיסע לעבודה בתחבורה ציבורית? היכן תוכלי ליהנות מריאות ירוקות בעיר? מה תהיה רמת הצפיפות בשכונות החדשות בעיר וכיצד תיראה חריש בעוד 20 שנה? הכנת תוכנית המתאר החדשה של חריש החלה והתוצר הסופי עתיד להשפיע על חיי התושבים

3.5 מיליון שקלים להכנת תוכנית מתאר לעיר. צילום: דוברות עיריית חריש

בישיבת המליאה האחרונה עדכן ראש העיר כי בימים אלו עובדת העירייה על הכנת תוכנית מתאר חדשה לעיר חריש. עלותה הכוללת של תוכנית המתאר העתידית תסתכם בלמעלה מ-3.5 מיליון שקלים, ותשולם רובה ככולה, מתקציב משרד הבינוי והשיכון.

עוד צוין בישיבה כי תוכנית המתאר, אשר דורשת תהליכי תכנון ארוכים והליכי אישור מורכבים, תאושר בטרם תסיים את הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש את פעילותה, בדצמבר 2023.

שתי משמעויות נגזרות מלוח הזמנים הקצר במיוחד. האחד, הכנת התוכנית תתקדם בקצב מואץ ביותר, והאחר, תוכנית המתאר לא תכלול את חריש צפון, היות והשטח החדש אינו נמצא בתחום מנדט הפעולה של הוועדה המיוחדת, בהתאם להחלטת משרד הפנים, שהאריכה את פעילות הוועדה.

שרון פישמן, מהנדסת העיר חריש מסבירה מהי הדחיפות ומדוע חייבת חריש לאשר תוכנית מתאר חדשה בפרק זמן של שנה וחצי בלבד: "על מנת שוועדת הבנייה המקומית, שתקום ותחליף את הוועדה המיוחדת, תוכל לקבל הסמכה היא צריכה תוכנית מתאר מאושרת. אלה תוכניות שאישורן לוקח זמן רב, הן עוברות דרך הוועדה המחוזית והארצית. אם אנו רוצים שהוועדה המקומית תיתן שירות מיטבי לתושבים, חשוב שתהיה לנו תוכנית כוללנית עד אז".

האם הגיוני להכין תוכנית מתאר חדשה לעיר ולא לכלול בה את חריש צפון?

"על פי אותה ועדת פנים שאישרה את המשך עבודת הוועדה המיוחדת, חריש צפון אינה בתחום סמכותה של הוועדה המיוחדת לתו"ב. זו ההחלטה. אנחנו לא יכולים להחיל על שטח זה תוכנית מתאר אבל כן נבנה תוכניות אב שישרטטו את מפת הדרכים העתידית לשטח הזה מבחינה תחבורתית ומכל שאר הבחינות".

תוכנית לטווח הרחוק

הדר מידן, תושבת חריש ומתכננת ערים במקצועה מסבירה מהי תוכנית מתאר ומה חשיבותה לתושבי העיר.

"תוכנית מתאר תוכנית רחבה בראייה כוללת ולא ברמת המגרש הבודד. היא קובעת מתחמי תכנון, צירים ראשיים, פונקציות ברמה העירונית בלבד (לא שכונתית). זו לא תוכנית שניתן להוציא מכוחה היתרי בנייה, זו תוכנית שלא יורדת לפרטים, אלא מגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון".

"זו תוכנית לטווח הרחוק, לעשרות שנים, אשר אמורה להתמודד עם סוגיות עתידיות כגון ציפוף עתידי, גמישות תכנונית למצבים משתנים, כך שבסוף כל תושב בחריש, או יזם או בעל עסק, ידעו פחות או יותר מה הפוטנציאל התכנוני של הנכס שלו".

מידן גם מסבירה את הקשר בין תוכנית מתאר לבין פעילותה החיונית של ועדת בנייה מקומית, זו שאמורה לקום בעוד שנה וחצי ולהעניק לתושבי העיר מענה כוללני בנושא.

"החשיבות של תוכנית מתאר כוללנית היא בהענקת סמכויות לוועדות המקומיות לקבל החלטות בעצמן, ויכולת להפעיל שיקול דעת על בסיס היכרות מקומית עם השטח, ולא שאנשי התכנון שיושבים במשרד הפנים בירושלים או בוועדה המחוזית בחיפה יקבלו את ההחלטות בשמם. לכן בעוד כשנתיים שהוועדה המיוחדת תסיים את תפקידה, במידה ותאושר תוכנית מתאר כוללנית, יהיו לוועדה המקומית שתחליף את הועדה המיוחדת, יותר סמכויות לפעול בתחום השיפוט של חריש בהיבט התכנוני, ובסופו של דבר זה משפיע ישירות על התושב. זה מקצר בירוקרטיה עתידית, וחברי הוועדה המקומית, שהם נבחרי העיר שהתושבים בעצמם בחרו, יוכלו לייצג באופן מיטבי יותר את האינטרסים של הציבור".

חריש מצטופפת

בשנת 2010 אושרה תוכנית מתאר ח/1 לעיר חריש שהתייחסה לשטחי שתי השכונות הראשונות בעיר בלבד. בשנת 2012 הופקדה תוכנית מתאר ח/2 ובשנת 2016 החלה העבודה על תוכנית מתאר ח/3 אולם עד היום היא טרם אושרה. גם העובדה שחריש היא עיר חדשה ומתוכננת ואינה בנויה טלאים טלאים כדוגמת ערים אחרות, מעלה את השאלה מדוע מחויבת חריש בהכנת תוכנית מתאר חדשה?

מידן מסבירה: "כיום כל תוכנית מתאר חדשה חייבת להיות כפופה לתמ"א 35 שינוי מס' 4. השינוי הנוגע לצפיפות מגורים, אושר בוועדת שרים ב-22 במאי 2022. אם למשל היום בחלק מהשכונות בחריש הצפיפות הממוצעת היא 9 יח"ד לדונם, לפי התיקון החדש נקבעה צפיפות של 16 יח"ד לדונם, כמעט פי 2. כך שבעצם צריך להתכונן לזה שכל בנייה עתידית בחריש (שטרם הופקדה או אושרה לגביה תוכנית), תהיה בצפיפות גבוהה הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים, גם במספר יחידות הדיור וגם בקומות וגובה המבנים.

"זה לא משהו שהרשות המקומית באמת יכולה להילחם בו. לעירייה אין יכולת לצאת כנגד תוספת יח"ד שמוכתבת ע"י הממשלה. עם זאת, לתוכנית המתאר יש כוח לקבוע כמה שיותר אזורי תעסוקה וריאות ירוקות, ולצמצם אפשרות לעיבוי עתידי של אזורים בנויים במידה והרשות המקומית מחליטה שזה מה שטוב לה".

"לשמוע את הציבור"

אז מה טוב לרשות? לדברי פישמן תוכניות המתאר של חריש שאושרו עד היום חסרו מרכיב חיוני ומשמעותי, פידבק מהתושבים. "בכל תהליך של הכנת תוכנית מתאר יש שיתוף ציבור. מאוד חשוב למתכננים, כל אחד בתחומו, להבין מהמשתמשים את הצרכים שעולים מהשטח, החל מהנושא התחבורתי, שטחים ירוקים, שימור ומורשת. יש הרבה ענין בלשמוע את הציבור, זה הופך לחלק מחזון התוכנית".

מידן מסכימה: "לתפישתי הנושא העיקרי הוא החזון, הזהות והצביון העירוני שהתוכנית תגדיר. זה חשוב במיוחד לחריש כעיר חדשה שעדיין לא לגמרי גיבשה את האופי שלה. התוכנית תצטרך לקחת בחשבון מאפיינים כמו קהילה הטרוגנית רב קהילתית שחיה כאן, תפקוד מודרני עירוני משולב בעיר חדשה, הנחיות פרגמטיות לשילוב תחבורה ציבורית משמעותית כמו רכבת קלה וגם נושאים כמו ערכי טבע – נושא משמעותי מכיוון שחריש טובלת בשטחים פתוחים בעלי ערכיות נופית, הערכים האלה צריכים להיות משולבים באופי העירוני. הם צריכים לחיות יחד כחלק מהאופי של העיר כך שמצד אחד ישמרו לדורות הבאים ומצד שני יהיו נגישים כריאה ירוקה לתושבי העיר.

"תוכנית מתאר צריכה גם לקבוע עקרונות לחיזוק העצמאות הכלכלית שלה, לפיתוח עוגנים כלכליים, הוספת שטחי מסחר ותרבות, גם במרכז היישוב הקיים, וגם בשטחים העתידיים לפיתוח וזו נקודה מאד משמעותית בחריש".

איכות סביבת המגורים

"תוכנית המתאר לא בהכרח תשנה את חריש שאנחנו מכירים היום", מדגישה מידן "מכיוון שמדובר בעיר חדשה בנויה עם תב"עות חדשות ותוכניות מתאר בנות עשור בלבד. שטחים שאינם מתוכננים ושהם פנויים מבינוי מחריש הם מצומצמים יחסית. האפשרות לציפוף ועיבוי המגורים הקיימים היא מוגבלת מאד, מכיוון שהכל בנוי. כמובן שאין צפי לביצוע התחדשות עירונית בעשרות שנים הקרובות. למרות זאת, תוכנית המתאר כן יכולה להתמקד באיכות סביבת המגורים ולא רק במספרים הכמותיים של מספר יחידות הדיור, ובסוף זה מה שמשפיע על התושב".

פישמן מסכמת: "תהליך שיתוף הציבור הוא חלק מהכנת תוכנית המתאר לעיר. זה מהותי שתושבים יקחו חלק בתהליך וישפיעו על חזון העיר ועל עקרונות וערכים חשובים בתוכנית המתאר. אני חושבת שתוכנית כזו היא מסמך אסטרטגי חשוב להמשך פיתוח העיר, ואני מאוד אשמח שהציבור ייקח חלק בזה. בסופו של דבר, המרחב הציבורי משרת את התושבים. הליך הכנת תוכנית המתאר היא המקום להשפיע על חריש בעשרים ושלושים השנים הבאות". על פי התכנון תחל עיריית חריש בחודשים הקרובים לקיים מפגשי ציבור / שיתוף ציבור בנושא.

מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, ציין כי הוועדה בראשותו מתגייסת גם היא לאישור תוכנית המתאר של העיר חריש. "בכוונת הוועדה לקדם את אישור התוכנית ולצורך כך ירוכז מאמץ ובעת הצורך תכונס הוועדה מספר פעמים בחודש".

המכולת הדרום אמריקאית, המספקת לקהילה הלטינית מוצרים מבית אמא, הפכה למקום מפגש לקהילה. דוברי הרוסית מוצאים במעדניות ייחודיות בעיר את הריחות והטעמים של המולדת, ושווקי אוכל מספקים לתושבי העיר טעימה ממאכלי עדות. "התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות"

מימין: מארי בללי, שף ערן גולני, אריקה וורונוב

בשש השנים האחרונות הגיעו לעיר מכולות, סופרים וסניפי רשתות שיווק ארציות ולצידם עשרות עסקי מזון חדשים המעניקים לתושבי העיר מענה קולינארי רחב. לצד זאת, בשנתיים האחרונות החלו להיפתח בעיר מכולות ומעדניות ייחודיות, המספקות מגוון מצרכים המאפיינים מטבחים מרחבי עולם: קמחים יחודיים מדרום אמריקה, גבינות ונקניקים היישר מהמדינות הבלטיות, מאפים צרפתיים אורגינליים וחומוס וכנאפה ערבים אסליים. המנעד הרחב הוא מענה מדויק לביקוש המתגבר של תושבי העיר וקשור קשר הדוק למגוון האנושי והתרבותי הרחב בעיר ואוכלוסיית העולים הגדולה, שבחרה לגור בחריש ולהפוך את העיר לביתה.

סופר לטיני: "יש לנו כבר לקוחות קבועים"

צבי פרידמן, עולה מצ'ילה ותושב חיפה, עוסק זה מספר שנים במכירה של מוצרים מדרום אמריקה. את המוצרים הסיע פרידמן עד לאחרונה ברכבו ומכר אותם באופן ישיר עד לבית הלקוח.

פרידמן זיהה כי הביקוש למוצרים שלו בחריש עולה בהתמדה ואיתו גם קצב הביקורים שלו בעיר. "הרגשתי שאני לא עומד בקצב של ההזמנות  ואמרתי לעצמי 'בוא ננסה פה את מזלנו'", מספר פרידמן ומסביר את המניע לפתיחתו של הסופר הדרום אמריקאי 'לה קאסה לטינה' בשדרת דרך ארץ. "בחריש ישנה קהילה גדולה מאוד של דרום אמריקאים מצ'ילה, ארגנטינה, ונצואלה, ברזיל ומקסיקו וגם עולים מספרד. לכל מוצא יש את המוצרים הייחודיים שלו. הידיעה על החנות שמציעה את המוצרים הללו עוברת מפה לאוזן בעיר. התושבים מרוצים מאוד למצוא אצלנו מצרכים שלא ניתן להשיג במכולות הרגילות".

"בכל חודש מצטרפות לקהילה הלטינית בחריש עוד ועוד משפחות חדשות", מספרת מארי בללי, המוכרת ב'לה קאסה לטינה'. "יש לנו כבר לקוחות קבועים. המוצרים המבוקשים ביותר הם הקמחים השונים, הרטבים המקסיקניים ומחיות הפירות השונות". בללי, מעידה כי הקהילה הלטינית היא מגובשת מאוד ויש לה מפגשים קבועים. "כיף לפגוש תושבים, דתיים ולא דתיים, ממדינות שכנות לנו בדרום אמריקה, להחליף חוויות וזיכרונות על החיים שם והחיים בישראל", משתפת בללי.

בייקון, פירות ים ובירות

הרגש והצורך בסביבה מוכרת והצורך באיתור מצרכים ומוצרי מזון מבית אמא, שיחק תפקיד גם אצל סרגיי וורונוב שפתח לפני כשנה את מעדניית 'יורו מרקט' במרכז המסחרי ברחוב אודם, המספקת מענה למגוון אוכלוסיות בעיר ובפרט לעולים דוברי רוסית.

וורונוב עלה ארצה ב-2017 מקזחסטן, התגייס לצבא ואת העברית שלו ביסס במהלך שירותו הצבאי וההתנדבות במשטרה. "מי כמוני יודע כמה קשה לעלות לארץ חדשה לבד ולהיתקל במחסום השפה ועל כן אני מבין את הצרכים של אוכלוסיית דוברי הרוסית בחריש ואת הגעגועים שלהם לאוכל מפעם, כך שאפשר לומר שאני לא מוכר מזון, אני מוכר געגועים".

את ההבנה כי ישנה קהילת דוברי רוסית גדולה ומבוססת בעיר גילה וורונוב, בזכות ביקור מקרי בעיר ושיחות עם אנשים ולאחריו שיטוט באינטרנט ואיתור קבוצות פייסבוק פעילות למדי של דוברי רוסית בחריש. "הבנתי שרבים מתושבי חריש הם דוברי רוסית, ובתוכם ישנה אוכלוסייה מבוגרת, שביקשה לאתר ולקנות מוצרים ומזונות בהם השתמשה בעבר במדינות המוצא. הם סיפרו שהם נדרשים לנסוע לחדרה, מרחק 20 ק"מ, והבנתי את הצורך לפתוח חנות כזו בעיר, שגם פתוחה בשבת וגם מאפשרת לכולם למצוא את מבוקשם קרוב לבית".

המוצרים המבוקשים ביותר, לדבריו סרגיי ובת זוגו אריקה שמפעילים יחד את המעדניה, הם בייקון, פירות ים ובירות. "המעדנייה שלנו משמשת לא רק לרכישת מצרכים אלא גם כמקום מפגש לציבור דוברי רוסית", מוסיפה וורונוב.

קרואסון צרפתי, ג'חנון תימני

ואם במקום מפגש עסקינן, ביקור אקראי בבית הקפה והקונדיטוריה 'קאם א פארי' בשדרת דרך ארץ, מזמן למבקרים בו קפיצה קטנה לצרפת, במקום המגיש ארוחות ומאפים צרפתיים אותנטיים וביסס את עצמו כביתה של הקהילה הענפה של דוברי הצרפתית בחריש.

גם השוק התימני 'יאמן בזאר' המתקיים מדי שישי בבית הכנסת קהילת אבות ובמסגרתו נמכרת תוצרת מקומית של קהילה התימנית בחריש ומאכלים מהמטבח התימני, ממלא עבור חברי הקהילה מקום מפגש חברתי באווירה תימנית אסלית.

"אני נעזר לא מעט בבתי עסק מקומיים, ולעיתים גם בצרכניות והמעדניות, בעיקר אלו הכשרות. יצא לי לפגוש בסופר הדרום אמריקאי המון מוצרים מעניינים. אני מצלם בראש ומנסה לרקוח ארוחות עתידיות", מספר שף ערן גולני המקיים ארוחות שף פרטיות לזוגות משפחות וקבוצות בחצר ביתו או בבתי הלקוחות.

"יצא לי לארח בסעודות תושבים ממגוון של תרבויות: ברזילאים, צרפתים, או רוסים ואני נהנה לארח את כולם". שף גולני מקווה שתופעת המכולות והמעדניות הייחודיות תמשיך ותתפשט ותפיץ בשורה קולינרית עשירה בעיר: "לא פשוט כלל להחזיק חנויות הפונות ללאום וקהל יעד מסוים כזה או אחר ואני כמובן מאחל להם להצליח", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: המכולת המיתולוגית של חריש נסגרת: “אני סמל של חריש הישנה ועכשיו רוצים למחוק אותו”

חברי המליאה אישרו הקצאת 350 אלף שקלים לטובת חגיגת שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר. לאירוע יוזמנו "בכירי מדינת ישראל" וכל תושבי חריש. ראש העיר: "מדובר באירוע היסטורי שקורה פעם אחת בחייה של עיר"

חברי מועצת העיר אישרו אמש (רביעי) בישיבת המליאה הקצאת תקציב בסך 350 אלף שקלים, לטובת הפקת אירוע חגיגי לרגל הכרזת חריש כעיר.

"לאירוע יוזמנו בכירי מדינת ישראל", ציין ראש העיר יצחק קשת ולצד זאת הוסיף: "מדובר באירוע היסטורי שקורה פעם אחה בחייה של עיר. זה עומד להיות אירוע חגיגי וכל העיר תוזמן לאירוע".

כזכור, ב-24 במאי 2022, ביקרה שרת הפנים איילת שקד בחריש והכריזה בפני קהל מצומצם על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש ממועצה לעיר.

לדברי ראש העיר, האירוע יכלול הופעת אומן והתקציב הנדרש כולל הוצאות אבטחה, רישוי, ביטחון, וגידור. לשם השוואה, תקציב אירועי יום העצמאות האחרון בחריש, הסתכם בכ-700 אלף שקלים.

עם זאת, טרם נקבע תאריך, "זה נבדק כעת מול בכירי המדינה", הסביר קשת, וטרם הוחלט על מיקום האירוע. חבר המועצה, יוסי גולדמן, ביקש לבחון את האפשרות לקיים את האירוע בשדרת דרך ארץ ומנהלת מחלקת האירועים מרלן אהרנוסון ציינה כי "הנושא מורכב והתקציב מוגבל אולם זה נבחן כעת בהיבטים של ביטחון ובשאר ההיבטים". עוד ציינה אהרונסון כי האירוע יכלול מתחם ייעודי שיציג את כל הפורומים והקהילות הפעילות בעיר. "חשוב לנו שהתושבים יהיו גאים לקחת חלק באירוע ולהציג את הפעילויות היפות שקיימות בעיר", היא סיכמה.

לקריאה נוספת: חריש הוכרזה כעיר בישראל!

מפקד נקודת חריש, רב פקד ענאן מנצור, קיים השבוע מספר פגישות עם רבנים ונציגי הקהילות החרדיות בעיר. "הפגישות נערכו ברוח טובה וקיימת נכונות הן של המשטרה והן של הרבנים להמשיך בשיתוף הפעולה"

מימין: הרב שחר אבוטבול, הרב אשר זיגדון ורפ"ק ענאן מנצור. צילום: דוברות המשטרה

רפ"ק ענאן מנצור שנכנס לתפקידו כמפקד נקודת חריש לפני מספר שבועות בלבד, החל השבוע בסבב פגישות עם רבני ונציגי הקהילות השונות בעיר, שמטרתו לחזק את שיתוף הפעולה הקיים עם המשטרה.

המפגשים עם מובילי דעת הקהל בעיר הם חלק ממדיניות שהתווה סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת המשטרה עירון, שציין בעבר כי הוא מאמין בשיח: "אם אני מזהה שמתפתחת מורכבות בנושא בין מגזרי בחריש, אני לא מחפש רק את האכיפה והמעצרים אלא פועל גם ברמת הנעת תהליכי גישור. כשאנשים יושבים ומדברים אחד מבין את צרכיו של האחר".

בהתאם ל"רוח המפקד", נפגש רפ"ק מנצור השבוע עם הרב דוד ברנד, רב קהילת ברסלב כוכבי האור, הרב אשר זיגדון, רב קהילת לעבדך באמת, והרב שחר אבוטבול, רב בית כנסת אור מרן. השלושה ברכו על היוזמה ועל הפגישה שמטרתן להעמיק את ההכרות, הבנת הצרכים האופיניים לכל קהילה ומגזר ושמירה על שלום וביטחון הקהילות.

הרב ברנד ציין בשיחה כי "אני מוותיקי העיר חריש ותמיד ניסינו לעשות דברים רק בהידברות ובהכלה". הרב זיגדון הוסיף: "יש בכל מקום אנשים שמנסים לעשות פרובוקציות מכל הצדדים ואנחנו מנסים לא להיגרר אלא לחיות בשלווה, תוך הבנה והכלה".

בשיחות ציין לטובה מפקד נקודת חריש את שיתוף הפעולה הקיים בפועל, ואת האמון שנבנה בין המשטרה לקהילות בעיר, שעוזרים במניעת חיכוכים מיותרים. עוד שוחחו הרבנים ורפ"ק מנצור על הגיוון והמורכבות הקיימים בעיר בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ועל הסובלנות וההכלה הנדרשות, בהתאם למאפייני העיר.

בקרוב: פגישות עם נציגי הקהילה החילונית

"הפגישות נערכו ברוח טובה וקיימת נכונות הן של המשטרה והן של הרבנים להמשיך בשיתוף הפעולה", ציין רפ"ק מנצור בסיום הפגישות. "סוכם בינינו להמשיך ולשמור על ערוץ תקשורת פתוח ודאגה לכלל התושבים בעיר".

בשבועות הקרובים מתכנן רפ"ק מנצור להיפגש גם עם נציגים חילונים בולטים בעיר כדי להעמיק את הקשר גם איתם. פגישה ראשונה התקיימה כבר עם התושב ניצן אביבי, מנהל קבוצת הוואטסאפ 'חילונים בוחרים חריש' וממובילי מחאת הצופרים של החילונים בחריש. "הייתה פגישה חמה, לבבית ומרתקת עם אדם חם, חכם ורגיש אוהב אדם ושלום", מציין אביבי. "דיברנו על חריש, התושבים, הקהילות ואיך אפשר לגשר ולחבר בין כולם כדי ליצור שיח חברי מכבד שיקח את חריש למקום נפלא. האיש בעל עבר ביטחוני מפואר ומעורר השראה. המון הצלחה לענאן ולכולנו".

לקריאה נוספת: מפקד נקודת המשטרה החדש: "השאיפה שלנו היא הגברת תחושת הביטחון לתושב"

624 יחידות דיור ברבי קומות המתנשאים עד לגובה של 27 קומות, וכ-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, מתוכננים להקמה בשכונת אבני חן, בכניסה לעיר. רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז ליזמים להקמת מתחם הטרפז

הליך השיווק של מתחם הטרפז (תוכנית חריש 1/י'), הכולל 624 יחידות דיור ברבי קומות ועוד כ-20 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, ייפתח בקרוב, כך הודיעה היום עיריית חריש.

מכרז שיווק הקרקע פורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והוא מזמין את היזמים להציע הצעות לרכישת זכויות חכירה לבניית המתחם. על פי המכרז 374 יחידות ימכרו במסגרת תוכנית מחיר מטרה ו-250 יחידות יימכרו בשוק החופשי.

המכרז של רשות מקרקעי ישראל מתקיים על פי מחיר מטרה, כלומר ההצעה הגבוהה ביותר ביחס למחיר הקרקע, כאשר ייעוד המגרשים הינו בנייה רוויה למגורים ולמסחר. הזוכה במכרז יישא גם בכל הוצאות הפיתוח.

שיווק המתחם עוכב עד לקבלת החלטת ממשלה חדשה

על פי הנחיית ראש העיר יצחק קשת, עיריית חריש עיכבה את השיווק הדירות למרות שהתב"ע אושרה כבר בשנה שעברה על ידי הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה, והציבה כתנאי את קידום החלטת ממשלה חדשה לחריש.עוד סוכם ששיווק הדירות יקודם רק בשיתוף פעולה עם העירייה תוך התחשבות בצורכי העיר. כעת, לאחר שעברה החלטת הממשלה נפתחה הדרך לתחילת שיווק יחידות הדיור.

המתחם המדובר ממוקם בסמוך לכביש הגישה לעיר ולמרכז העירוני העתידי (מעו"ף) והוא כולל בין היתר 2 מגדלים בגובה של 27 קומות (120 דירות בכל בניין). עוד ייבנו במתחם שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות, שני בניינים בני 10 קומות ושני בניינים נוספים בני 7 ו-9 קומות.

רבי הקומות אשר ממוקמים בכניסה לעיר, ייראו למרחוק ויהוו במידה רבה סמן היכר לעיר החדשה. מטרת המתכננים, בין היתר, היא למשוך לחריש אוכלוסיה חזקה שיכולה להרשות לעצמה לגור בבניינים שדורשים עלויות תחזוקה גבוהות.

הפיתוח הסביבתי של המתחם קיבל גם הוא תשומת לב יתרה. בין הבניינים תוכננו מסלולי הליכה מוסדרים וכן פארק שכונתי רחב ידיים. עוד מתוכננים במתחם מספר מבני ציבור ומספר שצפ”ים.

מרבית שטחי המסחר והתעסוקה מרוכזים במבנה אחד על שדרת דרך ארץ, המשקיף אל הפארק העירוני העתידי. המבנה כולל 7 קומות של משרדים (16,000 מ”ר), 3 קומות חנייה וקומת קרקע מסחרית שתשתרע על שטח של 4,000 מ”ר.

הגדלת שטחי התעסוקה והמסחר תביא ליצירת מקומות עבודה בתוך חריש, תשפר את איכות החיים, תפחית את הנסיעות מחוץ לחריש (וכפועל יוצא מכך את עומסי התנועה) ותגדיל את הכנסות העירייה.

יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש, מושיק גולדשטיין, התחייב כי הוועדה תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שהגישו את התוכניות כנדרש. וזאת במטרה להאיץ את הבנייה  ולקדם את השכונה החדשה. "נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה. וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני", הוא סיכם.

לקריאה נוספת: החלטת ממשלה חדשה לחריש: לאן ילך הכסף?

עיריית חריש והוועדה המיוחדת אישרו תוכנית חדשה המתירה הקמת מבנה מסחרי כדוגמת מסעדה, בית קפה או קיוסק, בשישה פארקים ושטחי ציבור פתוחים בעיר. אדריכלית העיר: "הרעיון הוא לייצר שימושים אפשריים נוספים בשצ"פים"

מסעדת דז'ה בו בפארק העצמאות ירושלים. צילום:  ג'וני בהם

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה – חריש ומליאת העירייה אישרו תוכנית להפקדה להוספת מבני מסחר ופנאי בפארקים ובשטחים הציבורים הפתוחים (שצ"פים) בעיר. התוכנית חדשה תסדיר את האפשרויות להקמת מבנים מסחריים, כדוגמת קיוסקים, בתי קפה וחנויות קטנות, בשצ“פים ברחבי העיר.

בהתאם לתוכנית שאושרה, תוכל עיריית חריש לפרסם מכרזים לבינוי והפעלת מוקדים מסחריים בלב הפארקים הגדולים בעיר.

התוכנית החדשה מטילה מגבלות חדשות על התוכנית שהיתה קיימת עד היום. תוכנית תב”ע חריש 1/א המתייחסת לשכונות אבני חן והחורש, התירה הקמת מבנה מסחרי בגודל של עד 20 מ”ר (10 מ”ר עבור מסחר ו-10 מ”ר נוספים עבור שירותים ציבוריים), בכל השצ"פים בעיר, ללא קשר לגודלו של השצ”פ.

כעת, התוכנית החדשה מרחיבה אפשרות זו גם לשכונות החדשות של העיר (הפרחים, בצוותא, מעו"ף), מגדילה את גודל המבנה המותר (מ-20 מ"ר ל-50 מ"ר) אך מטילה מגבלות על השצ"פים בהם התוכנית יכולה לצאת לפועל.

פעילות מסחרית ב"ריאות הירוקות" של העיר

על פי התוכנית שאושרה הנהגת העיר תאפשר זכויות בנייה מסחריות רק בפארקים גדולים ששטחם עולה על 5 דונם, וזאת בשונה מהתוכנית המקורית שהציעה התרת שימושים מסחריים בכלל הגינות והפארקים בעיר. מגבלת הגודל נועדה לאפשר פעילות מסחרית ב"ריאות הירוקות" של העיר, מבלי להשתלט על הפארק ולגזול מהתושבים את המרחב הפתוח.

על פי הנתונים שהוצגו בישיבת הוועדה לתכנון ובנייה כיום ישנם 6 שצ"פים בלבד בעיר העונים להגדרה זו ביניהם: פארק המועצה בשכונת החורש, גן הצגן בשכונת אבני חן, הפארק המרכזי המצוי בהקמה, והפארק העתידי בשכונת מעו"ף. במקומות אלו תתאפשר בנייתו של מבנה מסחרי חד קומתי בשטח מרבי של 50 מ"ר. כך לדוגמה, בפארק העירוני המרכזי מתוכננת הקמה של מסעדה לנוחות המבקרים בפארק.

המודל: גן העצמאות בירושלים

"חריש היא עיר עם הרבה גינות ציבוריות. הרעיון הוא לייצר שימושים אפשריים נוספים בשצ"פים כגון קיוסק קטן או מסחר זעיר אחר, שתומך את השימושים בפארקים. זה יכול להיות בר מיצים, מבנה לפעילות ספורט או שירות להשכרת אופניים", הסבירה מהנדסת העיר, שרון פישמן.

"המודל הטוב ביותר בעיני, אליו ניתן לדמות את הרעיון שמציעה התוכנית הוא גן העצמאות בירושלים שכולל בית קפה במרכזו. הרעיון הוא לייצר חיבור של פנאי שמשתלב עם השהיה בפארק, לאפשר מסחר בייחוד באזורים בהם יש מחסור בשטחי מסחר שכונתיים", ציינה חברת המועצה, שני גרינברג, בישיבת המליאה.

לקריאה נוספת: אספרסו בגינת המשחקים: המועצה מקדמת תוכנית לפתיחת בתי מסחר בפארקים

היעדר הנחיות ברורות ומדיניות אכיפה רפה ולא מגובשת, הביאו למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים בחזיתות המסחריות בעיר, בעיקר לאורך שדרת דרך ארץ. כעת עיריית חריש מתכוונת לעשות סדר. תוכנית מדיניות חדשה מגדירה לבעלי עסקים כללי "אסור ומותר"

אי האחידות בנראות החזיתות המסחריות בעיר, היעדר הנחיות ברורות של "מותר ואסור" ומדיניות אכיפה רפה ולא מגובשת, הביאו למגוון של מפגעים אסתטיים, סביבתיים ובטיחותיים לאורך שדרת דרך ארץ, מגמה שהולכת ומחריפה עם פתיחת עסקים חדשים בעיר. סחורות, מחסנים ארעיים המוצבים בפתח החנויות וסגירות חורף שונות, מאתגרים את תנועת הולכי הרגל ובחלק מהמקרים אף חוסמים באופן מוחלט את המעבר.

שש שנים מאכלוס העיר החדשה ומפתיחת העסקים הראשונים בה, עיריית חריש פרסמה מסמך מדיניות עירונית חדשה המסדיר ניהול שימושים מעורבים בחריש. מטרת המסמך: גיבוש ואישור הנחיות ועקרונות מנחים לתכנון וניהול של אזורים בהם פועלים ויפעלו בעתיד מגורים לצד מבני ציבור, משרדים או שטחי מסחר.

"המטרה המרכזית של המדיניות החדשה היא מיצוב השדרה כשטח מסחר עירוני מזמין ונעים שיאפשר צמיחה ושגשוג של העסקים", ציין ראש העיר, יצחק קשת.

שמירה על הנגישות והמרחב הציבורי

המדיניות החדשה כוללת הסדרה מחודשת של כמה תחומים מרכזיים, להגדיר קווי מדיניות ברורים ולנקוט בצעדי אכיפה ומתן קנסות. "להבדיל מאזורי מסחר ותעסוקה נפרדים, באזורי שימושים מעורבים נדרש ניהול מוקפד של התכנון, של גודל העסקים ושל מאזן השימושים כדי להבטיח שהעירוב יתנהל באופן המיטבי וימלא את יעודו", צוין במסמך. בעירייה פירטו את ארבעת יעדים העיקריים אותם מבקש המהלך הנוכחי להשיג:

• חיזוק והרחבת מגוון השירותים לתושבים והנגישות אליהם;
• הצלחת הפעילות המסחרית והעסקית בעיר;
• מיתון החיכוכים באזורי שימושים מעורבים;
• עידוד עסקים מקומיים קטנים לפיתוח הכלכלה המקומית.

המסמך שם דגש על נושא הנגישות והמרחב הציבורי. כך לדוגמה, שינויים באבני המדרכה שביצעו בעלי עסקים באופן עצמאי יאסרו לחלוטין כמו גם הצבה של דקים או במות מוגבהות בכל שטח זיקת המעבר, דהיינו תחת הקולונדה – שביל ההליכה המקורה לאורך השדרה. תיאסר הוצאת פריטים בעלי נפח גדול מחוץ לחנות. סחורה ורהיטי חוץ, כגון שולחנות וכסאות, יותרו להצבה מחוץ לעסק, רק בתנאי שהם לא קבועים ויוצמדו בסוף יום העבודה אל הכניסה. כך או כך, הצבת שולחנות וכסאות והתרת סחורה בחוץ יותרו רק במידה והן מאפשרות מעבר חופשי בקולונדה להולכי רגל. עוד מדגיש המסמך את אחריות בעלי העסקים ו/או חברת הניהול שתועסק מטעמם לשמירה על רמת ניקיון ותחזוקה גבוהים.

במידה והנחיות אלו לא ימולאו, תהיה רשאית העירייה לבצע אכיפה על ידי הטלת קנסות לפי חוק העזר העירוני לשמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. כמו כן, צפויה להתבצע אכיפה ובקרה גם בנושא שעות פעילות בתי עסק ועמידה בתנאי חוק הרעש.

"לסגור את הקולונדה – זה לא הגיוני"

בראייה עתידית, מתכוונים במועצה, בין היתר, להגביל את גודל העסקים שיוכלו לפעול לאורך השדרה, זאת על מנת לעודד עסקים קטנים ולשמר מגוון וכמות עסקים טובה ברחוב ובמילים אחרות לצמצם את תופעת הסופרים לאורך השדרה. לשם כך הוגדר כי לאורך 500 מטרים של חזית מסחרית, יפעלו לפחות 6 בתי עסק שונים.

"אנחנו הולכים על פרוייקט כללי שמטרתו שיפור נראות פני העיר", ציין חבר המועצה והאחראי על תחום העסקים בעיר, יוסי גולדמן. "הדגש כרגע הוא על דרך ארץ אבל גם המרכזים המסחריים יטופלו. הרצון הוא ליצור מצב שיהיה נעים לכולם, גם לעסקים וגם לתושבים. אין כל כוונה להיות לרועץ אלא לעשות סדר".

גולדמן מתייחס גם לנושא מתחמי ההסעדה החיצוניים שהקימו בעלי מסעדות בעיר: "סגירות חורף יותרו באופן פרטני בתיאום מראש עם הרשות המקומית, עד לתאריך ה-1 במאי, אוהלי הבד לסוגיהם שניתן לראות אצל מספר עסקי מזון בעיר – יאסרו באופן מוחלט. הוצאת סחורה היא לגיטימית והגיונית אבל לסגור את הקולונדה – זה לא הגיוני. לעסקים השונים יש עניין להוציא את מרכולתם החוצה וזה בהחלט לגיטימי, כולל ישיבה בחוץ, אך יש לוודא שזה נעשה מבלי להפריע לרצף ההליכה בקולונדה. אם אשה עם עגלה רוצה לעבור מקצה אחד של קולונדה לקצה השני – זה לא אפשרי כיום. אם ביום גשום  או שמשי הולכי רגל נאלצים לצאת מהקולונדה אז השדרה המקורה לא משיגה את מטרתה".

"האכיפה תתבצע על ידי המשטרה ופקחי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה", מוסיף ומפרט גולדמן. "הנושא היה באחריותה של הוועדה מאז ומתמיד. עד כה הוועדה לא טיפלה בו – וזה לא תקין, אך זה שלא עשו זאת עד עכשיו זה לא אומר שלא ניתן ליישר קו כיום. לשם כך, כוח האדם יגדל ויגוייסו שני פקחים נוספים למטרות האכיפה השונות".

כזכור, גם מדיניות החניה לאורך דרך ארץ צפויה לקבל בקרוב מסגרת כללים ברורה, לדברי גולדמן כבר בחודש הבא יחלו בכינון ההנחיות החדשות. במכתב שנשלח בשבוע שעבר לבעלי העסקים בעיר הודיעה הרשות כי היא תחל באכיפת חניה במקביל למדרכה ולא בניצב כפי שנהוג כיום. בנוסף, תחל העירייה לגבות תשלום עבור החניה בשדרה המרכזית בעיר. "הכוונה היא לאפשר חניה בדרך ארץ של עד 20 דקות ללא חיוב ועד שלוש שעות בחיוב בדמי חניה", ציין גולדמן.עוד נכתב בפנייה לבעלי העסקים כי שדרת דרך ארץ עוברת שיפוץ ושדרוג וכי מעברי חצייה יוספו בשדרה לטובת ניוד קל יותר של הולכי רגל מצד אל צד.

לקריאה נוספת: בקרוב: מעברי חצייה חדשים בדרך ארץ

ממועצה מקומית לעיר: בביקור שערכה הבוקר (ג׳) שרת הפנים, איילת שקד, בחריש, חתמה השרה על שינוי מעמדה המוניציפאלי של חריש לעיר בישראל

צילום: מור שקיפי לאטי

בתחילת חודש אפריל, חתם מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש, על מנדט עבור 'הוועדה הגיאוגרפית הקבועה לבחינת מעמד מוניציפאלי ולבחינת מיזוג רשויות מקומיות מרצון', בראשות גבי מימון, לבחינה והמלצה בפני שרת הפנים בדבר שינוי המעמד המוניציפאלי של המועצה המקומית חריש. כיום, חתמה רשמית שרת הפנים על שינוי מעמדה המוניציפלי של העיר, בהתאם להמלצת הוועדה הגיאוגרפית.

ההחלטה על שינוי מעמדה המוניציפלי של חריש ממועצה מקומית לעירייה התקבלה לאור צמיחתה של המועצה והתכנון העתידי שאמור להביא לגידול רב יותר, בהתאם לתכנית הממשלתית לפיתוח העיר חריש באמצעות השקעות תקציביות של משרדי הממשלה השונים המובילים הן לפתרונות תחבורה, הן לחיזוק אזורי התעסוקה, חיזוק התעשייה והמשרדים וכמובן הצפי לגידול האוכלוסייה.

בין שיקוליה של הוועדה, ניתן לציין את מאפייניה הדמוגרפיים של הרשות הן בהיקף האוכלוסייה הקיים, כאשר כיום מתגוררים בחריש למעלה מ-35,000 תושבים וב-3 שנים הקרובות צפויה אוכלוסיית הרשות לגדול לכ-60,000 תושבים לפי התחזיות. בנוסף, בעיר מתרחש פיתוח אינטנסיבי וניהול תקציבי פיתוח, ונדרש עוד גידול בתעסוקה ובתעשייה בעיר אשר יובילו את חריש לכדי חוסן כלכלי.

הכרזת העיר והחתימה נערכה במסגרת ביקור שרת הפנים ומנכ"ל משרדה, יאיר הירש ונציגי המשרד בחריש ובמעמד ראש הרשות המקומית, יצחק קשת.

שרת הפנים, איילת שקד: "כפי שהתחייבתי, הכרזתי היום על חריש כעיר ואם בישראל. חריש היא פרויקט לאומי של הקמת עיר חדשה בישראל – ההכרזה עליה כעיר היא הכרזה על הצלחת הפרויקט. חריש היא מודל להקמת עיר יציבה בתוך עשור ולוקחת חלק משמעותי בהתמודדות עם משבר הדיור. שכונות שלמות, מערכת חינוך גדולה, מבני ציבור, פארקים וכ-29 אלף תושבים – וכל זה בשבע שנים בלבד.

״ההקמה והפיתוח של חריש היו כרוכים בהתמודדות עם אתגרים ייחודיים של בניית עיר כמעט מאפס, הקמת השירותים העירוניים והכל תוך כדי קליטת עשרות אלפי תושבים חדשים – אלה אתגרים שעיר ותיקה לא נדרשת להתמודד איתם – וחריש עמדה בהם בהצלחה. מברכת את ראש העיר החדש, ואת תושבי העיר שאנשיה גרמו לפרויקט הלאומי הזה לקום ולצמוח.

״הממשלה עומדת לימינה של חריש ולאחר החלטת הממשלה החשובה שעברה בעניינה אני מאמינה שחריש תהפוך להיות עיר חזקה ויציבה בזכות עצמה״

מנכ"ל משרד הפנים, יאיר הירש: ״התרשמתי מהמחויבות והמסירות של עובדי הרשות ונבחרי הציבור בהתמודדות שלהם עם אתגרי הפיתוח, אני שמח להיות במעמד זה ומאחל לכם תושבי העיר כי תמשיכו לגרום לעיר לצמוח ולהתפתח ולשפר את איכות חייכם"

ראש עיריית חריש, יצחק קשת: "היום אנחנו חוגגים נקודת ציון חשובה בהיסטוריה של העיר הצעירה שלנו. ההכרזה החשובה היום על הפיכתה של חריש לעיר היא ההכרה הרשמית בהצלחת הפרויקט הלאומי הכל-כך מיוחד הזה: הקמת עיר חדשה בישראל. המלאכה לא הסתיימה, תהליך הקמת העיר עדיין בעיצומו וחריש ממשיכה כל הזמן לצמוח ולגדול בקצב אדיר. רק לאחרונה אושרה החלטת ממשלה חדשה לעיר, בהיקף של כחצי מליארד שקל. האתגר גדול, ואנחנו שמחים על כך ששרת הפנים איילת שקד וראש הממשלה עומדים לצידנו"

יו״ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש, מושיק גולדשטיין: ״האצת הבנייה בחריש היא הפתרון הישים והמהיר לבעיית יוקר הדיור בכל מדינת ישראל. אני מתחייב שהוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש תנפיק היתר בנייה ליזמים תוך 10 ימים לאחר שהגישו את התוכניות כנדרש. בהנתן הנחייה ממשלתית להאצת הבנייה ולקדם שתי שכונות חדשות הטרפז וחריש ב' בהיקף של 2,000 יחידות דיור נתכנס מספר פעמים בחודש לצורך הנפקת היתרי בנייה. וזאת במטרה לחזק את חריש כעיר מובילה בארץ וכמרכז עירוני בשרון הצפוני״.

העירייה החלה בבנייתם של ארבעה מבני קבע חדשים לתנועות הצופים, בני עקיבא, אריאל והשומר הצעיר. ההשקה מתוכננת לספטמבר 2022. סגנית ראש העיר: "מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער"

בתמונה: הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער. צילום:דוברות עיריית חריש

ביום חמישי קיימה העירייה טקס הנחת אבן פינה לבנייתם של ארבעה מתחמי תנועות נוער בעיר, בהשקעה כוללת של 6 מיליון שקלים מקרן הפיתוח של עיריית חריש. כל אחד מהמתחמים ייבנה על שטח של דונם ויכלול מבנים יבילים ומרחבים חיצוניים מקורים ומרוצפים. "המתחמים החדשים יהיו בית לתנועות הנוער ויאפשרו להן להגדיל את היקף הפעילות", ציינה עיריית חריש.

כיום פועלות תנועות הנוער במתחם זמני משותף ברחוב תמר, שהוקם בדצמבר 2019, בסמוך למבנה העירייה. עם השנים צמחו התנועות והמתחם בו הן פועלות כיום, הפך צר מלהכיל את פעילותן. בסופו של המהלך החדש, הצפוי להסתיים בסמוך לפתיחת שנת הלימודים הקרובה, יעברו תנועות הנוער הצופים, בני עקיבא והשומר הצעיר למבני קבע חדשים, בעוד מתחם היבילים הקיים בו פועלות כיום ארבע התנועות, ימשיך לשמש את תנועת אריאל בלבד.

"לתנועות הנוער מניות זהב בייסוד המדינה, והן מהוות עוגן משמעותי לקידום ערכים של ציונות, ערבות הדדית ואחריות אזרחית. לאור זאת החלטנו במועצת העיר להשקיע בהן ולחזק את פעילותן", ציין ראש העיר, יצחק קשת, בטקס הנחת אבן הפינה למתחמי תנועות הנוער שנערך בשבוע שעבר (חמישי). קשת הדגיש את הנחיצות בהקמת מבני קבע לכל אחת ואחת מהתנועות: "קצב הגדילה העצום של העיר דורש מענה קבוע אשר יאפשר את התרחבות התנועות והגדלת הפעילויות והתוכן שלהן".

קונצנזוס בקרב חברי המליאה

"זה מין חלום שמתגשם", ציינה שני גרינברג, סגנית ראש העיר והאחראית על תנועות הנוער."כנערה מתבגרת, שבט הצופים היה הבית השני שלי, עולם ערכים שלם שהתחזק והתבסס בחסות התנועה: אזרחות פעילה, אחריות חברתית וערבות הדדית לצד הזדמנות לרכוש מיומנויות יקרות ערך. המבנה הוא הבית של התנועה. בלי מבנה התנועה לא יכולה לגדול ולהתבסס. עד כה היה פתרון זמני לכל תנועות הנוער יחד והיום, אנחנו יכולים סוף סוף לגדול לשלב הבא. מועצת העיר הקדישה 6 מיליון שקלים מתקציבי פיתוח העיר במטרה החשובה הזו, סכום נכבד שמראה את החשיבות שאנו מייחסים לתנועות הנוער".

בשיחה עם 'חריש 24' הזכירה גרינברג, כי היה קונצנזוס בקרב חברי המועצה לגבי הצורך בהקמת מתחמים נפרדים לכל אחת מתנועות הנוער ולכן גם מימון הבינוי היה מטעם הרשות ולא בשיטה של הקצאות קרקע. גרינברג הוסיפה כי "בסיטואציה הנוכחית כולם מקבלים וכולם נהנים באופן שיוויוני: שתי תנועות נוער דתיות ושתיים חילוניות".

תמיכות, תקצוב ובנייה

גרינברג משתפת כי ההחלטה לערב ולשלב את נציגי תנועות הנוער בבינוי והקמת המתחמים, הוכחה כמוצלחת הן בהתאמה מדויקת יותר לצרכים של כל תנועה ותנועה והן, בחיסכון לקופת העירייה: "היה לי חשוב לוודא שהתנועות מגיעות לישיבה ומתייחסות לצורה של הבינוי וגם המפרט, כי בסופו של יום, אנחנו בעירייה לא מתיימרים לדעת הכול. האדריכלים מתכננים כל מיני דברים יפים ואז מגיע נציג התנועה ומדייק את הצרכים ולעיתים דורש חומרים פשוטים יותר. זה היה מדהים לראות איך נציגי התנועה שינמכו את המפרט וחסכו כסף למועצה", סיפרה גרינברג.

חבר המועצה יוסי גולדמן בירך גם הוא על המהלך: "שמחים שהגענו לרגע הזה של בניית מבנים לתנועות הנוער המשתדרגות ממבנה הקרוואנים ושמחים על קידום תנועות הנוער בעיר. אנו מובילים את זה בצורה בלתי מתפשרת, אם בנושא התמיכות ואם בנושא התקצוב והבנייה".

יוחאי פרג'י, כיום יו"ר האופוזיציה, שותף גם הוא לשמחה: "מהלך משמח מאוד, ואני גאה שיש לי חלק מאוד גדול בזה. ישבתי עם מהנדס העיר מספר פעמים כדי לאתר ולקבוע אילו שטחים הכי מתאימים לתנועות, ולחשיבה אודות גודל וצורכי המבנים. ההשקעה בתנועות נוער היא חלק מההסכם הקואליציוני עליו חתמנו בתחילת דרכנו".

שני גרינברג, יו״ר סיעת הליברלים במועצת חריש, בטוחה כי הקאנטרי הצפוי להיבנות בעיר אכן יפעל בשבת, כפי שנקבע במכרז, וכי החשש משינוי צביון העיר הוסר. לצופרי השבת היא מתייחסת כאל ״מטרד רעש״ בלבד והיא אופטימית לגבי הבחירות הבאות, על אף שטרם נמצא מחליף לחבר הסיעה השני שעוזב את תפקידו

בתמונה: שני גרינברג בחגיגות העצמאות. צילום: מור לאטי

שלוש וחצי שנים חלפו מאז הבחירות לרשויות המקומיות, שהקנו לשני גרינברג ולשני חבריה בסיעת הליברלים מקום במועצת העיר, וריח הבחירות הקרובות כבר נישא באוויר. אבל לגרינברג יש נושאים דחופים יותר לטיפול. נכון לכתיבת שורות אלה, אין עדיין בנמצא מחליף או מחליפה לגיל פישר, חברה לסיעה, שעוזב בקרוב את תפקידו. המועמדים שמשובצים במקומות החמישי והשישי ברשימה הם מקס גלר וסטס קורניסקי – ושניהם לא מביעים עניין רב בתפקיד. 

"הבחירות היו לפני 3.5 שנים ומטבע הדברים, אנשים מתקדמים עם החיים שלהם. המשמעות של להפוך לחבר מועצה היא מורכבת ודורשת התנדבות והשקעת זמן. אנחנו בדיאלוג איתם וטרם ניתנו תשובות סופיות", מעדכנת גרינברג. "במידה וזה לא יסתייע, נמצא מישהו מבחוץ שתואם את ערכי הליברלים ונעשה את התהליך הדרוש מול משרד הפנים כדי למנותו".

גרינברג, התמודדה לאחרונה גם עם דרישת חברי סיעת בית טב, יוסי גולדמן ושלמה קליין, להוציא הבהרה למכרז הקאנטרי שפרסמה העירייה לפיו מפעיל הקאנטרי לא יהיה מחויב להפעילו בשבת. 

"אני סמוכה ובטוחה שהבהרה מסוג כזה למכרז – לא תצא", פוסקת גרינברג ומפרטת: "לאחר הבחירות היה לנו חשש מאוד גדול שיבנו פה קאנטרי שלא יהיה פתוח בשבת. זו הסיבה שבהסכם הקואליציוני שלנו קבענו קו ברור לפיו המועצה תחייב את היזם שיבנה את הקאנטרי לפתוח בשבת. ההסכמים הקואליציוניים הם לא סוד, הם מפורסמים באתר העירייה. כמו כן, ראש העיר לא חתום על הסכמים סותרים".  

עד כמה חברי המועצה היו מעורבים במכרז? יתכן שהם לא הכירו את הסעיף?

"אני לא יודעת לענות בשמם. אני מכירה את מסמכי המכרז, הוא כתוב כבר כמעט שנתיים, הוא התעכב בגלל אישור משרד הפנים. זה כתוב בהסכם קואליציוני שלנו, ולא רק אני מחויבת לכבד את ההסכמים שנחתמו איתם, גם הם מחויבים לכבד את ההסכמים שלנו. מעבר לזה, אין היתכנות כלכלית לקאנטרי שלא פועל בשבת ואני בטוחה שיש הרבה דתיים שרוצים שהקאנטרי יהיה פתוח בשבת לטובת החילונים". 

מה עמדתך לגבי מיקומו העתידי של הקאנטרי?

"המיקום של הקאנטרי צריך להיקבע לפי הסיכויים הגבוהים ביותר שהיזם ייקח אותו. לא יעזור לנו להתעקש על הקמת הקאנטרי בפרחים. אם אנחנו צריכים לבחור בין לבנות את הקאנטרי מהר יותר, לבין להתעקש שמה שנכתב על המפה לפני חמש שנים יישאר בתוקף – הבחירה ברורה. בשורה התחתונה, הבטיחו שיהיה קאנטרי, וצריך לקדם את העיר ולא להתאבד על מקום ספציפי".

הסטנדרט העירוני: טקס עם שירת נשים

בשבוע שעבר נחגג בחריש יום העצמאות במופע מרכזי עם אמנים מובילים. גרינברג מדווחת שחריש ניהלה מאבק מול משרד הפנים על מנת להגדיל את תקציב יום העצמאות ל-700 אלף שקלים. "יש להם נטייה לחסוך במה שהוא בעולמם "מותרות". חגיגות יום העצמאות הן לא מותרות – אלו הערכים שלנו. יש יום אחד בשנה שאנחנו שמים בו את הסכום הזה כדי להראות שחשוב לנו שנולדה המדינה", אומרת גרינברג, ומציינת כי התקציב כלל גם את אירוע יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור.  

בשקט, קצת מתחת לרדאר הציבורי, התקיים השנה לראשונה טקס יום זיכרון עירוני אחד בלבד. כזכור, לפני שלוש שנים עמדה גרינברג בעינה של סערה בנושא, לאחר שעיריית חריש החליטה לקיים שני טקסי זיכרון נפרדים, טקס ממלכתי עם שירת נשים, וטקס אלטרנטיבי לציבור החרדי.

מה קרה, כיצד חל השינוי הזה?

"הגידול שלנו מאפשר לבחון מחדש את הנושא. פתאום באות קהילות ורוצות לעשות לעצמן טקסים. כמו ועד שכונת בצוותא או קהילת 'ראשית תבואתו'. אדרבא – לא הכול צריך להיות באחריותנו, שהתושבים יעשו לעצמם בהתאם לקריטריונים שלהם – ואילו הטקס העירוני יעמוד בכללי הטקס הממלכתי, כולל שירת נשים". 

עם זאת גרינברג מדגישה כי המצב החדש לא נוצר יש מאין. "אלו הקווים האדומים שהתעקשנו עליהם לפני שלוש שנים", היא אומרת. "ההתעקשות שלנו אז קבעה את הסטנדרט העירוני". עוד היא מציינת שיקול כספי–תועלתי: "נוצר מצב שאת משקיעה כסף בשני טקסים, וזה לא שווה את ההשקעה. בשנה שעברה השתתפו בטקס התורני כ-30 איש בלבד, אולי בגלל הקורונה. גם בטקס הרגיל לא היו הרבה, אבל הגיעו כ-200 איש. מבחינתי, הציבור אמר את דברו".

צופרים כמטרד רעש

גם בנושא מעורר מחלוקת נוסף, חל שינוי משמעותי לאחרונה: התמודדות העירייה עם סוגיית הצופרים, שעברה מפסים משפטיים לאכיפה עירונית וחלוקת דו"חות. גרינברג מסבירה: "כשהצופרים הופיעו לראשונה היתה מחשבה שזו דרך לשנות את צביון העיר. ככל שהזמן עובר אנו רואים שזה לא משפיע. חריש מתקדמת בציר הנכון מבחינתי. פחות או יותר משמרת את המצב הקיים לפיו יש למעלה מ-50% חילונים בעיר. ברגע שהסרנו  את החשש משינוי צביון העיר, הבנו שצריך לגשת לנושא מכיוון אחר ולחשוב על הבסיס האמיתי של הבעיה, צופרים כמטרד רעש שכמותו יש עוד הרבה בעיר".

את משווה את הצופרים לקריוקי?

"בהיבט הבסיסי – כן. אם זה רעש שנכנס לבתים של אנשים ויוצר חוסר נוחות קיצוני, צריך לטפל במטרד הרעש בעזרת דו"חות. רעש צופרים לא חסין מהביקורת הזו ולכן העירייה פעלה להוריד צופרים שחרגו ממגבלות העוצמה המותרות. רמת הרעש צריכה להיות מקובלת, ולא משנה מה אתה משמיע, זמירות בשישי או שירים בשבת".

אירוע הגאווה: סוגיה מורכבת להתמודדות 

בחודש הבא יחול חודש הגאווה. האם גם השנה המועצה לא תיקח חלק באירוע הגאווה בעיר ומדוע?

"עבור המועצה הקיימת זו סוגיה מאוד מורכבת להתמודדות ולעיכול, הרבה יותר מחוק השבת – ששם הצלחנו להגיע להבנות יותר בקלות. הייתי שמחה אם המועצה היתה במקום בשל מספיק בכדי להרים אירועים לכלל הקהילות, בלי לעשות חשבונות".

את לא רואה הקבלה בין ההתעקשות שלך על קביעת סטנדרט לטקס יום הזיכרון להתעקשות דומה על אירוע הגאווה?  

"כאדם פרטי הייתי רוצה שמועצת חריש תסתכל על זה כאירוע ממלכתי. אבל בעולם שלנו – הוא לא. רוב הרשויות לא עושות אירועי גאווה מטעמן, כולל רשויות כמו נתניה וחדרה. מעט מאוד עיריות משקיעות באירועי גאווה, כדוגמת עיריות תל אביב, רמת גן וגבעתיים – זה המרחב הפוליטי הברור. 

"ברור לי שאירועי הגאווה מקדמים את הקהילה ואני צריכה לומר בענווה, אני לא חלק מהקהילה. אני מבינה שזה מאוד חשוב להם אבל לא בטוח שהאירוע זו הדרך היחידה לעודד קבלה. לכן הגעתי לדרך של השגת תקציב ייעודי לקהילה דרך הקול הקורא של המשרד לשוויון חברתי. כיום יש רכזת בשליש משרה שעובדת כדי לקדם את הקהילה, זה בעיני לא פחות חשוב מאירוע הגאווה. 

"ובכל זאת – הייתי מאוד שמחה להגיע למצב לפיו אירועי הגאווה בעיר יהיו אירוע לגיטימי שהמועצה תשקיע בו. מעבר לתמיכה בקהילה עצמה זו אמירה ערכית שמעידה על הסובלנות העירונית. לצד זה שאני מקבלת את עמדת העירייה, שזה אירוע שיכול להיחשב אירוע פרטי של הקהילה, אמשיך לנסות למצוא דרך שבה העירייה כן תתמוך באירועי הגאווה, באופן שיתאים לכל השותפים".

"הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה"

הבחירות הבאות יתקיימו בשנת 2023 – האם הבוחרים שלכם עדיין איתכם?

"הליברלים נמצאים במקום שאמרנו שנהיה בו. לא יושבים במקום קיצוני, אלא במקום מרכזי שרואה את כל הקהילות אבל שומר על הקהילה שלנו. אנחנו יודעים להילחם כמו במקרה של עמותת "בשבילנו" במערכת החינוך העירונית. וגם השבוע, בנוגע למכרז הקאנטרי, קיבלנו הוכחה שצריך גוף כמונו במועצה. הנוכחות שלנו מונעת שדברים שאולי היו קורים בלעדינו. אנחנו הובלנו את העיר למקום הנוכחי שלה".

את מעריכה שהליברלים יבחרו שוב למועצה?

"בסיס הבוחרים הגדיל את עצמו פי 10 וגם הפוקוס השתנה. בבחירות 2018 היו כ-2,700 בעלי זכות בחירה בעיר. אני מעריכה שבבחירות הבאות נעמוד על 20 אלף בעלי זכות בחירה.

"בעבר השבת היתה הנושא המרכזי וכמעט הבלעדי בבחירות. אני רוצה להזכיר שבבחירות הקודמות עדיין לא היה מתנ"ס או אולם ספורט אבל היו 11 בתי כנסת. אני זוכרת שזה פירק אותי. בעיני, זה לא הדבר הראשון שבונים בהיקפים עצומים, כששאר הצרכים לא ממומנים. זו היתה נקודת המוצא שלנו וניתן להבין כמה התקדמנו מאז. 

"כיום נושאים כמו תחבורה, תעסוקה, רווחה, מרכז שירות לתושב – מעסיקים הרבה יותר את התושבים. יהיו נושאים אחרים שעליהם ילכו לקלפי וסביר להניח שיקומו סיעות שממוקדות בצירים אחרים כמו חינוך או סביבה ירוקה – זה חלק מהתפתחות תקינה של עיר. אני לא רוצה להתנבא, אבל האם אני חושבת שהליברלים יכנסו שוב למועצה? כן. הוכחנו את עצמנו בפני הציבור, כל מה שהבטחנו קיימנו".