רשות מקרקעי ישראל פרסמה מכרז לשיווק של כ-110 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ותעשייה, ב-16 מתחמים שונים, ברובע חריש דרום. ראש העיר: "אנו מזהים בשורה משמעותית ברמות המחירים ובאטרקטיביות של שטחי השיווק"
רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פרסמה השבוע את חוברת המכרז ל-16 מתחמי תעסוקה ותעשייה בחריש דרום. רמ"י מציעה להחכרה 109,637 מ"ר המיועדים למשרדים ותעשייה עתירת ידע.
מכרז זה מצטרף לשני מכרזים נוספים בחריש דרום, שפורסמו בשבוע שעבר וכוללים 51 אלף שטחי מסחר ותעסוקה לצד 681 דירות, שיימכרו בשוק הפרטי ובמסגרת תוכנית ״מחיר מטרה״.
שלושת המכרזים החדשים כוללים יחד כמחצית מכלל שטחי התעסוקה והמסחר של רובע חריש דרום, המתוכנן להיות אזור המסחר והתעסוקה הגדול של חריש. על פי התכנון, הרובע החדש צפוי לכלול 332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות כמו גם 1,650 יחידות דיור.
כיום, בתחום המגרשים המוצעים לשיווק, קיימים גידולים חקלאיים, והשטח עתיד להתפנות בהתאם להסדר שבין רמ"י לקיבוץ מצר.
על פי נתוני המכרז מחירי המינימום לקרקע (לא כולל מע"מ) ובתוספת הוצאות פיתוח (ללא מע"מ), נעים בין 1,500-2,500 שקלים למ"ר. לשם השוואה, במכרזי התעסוקה והמסחר שהתפרסמו בשנה שעברה בשכונת מעו"ף ונכשלו, המחיר למ"ר עמד בממוצע סביב 4,500-4,000 ש"ח למ"ר של זכויות בנייה.
ראש עיריית חריש יצחק קשת ציין ביחס לנושא כי "מאמצי העירייה נשאו פרי ואנו מזהים בשורה משמעותית ברמות המחירים ובאטרקטיביות של שטחי השיווק".
המכרז של חריש דרום ייסגר למציעים ב-12 באוגוסט השנה. ראש העיר הדגיש כי "בתקופה הקרובה נוציא לדרך מסע פרסום וכנסי יזמים כחלק מריכוז המאמץ להצלחת השיווקים והקמת חריש דרום". הוא סיכם באומרו כי "הצלחת מכרזי התעסוקה תהיה צעד משמעותי בדרך לייצובה הכלכלי של העיר".
מהן ההשפעות הצפויות של הקמת תחנת הרכבת בחריש על תושבי העיר ועל התפתחות העיר בכללותה? האם תחנת רכבת תנציח את חריש כעיר שינה או תהפוך אותה למטרופולין תוסס, וכיצד יושפעו מחירי הדירות בעיר? המומחים משיבים
בחודש שעבר התקבלה ההחלטה על הקמת תחנת רכבת בחריש, כחלק ממסילת מנשה, שתחבר את חריש לרכבת העמק בצפון ולמסילה המזרחית בדרום. ההערכה היא שהנסיעה הראשונה ברכבת חריש, תתרחש, במקרה הטוב, בשנת 2030, אבל הציפיות כבר מרקיעות שחקים.
כך לדוגמה כתב אחד התושבים בתגובה על פרסום הידיעה על אישור הקמת התחנה: "מזל טוב, הדירות שלכם עלו עכשיו בעוד כמה שקלים".
האם הרכבת אכן תתרום להתייקרות מחירי הנדל"ן בחריש? מהן ההשפעות הצפויות של בינוי התחנה על חיי היומיום של התושבים ומה הצפי שהרכבת תהפוך את חריש למטרופולין תוסס, תעשיר את קופת העירייה ותתרום ליציבות הכלכלית של הרשות? ובכן, התשובה מורכבת. שישה מומחים מתחומים שונים, מנתחים את המצב ונותנים עצות לעתיד.
עליית מחירים? רק אם מרחק ההליכה לתחנה לא עולה על 6 דקות
דליה עסיס, שמאית, משפטנית ומתכננת ערים
"מחקרים שנעשו בעולם לאורך השנים מעידים באופן מובהק על פרמיות במחירי הנדל"ן בסמוך לרכבת. עליות המחירים יכולות להגיע מ-10% ועד 30-40% במחירי קרקע, שזה אומר עלייה של עד 20% במחיר הדירה.
"העלייה הגדולה מתרחשת ברדיוס של עד 500 מטרים מהתחנה, שם ההשפעה היא החזקה ביותר. מדובר במרחק הליכה רגלית של 6 דקות מהתחנה. זהו מרחק שאנשים מוכנים ללכת אותו ברגל ולכן אפקט עליית המחיר הוא הכי בולט באזור הזה.
"בנוסף, אם יש ירידת מחירים אז באזור הזה היא תהיה מתונה יותר, זה תמיד עולה או יורד באופן יחסי לשאר העיר".
הוחלט שמסילת הרכבת תהיה מצידו המערבי של כביש 6 (מרוחק מהעיר) ותושבי חריש יתחברו למסילה באמצעות גשר או מעבר תת קרקעי של 300 מטרים לפחות. מיקום התחנה עצמה, טרם נקבע ולא הוחלט אם היא תהיה בצד המערבי או המזרחי של כביש 6.
"אם התחנה לא תהיה בצד המזרחי של כביש 6, בהחלט יכולה להיות לזה השפעה שלילית. אנשים לא רוצים ללכת כל כך הרבה ברגל ואם הם יעדיפו לקחת את הרכב הפרטי כדי לנסוע לתחנה זה בעייתי ויפחית את השימוש ברכבת.
"נדרשת גם חשיבה על אופי הגשר ו/או המעבר התת קרקעי המתוכנן, צריך לפתח אותם שיהיו בהם מוקדי עניין ומסחר של חנויות או דוכנים, כי אנשים לא אוהבים ללכת ברגל, בטח אם המעבר הוא מקום חשוך או מוזנח.
"אם הפיתוח הסביבתי יהיה מוטה הולכי רגל והמעבר יהיה נוח ונגיש, אז בהחלט תהיה לזה השפעה על מחירי הנדל"ן. אבל אם המעבר לא ילווה בפעילויות מסחריות או אפילו יהפוך למוקד פשיעה, זה בעייתי כי 300 מטר זה מרחק לא קטן, ולכן אני בספק אם תהיה לזה בסופו של דבר השפעה חיובית על עליית מחירי הנדל"ן.
"בתנאים האלה חשוב מאוד שהנהגת העיר תתעקש שהתחנה תהיה בצד המזרחי ושהמעבר יהיה מאוד נגיש להולכי רגל".
ישתמשו ברכבת? רק אם התחבורה הציבורית המזינה תהיה יעילה
עדן רונן, דוברת ארגון "15 דקות" המקדם תחבורה ציבורית כחלופה לרכב הפרטי
"רכבת מפתחת אוטומטית את העיר, כי לתושבי העיר קל יותר להגיע לאזור המרכז וקל יותר לאנשים מבחוץ להגיע לעיר. עם זאת, השאלה המשמעותית ביותר היא מהי רמת הנגישות של הרכבת. ידוע לצערי, שרוב התכנונים של המסילות, גם החדשות יותר, לא באמת מגיעות לעיר, אלא לידה, ולכן הבעיה הכי גדולה היא שהרבה פעמים לא מתאמים מספיק קווי אוטובוס שמזינים את הרכבת או שעושים את זה בחוסר תיאום. כלומר, גם אם יש קווים מזינים – השעות אינן מתואמות. אם נוסע מגיע לתחנת חריש וצריך להמתין עוד חצי שעה לאוטובוס הביתה, הוא יצמצם את השימוש שלו ברכבת ויעדיף לנסוע ברכב הפרטי.
"מיקום הרכבת נקבע בקצה העיר ולא במרכזה כך שהיא נגישה רגלית רק לחלק קטן מהתושבים. בהתאם, על הנהגת חריש לדאוג כבר מעכשיו לתכנון של קווים מזינים לרכבת שיפעלו בצורה יעילה וטובה. העירייה צריכה להיות ערנית ולפעול, בשיתוף עם משרד התחבורה, לטובת התושבים שלה. צריך לדאוג למספר קווי אוטובוס ישירים לתחנה מהשכונות השונות, שיפעלו בתדירות גבוהה ויהיו מתואמים עם שעות הרכבת.
"תכנון כזה ימנע מאנשים להגיע לתחנה ברכב, כי אם כל חריש תגיע לתחנה ברכב פרטי יהיה פקק מטורף וזה לא משהו שאנחנו רוצים ורוצות. בסוף, זה תלוי בתכנון מוצלח. הקמה של רכבת זו בשורה טובה, אבל צריך לדאוג שהיא תתוכנן נכון ושכל המשמעויות הרחבות יילקחו בחשבון".
אם הרכבת תחסוך את הצורך ברכב שני למשפחה, ערך הנדל״ן יקפוץ
ד״ר אפרת טולקובסקי,מנהלת מכון G City לחקר נדל"ן באוניברסיטת רייכמן
"בגדול, בלי השפעות אחרות, כי אי אפשר לדעת מה עוד יכול לקרות במדינה במקביל, הגעה של רכבת היא מאוד דרמטית. היא יכולה מאוד להקפיץ את מחירי הנדל"ן בעיר.
"מה זה יעשה ספציפית? זה תלוי באופן ההגעה של התושבים לרכבת. אם הרכבת חוסכת למשפחות בעיר את הצורך בקניית רכב שני, מדובר בכסף ענק. אם בזכות הרכבת, משפחה בחריש יכולה להסתדר רק עם רכב אחד או שניים במקום שלושה, מדובר בחיסכון של בין 2,000 ל-3,000 שקלים בחודש. במקרה כזה, מטבע הדברים, ערך הנדל"ן בעיר קופץ.
"אבל אם עדיין, למרות הרכבת, תהיה בעיה של נגישות או חניה, וכל משפחה עדיין תצטרך רכב נוסף כדי לזוז בעיר, אז ההשפעה תהיה מינורית יותר. רק אם הרכבת תחסוך לתושבים רכב נוסף – תתחיל הדרמה האמתית במחירי הנדל"ן בעיר.
"המחיר נכון להיום בחריש הוא 14-15 אלף שקלים למ"ר אבל ככל שחריש תצמח ותגדל מסה קריטית של תושבים, מחירי הנדל"ן בה יושפעו ויעלו. זו מסה שמייצרת אנרגיה של עשיה, תעסוקה ומתן שירותים בתוך העיר".
ד"ר טולקובסקי מאירה נקודה נוספת: החיבור הישיר למרכז והתחנות הקרובות במסלול שנקבע. "זה מאוד משנה אם נוסעים יכולים להגיע תוך 10 תחנות לתל אביב או שהם צריכים להחליף רכבת. צריך לבדוק גם אם הרכבת של חריש תביא את הנוסעים ישירות למרכזי תעסוקה משמעותיים. לדוגמה, חיבור ישיר למרכז התעסוקה בראש העין ייתן מנוף ויתרון אדיר לעיר".
"בגדול, לא עשינו כלום לטובת פיתוח העיר"
ד"ר יודן רופא, מרצה בכיר לתכנון ועיצוב אורבני באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אדריכל ומתכנן ערים
"כל הרעיון של פיתוח תחבורה ציבורית או פיתוח סביב תחנות רכבת, הוא למנף את הנגישות האזורית שנותנת תחנת רכבת, לאפשרות של אנשים להגיע ליעד ללא שימוש ברכב, אלא ברגל או באמצעים קלים כמו אופניים. אחרת, ברגע שנכנסים לרכב ולא מוצאים חניה בקלות או בכלל, הרבה פעמים פשוט ממשיכים עם הרכב.
"תחנת רכבת אמורה להיות מוקד פיתוח של מגורים ותעסוקה סביב התחנה. אם המסילה נמצאת בצידו השני של כביש 6 אז המרחב הכי רלוונטי, מרחב הליכה של 15 דקות סביב התחנה, הוא ברובו בלתי שמיש כי הוא מנוצל על ידי תשתיות תחבורה, אז בגדול, לא עשינו כלום לטובת פיתוח העיר.
"גם בתל אביב, בה הרכבת עוברות בלב העיר, האזור סביב התחנות, למעט תחנת השלום, הוא ברובו לא מפותח. למה? כי רוב השטח הרלוונטי תפוס על ידי תשתיות תחבורה, השטח מנוצל לאוטוסטרדה וזה פשוט פספוס".
בנתונים הקיימים – למה אפשר לצפות? איך ממנפים את העיר?
"המיקום של חריש הוא לא תוצר של מדיניות תכנון רציונלית, אלא של חשיבה צבאית-אסטרטגית ותלויה במצאי קרקעות המדינה. אם היתה מדיניות רציונלית ויודעים שעומדים לפתח את המסילה המזרחית, אז האידיאלי היה למקם את הרכבת במרכז העיר. כשהולנדים מתכננים פיתוח באזורים עירוניים חדשים הם דואגים שהרכבת תהיה במרכז.
"אני מניח שהפיתרון של מינהור היה יקר ונדחה על ידי משרדי הממשלה, למרות שבטווח הארוך זה הפתרון הנכון יותר, על מנת לייצר תועלות כלכליות שהיו תורמות יותר לעיר.
"בפועל, העיר זכתה בתחנת רכבת יותר קרובה. יהיה קו אוטובוס שיחבר את הנוסעים לתחנה בנסיעה של בין רבע שעה לחצי שעה ומי שאין להם ברירה, ישתמשו בו. השאר ייסעו ברכב. המדינה ממשיכה לעשות את אותן הטעויות כל הזמן מתוך מחשבה כלכלית קצרת טווח, העדפה מובנית לכלי רכב וחוסר הבנה איך לתכנן סביב תשתיות תחבורה כמו רכבת. במצב כזה קשה לצפות שחריש תתפתח למטרופולין מרכזי".
רכבת בחריש? "אני אגיד לך מה הסיפור: חצי ניצחון"
ד"ר יואב לרמן, גאוגרף המתמחה בקשר בין הסביבה הבנויה לתנועה במרחב העירוני ומייסד חברת פלאנט לתכנון עירוני. חברת פלאנט תכננה את הפרוגרמה למבני הציבור בחריש
"הייתי מעורב בנושא הרכבת עוד בתקופה של מנכ"ל העירייה הקודם יעקב נתניהו. באותה תקופה התכנון היה להעביר את תחנת רכבת חריש באזור התעשיה של עירון, בצומת מג"ב.
"אז אמרתי לנתניהו ולקשת, 'חבר'ה יש לכם פה רכבת. זה עניין גדול. צריך לבקש שהרכבת שקוראים לה 'רכבת חריש' תהיה בחריש. הם הבינו את זה, אני חייב להגיד לזכותם.
"מה שנבחר הוא שיפור משמעותי לעומת חלופת המקור. איפה המלכוד? זה בצד הלא נכון של הכביש. חייבים להגיד את זה. תושבי חריש שגרים מזרחית לכביש 6 יצטרכו להגיע למסילה בצד המערבי של הכביש. התכנון של החיבור חייב להיות מאוד מוקפד או לכל הפחות מוצל, אחרת חבל על הזמן. אף אחד לא יבצע הליכה של 300 מטרים בגשר או במעבר תת קרקעי מצד לצד. זו התאבדות. זו אולי הליכה של 5 דקות, אבל בשמש, אם ההליכה מונוטונית היא יכולה לחוש כמו רבע שעה.
"המלכוד השני הוא שאלת התפתחות הבינוי סביב התחנה. עיריית חריש צריכה להתעקש שתהיה להם תחנה בצד המזרחי. כך הנוסע, שנכנס לתחנה ו"עבר בידוק" כבר יכול לקנות קפה או משהו אחר בקיוסק וללכת לצד השני במעבר שהוא מוגן אקלימית או במקרה הטוב ממוזג. אפשר שתקום תחנה גם בצד המערבי, לא חייבים כניסה אחת. עדיף אפילו גם וגם".
איך הרכבת תשפיע על התפתחות העיר?
"ברמה הפרקטית של התושבים והתושבים העתידיים, הרכבת היא בונוס רציני. אנשים ששוקלים לעבור לחריש יהיה להם גיים צאנג'ר בסיפור הזה, כי רובם מחזיקים עבודה מחוץ לעיר, בנתניה או בתל אביב, ולכן המעבר לחריש צפוי להיות הרבה יותר נוח.
"ברמת הישוב, אני לא בונה על זה שהרכבת תכניס הרבה כסף לעיר. לא כל תחנת רכבת היא מרכזית כמו תחנות תל אביב ורמת גן שסביבן קם מרכז העסקים של ישראל. רוב התחנות בארץ הן כאלו שרק נוסעים מהן לערים הגדולות. העירייה יכולה לתכנן אזור מסחרי בקרבת התחנה, אבל זה לא שהולכת להיות אצלכם בורסה או מרכז עסקים גדול. עם זאת, פרנסי העיר צריכים להתעקש שתהיה כניסה בצד שלכם. זה מהותי כדי שתהיה לכם שליטה על חוויית הכניסה לתחנה והנגישות אליה.
"צריך לתכנן נכון גם את מספר מקומות החניה. תחנת נתניה לדוגמה, יש לה יותר מדי חניונים. זה לא שהחניון לא מלא, אבל אם ניתן היה להשתמש בקרקע בצורה קצת שונה, עיריית נתניה היתה עושה הרבה יותר כסף ממה שהיא עושה היום, כי בפועל, מקום חניה הוא חיוני לתושב, אבל הוא לא מכניס כסף לעירייה. צריך למצוא את האיזון הנכון, לשאוף למצב שחלק מהחניון הופך בהמשך למסחרי או משהו אחר, העיקר שיכניס כסף לרשות".
"אין בשורה לעיר: תחנת הרכבת רק תחזק את חריש כעיר שינה"
תמיר בן שחר, מחברת צ׳מנסקי-בן שחר לייעוץ כלכלי
"חריש מתוכננת הפוך. הנדל"ן המניב שלה נמצא בצד המזרחי ואזור התעסוקה החדש שלה הוא בחלק הדרומי (שכונת מעו"ף וחריש דרום בהתאמה. ר.פ) – שניהם לא מקושרים לרכבת ולכן זה כבר לא משנה אם התחנה תהיה מזרחית או מערבית לכביש 6.
"כל עוד אין נדל"ן מניב שמחובר לתחנה, תחנת הרכבת הזאת רק תחזק את חריש כעיר שינה. ולכן האמירה של ראש העיר לפיה הרכבת היא 'בשורה טובה לעיר' היא לא מדויקת, אין בשורה לעיר. יש בשורה טובה לתושבים שיוכלו להגיע למקום העבודה במרכז בצורה קלה יותר מהמצב כיום, לצאת מבית הכלא שלהם ולבקר במקומות אחרים. האם יהיה להם נוח ביומיום? בוודאי שלא בהתחשב במיקום התחנה ובמרחק ההליכה הנדרש".
כדי לשנות את המצב העגום מציע בן שחר לפתח נדל"ן מניב עם יתרונות תחרותיים: "חריש חייבת לייצר לעצמה יתרון על מקום אחר, שיאפשר לה להתפתח, אחרת היא תתקבע כעיר שינה שבונה מגורים לאנשים שמנהלים את החיים שלהם, ביום ובערב, במקום אחר וחוזרים הביתה רק לישון".
"אם לא יפתחו בחריש מוסד לאומי כמו בית חולים או אוניברסיטה בעלת שם למה שפירמה כלשהי תרצה לבוא לשבת שם? תדאגו להביא את מוסדות העוגן או מוסדות לאומיים או שתילחמו על אזור עדיפות א', כמו יקנעם, שהקימה 300 אלף מ"ר של שטחי משרדים ועצרה את הפיתוח של כל ישובי הגליל. אבל כל עוד זה לא יקרה, תפסיקו לחלום שזה אפשרי.
"ראש העיר צריך להיות ריאלי ולומר למדינה מפורשות: אני לא יכול לפתח נדל"ן מסחרי במקום שהקצתם לי, גם אתם לא תצליחו, ובכל זאת אני רוצה לייצר שירותים טובים לאוכלוסייה בעיר.
"אגב, כך גם קרה במודיעין. ב-15 השנים הראשונות לעיר לא בנו שם נדל"ן מניב, היו שם רק מגורים. כעת לאט לאט היא תופסת תאוצה אבל יש לה יתרון ענק, היא יושבת בין שני המטרופולינים תל אביב וירושלים ויש ביניהם רק כביש אחד, אז חלק מהביקושים מגיע אליה.
"ברמה הפרקטית, כדי שהתחנה תשרת את התושבים, הנהגת העיר צריכה לחתור לכך שהיא תהיה ממוקמת כמה שיותר מזרחה בעיר, כך יותר טוב. צריך לייצר נגישות גבוהה לאנשים מהתחנה אליהם הביתה, ושהם לא יצטרכו לחפש חניה פנויה על העצים, אחרת אנשים מוותרים על הרכבת".
צילומים: דניאל לבטובסקי, דניאל אליאור וקובי בכר באדיבות נתיבי איילון
השקתו של מסוף התחבורה הציבורית החדש שנבנה בעלות של 32 מיליון שקלים אמורה להביא לתגבור משמעותי בקווי התחבורה הציבורית העירוניים והבין-עירוניים. ראש העיר: "המטרה המרכזית של הקמת המסוף היא לאפשר את הרחבת שירותי התחבורה הציבורית בחריש". אלו שינויים חלו במסלולי הנסיעה ואלו קווים תוגברו?
היום (שישי) נפתח מסוף התחבורה הציבורית החדש של חריש במערב העיר. המסוף שהחל להיבנות בשנת 2022 תוקצב על ידי משרד התחבורה בתקופת כהונתה של מרב מיכאלי והושקעו בו 32 מיליון שקלים.
המסוף ממוקם בכניסה לעיר, סמוך לשדרת דרך ארץ. הוא כולל 10 רציפים שדרכם יעברו כ-500 נסיעות יומיות. במסוף 26 עמדות חניה תפעוליות לאוטובוסים, ובהמשך השנה תושלם התקנת עמדות טעינה לאוטובוסים חשמליים.
במסוף נבנה אולם נוסעים ממוזג שכולל מוקד מודיעין, מכונות למכירת כרטיסים ושילוט אלקטרוני. כמו כן הוקמה סככת הצללה לנוסעים הממתינים ברציפים וחשופים לתנאי מזג האוויר המשתנים.
"המטרה המרכזית של הקמת המסוף היא לאפשר את הרחבת שירותי התחבורה הציבורית בחריש בקווים העירוניים והבין-עירוניים", ציין ראש עיריית חריש יצחק קשת. עוד אמר כי "יחל תגבור משמעותי של חלק מקווי התחבורה הציבורית בחריש".
שינויים בקווים העירוניים
על פי פרסום משרד התחבורה והרשות הלאומית לתחבורה ציבורית, החל מהיום (שישי) יחולו שינויים בקווי הנסיעה העירוניים והבין-עירוניים.
שני הקווים העירוניים,קו 20 וקו 22 יתחילו וייסיימו את נסיעתם במסוף התחבורה החדש. בהתאם, תחנות דרך ארץ/אשל ודרך ארץ/גפן יבוטלו.
קו 20 ו-20 א' ישמש את תושבי שכונות מעוף, בצוותא והפרחים כקו פנימי שיסע ברחבי השכונה ויביא את תושביה אל וממסוף התחבורה החדש.
קו 22 ישמש את תושבי שכונות אבני חן והחורש כקו פנימי שיסע ברחבי השכונה ויביא את תושביה אל וממסוף התחבורה החדש כמו גם למסוף המזרחי. (ראו פירוט מסלול הקווים במפה מעלה).
שינויים בקווים הבין-עירוניים
שינויים נוספים יחולו גם בקווים הבין-עירוניים. בקווים 631 ו-632 מחיפה ותל אביב בהתאמה: הקווים יתחילו וייסיימו את מסלולם במסוף חריש.
הקווים לא יעברו בשכונות: החורש, אבני חן, הפרחים ומעו”ף. מענה לשכונות יינתן באמצעות קווים: 22, 20, 70, 71, 60, 160. בשעות הלילה, בעת סיום פעילות הקווים העירוניים בחריש, הקווים היוצאים מחיפה ומתל אביב, יעצרו בשכונות החורש, אבני חן, הפרחים ומעו”ף.
כל הקווים הבין-עירוניים הנוספים, לשקד, מבוא דותן, חדרה, בנימינה, פרדס חנה, תחנת רכבת חדרה ומצפה אילן יצאו גם הם ממסוף התחבורה החדש. שינויי מסלול נרחבים בוצעו בקווים 60, 63, 160. (ראו פירוט מעלה).
תדירות הקו 71 לבנימינה תתוגבר לשלוש נסיעות בשעה, במרבית שעות היממה. תדירות קו 163 לתחנת רכבת חדרה תתוגבר בימים א'-ה' ותדירות קו 160 לפרדס חנה תתוגבר גם היא.
מגרשי חניה סמוכים למסוף, לטובת המגיעים עם רכב פרטי, נמצאים בקניון More בכניסה לעיר ובמגרש החניה של חברת החשמל.
המסוף המערבי החדש הוא חלק ממערך של שלושה מסופים מתוכננים בעיר. המסוף המזרחי הזמני, שפועל כיום בשכונת מעו"ף, יעבור בעתיד למיקום קבע בחלקה המזרחי של העיר והמסוף הדרומי, מתוכנן להיבנות ברובע ״חריש דרום״ העתידי.
רשות מקרקעי ישראל פרסמה השבוע חוברות שני מכרזים הכוללים יחד בינוי של 683 דירות ו-51 אלף מ"ר שטחי תעסוקה ברובע חריש דרום החדש. 374 דירות יימכרו לזכאי משרד הבינוי והשיכון במסלול ״מחיר מטרה״, בהנחות גדולות, שיאפשרו לזכאים לרכוש דירה במחיר של לפני קפיצת המחירים הגדולה בעיר
בסוף שנת 2023 פרסמו רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון מכרזים ראשונים לקרקעות ברובע ״חריש דרום״ החדש, לבניית דירות ושטחי מסחר. השבוע, חמישה חודשים אחרי, התפרסמו שתי חוברות מכרז, החושפות את מחירי הדירות הצפויים לזכאים, במסלול ״מחיר מטרה״.
בשני המכרזים יחד ייבנו, בשמונה מתחמים, 683 יחידות דיור חדשות ו-51 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר.
בסך הכל מתוכננות להיבנות בחריש דרום 1,650 יחידות דיור, לצד כ-332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות. מכרזים נוספים יתפרסמו בהמשך והצפי הנוכחי לבניית הרובע כולו הוא בין חמש לעשר שנים.
55% מהדירות – במסלול מחיר מטרה
מכרז אחד הוא לקרקע המיועדת לבניית 216 דירות, למכירה בשוק החופשי, בתוספת 11 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. הקרקע תימסר למרבה במחיר, בכפוף למחיר המינימום והוצאות הפיתוח שנקבעו במכר. מחיר דירה ייקבע בהתאם לכוחות השוק, לתחשיבים ולכדאיות הקבלנים.
המכרז השני הוא לקרקע המיועדת לבניית 467 דירות, רובן במסגרת מסלול מחיר מטרה לזכאי משרד הבינוי והשיכון, וכ-40 אלף מ"ר של מסחר ותעסוקה.
על פי תנאי מכרז "מחיר מטרה״ 80% מהדירות יוקצו לזכאי משרד הבינוי והשיכון (כ-374 דירות) ו-20% הנותרות, שהן הדירות היקרות בפרויקט, יוקצו למכירה בשוק החופשי. לכל דירה במסלול מחיר מטרה תוצמד חניה אחת לפחות.
374 הדירות במסלול ״מחיר מטרה״ מהוות כ-55% מתוך 683 הדירות הצפויות להיבנות בשני המכרזים יחד.
חזרה למחירים של פעם
מכרזי ״דירה בהנחה״ ולפניהם מכרזי ״מחיר למשתכן״ סיפקו בעשור האחרון הנחות של מאות אלפי שקלים לזכאים ברכישת דירות ברחבי הארץ. בחריש נבנו אלפי דירות במסלול ״מחיר למשתכן״ בשכונות מעו״ף, הפרחים ובצוותא. מחירי דירות 4 חדרים סטנדרטיות במסלול ״מחיר למשתכן״ עמדו בתחילה על 800 אלף שקלים בקירוב, מחירים ששיקפו אז חזרה למחירי הדירות בימים הראשונים של הקמת העיר.
לשם השוואה, במכרז ״מחיר מטרה״ שפורסם בשכונת הטרפז באוקטובר 2022 מחיר דירה לאחר הנחה לזכאים של 20% (שהוגבלה ל-300 אלף שקלים), עמד על כ-1.3 מיליון שקלים לדירת 100 מ"ר סטנדרטית. מחיר זה שיקף קפיצה של כ-60% במחירי הדירות לזכאים מאז המכרזים הראשונים.
מאז, עודכנה תוכנית ״דירה בהנחה״ כך שעבור יישובים מסויימים, וביניהם חריש, תתאפשר הגדלת ההנחה באופן משמעותי.
לא רק ששיעור ההנחה הוגדל ל-25%, הוא גם נלקח ביחס למחירי 2020, טרם קפיצת המחירים הגדולה בעיר. לחישוב המחיר הסופי הוכנסה מגבלת הנחה של 600 אלף שקלים, אם המחיר יורד מתחת למחירי 2020 או תקרת מחיר שנקבעה על פי מחירי 2020 במידה וההפרש בין מחירי השוק כיום למחירי 2020 גבוה מ-600 אלף שקלים. בשורה התחתונה, המשמעות היא חזרה למחירי 2020 או פחות מכך.
״מנגנון החישוב של רמ"י השתנה וההנחות הוגדלו", מסביר ברוך ליבוביץ', שמאי מקרקעין מחברת מנשה-ליבוביץ' שמאות מקרקעין. "ניקח לדוגמה דירה סטנדרטית שמחירה כיום בשוק הוא 1.6 מיליון שקלים ובשנת 2020 עמד מחירה על 1.1 מיליון שקלים. ב״מחיר מטרה״ היא תימכר כעת לזכאים במיליון שקלים בלבד״ (600 אלף שקלים הנחה ביחס למחיר השוק היום – ר.פ). דירה קטנה יותר שמחירה כיום 1.25 מיליון ש״ח תימכר לזכאים ב 750 אלף ש״ח בלבד וזה מחיר נהדר ועסקה טובה״.
עבור חריש, החזרה למחירי 2020 משמעותה חזרה למחירים של לפני עליית המחירים הגדולה, כפי שניתן לראות בגרף התפתחות המחיר למ״ר בחריש, מתוך סקירת הנדל״ן של חריש סיטי. "הקפיצה הגדולה במחיר למ"ר שהיתה בחריש אינה זהה לשאר הארץ כי חריש היא עיר חדשה שעדיין אינה מיוצבת מבחינת המחירים. בעיר בפיתוח הקפיצות הן גדולות יותר״, מסביר ליבוביץ'. ״שומת המחיר למ״ר שצוינה במכרז הנוכחי מדברת על מחירים למ״ר של 10,500 אלף ש״ח ב-2020 לעומת כ-15,500 ש״ח באפריל השנה, זוהי עלייה של 50% במחיר״, הוא מוסיף.
סיכוי גבוה ל"בני המקום", סיכוי נמוך לאחרים
על פי תנאי המכרז, המדינה תתן עדיפות ל"בני המקום", תושבי חריש (זכאים שכתובת מגוריהם בחריש ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות).
במכרז האחרון של דיור במסלול מחיר מטרה במתחם הטרפז, שהתקיים ברבעון האחרון של שנת 2022, כל ״בני המקום״ שניגשו להגרלה זכו, בשל מיעוט נרשמים שהשתייכו לקטגוריית "בני המקום" ביחס להקצאה. לעומתם, סיכויי הזכייה של נרשמים אחרים, שאינם ״בני המקום״ היו נמוכים ונעו בין 1.1%-2.5%, בשל שיעור ההשתתפות הגבוה בהגרלות.
ציפייה דרוכה לתוצאות מכרז שלישי – למאות אלפי מ״ר של שטחי מסחר
כאמור, שני המכרזים כוללים גם 51 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, אולם קיים גם מכרז שלישי, שפורסם גם הוא בדצמבר 2023 וכולל מאות אלפי מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, אך טרם פורסמה חוברת מכרז ליזמים.
להצלחת השיווק ליזמים של שטחי התעסוקה והמסחר חשיבות גבוהה לעתיד העיר. שטחים אלה אמורים לספק תעסוקה לתושבי חריש ולא פחות חשוב מכך, הכנסות לקופת העירייה שיהוו מנוף משמעותי לכלכלת העיר ולחוסנה.
ראוי להזכיר שמכרזי התעסוקה והמסחר שפורסמו בסוף שנת 2023 עבור שלושה מתחמים בשכונת מעו"ף נכשלו ונסגרו ללא מציעים. זאת על אף מאמצים גדולים שעשתה העירייה על מנת להופכם לאטרקטיביים, ואף קיימה כנס ייעודי ליזמים בו הציעה הטבות מפליגות.
כשלון המכרזים בשכונת מעו"ף אינם סימן מעודד, וכעת נותר לראות אם עבור היזמים, מכרזי חריש דרום אטרקטיביים יותר מאלה של שכונת מעו״ף.
ראש עיריית חריש יצחק קשת ציין בראיון חג שהתפרסם בחודש אפריל כי "צריך להבין שאנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה, סיטואציה מורכבת שלא הייתה כמותה אולי 20 שנה, סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה".
"אחד הדברים החשובים שעשינו, זה שהצלחנו לשמר את ההישג שפרצנו במכרזים למעו"ף (הוזלת מחיר רכיב הקרקע) גם בחריש דרום.
"בנוסף, שינינו את החלוקה של המגרשים במכרזים של חריש דרום, כך שמי שזוכה בשטחי תעסוקה, זוכה גם לבנות מגורים, כדי שתהיה לו כדאיות כלכלית. בדיור, מתח הרווחים הוא קבוע ונמוך, אבל הוא הרבה יותר בטוח. בנוסף, לבנקים קל יותר לתת ליווי פיננסי לפרוייקטים של דיור מאשר לתעסוקה".
בהודעה הרשמית שמסרה עיריית חריש בדצמבר 2023 נמסר כי "העירייה תקים מנהלת ייעודית לקידום הצלחת השיווקים באמצעות מסע פרסום, כנסי יזמים ופעולות מול רשות מקרקעי ישראל כדי שמחירי הקרקע יהיו אטרקטיביים ליזמים".
השילוב בין מגורים ותעסוקה: "זה העתיד"
רוח גבית חיובית מספק ליבוביץ': "על פניו נראה שאלו פרויקטים יחסית אטרקטיביים. המצב כיום הוא שיש ליזמים עלויות מימון מאוד-מאוד גדולות והריביות בשמיים. יזמים לא כל -כך ממהרים לקחת עסקאות כאלה.
"מצד שני, מחיר מטרה יכול לזרז את המכר של הדירות וליצור תזרים לקבלן, אז דווקא למכרזי מחיר מטרה יש יותר מקום בתקופה הזו".
ליבוביץ׳ מתייחס גם לשילוב בין מגורים לשטחי תעסוקה ומסחר וקובע כי "זה העתיד. מכרזים דומים מתפרסמים גם בערים הגדולות. החשיבה היא ששילוב כזה מספק לאנשים איכות חיים, הם פחות בדרכים, פחות בנסיעות ויותר זמן קרוב לבית. למכרזים האלה צריך יזם גדול שיודע לנהל פרויקטים של מאות יחידות דיור ולבנות רבי קומות. את שטחי המסחר, היזמים בדרך כלל משכירים, הם אוהבים להשאיר אותם בחזקתם ולהפוך אותם לנכס מניב.
"לגבי משרדים, יש ביקוש בחריש, האוכלוסייה גדלה ורבים לא רוצים לצאת מהעיר, ולכן אני מעריך שיהיה ביקוש גדול בתחום, מה שעשוי לעודד יזמים לגשת למכרזים".
מכרז מחיר מטרה אמור להיסגר למציעים ב-24 ביוני והמכרז לבינוי דירות בשוק החופשי ייסגר ב-15 ביולי 2024. אם אכן יהיו מציעים והמכרזים יסגרו בהצלחה, ההגרלות לזכאים יתפרסמו בהמשך השנה או סביר יותר, במהלך שנת 2025, בהתאם להיערכות משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל.
נחל נרבתה, מפנינות הטבע של חריש, סובל מזיהום חמור, שמקורו בשפכים של ברטעה ומהתעלמות הרשויות השונות מהבעיה כבר מספר שנים. החודש, סוף סוף, החלו העבודות להנחת צינור ביוב שיפתור את הבעיה. הפרויקט בעלות של כ-6 מיליון שקלים יסתיים בסתיו. בקיץ הקרוב עדיין יזרמו שפכים בנחל
נחל נרבתה, הוא אחד מפניני החמדה והיופי בטבע הסובב את חריש. בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על 10 מסדרונות אקולוגיים ביניהם, מסדרון מייסר-חריש שנחל נרבתה מצוי במרכזו.
למרות עושר המינים, הצמחים והעובדה שבחורף, נחל האכזב מתמלא מים וממלא באושר את ליבות המטיילים באזור, סובל הנחל מהזנחה איומה וגרוע מכך, מזיהום מסכן חיים.
השפכים של ברטעה
הסיבה המרכזית לזיהום היא הזרמת השפכים לנחל מאזור התעשייה של ברטעה המזרחית, ברשות הפלסטינית. הבעיה היתה ידועה לרשויות, אך במשך מספר שנים מצאו עצמם הגופים האחראים סבוכים בחוסר עשייה ובהטלת אחריות האחד על השני, בעוד השפכים ממשיכים לזרום למימי הנחל ומזהמים את כל הנקרה על דרכם.
ב-3 ביוני 2023 הפנה ארז אריאב, יו"ר פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל, מכתב למשרד להגנת הסביבה וביקש התערבות דחופה של המשרד להגנת הסביבה, טיפול מיידי בזיהום ושיקום הנחל.
"הנחלים הם הערוצים של המים ומים הם חיים – איך אנחנו מאפשרים מצב שבו ביוב זורם בעורקי החיים של ישראל?" תהה גם מעוז לואנץ, תושב חריש ופעיל סביבתי.
"מומחים שדיברתי איתם ציינו שמדובר בבעיה ישנה שמוכרת לרשויות מזה מספר שנים. צריך שבעלי התפקידים ברשויות השונות ידחפו על מנת לסיים את הסאגה ההזויה הזאת שבה יש ביוב מזהם בערוץ נחל. זה לא דורש הרבה – רק לחבר את הצינור הפתוח של הביוב מברטעה למערכת הביוב הראשית שלנו", דרש לואנץ בעבר.
עלות הפרויקט: שישה מיליון שקלים
שנה כמעט חלפה מהזיהום האחרון שהשחיר את מי נרבתה ורק כעת הפיתרון נראה באופק. תאגיד מי עירון, החל בשבוע החולף בעבודות תשתית להנחת קו ביוב מותאם בהיקפו לשפכים של ברטעה ויישובי צפון השומרון גם יחד, ולחיבורו למערכת ההולכה האזורית.
העלות הכספית של הפרוייקט, הינה כ-6 מיליון שקלים, שמקורם בקיזוזי מע"מ מהרשות הפלסטינית, כך לדברי מנכ"ל תאגיד מי עירון, חוסיין מחאמיד.
"מזה שנים הרשות הפלסטינית ביצעה קווי ביוב פנימיים לאזור לעיל, ללא פתרון והתחברות למערכת האזורית, דבר אשר היווה מטרד סביבתי לכיוון היערות והגיע עד למצפה אילן וחריש". מסביר מחאמיד. "תאגיד מי עירון התריע רבות על המטרד הסביבתי-בריאותי הזה, עד שבסופו של יום הנושא התגלגל עד שהגיע לפתחה של רשות המים, שהינה אחראית על המים והטיפול בשפכים. רשות המים הסמיכה את תאגיד מי עירון לבצע את פרויקט התחברות החלק הדרומי של ברטעה אל שרקייה למערכת ההולכה האזורית המשותפת של עירון, חריש ומנשה. ראוי לציין, שישנו ממשק הדוק עם הרשות הפלסטינית בנושא", הוא הוסיף.
הצפי: קיץ מזוהם
לדברי מחאמיד הצפי לסיום ביצוע הפרויקט וההתחברות למערכת ההולכה האזורית הינו עד לספטמבר 2024: "אז ניתן יהיה להכריז על סיומו של המטרד הסביבתי אזורי זה", הוא הכריז. במילים אחרות: בקיץ הקרוב השפכים עדיין יזרמו בנחל, למגינת ליבם של המטיילים ושל דיירי רחוב רעות בשכונת בצוותא, המתגוררים בסמוך לנחל.
"זה הזמן שהמתכנן העריך כתקופת ביצוע של הקו", אומר מחאמיד. "בסיור האחרון של מנכ"ל התאגיד והצוות המקצועי, נדרש הקבלן להגביר את קצב הביצוע והגדלת הצוותים והציוד, במטרה לקצר את זמן הביצוע ככל שניתן", הוא מסכם.
אריאב בירך על המהלך: "פורום התושבים האזורי להגנת הסביבה שרון כרמל בראשותי שמח לנוכח החדשות אודות הנחת קו הביוב שיסדיר את הזרמת השפכים מברטעה ובכך ימנע את זיהום הנחל והאזור כולו. פורום התושבים האזורי שרון כרמל להגנת הסביבה ימשיך לפעול ע"מ לשמור ולקדם אג'נדות סביבתית במרחבנו לטובת תושבי האזור כולו".
מצפה רז ברחוב גפן לזכרו של רז טבי ז"ל. צילום: רענן כספין
בשבע השנים האחרונות הונצחו ברחבי העיר שמונה נופלים, לרוב ביוזמת בני משפחותיהם. אולם במהלך השנה האחרונה איבדה חריש שישה מבניה ובנותיה, תושבי העיר, ולשאלה על אופי ההנצחה העירונית לא היתה תשובה סדורה. בשבוע שעבר הוחלט על הקמת אלמנט הנצחה עירוני ושביל לכל נופל בגינות העירוניות. "לא נקדיש פארק שלם לכל נופל כי אנחנו לא באותה סיטואציה כפי שהיתה לפני ה-7 באוקטובר"
בשבע השנים שחלפו מאכלוס חריש ועד היום הונצחו בעיר שמונה חיילים וחיילות, חללי מערכות ישראל, בשתי דרכים מרכזיות. האחת, באמצעות גנים ציבוריים ונקודות תצפית, והשנייה באמצעות בתי ספר בעיר, שנקראו על שם הנופלים ומנציחים את מורשתם ואת ערכיהם (ראו פירוט מטה).
הנופלים, לא היו בני העיר. הנצחתם קודמה, לרוב, בעידוד בני משפחותיהם שעברו להתגורר בחריש ודאגו לזכר יקיריהם בעיר החדשה, בדרכים בהן חפצו.
אירועי 7 באוקטובר, טרפו את הקלפים. שישה מבני ובנות חריש נפלו או נרצחו במהלך השנה האחרונה.לשאלת המשפחות בנוגע לאופי ההנצחה העירוני, לא היתה תשובה סדורה.
שישה חללים בשישה חודשים
"לצערנו הרב, שנת 2023 הייתה השנה שבה לראשונה חריש חוותה אובדן ישיר של לא פחות מ-6 תושבים ותושבות. כשהלכתי לנחם – בדרך כלל עלתה השאלה כיצד העירייה מנציחה. כאב לי הלב על שלא הייתה לי תשובה ברורה, ולא יכולתי להעניק למשפחות באופן מיידי את הידיעה שיקיריהם יונצחו בעיר בה הם חיו", אמרה סגנית ומ"מ ראש העיר שני גרינברג.
בשבוע שעבר גרינברג יזמה הצעת ישיבת מליאה בנושא, וההחלטה שהתקבלה פה אחד, קובעת כי העירייה תקים אלמנט זיכרון (קיר הנצחה/ אנדרטה) להנצחת חללי צה"ל ונרצחי פעולות האיבה, תושבי חריש בעת מותם, שבו יהיה מקום צופה פני עתיד לחקיקת כל שמות החללים.
עוד נקבע כי אלמנט ההנצחה ימוקם בפארק שיהיה בסמיכות לשטח חום (ככל הניתן), שיאפשר בניית יד לבנים בהמשך.
בנוסף, על שם כל אחד מהחללים ייקרא שביל באחד הפארקים והגינות הציבוריים בעיר. העירייה גם תבחן אפשרות להנצחת כלל הנופלים והנרצחים גם באחד מבתי הכנסת בחריש.
הסיטואציה השתנתה
"אף אחד לא חשב שיהיו לנו כאלה מספרים של חללים, שנגיע למצב הזה", הסביר ראש עיריית חריש יצחק קשת. "לא נקדיש פארק שלם לכל נופל כי אנחנו לא באותה סיטואציה כפי שהיתה לפני ה-7 באוקטובר".
עוד הוסיף כי "הנצחה עירונית היא המעט שאנו יכולים ומחויבים לעשות למען הנצחת זכרם ולמען המשפחות השכולות. העירייה תתחיל בהקדם בהכנות לביצוע פרויקט ההנצחה, במטרה לסיים אותו עוד לפני יום הזיכרון הבא".
בית יד לבנים כמקום חי ותוסס
"לצערי הרב אנחנו חיים בישראל, מדינה מוקפת אויבים, וכנראה אנחנו נמשיך להילחם על מקומנו היום ובעתיד", הוסיף חבר המועצה איציק לב. בהתאם, הוא הדגיש את חשיבות ההנצחה "פתוחת הקצה" – שמאפשרת הוספת שמות בעתיד.
"ברוב הערים בארץ יש בתי "יד לבנים" ואף הם עברו שינוים בתפישה הציבורית, זה כבר לא רק הנצחה, אלא גם ספריות, אולמות מופעים וחדרי חוגים הפעילים במשך כל ימי השנה.
"עיר כדוגמת חריש צריכה לתכנן, להוביל, לגייס כספים ולפעול בהקדם להנצחת החללים, מורשת ישראל, סיפורה הקמת העיר חריש, ומקום חיי ותוסס שיפעל ויכבד את החללים שלנו תושבי חריש", הוא סיכם.
תוכנית מנהיגות לבני נוער
חבר המועצה אבשלום סלוק מקווה להנציח את הנופלים גם בפרויקטים חברתיים. לסלוק, קצין שריון, הכרות אישית ממושכת, של 20 שנים ויותר, עם רס"ם (מיל') גיל פישיץ ז"ל.
פישיץ, תושב חריש, היה לוחם שריון בגדוד 9 שבעוצבת 'עקבות הברזל' (401), ונפל ב-2 בנובמבר בקרב בצפון רצועת עזה.
"גיל היה חייל שלי. הוא עשה כברת דרך משלב הסדיר שבו היה עריק ורדפו אחריו, עד לשלב שבו הוא היה המתנדב הראשון לכל משימה. בגיל שלו, 39, הוא יכול היה מזמן להפסיק לעשות מילואים אבל היה לו חשוב להמשיך ולהתנדב ולכן הוא גם הסתיר מאיתנו מחלת ריאות, שגילינו רק אחרי ביקור בשבעה.
"בעיניי, הנצחה יותר משמעותית היא עשייה חיובית שתדגיש את הערכים ואת הדרך שגיל עשה מעריק לחייל מסור. לדוגמה, לקרוא לתוכנית מעצימה לבני נוער שמעודדת התנדבות לצבא, או פרויקט הכנה לצבא על שמו של גיל. זה מאוד מתאים וראוי בעיניי".
ואלו הם אתרי הזיכרון בחריש
מצפה רז על שם רז טבי
סמ"ר רז טבי ז"ל נפל בקרב בלבנון ביום ג' באלול תשנ"ז (5.9.1997), יחד עם אחד-עשר מחבריו בשייטת 13, במבואות הכפר אנצריה בלבנון, באירוע שמוכר כ'אסון השייטת'. הוריו של רז, נחשון וקלרה טבי, עברו לחריש מראשון לציון באוקטובר 2018 אך החלו לקדם את רעיון הקמת המצפה כבר בשנת 2015 עת רכשו את דירתם בעיר. בספטמבר 2019 נחנך מצפה רז על שמו ברחוב הגפן.
גינת רויטל על שם רויטל שטינברג
רויטל שטינברג ז"ל התגייסה לנח"ל ושירתה בקיבוץ רמות מנשה ובקיבוץ חריש. ב-7 במאי 1986 נפלה רויטל בעת מילוי תפקידה, באזור קיבוץ חריש. משפחתה הקימה עבורה גלעד הנצחה וביקשה מעיריית חריש להמשיך ולשמור על המקום גם עם פיתוח העיר. בדצמבר 2021 נחנכה 'גינת רויטל' בשכונת הפרחים הכוללת גם פינת הנצחה לרויטל.
גן הנץ על שם רועי קליין
רס"ן רועי קליין נהרג בשנת 2006 בקרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חיי חייליו. הוא שירת באותה עת כסגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. על מעשה זה הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז. תצפית על שם רועי קליין נבנתה בגן הנץ ברחוב אורן, בשכונת חורש.
בי"ס תלמי הדר על שם הדר גולדין
בדצמבר 2017 ערכו תלמידי בית הספר הממלכתי הדתי הראשון בעיר, טקס במסגרתו הקדישו את שם בית הספר לזכרו של סגן הדר גולדין מסיירת גבעתי, שנהרג באוגוסט 2014 בקרב רפיח במהלך צוק איתן, וגופתו נחטפה על ידי החמאס. גולדין מוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.
בי"ס פסגת אמיר על שם אמיר מי-טל
בדצמבר 2019 חנכה עיריית חריש יחד עם משרד החינוך ועמותת אמיר את בית הספר לחינוך מיוחד פסגת אמיר. בית הספר קרוי על שם סא"ל אמיר מי-טל ז"ל שנפל בדרום לבנון בשנת 1988 בעת שפיקד על כוח במהלך פשיטת צה"ל על יעדי מחבלים.
בי"ס תלמי רון על שם רון ארד
בספטמבר 2020 קיבל בית הספר תלמי רון, בית הספר הממלכתי הראשון שהוקם בחריש משמעות חדשה. בית הספר נפתח בפברואר 2017 והשם רון נבחר כשם כללי בלבד.
"חשבנו כיצד נוכל להעניק משמעות חדשה לשם בית הספר. לאחר חשיבה מרובה ובחינת האופציות העומדות לרשותנו, הגענו למסקנה כי אין יותר ראוי לבית הספר הממלכתי 'תלמי רון', אלא להיקרא על שם גיבור ישראל – הנווט הנעדר רון ארד", הסבירו חברי וועד ההורים בהודעה משותפת עם מנהלת בית הספר.
רון ארד היה נווט קרב בחיל האוויר שנפל בשבי ארגון אמל בלבנון באוקטובר 1986 ונחשב כנעדר לאחר שעקבותיו אבדו במאי 1988.
בי"ס נעימת הלב על שם עמית בן יגאל ונעם דב רז
במאי 2023 הוכרזה שמה החדש של חטיבת הביניים הממלכתית החדשה נעימת הלב, על שמם של הלוחמים עמית בן יגאל ונעם דב רז ז”ל.
שם בית הספר, 'נעימת הלב' נבחר בתום תהליך שנמשך שנה בהשתתפות התלמידים, ההורים וצוות הניהול המורחב.
המילה "נעימת" מהווה הלחם של השמות עמית ונעם על שמם של סמל ראשון עמית בן יגאל ז"ל, לוחם גולני שנהרג במאי 2020 בפעילות מבצעית, לא רחוק מחריש, ונעם דב רז ז"ל, לוחם הימ"מ שנהרג במאי 2022 במבצע שובר גלים, במהלך מעצר מחבלים בגזרת ג'נין.
בפרדס חנה, באור עקיבא ובחדרה, הערים השכנות, החליטו השנה ש"אין מקום לחגיגות ראוותניות". חריש בחרה אחרת והיא תשקיע 1.4 מיליון שקלים בקירוב, בשתי במות גדולות עם אומנים מובילים ומופעים לילדים. ראש העיר: "צריך להזדהות עם המצב, אבל לא לשרת את מי שרוצה לפגוע בך. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לחיות את החיים במלוא העוצמה"
216 יום חלפו מאירועי 7 באוקטובר אולם רישומם עדיין חי ומשפיע משמעותית על הדיון הציבורי. כך, גם חגיגות יום העצמאות הפכו למוקד חיכוך, והדיונים על טקס המשואות בהר הרצל, עדיין לא הסתיימו. השאלה המהותית שעומדת לפתחה של המדינה והרשויות היא כיצד לחגוג בצל האירועים הקשים אם בכלל.
העיריות והמועצות מצאו עצמן מתמודדות, כל אחת לבדה, עם המתח הקיים. הנהגות מקומיות רבות בחרו בדרך ביניים: לחגוג, אבל בצניעות.
"אין מקום למסיבה ראוותנית"
כך לדוגמה ציין יוני חכימי, ראש מועצת פרדס חנה-כרכור: "החלטתי לצמצם את חגיגות יום העצמאות בפרדס חנה כרכור, לקיימם בצניעות ובסימן אחדות ישראל. השנה, לצערנו אין מקום למסיבה ראוותנית כאשר בנינו ובנותינו נלחמים בחזית ו-134 חטופים מוחזקים בשבי כמעט חצי שנה.
"ניפגש כולנו לציין את חג העצמאות במושבה, אבל נעשה זאת מעט אחרת. ברגישות והתחשבות: ללא אומנים, עם פחות במות ומופעים. נניף את הדגל ונחגוג עצמאות תוך הצדעה לחיילנו ובתקווה לשובם של כל החטופים במהרה".
ביטול החגיגות המסורתיות
גם באור עקיבא השכנה התקבלה החלטה דומה. ראש העיר שמחה יוסיפוב אמר: "החגים השנה יהיו פחות שמחים ולצערנו, אין מקום לחגיגות ראוותניות. האירועים יתקיימו עם אמנים מקומיים וללא אמנים חיצוניים".
בחדרה, הנחה ראש העיר ניר בן חיים לקיים סקר תושבים בנושא, שכולל שלוש אפשרויות: לחגוג במתכונת מצומצמת, לקיים אירועי עצמאות כרגיל או לבטל את כל החגיגות.
אלפי תושבים השתתפו בסקר ומהתוצאות עלה כי הרוב המוחלט היה בעד ביטול החגיגות "המסורתיות". יותר תושבים הצביעו בעד האפשרות לקיים חגיגות במתכונת מצומצמת, ורבים גם בחרו באופציה לבטל לגמרי את החגיגות. תוצאות הסקר מלמדות על הלך הרוח הציבורי ובעקבותיו, הוחלט בחדרה לערוך חגיגות מצומצמות לילדים עם אומנים מקומיים. רשויות אלה ורבות אחרות הודיעו גם על ביטול מופע זיקוקי הדינור.
עם מופעים גדולים, בלי זיקוקין
חריש בחרה אחרת: לקיים את חגיגות יום העצמאות במתכונת דומה לשנה הקודמת עם שתי במות מופעים גדולות, אמנים מובילים ומופעים לילדים שמסתכמים בסכומי עתק. ההבדל היחיד בתוכנית האירוע השנה היא ההחלטה לוותר על זיקוקי דינור, בשונה משנה שעברה.
שתי במות מרכזיות יפעלו בעיר: בבמה המרכזית בפארק חלום עליכם, בשכונת אבני חן, יתקיים מופע מטוסי על לילדים. המופע המרכזי הוא בכיכובו של אמיר דדון ובהמשך יתקיים שם מופע אורות, הופעה נוספת של אלה לי להב ואחרי חצות: מסיבת נוער אל תוך הלילה עם DJ Razulii.
במה תורנית נוספת תפעל בפארק המועצה והתוכנית האומנותית כוללת תפילת ערבית עם מיכאל רובין ודודי אסולין, מופע לילדים עם אסי ויהונתן ומופע של אהרון רזאל.
כאמור, על פי נתוני עיריית חריש עלות שני האירועים המתוכננים מסתמכת ב-1,357,957 מיליון שקלים. אמיר דדון, הכוכב המרכזי יקבל תשלום של למעלה מ-128 אלף שקלים. האמנים האחרים יסתפקו כל אחד בסכום הנע בטווח של 40 עד 60 אלף שקלים. מופע האורות ומופע מטוסי העל לילדים יסתכמו יחד בעלות של כ-34 אלף שקלים.
ביטול החגיגות הוא ניצחון של האויב
שני גרינברג, סגנית ראש העיר ומי שהחזיקה בתיק התרבות בקדנציה הקודמת הסבירה כיצד התקבלה ההחלטה ומהם השיקולים שהנחו אותה: "החלטה בנוגע ליום העצמאות מתקבלת חודשים לפני האירועים עצמם. השנה הדיונים התקיימו בעיצומם של חודשי המלחמה הראשונים, לא הייתה שום שגרה, ותחושת חרדה גדולה אפפה את העיר.
"דווקא בגלל זה הרגשנו את הדחיפות שלא לבטל את החגיגות. הרגשנו שביטול שכזה באמת יהיה הניצחון של האויב. אבל בכל זאת לא מדובר בשנה רגילה ולכן נעשו מספר התאמות, שהמשמעותית שבהן היא ההחלטה שלא יהיו זיקוקים".
עידית ינטוב, מחזיקת תיק תרבות בקדנציה הנוכחית גיבתה את ההחלטה של קודמיה: "חריש כואבת את כאב האסון 7 לאוקטובר אך לצערנו הזמן לא נעצר במקום. חריש תמשיך בקו של לכבד את הקהילות ותאפשר לכולם להיות חלק מהפסיפס המהמם של העיר.
"אומנות זאת גם דרך להתמודד עם הכאב ומצבים רגשיים קשים. וכולי תקווה ששנה הבאה נחגוג את יום העצמאות כשהחטופים איתנו".
"לעשות הכול כדי להמשיך את החיים"
עמדה דומה ביטא ראש העיר יצחק קשת: "אני מאמין שצריך להזדהות עם המצב, אבל לא לשרת את מי שרוצה לפגוע בך. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי להמשיך את החיים, לחיות את החיים במלוא העוצמה שלהם ולא לספק לאויבים שלנו את הסיפוק הזה. צריך לזכור את המצב, צריך לתת לזה מקום אבל לא לתת לזה להשתלט על החיים שלך. להיפך. אני רואה בזה ממש עוצמה של עם ישראל שעושה את זה ביתר שאת".
קשת התייחס גם לרעיון של מופעים קטנים ואינטימיים ונימק מדוע לא בחר באפשרות זו: "ניתחתי את המצב: מה הרווח שלי מהופעות קטנות? בכסף? אני לא מרוויח כלום. אז מה עשיתי בזה אם בסוף תושב מקבל פחות? אני לא דוגל בגישה הזו".
עם זאת, קשת מציין שההחלטה לא היתה קלה ועדיין קיים החשש מפני אירועי ביטחוני וביטול החגיגות. "קיבלנו החלטה, הכנו תוכניות אבל אין לדעת לאן זה עלול להתפתח. החשש הכי גדול שלי הוא שמכינים לנו משהו דווקא בגלל יום העצמאות. אנחנו משקיעים באירוע הזה את כל הכסף שיש לנו ליום אחד, לשלוש-ארבע שעות, והפחד הגדול הוא שזה ירד לטמיון".
אין חשק לחגוג
"השנה לא יהיו זיקוקים בגלל שאני רוצה להתחשב בהלומי הקרב", הוסיף קשת. "אני לא מבטיח שזה יהיה כך כל השנים, אבל בשנה הזאת, זה בסדר".
על פי הערכות העירייה למעלה מעשרת אלפים תושבי חריש וישובי הסביבה צפויים להשתתף בחגיגות יום העצמאות, אבל תושב אחד, דריו אדלסטיין, כבר יודע שהוא לא ייקח חלק בחגיגות המקומיות. לדריו, קרוב משפחתה של שירי ביבס החטופה עם ילדיה הצעירים כפיר ואריאל, אין חשק לשמוח.
"גם אשתי וגם אני אוהבים את אמיר דדון, אבל לא נראה לי נכון להשתתף בחגיגות, זה פשוט לא נכון. אם היו שואלים אותי אז הייתי מארגן חגיגות עצמאות לילדים בלבד, לא למבוגרים, כי אי אפשר באמת לחגוג עד שיחזירו את החטופים הביתה. אני שמח לפחות שוויתרו פה בעיר על הזיקוקים לטובת הלומי הקרב והכלבים, ומקווה שזה ימשיך גם בשנים הבאות".
התוואי החדש (4.1) שאושר במקטע חריש. צילום: דוברות רכבת ישראל; שקף: נתיבי ישראל
המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תוואי המסילה המזרחית באזור חריש הכוללת הקמת תחנת נוסעים בסמוך לקניון More בכניסה לעיר, ומסילה שתוצמד ברובה לכביש 6 מצידו המערבי. ראש העיר: "חריש קיבלה היום מעמד של מטרופולין"
המועצה הארצית לתכנון ובנייה קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע לבחירת תוואי מסלול מסילת מנשה ומיקום תחנת הרכבת שתשרת את תושבי חריש והסביבה והכריעה כי החלופה המאושרת היא תחנה צמודת דופן לחריש מצידו המערבי של כביש 6, ובניית גשר או מעבר תת קרקעי שיאפשר להולכי רגל להגיע מתוך חריש לרציפי הרכבת. המסילה תוקם סמוך לכביש 6 מצידו המערבי.
מסילת מנשה מיועדת לחבר בין המסילה המזרחית המוקמת בימים אלו למסילת העמק ונועדה להשלים את הרצף המסילתי ממרכז ומזרח המדינה וצפונה, בכדי ליצור שדרה מקבילה לשדרת החוף ובלתי תלויה בה, הן לנוסעים מצפון הארץ והן למטעני משא.
תחנת הרכבת שצפויה לשרת את העיר חריש ותושביה כלולה בתוכנית זו, אך החלטה בדבר מיקום התחנה והקירבה שלה לעיר התקבלה רק היום.
תחנת חריש במסילת מנשה
הדרישה של חריש התקבלה
כזכור, על מפות התכנון הונחו בעבר שתי חלופות שונות לתוואי המסילה ומיקומי התחנות במרחב חריש, תוואי מערבי המרוחק מהיישוב חריש ותוואי מזרחי החוצה את חריש במנהור ופוגע בישובים במרחב ובסביבה. השנייה, קודמה על ידי עיריית חריש אך זכתה להתנגדויות של ישובי האזור. חלופה שלישית שהציגה דרך ביניים, חלופה 4.1, הוצגה בנובמבר 2022 וזכתה בהסכמתן העקרונית של כלל הישובים באזור, המשרדים הממשלתיים וארגוני הסביבה.
כעת, כשנה וחצי אחר הצגת החלופה השלישית ועם סיומן של בדיקות מעמיקות יותר, תסקירים ובחינות נוספות ההצעה אושרה.
החלופה שאושרה כוללת את הדרישה החשובה ביותר שהציבה עיריית חריש – תחנת רכבת צמודת דופן לעיר. חלופה זו מציעה הנחת מסילת רכבת בהצמדה עקבית לכביש 6 ממערב, והקמת תחנת רכבת אזורית אחת בלבד, הנושקת לחריש, מרחק הליכה של כ-300 מטרים בלבד מקניון MORE וממסוף התחבורה המערבי הנמצא בבנייה ואמור להיחנך בקרוב.
חריש הופכת למטרופולין
הנהגת חריש הביעה שביעות רצון גדולה מאישור תחנת הרכבת במיקומה הנוכחי. ראש העיר יצחק קשת ציין: "זהו רגע היסטורי לעיר. הישג גדול של רכבת בחריש בתוך העיר, זה לא טריוויאלי בכלל.
"בעבר עלו טענות מובהקות על מיקום התחנה במרחב האזורי ושאלות כמו למה חריש צריכה לקבל תחנת רכבת. היום עם אישור החלופה, חריש מקבלת מעמד של מטרופולין, כל תושבי ישובי הסביבה יגיעו לתחנת הרכבת בחריש".
עוד ציין קשת כי סביב תחנת הרכבת יקומו שטחים מסחריים "בעלי פוטנציאל מסחרי מאוד גדול".
סגן ראש העיר שלמה קליין הוסיף: "זוהי בשורה גדולה לעיר. תוואי הרכבת ימוקם לאורך כביש 6 ויאפשר לרכבות נוסעים ורכבות משא להגיע ישירות מהמרכז לחריש. כך נוכל בעתיד לבנות אזורי תעשייה על תוואי זה. יתרון נוסף הוא שהתחנה הקרובה תהיה צמודה לחריש, מה שיאפשר מקסימום נוחות לתושבי העיר. התחנה תאפשר לתושבי חריש תעסוקה נוחה במרכז, תגביר את הקישוריות לכל הארץ ותהפוך את חריש לעיר מחוברת ומקושרת".
קליין הוסיף כי העירייה מתכננת להקים מרכז מסחרי צמוד לתחנת הנוסעים לטובת כלל נוסעי הרכבת שיגיעו מהסביבה כולה, בניין בן חמש קומות כולל משרדים ושטחי מסחר נוספים צמודים, שיספקו לקופת העיר הכנסות.
הצפי: עוד חמש שנים
ומהו לוח הזמנים הצפוי עד שהנוסע הראשון בקו חריש-תל אביב יעלה לקרון הרכבת? קשת מעריך שיחלפו לכל הפחות חמש שנים, משך זמן קצר יחסית בתהליכים מסוג זה, בזכות העובדה שהמסילה המזרחית כבר מצוייה בהליכי בנייה. "אני מקווה שזה יקרה מהר מאוד. בניגוד ללוחות זמנים רגילים של רכבת. זאת הציפייה, בעצם זאת התקווה".
ניתן להעריך כי אחת ההשפעות המיידיות של אישור תחנת הרכבת היא עליית מחירי הנדל"ן בחריש. קשת: "זה ישפיע על מחירי הנדל"ן, בלי ספק, אבל ההשפעה המשמעותית ביותר היא על חיי התושבים פה. עוד חמש שנים הכל יראה אחרת".
נחנך מבנה הספריה העירונית החדשה בשכונת הפרחים, המשתרע על שטח של 600 מ"ר. הספריה כוללת אזורי עבודה ולמידה ומתחם שמותאם להצגות ילדים ושעות סיפור. כ-1.5 מיליון שקלים הושקעו בעיצוב הפנים וברכישת ספרים חדשים. עלות מינוי שנתי למשפחה: 60 שקלים
לאחר עיכובים משמעותיים, נחנכה אמש (שלישי) הספריה העירונית החדשה, ברחוב לוטם (מעל מתחם גני הילדים) בשכונת הפרחים.
הספריה משתרעת על שטח של כ-600 מ"ר והיא כוללת אולם גדול עם פינות קריאה, אזורי עבודה ולמידה ומתחם שמותאם להצגות ילדים ושעות סיפור.
"בשלב זה יש בספרייה 17 אלף ספרים בלבד, אבל אנחנו ממשיכים לרכוש ולקטלג ספרים נוספים, כך שהספרייה תתמלא בעוד ועוד ספרים חדשים ורלוונטיים, לצד קלאסיקות מוכרות", ציין יצחק קשת, ראש העיר.
לרשות מנויי הספרייה יעמוד קטלוג אינטרנטי שבו יוכלו לראות גם מהבית את היצע הספרים, לערוך חיפוש לספר המבוקש ולבדוק האם הוא זמין להשאלה.
הספרייה מונגשת לתושבים עם קשיי קריאה ולמידה ולקויות ראייה באמצעות מכשיר קריאה דיגיטלי מתקדם שפועל באמצעות בינה מלאכותית.
הספרייה תוכננה ועוצבה על ידי מעצבת הפנים לילך רז. לרשות באי הספרייה תהיה מעלית, והספרייה תהיה מונגשת.
על פי נתוני עיריית חריש בשלב העיצוב הפנימי, האבזור ורכישת הספרים הושקעו כ-1.5 מיליון ש"ח. עלות מינוי שנתי למשפחה לתושבי חריש תעמוד על 60 שקלים בלבד.
יצחק קשת זכה בפעם השלישית ברציפות במנדט להנהיג את העיר, אבל מערכת הבחירות היתה קשה ומאתגרת, והפתיעה אפילו אותו. כעת הוא נחוש להמשיך להנהיג את העיר בדרך שלו, על אף שההרכב הקואליציוני המגוון יחייב אותו להתגמש. על המענה לכלל הקהילות בעיר הוא לא מתכוון להתפשר ובמיוחד, לדבריו, לאלו שסיפקו לו תמיכה בלתי מסויגת
במוצ"ש לפני שבוע, בילה ראש העיר יצחק קשת בחמ"ל העירוני בשל מתקפת הטילים האיראנית, וקיבל אינספור שיחות טלפון והודעות מתושבים מודאגים, שעל רובן, לא הספיק להשיב.
נושא הביטחון האישי בחריש קיבל תשומת לב יתרה, בעקבות מתקפת החמאס, וקשת מעריך שמערך הביטחון בעיר השתפר משמעותית: "חריש היום בטוחה הרבה יותר מלפני מתקפת ה-7 באוקטובר", הוא מצהיר.
"לפני המלחמה אפילו לא היינו מודעים לחומרת המצב. מאז נעשתה עבודת עומק נרחבת. יש לנו מרכיבי ביטחון שלא היו קיימים בעבר, כמו שתי כיתות כוננות שמתאמנות שלוש-ארבע פעמים בשבוע עם אנשי מקצוע מובילים. הצבא גם פחות סלחן, הרבה יותר אקטיבי ופועל בצורה אגרסיבית בשטחים. עכשיו הכול גלוי ויש חומה וגדר אמתית, לא פרוצה כמו פעם״.
״הכנו גם מסמך עמדה לשר הביטחון שמפרט את כל הצרכים שלנו, העיקרי בהם, הבקשה להחריג אותנו, למרות שאנחנו ישוב צמוד גדר ושייכים למשטרה. נעשו הרבה תהליכים ויש עדיין פערים שצריך להשלים, אבל חשוב לי לומר שאנחנו מודעים לכל".
הדרך: חיים ביחד
בחמ"ל העירוני לקחו חלק לראשונה, חברי הקואליציה והאופוזיציה החדשים. לשאלה כיצד מעריך קשת את יכולותיו לפעול להשגת המטרות למרות האופוזיציה הוא משיב: "קודם כל יש לי רוב. שנית, ברור לי שיאתגרו את האנשים מבפנים, את בן זיקרי בעיקר. פינקל פחות. אבל כן ברור לי שזאת הכוונה, לנסות לייצר פירוד ולפרק את העסק. אז בסדר, אנחנו נצטרך לעבוד על זה".
"אין ספק שזה הרבה יותר מורכב לנהל 15 חברים כשלכל אחד יש את הכיוונים שלו ואת העניינים שלו, ולכאורה יש ניגודיות בין תפישות העולם. מה שאני מנסה להשיג זה שכל קבוצה תבין שהיא יכולה לקבל את מה שהיא צריכה, וזה לא אמור לסתור או להפריע לקבוצה אחרת.
"לצערי, יש קבוצות שדורשות שהעיר תתנהל לפי דרך מסוימת", מציין קשת ביחס למפלגת נעם, שמבקשת לחזק את הצביון היהודי בחריש ובארץ כולה. "מי שמוביל את מפלגת נעם בחריש הוא הרבה יותר קיצוני מחרדים", פוסק קשת. "החרדים דורשים את מה שהם צריכים ולא מכתיבים לך מה לעשות בכל העיר. אני ניסיתי לגשר ולסדר, זה לא עזר. זה יכול להסתדר רק בדרך אחת, שהם בהכנעה.
"בסופו של דבר, קיבלתי את המנדט, פעם אחר פעם, להנהיג את העיר בדרך של חיים ביחד, וצריך לקבל את זה".
ההפתעה: ״כל הסקרים צפו לנו מעל 50%״
הקרב על קולם של תושבי העיר לא היה קל. למעשה, תוצאות הבחירות בסבב הראשון במסגרתן קיבל קשת רק 37.7% מקולות הבוחרים (כולל קולות החיילים) ונאלץ להתמודד בסבב שני מול יוחאי פרג'י, הפתיעו אותו מאוד.
"היו חסרים לנו 200 קולות בלבד כדי להגיע ל-40%. כל הסקרים שעשינו צפו לנו מעל 50%. הייתי במומנטום מאוד חזק לפני המלחמה, ואז שחררתי. לא גייסתי אפילו את כל המערך מחדש, סבלנו מיהירות ומשאננות. ההתעוררות היתה בסיבוב השני, שם הלכנו על זה בכל הכוח".
כשישבתי לנתח את תוצאות הבחירות, הייתי בהלם. 2,200 תומכים מוצהרים שלי לא הצביעו. זו כמות עצומה ומדובר בנתון מאוד דרמטי כי בקבוצות הלחץ ההומוגניות באו ב-90 אחוזי הצבעה, ואני נשען על הקהל הרחב. זה הבייס שלי. זה נופל וקם על אחוזי הצבעה גבוהים ועל מנגנון שיודע להוציא אותם החוצה".
קשת מודה גם בשגיאות שביצע בקמפיין: "היתה לי יכולת לייצר חיבורים לפני הבחירות אבל הייתי יהיר. חשבתי שאני לא צריך אף אחד".
תקופה קשה למכרזים
חריש מונה כיום 42 אלף תושבים, להערכתו של קשת העיר צפויה לצמוח עד סוף הקדנציה בכ-50 אחוזים. "העיר צועדת בצעדי ענק ואנחנו נהיה מעל 60,000. יש לנו את חריש צפוןעל הפרק, שבסוף הקדנציה אני מעריך יסתיים השלב התכנוני שלה, ויש כבר תוכניות לחריש מערב, מעבר לכביש 6, שתכפיל את העיר".
"זו באמת תוכנית גרנדיוזית. זו לא עוד תוכנית, כמו חריש דרום או צפון, זה לשכפל את העיר. זה עוד 60-40 אלף תושבים. מבחינתנו, אם לא נקבל תשתיות תומכות לתוכנית הזו בצורה אגרסיבית. אנחנו נתנגד לזה בכל תוקף".
לצד הצמיחה המשמעותית באוכלוסיית העיר, מקורות ההכנסה של העירייה עדיין לא מובטחים. למעשה, על פי התחזיות של עיריית חריש, בעוד שנתיים העיר תסבול מגירעון של 38 מיליון שקלים. לשאלה כיצד מתכננת העירייה בראשותו להתמודד עם זה, קשת משיב: "נושא אזורי התעסוקה הוא אחד החשובים מבחינת ההתמקדות העירונית שלנו בקדנציה הקרובה. זה נושא סופר מורכב. צריך לדעת לייצר את האפשרות ואת התנאים האופטימליים ביותר למכרז, ומכאן והלאה אתה תלוי בכוחות השוק״.
"אנחנו יוצאים למכרזים של חריש דרום בתקופה מאוד קשה, סביבת ריבית מאוד-מאוד גבוהה ומלחמה. אחד הדברים החשובים שעשינו, זה שהצלחנו לשמר את ההישג שפרצנו במכרזים למעו"ף (הוזלת מחיר רכיב הקרקע) גם בחריש דרום.
"בנוסף, שינינו את החלוקה של המגרשים במכרזים של חריש דרום, כך שמי שזוכה בשטחי תעסוקה, זוכה גם לבנות מגורים, כדי שתהיה לו כדאיות כלכלית. בדיור, מתח הרווחים הוא קבוע ונמוך, אבל הוא הרבה יותר בטוח.
"מעבר לזה, רוב שטחי התעסוקה מתרכזים במרכז הארץ ומיעוטם בפריפריה, ובנוסף, יש לנו גם תחרות קשה במרחב מול כל הרשויות הערביות, שנמצאות מטר מאיתנו, ושם היזמים לא משלמים מיסים, למה שהם יבואו אלינו"?
הכנסות עתידיות: אולמות אירועים ומחצבת ורד
למרות הקשיים המתוארים מעריך קשת כי בסוף הקדנציה חריש דרום כבר תשווק ויהיו שם יזמים שיתחילו לעבוד. "אין לי ספק שיש שם דברים שירוצו חזק מאוד כמו מוסך, אולמות אירועים וגני אירועים, לא אחד ולא שניים. יש המון התעניינות באולמות אירועים וגם במרלו"גים".
ואיך זה יראה מבחינת שורת ההכנסות בקופת העיר?
"היא תעלה בצורה משמעותית".
עדיין בגירעון בסוף הקדנציה?
"זה מאוד תלוי. ברור לנו שהחלטת הממשלה תסתיים לפני ולכן אנחנו פועלים בצורה מאוד שקולה ואחראית כמו שעשינו בהחלטת הממשלה הקודמת, אז קיבלנו אישור מיוחד להמשיך ולהשתמש ביתרות. גם כעת אנחנו מושכים כספים בהתאם לצרכים שלנו ויישארו לנו יתרות״.
"אנחנו נשענים גם על חלוקת הכנסות עם מחצבת ורד. אין עדיין החלטה סופית, אבל על פי התכנון חמישה מיליון שקלים ראשונים הולכים למ.א מנשה וכל מה שמעבר לכך לחריש. לגבי אזור התעשייה המתוכנן שם, אנחנו נפתח אותו ויהיה שיתוף של חלוקת הכנסות, 70% לחריש ו-30% לישובים בסביבה".
מגדלי מגורים ובתי כנסת בקרוואנים
לצד הנושא העיקרי של פיתוח אזורי תעסוקה חיוניים במעו"ף, בחריש דרום ובחריש צפון, התוכניות ארוכות הטווח לקדנציה הקרובה כוללות מספר נושאים: "התחלנו להכין תוכניות להיכל תרבות עירוני, אבל אני לא יודע אם הוא יתקדם כי מדובר על המון כסף, מעל 50 מיליון שקלים.
"העבודות על הפארק המרכזי מתנהלות בעצלתיים. אין פועלים מתחילת המלחמה והמדינה מאשרת לקבלנים לחרוג מהחוזים בצורה די חופשית וזו בעיה.
"אנחנו עובדים על היתרי בנייה לטרפז שיתקבלו בחודש הקרוב, ובגלל שזה מגדלים, אנחנו מאפשרים גם יותר גמישות בתוכניות כדי לייצר כמה שיותר תכליות לבניינים עצמם.
"כבר דרשתי מהיזמים עצמם שטחי ציבור בתוך הבניינים, חלק מהקבלנים ייבנו ממש בתי כנסת וחלק יתנו לנו מבני ציבור וזה ייתן שקט לכולם בלי יוצא מהכלל. בלי הצורך להביא את התושבים לבתי ספר, בלי לריב עם אף אחד, ובלי להתמודד עם קרוואנים".
כלומר, עיריית חריש תשנה את מדיניות הקרוואנים לבתי כנסת בעיר?
"אני לא חוזר בי. אני עדיין עומד על זה שהעיר הזאת צריכה להיות כמה שיותר בנויה וכמה שפחות קרוואנים. אני דבק בזה בכל ליבי. יחד עם זאת, חשבתי שאני יכול להביא את זה לרמה יותר מהירה שייבנו פה מבנים של קבע. והתבדיתי.
"יש אזורים שחד משמעית לא הצלחנו לתת להם מענים בצורה מלאה, בצוותא היא הדוגמה הכי בולטת. זה אחד מהדברים שחטפתי עליהם הכי הרבה. "אנחנו הולכים לעשות עבודה מאוד מדוקדקת. לא כל מי שרוצה קרוואן יקבל – ממש לא. אבל אני הולך לתת לזה מענה, בעזרת סדרת תבחינים ובצורה מבוקרת כמובן".
לדאוג לזכויות של כל תושב
מענה נוסף, הפעם גם בצורה גלויה, מתכוון קשת לתת לקהילה הלהט"בית בעיר, עימה הוא נפגש מיד לאחר כינון הקואליציה. "פעלתי כל הזמן לטובת הקהילה מאחורי הקלעים, אבל זה לא היה גלוי כדי לא לפגוע בציבורים כאלה ואחרים".
אז מה השתנה?
"קודם כל אני ראש עיר של כולם, ויכול וצריך להקשיב לכולם. צריך גם לומר בכנות, בסופו של דבר יש פה ציבור גדול מאוד שתמך בי בצורה לא מסויגת. אם יש דבר שאני מאוד מאוד דבק בו זה לשרת את מי ששלח אותי. גם את מי שלא, אבל בטח לא לאכזב את מי שתמך בי".
ומה לגבי תושבים ערבים בעיר?בן זיקרי קיבל אחריות על נושא הביטחון, אבל זה לא משפר את תחושת הביטחון שלהם
"הוא קיבל תחום אחריות של ביטחון, וזה מסתכם בביטחון, זה לא קשור לנושאים אחרים. מבחינתי הם תושבי העיר, בלי יוצא מן הכלל, ואף אחד לא יפגע בהם או יתעמר בהם. אני לא אתן לזה לקרות.
"אנחנו בסיטואציה מורכבת אחרי 7 באוקטובר שאני לא יכול לתקן אותה, גם אם הייתי חושב אחרת. אנחנו שזורים אחד בתוך השני בכל המערכות. זה המצב, אין מה לעשות, והתפקיד שלי הוא לדאוג לזכויות של כל תושב בעיר. אנחנו מדינה דמוקרטית".
מסר אחרון לתושבים?
"הבחירות מאחורינו. כואב לך משהו? חסר לך משהו? יש דרך לדבר, יש דרך להגיד להציג את הדברים. אנחנו פה, אנחנו לא נעלמנו. אנחנו לא בורחים מאחריות.
"אני לא אומר שלא צריך ביקורת, אבל צריך הכול להיעשות בצורה עניינית ומכבדת כך שנגיע בסופו של דבר לחמש השנים הבאות בשלום, בשלווה, ושכל אחד יכיר את גבולות הגזרה שלו וירגיש שחריש היא בית".
דוד פינקל נשבע אמונים בטקס כינון המליאה. צילום: מור שקיפי לאטי
דוד פינקל, נציג מפלגת דגל התורה בחריש וחבר הקואליציה, מתכנן להביא לתושבי חריש את הקו לירושלים ולדאוג לרווחת כלל הנזקקים בעיר. עוד בתוכנית: פריסת קרוואנים שישמשו את ציבור המתפללים בשנים הקרובות ושמירה על הסטטוס קוו בנושא השבת
שעות ספורות לפני כינון המליאה החדשה שאירעה בשבוע שעבר, הצטרף דוד פינקל, חבר המועצה החדש מטעם מפלגת אחדות ומסורת, לקואליציה בראשותו של יצחק קשת.
החתימה על ההסכם הופכת את פינקל לחבר ה-9 בקואליציה ולנציג החרדים היחיד בהרכב הנוכחי, תפקיד אותו מילא שלמה פרץ, נציג ש"ס, במליאה הקודמת. פרץ יחד עם חבריו לסיעה, ראובן זיגדון ואליהו באחג', בחרו לפעול מהאופוזיציה.
לא באתי להילחם, באתי כדי לעשות
"לא באתי לשליחות הזו כדי לקדש מלחמות מול אנשים אחרים, אני לא בנוי לזה. אם אני יכול לקדם טוב לאחרים, שווה לי לתת מעצמי", מסביר פינקל את בחירתו לקחת חלק בקואליציה.
"אני חושב שהזמן יעשה את שלו וכולם (ש"ס) יהיו בפנים. ברור לי שקשה מאוד לפעול לטובת הציבור מהאופוזיציה. אני באתי כדי לעשות. לא באתי להילחם, כי להילחם בראש העיר אפשר גם מבחוץ, לא צריך להיות באופוזיציה בשביל זה".
אתה מעריך שש"ס יכנסו?
"כן, גם הם יבינו את זה. כך אני מאמין כצופה מהצד. אני לא ש"ס ואני לא ראש העיר. נעשו פה טעויות משני הצדדים, יש פה איבה גדולה אבל אני חושב שזה יסתדר כדרכה של פוליטיקה".
נציג הציבור החרדי-ליטאי
פינקל (26) נציג מפלגת דגל התורה בחריש, מתגורר בעיר ארבע שנים בקירוב. הוא אברך ומנהל את כולל 'עטרת שלמה' בחריש. הוא קיווה לקבל שריון ריאלי ברשימה של ש"ס בבחירות אבל כשזה לא הסתייע, הוא רץ ברשימה נפרדת וזכה באמונם של 614 מצביעים.
הוא נבחר כדי לפעול בראש וראשונה למען הציבור ששלח אותו. הציבור החרדי-ליטאי בעיר. על פי ההסכם ישמש פינקל כמשנה לראש העיר ויהיה אחראי על התרבות התורנית בעיר, בנוסף הוא יעמוד בראש ועדת רווחה.
סעיף נוסף בהסכם מתייחס להקמת ועדת רשות שתעסוק בתחום התחבורה הציבורית. לתפישתו, הרווחה והתחבורה הם שני נושאים שהוא יכול לקדם לטובת כלל הציבור בעיר.
לטובת הציבור החרדי הוא מבקש לקדם מגורים מותאמים, מקוואות בשכונות, גני ילדים בזרם המוכש"ר ופתרונות ביניים לבתי כנסת, שאינם נבנים בעיר על ידי הרשויות.
שמירה על הסטטוס קוו
ומה בנוגע לשמירת השבת בעיר עליה ניטשו מאבקים רבים בשנים הקודמות? או לגבי חוק השבת שאושר במליאה הקודמת אך טרם אושר על ידי משרד הפנים? ההסכם מתייחס לכך במשפט אחד בלבד: שבת – על בסיס הסטטוס קוו.
"סטטוס קוו זה סטטוס קוו", מבהיר פינקל. "זה אומר שאם משנים את מה שקורה היום, אז צריך לשבת לדבר על זה, ולהגיע להבנות. אני מעדיף שלא ייגעו במצב הקיים לא לכאן ולא לכאן.
"אני לא קשור לחוק השבת במתכונתו הקיימת. לא הייתי חבר מועצת עיר, לא אישרתי אותו, גם לא התנגדתי אליו. אני חושב שהוא טעות מיסודו, אבל אני לא נכנס לזה.
"היום אין חוק, ואפשר לפתוח עסקים בכל העיר ובכל זאת, עסקים לא עושים את זה, מסיבה מאוד פשוטה. הם יודעים מה הרווחיות שלהם. יש משחקיה שהחליטה לפתוח בשבת, אז היא פתחה בשבת, ואם יש קיוסק שעשה חשבון וחשב שזה לא מתאים לו, הוא לא פתח בשבת. אז נשאיר את המצב ככה, כי תמיד יהיה את הקצה לכאן ולכאן".
לחזק את קהילות המתפללים
עם זאת, את ההסדר הקיים שהתוותה עיריית חריש – לפיו בשל חסרון מבני בתי כנסת, מנייינים מתפללים בכיתות לימוד בבתי ספר, עד לגיבוש קהילה והקצאת קרקעות לבינוי בתי כנסת על ידי חברי אותה קהילה – מבקש פינקל לשנות.
לדבריו, על פי הערכות העירייה קיימים כ-80 מניינים, לרובם הגדול, אין בתי כנסת, אלא הם מתפללים בכיתות לימוד קטנות שמונות עד כ-30 איש בלבד, בעוד שקרוואנים, אם יוצבו ברחבי העיר, יוכלו להכיל עד כ-150 מתפללים. כזכור, מדיניות העירייה הרשמית בשנים עברו היתה נגד הצבת קרוואנים ברחבי העיר.
"עד היום המדיניות של העירייה הייתה 'בואו תתפללו בכיתה, ומכיתה תעברו בשיטת ההקצאות למבנה שעולה מיליונים'. איך בדיוק? למה שקהילה תצליח להתפתח בתוך כיתה בתוך בית ספר? מאוד קשה לעשות את זה.
"הגיעו לפה תוך שלוש-ארבע שנים 30-20 אלף איש. כל אחד הגיע לפה מעיר אחרת, אתה לא יכול לבקש מקהילה לא מגובשת 'בואו תגייסו כמה מיליוני שקלים ותבנו בית כנסת". מהם הפתרונות שאתה מציע?
"פתרונות לטווח הקצר והבינוני של קרוואנים וצריך לקחת בחשבון שזה ייקח כמה שנים, עד 5 שנים אפילו. אלו קרוואנים שישמשו את הקהילות עד שיגיע היום המיוחל שלהם להיכנס לתוך מבנה משלהם. צריך להבין שלא ניתן להמשיך בצורה כזאת, בכיתות".
20 קרוואנים ברחבי העיר
"זה קצת מצחיק", הוא מוסיף. "בדרך כלל כשעושים הסדר אז משאירים לפחות צד אחד יוצא מרוצה. בפתרון של הכיתות אין שום צד מרוצה, לא הקהילות ולא הציבור שמשתייך לאותו בית ספר.
"ואם נסתכל על העתיד, בשיטה הזו נגיע גם למאות מניינים בשנים הקרובות, כי זה מעודד פיצול והקמת קהילות קטנות בהתאם לגודל הכיתה.
"אם פותחים את העיניים קצת, מבינים שאין מה לעשות, וצריך שטחים חומים לקרוואנים לתקופה של כמה שנים", הוא מסכם.
להערכתו של פינקל, 20 קרוואנים, 5 בכל שכונה, שיוצבו בשטחים חומים, יתנו מענה מלא לצורכי המתפללים ויעזרו לקהילות גדולות להתגבש, להוכיח רצינות ולגייס כספים להקמת מבנה קבע באמצעות שיטת הקצאות הקרקע שקידמה עיריית חריש.
תב"ע שמתאימה לציבור החרדי
מעבר לפתרונות אסטרטגיים לפריסת בתי כנסת בעיר, ההסכם הקואליציוני כולל סעיף המדגיש את הצורך בתכנון דיור מותאם לציבור החרדי במיוחד בתוכניות תב"ע לשכונות חדשות.
למה הכוונה? למגורים נפרדים לחרדים בחריש?
"לא, ממש לא, הכוונה לשכונות מותאמות לאורח החיים החרדי. יש לזה הגדרות ברורות כמו מספר קומות, מרפסת סוכה וכן הלאה. אבל אם נעשה קצת סדר, זה לא כל כך תלוי בעיר, אלו דברים שמשרד השיכון קובע, אבל בכל מקום שיש מקום להשפעה של העירייה, אז חשוב שזה יהיה מותאם, כי אם יש לי שכונה של מגדלים אז הוא לא מותאם לי לציבור הדתי. כיום רוב העיר מותאמת בגדול לציבור החרדי. זה צריך להישאר ככה".
קו הדגל: אוטובוס לירושלים
סעיף משמעותי נוסף בהסכם קובע כי העירייה תפעל לקידום תחבורה מותאמת גם לציבור החרדי בפרט לערי המרכז החרדיות. פינקל מתכנן לגייס את עזרתו של הרב אורי מקלב, חבר מפלגת דגל התורה המשמש כסגן שר לפיתוח ותחבורה חרדית במשרד ראש הממשלה ובמשרד התחבורה.
"יש לו תקציב לקידום של התחבורה הציבורית החרדית", מבהיר פינקל.
"יש לנו היום קו פנימי שנוסע לתל אביב, דרך בני ברק (קו 634) . היינו. רוצים לייעל אותו וכמובן להוסיף לו עוד נסיעות יומיות. היום יש רק 3 נסיעות ביום. קו הדגל שהיינו רוצים ממש לצאת איתו, זה הקו לירושלים, קו כללי מבחינתי לעיר הבירה". אתה מתכוון כקו שישמש את כל הציבור?
"כן. קו לירושלים לכולם, לא ביקשתי קו בהפרדה. אני ירושלמי ויש הרבה חרדים פה שההורים שלהם מתגוררים בבירה. מאוד קשה להגיע לירושלים כיום מחריש.
"יש אוטובוס מחדרה שעובר בצומת של מנשה צפון, מה שנקרא צומת משמר הגבול בעבר. אי אפשר כל כך לסמוך על הקו הזה, ומה שהכי מתסכל, בימי שישי או במוצאי שבת, האוטובוסים מגיעים ריקים עד צומת כרכור ומתמלאים בתושבי חריש. אז או שנכניס את הקו הזה לחריש או שנביא קו עצמאי מחריש לירושלים. זה הקו העיקרי שאנחנו חותרים אליו. במקביל אנו רוצים קווים בסופי שבוע לערים חרדיות נוספות כמו קריית ספר, אלעד".
לקדם את הציבור החרדי
"אני רצתי כדי להיכנס למועצה ולנסות לדאוג בעיקר למגזר החרדי, אבל אין סתירה עם הדאגה לנושאים כלליים של כלל התושבים. אני חושב שאוטובוס לירושלים הוא לא צורך חרדי בלבד.
"נכנסתי גם לנושא של הרווחה, אני מנהל קופת צדקה מאוד גדולה בעיר והיא יותר מכוונת לקהילה של הציבור החרדי. משם הגיעו התרומות ולשם יוצאות התמיכות, ולכן בעירייה יש לי את האופציה לנסות להגיע למשהו גדול מזה. לקבל תמיכות ממשרד הרווחה ולהעביר לכל הנזקקים בעיר. זו השאיפה שלי, לתמוך בשכבות החלשות. לא רק בתוך הציבור שלנו, באמת לנסות לדאוג במה שאני אוכל לכל העיר, אבל ברור שבפרט לציבור שלנו. בסוף אני נמצא כאן כדי לקדם את הציבור החרדי על המפה, את הציבור שממנו הגעתי".
בטקס חגיגי שהתקיים אמש הושבעו 15 חברי המועצה הנבחרים. ישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית התקיימה מיד לאחר הטקס ובמסגרתה מונו סגני ראש העיר וחברי וועדות החובה. חברי האופוזיציה הצביעו נגד בחלק מן ההצבעות. ראש העיר: "אין לי ספק שיהיה מעניין"
באירוע חגיגי התקיימו אתמול (רביעי) טקס הצהרת אמונים של 15 חברות וחברי מועצת העיר חריש הנבחרים, וישיבת מועצה ראשונה לקדנציה הנוכחית.
בתחילת הטקס, שנערך במתנ"ס הקהילתי בשכונת אבני חן, ניתנה תעודת הוקרה לשני חברי המועצה היוצאים, יוסי גולדמן ופרח קוזחי. בהמשך, הרב אברהם בן אסולין נשא תפילה לשלום החיילים והחזרת החטופים.
15 חברי המועצה הנבחרים עלו לבמה והתחייבו לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותם במועצה.
המשימה: להשלים את העבודה
ראש העיר יצחק קשת ציין בסיום ההשבעה: "כשהתחלנו את הקדנציה הקודמת חריש מנתה כ-10 אלף תושבים, בסופה של הקדנציה, העיר חריש מונה למעלה מ-40 אלף תושבים.
"היינו עדים כולנו לתנופת הפיתוח האדירה, שאין לה אח ורע בשום עיר אחרת במדינת ישראל. בשנים האלו בנינו את העיר חריש הלכה למעשה. עכשיו צריך להשלים את העבודה בכל התחומים: בחינוך, בתחבורה בתעסוקה, בביטחון וברווחה".
״בקדנציה האחרונה קידמנו את תכנון אזורי התעסוקה, קידמנו כבישים, תשתיות, פארקים ומבני ציבור. הבאנו החלטת ממשלה שנייה, שהזרימה מאות מיליוני שקלים לפיתוח העיר. מדינת ישראל הכירה בפלא הגדול של חריש והכריזה על חריש כעיר.
"רק כדי לסבר את האוזן, עיריית חריש הקטנה שלנו בנתה מבני ציבור בלמעלה מחצי מיליארד שקלים. בכל קנה מידה מדובר באחת העיריות שפעלה ופיתחה את העיר בצורה מדהימה ביותר".
"מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות"
בהמשך דבריו, התייחס קשת לתפקידם של חברי המועצה החדשים, אשר חלקם יפעלו, לראשונה בתולדות העיר, מתוך האופוזיציה, החל מיומה הראשון של המליאה.
"שליחות ציבורית היא מחויבות גדולה שכרוכה בהרבה הקרבה ודורשת מסירות. לא תמיד הציבור ידע להכיר במסירות הזאת, לא ידע להכיר בעבודה שנעשית למענו. להיות שליח ציבור זה לדעת שאתה פועל ממניע פנימי, משליחות פנימית, מכוח שמניע אותך שאתה עושה את הדבר הנכון והצודק למען הציבור, וזה מה שמנחה אותך וממלא אותך לאורך כל הדרך".
קשת הזכיר את תקופת הבחירות שהיתה מרובה במחלוקות וציין כי "מכאן והלאה אנחנו משלבים כוחות. אנחנו פועלים לטובת כלל תושבי העיר חריש, בלי יוצא מן הכלל, לספק להם את השירותים, לייצר פה איכות חיים טובה לייצר חיים טובים יותר ולהמשיך לפתח את העיר היפה שלנו חריש".
עוד הוא הוסיף "אני מודע לגודל השעה וכובד האחריות שמוטלת על כתפי. אני יודע שיש עשרות אלפי אנשים שמושפעים מההחלטות שלנו. זה לא דבר קל, זה אפילו קשה מאוד. יחד עם זאת, אנחנו קיבלנו על עצמנו את האחריות לפעול למען הציבור. עם כל המשמעויות וכל המחירים. אני יכול לומר לכל תושבי העיר חריש שאנחנו נעשה הכל-הכל-הכל, כל שביכולתנו, כדי לפעול למענכם, שכל אחד ירגיש פה בבית ושתהיה איכות חיים טובה לכל אחד מתושבי העיר. יחד נצעיד את חריש קדימה".
קואליציה בת 9 חברים
בסיום החלק החגיגי והרשמי התקיימה ישיבת מליאה ראשונה שכללה אישור החלטת מינוי סגני העיר חריש ומינוי יו"ר וחברים לכלל ועדות החובה בעיר.
נזכיר כי הקואליציה שהרכיב קשת כוללת 9 חברים: שני חברי סיעת הליברלים, שני גרינברג ויפתח שטיין. משה בן זיקרי מעוצמה לחריש, עידית ינטוב מחריש ביתנו, שלמה קליין מבית טב ודוד פינקל מאחדות ומסורת (אגודת ישראל), שחתם אתמול (רביעי) על הסכם קואליציוני. מטעם מפלגת הליכוד בראשות קשת, חברים בקואליציה גם רויטל גונן ונגה דוד.
לראשונה, תפעל בחריש אופוזיציה החל מיומה הראשון של המליאה שכוללת 6 חברים: שלמה פרץ, ראובן זיגדון ואליהו באחג' מש"ס. יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק ממפלגת מאמינים בחריש ואיציק לב ממפלגת דרך ארץ.
ליו"ר הוועדה לענייני ביקורת, ועדה סטטוטורית שבראשה עומד יו"ר השמור לנציג האופוזיציה, מונה אליהו באחג', חבר המועצה החדש.
מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום
בישיבת המליאה הראשונה של העיר ניתן היה לשרטט את האווירה בה יתנהלו הישיבות הבאות: חברי האופוזיציה הציעו הצעות לשינוי שנדחו על ידי ראש העיר, והצביעו בחלק מן ההצבעות, הצבעת נגד.
כך לדוגמה, ההצבעה על מינוי סגני ראש העיר וממלאת מקום ראש העיר עברה בקולות הקואליציה בלבד. חברי האופוזיציה הצביעו נגד המינויים.
הכרעת הרוב קבעה כי שני גרינברג תמונה לתפקיד סגנית וממלאת מקום ראש העיר. שלמה קליין, ישמש כסגן ראש העיר. עידית ינטוב, סגנית ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה הראשונה. משה בן זיקרי, סגן ראש העיר ברוטציה, בחצי הקדנציה השנייה. בשלב זה, יפעלו הסגנים בתפקידם ללא שכר. ההצבעה התייחסה למינוי בלבד ולא עסקה בסמכויות הסגנים.
קשת סיכם את הישיבה ואמר: "אני מודה לכולכם על שיתוף הפעולה בכינון המועצה המקומית של עיריית חריש. אני מתרשם שכולם אנשים מכובדים ורוצים לתרום לעיר, אין לי ספק שיהיה מעניין, שיהיה בהצלחה לכולנו".
80 תושבים התמודדו על כסא במועצה ורובם לא זכו במושב במליאת העיר, חלקם הפסידו בהפרש של קולות בודדים. טל לוי ויעל עינהר נותרו בחוץ ומספרים כעת על חלקם בבחירות שהסעירו את העיר
בחירות 2023 הסתיימו, ומועצה חדשה נבחרה להוביל את חריש בשנים הקרובות. אך לאורך הדרך נותרו מאחור מועמדים רבים, שחלמו להשפיע ולתרום, אך נשארו מחוץ לזירה הפוליטית.
"ניסיתי בכל דרך להיכנס ולהשמיע את קול השכונה, והיה חסר לנו קול אחד. אמשיך לפעול ולעזור גם מחוץ לשולחן המועצה לפיתוח השכונה", כך כתבה סיון דהן, מסיעת דרך ארץ, בקבוצת הוואטסאפ של שכונת מעו"ף, עם סיום ספירת הקולות שהעניקה מנדט שלישי לש"ס, והותירה אותה בחוץ.
פער של 20 קולות השאיר גם את טל לוי, מספר 2 ברשימת חריש ביתנו, מחוץ למועצה. אצל יעל עינהר, מספר 3 ברשימת הליברלים, הפער היה גדול יותר. כ-150 קולות חסרו לה כדי להפוך לחברת מועצה. שלושתם, אגב, טירונים פוליטיים שהחליטו לראשונה לזנק לזירה ולהביא איתם את המומחיות, הלהט והרצון העז לתרום לחריש ולשפר אותה.
בסוף, זו דמוקרטיה
"אני מרגיש שיכולתי לעשות דברים טוב יותר אבל אני לא מרגיש אכזבה גדולה. כי בסוף, זו דמוקרטיה", אומר טל לוי (41) שהתמודד על מקום במועצת חריש והניף את דגל קידום העסקים המקומיים. "הרוב החליט שלא על "עסקים" הולכים לקלפי או שהיו לו דברים חשובים יותר להצביע עליהם".
לוי, קופירייטר במקצועו, הודיע ביוני 2023 על כוונתו להתמודד על מושב במועצה: "מצאתי את עצמי מעורב ביותר ויותר פרויקטים ויוזמות בעיר, וקיבלתי כמה המלצות וכמה הצעות ופתאום זה נדלק בי".
"הבחירה בעידית שחקה את האהדה"
ההכרזה של לוי הפכה אותו למחוזר על ידי מספר מפלגות והוא בחר לרוץ עם עידית ינטוב. "ידעתי שעידית המקום הטבעי עבורי, אבל רציתי לבדוק מה הכי נכון עבורי ולא סגרתי מיד גם בגלל הפחד שזה ישחק נגדי. אני עובד עם עסקים בעיר ונוגע בכל המגזרים. ידעתי שברגע שאני נצמד אליה אני מפסיד מגזר וחצי".
"אני לא יודע מי באמת היה בא איתי לקלפי, אבל כן הייתה אהדה ומאוד האמינו במה שאני עושה. לא הטיחו בי רפש אבל ראיתי איך הבחירה שלי בעידית מורידה את האהדה כלפי.
"אני חייב לשים את זה על השולחן, עידית ספגה הרבה יותר, כי היא עומדת בראש, כי היא אישה, כי היא רוסיה. חבל שלא הצלחנו להסביר עד כמה היא לא אנטי דת. יום לפני הבחירות היא נסעה לאשקלון לאזכרה של אבא שלה, אחרי שהיא התייעצה עם רב, ובדקה אם אפשר להקדים אותה. זה חשוב לה".
"מעדיף לא להיות בחצי היריון"
תוצאות הבחירות שכפו סבב שני על ראשות העיר דרשה מהפעילים הפוליטיים המשך מאמץ אבל לוי מודה, שבשלב זה הוא כבר לא היה מעורב ולא לקח חלק במסמך ההבנות שחתמה ינטוב עם יצחק קשת. "ביום שאחרי עידית התקשרה אלי להתייעץ ואמרתי לה שאני מעדיף לא להיות מעורב, לא להיות "בחצי-היריון". אני לא בפנים וכדאי לתת למי שנכנס לנהל את זה וגם להתמודד עם ההשלכות. אני מודה שזה היה גם לשמור על עצמי. מעבר לזה, עידית ידעה מה חשוב לי ומה צריך לקדם בעיר".
ראית את ההסכמים שנחתמו?
"עברתי עליהם ברפרוף כי מלכתחילה לא נכנסתי לפוליטיקה כדי לעסוק בזה. לא התיימרתי להיות גם בחינוך, גם בתחבורה, גם בסביבה וגם בצביון העיר. נגעתי טיפה בתחבורה כי זה משפר את העסקים. אני לא יודע מה יהיה, אבל נראה שהקואליציה מסתמנת כתיקון של אחוזי ההצבעה הנמוכים של הציבור החילוני".
האשימו אתכם שפיצלתם את הקול החילוני ולא חברתם לרשימה אחת עם איציק לב
"עידית היתה המשנה לראש העיר וחברת מועצה במשך 5 שנים עד שהיא הרגישה שיש משהו לא מאוזן, והניחה מכתב עם דרישה לאזן את הצביון בחלוקה של השטחים הציבוריים ומבני ציבור. היא לא קיבלה מענה, פרשה מהקואליציה, הכריזה שהיא מתמודדת ואספה סביבה צוות של אנשים מקומיים עם עשייה מוכחת. לעומת זאת, איציק הגיע מחוץ לפוליטיקה המקומית והלך ישר על הראשות, וגם לא ראיתי עשייה בפרק הזמן הזה. אני הצעתי לאיציק להיות מספר 2 של עידית, שזה היה הדבר הנכון בעיניי, בגלל הקשרים שלה, בגלל שיש מפלגת אם מאחוריה, בגלל הניסיון המוניציפלי שלה פה, בגלל שיש לה בייס שהולך איתה".
אבל עדיין לב קיבל כפול קולות ממנה
"נכון, נכון. אני חושב שבתקציבים שלו הייתי שם אותה על כיסא ראש העיר".
להילחם על העסקים בעיר
אז מה עכשיו? ללוי יש כבר תשובות. "קצת בית, אישה וילדים אחרי תקופה ארוכה של היעדרות והרחבת הפעילות במסגרת קהילת חיבורים לעסקים.
"אני לא רואה כרגע מישהו במועצה שנושא העסקים בוער בו וגם לא רואה איך אזור תעסוקה ותעשייה מתרומם פה בחמש השנים הקרובות. מצד שני, ואולי זה הישג קטן שלי, ברור לכולם שמישהו צריך להתעסק בזה".
"צריך כעת להילחם עם הכלים שיש לנו כעת, השדרה המרכזית והמרכזים המסחריים. אנחנו רואים הרבה חללים מסחריים ריקים בשדרה ומצד שני יש לנו המון עסקים בדירות.
"אם נוציא רק 10% מהם החוצה, נכפיל את כמות העסקים בעיר. צריך לייצר פתרונות תעסוקה מקומיים כי אחרת האוכלוסייה בעיר שמבלה 3 שעות על הכביש בכל יום – תישחק. זה לא מבנה חיים בריא, וצריך לשנות את זה".
"פוליטיקה? אני סולדת מזה"
יעל עינהר, פעילה חברתית מוכרת וחברת הקיבוץ העירוני אמתי. ביקשה גם היא לחולל שינוי בעיר. לפני הבחירות, ניהלה עינהר את המרכז לצדק חברתי בעיר שהכשיר עשרות תושבים ופעילים בעיר, ביניהם כאלה שהתמודדו בבחירות. היא גם ניהלה את מועצת ההסכמות הנשית בין דתיים וחילונים בעיר. בחייה הפרטיים היא מנהלת זוגיות עם מאיה והן מגדלות שלוש בנות במשותף.
"כשנה לפני תחילת הקמפיין שני (גרינברג) הזמינה אותי לשיחה והציעה לי להצטרף לליברלים. אמרתי בשום פנים ואופן לא. מה לי ולפוליטיקה? אני סולדת מזה".
השינוי הגיע דווקא מחברי הקיבוץ: "עלתה מחשבה שאנחנו, כקהילת מחנכים שמתיישבת פה, שמאוד מעורבת בנעשה בעיר, צריכה לקחת את העניין הזה צעד אחד קדימה.
"כתושבים, חשוב לנו צביון העיר וגם חשוב לנו לצרוך שירותים עירוניים ברמה גבוהה. מצאנו את עצמנו כאנשים פרטיים לא אחת, צורכים שירותים בפרדס חנה-כרכור".
להביא את המנדט השני
אחרי זמן הבשלה ארוך הצליחה עינהר להתגבר על חששותיה, ביניהם, פגיעה בביטחון משפחתה, ולקפוץ למים הפוליטיים.
לא היתה מחשבה למקם אותך במקום השני?
"היתה מחשבה כזאת אבל חשבנו שנתנאל (שטרית) ואני, שהרבה אנשים מכירים אותנו ומתחברים אלינו, נביא את המנדט השלישי. שאנשים יתאמצו להצביע עבורנו.
"אני חושבת שזה באמת עבד, אבל עזר לנו להביא את המנדט השני. הדאטה שלנו הסתכמה במנדט וקצת. כלומר, 600-700 אנשים נוספים מהעיר הצביעו לנו, התרשמנו מאיתנו והתחברנו אלינו".
האסימון נפל: אנחנו לשון המאזניים
עינהר נזכרת בחששות שעלו עם היוודע תוצאות הבחירות לראשות העיר ובשינוי שהתחולל בסיעה לאחר ניתוח המצב: "פתאום הבנו. פתאום נפל לנו האסימון, שאנחנו לשון המאזניים בסבב הבחירות השני. הבנו שהמצביעים של פרג'י יצביעו לו שוב, אבל הם במספרים מוחלטים, הם יוכלו אולי לגרד עוד כמה עשרות מצביעים. עידית (ינטוב) הודיעה על תמיכה בקשת ונותרו המצביעים של איציק לב שרבים מהם הם המצביעים שלנו.
"ישבנו לכתוב ביחד את מסמך ההבנות עם כל הדרישות שלנו, ושני ניגשה איתו גם לקשת וגם לפרג'י. אם את עוברת על המסמך את יכולה לזהות שם את טביעת האצבע כל חברי הסיעה שלנו. זה מאוד אנחנו. אני מאוד מאוד גאה במסמך הזה. סתם לדוגמה, הדרישה לשיקום נחל נרבתה, זה מה שנקרא סעיף "דבי" (דבי לרר).
טביעת האצבע של עינהר בהסכם שנחתם בין הליברלים וקשת נעוצה בשני סעיפים מרכזיים: האחד, הקמת מרכזים קהילתיים שכונתיים, והאחר, הצבת פוד-טראק ברחבי העיר.
מרכזים קהילתיים: מקבילים לבית כנסת
"הרעיון הוא בעצם לייצר מקבילה לבית כנסת עבור הבן אדם הדתי, לייצר מרכז מפגש פיזי לקהילה החילונית חילונית מסורתית, לציבור הכללי. מרכז כזה מייצר שייכות בעיר חדשה וגם מאפשר מאפשר ביטוי של כוחות היצירה הקהילתיים".
עינהר מסבירה במה שונים מרכזיים קהילתיים ממתנ"סים עירוניים: "המתנסים הם מאוד פורמליים ומאפשרים לתושבים לצרוך משהו ספציפי, ספר, הצגה או חוג. להבדיל, מרכז קהילתי הוא בית לאנשים עם פעילויות קהילתיות, שמתנ"ס עירוני לא יכול להרשות לעצמו, הוא מחויב לסטנדרט מסוים. בעיניי, אלה פעילויות כיפיות יותר מכל פעילות שהעירייה מארגנת פה. זה נכון שזה מתאים לאוכלוסייה מסוימת, אבל יש אנשים כמונו שמחפשים את הדברים האלה, שהם לא מאוד רשמיים או מאוד יקרים".
עינהר מאמינה שפריסה של פוד-טראקס ברחבי העיר תעניק לתושבי העיר אפשרויות בילוי חדשות. "אני רואה את ההתפתחות של העיר כל הזמן אבל מרגישה שחסרים פה דברים עם אופי גם מבחינת תרבות וגם מבחינת נראות חיצונית. חשוב לי שיהיו פה פוד טראקס, בלי קשר לשבתות. מצידי שתהיה עגלת קפה במהלך השבוע בלבד, בכניסה ליער או בפארק המרכזי, אבל וואלה, שיהיה מה לעשות פה".
אופטימיות: "נקודת הפתיחה כיום שונה"
עינהר מאמינה שהמסגרת הסיעתית של הליברלים תמשיך ותרוץ קדימה גם עתה: "החלטנו שאנחנו ממשיכים להיפגש פעם בשבועיים כסיעה. יש רצון שחברי הסיעה ישבו בוועדות העירייה. אני לא יודעת אם נחזיק מעמד 5 שנים, אבל יש לנו רצון להיות להמשיך להיות פעילים וביחד, בשונה אולי מחלק מהסיעות, שכבר התמסמסו".
גם הקשר עם גרינברג, שבמסגרת ההסכם תמונה לסגנית ראש העיר, ימשיך לפעול כרגיל. "כבר קיבלתי ממנה לקרוא את האוגדן המלא של חינוך ברשויות".
בשלב זה ממשיכה עינהר גם בתפקידיה הרשמיים: "אני חברת קיבוץ, אין לי לחץ כלכלי, לפחות לא לחץ כלכלי אישי. אני עדיין מועסקת כרכזת חריש על ידי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר, ויש לנו הרבה תוכניות לעיר. חזרתי להתעסק בפעילות שלנו כקהילה משימתית פה בעיר, ואני חוזרת לעסוק בהקמת קהילת אתגרי העתיד שמונה כעת גני ילדים, בית ספר יסודי ותיכון".
וברמת הכיוון שהעיר הולכת אליו. את מרגישה רגועה יותר?
"כן, בתחילה נלחצנו מהסיבוב השני ואז הבנו שאם קשת ינצח, נקודת הפתיחה שלנו תהיה טובה יותר ממה שהיא הייתה אם לא היה את הסיבוב השני, וזה מה שקרה בפועל. שני ניהלה מו"מ עם שני המועמדים והשיגה הישגים משמעותיים לציבור שלנו בעיר".
לראייה, עינהר מציינת שממש יום או יומיים אחרי הבחירות, לשכת ראש העיר ביקשה לתאם פגישה בין קשת לחברי הקהילה הגאה. "עוד אין תאריך, אבל זה כבר תקדים, אפילו רק ברמה הדקלרטיבית. אני גם מאמינה שהוא יגיע לאירוע הגאווה הקרוב. גם לפני כן הוא רצה, אבל הוא פחד מהגורמים שבמילא לא הצביעו לו.
"אני משתדלת לא להיות נאיבית. לא להגיד מעכשיו הכול יהיה טוב ויהיה משחק נקי, כי ברור שהפוליטיקה היא לא כזו, אבל נקודת הפתיחה כיום שונה בתכלית, אני מאוד אופטימית".
יצחק קשת ניצח את בחירות 2024 ברוב מכריע של 60% וישמש כראש עיריית חריש בחמש השנים הקרובות. בנאום הניצחון הוא אמר: "רצו לקחת אותנו למחוזות חשוכים ותושבי חריש אמרו את דברם בפה מלא, בענק. אנחנו רוצים פה לחיות ביחד. דתיים, חילונים וחרדים, כולנו ביחד. לא ניתן לאף אחד להפריד בינינו"
ראש העיר המכהן יצחק קשת זכה באמון רוב תושבי העיר וממשיך לקדנציה שלישית, לחמש שנים נוספות. על פי נתוני משרד הפנים ולאחר ספירה של 100% מהקלפיות בעיר, קשת זכה ברוב של 60.5% מקולות המצביעים (6,274 קולות) מול יוחאי פרג'י, שזכה באמון של39.5% אחוזים בלבד (4,087 קולות) המצביעים.
אחוז ההצבעה בחריש הסתכם ב-51.3%, והוא גבוה מאחוז ההצבעה הארצי בבחירות סבב ב' לראשות העיר שהתקיימו ב-35 רשויות, והסתכם ב-46.1% בלבד.
תוצאות אלה מביאות לסיומה של מערכת בחירות שהיתה מנומנמת בחודשי המלחמה אך התדרדרה בשבועיים האחרונים להאשמות קשות, הכפשות הדדיות, קמפיינים גזעניים והטלת רפש על שני המועמדים.
בחגיגות הניצחון שהתקיימו בליל אמש ברחבת העירייה, בהשתתפות עשרות פעילים ושותפיו לקואליציה, ציין קשת: "עברנו מסע ארוך ומפרך. העיר שלנו היתה בסחרור עמוק. אף אחד לא תיאר לעצמו לאיזה מחוזות נגיע. חווינו חוויות קשות, רצו לקחת אותנו למחוזות חשוכים ותושבי חריש אמרו את דברם בפה מלא, בענק.
"אנחנו רוצים פה לחיות ביחד. דתיים, חילונים וחרדים, כולנו ביחד. לא ניתן לאף אחד להפריד בינינו. העיר הזו לא תלך לשום מקום קיצוני, לא לפה ולא לשם. אנחנו נפריח את העיר הזו ביחד, אנחנו נצמיח את העיר הזו ונביא אותה לשגשוג ביחד".
פרג'י התקשר לברך את קשת
יוחאי פרג'י התקשר לאחל בהצלחה לראש העיר הנבחר. בנאום הסיכום במטה הפעילים שלו הוא ציין כי "הבאנו תוצאה מדהימה. עבדנו עם תקציב זעום אבל עם רוח מאוד גדולה. אנחנו לא יוצאים כמובסים אלא מסיימים בראש מורם, ניהלנו קמפיין מטורף של אומץ ונחישות. קמפיין שכולו לב ונשמה, חבורה שלמה של מתנדבים אמיצים שמטרה אחת לנגד עיניהם – לקדם את חריש. ממחר מתחילה העבודה האמיתית – להמשיך ולקדם את המטרות לשמן יצאנו לדרך ולפעול בכל כוחנו מתוך אמונה גדולה בדרכנו ובבשורה הגדולה שהבאנו לחריש".
הקול החילוני הכריע
יצחק קשת (44) מתגורר בחריש שנים רבות והוא חלק מגרעין ההתיישבות של הישוב הוותיק בעיר. עם השינויים המשמעותיים שחלו והפיכת הישוב הקטן לעיר חדשה, התמודד קשת על ראשות העיר ובשתי מערכות הבחירות הקודמות (2013, 2018) הוא ניצח ברוב ניכר כבר בסבב הבחירות הראשון. בבחירות הנוכחיות הוא לא הצליח בסבב הראשון לזכות בלמעלה מ-40% מקולות הבוחרים ונאלץ להתמודד בסבב בחירות נוסף, מול יוחאי פרג'י.
בפרק הזמן שחלף בין בחירות סבב א' עד למועד הבחירות השני חתם קשת על הסכמים קואליציוניים עם מפלגות הליברלים, חריש ביתנו, עוצמה לחריש ובית טוב, ששרטטו את הדרך בה תצעד העיר והבטיחו במידה רבה את אופייה הליברלי.
במסגרת חלוקת התפקידים בקואליציה בראשותו של קשת, ועל פי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו, שני גרינברג, ראש סיעת הליברלים, תשמש כסגניתו וכממלאת מקומו. עידית ינטוב, ראש סיעת חריש ביתנו, תשמש כסגנית ראש העיר במחצית הראשונה של הקדנציה ותוחלף על ידי משה בן זיקרי, ראש סיעת עוצמה לחריש, במחצית השנייה.
חריש יוצאת לפרק נוסף של חמש שנים במהלכן עליה להתמודד עם האתגרים המשמעותיים הניצבים לפתחה בתחומי התעסוקה, התחבורה וסוגיות הליבה בנושא ניהול החיים המשותפים בעיר.
כ-4,000 בוחרים, שלא הצביעו בסבב הבחירות הראשון לשני המתמודדים שהעפילו לסבב ב' לראשות העיר, יכריעו את גורל הבחירות הקרובות. רובם חילונים שמתלבטים בין שני מועמדים דתיים: "שתי אלטרנטיבות שאני לא מתחבר אליהן". הרשתות החברתיות גועשות עם טיעונים בעד ונגד שני המועמדים, והציבור החילוני מבולבל. חריש לאן?
35% מהמצביעים בחריש בחרו בסבב הבחירות הראשון בשלושת המועמדים לראשות העיר (איציק לב, עידית ינטוב, משה בן זיקרי) שלא העפילו לסבב השני.
מבחינה מספרית מדובר ב-3,972 מצביעים, רובם חילונים, שבחירתם באחד משני המועמדים שהעפילו לסבב השני, יצחק קשת ויוחאי פרג'י, תכריע את הבחירות הקרובות.
יצחק קשת, ראש העיר המכהן, מתמודד על הקדנציה השלישית. בשתי המערכות הקודמות הוא נבחר ברוב מכריע כבר בסבב הראשון. מולו מתמודד יוחאי פרג'י, שהחל דרכו כעוזרו של קשת, נבחר בבחירות 2018 לתפקיד חבר מועצה ומונה לסגן ומ"מ ראש העיר עד להתפטרותו מתפקיד זה, בעקבות הצבעתו נגד חוק השבת.
בשנתיים האחרונות שימש פרג'י כיו"ר האופוזיציה. הוא אינו מוכר לרוב הציבור החילוני ובשבוע האחרון, הוא כמעט ולא ישן אלא מתרוצץ בין חוגי בית ומנסה לענות על השאלות הרבות, התהיות והחששות, שמעלה הציבור החילוני.
מי ידאג לנו יותר?
שני המועמדים החילונים, איציק לב ועידית ינטוב קיבלו יחד 28.9%. מקולות המצביעים. טענות רבות נשמעו על כישלונם לחבור יחד ברשימה משותפת שתאפשר לחילונים בעיר להריץ מועמד ריאלי לראשות העיר.
כעת נאלצים המצביעים החילונים למצוא מועמד אחר שיענה על צורכיהם בשנים הקרובות. "כמו רוב האוכלוסייה החילונית, אני מנסה לנחש מי יקדם את העיר הזו יותר, מי ידאג לנו יותר"? כתב אחד התושבים.
"דילמה קשה עד בלתי אפשרית בין שתי אלטרנטיבות שאני לא מתחבר אליהן", הוסיף אחר. ואילו תושבת וותיקה בחריש פרסמה קריאה נרגשת לפרג'י ודרשה ממנו לפרסם את עמדותיו בנוגע לציבור החילוני בעיר "כדי לדעת אם ב-10 במרץ (מועד הבחירות) אני צריכה לפרסם מודעה כדי למכור את הדירה".
קשת כבר מרכיב קואליציה
"שתי האופציות לראשות העיר לא רלוונטיות עבורי אז הרכב הקואליציה זה מה שיכריע עבורי למי להצביע", כתבה אחת מתושבות העיר. היום, עם גילוי ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עד כה, התמונה מתחילה להתבהר.
מפלגת הליכוד בראשות קשת (3) חתמה על הסכמים עם סיעת הליברלים (2), ועוצמה לחריש (1). טיוטה עקרונית גם נחתמה מול חריש ביתנו (1), ומול בית טוב (1). אולם טרם אושרה סופית.
בקואליציה של קשת, אם ייבחר, שני גרינברג תמונה לסגנית ראש העיר ומ"מ. על פי הטיוטה, עידית ינטוב, תשמש כסגנית בשכר בחצי הקדנציה הראשונה, ותוחלף על ידי משה בן זיקרי במחצית השנייה.
מי שנותר מחוץ למשוואה בקואליציה של קשת, הם מפלגת ש"ס (3), דרך ארץ בראשות איציק לב (1), המועמד החילוני, שהצהיר שהוא לא יעבוד עם קשת, מפלגתו של פרג'י (2) ומפלגת אחדות ומסורת (1) שתמכה בקשת בסבב הראשון אך המו"מ לא הבשיל לכדי הסכם.
ראוי לזכור כי הסכמים אלה יקוימו רק אם קשת ייבחר בסבב הבחירות השני שמתקיים ביום ראשון הקרוב.
מלאכת הרכבת הקואליציה בין שותפים אינה משימה קלה. סביר להניח שהניסיון הפוליטי עומד כאן לזכותו. המבקרים מנגד, טוענים שמה שהיה הוא שיהיה – והקואליציה שהורכבה מסמלת את המשך הקיים. עם זאת, ההסכמים משרטטים תמונה ברורה של המציאות שתעוצב בחריש בשנים הקרובות, תחת הנהגתו של קשת.
פרג'י: אין סיכומים עם מפלגות אחרות
נכון למועד כתיבת שורות אלה, פרג'י לא הציג בשבוע החולף הסכמים. אמש, בחוג בית שהוא קיים, הוא ציין כי הוא לא מחויב לאף אחד ולא חייב דבר לאיש. החופש של פרג'י מאפשר לו, אם ייבחר, לקבוע הרכב קואליציה כראות עיניו. האם מצב זה מעיד על עמידה על עקרונותיו או על חוסר גמישות שעלול להקשות עליו לנהל קואליציה? התושבים ישפטו.
אותו חופש מעורר גם תהיות משמעותיות בנוגע להרכב הקואליציה שתקום בראשותו. במי יבחר פרג'י? בכתב ההתחייבות שפרסם פרג'י לציבור הוא ציין כי הוא מעוניין בקואליציה רחבה ככל שניתן. "כולם יהיו מיוצגים וכולם יקבלו סמכויות ומענה", ציין ופירט כי "אבשלום סלוק מספר 2 שלי יטפל בקהל היעד של המפלגה שלי בציונות הדתית, אני אטפל בכל העיר עם שאר המפלגות וחברי המועצה".
עוד הוא הוסיף כי "לא ישבתי בינתיים עם המפלגות החרדיות. ישבתי עם המפלגות הליברליות, הלכתי הכי רחוק שאפשר, אמרתי בואו נתחיל תהליך, נקבל הסכמות רחבות".
הישגים ליברליים גלויים "על השולחן"
למרות הרצון הטוב פרג'י הודה שההתקשרויות עם הליברלים ועם דרך ארץ לא צלחו בשלב זה. גם איציק לב פרסם שהמו"מ עם פרג'י לא התקדם והוא לא ממליץ לבוחריו במי לבחור. מדוע? גרינברג משיבה: "אצל יוחאי הייתה נכונות עקרונית להרבה מהסעיפים, אבל הם הוחבאו בניסוח דרך מנגנונים של הסכמה בישיבת הנהלה וועדות היגוי קואליציוניות. זה לא בלתי סביר, אבל זה משהו שמסכימים אליו כשיש אמון במערך הזה, ולאור העובדה שצפויה להיות לו קואליציה שמרנית, זה היה הימור גדול מדי אל מול האלטרנטיבה שנותנת את הדברים שאנחנו מבקשים "על השולחן" ומבטיחה קואליצייה מאוזנת יותר".
גרינברג מוסיפה כי הדלת לישיבה משותפת עם יוחאי אינה סגורה, בהנחה ויהיה מוכן לפשרות הנדרשות לטובת הציבור הליברלי. היא מודה כי המכשול העיקרי שעמד בפניהם היה חוסר היכולת של יוחאי לדבר בצורה ברורה לציבור הליברלי בעיר. "דף ההתחייבויות שהוא הוציא לציבור לא הספיק. האמירות הציבוריות שלו לא היו ברורות, כנראה מתוך חשש להכעיס מגזרים אחרים".
ההישגים הגלויים שגרינברג מציגה "על השולחן" בהסכם עם קשת, מעגנים את השמירה על הצביון הקיים בעיר והרחבת המענים לציבור החילוני בעיר. בין ההישגים ניתן למנות את הקמת היכל התרבות העירוני שיפעל בכל ימות השבוע באמצעות חברת בת של העירייה או עמותה חיצונית, כולל פעילויות תרבות בסופי שבוע, חתירה למימוש השטחים שטרם ניבנו לפעילות פנאי בכל השבוע, ייצוג נשי שוויוני על במות העיר ועוד.
המשך הסטטוס קוו
לא כולם מסכימים עם העמדה של גרינברג. מאוכזבי קשת מעשר שנות השלטון האחרונות, ואלה שמסתייגים מהמשך כהונתו לאור התחקיר השלילי שפורסם בערוץ 12, מעוניינים לתת לפרג'י הזדמנות לשנות.
בשבוע האחרון הוא כבר הצהיר שידאג לשמור על הסטטוס קוו הקיים, לא יסגור חנויות קיימות שפועלות כל השבוע ברחבי העיר וידאג למקומות פתוחים בסופי השבוע בפאתי העיר ובאזור התעשייה העתידי. לתפישתו, חוק השבת (שטרם אושר) נולד בחטא, ועם בחירתו הוא ידאג לשיתוף ציבור כדי להגיע להסכמה ציבורית רחבה ככל שניתן בנושא.
בינתיים הוא חורש את חריש: בחוגי הבית אותם הוא מקיים בשבוע האחרון, פעמיים ביום, לעיתים יותר, הוא מצהיר בפורומים קטנים כי פעילויות תרבות בסופי שבוע לחילונים לא יתקיימו על ידי עיריית חריש, אלא אך ורק על ידי עמותות, וכי הקהילה הלהט"בית תמשיך ותיהנה מהמשאבים שהוקצו לה עד כה.
פרג'י גם יוצא נגד קמפיין ההפחדה שלדבריו, מנוהל נגדו וטוען כי הוא יחרד את העיר. "גם החרדים בחריש לא רוצים לגור בעיר חרדית. הם יודעים שהם הגיעו לעיר מעורבת".
החילונים שלא בחרו בפרג'י או בקשת צריכים לקבל החלטה קשה: מי מבין השניים יאפשר לחריש להתפתח בדרך שתתאים להם? מי יאפשר לעיר לשגשג במיוחד לנוכח האתגרים הקשים לפתחה?
ניסיון וקשרים מול מוטיבציה
מעבר למאבק על ציביון העיר, חשוב לזכור כי ראש העיר שייבחר יצטרך להתמודד עם הבעיות המהותיות של העיר: הפיכת חריש לרשות איתנה, פיתוח אזורי תעסוקה, פתרונות תחבורה מתקדמים וניהול רגיש של הקהילות השונות בעיר.
את קשת ניתן לשפוט לזכות או לחובה בסקירת ההישגים או הכישלונות שלו בעשר שנות שלטון – כל אחד לפי תפישתו – ולהעריך בהתאם אם ישכיל להתמודד עם המשימה המאתגרת.
על יכולות פרג'י לנהל עיר עם תקציב שנתי של כ-400 מיליון שקלים, ניתן בשלב זה רק להמר. בנוסף, פרג'י רץ עצמאית לראשות העיר ואינו נהנה מקשרים שלטוניים ארציים.
פרג'י דוחה טענות אלה, הוא מזכיר לפחות שלושה ראשי ערים מכהנים שאין להם קשרים שלטוניים ועשו עבודה נפלאה בקידום העיר שלהם. הוא מוסיף, כי מעבר לתוכנית הסדורה שיש לו לחינוך בעיר, הוא כבר החל בעבודה על קידום התוכנית הכלכלית לעיר ובמפגשים עם חברי כנסת שיתמכו בקידום תוכניתו: להפוך את חריש לעיר עדיפות לאומית, ולהקים חברה כלכלית שתתניע את הפעילות הרדומה בעיר, בדומה למתרחש ביקנעם, השכנה הצפונית.
ביום ראשון ה-10 למרץ בשעה 13:00 יפתחו הקלפיות בעיר. הקול הצף של הציבור החילוני ינדוד בהתאם לנטיית הלב של כל תושב ותושבת. הבחירה בקשת היא בחירה במוכר. הבחירה בפרג'י תסמן את הרצון בשינוי. טיעונים לכאן או לכאן יש למכביר, אבל על עובדה אחת אי אפשר להתווכח: הציבור החילוני שמהווה כ-50% מאוכלוסיית העיר, ממשיך לנהור לחריש ולהשתקע בה. ציבור זה צריך לקבל מענים מותאמים ומדויקים – תהא זהות ראש העיר אשר תהא.
15 חברי מועצה חדשים, מ-9 מפלגות שונות, ירכיבו את המליאה הבאה שתנהיג את העיר בשנים הקרובות, וההכרעה התקבלה על חודם של מספר קולות זעום. העיניים נשואות כעת לסבב הבחירות השני לראשות העיר, בין יצחק קשת ליוחאי פרג'י, והמו"מ על תמיכה במועמד, בתמורה להטבות לציבור הבוחרים, נמצא בעיצומו
היום (חמישי) התקבלו התוצאות הסופיות של הרכב מועצת חריש לקדנציה הקרובה. 15 חברי מליאה, מ-9 מפלגות שונות, ישמשו כנציגי הציבור בשנים הקרובות. ספירת הקולות היתה מותחת, והתחרות בין ש"ס על המנדט השלישי שלה, לבין דרך ארץ על המנדט השני שלה, הוכרעה על חודם של מספר קולות בודדים.
על פי ועדת הבחירות, שתי המפלגות הגדולות בעיר הן ש"ס והליכוד. כל אחת מהן תכניס למועצה החדשה 3 נציגים. נבחרת הליכוד כוללת את יצחק קשת, רויטל גונן ונגה דוד. מפלגת ש"ס כוללת את שלמה פרץ, ראובן זיגדון ואליהו באחג'.
המפלגות שהצליחו להכניס 2 נציגים למועצה הן מפלגת הליברלים בחריש עם שני גרינברג ויפתח שטיין; מפלגת מאמינים בחריש עם יוחאי פרג'י ואבשלום סלוק.
5 הנציגים הנוספים מייצגים כל אחד מפלגה אחרת: איציק לב-דרך ארץ, עידית ינטוב – חריש ביתנו, משה בן זיקרי-עוצמה לחריש, שלמה קליין – בית טב ודוד פינקל-אחדות ומסורת (דגל התורה).
הייצוג החילוני הצטמצם
מהנתונים עולה כי הייצוג החילוני הצטמצם בהשוואה למליאה הנוכחית. 7 נציגי מפלגות כלליות, המהווים כ-46% מכלל חברי המליאה, מייצגים את הציבור החילוני. במליאה הנוכחית ייצוג זה עמד על 55%.
גם הנציגות הנשית הצטמצמה בהשוואה למליאה הקודמת. רק 3 נשים יכהנו במועצה הקרובה, והן מהוות 20% בלבד מכלל חברי המועצה. במליאה הקודמת נשים היוו שליש מכלל חברי המועצה.
תוצאות הבחירות מלמדות על התחזקות המפלגות החרדיות בעיר שזכו ב-4 מושבים, המהווים 27% ממספר המושבים במליאה, ויותר מחלקם היחסי באוכלוסייה, המסתכם בכ-15%-20%.
למפלגות הציונות הדתית יש 4 נציגים במועצה הקרובה והם מהווים כ-27% מכלל הנציגים במועצה. על פי נתוני עיריית חריש בעיר מתגוררים כ-30%-35% דתיים.
החלשות המפלגות הליברליות והתחזקות המפלגות החרדיות אינן מפתיעות: אחוז ההצבעה הנמוך בחריש, 57.9% בלבד, מיטיב, בדרך כלל, עם המפלגות החרדיות שממקסמות את כוחן בזכות יכולת ההתארגנות של הפוליטיקאים והציבור גם יחד, בעוד שהציבור החילוני מרשה לעצמו, שלא בצדק, לזלזל בבחירות.
מו"מ עם המועמדים לראשות העיר
בימים אלה נכנסות כל המפלגות למרתון במסגרתו הן מקיימות משאים ומתנים עם שני המועמדים לראשות העיר, יצחק קשת ויוחאי פרג'י, שיתמודדו בסבב הבחירות השני ב-10 במרץ.
כל מפלגה, ליברלית או שמרנית, תנסה להשיג הישגים פוליטיים לקהל שלה, בתמורה לתמיכה פומבית במועמד לראשות העיר.
שלושת המתמודדים לראשות העיר שלא נבחרו, עידית ינטוב, משה בן זיקרי ואיציק לב, טרם הודיעו על תמיכתם באחד מן המועמדים שנותרו במירוץ.
איציק לב ציין בתגובה לנושא כי ייכנס את צוותו בימים הקרובים ויעדכן בהמשך את הציבור: "אמנם לא הייתה הכרעה בסיבוב הראשון והמירוץ היה צמוד ברמה של כמה מאות קולות אבל אין ספק בעובדה אחת: שני שליש מהתושבים הצביעו להחליף את הנהגת העיר. זו אמירה ברורה שהניהול הכושל לא מתאים לעיר חפצת חיים. אנו נמשיך לשרת את הציבור גם בשנים הקרובות מתוך המועצה".
בן זיקרי התייחס גם הוא לנושא: "עוצמה לחריש תשב ביחד עם רבני וראשי המפלגה בימים הקרובים, ובשיתוף עם כלל התומכים שלנו בעיר, נתמוך במועמד לראשות העיר אך ורק בהתאם לאינטרסים והאידיאלים שישרתו את הערכים של המפלגה בחמש שנים הקרובות".
להבטיח את הזכויות של הציבור הליברלי
עמדה דומה ביטאה גם שני גרינברג, ממפלגת הליברלים: "אנחנו נעבוד היום כדי להבטיח את הזכויות של הציבור הליברלי", היא הבהירה. "קיווינו לתוצאה טובה יותר, ואכן היינו מרחק נגיעה מהמנדט השלישי. בין אם נבחרו ובין אם לא, כל חברי הסיעה ימשיכו לעבוד יחד כדי לקדם את הערכים הליברלים.
"לצערנו, הבחירות לא הסתיימו ויהיה סיבוב שני לראשות העיר. מה שעוד מתבהר הוא שבכל מקרה תהיה כאן מועצה מורכבת ומגוונת, והתסריט של הרכבת קואליציה שמרנית על מלא מלא קיימת וריאלית. זה, תלוי בראש העיר שיבחר בסופו של דבר. את ההחלטה הזאת לא נותיר ליד הגורל, אנחנו ננקוט עמדה ונדאג לקדם תוצאה טובה יותר עבור הבוחרות והבוחרים שלנו".
"חריש של כולם" מול "חריש רוצה שינוי"
גם שני המועמדים כבר נערכים לקראת הסבב השני. בהודעה שפרסם יצחק קשת הוא ציין: "תודה לאלפי המצביעים שבחרו לתת לי את קולם. אני יודע שלאור התוצאות רבים מכם היו מצביעים אחרת. אני מקבל את ההודעות האלו מכם, ואני רוצה לומר לכם שעוד לא מאוחר. אנחנו נערכים לסיבוב השני ובעזרתכם אנחנו ננצח".
עוד הוא הוסיף: "הנושא החשוב ביותר שעמד לנגד עיניי במשך 10 שנים שאני עומד בראשות העיר הוא שחריש תהיה עיר של כולם: חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. עיקר העבודה שלי היה לדאוג לאיזון העדין והנכון כך שכולם יוכלו לחיות כאן ביחד. גורל העיר עומד על הכף. יש לנו 10 ימים לדאוג שחריש תישאר עיר של כולם".
יוחאי פרג'י התייחס גם הוא לתוצאות הבחירות: "המפגש עם תושבי העיר והאמון הרחב שקיבלתי מכלל המגזרים מילא אותי בתקווה וכוחות מחודשים לקדם את חריש. עכשיו זה כבר ברור לכולם שתושבי העיר רוצים שינוי. רוצים מנהיגות חדשה, ערכית, מחברת וישרת דרך.
"חריש היא עיר שעתידה ליישב עוד עשרות אלפי תושבים והפוטנציאל שלה אדיר. יש לי תוכניות רבות לקידומה, לפיתוחה, להפיכתה למקום שבו כולנו נרצה להישאר ולגדל בה את ילדינו. עם מערכת חינוך פורצת דרך, עם איתנות כלכלית ועסקית, עם תחבורה, תעסוקה וביטחון. זה אפשרי וזה קרוב מתמיד, אם רק תבחרו בשינוי המיוחל ותצאו להצביע בי ולהשפיע. בימים אלו אני פועל ללא לאות לאחות את השסעים העמוקים שהעיר נתונה בהם בשנים האחרונות, לקואליציה רחבה בראשותי מתוך אחדות וכבוד הדדי".
כסא ראש העיר נותר בינתיים פנוי: ב-10 במרץ יתקיים סבב בחירות שני בין יצחק קשת ליוחאי פרג'י. אחוז ההצבעה בחריש הסתכם ב-56.4% גבוה יותר מהממוצע הארצי, אך נמוך משמעותית משיעור ההצבעה הקודם בעיר. שבעה מתוך חברי המועצה הנוכחית ימשיכו לכהן גם במליאה הבאה
בבחירות לראשות העיר שהתקיימו אתמול זכה יצחק קשת ב-36.6% מקולות הבוחרים ויוחאי פרג'י זכה ב-28.2% מהקולות. שני המועמדים המובילים, לא הצליחו לזכות ביותר מ-40% מהקולות ולכן יתמודדו על ראשות העיר בסבב הבחירות השני שיתקיים ביום ראשון 10 במרץ.
בשתי מערכות הבחירות האחרונות זכה קשת בהפרש קולות ניכר מול המתמודדים מולו ונבחר לראשות העיר כבר בסבב הבחירות הראשון.
איציק לב זכה רק ב-19.3% מהקולות, עידית ינטוב קיבלה 9.6% מקולות הבוחרים כמועמדת לראשות העיר ואילו משה בן זיקרי זכה באמון 6.2% מקולות הבוחרים בלבד. ממטה בן זיקרי נמסר כי ימליץ לבוחריו במי לתמוך בסבב הבחירות הבאות לראשות העיר: "אנחנו נשב עם רבני וראשי המפלגה ונקבל החלטה שתשרת את האינטרסים והאידיאלים של עוצמה לחריש".
שיעור הצבעה גבוה מהממוצע הארצי
על פי עדכוני משרד הפנים, לאחר ספירת 100% מהקלפיות שפעלו בעיר, אחוז ההצבעה בחריש הסתכם ב-56.4%.
מדובר בשיעור מצביעים גבוה יותר מהממוצע הארצי שהסתכם ב-49.2% וגבוה אף מכל הערים הגדולות, אותן מובילה אשדוד עם אחוז הצבעה של 54%.
עם זאת, מדובר באחוז הצבעה נמוך בהשוואה לבחירות המוניציפליות הקודמות שהתקיימו בעיר ב-2018 ואחוז המצביעים בה הסתכם בלמעלה מ-70%, אם כי ראוי לציין כי מספר המצביעים היה אז נמוך משמעותית, 3,500 בלבד.
הנציגות הנשית בירידה
10 מפלגות התחרו על 15 כסאות במליאת העיר החדשה. בהתאם לשיעור ההצבעה הסופי, "שוויו" של כל מנדט הוא 752 מצביעים. מספר זה עשוי להשתנות עם גמר ספירת הקולות במעטפות הכפולות (קולות החיילים והמילואימניקים, קלפיות נגישות). בנוסף, חלוקת העודפים תקבע את שיוכם של שני מנדטים מתוך ה-15 שטרם ניתן לקבוע את שיוכם למפלגות. התוצאות הסופיות יתבררו במהלך הימים הקרובים.
לעת עתה, ברור כי 7 חברי מועצה מהקדנציה הקודמת ימשיכו וישמשו כחברי מליאה גם במועצה החדשה. התקווה היא כי הניסיון הפוליטי הנצבר ישמש אותם לטובת קידום העיר ותושביה. 8 חברי מליאה הם טירונים פוליטיים, למעט איציק לב, ששימש בעבר כחבר מועצה בפרדס חנה.
שלוש נשים כבר הבטיחו את מקומן כחברות מועצה במליאה החדשה (שני גרינברג, עידית ינטוב ורויטל גונן). אם סיון דהן, ממפלגת דרך ארץ תיבחר למועצה, הנציגות הנשית תגדל לארבע. עם זאת, מדובר באחוז נמוך בהשוואה למליאה הנוכחית בה שליש מחברי המועצה היו נשים.
ש"ס חיזקה את כוחה
נכון לשעות אלו תוצאות הבחירות מראות כי ש"ס זכתה ב-16% מקולות המצביעים והיא תכניס למועצה הקרובה 2-3 נציגים: שלמה פרץ, שכיהן כנציג המפלגה בקדנציה הקודמת, וראובן זיגדון, מספר 2 ברשימה. סבירות גבוהה שגם אליהו באחג', מספר 3 ברשימה ישמש כחבר מועצה. ראוי לציין שהנהגת ש"ס בחרה לרוץ יחד כ"בלוק טכני" כדי להגדיל את סיכויי הבחירה ועמדה בהצלחה במשימה.
הליכוד בראשות יצחק קשת זכתה ב-15.9% מקולות הבוחרים ותכניס למליאה הבאה 2-3 נציגים. מספר 2 במפלגה רויטל גונן, היא חדשה בפוליטיקה המקומית כמו גם מספר 3 נגה דוד.
מפלגת הליברלים בחריש בראשות שני גרינברג זכתה ב-14.5% מקולות התושבים ויהיו לה במועצה, כך נראה, 2 נציגים, בהשוואה ל-3 נציגים בקדנציה הקודמת. מספר 2 ברשימה יפתח שטיין ימשיך גם במועצה הבאה ואילו מספר 3 ברשימה, יעל עינהר, נותרה בשלב זה מחוץ למועצה.
מפלגת מאמינים בחריש בראשות יוחאי פרג'י זכתה ב- 10.4% מקולות המצביעים. אם הספירה הקולית הסופית תספיק להכנסת נציג נוסף למועצה, יכנס כחבר מליאה לצד יוחאי פרג'י גם אבשלום סלוק, מספר 2 ברשימה.
מפלגת דרך ארץ בראשות איציק לב זכתה ב-9.4% מקולות המצביעים. איציק לב ישמש כחבר מועצה. גם במקרה הזה, עד שספירת הקולות לא תסתיים לא ברור אם מספר 2 ברשימה סיון דהן, תיבחר כחברת מועצה.
חריש ביתנו בראשות עידית ינטוב זכתה ב-9.3% מקולות המצביעים ומסתמן שתצליח להכניס למליאה הקרובה רק נציגה אחת. טל לוי, מספר 2 ברשימה נותר בחוץ.
בית טב זכתה ב-9.2% מקולות הבוחרים ואיבדה מכוחה. במועצה הקרובה שלמה קליין יכהן כחבר מועצה ואילו יוסי גולדמן ששימש בחמש השנים האחרונות כחבר מועצה, יסיים את תפקידו.
מפלגת עוצמה בחריש בראשות משה בן זיקרי זכתה ב-6.5% מקולות הבוחרים ותכניס חבר מועצה אחד למליאה הקרובה.
מפלגת אחדות ומסורת (דגל התורה) בראשות הרב דוד פינקל, מהקהילה הליטאית בעיר, שהתעקשה לרוץ בנפרד ולא יחד עם ש"ס, תצליח כך נראה, להכניס למליאה נציג משלהם.
המפלגה היחידה שלא עברה את אחוז החסימה היא מפלגת אפשר אחרת בראשותו של שלומי כהן. זו הפעם השנייה שכהן מתמודד על תפקיד חבר מועצה ללא הצלחה. בבחירות 2018 מפלגת 'חריש בהתחדשות', לא עברה את אחוז החסימה.
20,005 בעלי זכות בחירה רשומים בפנקס הבוחרים בחריש לבחירות המקומיות הקרובות. מאות מהם, בני ה-18-17, יצביעו לראשונה בחייהם. רשמים חלקיים, ולא בהכרח מייצגים, עם שלושה נציגים של הדור
מחכה לפארק הגדול ולקליטה סלולרית
נהוראי אלמליח, בן 18, תלמיד אתגרי העתיד. מתגורר יחד עם אמו כבר שלוש שנים בחריש. אלמליח אוהב את העיר: "גרתי בטבריה וזה הרבה יותר טוב משם. הכל חדש כזה, יותר נעים, יש אווירה שלווה בעיר".
אתה מודע לבחירות המקומיות שמתקיימות בעוד שבועיים? "כן, אני יודע". אתה יודע למי אתה הולך להצביע? "כן, ליצחק קשת. אני לא בדיוק מכיר אותו אבל ראיתי מה שהוא עשה בעיר, כמו כל הפארקים לאנשים". בכיתה או בין החבר'ה שלך בחריש מדברים על הבחירות? "לא, לא שומע כל-כך". הבית שלך הוא בית פוליטי? מדברים על מה שקורה בעיר? "יש לנו שלט של יצחק קשת במרפסת שאמא שלי, שהיא פעילה ותומכת, תלתה, אבל לא ממש מדברים על הבחירות".
אתה יודע מיהם המועמדים לראשות העיר? "כן, אני מכיר את כולם, יוחאי פרג'י. איציק לב ויש עוד אחד, משה בן זיקרי". ואת המפלגות שמתמודדות על מקום במועצת העיר אתה מכיר? "את מתכוונת לליברלים?"
יש חמש מפלגות עצמאיות. "לא מכיר את האחרים, לא חסר את אומרת… ". איך ההרגשה להצביע בפעם הראשונה? "מטורף, התרגשות של פעם ראשונה".
ומה אתה מצפה שיקרה אחרי הבחירות בחמש השנים הבאות? "אני מחכה שיגמרו לבנות את הפארק הגדול, שיהיה מקום שאפשר להיות בו עם חברים, ושידאגו לקליטה סלולרית, הגיע הזמן".
מה אתה חושב שנבחרי הציבור צריכים לקדם אחרי הבחירות? "מקומות בילוי לצעירים". אתה יודע מי מהמתמודדים מבטיח לדאוג למקומות בילוילצעירים? "לא".
"עד הבחירות אני אלמד יותר על המפלגות"
ספיר עדרי, בת 18, מתגוררת בחריש שנתיים וחצי יחד עם אמה ואחיה הצעיר. "אחי הוא תלמיד אתגרי העתיד. גם אני למדתי שם, סיימתי שמינית. אני לומדת ועובדת מהבית ומתגייסת בקרוב".
עד כמה את מכירה את הבחירות המקומיות בחריש? "האמת היא ששמעתי קצת על הבחירות, גם מהשכנים וגם מכל מיני אנשים, וגם אני רואה את כל השלטים, את הקמפיין של המתמודדים. חוץ מזה, אני לא הכי בכל העניין של הבחירות".
הבית שלך הוא בית פוליטי? המשפחה מעורבת ומדברת על הבחירות בעיר? "לא בכלל לא".
מה מבחינתך הכי חשוב שיקרה בחריש? "וואו, לדעתי, השקעה בנוער ובנוער הבוגר יותר. ובכל מה שקשור גם למקומות בילוי ולמסגרות עבור אנשים שהגיעו לכאן בי"ב, ואין להם בית ספר, כמוני. אני לא מדברת רק על מקומות בילוי, אלא על מקומות שאפשר לשבת בהם, מקומות בטוחים לנוער". עד כמה לדעתך הבחירות חשובות לעתיד העיר? "לגמרי חשוב, בסופו של דבר מי שמקבל את ההחלטות גם יש לו את הכוח לשנות, להשפיע, לתקן. זה לגמרי דבר שהוא משמעותי".
את מכירה את המתמודדים? את יודעת למי את הולכת להצביע? "עוד לא החלטתי, אבל אני מכירה כמה. אני מכירה את יוחאי. אני מכירה את קשת בגלל שהוא היה עד עכשיו ראש העיר. וזהו".
אז את הולכת להצביע להם? "מאמינה שכן. עד הבחירות אני אלמד יותר על המפלגות. עד אז לאט לאט אני אקבל את ההחלטה".
עד כמה זה מעניין את החבר'ה בגיל שלך? "אני מאמינה שזה יעניין אותם. יש לי חברים שמבוגרים ממני בשנתיים והם הלכו והצביעו בבחירות האחרונות שהיו לכנסת. אז אני מאמינה שזה גם יקרה בעיר".
זו הפעם הראשונה שאת מצביעה בבחירות – איך התחושה? "מרגש, מאוד מרגש שיש את היכולת להשפיע".
מסר אחרון למתמודדים בבחירות? "חשוב להשקיע בנוער מבחינת ספורט וקידום מקומות בילוי. לדעתי זה סופר-חשוב ומקדם".
במפרים מטורפים, ארנונה בשמיים
משה ביטן, בן 18.5 עבר לחריש לפני 6 חודשים ויצביע בפעם הראשונה בבחירות המקומיות. ביטן מתגורר בשכונת הפרחים, לומד בכולל בחריש ועוזר מדי פעם בחלוקה של מצרכי מזון לנזקקים. "התחתנתי לפני מספר חודשים ועברנו מנתניה לחריש. אני אגיד לך את האמת, אף פעם לא הייתי מעורב מאוד או עם אינטרס לבחור במישהו, אבל זה השתנה כשעברתי לכאן.
"שיניתי את הכתובת רק בשביל שאוכל לבחור בראובן זיגדון מש"ס. הרגשתי שאני חייב לעזור לו על כל הטוב שהוא עשה עבורי".
ביטן מגלה בקיאות מפתיעה בנוגע למועמדים המתמודדים לראשות העיר. "נכנסתי לעניינים די מהר", הוא מודה. "לפני שעברתי לפה אמרו לי שזו עיר חדשה עם אנשים נחמדים שאוהבים שיח, אז הגעתי לפה במטרה להיות מעורב".
ובמי תבחר למועמד לראשות העיר? "נראה לי שאני אבחר ביוחאי פרג'י, ככה קוראים לו. נראה כאילו הוא לוקח את הכול ביחד. הוא לא כמו בן זיקרי שרוצה רק לגרש את הערבים מפה, או קשת, שאני לא יודע מה הוא רוצה לסדר פה".
איזה בעיות אתה מזהה בעיר? "הדבר הכי בסיסי שאני רואה הוא שאין תחבורה ציבורית לנתניה. למה אני צריך לרדת במחלף נתניה ולא להגיע עם האוטובוס שנוסע ריק לתוך העיר? אם לא סידרו את זה עד עכשיו, כמה שנים טובות מאז תחילת האכלוס, אז מי מבטיח לי שזה יהיה בהמשך?
"מעבר לזה, יש במפרים קטסטרופה בכל העיר, במיוחד בשכונת מעו"ף, אני נוסע משם כשאני מקצר את הדרך הביתה לשכונת הפרחים ואני לא מבין איך אנשים חיים ככה ולא צעקו על זה עד עכשיו".
"והכי חשוב זה הארנונה בעיר שהיא מאוד מאוד יקרה. זו פעם ראשונה בחיים שלי שהלכתי לשלם ארנונה, ביקשו ממני לשלם 4,000 שקלים לשנה אחרי הנחה. אלו מחירים בשמיים".
יש עוד משהו שחשוב לקדם אחרי הבחירות? "אני לא יודע אם שאר התושבים רוצים את זה, אבל לי די חשוב שיהיה בחריש מכון כושר נפרד. שיעשו שעה אחת ביום לגברים בלבד, זה יספיק".
66 דירות בלבד נמכרו בחריש ברבעון האחרון של שנת 2023 – נתון המציין שיא מכירות שלילי של כל הזמנים בעיר. גם מחירי הדירות ירדו, לראשונה לאחר שלוש שנים של עליית מחירים רצופה. דירות ארבעה חדרים רגילות הוזלו בכ-100 אלף שקלים תוך שנה
סקירת הנדל”ן של חריש סיטי עודכנה השבוע, על בסיס נתונים רשמיים המפורסמים ע"י רשות המסים. הסקירה המעודכנת פורסת תמונה רחבה על מאפייני השוק המקומי וכוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר החל משנת 2014 ועד לסוף שנת 2023.
ירידה של 70% בהיקפי המכירות בהשוואה לשנה הקודמת
לאחר שיא שנרשם בהיקף המכירות בעיר ברבעון הראשון של 2022, החלה ירידה תלולה בהיקפי המכירות עד הגעה לשיא שלילי של כל הזמנים ברבעון האחרון של 2023 (אוקטובר עד דצמבר), רבעון שהושפע ישירות מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה בעזה.
היקף המכירות ברבעון האחרון של 2023 עמד על כ-66 דירות בלבד, נתון המשקף צניחה של כ-85% ביחס להיקפי השיא שנעו סביב 400 דירות בממוצע לרבעון, בתקופת השיא בין המחצית השניה של 2021 למחצית הראשונה של 2022.
בהשוואה שנתית, נרשמה ירידה של כ-70% בהיקפי המכירות בין שנת 2022 לשנת 2023. שנת 2023 תיזכר בארץ כולה כשנה בה המכירות צנחו הן בשל עליית הריבית והן בשל המלחמה – שני נתונים שתרמו לאי ודאות והקשו על קיום עסקאות בענף.
דירות 4 חדרים: ירידה ממוצעת של כ-100 אלף שקלים
בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2022, על אף הירידה החדה בהיקפי המכירות, מחירי הדירות בחריש המשיכו לעלות. בתחילת 2023 התהפכה המגמה והחלה ירידה במחירי הדירות שקטעה רצף עליות מחירים שנמשך כ-3 שנים.
בין 2021-2016 המחיר הממוצע למ״ר בדירות הרגילות נותר יחסית קבוע ולא חצה את רף ה-11,000 שקלים. החל מאמצע שנת 2021 חלה עלייה חדה במחיר למ״ר עד הגעה לשיא של 15,600 שקלים בממוצע למ״ר ברבעון האחרון של 2022 – עלייה של כ-40% תוך שנה וחצי.
להבדיל, בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2023 השתנתה המגמה והמחיר הממוצע למ״ר בדירות רגילות החל לרדת, עד הגעה למחיר של כ-14,500 שקלים, המשקף ירידה של כ-7% תוך שנה.
אם ננסה לתרגם זאת למחיר הדירה בפועל, המשמעות היא ירידה של כ-100 אלף שקלים בממוצע במחירי דירות 4 חדרים רגילות בעיר.
33% מהדירות שנמכרו – מעל 1.7 מיליון שקלים
בתחילת שנת 2021 נמכרה לראשונה בחריש דירה במחיר גבוה מ-2 מיליון שקלים. בשנת 2022 נחצה לראשונה רף ה-3 מיליון שקלים, בעסקת מכירה של דירת פנטהאוז בשכונת הפרחים.
הדירה היקרה ביותר בחריש שנמכרה עד כה, נמכרה במחיר של 3.157 מיליון שקלים בחודש מרץ, 2023. מדובר על דירת גן 5 חדרים המשתרעת על שטח של 140 מ"ר ברחוב אורן בשכונת החורש.
בשנים האחרונות עקבנו אחר כמות הדירות בחריש שנמכרו במחיר גבוה מ-1.7 מיליון שקלים. עד שנת 2019 נמכרו במחיר זה דירות בודדות בלבד מדי שנה ואילו בשנת 2020 עלה מספרן הכולל ל-40. בשנת 2022 זינק מספר הדירות שנמכרו מעל לרף מחיר זה ועמד על כ-265 דירות ברחבי העיר. בשנת 2023 נמכרו כ-121 דירות בלבד מעל רף מחיר זה, אולם חלקן היחסי מתוך סך הדירות שנמכרו במהלך השנה עמד על כ-33% והינו הגבוה ביותר עד כה.
שכר הדירה עלה והתייצב במהלך 2023
נכון לתחילת 2024 עומדת אוכלוסיית העיר על כ-40,000 תושבים והיא צפויה להמשיך ולגדול בשנים הקרובות. בתחילת 2023, עם הירידה בכמות הדירות הפנויות בעיר והתייקרות המשכנתאות במאות שקלים לחודש, עלו מחירי השכירות בשיעור חד, אך במחצית השנייה של השנה נעצרו העליות והמחירים התייצבו.
על פי נתוני “לוח דירות חריש” מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 3,800-3,400 שקלים. דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 4,000-3,600 שקלים.
אין הבדלים מובהקים בין השכונות
בחריש נכון להיום חמש שכונות (ראו גם: מדריך שכונות חריש). שתי השכונות הראשונות שנבנו בעיר הן השכונות המערביות – אבני חן והחורש. השכונות החדשות יותר הן שכונת הפרחים, שכונת מעו“ף ושכונת בצוותא. השכונה השישית שתבנה בעיר, בעתיד הקרוב, היא שכונת "חריש דרום" שצפויה לכלול 1,650 יחידות דיור וכ-330 אלף מ”ר של שטחי מסחר ותעסוקה.
בהשוואת מחירי הדירות הממוצעים, בשנת 2023, ניתן לראות שמחירי דירות 4 ו-5 חדרים רגילות (ללא דירות גן ופנטהאוזים) דומים יחסית בין השכונות השונות, עם הפרשים של אחוזים בודדים במחיר הממוצע, שעשויים לנבוע מתמהיל הדירות שנמכרו, שטחן הממוצע ושיוכן לפרוייקטים השונים בכל שכונה. כך לדוגמה בשכונת אבני חן, נמכרו ב-2023 בעיקר דירות 5 חדרים בפרוייקטים שנבנו ע״י עמותות בנייה, ששטחן לרוב קטן מהממוצע בעיר ולכן מחירן מעט נמוך יותר מדירות 5 חדרים גדולות יותר בשכונות אחרות.
חנית כלי רכב כבדים ברחובות העיר נאסרה. צילום ארכיון: ניבה בן שבת
ארבע שנים לאחר אישור חוק העזר העירוני "העמדת רכב וחנייתו" במליאה, נכנס לתוקף יישום נוסף בחוק האוסר על חניית משאיות ואוטובוסים ברחבי העיר, ומתיר לנהגי הרכב הכבד לחנות בחניונים ייעודיים בלבד
החל מהיום (רביעי) נאסרת חניית משאיות ואוטובוסים ברחובות העיר ובסמיכות לאזורי מגורים.
חניית רכב כבד מותרת מעתה רק בחניונים ייעודיים: בחניון החדש שבקצה הצפוני של העיר (ברחוב קידמה, ליד מסוף התחבורה הציבורית) ובחלק משד' האחווה.
כמו כן, ניתן יהיה להחנות רכב כבד גם בחניון נוסף שנמצא ליד הקניון בכניסה לעיר. העירייה הציבה תמרורים המורים על כך במקומות המתאימים.
עוד הודיעה עיריית חריש בעבר, כי חניון שלישי יוקם בהמשך ליד נקודת המשטרה ברחוב אורן.
האיסור על חניית משאיות ואוטובוסים ברחבי העיר נגזר מתוקף חוק עזר "העמדת רכב וחנייתו" שמועצת העיר אישרה בפברואר 2020.
באוקטובר 2022, יושמו במסגרת חוק זה הסדרי חניית כלי הרכב הפרטיים ברחבי העיר בתשלום, והקנסות הנילווים למפרי החוק.
כעת, עם השלמת פיתוחם של חניוני הרכב הכבד, מיושם חלק נוסף בחוק העזר.
על פי הודעת עיריית חריש, מיקומי שני החניונים נקבעו סמוך מאוד למוקדי תחבורה ציבורית כדי להקל על נהגי המשאיות ולהנגיש עבורם, ככל שניתן, את מקומות החנייה המותרים. עוד ציינה העירייה כי במסגרת החוק, תטיל קנסות על נהגי משאיות ואוטובוסים שחונים במקומות אסורים ברחבי העיר בסך 250 ש"ח. עם זאת, בשבועות הקרובים, כמקובל, יירשמו דוחות אזהרה בלבד ורק לאחר מכן יחלו הפקחים לחלק קנסות.