אין ספק שחריש היא עיר אידאלית לזוגות צעירים עם ילדים, אבל הקהילה המתפתחת בחריש מעניקה מקום של כבוד גם לרווקים, שבוחרים לכרוך את חייהם בעיר החדשה

בתמונה מימין לשמאל: אביב מינץ, בן כחלון ומיכאל נעים. צילום: אורן קלר

מראה ילדים מתרוצצים בגני שעשועים הוא מראה נפוץ בחריש, שהפכה לעיר אידאלית לזוגות צעירים המגדלים ילדים בעיר מתפתחת עם סביבה ירוקה וקהילה חזקה. עם זאת, נראה כי בשנתיים האחרונות כחלק מתהליך התבגרות העיר, היא פותחת את שעריה לאוכלוסיית נוספות וגם טווח הגילאים של תושבי העיר הולך ומתרחב. מסתבר, שלאחרונה גם הרבה רווקים ורווקות הפכו את חריש לביתם. אז מה מציעה חריש לרווקים שבינינו? יצאנו לבדוק ולשמוע

בן כחלון (31) המתגורר בחריש שנה ושלושה חודשים מאמין שחריש מציעה לכמותו, הרבה. "עברתי לחריש מחדרה", הוא משתף. "הבנתי שהיות וחריש היא עיר צעירה, יש לי סיכוי גבוה יותר להתחבר עם בני גילי במקום כזה, מאשר בעיר וותיקה ומבוססת", הוא מסביר.

גם מבחינה מקצועית, החליט בן, צלם במקצועו, לנצל את ההזדמנות ולפתוח בחריש סטודיו לצילום. "אני מאמין שמשפחות צעירות עם ילדים קטנים זקוקים לסטודיו לצילום מקומי", הוא מסביר. "אני צלם אירועים מזה שנים רבות, סגרתי את הסטודיו הפעיל שהיה לי בחדרה ופתחתי אחד חדש ברחוב טורקיז כאן בשכונת אבני החן".

לפני מספר חודשים החליט בן לפתוח את קבוצת הוואטסאפ 'צעירים וצעירות חריש 20-35', המיועדת לבני גילאים אלה ונמצאים בסטטוס אישי מגוון: רווקים, גרושים, פנויים ונשואים. כיום חברים בקבוצה כ-44 משתתפים וכבר יצא להם להכיר בנסיבות חברתיות שחורגות מעבר להתכתבויות בלבד. "ארגנו ערב קריוקי, ערב על האש וערב פיצות טעים", מספר בן.

האם חברי הקבוצה הם דתיים? חילוניים? וותיקים או חדשים בחריש?

"זה כל היופי, כולם נמצאים בקבוצה".

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הרווקים?

"פאב נורמלי, לא כזה שנפתח רק פעם בשבועיים. אני מחכה לפתיחה של פאב עם הופעות חיות בחריש. מבטיח להגיע".

היכן אתה מבלה כעת?

"אני נפגש הרבה עם חברים וידידים בפאבים בסביבת חריש, בעין שמר (מרחק 15 דקות נסיעה מחריש) ובעמק חפר. גם פרדס חנה (15 דקות נסיעה מחריש) מציעה מקומות בילוי טובים לצעירים".

דרוש: מתחם מסעדות ופאבים

אחד הרווקים המוכרים בחריש הוא לא אחר מאשר אביב מינץ (26), הבעלים של פיטנס מינץ, במרכז עמית. אביב, רווק שמתגורר בישוב הסמוך מאור, מחכה לסיום הבנייה של הדירה שרכש בחריש, על מנת לעבור ולהתגורר בעיר. יחד עם זאת, הוא שוהה בחריש במרבית שעות היממה, והפך עם הזמן ועם היוזמות החברתיות בהן נקט, כולל יום אימון גופני לקהילה, לאחד מחברי הקהילה המתגבשת בעיר.

"בחריש יש אוכלוסייה צעירה, אוכלוסיה שהיא מודעת יותר לחשיבות הספורט. זו גם עיר חדשה ויש פה הרבה דברים טובים שאני אוהב".

אביב שמתכנן לפתוח בחריש סטודיו אימונים נוסף, גדול יותר מהקיים, מודה שרוב החברים שהוא מכיר בעיר הם זוגות צעירים נשואים עם או בלי ילדים.

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הרווקים?

"אין ספק שמתחם מסעדות ופאבים בעיר יכול לחולל שינוי גדול עבור צעירים בעיר".

שגריר של חריש

עבור מיכאל נעים (26) המעבר לחריש היה כמעט טבעי. מיכאל, גנן במקצועו, עבר מגבעת אולגה לחריש לפני שנה בעקבות אחותו.

"הגעתי לבקר את אחותי, ראיתי את העיר והתאהבתי בה, אז החלטתי לעבור להתגורר כאן", מסביר מיכאל, שמתגורר ברחוב רימון, בשכונת החורש (נאות חנן).

מה משך אותך לעיר?

"רציתי להצטרף לתחושת הקהילתיות שיש כאן, לצמוח עם הקהילה שמתפתחת פה".

והצליח לך? איך אתה מרגיש כאן אחרי שנה?

"אני מאוד אוהב את הקהילה. יש לי פה הרבה חברים, כך שאני מאמין שהשתלבתי יפה בסביבה במקום שטוב לי ואני רואה את עצמי כאן בשנים הבאות. המקום מאוד מרגיש לי כמו בית".

מיכאל שעובד בשנה האחרונה בחריש כמעצב גינות פרטיות לדירות גן וכמתחזק גינות של בניינים משותפים, גם מתפרנס בעיר. "אני עובד לבד ובפרויקטים מסוימים צריך להעסיק חברה נוספים. אני תמיד מעדיף לשכור חבר'ה מחריש. יש להם עדיפות אצלי".

האם אתה מעורב בחיי העיר?

"אני מתנדב הרבה בתוך החברה. אני מציע את הרכב שלי להובלות קטנות. עוזר לאנשים מועטי יכולת או בסכום סמלי מאוד".

מהי קבוצת ההתייחסות שלך בעיר?

"יש לי בעיר חברים רווקים ונשואים. כולנו אנשים עסוקים שמתקשים למצוא זמן להיפגש, אבל מוצאים מדי פעם זמן למפגש בבתים של אנשים או לבילוי בפרדס חנה".

מה חסר לך בעיר שיכול לתת מענה לצרכיהם של קבוצת הפנויים?

"סטודנטיות חסרות…" מגחך מיכאל. "אני מודע לעובדה שרוב האוכלוסייה של חריש היא של זוגות צעירים עם ילדים, אבל עדיין גם הם ייהנו אם חריש תציע בילויים ליליים אחרי השעה 20:00 בערב. צריך לפתח בעיר עוגני משיכה לבילויים ותרבות שימשכו אוכלוסייה חזקה ואיכותית לעיר, גם מרכז ספורט איכותי יעשה את העבודה ויהווה מוקד משיכה לצעירים".

אתה מבלה בסביבה?

כן, אני יוצא לפאבים באזור פרדס חנה ובקיבוצים מסביב בעמק חפר. יש חיים תוססים והאזור כולו מלא קהילות צעירות עם מאפיינים תוססים וחיים. בפרדס חנה ניתן למצוא גם קהילות עם מאפיינים מאוד ספציפיים שיכולות להתאים לאנשים שמחפשים להתעסק במוסיקה, מדיטציה או כל נושא אחר כמעט. בינתיים, יש הרבה יותר מה לעשות מחוץ לחריש מאשר בעיר, אבל אני בטוח שזה ישתנה לטובה בשנים הקרובות.

האם אתה ממליץ לחבריך לעבור לחריש?

"כן, בהחלט. אני מרגיש כמו שגריר של חריש וממליץ לחברה צעירים להגיע להתנסות ולגור בעיר שנבנית ושאפשר לתרום לבנייה שלה ולעצב אותה".

בימי שלישי, בשעות אחר הצהריים תוכלו להתחדש בחולצה חדשה, למסור מכנסיים שכבר לא מתאימים לגזרה, לעצב לעצמכם מראה חדש ועל הדרך גם לתרום לקהילה

בעשור האחרון תופס תאוצה טרנד של מסירת ומכירת בגדים יד שנייה, בין אם הם מוצעים בחינם במסגרת אירועי החלפות בגדים ושווקי קח-תן, ובין אם נמכרים במחיר סמלי בחנויות יד שנייה. רבים הבינו שלא חייבים להוציא מאות שקלים בחודש על ביגוד, ושיש פתרון כלכלי יותר שמעניק הזדמנות לפנות מקום בארון ולמלא אותו בבגדים חדשים בלי לשבור קופת חיסכון ועם בונוס של האפשרות לתרום לקהילה.

הטרנד לא פסח על חריש, לפני כחודשיים הוקמה בבית הקהילה 'שלי-שלך' חנות וינטג' ויד שנייה. גילה עתירה, שזוהי שנתה השלישית בחריש, יזמה את הרעיון לפני כשנתיים, ומאז מנהלת את החנות שבתחילת דרכה פעלה בכיתה בבית הספר תלמי רון בחריש. "התחלנו לאסוף ציוד ולאסוף מתנדבות שיעבדו איתנו והשתתפנו באירועים מזדמנים של המועצה. לפני כחודשיים, אגרנו מספיק בגדים ולשמחתנו יש לנו כבר מספיק מתנדבות שאפשרו לנו לפתוח את החנות".

מה החזון שהוביל לפתיחת החנות?

"הקונספט של החנות בשלב החלום", מספרת אור גולני, רכזת יחידת ההתנדבות בחריש, "היה ליצור מקום שיאפשר לאנשים למסור דברים שהם במצב מאוד טוב, וליצור מעגל של קיימות שבו מצד אחד אתה לא זורק את הדברים, אתה ממחזר אותם לשימוש נוסף, ומהצד האחר, כל ההכנסות הולכות לתרומה לקהילה בחריש. לשמחתנו, די מהר הבנו שבחריש קיים ביקוש ליד שנייה. בירידים בהם השתתפנו הגיעו רבים שרכשו פריטים מרובים".

עתירה: "המטרה בעיני היא שאנשים לא יתלבטו פעמיים אם להוציא מהארון בגד ולמסור אותו. מה שזורקים לפח זורקים לפח, אבל אם קיים מקום שעושה טוב לאחרים ומאפשר לך להתחדש בתשלום סמלי של חמישה שקלים לפריט, אז אפשר למסור בלי התלבטות.

עתירה מוסיפה ומציינת כי עבורה לחנות היד שנייה בחריש יש תפקיד נוסף: "חשוב לי שבפארק אחד יראה את האחר עם בגד שהוא מסר וירגיש שזה יהיה ממש בכיף ובאהבה, ולא מתוף תחושה של 'וואי, איזו פאדיחה'. זו גם הסיבה שאנו מקפידות לאסוף בגדים שהם באיכות וברמה טובה, בגדים שמכבדים את המקום".

איזה סוג בגדים נמכרים בחנות?

גולני: "אנחנו מקבלים בגדים חגיגיים, נעליים במצב חדש, הלבשה תחתונה חדשה בלבד, כלי מטבח חדשים, מצעים חדשים בלבד".

עתירה: "אנחנו מקפידים שבבגדים לא יהיו קרעים, כתמים או רוכסנים בעיתיים. התפישה היא שאם הבגד לא ראוי עבורי או עבור הילד שלי, הוא גם לא ראוי למישהו אחר".

לפגוש אנשים בחריש

ביקור בחנות מראה כי היא מכילה כמות פריטים עצומה. בנוסף למתלים עמוסים בבגדים תוכלו למצוא שם נעליים, כלי מטבח, משחקים, תיקים ועוד. הבגדים מסודרים בצורה מזמינה ונוחה לחיפוש לפי קטגוריות כלליות, כגון בגדי נשים – כללי, בגדי גברים – כללי, שמלות, ג'קטים, נערות, פעוטות ועוד. על עבודות המיון הנרחבות אחראיות המתנדבות.

"יש פה נערות שעושות מחויבות אישית, ועובדות לצד מתנדבות מבוגרות יותר, זאת אומרת שהמתנדבות הן מגיל 16 עד גיל פנסיה", משתפת גולני, ומספרת על שאיפה להרחיב את מעגל המתנדבות כדי להאריך את שעות הפעילות של החנות, שפועלת כיום במתכונת מצומצמת בימי שלישי בלבד בין השעות 20:30-22:00.

איילת פולק היא אחת המתנדבות הפעילות במיזם: "לפני כמה חודשים ראיתי שמחפשים מתנדבים למיין בגדים לחנות יד שנייה," מספרת פולק, "אני מאוד אוהבת למיין דברים ולחפש מציאות. בהתחלה זה היה בבית הספר תלמי רון, הגעתי וראיתי הר ענק של בגדים ובנות שישבו ומיינו", היא נזכרת. פולק מביעה אופטימיות ותחושת מחויבות הולכת וגדלה, בפרט לאחר קבלת המבנה מהמועצה, "אני מתרימה את כולם – בעבודה, במשפחה, בבניין. אם מישהו מוסר משהו, אני עוברת לאסוף. על הדרך גם פגשתי אנשים נחמדים בחריש מחוץ למעגל הטבעי שלי וגם התחלתי לייעץ ללקוחות מה מתאים להם ומה פחות".

מתי ניתן להגיע למסור בגדים?

פולק: "חשוב להגיע בשעות הפעילות ולמסור בשעות הפעילות בימי שלישי בין 20:30-22:00. בבית הקהילה פועל גם גן ילדים, ולכן אם משאירים שקיות בחוץ, הן נתפשות כמו חפץ חשוד והן אוטומטית נזרקות לפח על ידי עובדי שפ"ע. היו כמה מקרים של קרטונים שנראו ממש חשודים והקפיצו את המשטרה, אז בבקשה לא לעשות את זה".

ומהן התכניות לעתיד?

גולני: "בעיני, החנות משרתת את הקהילה כקהילה, החלום הוא שיהיה שם מעין בית קפה עם שולחנות, משהו וינטאז'י קלאסי, עם פינת ילדים בה ניתן לצייר ולשחק בזמן שההורים קונים בגדים. זה מקום שישרת את הקהל הרחב וגם ייתן מענה לאוכלוסיות מוחלשות בשעות נפרדות מטעמי צנעת הפרט".

למידע נוסף: דף הפייסבוק של החנות

איך יקבלו אותם השכנים? כיצד תתפס הזוגיות שלהם ומה יהיה היחס לילדים? ארבעה זוגות מהקהילה הלהט"בית בחריש משתפים אותנו בחששות טרם הקליטה בעיר, ובמציאות חייהם בעיר שפותחת את שעריה לכולם 

צילום: אורן קלר

אלן ג'וסף ודרור רותם עברו להתגורר בחריש לפני שנה בדיוק. אלן (61) הוא מלונאי, שעובד כיום בדיור מוגן, ודרור (71) הוא משפטן ומעצב פנים. בקרוב הם יחגגו חמש שנים לזוגיות שלהם. לחריש הם הגיעו אחרי מגורים משותפים ברמת גן ובנתניה. "גרנו בשכירות וזה עלה הון תועפות", מספר אלן, "מאסנו במחירים הגבוהים ובמעברי הדירה התכופים, והחלטנו שאנחנו רוצים מקום משלנו. מכר שלנו סיפר לנו שקנה דירה בחריש וזה נשמע לנו מעניין, אז הגענו לבקר בחריש ומיד חתמנו על חוזה לקניית דירה".

היו לכם חששות לפני המעבר? דאגתם שלא יקבלו אתכם?

אלן: "היו לנו חששות לפני שעברנו לפה, אבל אנחנו כבר למודי ניסיון – גם במעבר הקודם, מרמת גן לנתניה, חשבנו שיהיה לנו מאוד קשה ובסופו של דבר הכל היה בסדר. אותו הדבר קרה גם פה – מרגע שעברנו לא הרגשנו שום יחס יוצא דופן, לא היתה בכלל התייחסות לעובדה שאנחנו זוג חד מיני".

דרור: "אני מתנדב בשי"ל חריש, המספק שירות ייעוץ לאזרח, ואני נפגש במסגרת זו עם מגוון רחב של תושבי חריש. הנטייה המינית שלי היא לא סוד ולשמחתי מעולם לא הרגשתי יחס שונה כלפיי".

ממרום גילם ונסיונם נראה שאלן ודרור מסתכלים על כל העניין סביב המיניות שלהם בקלילות ובשעשוע. "ההתייחסות היחידה שקיבלנו לגבי זה אי פעם היתה מקבלן שפגשנו לפני המעבר, שציין שאנחנו מוסיפים צבע לעיר", אומר אלן בטון מבודח ומסכם: "בסך הכל זו עיר מאוד נחמדה. אנחנו מרגישים שכולם מקבלים אותנו, כולל תושבי העיר החרדים. הם אולי לא מסכימים עם צורת החיים שלנו, אבל הם מקבלים אותנו".

"ברגע שנפגשנו כל החששות התפוגגו"

ניצן שרי ושרית אטיה, בנות 30, עברו לחריש מרחובות בדצמבר 2017 יחד עם שני ילדיהן, תאומים בני שנה ושלושה חודשים. ניצן עובדת במועצה ושרית במגזר הציבורי, והן בזוגיות כבר תשע שנים, שלוש שנים מתוכן כזוג נשוי.

את המפגש הראשוני שלה עם דיירי הבניין בחריש זוכרת ניצן היטב: "שמענו שחריש זאת עיר מעורבת, אבל כשקנינו את הדירה לא ביררנו לעומק מי האוכלוסיה בבניין. ידענו שהבניין קרוב לאזור הוותיק, שהוא דתי יותר, אבל לגבי הדיירים בבניין עצמו לא ידענו כלום. היום אנחנו יודעות שרבים מהשכנים שלנו דתיים".

"היו לנו חששות מרובים לפני המעבר – איך יהיה, האם יקבלו אותנו? אבל כל החששות התפוגגו במפגש הראשון עם השכנים שהתקיים עוד לפני המעבר הרשמי. הגעתי לישיבת דיירים לבדי ניצלתי את ההזדמנות כדי להעביר מספר חפצים לדירה. בישיבה פגשתי לראשונה את השכנים שלנו שהיו פשוט מקסימים, מיד התעניינו, שאלו מה שלומי ועזרו לי להעלות את כל הדברים לדירה".

הם ידעו שאת נשואה לאשה?

"כן, הם ידעו את זה עוד לפני שנפגשנו, הקבלן כנראה אמר להם שזוג נשים קנו דירה בבניין".

ואיך היחסים ביניכם מאז המעבר?

"עכשיו? הם החברים הכי טובים שלנו בעולם. יותר מזה – הם כמו משפחה", מספרת ניצן, שמחלימה כעת ממחלה. "השתחררתי הביתה מבית החולים ונוכחתי לדעת כמה עזרה ואהבה אנחנו מקבלות, השכנים שלחו לנו שוקולדים ומתנות, זה באמת היה מרגש. אני מרגישה שיצרנו קשרי קרבה וחברות טובים ממש עם רבים בעיר, כולל דתיים. אני לא מסתירה שום דבר ולא חוסכת בשימוש במילים כמו 'אשתי" או 'בת הזוג שלי', גם מולם, ואף אחד מעולם לא אמר שום דבר על הנטיות המיניות שלנו, לא בקרב החברים בבניין ולא מחוצה לו".

"יש כאן אווירה כל כך מיוחדת, תחושה שכולם חיים כאן בכיף וביחד", מוסיפה ניצן. "גרתי בכמה וכמה מקומות אחרים בעבר, ומעולם לא נתקלתי באוכלוסיה כל כך מקסימה וטובה. אנשים הרי עוזבים את הערים שלהם, את המשפחות שלהם, ומגיעים לפה לבד, אז כולנו פשוט הופכים למשפחה אחד של השני".

 "הכנו את עצמנו נפשית למצב שניתקל בהומופוביה"

זוג נוסף, שדווקא עשה עבודת הכנה לפני המעבר, הן אמילי (27) וסימי (32) הראל, שעברו לחריש מרמת גן בקיץ האחרון. "אני כבר הייתי בהריון", מספרת סימי, עובדת בחברת ביטוח שילדה תאומים לפני חודש, "והיה לנו ממש חשוב לברר אם יש פה קהילה להט"בית, בעיקר בשביל שהילדים, כשיגדלו, לא יסבלו מהערות הומופוביות. כתבנו פוסט בקהילת חריש בפייסבוק כדי לבחון אם יש בעיר קהילה, וקיבלנו עשרות תגובות והמון תמיכה. אז החלטנו שאנחנו הולכות על זה – עוברות לחריש.

"היו לנו הרבה חששות לפני, הכנו את עצמנו נפשית לזה שאנחנו מגיעות מהעיר הגדולה לעיר אחרת לגמרי ושאנחנו עלולות להיתקל בהומופוביה, והחלטנו שפשוט נתמודד עם מה שיקרה ויהיה בסדר".

וגיליתן הבדל בין החששות למציאות?

סימי: "ממש הופתענו לטובה. כל מה שהכנו את עצמנו אליו לא קרה".

אמילי: "הדבר הראשון שעשיתי כשהגענו לחריש היה לתלות על הדלת שלט עם השמות שלנו ואייקון של לב, לא התביישנו ולא חשנו צורך להסתיר. מהר מאוד גילינו שאנחנו גרות בבניין מאוד מקבל, ליברלי, מאוד גיי-פרנדלי. כולנו חברים, השכנים עוזרים לנו עם הילדים, לא נתקלנו בטיפת הומופוביה מאז שנכנסנו לחריש".

"אנחנו באינטראקציה עם המון אנשים, במיוחד עכשיו, כשאמילי פותחת את העסק", מספרת סימי על הפיצוציה שתפתח אמילי בקרוב בשדרת דרך ארץ, "ואנחנו מדברות עם אנשים וכשהנושא עולה אנחנו תמיד מספרות שאנחנו נשואות עם ילדים, מעולם לא הרגשנו מאף אחד שיש בזה משהו חריג."

"לא סתם קוראים לזה – חיים פרטיים"

בין הזוגות הגאים בחריש, ישנם גם כאלה שנכוו בעבר. רונית וטניה, גם הן זוג טרי בעיר, עברו לחריש מנצרת עילית בקיץ האחרון יחד עם ארבעת ילדיהן וחגגו לא מזמן ארבע שנות זוגיות. רונית עובדת כליצנית בימי הולדת וטניה היא מזכירה רפואית במקצועה, שתיהן גם כותבות שירה וסיפורים ברוסית, וכל אחת מהן אף הוציאה לאור ספר. "גרנו בנצרת עילית במשך שלוש וחצי שנים", מספרת טניה, "והרגשנו שלא מקבלים אותנו שם. חיפשנו מקום עם אנשים יותר פתוחים, ליברליים, לא רק ברמת ההצהרה, אלא בפועל".

במה התבטאה התחושה שלא מקבלים אתכן?

טניה: "היתה תחושה שאנחנו לא יכולות להיות פתוחות לגבי מי שאנחנו, לגבי הזוגיות שלנו, שאנחנו צריכות לספר שאנחנו אחיות, בנות דודות או חברות שותפות לדירה, כי לא יקבלו זוג נשים שחיות יחד. היתה תחושה ברורה של אי נוחות, ובמיוחד תרם לכך צוות בית הספר של הילדים. באחת הפעמים הגיעה אלינו יועצת בית הספר לביקור בית וחשנו שהיא ממש מנסה לחטט ולברר פרטים אינטימיים על הרגלי השינה שלנו ועל טיב היחסים שלנו. היא חקרה ושאלה על נושאים אישיים בצורה ביקורתית ושלילית ולא כיבדה את הפרטיות שלנו או את הזכות של כל אדם לבחור את מי הוא אוהב ואיך הוא חי מבלי לפגוע באף אחד".

"האמנו שחריש כעיר צעירה תהיה פתוחה יותר ומקבלת יותר לזוגיות חד מינית, כי הדור הצעיר מתייחס בצורה שונה וטובה יותר לנטייה מינית שונה", מוסיפה רונית ומציינת כי המשיכה שלהן לעיר התחזקה לאחר שקראו ראיון שנערך עם יצחק קשת בו הוא ציין שהעיר פתוחה לכל שכבות האוכלוסיה ורוצה להוות מודל לחיים משותפים באהבה, בכבוד ובשלום.

ובזמן הקצר שאתן כאן, אתן חשות בהבדל?

"אנחנו מרגישות שעכשיו אנחנו סופסוף יכולות להגיד מי אנחנו", פוסקת רונית, "וכשאנחנו אומרות שאנחנו זוג אף אחד לא מעיר או אומר משהו על זה, אפילו לא שואלים יותר מדי. התחושה היא שדלתות העיר חריש פתוחות לכולם ויש שוויון של ממש. יש פה דתיים, חילוניים, קהילה ברזילאית, קהילה רוסית וכולם מוזמנים לחיות יחד. זה מה שמושך כל כך הרבה משפחות להגיע לחריש ולהתחיל כאן הכל מחדש".

לימור וירון פרסי עיצבו את דירת חלומותיהם בקומה השביעית ברחוב האורן שמשקיפה אל נוף פנורמי מחריש ועד חדרה. הדירה משקפת את טעמם האישי, את הזכרונות ואת רגעי היופי, האהבה והחסד שליקטו במהלך חייהם

צילום: אורן קלר

קיר הכניסה לבית משפחת פרסי, הממוקם בקומה השביעית ברחוב האורן מחופה בפרקט עץ. ירון פרסי, שאהב את הצבע ואת התחושה החמימה שהעניק העץ, החליט להשתמש בו כקיר כניסה וכברכת שלום חמימה לכל הנכנסים לבית.

בני הזוג ירון ולימור פרסי (51) עברו לחריש ביולי האחרון ממודיעין בה התגוררו בעשר השנים האחרונות. ירון, עו"ד ונוטריון בהכשרתו, נוסע מדי יום למשרד שלו בראשון לציון ואילו לימור שעושה שנת התמחות (סטאז') בתרפיה באומנות, מרבה גם היא בנסיעות אולם שוקלת לעבור למערכת החינוך באזור בשנה הבאה.

אל חריש הם לא הגיעו במקרה, אלא בעקבות הלב. "הגענו לפה בעקבות הנכדה שלנו, שיר, בת השנה וחצי". מצהירים השניים. "בתנו הבכורה התעניינה יחד עם בעלה ברכישת דירה בחריש. הגענו לבקר פה והמקום מצא חן בעינינו, בעיקר הפרויקט הזה של דמרי. הדירה שרכשנו מתאימה לנו מבחינת הנוף, הגודל וכיווני האוויר. החלטנו שהיות ושנינו בעלי מקצועות חופשיים לא תהיה בעיה לבצע את השינוי. זה היה גם עיתוי נכון מבחינת המשפחה, בתנו הצעירה, עידן, סיימה את לימודי התיכון ויצאה לשנת מכינה, כך שלא היה קריטי עבורנו להישאר במודיעין", מסביר ירון.

עדיין זו החלטה אמיצה לעזוב את הכל ולעבור…

"היו לנו חברים שהרימו גבה על המהלך ותהו מדוע עברנו לחריש בעקבות הנכדה, אבל עבורנו המשפחה היא מעל לכל. חשוב לנו להיות קרובים לבת שלנו, לחתן ולנכדה שרכשו כאן דירה מסבירה לימור ומשתפת: "לפני שבע שנים איבדנו את בתנו האמצעית, רותם. היא נפטרה בגיל 16 בלבד לאחר מאבק הירואי של שמונה שנים במחלת הסרטן".

תמונתה של משפחת פרסי בהרכב מלא עם רותם – תופס מקום של כבוד בסלון המשפחה. "ישנן שתי דרכים להתמודד עם אבל", מסביר ירון. "אנחנו בחרנו בדרך בה אנו מדברים על רותם בכל הזדמנות". לימור מהנהנת ומוסיפה: "גם לא בנינו לרותם מקדש, היא נמצאת איתנו בבית, ואנו זוכרים אותה כל הזמן גם בעזרת חפצים כדוגמת זר הצבעונים על השולחן. הטיול האחרון של רותם שבוע לפני שנפטרה היה להולנד, ומאז כל מי שחוזר מהולנד, מביא לנו צבעוני מתנה – האוסף גדל בצורה מרשימה".

בני הזוג הקימו להנצחת בתם את עמותת פריחת הרותם, שמסייעת לילדים ומשפחות נזקקות להגשים את חלומותיהם בתחום התרבות, האומנות והספורט. "אנחנו מסייעים לילדים להירשם לחוגים, לקנות גיטרה, לבקר במשחק כדורסל, לצפות בהצגה – כך אנו מנציחים את רותם", משתף ירון.

בני הזוג גם מרצים בהתנדבות על התמודדות עם קשיים בחיים ושמירה על התקווה והחלום. ההרצאה כוללת הקרנה של סרט שנערך מ-18 קלטות וידאו שרותם צילמה, המתעדות את המאבק שלה במחלה, את התהליכים הרפואיים שעברה ואת רגעי החסד של הצחוק, החיוך וההתמודדות הבריאה עם מחלה קשה. קטעים מתוך הסרט ניתן לראות גם בסרטה של מיקי חיימוביץ על רותם פרסי שנקרא "לאבד ולתת" ושודר ברשת בפברואר 2014 במסגרת העונה הראשונה של תכנית "המערכת".

התחלות חדשות

המעבר לחריש טוב לבני הזוג שחשים התחדשות ואנרגיה חדשה: "בחריש ישנה תחושה של התחלה חדשה והיא מאוד חזקה", מצהיר ירון, מצאנו כאן עיר תוססת, חיה ונושמת עם פוטנציאל מאוד גבוה".

"אנחנו גם נהנים לגלות את הסביבה של עמק חפר, אליה פחות נחשפנו בעבר", משתפת לימור. "גילינו את מועדון ברל'ה, טיילנו בזכרון יעקב ואנו מוצאים פינות חמד באיזור שמשמחות אותנו".

יש לכם חיבור לשכנים? מסתדרים עם הזוגות הצעירים?

"השכנים שלנו כאן מדהימים. אין ספק שבחריש הפתגם 'טוב שכן קרוב מאח רחוק' מקבל משנה תוקף", מסביר ירון ומוסיף: "כשעברתי לכאן שמתי לב שאני עולה ויורד במעלית ואנשים לא מסתכלים זה על זה, לא אומרים שלום כי לא מכירים, אז בראש השנה הזמנתי את כל דיירי הבנין להרמת כוסית ולארוחה על האש. הגיעו כ-15 אנשים, היה מקסים ומאז כבר אומרים שלום כשנפגשים בכניסה או בחניון".

טוב, בואו נדבר גם על עיצוב… בשביל זה התכנסנו היום..

"עבדנו בלי מעצבת. ירון היה אחראי על התכניות ועל החלוקה המרכזית של החללים ואילו אני דאגתי לפרטים הקטנים", מציינת לימור.

אילו דגשים היו חשובים לכם בעיצוב?

ירון: "חשוב היה לי שהבית יהיה נגיש ונוח למחייה, לא מוזיאון ולא מנקר עיניים. דגש נוסף היה שהבית ישרת את הצרכים והאהבות שלנו ולכן בהתאם, אני זכיתי למסך ענק ולמערכת קולנוע ביתית כדי לצפות בשידורי הספורט שאני אוהב ואילו הספרייה בסלון נבנתה בהתאמה אישית לאהבה של לימור לספרים וכוללת גם חפצי נוי אישיים ומשפחתיים".

המטבח שונה מן היסוד. ארונות המטבח נבחרו בגוון לבן עם ידית אינטגרלית לתחושה של מראה נקי. מוסיפה העובדה שלדלתות המקרר והמקפיא הוצמדו דלתות ארון – כך שהם אינם נראים לעין ומתקבלת תחושה של מראה חלק ואחיד. אי עבודה נבנה במרכז המטבח ומשרת את באי הבית גם להכנת אוכל וגם לסעודה.

"סוף סוף, אחרי 28 שנות נישואין לימור זכתה במטבח החלומות שלה", צוחק ירון. "אני אוהבת את העובדה שמדובר בחלל אחד שניתן גם לעבוד בו וגם להיות עם המשפחה", מסכימה לימור ומוסיפה שהמטבח פרקטי ונוח לעבודה: "אם הייתם מגיעים אלינו עוד שעה כבר הייתם רואים אותי באמצע הבלגן מכינה קובה סלק ומאכלים טעימים לבת שלנו שחוזרת בסוף השבוע", היא מציינת באהבה.

ראיתי באלבום המשפחה את התמונות של הבית הקודם שלכם – הבית נראה די דומה

"נכון, בהחלט יש קווי דמיון. בכל הבתים שלנו יצרנו דירה חמימה, מרווחת ומוארת עם קווים נקיים. גם הבחירה שלנו בצבעים נותרה כפי שהיתה, הצבעים השולטים בדירה כולה הם לבן ועץ".

"השקענו בסך הכל כ-150 אלף שקלים על מנת לשדרג את הדירה ולהפוך אותה לדירה נוחה, מעוצבת ומפנקת עבורנו". מסכם ירון.

ומהן התכניות שלכם לעתיד?

ירון: "אני מקווה בעתיד להעתיק חלק נכבד מהפעילות שלי מראשון לציון לחריש".

לימור: "אני אשמח להעביר את ההרצאה שלנו גם בפני קהילת חריש, אני רק זקוקה למעט זמן להתאקלם כאן. אני גם מקווה שבשנה הבאה יצא לי להשתלב במערכת החינוך באזור".

ירון: "אנחנו מאוד מרוצים מהמעבר. אני מרגיש שגריר של חריש בכל מקום שאני מגיע אליו גם בגלל שיש כל כך הרבה דיסאינפורמציה על העיר שצריך להילחם בה. זו האחריות שלנו כתושבים לייצר קהילה שתפרגן האחד לשני וגם תדאג לתדמית של העיר. אין לי ספק בכלל שתוך 10 שנים העיר הזו תפרח".

לכתבות נוספות בסדרה:

ביקור בדירה המעוצבת של משפחת דורון

ביקור בדירה המעוצבת של נילי תלמי

דניס ביקס-מזרחי היא חיילת בודדה שעלתה לישראל ממקסיקו, מתגוררת בחריש ואוהבת כל רגע. "בחריש כולם אומרים שלום אחד לשני", היא מתפעלת

אם תעברו ברחוב הגפן יש סיכוי שתוכלו לפגוש את דניס ביקס-מזרחי,  שעשתה עליה לארץ לפני שלוש שנים וכיום מתגוררת בחריש. דניס (20) היא מפקדת צוות בפלוגה של חיילים עולים ומתעתדת לצאת לקורס קצינות. סיפור האהבה שלה עם ישראל החל בגיל מוקדם.

"נולדתי במקסיקו סיטי. בגיל עשר, המדריכה שלי מתנועת הנוער הציונית עלתה לארץ והפעולה שלה השפיעה עלי מאוד. חשבתי לעצמי שגם אני רוצה, ונפרדתי ממנה בהבטחה 'ניפגש בישראל'. שש שנים בלבד חלפו מאז אותו אירוע מכונן ודניס הגשימה את  חלומה. היא עלתה לארץ בעזרת נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), תוכנית של משרד החינוך להשגת תעודת בגרות ישראלית לבני נוער זכאי חוק השבות מרחבי העולם היהודי.

"במהלך שלוש השנים הראשונות בארץ תלמידי נעל"ה מוגדרים כאזרחי מדינה זרה. בתום התקופה ניתנת לנו האפשרות לחזור למשפחה או להישאר בארץ. כל עולה שבוחר להישאר (לאחר כיתה י"ב) זוכה באותן זכויות וחובות כמו כל אזרח ישראלי אחר", היא מסבירה.

מתוחכמים, חברה'מנים וחוצפנים

דניס מתגוררת בחריש מזה מספר חודשים. לדבריה, ההחלטה להגיע לחריש לא היתה מקרית: "למדתי במסגרות פתוחות בבי"ס אבל תמיד קבוצת ההתייחסות שלי היתה קבוצה סגורה של עולים ועולות. בחרתי לעשות צעד ציוני נוסף ולהתערות בחברה וחיפשתי לגור בעיר שיש בה ייצוג לקבוצות שונות ולחלקים שונים בחברה הישראלית".

עד כמה את מכירה את החברה הישראלית?

"ישראלים בגילי מאד בוגרים לגילם, רובם כבר נמצאים בשירות צבאי או לקראת שחרור", מציינת דניס ומוסיפה: "אני מוצאת שהישראלים מתוחכמים ואוהבים למצוא פתרונות יצירתיים לכל דבר. הם גם לא יודעים לקבל תשובה שלילית לשאלות".

מה הכי הפתיע אותך בתרבות הישראלית?

"הפתיחות של הישראלים הם חברה'מנים", פוסקת דניס ומוסיפה, "מצד שני הם מעירים אחד לשני ברחוב, והם לא כל כך מנומסים…"

"בגדול, הרבה יותר בטוח ונעים להסתובב ברחובות בישראל מאשר במקסיקו שם הפשיעה גדולה. בישראל אני מרגישה מוגנת. יש גם תחושה של אחדות, אם מישהו נופל כולם באים לעזור לו", היא מסכמת.

ארוחות שבת בחריש

על חריש שמעה דניס לראשונה דרך תושבת העיר, עדי שאול, מפעילת המיזם "אור ראשון למען כוחות הביטחון", שעיקרו עזרה למען חיילים בודדים בחריש ונשות אנשי הקבע והמשטרה.

"עדי שאול מלווה אותי בכל רגע מאז שהגעתי לחריש ועד היום. היא עזרה לי בהיכרות עם העיר, מציאת דירה, תיאום ארוחות שבת עם תושבים ועוד", מפרטת דניס ומוסיפה: "חריש היא מקום מדהים, שקט, מלא בירוק, רחוק מאד מהרעש של הערים הגדולות במקסיקו או ברזיל. המחיה בחריש לא יקרה ומאד מרתק לראות את העיר שגדלה כל הזמן. אנו מגיעה אחת לשבוע לדירה ומגלה פרויקט מגורים שצומח או גינה ציבורית שהתקדמה".

גם על הקהילה יש לה רק מילים טובות לומר: "תושבי חריש הם אנשים מדהימים וחמים, שמקבלים אותי מאד יפה, דואגים לעזור בכל עניין".

מה חסר לך בחריש?

"תחבורה ציבורית – יש מעט אוטובוסים שיוצאים מחריש וזה מקשה על ההתניידות עבור מי שאין ברשותו רכב".

היית ממליצה לחברים מחו"ל לעלות ולגור בחריש ?

"ברור! אני אולי מהחיילות הבודדות הראשונות בחריש, אך בטוחה שיגיעו חיילים בודדים רבים נוספים לחריש".

לסיום, מה את מאחלת לתושבי חריש הוותיקים והחדשים?

"אני מאחלת לתושבים החדשים של חריש לקבל את תחושת המשפחה שאני זכיתי לה. חשוב שידעו שבחריש כולם אומרים שלום אחד לשני. עוזרים אחד לרעהו. חשוב שידעו שהם הגיעו למקום טוב".

צילומים: יגאל גולד

ליאת רבלין משרטטת קווים דומים ושונים בין מנהיגות משפחה והנהגת עיר ומאחלת למשפחת חריש ("המשפחריש"), שתזכה להנהיג את עצמה ברמת הפרט, המשפחה והקהילה בעזרת תכונות המנהיגות וערכי המשפחה

זה קורה בכל בית (כמעט) בחופש הגדול. ילד אחד מתגרה באחיו, ילד שני לא מרגיש טוב והוא בשביתת רעב, ילד שלישי מנסה להגיע לצלחת ושופך את כוסות המים על השולחן ואת גרגירי הקוסקוס על הרצפה, ילד רביעי צועק בקולי קולות וילד חמישי חותך סלט במטבח.

הבית בכאוס מוחלט. ואני? אני מנסה לרגע התנתק מהכל כדי לשמור על שפיותי ומחשבה אחת ברורה ממלאה אותי: "אני רוצה להתפטר".

רוצה להתפטר מתפקיד המבשלת, שרואה את האוכל שהיא הכינה זרוק על הרצפה; רוצה להתפטר מתפקיד המנקה, שמבלה שעות בניקיון שמחזיק מעמד חמש דקות בלבד; רוצה להתפטר מתפקיד האמא, שצריכה להכיל ילד צורח ולא לכלות בו את העצבים שלה; רוצה להתפטר מתפקיד היזמית ובעלת העסק החדש, רוצה להתפטר מתפקיד הפעילה החברתית, מתפקיד אשת הקבע ומתפקיד ועד הבית ובעיקר לא רוצה להרגיש שאכזבתי, שכשלתי, שלא הייתי מספיק, שלא הגבתי נכון, שיכולתי לעשות יותר…אני עייפה מלהיות שורדת בג'ונגל של חיי.

ישבתי ליד השולחן ולא הצלחתי לחשוב דקה קדימה. ואז זה קרה, הילד שלי חצה קו אדום ונהג באלימות. 'עד כאן'.

קמתי וניגשתי אליו ואחזתי בו. הוא נאבק, אני החזקתי. ניסיתי להזכיר לו כמה הוא גיבור ויש לו יכולת להתמודד עם המצב ללא אלימות, אבל בעצם בעיקר דיברתי לעצמי. 'אני גיבורה', 'אני יכולה', 'זה בסדר שקשה ולפעמים רוצים לברוח'. הזכרתי לעצמי שגיבור הוא מי שנשאר ובוחר להתמודד למרות כשלונות העבר ובידיעה שיהיו גם כשלונות נוספים בעתיד. המנטרות עזרו. הילד נרגע, הבית נוקה, בן הזוג הגיע, הפגישה הבאה נדחתה בחצי שעה והעניינים חזרו למסלולם.

משותף ומפריד

האירוע המשפחתי הזה , יחד עם התלבטות אישית בנוגע לעולם הפעילות החברתית- פוליטית בחריש, השיח ברחוב ובדיגיטל לקראת הבחירות, והשיח הפנימי המתמיד על תפקידי ושליחותי בעולם, גרם לי להרהר במונח מנהיגות.

האם ניתן להשוות בין מנהיגות בהורות להנהגת עיר? האם אפשר להנהיג משפחה עם ילדים, כמו שניתן ואף רצוי לעשות בעיר?

מנהיג נדרש לשלל תכונות אישיות טובות ביניהן: שרטוט חזון, מתן דוגמה אישית, הובלת שינויים, אומץ לקבל החלטות שאינן פופולריות, רגישות והבנה להתנהגות אנושית, איזון בין שכל ורגש, כושר ארגון מפותח לניהול מערכות גדולות והאצלת סמכויות ללא הסרת אחריות. תכונות שכל הורה ממוצע נדרש להן (גם אם הוא לא מצליח בהכרח ליישם אותן).

אז מה ההבדל בין הנהגה הורית להנהגת עיר?

בהורות ניתנת לנו לעיתים האפשרות לחזור ולתקן טעויות, בהנהגת עיר, האפשרות לחזור אחורה היא רחוקה מלהיות פשוטה.

בהורות, אנחנו יכולים להיות ספונטניים. בהנהגת העיר, העדר תכנון לטווח ארוך יצור חוסר יציבות וכאוס.

בהורות יש לנו הזדמנות להתקדם עם קצב הגדילה של הילד, בנחת. בעיר החדשה הקצב הוא מטורף והתהליכים חייבים להיות מדויקים ומהירים. ובכלל… משפחה זה לא דמוקרטיה…

המשותף הוא שבהורות צריך ללמוד להתייחס שונה לכל ילד, בהתאם לצרכיו, וכך גם בעיר יש לראות כל מגזר וקבוצת שייכות כילד נפרד ולתת מענה לצרכים הספציפיים שלו.

בהורות, דוגמא אישית תוביל להצלחה של הילד וכך גם בעיר, המנהיגים נמדדים במעשים ולא בדיבורים.

ההורות מעניקה להורה לעיתים הרגשה מוטעית של כוח מופרז כאשר בפועל, במרבית היום אנחנו משרתים. וכך גם בהנהגה, השררה יכולה לבלבל והפוליטיקה יכולה להשחית ומנהיג תמיד צריך לזכור ששליחות היא בעצם גזירת עבדות.

משפחה בריאה חייבת להכיל ערכים של שיח מקרב ומכבד, אהבה, קבלת השונה, אמת, רצון להיטיב, שותפות, אכפתיות, מעורבות ונאמנות. ערכים אלה הופכים אותם לקבוצה מאוחדת שחיה יחד בכבוד ואף פועלת יחד בכוחות משותפים.

"משפחה היא המכשיר החברתי האפקטיבי ביותר לטיפוח היציבות, השלום ואולי אף השגשוג הכלכלי", כתבה שרה ג'ו בן צבי, עורכת מגזין סגולה להיסטוריה יהודית, ואני מחזקת אמירה זו ומאחלת למשפחת חריש ("המשפחריש"), שתזכה להנהיג את עצמה ברמת הפרט, המשפחה והקהילה בעזרת תכונות המנהיגות וערכי המשפחה ותוכל לשרוד כל אתגר (כולל אתגר הבחירות הקרובות) ואף להגיע ליציבות, שגשוג כלכלי ושלום. אמן.

ליאת רבלין חולקת עם תושבי חריש החדשים צרור עצות חשובות ומציעה מספר טיפים מעשיים להכרות מעמיקה עם העיר

רגע אחרי שפרקתם את הארגזים, חיברתם את האינטרנט והכרתם את השכנה אתם מתחילים לבחון את הסביבה ולשאול את עצמכם שאלות חשובות באמת: מהו המיקוד של חריש? מתי הדואר פתוח? יש קוסמטיקאית מומלצת? איך מגיעים ל…??

אתם, תושבי העלייה השלישית, התושבים החדשים שמגיעים לחריש בקיץ 2018 מוזמנים להיעזר בחכמת ההמונים של תושבי העליות הקודמות (עלייה ראשונה, קיץ 2016, עלייה שנייה, קיץ 2017) ולאמץ חלק מן הטיפים וההמלצות לתושב החדש בחריש – שאספתי במיוחד בשבילכם.

רוצים לדעת מה קורה בעיר?

הצטרפו לקבוצות הוואטסאפ והפייסבוק – כל המידע כבר קיים שם: עדכוני דוברות, המלצות על בעלי מקצוע, עזרה וגמילות חסדים, שעות פתיחה של הדואר ושל סניפי קופת החולים, מסלול קווי האוטובוסים, טרמפים, ציוד למסירה, בייביסיטר וכל דבר שתרצו. תשאלו ואין מצב שלא תקבלו מענה גם אם שאלו את השאלה הזאת לפניכם כבר מיליון פעמים.

מחפשים מוסדות ציבור?

המבנים בחריש מאוד דומים אחד לשני וה-WAZE לא ממש מתמצא בזיהוי רחובות ארוכים ועגולים. אם תרצו להגיע למקום מסוים כדאי בעיקר לדעת ליד מה הוא נמצא: בית הקהילה/ מבנה רב תכליתי =משחקיה לשעבר (מעניין כמה זמן עוד יקראו לזה ככה) / מרכז שירות לתושב / מבנה המועצה / כספומט / שדרת דרך ארץ / בית ספר מסוים / חריש הישנה וכן הלאה.

עצה חשובה: בשלב זה בו התושבים מתגוררים בשתי שכונות בלבד (שכונת החורש, שכונת אבני חן) ברוב המקרים יהיה פשוט יותר ללכת רגלית ולהגיע בקלות למקום המבוקש מאשר לנסוע ברכב. זו גם ההזדמנות עבורכם להכיר טוב יותר את רחובות העיר.

רוצים להכיר חלוצים?

בעלי העסקים בחריש הם החלוצים של 2018. כרגע פועלות חנויות בשני אזורים בעיר, במרכז עמית ובשדרת דרך ארץ. מומלץ לבצע סבב הכרות עם המאפיה, הטמבוריה, הירקניה, חנויות הצעצועים, בגדי ילדים, כלים חד פעמיים, פיצריות, סטודיו כושר ומינימרקט. תשמחו לראות מה קיים וזמין פה קרוב ולא מצריך מכם לנסוע רחוק. תוכלו תמיד לשאול באחת הקבוצות על שעות פתיחה, טלפון, כתובת, מחירים והמלצות (דיס-המלצות מומלץ לקבל בפרטי על מנת למנוע שיימינג).

עצמאים בחריש 

מחפשים קוסמטיקאית? תופרת? איש מחשבים? מעצבת פנים? גנן או מתקן אופניים? יש המון עצמאיים בחריש שעובדים ופועלים בעיר. רוב הסיכויים שתמצאו מענה לכל צורך שלכם ובמקרים רבים יתברר לכם שהוא/היא גם גר/ה בניין לידכם. אז שווה לשאול. תוכלו לאתר את קהילת העצמאים בחריש בעיקר באמצעות ימי פרסום מרוכזים בקבוצות השונות של הוואטסאפ והפייסבוק ובהתאם להמלצות של חברים.

קהילת הקהילות 

לא אחת דובר על חריש כעיר בה הקהילה היא משמעותית מאוד. מבט מבפנים יגלה לכם שתוכלו בחריש להשתייך ליותר מקהילה אחת. בחריש פועלות מגוון קהילות לדוגמה, קהילת הוותיקים, קהילת החדשים ומבחר של קבוצות שייכות שונות: בתי כנסת, הורים בבתי ספר, עולים חדשים (צרפתים, דרום אמריקאים), דוברי אנגלית, דוברי רוסית, מועדון יולדות, מועדון אזרחים ותיקים, מועדון נוער ועוד.

סוג מיוחד של קבוצות שייכות הוא של פעילים עירוניים. התושבים בחריש מעורבים מאוד בהקמה ובדיונים על צביון העיר. רבים מאיתנו מוצאים שותפים לחלומות וחוברים לקבוצה שעובדת יחד להשגת מטרה משותפת. תוכלו למצוא ולהשתייך לקבוצות או פורומים פעילים כדוגמת התנדבות, שכנות טובה, מנהיגות נשית או קבוצות ייעודיות להקמת מיזמים כדוגמת הדוק, ביה"ס הדמוקרטי ותוכלו גם לחלום ולהקים קבוצה שתגשים את החלום שלכם לחריש.

תרבות היא חובה

חריש משופעת באירועים חברתיים ותרבותיים. על חלקם אחראית המועצה ומידע עליהם תוכלו לקבל באמצעות אתר המועצה. אחרים מתקיימים בבתים פרטיים של התושבים (מכירות לקראת החג, חוגי הורים, הרצאות, שיעורי תורה…) ואילו אירועים אחרים מתקיימים במסגרת שיתוף פעולה של התושבים עם המועצה כדוגמת יריד ספרים, שבוע המעשים הטובים, מוצ"ש נשי ועוד. אז תעקבו ובואו.

אבק בנייה או צמיחה?

יש שרואים בחריש אתר בנייה ענקי, עבורי חריש היא אתר תיירות ענק. בכל רגע נתון היא משתנה ואם במקום לעצום עיניים בגלל אבק הבנייה ולהתלונן על המולת הבנייה תתבוננו בשמחה בהתקדמות הבניין לידכם, שם יתגורר השכן הבא שלכם, צפויה לכם הרפתקה. כך תצליחו להתאהב בעיר ולצפות לשינוי שיקרה, לאכלוס של בנין נוסף ולחניכה של מבנה ציבור נוסף.

ולבסוף והכי חשוב: אנשי חריש

לא תמצאו אותם באפליקציה, הם לא הולכים עם שלטים ברחוב ובטח שאין להם קשת שמרחפת מעל הראש, אבל האנשים בחריש, לטעמי, הם מלאכים קטנים שיקפצו לכל בקשת עזרה, יענו לכל שאלה ויחייכו לחדש גם אם הם הגיעו לעיר רק יום לפניו. תושבי חריש הם אנשים אכפתיים למקום שבו הם גרים (גם אם לפעמים עדיף לעדן את הצורה שבה הם משמיעים את דעתם) ומקדמים את הטוב בעולם. הם פועלים ועושים מעשים טובים למען האחר מתוך בחירה חופשית וללא קבלת תמורה חומרית, פשוט כי הם חולמים, מאמינים ויודעים שחריש תהיה העיר הקהילתית הראשונה בישראל!

אז ברוכים הבאים. שמחים שהצטרפתם אלינו לחלום ומאחלים לכם ליהנות מהמסע.

שלוש משפחות שעוברות בימים הקרובים להתגורר בחריש משתפות בתקוות ובציפיות שמלוות אותן עם המעבר וההצטרפות לקהילת חריש

על פי ההערכות, עתידה חריש להכפיל את עצמה בחודשי הקיץ שמתחילים רשמית ממש היום, עם תחילתו של החופש הגדול.

מאות המשפחות שמצטרפות לחריש יזרימו לרחובות העיר ולעורקיה 'דם חדש' וכולנו תקווה שהן יחוו מעבר קל וקליטה נעימה.

כיצד נתפסת חריש בעיניה של משפחת תורן? מה מאחלת משפחת אלבוגן לחריש ומהם האיחולים של משפחת קסוטו לעצמה? כל התשובות לפניכם.

משפחת תורן: "חריש נתפשת כמקום להזדמנויות והתחלות חדשות"

• חברי המשפחה: ג'ודי (42) שמעון (42) לירון (14.5) רועי (11.5) נועם (9.5)
• עיסוק: שמעון הוא מעצב אירועים וחללים מיוחדים ואילו ג'ודי עובדת עם ילדים.
• עיר מגורים לפני המעבר: מושב אחיטוב עמק חפר
• עוברים לגור ברחוב: טורקיז

מדוע בחרתם בחריש?

"רצינו שינוי וחיפשנו מקום צעיר ורענן עם קהילה טובה ועם מחירי שכירות שפויים.

כיצד חריש נתפשת בעיניכם?

"חריש נתפשת כמקום להזדמנויות חדשות והתחלות חדשות, כמקום מרגש וצעיר".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר?

"אנו מצפים למצוא חיי חברה טובים וחינוך טוב ואיכותי".

 מה אתם מאחלים לעצמכם?

"אנו מאחלים לעצמנו לגדול ולהתפתח יחד עם העיר והקהילה המדהימה שכבר קיימת בחריש".

 מה אתם מאחלים לחריש?

"אנחנו מאחלים לחריש שתמשיך להתפתח ולהפוך לעיר תוססת עם חינוך טוב ופעילויות רבות. אנו שמחים, נרגשים ומצפים להיות חלק מההתפתחות של חריש".

משפחת אלבוגן: "מאחלים לחריש שתהפוך לפנינה החדשה של צפון השרון"

• חברי המשפחה: משה (36) מעיין (33) גיא (7) אגם (3)
• עיסוק מקצועי: משה מנהל אולם ייצור בחברת 'צוק מערכות' ואילו מעיין מנהלת סטודיו ערב לנשים בהוד השרון
• עיר מגורים לפני המעבר: נתניה
• עוברים לגור ברחוב: התאנה

מדוע בחרתם בחריש?

"תמיד רצינו להתגורר בדירת גן וחיפשנו באזור שלנו אבל המחירים היו בלתי אפשריים. החלטנו לבדוק גם בחריש והופתענו לראות שזה עומד בציפיות ויותר.

עשינו סקר, בדקנו, שאלנו , הגענו למקום, השתתפנו בכנס תושבים, הצטרפנו לקבוצות בפייסבוק ואפילו פתחתי קבוצה משלי "המאמות של חריש". אחרי המון בדיקות, פידבקים חיוביים ושליליים, יתרונות חסרונות, החלטנו שאנחנו עושים את זה".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם?

"עיר של קהילה. הרבה זוגות צעירים עם מכנה משותף שהתרחקו מהמשפחות ויוצרים קהילה משפחתית".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר?

"התאקלמות מהירה. הרבה חששות של התחלה חדשה אבל גם התרגשות גדולה להתחיל משהו חדש במקום חדש ומעורב".

מה אתם מאחלים לעצמכם?

"המון הצלחה! משנה מקום משנה מזל, לטוב ולרע. אנחנו רוצים לראות את הילדים נהנים ומתפתחים ונחשפים לערכים ולמשפחתיות".

מה אתם מאחלים לחריש?

"מאחלים לחריש שתהפוך לפנינה החדשה של צפון השרון ושתהווה דוגמא לשימור הקהילתיות גם בהיותה עיר גדולה".

משפחת קסוטו: "מאחלים לעצמנו לחוש שמצאנו את המקום הנכון"

• חברי המשפחה: טל ורונן, איתמר (8) אלון (7) אופרי (4)
• עיסוק מקצועי: רונן מדריך טניס וטאי צ'י וטל מטפלת ברפואה משלימה
• עיר מגורים לפני המעבר: כפר הרי"ף
• עוברים לגור ברחוב: שוהם, פרויקט אפיקי חריש

 מדוע בחרתם בחריש?

"נראה כי היישוב נבנה ומתפתח בקצב מדהים. הפרויקטים יפים מאוד, המיקום הגאוגרפי בנוף מקסים, כבישים רחבי ידיים מטופחים. ברור שיקח זמן עד שהמקום יתאכלס וייבנה אך נראה כי בהחלט יש למה לצפות. לשמחתנו, רכשנו דירה לפני שלוש שנים והדירה מוכנה כעת".

כיצד חריש נתפשת בעיניכם? 

"לפי קבוצות הפייסבוק והפוסטים ישנה קהילה צומחת ואכפתית. הרבה שיתופי פעולה בין התושבים. מועצה מעורבת ומסבירת פנים לתושבים החדשים. גם אגף החינוך משופע ביחס חם וטיפול מהיר בכל הבקשות".

מהן הציפיות שלכם מהמעבר? 

"שיהיה מעבר קל וחלק עד כמה שניתן, הן מהצד הבירוקרטי והן בפן הרגשי שלנו ושל הילדים".

 מה אתם מאחלים לעצמכם? 

"שניתקל בהרבה חיוכים 🙂 שהילדים יתאקלמו במהרה במסגרות, יכירו חברים חדשים יחוו ויפרחו.

"גם עבורנו כבוגרים יצירת קשרים חדשים חשובה מאוד. מאחלים לעצמנו לחוש שמצאנו את המקום הנכון עבורנו, שהגענו אל המנוחה והנחלה…".

מה אתם מאחלים לחריש?

"שתמשיך ותצמח ותתפתח, שתהיה עיר לדוגמא עם אוכלוסיה מעורבת שחיה בנועם ובשלום, שתקבל לזרועותיה משפחות רבות שישתקעו בה, שייפתחו משרות רבות כך שתושבים יוכלו לעבוד בה, שנראה אנשים ברחובות ובמרכזי הקניות, שיהיו הצגות, הופעות, פעילויות העשרה, חוגים מעניינים וכיפיים. בקיצור, שתהיה עיר משגשגת ואיכותית".

מרפסת יכולה להעניק לתושבי הבית פינת קסם שמאפשרת ליהנות מסביבה ירוקה, זמן איכות ותחושת נופש במהלך כל השנה. שני יעקב הרכיבה במיוחד עבורכם הצעות לעיצוב מרפסת בתקציב נגיש – עד 1000 שקלים בלבד

לחזור אחרי העבודה, למתוח את הרגליים ולהתרווח בשלווה במרפסת. לארח חברים, לאכול אבטיח ולצפות בנוף העיר הנבנית, הנשקף מן המרפסת.

גם אם לא קראתם את הספר "כל בית צריך מרפסת", רובכם מן הסתם מסכימים עם האמירה. נראה כי מרפסת מקושרת לתחושת הרוגע אך כדי להשיג אותה יחד עם נוחות מירבית כדאי להשקיע מחשבה בעיצוב המרפסת.

צעד ראשון: בחירת קונספט עיצובי

קו עיצובי מגובש יסייע לכם ביצירת מרפסת החלומות שלכם. ראשית, תכננו את הפונקציונליות הנדרשת מפינת הישיבה שלכם, האם תרצו שהיא תשמש כפינת קפה? פינת רביצה? בחירה זו תוביל אתכם הלאה לבחירת פריטי הריהוט, הצמחיה והאקססוריז. תוכלו לייצר מרפסת בסגנון הוואי, מרפסת בסגנון ים תיכוני או לבחור בריהוט קלאסי ושמרני. חשוב לזכור כי מרפסת אינה מנותקת משאר חדרי הבית ומומלץ לעצב אותה בהתחשב בסגנון העיצובי של הבית.

צעד שני: תכנון חלל

בחריש גודלן של רוב המרפסות נע בין 11-13 מ"ר, גודל המאפשר פינת ישיבה נוחה ומרווחת ואף הוספת מקומות אחסון לפריטים נגישים.
ישנן דירות בעיר בהן קיימות מספר מרפסות, שמאפשרות לזוג או למשפחה לעצב פינות ישיבה שונות. למשל: במרפסת הראשית פינה משפחתית לארוחות משותפות ואירוח חברים ובמרפסת המשנית פינת בר אינטימית בה ניתן לחלוק זמני ערביים עם בן/בת הזוג.

מרפסות קטנות יראו טוב יותר אם תימנעו משימוש בפריטי ריהוט גדולים מדי. עדיף להשתמש בשולחן נפתח או מתרחב שיאפשר לכם להשאיר שטח פנוי ותחושת מרחב.

צעד שלישי: עיצוב וסטיילינג

לאחר בחירת פריטי הריהוט המרכזיים למרפסת המשיכו עם עיצוב הרצפה והקירות. שטיח קש או PVC יעניקו למרפסת מראה ייחודי וגם יהיו עמידים דיים בשמש הקופחת.
את קירות המרפסת תוכלו לקשט במגוון דרכים: תמונות, עציצים, מנדלות, עששיות וכדומה.

מטבע הדברים, חלק מרכזי ומשמעותי בעיצוב המרפסת נשען על בחירת הצמחיה. עציצים, אדניות, צמחיה רב שנתית, פרחים עונתיים, צמחי תבלין – הבחירה תלויה בכם. בחרו צמחים בהתאם לטעמכם, שישמחו אתכם ויעניקו לכם תחושת קרבה לטבע.

המגע האחרון בעיצוב מרפסת שייך ללא ספק לבחירה של חפצי נוי, אקססוריז: סלסלות, כריות, שמיכות, נרות, תאורת לדים או כל חפץ אחר.

זכרו: תכנון תקציבי ויצירתיות יעניקו לכם את האפשרות להגשים חלומות עיצוביים.

פינת קפה בעיצוב בוהמייני / תקציב: 905 שקלים

דמיינו את הבוקר שלכם מתחיל בקפה מהביל ואויר צח במרפסת. העיצוב הבוהמייני מתבסס על מראה קרוב לטבע, בעל ניגודית הרמונית. נעשה שימוש בצבעים ניטראליים ושילוב של חומרים רכים ונוקשים, כך לדוגמא השילוב בין קקטוסים לכריות פרוותיות בחלל יוצר מתח הרמוני.

פינת קפה בעיצוב כפרי – מודרני / תקציב: 892 שקלים

רכישת פינת ישיבה בעלות נמוכה תאפשר לנו לאבזר ביד רחבה את שאר החלל. פינת קפה בצבע לבן, תעניק רקע לכתמי הצבע באביזרים שנבחרו בהתאם לקשת הצבעים החמים.
צהוב הצבע הקיצי בשילוב הצבע הירוק מהצמחייה יוצרים חיות ושמחה.
כמו בעיצוב פנים הבית, גם במרפסת ניתן לתלות תמונות וחפצי נוי על הקיר ואף מומלץ.
את הכריות יש למקם באזור מוצל כדי לשמור על צבען.

פינת ישיבה באווירה טרופית / תקציב: 989 שקלים

פינת ישיבה באווירה טרופיתנדנדה במרפסת יכולה להעניק לדיירי הבית פינת ישיבה מפנקת, קלילה ונעימה. על הנדנדה ניתן למקם כריות נוי ואילו שטיח ה- PVC שמעניק למרפסת מראה טרופי מצוי, הוא אידאלי לתנאי חוץ, ניתן לניקוי בקלות ואינו סופח אבק.

פינת ישיבה באווירת חוף / תקציב: 953 שקלים

לגור בעיר ולהרגיש בחוף הים. כסאות השמש מתאימים כפינת ישיבה במרפסת קטנה נוספת או כפינת ישיבה אישית היוצאת מחדר ההורים. אפשר להתרגע עליהן, לתפוס קרני שמש אחרונות ולאבזר את החלל בתוספת של  אביזרי קש וצמחייה. התחושה המתקבלת: קליל ונטול מאמץ, שימושי מאוד לימי הקיץ.

מרפסת משפחתית פונקציונלית / תקציב: 994 שקלים

הגיע הזמן להראות גם אופציות לעיצוב מרפסת שתשמש משפחה. נכון שרוב התקציב מוקדש למערכת הישיבה, אך גם כאן ניתן להוסיף אבזור מדויק בעלויות נמוכות.
ניתן להוסיף ואזה באמצע השולחן עם צמחייה, ולתלות תמונות על הקיר בהתאם לטעם האישי.

מרפסת משפחתית משודרגת/ תקציב: 1,600 שקלים

נכון, יש כאן חריגה מהתקציב עליו הצהרנו, אבל לא יכולתי להתאפק… הנה הצעה למרפסת משפחתית משודרגת בתקציב גבוה יותר: גם כאן השולחן המשפחתי תופס את מרכז החלל, אך תוספת האקססוריז מעניקים למרפסת מראה מתוחכם. כריות נוי ושטיח מחממים את החלל, ואילו סט הכוסות משתלב מצוין עם קערת הפירות להגשה לאורחים.

שני יעקב היא תושבת חריש ומעצבת הום סטיילינג

ליאת רבלין מברכת במכתב פתוח את אחיה וגיסתה שעוברים להתגורר בחריש ומציעה להם וגם לשאר התושבים העתידיים החדשים, להצטייד בסבלנות וליהנות מתהליך השינוי

עוד רגע אתם עוברים דירה. מגיעים לעיר חדשה ומייחלים להתחלה חדשה. וכמה שאתם רוצים וצריכים התחלה חדשה. ולא רק אתם, כולנו!

מי שמרוצה מחייו לא קם ומשנה דבר כל כך מהותי כמו מקום מגורים. זה לא אומר שהחיים שלכם היו גרועים לפני כן, זה רק מצביע על כך שאתם שואפים ורוצים לטוב יותר מהמצב הנוכחי. עבורי, זה גם סימן שהבנתם שאתם ראויים לטוב, ואני גאה בכם שאתם לוקחים את גורלכם בידכם ופועלים למען עצמכם.

אז קודם כל שהמעבר יביא לכם הצלחה, שהמעבר יגשים עבורכם את כל הרצונות והחלומות ואף יותר. שתעופו על עצמכם ועל המקום החדש.

רגע לפני המעבר אני שולחת לכם טיפ קטן וחשוב שאני למדתי ועדיין לומדת בדרך הקשה… הצטיידו בסבלנות! מעבר דירה הוא תהליך שאורך זמן. מתבוננים בדירה הריקה, חושבים ומתכננים איך לסדר אותה, מתאמים הובלה, אורזים, פורקים ריהוט, מכשירי חשמל, ריסוס, ניקיון ראשוני, תיקוני קבלן, מתאמים מול ספקי מזגן, סורגים, מסנן מים, מחמם מים ועוד מיליון משימות למלא: עוד קניות, וחיוב אשראי נוסף והמינוס גדל בבנק, בגוף, באנרגיות, בסבלנות…  ועדיין יש עוד מה לסדר, עוד מה לנקות, עוד מה לקנות, עוד מה לתקן, עוד מה להוסיף ולשפר: ספק שהבריז, ריהוט שהגיע שבור, קבלן שלא עונה, תריס מקולקל… משימות, עבודות, תיאומים, שינויים עד בלי סוף.

ואתם? אתם רק רציתם שקט, התחלה חדשה. חלמתם על  בית מסודר שאפשר לשבת בסלון, להרים רגליים מעלה, להסתכל סביב בסיפוק ולחשוב: "איזה בית יפה יש לנו".

גם אני חלמתי על זה, אבל בחריש למדתי על בשרי שיעורים בסבלנות ובשליטה. הצורך שלי בשליטה גרם לזה שרציתי שהכל יהיה מוכן עוד לפני שאני עוברת. למזער בלאגן כמה שניתן. חלמתי על בית מושלם, כי זה הבית שלי. בית שקניתי ואני רוצה שהוא יהיה יפה, מסודר ופרקטי מההתחלה. קינן בי הפחד שמה שלא יבוצע מההתחלה לא יבוא בהמשך (לא נכון, שאלה של החלטה).

התאמצתי ורצתי בניסיון להשיג את הבלתי אפשרי (או את האפשרי, אבל במחיר היסטרי). וכשמצאתי את עצמי רודפת אחרי חמישה ילדים באיקאה הבנתי שהגזמתי וכנראה השתבשה עלי דעתי. שם התחלתי תהליך ארוך של למידה. הבנתי שהדברים לא תמיד מתאפשרים. שהחיים הם לא זבנג וגמרנו ושיש משמעות לתהליך איטי ומדורג.

אז היום אני עובדת 'לאט לאט'. מנסה להתנהל בבית בלי לחץ וכעס (לא תמיד עובד) ומבינה שזהו תהליך שדורש סבלנות. גידול ילדים מצריך סבלנות, זוגיות מצריכה סבלנות, עבודה מצריכה סבלנות, עיר חדשה מצריכה סבלנות, שינוי מצריך סבלנות.

סבלנות אין פירוש הדבר לסבול בשקט ולא להגיד ש'קשה' או ש'רוצים אחרת'. סבלנות פירושה ההבנה שכל שינוי הוא תהליך, ולא נכון בהכרח לעשות אותו בבת אחת. 

אז בחזרה אליכם – השבוע אתם עוברים דירה ואני כל כך מחכה כבר שתגיעו. אני רואה את האור בעיניים שלכם וההתרגשות לקראת השינוי ומתפללת שתהיה לכם סבלנות. שתשחררו כשלא הכל הולך בדיוק כמו שרציתם, כדי שתוכלו ליהנות מהדרך ולמצוא בהמתנה מתנה. סבלנות לעיר, סבלנות לקהילה, סבלנות לשכנים, סבלנות לבית, סבלנות לבן הזוג, סבלנות לשינוי והכי חשוב סבלנות לעצמכם ולתהליך הלמידה שלכם. ברוכים הבאים לחריש.

עשרות משפחות השתתפו ב'פיקניק משפחות', שהתקיים בשבת בפארק דימרי. בין המחצלות ובין משחקי הילדים נולדת ונרקמת קהילה. צופיה קלר שיזמה את האירוע: "חריש היא עיר חמה וקהילתית וחשוב שאנשים יבינו את זה"

אז מה עשיתם בשבת? כ-200 איש השתתפו בפיקניק המשפחות שהתקיים בפארק דימרי ופגשו לראשונה אנשים שהם מכירים היטב דרך המקלדת בקבוצות הפייסבוק השונות. את המהלך  יזמה צופיה קלר, תושבת העיר בשנה האחרונה. קלר, אשת חינוך במקצועה, זוכרת עד היום בחיבה את פיקניק המשפחות בו השתתפה עוד לפני המעבר שלה ומשפחתה לעיר.

"גרנו עדיין ביהוד והזמינו אותנו לפיקניק בחריש ומתוך סקרנות הגענו למפגש, שהתקיים בפארק דונה. הכרנו קבוצה מקסימה של אנשים שהעניקו לנו את ההרגשה של 'מחכים לכם – רק תבואו לגור בחריש'. התחושה הזו נחרטה בי מאוד חזק כי חלק מהיופי של חריש הוא הקהילתיות שבאה לידי ביטוי בדיוק במקומות האלה".

מדוע ארגנת את הפיקניק שהתקיים אתמול?

"לפני שבוע וחצי היה שיח בפייסבוק שעסק בשאלות מתושבים שעתידים לעבור אליה בקיץ. שאלות כמו 'איך בעיר', 'תספרו לנו מה קורה' – החזירו אותי שנתיים אחורה לתחושות שאני חוויתי לפני המעבר בעיר.

"כתבתי פוסט ובו ציינתי שיש 'ריח של התחדשות' באוויר ושאני מציעה לקיים פיקניק משפחות. התגובות היו נלהבות. אבישי גרינשפן, השכן שלי, עיצב את ההזמנה לפיקניק והפצנו אותה במספר ערוצים. עד הרגע האחרון לא הייתי בטוחה מה תהיה רמת ההיענות אבל הגיעו המון אנשים לפיקניק. עשרות משפחות שחלקן עומדות לעבור לחריש הגיעו במיוחד כדי להכיר את העיר. היה ממש נחמד".

השתתפו גם משפחות דתיות?

"היו מספר משפחות דתיות שהגיעו. חשוב לי לציין שסגרתי את הפוסט לתגובות כשראיתי שהוא גלש לכיוונים של שיח על יחסי חילונים דתיים בעיר. זה לא היה הרעיון. הרעיון היה להפגיש בפועל את כל הקבוצות שנפגשות דרך המקלדת – ובאמת נוצרו חיבורים מקסימים בין ילדים, אמהות ומשפחות".

איך התרשמת מהתושבים העתידיים של חריש?

"מקסימים. קהילה מאוד איכותית של משפחות שמבקשות לבוא ולבנות את ביתן בחריש. פגשתי משפחה שעתידה לעבור לרחוב התאנה ובסוף השיחה, אב המשפחה אמר לי: 'עוד לא עברנו ואני כבר מרגיש פה בבית'.

"אני רוצה שזו תהיה התחושה שתלווה את האמיצים שבחבורה שעוברים לחריש בשלביה הראשונים של העיר. אני לא יודעת מה יקרה בעוד ארבע או חמש שנים כשהעיר תגדל, אבל למשפחות שעוברות כעת מגיע להיות עטופים ולהרגיש את תחושת הקהילה והבית".

תודה צופיה, מסר לסיום?

"זה לא אירוע חד פעמי. אנו מתכננים מפגשים נוספים. חשוב שאנשים שמטיילים כאן בשבת ואולי מקבלים את הרושם שחריש היא עיר רפאים –  יבינו שלא כך הוא. חריש היא עיר חמה וקהילתית. תגיעו – אנחנו מחכים לכם".

השכן מקומה ראשונה מסרב לשלם דמי ועד, השכנה מקומה שנייה לא מפסיקה להרעיש והשכן מקומה שלישית מנפנף ומעשן. כיצד מתמודדים עם החיים המשותפים בבנייני המגורים של חריש? מומחי האגודה לתרבות הדיור מסבירים

אנו בוחרים את הדירה, את הריהוט ואת התמונה שנתלה בדירה החדשה, אבל רובנו לא יודעים כלל מיהם האנשים שיגורו מעל, מתחת או ממול לנו. עם מי נחלוק חניה, לובי ומעלית משותפים וממי נבקש בשעת הצורך כוס סוכר, סולם, כסאות לאורחים או מקדחה?

במשלי כ"ז נכתב "טוב שכן קרוב מאח רחוק", ואכן אלה שקרובים אלינו יותר מכל משפחה עלולים להשפיע על איכות החיים שלנו ועל שביעות הרצון שלנו במגורים בבניין המשותף.

על פי נתוני מוקד השירות של האגודה לתרבות הדיור לשנת 2016, רק 40% מהדיירים מכירים את כל שכניהם, ו-28% מהדיירים בלבד מרגישים קרובים לשכניהם. אחוזים נמוכים אלה יכולים להצביע על תחושות של חוסר שייכות ואכפתיות ולהחמיר סכסוכים בין שכנים.

מה גורם לשכנים לריב? לדברי שלומי אור, ממונה מחוז צפון באגודה לתרבות הדיור 60% רבים בגלל ניהול ותפעול הבית המשותף: החלטות משותפות, סרבנות תשלום, ונושאים כספיים נוספים.

30% רבים על עניינים שוטפים הנוגעים לחיים בבית המשותף כדוגמת שימוש במחסן על חשבון אחרים, התקנת מצלמות באזור המשותף, עישון בחדר מדרגות, אי פינוי שקיות זבל מחדר המדרגות, ובעיקר חניה ורעש, ואילו 10% רבים בגלל עניינים אישיים. "עניינים אישיים כמו חברויות שנקטעו או רכילויות הופכים לסכסוכים הנוגעים גם לניהול ותפעול הבית המשותף ומהווים קרקע פורייה לסרבנות תשלום", מסביר אור.

מטרדי עשן וריח

אז איך מסתדרים לדוגמה עם שכן שמרבה לנפנף ולעשות על האש? כיצד מתמודדים עם שכן שמעשן במרפסת ללא הפסקה ומה ניתן לעשות עם שכן שאוגר חפצים ומאחסן אותם בשטחים המשותפים?

עו"ד סמי ישראל, יועץ משפטי באגודה לתרבות הדיור מרחיב: "נתקלתי במקרה בו שכנים עישנו במרפסת הבית שלהם בתדירות גבוהה באופן יומיומי. שכן הגר בדירה מעליהם ולו ילדים קטנים, צילם ושלח לאגודה לתרבות הדיור את המאפרות המלאות עד אפס מקום בבדלי סיגריות והאגודה הוציאה מכתב מטעם יועץ משפטי לשכן המעשן על מנת לחדול מהעישון או לעשן במקום שלא מטריד. ברגע שמדובר בכמות שהיא איננה סבירה של עישון (כל מקרה נבחן לגופו בבית משפט) זה מצב המהווה מטרד , האדם המעשן בעצם מונע מהשכן מעל ליהנות מהזכויות הקנייניות שלו.

אתה בעצם אומר שאסור לאדם לעשן במרפסת ביתו?

"מותר לו לעשן במרפסת ביתו, אבל אסור לו לגרום לכך שהעשן יגרום נזק לשכן אחר. בד"כ עשן עולה למעלה ואם יש דייר מעליו שהדבר מפריע לו או מזיק לו כגון בעיות במערכת הנשימה או ילדים קטנים יכול הדבר להוות פגיעה. ועל הדייר הנפגע לפנות ישירות לשכן או להתחיל הליך מול האגודה לתרבות הדיור".

עו"ד ישראל מתאר מקרה נוסף בו שכן אגרן שאוסף חפצים מכל מני מקומות נהג לאחסן אותם גם בחדר המדרגות, בכניסה לבניין, במחסן המשותף ובמקלט.

"בוצע הליך של גישור בין הצדדים לנסות להסביר וללבן את העניינים. בגלל שהליך זה נכשל היה צורך לערב את מחלקת הרווחה ואת מחלקת התברואה ברשות המקומית כדי להדריך את האיש גם במישור הרפואי וגם במישור המהותי", מפרט עו"ד ישראל.

סכסוכי שכנים על חנייה, ניקיון, מטרדי רעש ועוד יכולים להיות סבוכים. אין ספק שאחד התפקידים החשובים של ועד הבית הוא לתרום ליישוב הסכסוך בדרכי שלום.

תפקידו של ועד הבית

חוק המקרקעין, סעיף 65 קובע כי לכל בית משותף תהיה נציגות לשם ניהול ענייני הבית המשותף. בסעיף 69 מוגדרים סמכויותיו של ועד זה: "הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בעניינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות". מסביר אור.

"לחברי ועד הבית אחריות להפעיל את המעלית, לנהל ספרי חשבונות, להזמין ניקיון לבניין, עבודת גננות ואנשי מקצוע לטיפול בצנרת, ביוב או כל בעיה אחרת". מציין אור ומוסיף:

"האגודה לתרבות הדיור מסייעת לוועדי בתים בהחדרת המודעות ודרכי פעולה לשמירה על הרכוש המשותף; טיפוח החיים בבית המשותף; הדרכה וניהול תקין של ענייני הבית המשותף ויצירת מערכת שכנות נאותה" מסביר אור ומוסיף: "אם ועד הבית רוצה לתבוע סרבן תשלום, הוא לא צריך לאבד יום עבודה כדי להתעסק בזה. בנינו מאגר של עורכי דין הפרוסים בכל רחבי הארץ ומעניקים ייעוץ משפטי ללא תשלום לחברי האגודה. במידה ונציגות הבית בוחרת בכך תפקיד עורך הדין לייצג ועדי בתים ותמורת תעריף סמלי של 500 שקלים הוא מלווה את הוועד בתהליך התביעה".

כאשר ועד בית נתקל בקושי, לאן עליו לפנות?

"לרשות כל ועד בית עומד הסניף המקומי היושב בתוך הרשות המקומית (קיים גם במועצת חריש) ומציע לוועד את כל שירותי האגודה בקרבת מקום בלי צורך להרחיק או לנסוע לערים אחרות. הסניף המקומי ידע להפנות את הועד לפי סוג הפנייה שלו לגורם הרלוונטי באגודה או מחוצה לה".

מהם השירותים שהאגודה מעניקה לוועדי בתים?

"האגודה מספקת לוועדי בתים שלל שירותים חשובים תמורת תשלום חודשי סמלי. כך לדוגמה, האגודה מעמידה לרשות ועדי הבתים מהנדס/הנדסאי בניין מוסמך, שיכין עבורם חוות דעת הנדסית מקצועית ומפורטת, שקבילה בבית המשפט. השירות עוסק בין היתר בנושאים כגון: בעיות של רטיבות בבניין, סדקים וקילופים בקירות, נזילות הנובעות מצנרת מים וביוב, איטום, בידוד ועוד. מדובר בשירות חשוב מאין כמותו בחריש לבניינים חדשים הנמצאים בשנה הראשונה לאכלוסם ונדרשים לאתר ליקויים במסגרת שנת הבדק".

"בנוסף, האגודה מעניקה ללקוחותיה שירות של ייצוג משפטי בבתי המשפט השלום והמחוזי, בנושאים שאינם בסמכות המפקחים על רישום המקרקעין, כמו: ליקויי בנייה, מטרדים, בקשה לביזיון בית המשפט, תביעות על פי פקודת הנזיקין הנוגעות לרכוש המשותף בלבד, ערעור על החלטות המפקח/ת ועוד".

מהו ייעוץ על פי ההלכה?

"לא מעט דתיים חיים בבתים משותפים, והם מעדיפים לפתור סכסוכים בתוך הקהילה, ולא בבתי משפט. אנחנו נותנים מענה גם לפלח שוק זה. גם בערים מעורבות רואים ציבור לא מבוטל שנעזר בשירותים האלה. מי שנותן את השירות מטעמנו הוא הרב אפרים קורנגוט, אוטוריטה מוכרת בתחום, ופונים אליו הרבה אנשים", מסכם אור.

בחריש המתהווה, הבונה לא רק בניינים חדשים אלא גם קהילה, טוב יעשו הדיירים והשכנים החדשים אם יקבעו כבר בתחילת הדרך קווי יסוד שיאפשרו להם לנהל חיים מתוך הסכמות משותפות.

כללית, לאומית, מאוחדת ומכבי – לארבע קופות החולים כבר יש נציגות מרשימה בחריש בסניפים חדשים לאורך השדרה המרכזית. יצאנו לפגוש את מנהלי המרפאות כדי לשמוע על מאפייני הפעילות כיום והחזון להמשך התפתחות השירות הרפואי לתושבי חריש

שירותי בריאות כללית

המרפאה הראשונה שנפתחה בחריש מתעתדת להרחיב את שירותיה ולהיערך לקליטת התושבים החדשים. ד"ר מייקל ספדי, מנהל המרפאה: "מרגש לראות איך המרפאה שלנו גדלה ומתפתחת יחד עם העיר"

"אנחנו נמצאים כאן מהיום הראשון וזה מעניק לי ולכל הצוות שהתחיל יחד איתי הרגשת שייכות וגאוות יחידה גם במרפאה וגם בעיר", במילים אלה פותח ד"ר מייקל ספדי, מנהל מרפאת כללית בחריש את הריאיון ומוסיף: "כבוד הוא לנו לקבל את פניהם של הדיירים החדשים ולתת להם להרגיש בבית מהיום הראשון שלהם בעיר".

ד"ר מייקל ספדי מנהל הסניף של שירותי בריאות כללית בחריש, סיים התמחות ברפואת המשפחה ועבד ארבע שנים כמומחה בסניף שירותי בריאות כללית בבית אליעזר. במקביל החל את עבודתו בסניף חריש כבר בשנת 2015 . "אני אוהב את המקצוע שלי כי זה נותן הזדמנות לפגוש את האנשים ולטפל בהם בראיה רחבה שתיתן מענה לגוף ולנפש", הוא מוסיף.

מהו החזון שלך לסניף של הכללית בחריש?

"החזון שלי למשפחות בחריש הוא להעניק להן את ההרגשה שהן "בידיים טובות", מבחינת יחס, מידע עדכני, רצף טיפולי, סביבת שירות נעימה וכמובן נגישות וזמינות.

"בנוסף לסדנאות קידום בריאות, לא מזמן פרסמנו סרטונים בתחום קידום בריאות בפייסבוק וקיבלנו תגובות ואינטראקציה טובות מהתושבים".

האם הסניף החדש מביא עמו גם התחדשות טכנולוגית לחברים בחריש?

"בהחלט, בעידן החדש של האונליין וסמארטפון המטופל יכול להיכנס לתיק הרפואי שלו ולהזמין מרשמים לתרופות הקבועות ובקשות לבדיקות מעבדה וסיכומי מידע רפואי, לצפות בתשובות עבור בדיקות שביצע, להזמין תורים לרופאים מומחים ועוד".

מה מאפיין את הצוות של הכללית בסניף זה?

"הצוות שלנו נבחר בקפידה בידיעה שבניית מרפאה חדשה דורשת התמודדות עם לא מעט אתגרים ובידיעה שאנחנו נהיה 'הפנים' של הכללית בעיר. אתם תפגשו צוות מאד מקצועי, אדיב, שירותי, גמיש וחושב מחוץ לקופסה".

 שרותי הקופה:

• רפואת משפחה; רפואת ילדים; רפואת נשים;
• שירותי אחיות; שירותי מעבדה; בית מרקחת;
• טיפת חלב; ליווי הריון; ייעוץ גנטי;
• דיאטנית וסדנאות שונות לקידום בריאות ושמירה על אורח חיים בריא;

שירותים עתידיים:

הרחבת שעות השירות, שירותי רפואה משלימה ושירותי ריפוי בעיסוק.

מידע חיוני:

• כתובת: דרך ארץ 52
• טלפון: 04-625-5140

שעות פתיחה:

• א, ד': 08:00 – 13:00 / 16:00 – 19:00
• ב' ה': 08:00 – 14:00
• ג':     08:00 – 13:00
• שישי – סגור

רופאים ומטפלים במרפאה:

• ד"ר מייקל ספדי – רפואת משפחה
• ד"ר אירינה קויפמן – רפואת ילדים
• ד"ר ילנה טון קרישטול – רפואת ילדים
• גב' מאיה רחמני – שירותי אחות
• גב' איריס שביט – תזונה ודיאטה
• ד"ר גיא שרים – רפואת נשים
• גב' כבהה אינס – מנהלת בית מרקחת

לאומית שירותי בריאות

קרן אזולאי, מנהלת מרפאת לאומית: "לאומית חריש תגדל עם העיר ואנו מאמינים שבשנים הקרובות נתאים את עצמנו ונהיה הקופה המובילה באזור זה"

"יש כאן תחושה טובה של התחלה חדשה בעיר חדשה אשר צומחת ומתפתחת, תחושת ריגוש להיות חלק מהתפתחות והקמת העיר", מציינת קרן אזולאי, מנהלת סניף לאומית חריש. אזולאי, המתגוררת בחדרה, עובדת בלאומית כ- 15 שנה. ניסיונה המקצועי בסניפי חדרה וגבעת אולגה כנציגת קשרי לקוחות ומ"מ מנהלת סניף גבעת אולגה כלל תפעול שוטף של המרפאה, ניהול צוות עובדים, מתן שירות ללקוחות, קידום בריאות, גיוס ושימור לקוחות. את כל אלה היא מתעתדת ליישם בסניף החדש: "סניף חריש יתפתח ויגדל בהתאם לצרכי האוכלוסייה. השאיפה שלנו היא להנגיש לכל הלקוחות את מגוון השירותים הנדרש", היא מציינת ומוסיפה: "מדובר בעיר חדשה ומתפתחת אשר מגיעים אליה מכל הארץ ואנו רוצים לתת שירות ללקוחותינו בחריש וללקוחות חדשים אשר מעוניינים בשירותינו".

האם הסניף החדש מביא עמו גם התחדשות טכנולוגית לחברים בחריש?

"הטכנולוגיה הקיימת בלאומית מקלה מאוד על הלקוחות ומאפשרת קבלת מגוון רחב של שרותים במסגרת אפליקציה שבה ניתן לעשות כמעט הכול; להזמין תורים, תרופות קבועות, צ'ט עם הרופא, מעקב אחר בדיקות מעבדה, אפשרות קבלת החזרים ועוד".

לאילו ערכים את מצפה מהצוות של לאומית בסניף זה?

"אין פשרות על מקצועיות, יחס אישי, שירותיות, סבלנות, אכפתיות וזמינות", היא מסכמת.

שירותים במרפאה:

• רפואת משפחה; רפואת ילדים; רפואת נשים; אורתופדיה;
• טיפת חלב; שירותי מעבדה; שירותי אחיות; בית מרקחת
• סדנאות ירידה במשקל, פעילות גופנית ועוד

 שירותים עתידיים:

שירותים נרחבים של רפואה מקצועית ופרא-רפואית; סדנאות לקידום בריאות וצמיחה.

מידע חיוני:

• כתובת: דרך ארץ 39
• טלפון: 04-8800400
• פקס: 04-8800404

שעות פתיחה:

• א'-ה' 08:00-12:30
• א', ג', ה' 15:30-18:30
• ו' 08:00-12:00

רופאים ומטפלים במרפאה:

• ד"ר אולגה סמוליאקוב – רפואת משפחה
• ד"ר מוחמד כמאל נסאר – רפואת ילדים
• ד"ר מחמד יונס – אורתופדיה
• ד"ר נילי רז – רפואת נשים

קופת חולים מאוחדת

בתחילת חודש מאי קבעה גם קופת חולים מאוחדת את מושבה בחריש. רעות כהן, מנהלת סניף חריש: "זכות גדולה נפלה בחלקי על שנבחרתי להקים ולנהל את מרפאת מאוחדת בעיר"

רעות כהן, מנהלת מרפאת מאוחדת חריש היא גם תושבת חריש מזה שנה וחצי. "אני מרגישה התרגשות גדולה וזכות גדולה שנפלה בחלקי על כך שנבחרתי להקים ולנהל את מרפאת מאוחדת בעיר. ההתרגשות משולבת עם תחושה של שליחות לתת לתושבי העיר וללקוחות מאוחדת בעיר את השירות הטוב ביותר בכל התחומים", משתפת כהן ומוסיפה: "התחלתי את דרכי במאוחדת כמזכירה במרפאת שיניים. בהמשך קודמתי לתפקיד מזכירה רפואית ולאחר מכן קודמתי וניהלתי את מערך התפתחות הילד של העיר אלעד. כעת, כשקבעתי את מקום משכני בחריש מוניתי לתפקיד מנהלת המרפאה".

מהו החזון שלך לסניף מאוחדת בחריש?

"החזון שלי הוא לתת שירות ללקוחות מאוחדת בכל התחומים, שירות שיתבטא ביחס אישי ובמענה לכל לקוח עד גמר הטיפול. מהיכרותי את מאוחדת, ככל שנגדל כך יתרחבו השירותים ונעניק יותר למטופלים שלנו".

מה הביא להחלטה של מאוחדת לפתוח כעת סניף בחריש?

"חריש מתפתחת וגדלה, ומאוחדת רוצה לתת שירות מיטבי ומענה מיטבי לתושבי העיר".

האם הסניף החדש מביא עמו גם התחדשות טכנולוגית לחברים בחריש?

"כחלק מתנופת החדשנות הדיגיטלית של מאוחדת אנחנו שמחים לבשר על שירות חדש: פניה מקוונת לרופא שלי. השירות מאפשר למטופלים לפנות ישירות לרופא שלהם, לרופא המשפחה, נשים, ילדים- ולבקש ממנו אישורים, הפניות ומרשמים חתומים בחותמת אלקטרונית המכובדים בבתי המרקחת של הקופה ואלו שבהסדר".

לאילו ערכים את מצפה מהצוות של מאוחדת בסניף זה?

"שירות עם חיוך! ועם לב! ומקצועיות לשמה…".

שירותים במרפאה:

• רפואה ראשונית, ילדים ומשפחה;
• שירותי מעבדה, שירותי אחיות ומזכירות; בית מרקחת;
• מכון פיזיותרפיה הכולל פיזיותרפיסט ופיזיותרפיסטית שנותנת מענה גם לפיזיותרפיה של רצפת האגן;

שירותים עתידיים:

טיפולי התפתחות הילד; טיפת חלב; רפואת נשים מורחבת; רפואה מקצועית.

מידע חיוני:

• כתובת: דרך ארץ 32
• טלפון: 04-7743900
• פקס: 04-7749301

שעות פתיחה:

• א'-ו' 08:00-12:00
• ב', ד' 16:00-19:00

רופאים ומטפלים במרפאה:

• ד"ר אבו מוך רימה – כללית, פנימית ומשפחה
• ד"ר גרינברג אירנה – כללית, פנימית ומשפחה
• ד"ר רודקין סבטלה – מומחית ברפואת ילדים

מכבי שירותי בריאות

באפריל 2017 נפתח סניף מכבי בחריש. אנה בוגוסלבסקי, מנהלת המרכז הרפואי של מכבי בחריש: " זהו מרכז רפואי חדש בעיר חדשה בישראל, כך שמלווה אותנו תחושה של "לעשות היסטוריה"

"פתיחת המרכז הרפואי בחריש לפני כשנה הייתה מלווה בהתרגשות רבה ותחושה של שליחות. אני גאה להיות חלק מארגון שהחליט להיכנס לחריש כדי לתת מענה רפואי לתושבים החדשים קרוב לבית מבלי שיצטרכו לנסוע או להתרחק בכל פעם שזקוקים לרופא", מצהירה אנה בוגוסלבסקי, מנהלת סניף מכבי בחריש.

בוגוסלבסקי, בוגרת תואר ראשון בכלכלה וניהול בטכניון ותואר MBA באוניברסיטה העברית. הצטרפה לצוות מרחב צפון השרון במחוז השרון לפני כשלוש שנים. בתפקידה הקודם ניהלה במשך 5 שנים מחלקה אדמיניסטרטיבית בבית חולים.

"אני שמחה שנפל בחלקי להיות שותפה להקמת מרכז רפואי בחריש, זוהי חוויה מדהימה של תקופה מלאת אתגרים".

 מהו החזון שלך לסניף של מכבי בחריש?

"החזון של מכבי בחריש דומה לחזון של מכבי בכל הארץ: להביא את הרפואה הטובה ביותר בדרך נוחה, זמינה ונגישה למטופלים. מכבי משלבת בין הרחבת שירותים פרונטליים לקדמה פורצת דרך בכל הקשור לטכנולוגיה, רמה רפואית או רמת השירות".

"השירותים הבולטים והייחודיים שלנו מתמקדים בצרכים של משפחות צעירות, אשר מהוות מרבית האוכלוסייה של חריש. אני שמחה שטיפת חלב של מכבי זוכה לשבחים על שירות מקצועי. שירות ייחודי למכבי שהחל בחריש הוא "טיפת חלב עד הבית" – הביקור הראשון של היולדת לאחר הלידה – מתקיים בבית שלה. האחות מגיעה אליה ומבצעת שקילה ואת הבדיקות הנדרשות לתינוק, מבלי שהאם הטרייה תצטרך לצאת מהבית".

האם הסניף החדש מביא עמו גם התחדשות טכנולוגית לחברים בחריש?

"האפליקציה והאתר של מכבי מאפשרים למטופל לבצע מגוון פעולות מרחוק כמו הגשת טופס 17, התייעצות עם רופא הילדים אונליין, קביעת תור, צפייה בתוצאות בדיקות, קביעת תור ללא כרטיס ועוד".

לאילו ערכים את מצפה מהצוות של מכבי בסניף זה?

"צוות חריש שהולך ומתגבש מאז פתיחת המרכז הרפואי חרט על דגלו ערכים של קידום בריאות, הענקת רפואה אינטגרטיבית ומותאמת אישית לכל חבר, שירות אמפטי, מותאם אישית ומרגש, בראיה מקצועית כוללת ומתקדמת, בכל זמן ובכל מקום, בפשטות בשגרה וברגעי אמת. אלו ערכים התואמים את החזון של מכבי".

שירותי המרפאה:

• רפואת ילדים, רפואת משפחה, רפואת נשים, עובדת סוציאלית, מרפאת אחיות, מעבדה, שירותי משרד;
• ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת ופיזיותרפיסטית התפתחותית.
• דיאטנית ילדים ותינוקות; טיפת חלב; סדנאות החייאת תינוקות;
• הרצאות הנחיה הורית, שיתופי פעולה בקהילה לקידום בריאות התושבים;

שירותים עתידיים:

הרחבה של שירותי רופאים מקצועיים.

מידע חיוני:

• כתובת: דרך ארץ 52
• טלפון: 04-6164310
• דוא"ל: HARISH@MAC.ORG.IL
• פקס: 073-2132410

שעות פתיחה:

• א', ג'        8:00 – 12:00, 16:00 – 18:00
• ב', ד', ה'   8:00 – 12:00
• ו'             8:00 – 11:00

שכונת הפרחים בחריש נמצאת בתנופת בנייה אדירה. דירות מגורים ומבני ציבור מוקמים בה בקצב מואץ והיא מושכת אליה אוכלוסייה איכותית וצעירה. יצאנו לפגוש את חברת אשדר, שמקימה את אחד הפרויקטים בשכונה ולשמוע מהם, ממקור ראשון, על התקדמות הפרויקט והשכונה

– תוכן שיווקי –

לא בכל יום קמה בישראל עיר חדשה שמושכת אליה זוגות צעירים, כמו גם משפחות שמבקשות להימלט מהמולת העיר הגדולה ורוצות לשדרג את איכות החיים. חריש מציעה כיום יתרונות משמעותיים כמו דיור איכותי ובר השגה, קרבה ונגישות למרכז הארץ ואוכלוסיה איכותית. רבים רואים בה את האלטרנטיבה השפויה למרכז ההומה והמתייקר – עיר צעירה עם נוף פסטורלי, שאפשר עדיין לרכוש בה דירת ארבעה חדרים במחירים הנעים סביב מיליון שקלים.

תנופת הבנייה נמשכת

שכונת הפרחים החדשה, שהחלה צומחת בחלקה הדרום-מזרחי של חריש, העלתה על מפת התכנון כ-3,000 יחידות דיור נוספות. בין מתחמי המגורים הרבים בשכונה משולבים מגוון מבני ציבור כגון מועדון נוער, מתנ"ס, ספריה, קונסרבטוריון ומוסדות חינוך – החל מגילאי הגן ועד בית ספר תיכון.

בתוך תנופת הבנייה העצומה, מבין המולת הדחפורים העובדים ללא הרף והפיגומים הנישאים אל על, עולה וצומח גם פרויקט "אשדר חריש", המתוכנן להתאכלס בחלקו הראשון בעוד כ-15 חודשים. בפרויקט 320 יחידות דיור באחד-עשר בניינים. מפרט הדירות המגוון בפרויקט מאפשר התאמה לצרכים המשתנים של קהלים מגוונים – דירות ארבעה חדרים בשטח של 95 או 100 מ"ר, דירות חמישה חדרים, דירות גן ופנטהאוזים.

מתן פרידמן, מנהל המכירות של פרויקט אשדר חריש, מספר: "מרגע שהוחלט על הקמתה, חריש נועדה לאכלס כ-100 אלף תושבים, על כל המשתמע מכך. כל מה שנבנה ותוכנן בעיר, הותאם להיקף האוכלוסייה הנרחב. גם האפשרויות שהעיר מציעה ותציע בעתיד מבחינת חינוך, תעסוקה, מסחר ופנאי מותאמות לאוכלוסייה צעירה שמבקשת איכות חיים, שלווה וסביבת מגורים שתיתן מענה לכל הצרכים היומיומיים".

הייחודיות האמתית היא בקהילה

אחת הסיבות לעלייה בביקוש לדירות בחריש, היא האטרקטיביות של המחירים. עם זאת, עבור רוב הרוכשים המחיר אינו הפקטור היחידי. האפשרות הייחודית להצטרף כיום לקהילה צעירה ומשכילה המתגבשת בעיר ולקחת חלק במעשה החלוצי של הקמת עיר חדשה, מהווה מקור משיכה למשפחות שמגיעות לכאן מערים ותיקות בכל רחבי הארץ.

"לא כל יום צומחת עיר חדשה בישראל", מסבירה רחלי בריזל, סמנכ"ל שיווק ומכירות באשדר. "אנחנו, בחברת אשדר, זיהינו את הפוטנציאל שטמון במקום כמו חריש ואנו בונים פרויקט יפהפה שיענה לצרכים של זוגות צעירים ומשפרי דיור. קהל היעד שלנו מורכב מזוגות צעירים, משפרי דיור שהחליטו לעבור לדירה גדולה יותר, עם חדר נוסף ולכן בחרנו לתכנן את הדירות שלנו כפי שהן מתוכננות".

"חריש אידיאלית למשפחות שמחפשות איכות חיים ותחושת קהילה", אומר פרידמן. "הכל חדש כאן, ונבנה ממש מההתחלה, מהיסוד. ככל שהפרויקט הולך ונבנה, מתחזקת התחושה המרגשת שהמשפחות שיכנסו בשנים הקרובות לעיר יעצבו אותה ואת האופי שלה".

"חריש היום מאפשרת איכות חיים ללא פשרות, ובמחירים נוחים", אומר פרידמן. דירת ארבעה חדרים שצופה על יישובי עמק חפר, בקהילה מתפתחת ואיכותית בצפון השרון, זה לא חלום, זו מציאות עבור רוכשי הדירות הנלהבים בפרויקט שלנו.

אנו בונים דירות במפרט משובח ובאיכות בנייה גבוהה בעזרת אחד מקבלני הבנייה המוערכים בארץ, אשטרום. עבור הרוכשים זו עסקה משתלמת. אנשים מבינים שזו הזדמנות שלא תחזור".

תשתיות או לא להיות

תושבי העיר החדשים, שמגיעים מערים גדולות ומרכזיות בהן הם רגילים למצוא מענה לכל הדרוש להם בחיי היומיום כגון מוסדות חינוך מגוונים, מקומות תעסוקה, אזורי מסחר ובילוי וחיי תרבות ופנאי מתעניינים, מטבע הדברים, בתשתיות העירוניות שכבר קיימות בחריש, וכמובן באלה המתוכננות לקום בשנים הקרובות.

כעיר שמיועדת למשפחות צעירות תחום החינוך בעיר מקבל תשומת לב מיוחדת. בספטמבר 2017 החלו את שנת הלימודים בחריש למעלה מ-1,000 תלמידים וילדי גנים. בתי ספר על-יסודיים וכן בתי ספר נוספים וגני ילדים צפויים להיפתח בהמשך בהתאם לקצב האכלוס.

תחום העסקים והמסחר נמצא גם הוא בצמיחה, כשבעתיד צפויים להתרבות אזורי המסחר בעיר. במהלך שנת 2017 נחנכה שדרת 'דרך ארץ', שדרת המסחר המרכזית ובה סופרמרקט, מגוון חנויות, סניפי קופות חולים ועוד. במהלך 2018 נפתח מרכז מסחרי שכונתי ראשון ומרכזים נוספים צפויים גם הם להיפתח. במחצית הראשונה של 2019 מתוכנן להיפתח גם מרכז קניות גדול בכניסה לעיר.

"חריש זה סטארט אפ, יש פה הזדמנות לבנות הכל נכון מההתחלה. יש פה פוטנציאל אדיר", אומר יצחק קשת, ראש המועצה, ומזמין משפחות וזוגות צעירים מרחבי הארץ לבוא ולהתרשם מהעיר. "אין כמו מראה עיניים, אין כמו לחוות את העיר הזו מבפנים", הוא מסכם.

לפרטים נוספים על פרוייקט אשדר לחצו כאן

צילום אילוסטרציה: פרוייקט בנייה בחריש

מהם ליקויי בנייה? כיצד מנהלים נכון 'פרוטוקול מסירת דירה'? מהי התנהלות נכונה מול הקבלן ומה עושים במקרה של ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון? עו"ד פארס כבהה, בעל ניסיון רב בתביעות ליקויי בנייה ונדל"ן, עונה על כל השאלות

הדירה החדשה שרכשתם מהקבלן מוכנה למסירה? מגיע לכם מזל טוב, אבל עכשיו, בשלב 'פרוטוקול המסירה', מוטב שתתנהלו בזהירות ובאחריות. ולמה הכוונה?

רוכשי דירות רבים מגלים לצערם כי קיים פער משמעותי בין ההדמיות, המצגות והעלונים המרשימים שראו בשלב הרכישה, לבין הדירה שקיבלו בפועל. השינויים מתבטאים בתוספת קומות לבניין, היעדר פארקים ושטחים ירוקים שהובטחו בתכנון המקדים או נוף שלא נשקף מחלון הדירה כמובטח – שינויים שברוב המקרים הקבלן הטמיע לגביהם הוראות הגנה בחוזה ואין ברירה, אלא לקבלם ולהשלים עם המצב.

לעומת זאת, כאשר איכות הבנייה בדירה אינה עומדת במפרט הטכני שהובטח בחוזה, או בניגוד לתקני בניה קבועים ומתגלים ליקויי בנייה חשוב לדעת כי ישנן דרכים להתמודדות עם המצב.

 מהם ליקויי בנייה?

חוק המכר מסווג ליקויי בנייה לפי חומרתם ומחלק אותם לשלוש קבוצות:

• ליקויי בנייה קלים / קוסמטיים: "תיקוני שנת הבדק" כגון, "רובה" מתפרקת, משקופים מקולפים, צבע דהוי, סדקים קלים בקירות, קילוף טיח ועוד.
• ליקויי בנייה מהותיים: נזילות בצנרת, רטיבות, מרצפות שבורות, ניקוזים לא תקינים, שיפועים בלתי תקניים, אלומיניום פגום, חיפויים נופלים ועוד.
• ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון: סטייה של מעל 2% משטח הדירה, גובה תקרה, חלונות ודלתות עקומים או סטייה של למעלה מ-5% במידות האביזרים בדירה כפי שצוינו במפרט הטכני.

ליקויי בנייה קלים (תיקוני שנת הבדק): "תקופת הבדק" היא תקופת אחריות בת שנה "לכל אי התאמה אחרת שאינה מפורטת בסעיפים 1-9 (ראו בהמשך) לתוספת לחוק המכר לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973".

 ליקויי בנייה מהותיים: בתוספת לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973, מוגדרות תקופות אחריות הקבלן למוצרים השונים בדירה כגון:

• ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות, לרבות אלומיניום ופלסטיק – שנתיים;
• ליקוי בריצוף וחיפוי פנים לרבות שקיעות ושחיקה – שנתיים;
• כשל בתפקוד ובעמידות של מכונות ודוודים – שלוש שנים;
• ליקוי בפיתוח חצר, לרבות שקיעות מרצפות בקומת קרקע, בחניות, במדרכות ובשבילים בשטח הבניין, וכן ליקויים במשטחים מחומרי גימור שונים – שלוש שנים; לעניין זה, "פיתוח חצר" – לרבות שבילים, משטחים, קירות, גדרות, רכיבים בנויים ומערכות – ובכלל זה מערכות מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה ותקשורת;
• כשל בתפקוד ובעמידות של מרכיבי מערכות הבידוד התרמי – שלוש שנים;
• כשל במערכות צנרת – לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב – ארבע שנים; לעניין זה, "כשל" – לרבות נזילות;
• כשל באיטום המבנה, לרבות בחללים תת-קרקעיים, בקירות, בתקרות ובגגות, לרבות גגות קלים עם סיכוך – ארבע שנים;
• סדקים ברוחב גדול מ-1.5 מ"מ ברכיבים שאינם נושאים את שלד המבנה, כגון עמודים, קורות קשר, קירות תומכים – חמש שנים;
• התנתקות, התקלפות או התפוררות של חיפויי חוץ – שבע שנים;
• כל אי-התאמה אחרת שאינה אי-התאמה יסודית – שנה אחת.

ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון: ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון הם כשלים שנוצרו במהלך הבנייה כגון סטייה ניכרת בשטח הדירה העולה על 2% או סטייה במידות חלקיה השונים העולה על 5%; סטייה בגובה התקרה; משקופים עקומים; מידות שונות של קירות או איטום לקוי המצריך טיפולים חוזרים ללא אפשרות לתקנם באופן קבוע.

ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון מתגלים גם במערכות שעבור אדם מן השורה הן נסתרות מן העין כגון  אינסטלציה וחשמל. לכן, רוכש דירה שאינו בקיא בתחומים אלה, מוטב שייעזר באיש מקצוע – מהנדס או שמאי – שיערוך עבורו חוות דעת מהימנה.

ליקויים אלה משפיעים ישירות על ירידת ערך הדירה ומחייבים פיצוי כספי מצד הקבלן.

חובת הקבלן לתקן ליקויי בנייה

כל "אי התאמה" במערכות הדירה השונות זוכה לתקופת אחריות מוגדרת במסגרתה חובת התיקון חלה על הקבלן. למרות שהוראות חוק המכר מחייבות מבחינת החוק, קבלן מיומן שעומד מול רוכש חסר ניסיון, ינסח תמיד את חוזה המכר כך שיחייב אותו לבצע תיקונים בדירה רק לאחר שתמה שנת הבדק. סעיף כזה אינו חוקי בעליל, אך רוכשים רבים יימנעו מפניה לקבלן בעניין ביצוע תיקונים, ובהימנעות זו הם עלולים לאבד את זכותם לתיקוני בדק שלא נעשו במסגרת השנה מיום קבלת הדירה.

חשוב לדעת כי הקבלן מחוייב על פי חוק לבצע תיקונים בתוך זמין סביר מיום שנקרא לעשות כן, הן ב"תיקוני הבדק" והן בליקויים שהתגלו לאחר מכן. קבלן שמתמהמה בתיקונים, או הופך את ההתנהלות מולו למסורבלת ומקשה על החיים בדירה, עובר על החוק. 

סוף מעשה בהתנהלות נכונה תחילה

הצלחתה של תביעת ליקויי בנייה עתידית תלויה רבות בהתנהלות נכונה מול הקבלן בעת קבלת הדירה. מכאן, שהצעד הראשון שעליכם לעשות בטרם תחתמו על פרוטוקול המסירה, הוא לבדוק היטב את הדירה, כולל כל המערכות שבה.

פרוטוקול המסירה מהווה ראיה משפטית לאי-קיומם של ליקויי בנייה שרוכש דירה יכול לגלותם במאמץ סביר. עם זאת, גם לאחר החתימה על פרוטוקול מסירה שמאשר כביכול שלא נמצאו ליקויי בנייה, זכותכם להזמין בהמשך חוות דעת הנדסית שתגלה ליקויים שרק איש מקצוע יכול לאתרם, וסותרת את תוכנו של הפרוטוקול החתום.

חשוב לזכור כי קבלן מיומן עורך עשרות, ואולי מאות, פרוטוקולי מסירה, ולכן חוסר ניסיונכם מאפשר לו  לשכנע אתכם להסתפק בבדיקה שטחית של הדירה, תוך שהוא מבטיח שתיקוני הבדק יחולו עליו. בשל ניגוד האינטרסים שלכם מול הקבלן, הימנעו מקבלת עצות ממנו.

בעת עריכת פרוטוקול המסירה מומלץ תמיד (ללא יוצא מן הכלל) להסתייע באיש מקצוע מטעמכם, שיבדוק את הדירה ומערכותיה. לחוות הדעת המקצועית שיכתוב המהנדס או השמאי חשיבות עליונה בניהול הליך משפטי כנגד הקבלן, במידה שיתגלע סכסוך הנוגע לליקויי בנייה.

אם אינכם מזמינים איש מקצוע מיומן, בדקו אתם בקפדנות את כל הפרטים בדירה וודאו כי כל ליקוי שהתגלה יירשם בפרוטוקול המסירה.

מה מומלץ לעשות כאשר מתגלים ליקויי בנייה?

הודעה על הליקויים

על פי חוק המכר (דירות), רוכש דירה מחויב להודיע לקבלן על כל ליקוי בנייה (שניתן לגלות במאמץ סביר) בזמן אמת ובתוך תקופות האחריות הקבועות בחוק כמפורט לעיל. הוראה מקבילה קיימת גם בחוק חוזה קבלנות. הקבלן מחויב לתקן את הליקויים בתוך זמן סביר.

על פי הפסיקה הרווחת כיום, רוכש דירה שלא הודיע לקבלן במועד על ליקויי הבניה, עלול לאבד את זכותו לתיקון הליקויים האמורים, ואף  את זכותו לקבל פיצוי בגינם.

לאחר עריכת חוות דעת הנדסית, מומלץ ליידע את הקבלן על קיומה, ולדווח על כל ליקוי שיתגלה לאחר מכן, במהלך תקופת האחריות הקבועה בחוק כמפורט לעיל. לאחר שתיעדתם גילויו של ליקוי בנייה, יש לפנות בכתב לקבלן (בין בדוא"ל ובין במכתב) ולבקש כי יפעל לתיקון הליקוי בתוך הזמן הסביר המוקנה לו.

ומה לגבי ליקויי בנייה שלא ניתן לגלותם במאמץ סביר?

כאן טמונה החשיבות העליונה של חוות דעת הנדסית. לא מעטים הם המקרים בהם מתגלעת מחלוקת משפטית סביב ליקוי שהתגלה לאחר שנת הבדק, או בתום תקופת אחריות מוגדרת אחרת. כאשר הדיווח אודות הליקוי לא מתקבל בזמן, קשה מאד לשכנע את בית המשפט שיכפה על הקבלן לתקן את הליקוי האמור, או, לחילופין, לפצות את רוכשי הדירה.

חוות דעת מקצועית מאפשרת לגלות מבעוד מועד ליקויים רבים שאינם נראים לעין, ובכך למנוע מצב של התנערות הקבלן מליקויים שלא דווחו בזמן אמת ובתוך תקופת האחריות.

ליקויי בנייה שאינם ניתנים לתיקון כאמור לעיל, הם ליקויים שגוררים ירידת ערך ויש לפעול אל מול הקבלן לקבלת פיצוי כספי בגינם.

חובת הקבלן לתקן בתוך זמן סביר

על פי סעיף 4ב (א) לחוק המכר, קבלן מחויב לתקן ליקויי בנייה שמתגלים במהלך תקופות האחריות או  במהלך שנת הבדק. זאת, בתוך זמן סביר ממועד ההודעה על קיומו של הליקוי.

כאמור, על פי הפסיקה הרווחת, הימנעות מהודעה לקבלן בזמן אמת ובתקופת האחריות הקבועה לכל ליקוי, עלולה להביא לאיבוד הזכות לתיקון או לקבלת פיצוי בהתאם בגין ליקויי בנייה.

אבדן זכות התיקון של הקבלן:

קבלן שלא פועל כחובתו לתקן ליקויי בנייה הניתנים לתיקון בתוך זמן סביר עלול לאבד את זכותו לתקן ליקויים אלה.

רבים הם המקרים בהם נדונה בבית המשפט זכותו של הקבלן לתקן את הליקויים. במקרים בהם הוכח כי הקבלן ביצע תיקוני סרק, או שלא תיקן כלל בתוך זמן סביר על אף הודעות חוזרות של רוכשי הדירה, בית המשפט שלל מהקבלן את זכות התיקון.

גם במקרים של ליקויים חוזרים (מתועדים), עשוי בית המשפט לפסוק כי אין לאפשר לקבלן לבצע תיקון נוסף בדירה, ותחת זה לחייבו במתן פיצוי כספי.

פעלתם בהתאם להוראות המדריך שלפניכם, אולם הקבלן עדיין מסרב לתקן הליקויים?

יש לפעול להגשת תביעת ליקויי בנייה: כדי להגיש תביעה, בחרו בעורך דין מנוסה בהופעה בבית המשפט שעוסק בתחום המקרקעין, ומתמחה בתביעות ליקויי בנייה. חשוב לבחור בעורך דין שמתמחה בתחום,  שכן זוהי נישה משפטית שמצריכה ידע נרחב ויכולת התמודדות עם טענות בעלות משקל שמעלים רבים מהקבלנים.

עו"ד פארס כבהה הוא שותף בכיר במשרד כבהה עדי ושות', והוא בעל ניסיון עשיר בתחומי הנדל"ן וליקויי בנייה. עו"ד כבהה ייצג הן קבלנים והן לקוחות פרטיים במספר רב של תביעות ליקויי בנייה.

לפגישת ייעוץ ולפרטים נוספים: דרך ארץ 54, חריש

טלפון ארצי: 03-3732536 נייד: 052-3120497 דוא"ל: fares@jbr.co.il

פתיחת עסק חדש בעיר חדשה עשויה להוות הזדמנות חד פעמית ליזמים להטביע את חותמם על העיר ולהקים עסק שישגשג בעתיד. מצד שני, הסיכונים אינם פשוטים. תמונת מצב בחריש 2018

בשנת 1910, שנה לאחר הקמת העיר תל אביב, התקיים דיון בין חברי ועד הישוב על הקמת קיוסק בעיר. חברי הוועד התנגדו נחרצות וטענו כי 'המהלך ימיט אסון על העיר הצעירה'. בחלוף מאה שנים, כולנו חכמים יותר ויודעים כיצד התפתחה תל אביב עם השנים והפכה לאחת מהערים המובילות בעולם בבילויים ובמסעדנות.

הקיוסק הראשון בתל אביב הפך מאז לסמן של הצלחה. קמו לו חיקויים רבים והוא מסמל עבור רבים גם את הגשמת החלום של לצאת ממעגל השכירים ולהצליח כעצמאיים.

האם גם חריש יכולה לספק הזדמנויות עסקיות נפלאות? איתי אלוש, מנהל ב'מומנטום פתרונות מימון מתקדמים', מביט על חריש בעיניים אובייקטיביות ומאמין שכן. "מקום חדש הוא הזדמנות עסקית נפלאה שכן בעל העסק נהנה מיתרון הראשוניות. בעלי עסקים באזור מגורים שכזה יוכלו למנף את פעילותם בקשרים אישיים עם קהל לקוחותיהם ומשם לצמוח ביחד עם התרחבות העיר החדשה".

אלוש מחדד את דבריו ומוסיף: "אחד המרכיבים החשובים בהחלטה האם לעבור למקום מסוים הוא אילו שירותים ניתן לצרוך באזור זה. היות וחריש צמאה לכל השירותים האפשריים אין ספק שהיא יכולה לספק לרבים הזדמנויות עסקיות חד פעמיות".

תכנון לטווח ארוך

לפני מספר ימים התקיימה חגיגת ההשקה של מאפיית 'סבתא עוגייה' שפועלת במרכז מסחרי עמית. אליאור שרון הבעלים הוא דור שני לבעלי מאפייה ושותף במפעל המשפחתי בנתניה. לדבריו, ההכרעה לפתוח עסק דווקא בחריש נבעה מתחושה אישית ומתכנון מסודר גם יחד.

"היה משהו באווירה של המקום שבכל מקום אחר לא נתקלתי בו. יש כאן אנשים שמחים. חשתי את האנשים בשנה וחצי שאני מטייל כאן. נכון שעכשיו אין תושבים רבים והייתי שמח שיהיו יותר אבל כבעל עסק אני חושב באופן רחב ועתידי".

האם יש בעיות ייחודיות שאתה נתקל בהן בשל המיקום של העסק?

"הספקים לא תמיד יודעים איפה חריש נמצאת ולעיתים אין להם קווי חלוקה ישירים לכאן, מה שגורם לסרבול ועיכובים באספקה".

מצד שני, אין לך מתחרים….

"נכון, אבל העובדה שאין לי עדיין מתחרים מטילה עלי אחריות כבדה כי אין כאן שוק ואין לי שום בסיס להשוואה בנושאי תמחור, איכות ושירות. בשטח אני מתנהג כאילו שפועלים פה עשרה מתחרים וקובע סטנדרטים ראשוניים".

שרון מעיד כי בבניית התכנית העסקית סימן תרחישי התמודדות עם מצבים ייחודיים שחריש מספקת, כמו כמות תושבים קטנה מהמצופה על פי תחזיות המועצה שמשמעותה רווחים תפעוליים נמוכים יותר, ומאידך הערכות מבחינת תשתית תפעולית לעסק שמעניק שירות ל-50,000 תושבים.

"אני סגרתי חוזה לתשע שנים כי אני באמת מאמין שעסק שיתחיל לפעול עכשיו יוכל להטביע חותם משמעותי מאוד וליצור קהל ביתי קבוע, ולכן אנחנו משתדלים למקם עצמנו כחלוצים בתחום. בעתיד אני אפילו מאמין שיוקם סניף נוסף כאן בעיר, ובכל מקרה המטרה שלי היא שחריש לא תהפוך לעיר שינה כמו ערים אחרות".

מחכים לעוברים ושבים

אבל לא כולם ממהרים לקפוץ למים ולפתוח עסק בחריש. ארז קריטי רכש שתי חנויות בפרויקט סוהו בשדרת דרך ארץ ומקווה לפתוח בעתיד הנראה לעין בית קפה. הוא מאמין שדרך ארץ היא המקום האידאלי לפתיחת עסק מסוג זה: "בן אדם שרוצה לקנות לעצמו משהו או לשבת לקפה עם חבר לא ירצה לנייד את עצמו אז הוא פשוט ירד ויעבור ישר מהמעלית לחנויות".

אז מתי הפתיחה?

"אין מספיק אנשים בחריש. ברגע שהאוכלוסייה תהיה חמישה עשר אלף תושבים ויותר אז תהיה כדאיות כלכלית. השדרה כיום נראית ריקה".

אבל היא ריקה כי אין מספיק חנויות כאן…

קריטי מסכים שמדובר בפרדוקס ומציג את שני צדי המאזן:  "מצד אחד אין למה לבוא, מצד שני אם תפתח עסק יהיה למה לבוא. זו באמת שאלת הביצה או התרנגולת. אני מקווה שמיד עם קבלת טופס 4 אתחיל במהלכים לפתיחת העסק, אבל אין לי ספק שבעלי עסקים בחריש זקוקים לעזרה רחבה יותר מהרשויות, לדוגמה, במתן הנחות בארנונה.

"אני מאמין בחריש, אוהב את חריש, אבל קצב האכלוס שלה הוא לא בהתאם לפרסום ולצפי של המועצה ולכן רבים כמוני עדיין מתלבטים אם לפתוח את העסק. אין ספק שהמדרכות הרחבות של חריש הן יפות ועם הזמן אני מקווה לראות בהן זרם ותנועה של עוברים ושבים, אבל כרגע, היתרון הגדול של חנות במיקום מרכזי עדיין לא בא לידי ביטוי באופן משמעותי".

אלוש מסכים: "בגלל העובדה שהתנועה הטבעית על השדרה או בקירבת המרכז המסחרי השכונתי יחסית נמוכה עדיין, העסקים נדרשים למשוך את הלקוחות כדי שיגיעו ספציפית אליהם מכל רחבי העיר. המשמעות היא שצריך להתאמץ יותר מהרגיל בשיווק ופרסום, טיוב המוצר/השירות וכו' אבל בעיקר בשמירה על קשר עם קהל הלקוחות שלך ובניית מוניטין טובים בעיר".

לצמצם סיכונים

כאמור, השילוב שמאפשר לרבים בחריש להגשים חלומות ישנים ולצאת לעצמאות כלכלית בפתיחת עסק, אינו בהכרח מצמצם סיכונים. כדי לנהל עסק שמצליח להתמודד עם עליות וירידות ותהפוכות בעיר חדשה משרטט אלוש מספר קווי יסוד עליהם יש לשמור: "תכנון מקדים, בניית תכנית עסקית, יצירת מעגלי תמיכה חברתיים, גידול הכנסות עקבי תוך הקפדה על יכולת פיננסית לצמוח וראייה מקפת וכוללת על כל תחומי הניהול (כ"א, אשראי בנקאי, יכולת מימון לקוחות וכו'), שתאפשר לבעל העסק לראות ולהבין בכל רגע נתון האם ניתן לספק את השירותים, מבלי לקחת  התחייבויות גדולות מדי שעלולות לגרום יותר נזק מאשר תועלת".

גם לשאלה כיצד מתמודדים עם עסק המציע שירות או מוצר דומה (לדוגמה, פיצריה נוספת) משיב אלוש וטוען כי כל עסק חייב ללמוד לבדל את עצמו בעזרת חשיבה יצירתית. "מתחרות ניתן לצמוח. אסור לפחד מתחרות אלא להתמודד איתה. הרעיונות יכולים להגיע מעסקים אחרים, אפילו אם הם פועלים בתחומים שונים, פשוט ניתן להתבונן בעסקים, ללמוד מהם ולהשליך את השיטה לתחום הפעילות שלך וכך לבדל את עצמך".

תשע משפחות עולים חדשים וותיקים מברזיל נקלטו בחריש בחצי השנה האחרונה – והיד עוד נטויה. הכירו את חברי הקהילה החדשה שהגיעו מארץ הקרנבל והכדורגל להתיישב בעיר החדשה

צילומים: אורן קלר

בשנת 2016 עלו לישראל כ-700 עולים מברזיל, מספר שיא לעומת שנים קודמות. יוקר המחיה בברזיל, שעלה בצורה תלולה בשילוב עם העלייה בפשיעה והפגיעה הקשה בתחושת הביטחון האישי, גורמים לרבים מיהודי ברזיל לארוז את המזוודות ולעלות לישראל. בשנה הקודמת הוכרזה רעננה, כבירת הברזילאים, אולם במחצית השנייה של 2017 ובשנת 2018 מסתמנת חריש כמוקד משיכה חדש עבור ילידי ארץ הסמבה. פגשנו את הקהילה החדשה המתהווה על רחבת הדשא מול בנין המועצה; מבוגרים וצעירים, אקדמאים ופנסיונרים, ציונים ופרגמטיים, דתיים וחילוניים – המשפחות הברזילאיות בחריש אוהבות את העיר ומתכננות להשתקע במקום ולפתח את הישוב. מה הם אוהבים בחריש? מה חסר להם בחריש? ומה הם מאחלים למדינת ישראל בשנתה ה-70? כל התשובות לפניכם.

דרושה: מאפיה ברזילאית

סילביה גרינברג (33) ולאנדרו מורייס (34) הגיעו לחריש לפני חודש. הם מתגוררים ברחוב אורן בשכונת החורש ובקהילה הברזילאית המתהווה הם כבר נחשבים ל'ישראלים'. לארץ הם עלו לפני שלוש שנים והם עובדים במה שהם אוהבים; סילביה, כסוכנת נסיעות ולאנדרו כמדריך כושר. המעבר לחריש נבע מתוך אמונה שחריש כעיר חדשה תספק להם הזדמנויות טובות בחיים בתחום התעסוקה, המגורים והקמת משפחה.

מה הכי קשה לכם בישראל?

"כלום! שום דבר!", הם עונים יחד בפסקנות.

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"מאפיה ברזילאית".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"שלום ושקט", הם מסכמים.

להתחיל חיים חדשים בדירה חדשה

אניק שוט (50) מתגוררת יחד עם בתה ראיסה (14) ובעלה גבריאל אייגנר (65) ברחוב תמר מזה חמישה חודשים. אניק, ציירת ומעצבת וגבריאל איש עסקים עלו לארץ בשנה שעברה ועם סיום שהותם במרכז הקליטה הגיעו לחריש והתאהבו במקום. "רצינו להתחיל את החיים בישראל בדירה חדשה ובבניין חדש וחריש אפשרה לנו את זה", מציין גבריאל ואילו אניק מוסיפה: "אני אוהבת את העובדה שאין פקקים, אין בלאגן, כולם מכירים את כולם וגם עוזרים אחד לשני".

מה הכי קשה לכם בישראל?

"השפה. עדיין קשה לנו לקרוא שלטים".

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"בית קפה, מסעדות ותחבורה נוחה יותר".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"שלום. שכל מנהיגי העולם יהיו מוארים ושעם ישראל ישמור יותר על ארצנו נקייה ויפה".

חבר מביא חבר

ברוך (67) ואגנס (64) רוט עלו לארץ באוקטובר 2017 וחודש אחרי כן כבר עברו להתגורר בחריש ברחוב אורן. "באנו לבקר את גבריאל, חבר שלנו שכבר התגורר בעיר ואהבנו את המקום ואת הרעיון של עיר חדשה", מספרת אגנס ואילו ברוך מוסיף: "אהבתי גם את העובדה שהתמורה למחיר השכירות הנמוך היא גבוהה ושחריש מקבלת יפה את העולים החדשים".

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"אנחנו כבר מרגישים כאן בבית ואוהבים מאוד את איכות החיים ותחושת הביטחון האישי. כל דבר נוסף הוא אקסטרה ויתקבל בברכה".

מה הכי קשה לכם בישראל?

"העברית קשה", עונים השניים וצוחקים.

"לשמור על חריש נקייה"

יצחק (31) תמרה (26) ושני ילדיהם הודיה-אמונה (3) ואוריאל (1.5) אונגרוביץ' נחשבים ל"וותיקים" בחריש: בספטמבר 2017 הם הגיעו לעיר והתמקמו ברחוב הגפן. "אנחנו אוהבים את גני השעשועים בעיר ואת האכפתיות של המועצה מהתושבים המקומיים", מציינים בני הזוג שכבר מתגוררים בארץ שש שנים.

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"הייתי שמחה אם המועצה היתה ממקמת פחי אשפה קטנים ברחוב להולכי הרגל. כך נוכל לשמור על חריש נקייה".

מה הכי קשה לכם בישראל?

"לחיות בלי המשפחה המורחבת שלנו".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"ישראל שלי יפה, תמשיכי להיות המדינה הכי טובה בעולם. אוהבים אותך!"

בוקר טוב אליהו

משפחת אליהו כוללת את חיים (37) קמילה (35) ושני ילדיהם יהונתן (5) ואלון (3). בני הזוג וילדיהם מתגוררים ברחוב טורקיז כבר שמונה חודשים וגם בישראל יש להם מעמד של עולים וותיקים שעלו לארץ לפני 20 שנה. שניהם ביולוגים בעלי תואר שני בגנטיקה מולקולרית והמעבר לחריש נבע מהאמונה שחריש היא עיר עם פוטנציאל לגדול ולהצליח. "אנחנו אוהבים את השקט שיש בעיר ואת העובדה שיש פה קהילה מאוחדת", מציינת קמילה.

מה הכי קשה בישראל?

"ללמוד ולהבין את ההתנהגות ואת האופי של הישראלים".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"שיהיה לנו הרבה שלום, בריאות וביטחון. שנמשיך להתפתח ולהיות מדינה מובילה בעולם".

רגוע בחריש

פבלו (46) ומרסיה (43) סלמה יחד עם בנם יצחק, תלמיד כיתה ה' בבית הספר תלמי רון מתגוררים כבר חודש ימים בחריש אליה עברו חודשיים לאחר עלייתם ארצה.  פבלו, מהנדס בהכשרתו, מקווה להשתלב בתחום ומציין שהוא אופטימי ושהוא אוהב את הרוגע שחריש משרה עליו.

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"מסעדת בשרים טובה וקולנוע", הוא מסכם בחיוך.

מי הזיז את הגבינה?

דוד גבריאלוביץ' (71) הגיע לבדו למפגש הברזילאים. שושנה אשתו (53) נעדרה בשל ההכנות למעבר לחריש שיתקיים בעוד שלושה שבועות. השניים מתגוררים בטבריה מאז עלו לארץ בספטמבר 2017 והם כבר מתרגשים מהמעבר לדירה ברחוב טורקיז. דוד הוא שף במקצועו המתמחה בבתי מלון ואילו שושנה היא עקרת בית. השניים הגיעו לחריש בעקבות פבלו סלמה והם מתרגשים מהכל: "זו עיר חדשה, אני אוהב כל מה שאני רואה פה, הכל עוד פתוח ויש כל כך הרבה אפשרויות לבנייה ולהתפתחות פה", מציין דוד.

איזה דבר היית רוצה שיהיה בחריש שיזכיר לך את הבית?

"פאו דה קז'ו", עונה דוד בפסקנות. (לחמניות גבינה ברזילאיות ידועות)

מה אתה מאחל ליום העצמאות למדינת ישראל?

"שלום ואומץ".

  זקני השבט

בסוף אפריל יעברו להתגורר ברחוב תמר בחריש ריקרדו (79) וקלריניה (71) רוזנברג. בני הזוג הם ישראלים וותיקים, "רק"  48 שנים בארץ. ריקרדו עבד כמהנדס אלקטרוניקה וקלריניה כשפית וכאשת חינוך.

מה אתם אוהבים בחריש?

"אנחנו אוהבים את ההתחדשות ואת האפשרות שלנו להיות חלק ממה שכבר פה בעיר שנבנית".

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"היכל תרבות, בית קולנוע".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"ישראל היא בית לכל היהודים. אנחנו גאים בישראל".

"לא חסר לנו כלום"

מאורציו (54) וסטלה (52) קוזמינסקי עלו לארץ בינואר 2018 וחודש לאחר מכן כבר התמקמו בדירה נוחה ברחוב טורקיז בחריש.

"הגענו לחריש מסיבות כלכליות, כאן יותר זול", מציין מאורציו שעוסק בניהול ואדמיניסטרציה ואילו סטלה, מומחית לטיפול בלייזר, מציינת שחריש היא עיר רגועה, נחמדה ועוטפת את התושבים שלה.

איזה דבר הייתם רוצים שיהיה בחריש שיזכיר לכם את הבית?

"לא חסר לנו כלום, אנחנו מאוד מרוצים. אולי רק המשפחה שנשארה בחלקה בברזיל".

מה אתם מאחלים ליום העצמאות למדינת ישראל?

"שלום וימים רגועים ופתרון מיידי לבעיות בטחוניות".

לא רק הבניינים בחריש נבנים בקצב מסחרר. הקהילה הצומחת דומה גם היא לאתר בנייה, שטומן בחובו סכנות וקשיים ומצד שני הזדמנות ייחודית לעיצוב והקמה של מרחב חדש ומשותף

ההתפתחות המואצת של חריש והתחלות הבנייה הנרחבות הופכות את העיר שלנו, ככל הנראה לאתר הבנייה הגדול בישראל. רעש פטישים, פועלי בניין, גדרות לאתרי בנייה ושלטי 'סכנה – כאן בונים' הם מחזה נפוץ אצלנו. בנסיעה בכבישי העיר אנו חולפים על פני אינספור שלטי אזהרה הנושאים את הכיתוב 'סכנה' ואילו שלטים אחרים נושאים את הכיתוב המתון יותר, ומשתמשים במשפט 'זהירות – אתר בנייה'. לדעתי, ההבדל בניסוח הוא מהותי… ומיד אסביר מדוע.

לפני מספר שנים שמעתי הרצאה בנושא זוגיות שעסקה בזוגיות טרייה ובמאמץ וההשקעה הנדרשים להקמת משפחה. ההזדמנויות והסכנות בבניית משפחה הן בעיני כמו באתר בנייה: חופרים יסודות; בונים קומה ועוד אחת; לפעמים טועים, הורסים ובונים מחדש; וקיים סיכון להיפצע בתהליך. לפעמים כואב והתהליך מעייף ולא תמיד רואים את האופק של סיום הבנייה, במיוחד אם חשים לעיתים שהרצפה עקומה והקירות סוגרים…

לא פשוט לבנות תא משפחתי וגם לא פשוט לתחזק אותו. לפעמים צריך לעשות שיפוצים ובני הזוג צריכים להיזהר לא ליפול ממרפסת חסרת מעקה או מקומה גבוהה שטיפסו אליה. כשמשקיעים את הלב והנשמה בתא המשפחתי, קריסה של קיר או גילוי רשלנות בהחלט יכולים להיות מסוכנים וגורליים.

ענין עם פועלי בנין

ואיך כל זה קשור לחריש? ובכן, חריש עבורי כרגע היא אתר בנייה עצום והקהילה בה היא כמו תא משפחתי גדול מאוד, שבונה את היסודות והבסיס של הבית החדש שלו. דתות שונות, שפות שונות, גילאים שונים, השקפות עולם שונות – כל אלה צריכים לגור בכפיפה אחת, בקהילה אחת. עלינו לבנות בזהירות את המרחבים המשותפים לצד המרחבים הנפרדים לכל אחד.

הבחירה היא שלנו – האם לראות באתר הבנייה העצום הזה סכנה בלבד ולוותר, או לראות דווקא את ההזדמנות המדהימה להקים ולעצב את ביתנו, את הקהילה שלנו לשנים קדימה.

כלים לבנייה נכונה

השותפות בעיצוב הבית, הבניין והקהילה מתחילה בשיח מכבד, מכיל וכזה המאפשר מקום לכולם, ללא בריונות ושיימינג. בשיח הזה צריכות לעלות לדיון השאלות המהותיות: מהו החלום שלנו? איך אנחנו יכולים יחדיו להגשים את החלום הזה וליהנות מהדרך?

השותפות שלנו באה לידי ביטוי גם בעזרה הדדית: סיוע בטרמפ, מסירת חפץ, שיתוף במידע ומעשים טובים נוספים – שלשמחתי, תושבי חריש מתגלים כ'אלופים' בהם.

ולבסוף, השותפות שלנו היא פשוט להיות יחד, בנחת ובאווירה טובה. על מנת שבית יצמח להיות מקום שטוב וכיף לחזור אליו, כל אחד מאיתנו צריך חוויה טובה וחיוך של מישהו אוהב. לכן, בואו נקדים ונאמר ברכת שלום ברחוב האחד לשני, נגלה נדיבות ואדיבות בנהיגה בכבישים, נבלה זמן איכות משותף בפארקים, בלובי של הבניין ובארועי תרבות שונים, נשמור ונתחזק את השטחים הציבוריים (כי הם שלנו) וננהג בסבלנות אחד בשני – כמו בבני משפחה.

אני חיה בסרט? יכול להיות… כבר אמרו לי לא פעם שאני תמימה, אבל אני בונה בחריש את בית החלומות שלי ובידי הבחירה לעצב אותו.

בחרו כעת את השלט שילווה אתכם בבנין אתר חייכם. במה בחרתם? ב'סכנה – כאן בונים' או ב'זהירות – אתר בנייה'? הבחירה הזו תעצב את המציאות שלכם ואת העיר שלנו.

מבחינת פירמידת הצרכים של מאסלו חריש כעיר נמצאת עדיין בשלב הבסיסי ביותר, אבל בניגוד לתאוריה של מאסלו שאומרת שאי אפשר לעבור בין שלבי הפירמידה בלי לספק מענה מלא לכל שלב, בחריש קורה דבר אחר

בתמונה: צילום משותף של דיירי הבניין שלי שצולם עבור פרוייקט "שכנות טובה בחריש"

שעת לילה מאוחרת, חוזרת ממפגש של פורום מובילי התנדבות בחריש (יש דבר כזה, כן…) ופוגשת בכניסה לחניה את השכן. שואלת מה שלומם, אומרת תודה על העזרה היומיומית שלהם בלקחת את אחד הילדים שלי לגן ומציינת בשמחה איזה כייף שהקהילה פה היא כזאת מדהימה ומחבקת. למרות שבעלי בקבע ובפועל אני לבד עם הילדים, אני מרגישה מוקפת בחברים שהם כמו משפחה, ויודעת שכשאצטרך- יש מי שיעזור.

השכן מסכים איתי שבאמת יש פה משהו מאוד מיוחד ואומר שזה מה שמחזיק אותם כאן! מזה זמן הם שוקלים לחזור למרכז כי הנסיעות היומיומיות לתל אביב מתישות, כי אשתו לא מוצאת עבודה וכי הם לא מספיק מרוצים מבית הספר. אבל החווייה הקהילתית בחריש היא משהו אחר! הילדים שרצים בין הבתים של השכנים ומשחקים ביחד בגינה בטרמפולינה; הישיבה על בירה בערב אצל השכנים בבניין ממול; סעודת השבת המשותפת; האפשרות לשבת בסלון אחד ולהשאיר דלתות פתוחות בין שתי הדירות; מפתחות הדירה שנמצאים קבוע אצל שכן למקרה שמגיע ספק כלשהו וצריך לפתוח לו…

להבנתי מבחינת פירמידת הצרכים של מאסלו חריש כעיר נמצאת בשלב הבסיסי ביותר. אנשים זקוקים לשרותים בסיסיים- מבנה, כביש, תחבורה ציבורית, תעסוקה, נותני שירותים זמינים, מוסדות חינוך טובים לילדים ובטח יש עוד דברים בסיסיים שפספסתי. המציאות כיום היא שחלק משמעותי מהצרכים האלה עדיין לא קיבל מענה מושלם.

חלקנו עם יותר אורך נשימה וחלקנו קצת מאבדים את הסבלנות והקושי מציף. אך יחד עם זאת, מה שמשאיר לא מעט אנשים כאן שמוכנים לנסות, להתאמץ, לסבול עוד קצת, הוא המענה שמקבלים בתחושת השייכות והאהבה למקום ולקהילה. המשאבים שמושקעים בקהילה הם אדירים, הרצון של כל אחד ליחסי שכנות טובים ולחברה משפיעים על המעשים היומיומיים של כל אחד. העובדה שמי שמגיע לפה מרגיש חדש רק לשבוע מבטלת את תחושת החשש והפחד להכנס לחברה מגובשת ולחשוש שלא יקבלו אותי. פשוט כי יש לי את האפשרות לגבש לעצמי איזו חברה שאני רוצה.

בניגוד לתאוריה של מאסלו שאומרת שאי אפשר לעבור בין שלבי הפירמידה בלי לספק מענה מלא לכל שלב, בחריש קורה דבר אחר. יש כאן הזדמנות אפילו להגיע לשלבים המתקדמים של מימוש עצמי. כשאדם מגיע עם יוזמה, עם רצון לשנות, עם עסק להקים, עם מתנה חדשה לעולם. כאן מחכה לו עיר חדשה, שהיא דף לבן והוא יכול לקפוץ למים ולהגשים חלום.

אז נכון שיש עוד עבודה לעשות ובטח ובטח שהצרכים הבסיסיים ביותר חייבים לקבל מענה. אבל יש אפשרות לקחת את הייחודיות של הלך הרוח כאן ולעבוד בשיתוף פעולה על יצירת המענה (על זה ארחיב אולי בפעם אחרת…).

תושבי חריש הקיימים – אתם הגיבורים בעיני. אתם מוכיחים שלאנושות יש כח להתגבר הרבה מעבר לצרכים פיזיים ואני מאחלת לכם ולי לקבל מענה מהיר ואיכותי בהקדם בכל הדברים שמאתגרים אותנו ביומיום.

תושבי חריש העתידיים – תהיו מוכנים לפגוש קהילה מדהימה ואכפתית ותגיעו עם הרבה סבלנות והכלה לזה שלא בונים עיר ביום.

ולמתלבטים – קחו בחשבון שלא הכל מושלם. שאם אתם מחפשים נטו חסכון כלכלי חשוב לשכלל את העלויות הנוספות של נסיעות, ארנונה יחסית גבוה ומחירי מחיה יחסית גבוהים של עסקים מתחילים. אבל אם אתם מחפשים מקום לצמוח בו, להרגיש שייכות ולהגשים בו חלומות – בואו לחריש!
מצפים לכם באהבה.

בעשור השביעי לחייהם עברו יהודית ואברהם דורון לחריש ועיצבו את הדירה שכל השנים חלמו עליה

רוגע, שלווה ונינוחות – אלה התחושות שעולות מיד עם הכניסה לדירה המעוצבת בסגנון קלאסי של אברהם ויהודית דורון בשכונת אבני חן, בחריש.

השניים מחזיקים בפרופיל שאינו שגרתי לתושבי חריש. אברהם, בן 78, הוא פנסיונר של צבא הקבע בו שירת 20 שנים ושל חברת אלתא, חברת בת של התעשייה האווירית. יהודית, בת 70, שרטטת במקצועה, פנסיונרית גם כן, שנהנית היום לפתח את תחביבה המרכזי ומחזיקה בבית סטודיו לציור. לזוג יש וותק של 50 שנות נישואין והם משלימים את המשפטים האחד של השני כמעט סימולטנית.

"מכרנו את הדירה במודיעין, עברנו לחריש ובדירה הזו הגשמנו את החלומות העיצוביים שלנו", משתפת יהודית. "בהפרשי המחיר בין מכירת הדירה במודיעין לקניית הדירה הזו, יכולנו לשדרג את הדירה החדשה שלנו", מאשר אברהם.

מהם העקרונות שהיו חשובים לכם בעיצוב הדירה?

"תמיד היו לנו בתים יפים", מדגישה יהודית, "אבל בדירה הזו קפצנו דרגה. כל השנים רצינו תאורה טובה בכל הבית ולא ידענו או הצלחנו לבצע זאת לבד, לכן החלטנו הפעם להפקיד את הטיפול בנושא זה בידיה האמונות של המעצבת שבחרנו; התקרה מונמכת, יש תאורה היקפית בכל חלל הסלון והמטבח ומשחקי התאורה בדירה מרתקים.

"היה חשוב לנו גם לשמור על תחושה מרווחת, אני אוהבת שהסלון פתוח. כשיש אורחים, אני עובדת במטבח אבל בו זמנית אני גם נמצאת איתם", מסבירה יהודית ומסכמת: "אנחנו מאוד מרוצים מהתוצאה, הבית מעוצב בהתאמה מלאה לטעם שלנו".

בהתאמה אישית

"זוהי דירה חמימה, מרווחת ומוארת עם נגיעות קלאסיות וקווים נקיים", מפרטת סנדרה אביטל, מעצבת הפנים של הדירה. "תקרת החלל הציבורי היא תקרה "תלויה", אשר הותקנה בה תאורת לד נסתרת לכל אורכה בתוך אלמנט גבס מיוחד. התוצאה היא תאורה אינטימית אשר שוטפת את החלל ומעצימה את מרחבו".
הצבעים השולטים בדירה כולה הם אפור , לבן ועץ. גוון אפור בהיר שולב באריחי ריצוף מפורצלן בנוסף לקיר מעוצב גבס בסלון. וילון בהיר, חצי אטום, מחדיר אור יום ומוסיף אינטימיות לאווירה.

המטבח שונה מן היסוד. נוספו ארונות מטבח בצלע נוספת. קיר ההפרדה בין המטבח והסלון הורחב מעט. "ארונות המטבח נבחרו בגוון לבן עם ידית אינטגרלית לתחושה של מראה נקי בתוספת ארון קלפה מעל למקרר ודלפק משטח בוצ'ר כהה- ונגה, כשדרוג", מוסיפה אביטל. "חיפוי הקיר עשוי זכוכית כסופה ליצירת מראה דרמטי ושילוב הרמוני עם גווני החלל", היא מסכמת.

הכוורת בסלון נבנתה בהתאמה אישית וכוללת גם רמקולים שקועים בתקרה ובכוורת", מוסיף אברהם ומציין כי ארונות ההזזה בחדרי השינה נבנו בהתאמה אישית על ידי נגר כמו גם ארון השירות במחסן.

"השקענו בסך הכל כ-200 אלף שקלים על מנת לשדרג את הדירה ולהפוך אותה לדירה נוחה, מעוצבת ומפנקת עבורנו" הוא מסכם.

"המעשה החלוצי השני שלנו"

אברהם ויהודית לא הגיעו לחריש במקרה. "זה המעשה החלוצי השני שלנו", מדגיש אברהם ומפרט: "בשנת 1997 עברנו למודיעין שהיתה עיר בהקמה. עברנו לשם בעקבות הילדים שלנו, שרכשו שם דירה. היינו צעירים בעשרים שנה, גדלנו עם היישוב.

"בחריש אנחנו מתחילים מאותו מקום אבל לצערי, לא מאותו מצב. עד שחריש תהיה עיר, יעברו כמה שנים טובות. זה נתון שלא לקחנו בחשבון.

"אין קשר טבעי בינינו לבין השכנים שלנו, שרובם זוגות צעירים עם ילדים אך מה שבעיקר מקשה עלינו – אלו הנסיעות היומיומיות לרופאים. אנו נוסעים כל יום לחדרה, פרדס חנה ונתניה על מנת לקבל טיפול רפואי שאינו זמין בעיר".

יהודית מוסיפה ומספרת: "רכשנו דירה בחריש בעקבות הבן שלנו שקנה כאן דירה. אבל שלושה חודשים לפני המעבר המתוכנן, הבן שלנו נפטר באופן פתאומי ולא צפוי. הכלה שלנו, החליטה למכור את הדירה בחריש ולהישאר עם ילדיה במודיעין. כך יצא, שאנו נוסעים הרבה גם כדי לראות את הנכדים שלנו שמתגוררים במודיעין ואת הבת שלנו וילדיה שמתגוררים בתל אביב".

"מעולם לא היה לנו קילומטראז' כזה גבוה", מוסיף אברהם, "בשנה שאנו מתגוררים פה נסענו כבר כ-35 אלף קילומטרים".

אז מהן התוכניות שלכם לעתיד?

"כבר קיבלנו החלטה לעזוב את חריש ולעבור להתגורר בדיור מוגן במודיעין, קרוב למשפחה שלנו", מסביר אברהם ואילו יהודית מוסיפה: "אין לי ספק שחריש עומדת להיות עיר יפה, אני צועדת ברגל ורואה בכל יום את ההתפתחות שלה. היו לנו תכניות יפות, אבל המציאות היא אחרת עבורנו בשלב הזה. אנו מתכננים לעזוב בסוף שנת 2018. עד אז נמשיך לעקוב אחרי ההתפתחות של העיר".

לכתבות נוספות בסדרה:

ביקור בדירה המעוצבת של נילי תלמי בחריש

ביקור בדירה המעוצבת של משפחת פרסי בחריש