ועדת המכרזים של מנהל מקרקעי ישראל פסלה הצעותיהן של 12 קבוצות חרדיות לרכישת קרקעות לבנייה בחריש עקב תיאום מחירים ביניהן

כבר בחודש נובמבר הועלו טענות שוועד הדיור החרדי יצר קרטל בין כל העמותות החרדיות שניגשו למכרז בחריש, ולפיכך פנתה קבוצת "חריש הירוקה" לוועדת המכרזים מחוז חיפה בבקשה לבטל את המכרז מחשש להתנהלות פסולה ולתיאום עמדות. קבוצות הרכישה החילוניות ובראשן "חריש הירוקה" התלוננו שהעמותות החרדיות פעלו כקרטל, ובמינהל מקרקעי ישראל עיכבו את פרסום תוצאות המכרז עד לעריכת שימוע לנציגים החרדים.

לטענת העותרים, תיאום מחירי ההצעות לקרקע הגדיל את סיכוייהן לזכות ולפיכך עברו אותן עמותות על הוראות המכרז, על חוק המכרזים ועל חוק ההגבלים העסקיים. כעת לאחר מספר שבועות מורטי עצבים הודיעה ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל כי פסלה את ההצעות של 12 העמותות החרדיות שהתאגדו תחת ועד הדיור החרדי.

כאמור, חריש יועדה בשנים האחרונות להיות עיר למגזר החרדי, וזאת תחת גיבוי ותמיכת הממסד הפוליטי. בנוסף הוחלט, באופן שאינו חוקי, כי בחריש ינתנו שירותים מוניציפליים לחרדים בלבד, החלטה שבוטלה לאחרונה ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה. זכייתן של העמותות החרדיות נראתה להן מובטחת, ואולי בשל כך נהגו חלקן מתוך יהירות וזלזול בחוק. על פי עמותת חריש הירוקה, שתיים עשרה העמותות החרדיות הוקמו במקביל ונרשמו תחת אותם עורכי הדין ורואי חשבון תחת ועד הדיור החרדי. בעקבות זאת עלה חשש שוועד הדיור החרדי יצר קרטל משותף בין כל העמותות והוגשה פנייה למנהל מקרקעי ישראל לביטול המכרז. החלטת המנהל היוותה פגיעה חמורה בציבור החרדי אשר קיבל את הדברים בתדהמה גמורה והביאה לזכייתן של קבוצות אחרות של קבלנים ויזמים שזכו בקרקעות במחירים נמוכים עד אפסיים. המשמעות המרכזית של פסילת העמותות החרדיות הינה במניעת הניסיון לסגור את חריש לחרדים בלבד, ובהפיכתה של חריש לעיר הפתוחה לכלל הציבור בישראל.

בעקבות פסילת העמותות החרדיות פרסמה ועדת המכרזים את הזוכים, בהם עמותת דיור בר השגה בחריש ובקציר, קבוצת חנן מור, הקבלנים י.ח דמרי, צ. לנדאו, חברת הבנייה אשדר, חברת דונה וקבוצת "באמונה" שתבנה לציבור הדתי-לאומי. קבוצת א. ג'ברין בניין ופיתוח בע"מ וקבוצת ע.ע. אבו ראס חברה לעבודות בניין ופיתוח בע"מ המזוהות עם ש"ס גם נמצאות ברשימת הזוכים, אולם היקף הקרקעות בהן זכו מצומצם יחסית וכעת הן אינן מחויבות למכור לחרדים.

לעומת העמותות החרדיות שהגישו הצעות שנעו בין 30-50 אלף שקל לקרקע ליחידת דיור, מרבית הקבלנים החילוניים כלל לא ציפו לזכות במכרז, ולכן חלקם הגישו הצעות נמוכות עד כדי גיחוך שהגיעו אף למחירים של 10 שקלים לקרקע ליחידת דיור. למרבה התדהמה, בעקבות פסילת העמותות החרדיות זכו יזמים וקבלנים אלו בקרקעות לבנייה ומסחר בחריש במחירים שהציעו. ההערכות כעת הן כי דירות במסגרת עמותות בניה ישווקו במחירים שינועו סביב ה-650 אלף שקל לדירת ארבעה חדרים ודירות מקבלנים ינועו בטווח מחירים גבוה יותר, החל מ-850 אלף שקל.

לאחר מאבק עיקש שנמשך למעלה מארבע שנים, הצליחו תושבי חריש למנוע את הניסיון להפוך את חריש לעיר לחרדים בלבד.  בית המשפט המחוזי בחיפה פסק השבוע לטובת מטה המאבק של תושבי חריש שדרשו לפתוח את העיר לכלל האוכלוסייה ולא לייעדה לחרדים בלבד

בחריש הוקמו תשתיות עירוניות כבר לפני 14 שנים, אולם פיתוח העיר לא צלח ולמקום הגיעו מאות בודדות של משפחות, רובן מהמגזר החילוני והדתי-לאומי. בשנת 2007 החל מהלך ביוזמת ש"ס ונציגה בוועדה הממונה ניסים דהן לקדם את חריש כעיר לחרדים בלבד. לתוכנית זו הוגשו התנגדויות רבות מצד תושבי העיר והסביבה, אך ועדת העררים של המועצה הארצית אישרה את קידום העיר לטובת בינוי עירוני לחרדים בלבד. משמעות ההחלטה היתה שתושבים חילוניים (ותיקים או חדשים) לא יוכלו לקבל שירותים מוניציפליים בסיסיים. היות ותושבי חריש הנוכחיים אינם חרדים, הובילה החלטת הועדה להקמת מטה מאבק כנגד הפיכת העיר לחרדית בלבד.

מטה המאבק פתח במאמצי הדברות למניעת הגבלת העיר לחרדים בלבד, ואף פנה לשר הפנים אטיאס בבקשה להקים עיר מעורבת לחילוניים וחרדים יחד, אך הלה טען כי העיר מתוכננת להיות חרדית בלבד ולא תוכל להיות עיר מעורבת. כתגובה הקימו תושבי חריש מאהל היאחזות בתחומי העיר במחאה על התנהלות משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון.

תביעה לפתיחת המכרזים לכלל הציבור

בעתירתם לבית המשפט המחוזי בחיפה ביקשו התושבים לפתוח את המכרזים לבנייה בעיר לכלל הציבור. בהתאם למכרזים הוצעו תנאי רכישה נוחים במיוחד היות והקרקע ניתנה בחינם ועלויות הפיתוח סובסדו ברובן על ידי המדינה. כמו כן, נקבע כי זוגות צעירים יהיו זכאים למענקים בגובה של עד 140 אלף ₪ לרכישת דירה בעיר. הבעיה הייתה טמונה בכך שהמכרזים הוגבלו אך ורק לאוכלוסייה חרדית.

בית המשפט קיבל את העתירה וקבע בהחלטה תקדימית שיש לפתוח את המכרזים לכלל הציבור ולהתאים את תכנון התשתיות המתוכננות בעיר לכלל האוכלוסייה. לפיכך, נפתחו המכרזים לרכישת הקרקע ולבנייה בחריש גם לקבלנים ועמותות שאינן חרדיות.

השופטת יעל וילנר ציינה בהחלטתה כי אין מניעה שתהיה התיישבות חרדית בחריש אך יש לאפשר למשפחות המתגוררות בעיר להמשיך לקיים אורח חיים חילוני, ובכלל זה אפשרות לנסיעה בשבת,  קיום מוסדות חינוך חילוני בעיר וכיו"ב.

החלטת בית המשפט יצרה הדים רבים בשוק הנדל"ן בישראל ומשפחות רבות מכלל מגזרי האוכלוסייה הביעו התעניינות בעיר ורצון לרכוש דירה ביישוב. ההערכה היא כי דירות 3 חדרים ימכרו בכחצי מיליון ש"ח ודירות 4 חדרים יעלו כ-700 אלף ש"ח, מחיר הנמוך משמעותית ממחירי הנדל"ן ביישובים אחרים באזור.