"אנחנו מהווים מודל לכל הערים": הקהילה האתיופית בחריש התאחדה מאחורי נציג אחד והשיגה ייצוג במועצת העיר. פורום החשיבה של הקהילה, שמתכנס אחת לחודש, קבע את היעדים שכבר בדרך: אנדרטה לזכר נספי סודן ובית מורשת. ויש כבר תוכניות לבחירות המוניציפליות הבאות

הצעתו של חבר המועצה נגה דוד, להקמת אנדרטה עירונית לזכר נספי סודן – כארבעת אלפים מיהודי ביתא ישראל שנספו במסע העלייה לארץ – אושרה בישיבת המועצה האחרונה.

נגה (54) גמלאי צה"ל, שנבחר בבחירות העירוניות האחרונות, הוא מספר 3 ברשימת הליכוד, בראשותו של ראש העיר יצחק קשת, וחסר ניסיון פוליטי.

מאחורי כניסתו למועצת העיר עומדת התארגנות יוצאת דופן של הקהילה האתיופית בחריש, שהחליטה להריץ מועמד אחד בלבד שייצג אותה, ולא פיצלה את קולה, על אף העובדה שמדובר בקהילה מגוונת מאוד.  כ-1,400 מבני הקהילה האתיופית (כ-400 משפחות) מתגוררים בעיר חריש והיא כוללת דתיים אדוקים, דתיים ליברליים, חילונים ומסורתיים.

האור הירוק שניתן להקמת האנדרטה, מסמל השג פוליטי ומשקף את ההצלחה של המהלך הייחודי והנדיר שרקמה הקהילה בעיר.

קהילה שלמה התאחדה

"כשהגעתי לחריש הקמתי פורום חשיבה של בני העדה שכולל כיום 13 חברים ביניהם רבנים, אקדמאים, אנשי חינוך, בעלי מקצועות חופשיים ופעילים חברתיים. אנחנו נפגשים פעם בחודש ומנסים לקדם את הקהילה", מסביר נגה שמתגורר בחריש מזה חמש שנים.

"שנה וחצי לפני הבחירות כבר החלטנו על המהלך של תמיכה בנציג אחד, לא משנה באיזו מפלגה, העיקר שיהיה לקהילה האתיופית בחריש נציג פוליטי. זה עבד. קהילה שלמה התאחדה ובחרה בי".

מדוע בחרת לרוץ עם יצחק קשת?

"זו לא היתה החלטה שלי. אני וחברי הפורום נפגשנו עם איציק לב וגם עם יוחאי פרג'י ומשה בן זיקרי. איציק נראה לנו אז כמועמד חילוני חזק, אבל הוא לא היה סגור על עצמו. אמר שיבדוק, יחשוב ויתייעץ ולא חזר אלינו. משה בן זיקרי התחמק ולא רצה. פרג'י שמע אותי, אמר שזה רעיון טוב אבל לא נתן תשובה. קשת היה היחיד שהבין שאין פה אג'נדה נסתרת ושהכוונה שלנו היא לקדם את חריש והקהילה ביחד, הוא מיד אמר כן".

"הקהילה האתיופית בחריש עשתה מהלך נדיר והיא בחרה בנציג אחד והצליחה במטרה, מה שלא קרה בערים אחרות. כולם רוצים ללמוד מהמהלך של חריש, כי אפילו בערים שיש בהן אלפי משפחות מצליחים לפצל אותם עם הצעות מפתות. גם לנו היו הצעות כאלה, אבל לא זזנו מעמדתנו". מספרת ד"ר שלי אינגדאו-ונדה, חברת סגל בכיר בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, חברת פורום החשיבה בעיר ופעילה חברתית.

הכסף שמחכה בקופה

לשאלה, מדוע הקהילה שמתערה בארץ צריכה נציג פוליטי משיבה ד"ר אינגדאו באריכות: "יש לנו נישות תרבותיות שחשוב לנו לשמר אותן, סביב החגים הייחודיים, כמו חג הסיגד שיתקיים בקרוב או יום הזיכרון לנספי סודן, וכמו הניגונים והתפילות האותנטיות של המנהיגות הדתית.

"חריש היא עיר של קהילות, והקהילה שלנו שהיא מאוד הטרוגנית נטמעת מצד אחד בקהילות אחרות, אבל מצד שני מאוד חשוב לנו לשמור את התרבות והמורשת.

"יש פה הזדמנות משמעותית לעשות זאת כפי שלא קרה מעולם בערים אחרות, כי בניגוד לישובים בהם העולים האתיופים התיישבו תחת הסללה של הממשלה, לחריש הגיעו חלוצים, אנשים שבחרו לגור בעיר החדשה. התגבשה פה קבוצה מאוד איכותית של אתיופים.

"מעבר לזה, ישנם תקציבים ממשלתיים צבועים שמיועדים לקהילה האתיופית. אם לא יהיה מישהו במועצה שיתכלל את זה הכספים ייבלעו או ייעלמו".

מבית כנסת ארעי לבית מורשת

אחת הדוגמאות להשגת תקציב ממשלתי ייעודי לקהילה היא תוכנית "המפתחות" שמסבסדת חוגים ל-55 מילדי הקהילה האתיופית בעיר. "זה לא שהקהילה צריכה או נזקקת אבל בתמיכה של ראש העיר הבאנו את תוכנית המפתחות שמספקת לילדים אתיופים חוג ב-100 שקלים. החוגים פה נורא יקרים, והתוכנית הזו מאפשרת לרשימה מצומצמת של ילדים לבחור בכל חוג שהם רוצים". מציין נגה.

הוא גם מקווה שאת התקציב להקמת האנדרטה שאושרה הוא ישיג בקלות יחסית: "ליהדות אתיופיה יש המון תקציבים ממשלתיים שרק צריך לנצל אותם. יש משרד מורשת ממשלתי ואנחנו נפעיל את כל מי שצריך, כדי להשיג את הכסף ולהקים בשלב ראשון את האנדרטה ואחר כך גם להקים בית מורשת לקהילה בחריש. מדובר במיזם תיירותי שיהפוך לאבן שואבת לבני הקהילה האתיופית מכל רחבי הארץ. זו היתה אחת ממטרות ההתארגנות הפוליטית שלנו.

"האנדרטה לא קשורה רק לבני הקהילה. אני רוצה להביא את סיפורם של הגיבורים שנפלו בדרכם לארץ, לכל תושבי חריש. כולם צריכים לדעת שכל אתיופי מדור ההורים שלנו או הדור שלנו – עבר מסכת שלמה של קושי", מסביר נגה.

מנהיגות דתית ושימור מסורת ומנהגים

אחד מחברי פורום החשיבה ומראשוני התושבים בעיר הוא נתן בקייה (50), שמתגורר בחריש כבר שמונה שנים. בקייה משמש כיו"ר עמותת בית ישראל בחריש, ומשמש מעין סמכות רוחנית עבור חברי הקהילה הצעירה כמי ששומר על המסורת הדתית האתיופית לפי תורת הקייסים.

העמותה שהוא עומד בראשה קיבלה הקצאה לקרקע להקמת בית כנסת ברחוב גפן בעיר. בימים אלה הם עסוקים בגיוס כספים לתכנון ובינוי המבנה שישמש את חברי הקהילה לתפילות, שיעורי תורה ולאירועים. בינתיים הם מתפללים בבית ספר כנפי רוח.

"כשהגעתי לחריש חברי הגרעין התורני והברסלבים קיבלו אותי מאוד יפה. הגעתי לחריש ופתחתי עמותה יחד עם החברים הראשונים שהיו פה מבני הקהילה. פתחתי גם קבוצת ווטסאפ קהילתית ובית כנסת. אני מייצג לצעירים כאן את הדת והמסורת, אבל מכיר כמעט כל חבר מהקהילה בעיר. אם אני רואה אתיופי חדש בעיר אני ניגש אליו ומחבר אותו לקהילה.

"חריש היא מקום שעונה על הרצון שלי שהילדים שלי יתפתחו במקום טוב בחברה של צעירים ומשכילים. בפורום, כולנו יושבים ביחד ולמרות שיש מחלוקות, אנחנו גם זוכרים שהמטרה שלנו היא שלכל חברי הקהילה יהיה טוב כאן".

ד"ר אינדגאו מסכימה: "אנחנו יכולים להתכסח, לא להסכים, אבל בסופו של יום יכולים ומסוגלים לשבת ביחד בסבתא עוגייה או בקואלה. העיקר להתקדם הלאה לצעד המשמעותי המחבר".

מטבח, אומנות ושפה: כך משמרים את התרבות

נוסף על הייצוג הפוליטי וההתארגנות הדתית, מטפחים חברי הקהילה האתיופית חיי חברה עשירים ותוססים בחריש, שמנוהלים בהתנדבות מלאה. הפעילויות כוללות שימור אומנויות מסורתיות כמו קליעת סלים וכלי נגינה ייחודיים או סדנאות למידה לשפה האמהרית לצברים, שלא דוברים את השפה. המשך בהעברת המורשת הקולינרית האתיופית דרך סדנאות בישול ואפייה, לדור שלא מכיר את רזי המטבח האתיופי, וכלה בפעילויות לנשים, לצעירות, ארוחות משותפות בחגים והתכנסויות קהילתיות.

"כל הפעילויות האלה מובלות על ידי בני הקהילה בעצמם ובהתנדבות. כל אחד לפי תחומי מומחיותו והתמחותו", מספרת ד"ר אינדגאו. "אני למשל הובלתי מרכז למידה, ופעילות אחרות עשו סדנאות להכנת תערובת הצ'או, הכנת אינג'רה, הכנת סלים מעלי דקל, ופעילות החמ"ל שנפתח בזמן המלחמה, ועדיין ניתן דרכו סיוע רגשי פרטני וקבוצתי.

"זה מאתגר לקיים פעילויות לאורך זמן ללא כל תקציב. אני ממש מקווה שכל הסדנאות והפעילויות יתוקצבו גם על ידי העיריה או המדינה כדי שזה ימשיך להתקיים ולא תהיה עייפות החומר", היא אומרת.

חברי פורום החשיבה של הקהילה האתיופית הם: נגה דוד; וובשט יוסי מלק, מספר 2 של נגה; ד"ר שלי אינגדאו ונדה; נתן בקייה; אג'ינסו מאיר; הרב משה פטגו; שירית דניאל ברוק, יו"ר משותפת של עמותת חריש חופשית; שי איילין, עובד בחברת היי-טק; עו"ד מרון יצחק; אייל דגו, מפקח בחברת החשמל; בלטצ' פרידמן, בעלת חנות מונטיסורית בדרך ארץ; דרסה זאודה, מנהל מתנ"ס בנתניה; תקלה סבהט, נציג המבוגרים;

המודל של חריש

"יש לנו בקהילה אנשים חזקים וטובים שמבטאים את המגוון התרבותי", מציינת ד"ר אינדגאו בגאווה. "אנחנו החלוצים הצעירים שמקימים עיר צעירה. אנחנו מהווים מודל לכל הערים, הקהילה שלנו מפורסמת בכל הארץ, והרבה רוצים לעבור לגור בחריש בזכות ההתארגנות שלנו".

"יש לנו עניין למשוך את טובי המוחות לחריש. יש פה אנשים איכותיים ואנחנו רוצים לקדם את הקהילה ביחד. הקהילה בעיר תתחזק, הרושם הקצת שלילי שהיה יימחק, ואז החוויה של הילדים שלנו בארץ תהיה טובה יותר. מבחינה פוליטית אנחנו מקווים בבחירות הבאות להרחיב את הייצוג שלנו לשניים לפחות".

"בחריש קורה תהליכים מדהימים", מסכים נגה. "אנחנו רוצים להיות סמל לקהילה בארץ. בית המורשת לא יהיה רק מועדון חתונות ובר מצוות, אלא יציג את מורשת יהודי אתיופיה ויהיה מקום תיירותי משמעותי לקהילה. זה לא קיים עדיין בשום עיר בארץ".

לקריאה נוספת: לטייל עם הילדים ולהתחבר להיסטוריה: מסלולי טיול משפחתיים בקרבת חריש

מהם ההבדלים בין חמש שכונות העיר? היכן גרים הצעירים והמבוגרים, מי מרוויח יותר, ואיפה נמצא הריכוז הגבוה ביותר של חילונים, דתיים וחרדים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים לראשונה את הפרופיל המדויק של כל שכונה בעיר

באיזו שכונה בחריש הכי כדאי לגור? לא אחת מתעניינים בעיר מבקשים את עזרת הציבור בהשוואה בין השכונות, בניסיון להבין איזו מבין חמש שכונות העיר, תתאים להם יותר.

התשובות, שמספקים תושבי העיר ברשתות החברתיות המקומיות, מגוונות, ולעיתים קרובות משקפות את גאוות היחידה ותחושת ההשתייכות לשכונה; אולם הן אינן מסתמכות על נתונים, אלא בעיקר על חוויה אישית והשקפה.

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על אוכלוסיית חריש ממפקד האוכלוסין 2022. זוהי הפעם הראשונה שמקור מוסמך פרסם נתוני אמת שיכולים לספק מידע בתשובה על שאלות מהותיות כגון: איזו שכונה דתית יותר מאחרות? היכן ריכוז הילדים הגדול ביותר? באיזו שכונה אחוז השוכרים והרווקים הוא הגבוה ביותר, באיזו שכונה אחוז האקדמים והאקדמיות הוא הגבוה ביותר והיכן מתגוררים השכירים שמרוויחים משכורות גבוהות?

השכונה הכי גדולה בעיר

על פי נתוני המפקד, 11,590 תושבים התגוררו בשכונת החורש בשנת 2022 והם ממצבים את החורש כשכונה הגדולה ביותר בעיר מבחינת האוכלוסייה ומשקי הבית בתוכה (3,200 משקי בית).

האוכלוסייה בשכונת החורש גדולה כמעט פי שניים משכונת הפרחים בה מתגוררים 5,920 תושבים ב-2,020 משקי בית, ופי חמישה בקירוב משכונת מעו"ף בה מתגוררים 2,370 תושבים ב-630 משקי בית.

שכונת אבני חן ממוקמת במקום השני בגודל האוכלוסייה והיא כוללת 8,360 תושבים  המתגוררים ב-2,570 משקי בית. שכונת בצוותא, שהחלה להתאכלס שנה בלבד לפני מועד עריכת מפקד האוכלוסין, כוללת 3,490 תושבים ב-1,130 משקי בית.

השכונה עם שיעור הילדים הגבוה ביותר

כמה תושבים מתגוררים בממוצע בכל אחד ממשקי הבית בעיר? בשכונת הפרחים, מספר הנפשות הממוצע הוא הנמוך ביותר – 2.9, בעוד שבשכונת מעו"ף, מספר הנפשות הממוצע עולה ל-3.8 נפשות בכל יח"ד. שאר השכונות נמצאות בטווח הביניים: 3.1 נפשות בממוצע בשכונת בצוותא, 3.3 באבני חן ו-3.6 בשכונת החורש.

כך לדוגמה, אחוז הילדים בני 0-9 בכל שכונות העיר הוא מעל 30% אולם בשכונת מעו"ף הוא הגבוה ביותר 39.3%. למעשה, נתון זה מציב את שכונת מעו"ף כשכונה עם אחוז הילדים הגבוה ביותר בכל הארץ, למעט בערים חרדיות או ערביות.

בשכונת החורש אחוז הילדים בגילים אלה הוא 35.6% והם מהווים כ-40% מכלל הילדים בגילים אלה המתגוררים בעיר.

להבדיל, שיעור בני ה-60 פלוס בשכונת הפרחים הוא הגבוה ביותר בעיר ומסתכם ב-7%. בשכונת אבני חן שיעור בני ה-60 פלוס מסתכם ב-5.7%, בחורש 5.6%, בצוותא 4.9% ואילו בשכונת מעו"ף עומד שיעורם על 2.2% בלבד.

מעו"ף: אחוז השוכרים הנמוך ביותר

כפי שכבר פורסם בעבר, אחוז הדירות המושכרות בחריש הוא מהגבוהים בארץ ומסתכם ב45.4% מכלל הדירות בעיר. נתון שמציב את חריש במקום השלישי בארץ אחרי מצפה רימון ותל אביב, אולם גם בנושא זה קיים הבדל משמעותי בין שכונות חריש.

השכונה עם אחוז השוכרים הגבוה ביותר היא אבני חן. 65.2% מכלל תושבי השכונה הם שוכרים. אחוז גבוה משמעותית מסך השיעור העירוני.

להבדיל, בשכונת מעו"ף מתגוררים רק 27.2% שוכרים. בשכונת החורש 48.5% מכלל הדיירים הם שוכרים, ואילו בשכונות הפרחים והחורש אחוז השוכרים הוא 44% ו-43.2% בהתאמה, ובדומה לממוצע העירוני.

אבני חן: השיעור הכי גבוה של פנויים-פנויות

אחוז השוכרים הגבוה בשכונת אבני חן נמצא בהלימה גם עם הרכב האוכלוסייה. נראה כי השכונה קוסמת לפנויים-פנויות. על פי נתוני המפקד, אחוז הגברים הלא נשואים בשכונה הוא הגבוה ביותר מבין כל השכונות בעיר ומסתכם ב- 33.6%. אחוז הנשים הלא נשואות באבני חן גבוה אף יותר ומסתכם ב-39.6%.

ראוי לציין כי בכל שכונות העיר, אחוז הנשים הלא נשואות גבוה מהגברים הלא נשואים, ובחלק מהשכונות בהבדלים ניכרים. כך לדוגמה, בשכונת בצוותא אחוז הנשים הלא נשואות מסתכם ב-28% ואילו אחוז הגברים הלא נשואים הוא 17.6% בלבד.

הפרחים: אחת מכל שלוש נשים היא אקדמאית

ההבדלים בין נשים לגברים באים לידי ביטוי גם בהשכלה אקדמית. בכל שכונות העיר אחוז האקדמאיות גבוה מאחוז הגברים האקדמאים. עם זאת, גם כאן ניתן לראות הבדלים מובהקים בין השכונות.

אחוז הנשים האקדמאיות הגבוה ביותר (תואר ראשון ומעלה) – 32.3%, הוא בשכונת הפרחים. שכונת אבני חן ממוקמת במקום השני עם 29.1% מהנשים האקדמאיות. מי שסוגרת את הרשימה היא שכונת החורש עם 21.5% בעלות תואר אקדמי. בשכונות בצוותא ומעו"ף שיעור האקדמאיות הוא 26.5% ו-25.4% בהתאמה.

שיעור הגברים האקדמאים הגבוה ביותר – 24.9%, הוא בשכונת החורש. ההבדלים המשמעותיים בין גברים ונשים באים לידי ביטוי בכל השכונות וכן בקרב בעלי ובעלות תארים מתקדמים.

החורש: השיעור הגבוה ביותר של דתיים וחרדים

לפי נתוני הלמ"ס, שיעור החילונים (לא כולל מסורתיים) הגבוה ביותר – 56.7%, נמצא בשכונת הפרחים. בשכונת בצוותא, בה התקיימו לא מעט מאבקי דת, שיעור החילונים מתקרב למחצית ומסתכם ב-48.7%. בשכונת מעו"ף ואבני חן שיעור החילונים הוא 42% ואילו בשכונת החורש שיעור החילונים באוכלוסייה צונח ל-32.4% בלבד.

בכל אחת מהשכונות, שיעור החילונים הוא הגבוה ביותר במרקם השכונתי. עם זאת, ניתן לומר ששיעור הדתיים והחרדים הגבוה ביותר הוא בשכונת החורש. 47% מכלל תושבי השכונה הם דתיים וחרדים, 30.6% ו-16.4% בהתאמה.

בשכונת הפרחים אחוז החרדים הוא הנמוך ביותר ומסתכם ב-3.3% בלבד. שיעור הדתיים בשכונה הוא 18.8% ואילו שיעור המסורתיים הוא 21.2%.

מיהם המסורתיים? על פי נתוני הלמ"ס, המסורתיים מכסים טווח רחב באמצע בין אורתודוקסיות לחילוניות והם מדווחים על מידות שונות מאוד של הקפדה דתית. במונחי האמונות והנוהגים הדתיים המסורתיים הם הקבוצה המגוונת ביותר מבין ארבע הקבוצות ביהדות (חילונים, מסורתיים, דתיים, חרדים).

בשכונת בצוותא, הקבוצה הגדולה ביותר אחרי החילונים (48.7%) היא המסורתיים שחלקם בשכונה מסתכם ב-23.7%. שיעור החרדים בשכונה הוא 14.9% ושיעור הדתיים הוא 12.7%.

בשכונת אבני חן הקבוצה השנייה הגדולה באוכלוסייה לאחר החילונים (42%) היא המסורתיים ששיעורם מסתכם ב-28.4%. שיעור הדתיים הוא 20.5% ושיעור החרדים הוא 9.1%.

בשכונת מעו"ף, אחרי החילונים (42%), שיעור המסורתיים והחרדים הוא 20% ו-20.3% בהתאמה. שיעור הדתיים הוא 17.6%.

כשני שליש מהתושבים עובדים מחוץ לחריש

על פי נתוני הלמ"ס השכונה בה שיעור העובדים (מעל גיל 15) הוא הגבוה ביותר היא מעו"ף עם 83.7%. בשכונת הפרחים שיעור העובדים הוא 82.5% ובשכונת בצוותא 80.1%. בשכונות אבני חן והחורש שיעור העובדים יורד: 78.7% ו-77.4% בהתאמה.

אחוז העובדים מחוץ לעיר גבוה בכל השכונות. על פי נתוני הלמ"ס כשני שלישים מאוכלוסיית העיר עובדת מחוץ לחריש. עם זאת, הבעלות על כלי רכב משתנה בין השכונות. בשכונות מעו"ף ל-91.5% ממשקי הבית יש רכב אחד לפחות ובחורש לכ-84% בלבד.

השכונה עם ההכנסה החציונית הגבוהה ביותר

וכמה משתכרים השכירים? השיעור הגבוה ביותר של שכירים בעשירון 8 ומעלה נמצא בשכונת הפרחים בה 27.4% מסך השכירים משתייכים לעשירונים העליונים. בשכונת החורש 23% בלבד מהשכירים משתייכים לעשירונים 8 ומעלה.

גם ההכנסה החציונית הגבוהה ביותר לשכירים היא של תושבי הפרחים, ועומדת על 107,300 שקלים לשנה. השכר החציוני הוא רמת השכר שבה מחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם משתכרים פחות, והוא מהווה מדד מקובל להערכת רמת השכר.

השיעור הכי גבוה של דירות 5 חדרים

ומה באשר לגודל הדירות בעיר? על פי נתוני הלמ"ס בשכונת מעו"ף 48.8% ממשקי הבית מתגוררים בדירות חמישה חדרים. שיעור דירות 5 חדרים במעו״ף הוא הגבוה ביותר בעיר ובפער ניכר ביחס לשאר השכונות. לשם השוואה, בשכונת החורש שיעור המתגוררים בדירות חמישה חדרים הוא כמחצית מהשיעור בשכונת מעו"ף, ועומד על 24.3% בלבד.

בשכונת אבני חן רק 34% ממשקי הבית מתגוררים בדירות חמישה חדרים ואילו בשכונות בצוותא 28.5% בלבד.

השיעור הגבוה ביותר של דירות ארבעה חדרים נמצא בשכונת הפרחים, שבה 57.3% מכלל משקי הבית מתגוררים בדירות כאלה.

לקריאה נוספת: חריש במספרים: כך ממוקמת חריש בהשוואה לערים אחרות בישראל