במסגרת תוכנית החומש של משרד התחבורה הוקצו עשרות מיליוני שקלים לתכנון כביש עוקף חריש 611 והרחבת הכבישים הקרובים לחריש 574 ו-581. גם במערך התחבורה הציבורית בעיר מתוכנן מהפך: חלוקה לשלושה קווים עירוניים פנימיים וקווי אוטובוס בינעירוניים שיצאו ישירות ממסוף התחבורה אל מחוץ לעיר

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ואגף התקציבים במשרד האוצר חתמו השבוע על הסכם תקציבי בהיקף של 50 מיליארד שקלים, מהם 30 מיליארד לתוכנית החומש הגדולה ביותר אי-פעם להשקעה בכבישים ונתיבי הסעת המונים.

הסיכום התקציבי לשנים 2024-2023 בהיקף של כ-20 מיליארד שקלים שם דגש על פיתוח התחבורה הציבורית על כל מרכיביה, לרבות מערכות הסעת המונים וקישוריות מיטבית.

התוספת התקציבית לתחבורה הציבורית היא בהיקף של 1.7 מיליארד שקלים, שיופנו בין היתר למימוש רפורמת התעריפים "צדק תחבורתי" שיזמה השרה מירי רגב, אשר מרחיבה את מערך ההנחות במטרה להקל על יוקר המחיה לתושבי הפריפריה ולצעירים.

כמו כן, הוקצה תקציב ייעודי לקידום פרויקט הדגל המסילתי של משרד התחבורה, "התוכנית לחיבור ישראל" באמצעות המסילה המזרחית, שתחבר את כל המדינה מקריית שמונה ועד אילת.

תקציב תוכנית החומש של המשרד לשנים 2027-2023 עומד על כ-30 מיליארד שקלים – עלייה משמעותית של 150% לעומת תקציב התוכנית הקודמת שאושרה לפני חמש שנים.

מנתיב אחד לשלושה

ההסכם התקציבי שאושר נותן רוח גבית משמעותית לפיתוח תשתיות הכבישים ומערך התחבורה הציבורית בחריש. על פי הודעת עיריית חריש, משרד התחבורה אישר סופית העברה תקציבית של עשרות מיליוני שקלים לתוכניות ארוכות הטווח של תכנון כביש עוקף חריש (611) והרחבת הכבישים הקרובים לחריש 581 ו-574 (כביש 444 העתידי).

כיום, בכביש 574 ממחלף מג"ב לכיוון דרום, שהמשכו הוא כביש 581, יש נתיב אחד בלבד לכל כיוון. לכבישים האלה מתוכנן להתחבר כביש הגישה הדרומי החדש לחריש, שנמצא בשלבים מתקדמים יחסית (עבודות מקדימות כבר בוצעו בשטח, שלב התכנון המפורט של הכביש הסתיים וכך גם המכרז של חברת נתיבי ישראל).

חיבור של כביש חדש עם שלושה נתיבים לכל כיוון, לכבישים צרים אלו עלול היה לגרום לעומס תנועה בלתי סביר לנהגים ולצוואר בקבוק בעייתי.

נוסף לכך, נכנס לתוכנית התקצוב של משרד התחבורה גם התכנון המלא של כביש עוקף חריש – 611 מזרח (תקציב ראשוני לתכנון אושר כבר בעבר).

העירייה מקדמת כבר זמן רב את סלילת הכביש העוקף (611 מזרח), כדי שהתנועה העוברת מצפון השומרון ואליה לא תעבור דרך חריש. כיום הנוסעים לצפון שומרון עוברים דרך חריש (בשד' דרך ארץ).

ראש עיריית חריש יצחק קשת הדגיש כי בנוסף לבשורות על תקצוב כבישים אלה העירייה אינה מרפה מהמאמצים לקדם את החיבור של חריש לכביש 6, והנושא נמצא על סדר יומה כל הזמן. "בשנים האחרונות נתקלנו בהתנגדות נחרצת לכך ממשרד התחבורה, אך אנחנו מקווים שעם הממשלה החדשה יהיו בשורות בעניין הזה".

קווים פנימיים יעילים יותר

התחבורה הציבורית בחריש מתוכננת גם היא לעבור שינוי משמעותי. חריש תחולק  לשלושה אזורים, כאשר בכל אזור יפעל קו אוטובוס פנימי שיוביל את הנוסעים ישירות למסוף התחבורה המערבי ולתחנת הרכבת העתידית. המטרה היא כמובן לעודד את החרישאים להשתמש בתחב"צ ולזנוח את השימוש ברכב הפרטי.

ההערכה היא כי משך הנסיעה העירונית מקצה לקצה יתקצר משמעותית ויהיה יעיל יותר מתוואי קו 22, הקו העירוני הפנימי הפעיל כיום. מסלול קו 22 עובר בכל שכונות העיר ומשך נסיעתו הוא כחצי שעה מקצה לקצה.

בנוסף, מסלולי האוטובוסים הבינעירוניים לתל אביב, חיפה, חדרה, בנימינה והסביבה ישתנו. הם לא יעברו בשכונות העיר אלא יצאו ליעדם ישירות ממסוף התחבורה. תושבים שירצו לנסוע מחוץ לעיר יצטרכו להגיע למסוף התחבורה, כנהוג בערים גדולות.  קו בינעירוני נוסף חדש מתוכנן בימים אלה.

בניית מסוף התחבורה המערבי, שעלותו המוערכת היא 32 מיליון שקלים, אמורה להסתיים בעוד כשנה, ואילו הרחבת מערך התחבורה הציבורית יעשה בהדרגה ולכל המאוחר תוך שנתיים.

רכבת חריש: פחות מחמש שנים

הפניית תקציב ייעודי של משרד התחבורה לקידום מסילת הרכבת המזרחית עשוי לבשר טובות גם על אישור ותקצוב תוואי רכבת חריש.

התוואי האחרון שהציגו מתכנני משרד התחבורה, כולל מסילה צמודת דופן לכביש 6 והקמת תחנת נוסעים בכניסה לעיר בצמוד למסוף התחבורה המערבי, אך הוא טרם אושר או תוקצב.

בראיון לחג הפסח שהתקיים בתחילת החודש עם קשת הוא ציין כי ההחלטה תתקבל בחודשים הקרובים. בתשובה לשאלה מתי יוכלו תושבי חריש לנסוע בפועל ברכבת השיב קשת: "זה לא שנתיים, אבל זה גם לא חמש, יכול להיות פחות. המזל שלנו הוא שמסילת חריש היא חלק ממסילת מנשה ומדובר בתוכנית ארצית. לא מדובר על 20 שנה קדימה״.

שרת התחבורה מירי רגב סיכמה את המהלך: "לאחר דיונים אינטנסיביים שבהם נאבקתי על כל שקל לטובת פיתוח תשתיות התחבורה והתחבורה הציבורית. כל הפרויקטים הקיימים יימשכו במלוא התנופה, ואליהם יצטרפו יוזמות פורצות דרך בתחום הרכבות, ובראשן פרויקט המסילה המזרחית, מערכות הסעת המונים בכל רחבי הארץ, השקעה חסרת תקדים בפיתוח התחבורה הציבורית בדגש על הפריפריה וחיבורה למרכז, השקעות ביהודה ושומרון שנועדו לשפר את זרימת התנועה ואת הביטחון האישי של התושבים, ועוד תוכניות רבות שכולן מכוונות למטרה אחת: לחבר את ישראל".

לקריאה נוספת: התוכנית החדשה: תחנת רכבת בכניסה לעיר, גשר עילי מעל כביש 6

499 דירות חדשות ישווקו לזכאי משרד הבינוי והשיכון במתחם הטרפז, רובע רבי הקומות החדש של חריש, במסגרת מכרז "דירה בהנחה". 199 מתוכן ישווקו ל"בני המקום"  – חסרי דיור שכתובת מגוריהם היא בחריש ב-3 השנים האחרונות. הקבלנים: "אנו מאמינים גדולים בהבטחה שנרקמת בעיר חריש"

ביום ראשון ה-16 באפריל תיפתח ההרשמה להגרלת דירות לזכאים בחריש במסגרת התוכנית הממשלתית "דירה בהנחה". ההרשמה תיסגר ב-7 במאי ועל פי משרד הבינוי והשיכון, עשרה ימים לאחר סגירת ההרשמה, צפויה להתקיים ההגרלה, שלאחריה יפורסמו שמות הזוכים.

בדומה להגרלות שקידם משרד הבינוי והשיכון בתוכניות ממשלתיות קודמות כמו "מחיר למשתכן", זכאי התוכנית רשאים להירשם לשלוש ערים שונות, ולכלל ההגרלות בערים אלו.

כ-9,000 דירות יוגרלו ברחבי הארץ. בחריש יוגרלו 499 דירות במתחם הטרפז, מתחם רבי הקומות הראשונים בעיר. 199 דירות מתוכן מיועדות ל"בני מקום" – חסרי דיור שכתובת מגוריהם היא בחריש ב-3 השנים האחרונות או ב-4 שנים מתוך 10 השנים האחרונות.

יש לציין כי בסבב ההגרלות הנוכחי, יורשו לראשונה להשתתף גם זוגות העומדים להינשא, זאת על ידי המצאת אסמכתה מהרבנות או לחילופין באישור נוטריוני של עורך דין.

דיור בר השגה בשכונות חריש

אין זו הפעם הראשונה שבה חריש נכללת במפת מיזמי הדיור המוזל. בשנים 2018-2017 הוגרלו בחריש כ-1,500 דירות במסגרת התוכנית "מחיר למשתכן", מתוכן למעלה מ-600 דירות בשכונת מעו"ף, כ-700 דירות בשכונת בצוותא ולמעלה מ-100 דירות בשכונת הפרחים.

לזוכים בהגרלות הראשונות של מחיר למשתכן ניתנה האפשרות לקנות דירה, שמחירה הממוצע באותה תקופה עמד על כ-800 אלף שקלים בלבד (לדירות 100 מ"ר). מאז התייקרו מחירי הדיור לזכאים בכחצי מיליון שקלים.
פרט לפרוייקט אחד שהתעכב ובנייתו נשלמת בימים אלה, רובם המוחלט של מיזמי הדיור המוזל ששווקו בחריש, התקדמו באופן משביע רצון הן ביחס למשך הזמן עד לקבלת היתרי בנייה והן בהתייחס לקצב פיתוח ובינוי גבוה.

כלל הדירות במכרז הקרוב יוגרלו ברובע רבי הקומות "הטרפז", בשלושה פרוייקטים שיבנו הקבלנים ליאם הנדסה, ליאם נחמיאס ו-י.א. אלון בנייה.

ברובע המגדלים הראשון בעיר, ייבנו בסך הכל 624 יחידות דיור (20% מתוכם יימכרו בשוק החופשי) והוא כולל 2 מגדלים בגובה של 27 קומות, שלושה בניינים בני 16 קומות, שני בניינים בני 13 קומות וארבעה בניינים נוספים בני 10-7 קומות.

"מחירי הדירות יתפתחו יחד עם העיר"

חברת י.א אלון, שבנתה בעבר פרויקט מגורים בחריש, תקים ברובע הטרפז מגדל בן 26 קומות עם 120 יח"ד, ובניין מרקמי עם 24 יח"ד בלבד. בסה"כ תבנה החברה 144 יחידות דיור, 80% מתוכן יימכרו לזכאים במתכונת ״דירה בהנחה״.

"השתדלנו לייצר תמהיל דירות מגוון מאוד במסגרת ההגבלות והוראות התב״ע", מציין דניאל יצחק, סמנכ"ל החברה. "השתדלנו לתת מענה לחתך אוכלוסייה גדול ככל הניתן. אנו מקווים מאוד להתקדם להגשת והשגת היתר בנייה עוד בשנת 2023 ובהתאם לכך כמובן להתחיל בעבודות הבנייה".

לדברי יצחק הדירות הקטנות ביותר הן בנות 91 מ"ר והגדולות ביותר הן 195 מ"ר. עוד מתכננת החברה לבנות דירות בגדלים משתנים: 120 מ"ר, 135 מ"ר, 150 ו-170 מ"ר.

"י.א אלון בנייה מכוונת אסטרטגית לבנייה בערים ויישובים מתפתחים ולא בערים מבוססות, מתוך חשיבה שביעדים הללו ניתן לרכוש קרקע במחיר מוזל ובשאיפה שמחירי הדירות יתפתחו יחד עם העיר עצמה. לכן בחרנו לגשת למכרז לבניית פרויקט מגורים נוסף בחריש", מרחיב יצחק.

"הפעם מדובר על הקמת מגדלים ראשונים בחריש וזה יהיה מיוחד ואטרקטיבי. אנו שמחים להיות מהראשונים. כרגע מדובר בסגנון חדש בעיר, אך אני מניח שהוא יושרש בעיר בשנים הקרובות".

בקרוב: היתר לתחילת עבודות הבנייה

חברת ליאם הנדסה תבנה אף היא 144 דירות, בבניין אחד בעל 16 קומות ושלושה בנינים נוספים כ-9 קומות. 115 דירות יימכרו במסגרת תוכנית ׳דירה בהנחה׳ ו- 29 דירות בלבד יימכרו בשוק החופשי. החברה תבנה בנוסף גם כ-2,500 מ"ר שטחי מסחר בחזית הרחוב.

ליאם הנדסה בנתה בחריש את המרכז המסחרי השכונתי "אלה" ובשנה החולפת זכתה במכרז להקמת מתחם תעסוקה, מסחר ומשרדים בשכונת מעו"ף. פרויקט הטרפז הוא פרויקט הבנייה השלישי שלה בעיר.

גיא סחלי, מבעלי חברת 'ליאם הנדסה' ציין, כי תמהיל הדירות יכלול דירות גן, 4, 5 ו-6 חדרים: "יתוכננו דירות מרווחות וגדולות ככל הניתן עם כיווני אוויר פתוחים. בנוסף יוצמדו לכל דירה מחסן דירתי וחניה תת קרקעית. בשטחים המשותפים ייבנו מועדון דיירים ומתקנים לטובת הדיירים".

סחלי מעריך כי היתר לתחילת עבודות הבנייה יתקבל תוך חודשים ספורים. "עיריית חריש ומשרד הבינוי והשיכון מקדמים את השלמת עבודות הפיתוח בשכונה. במקביל, העירייה נותנת רוח גבית חיובית לקידום תכנון מהיר שמיטיב עם צורכי העיר".

עוד הוא מציין: "קבוצת ליאם הנדסה זיהתה את הפונטציאל בעיר חריש, את קצב גדילתה המהיר ואת המגוון הדמוגרפי מכל רחבי הארץ – שנותנים לנו כחברה יזמית, מרחב פעולה תכנוני גמיש וודאות גבוהה יחסית לערים אחרות", משתף סחלי.

"בנוסף, חריש היא פרויקט לאומי, עיר חדשה עם חזון ורצון לפיתוח מהיר ומציאת פתרונות מיידים לתושבים ולעיר. שכונות חדשות, מערכת חינוך ושירותים קהילתיים מעוררי השראה, הפארקים, המתקנים והשטחים הפתוחים, הם דבר להתקנא בו ביחס לשאר הערים בישראל. אנו מאמינים גדולים בהבטחה שנרקמת בעיר חריש".

300 אלף שקלים הנחה

על פי כללי התוכנית הממשלתית, שיעור ההנחה במסלול דירה בהנחה, מוגבל ל-20% ממחיר הדירה (כולל מע"מ) או כ-300 אלף שקלים, הנמוך מבין השניים.

כמה, אם כן, תעלה דירה טיפוסית של 4 חדרים בשטח של 100 מ"ר עם מחסן וחניה? על פי ההערכות, עלות דירה במסגרת התוכנית, תסתכם בכ-1.3 מיליון שקלים (לאחר ההנחה).

ואכן, על פי סקירת הנדל״ן של חריש סיטי, המבוססת על נתוני רשות המסים, המחיר למ״ר בחריש הגיע לאחרונה לכ-16,000 שקלים. המשמעות היא כי דירות 100 מ״ר בשוק החופשי (מקבלן ומיד שנייה) נמכרות כיום בעיר במחיר הנע סביב 1.6 מיליון שקלים. מכאן שדירות 100 מ״ר בעלות של 1.3 מיליון שקלים אכן משקפות הנחה של כ-20% או לחילופין כ-300 אלף שקלים ממחירי השוק.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, ציין כי המדינה מתכננת להגריל בשנה הקרובה אלפי דירות במגוון ישובים בכל רחבי ישראל ולכלל האזרחים. "אנו נאפשר לזוגות הצעירים ולמחוסרי הדיור, דיור בר השגה בהנחה משמעותית ובאזורים מסוימים יינתנו גם מענקים גבוהים בכדי שאזרחי המדינה יוכלו להתחיל לבנות את עתיד משפחתם", הצהיר השר גולדקנופף.

לקריאה נוספת: הצלחה למכרז הטרפז: הזוכים יבנו את רבי הקומות הראשונים של חריש

כ-2,500 דו"חות חניה, חולקו על ידי פקחי העירייה, בשדרת דרך ארץ ברבעון הראשון של השנה. צפי ההכנסות לרשות מדו"חות חניה לשנת 2023 הוא למעלה מ-2 מיליון שקלים. יוחאי פרג'י: "בסופי שבוע, למעט הפרעה משמעותית לסדר הציבורי, יש לשחרר מעט את האכיפה האינטנסיבית"

ב-23 באוקטובר 2022, לאחר תהליך חקיקה שארך למעלה משנתיים, נכנס לתוקפו חוק החניה העירוני החדש של חריש, המסדיר את חניית כלי הרכב ברחבי חריש ומעניק לפקחים העירוניים סמכויות אכיפה ורישום דו"חות נושאים קנסות. ברשימת העבירות נכללים חניה ב”אדום-לבן”, חניה על מדרכה, חניה בחניית נכים וחניה ב”כחול-לבן” ללא תשלום כנדרש.

המהפך בנראות דרך ארץ נראה מיד לעין. החניה האלכסונית שאפיינה את השדרה נעלמה ובמקומה נראות מכוניות חונות בכחול לבן בטור ישר ונוכחות הפקחים מורגשת. עם זאת, נראה כי תהליך הלמידה כואב בכיס לתושבי העיר.

למעלה מ-800 דו"חות בכל חודש

בתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש תושב העיר עו"ד מיכאל ליטווק בנוגע למספר דו"חות החניה שנרשמו בשדרת דרך ארץ, מציינת עיריית חריש כי עד כה בשנת 2023, חולקו בשדרת דרך ארץ בלבד, 2,490 דו"חות חניה, זאת כאמור בשלושה חודשים בקירוב, ממוצע של למעלה מ-800 דו"חות בחודש.

"אני מאמינה שהציבור בחריש בעד סדר ואכיפה, ציבור שרוצה עיר מסודרת ומתוקנת. מטרת הדו"חות הם יישור קו – להביא את כולם לרמת מודעות מה עושים ומה לא עושים", מציינת עידית ינטוב, המשנה לראש העיר ויו"ר ועדת חוקי העזר העירוניים.

"דו"ח הוא מעין עונש והמטרה שלו היא לצמצם מקרים בהם הוא נדרש. קנסות הם דבר שלילי והלוואי ולא נצטרך אותם אף פעם", הוסיפה ינטוב ושיתפה כי לא קיבלה בחודשים אחרונים פניות מתושבים שטענו על אכיפה נוקשה מדי, ההפך. "אני זוכה להרבה מחמאות מתושבים דוברי רוסית בעיר על כך שהחוק הביא לסדר וכי המדיניות הזו היתה צריכה להיכנס לתוקף כבר מזמן".

בעירייה הסבירו עם תחולתו של החוק, כי תכליתו היא להיטיב עם בעלי העסקים המקומיים והלקוחות כאחד, על ידי הנגשת מקומות חניה בקרבת אזורי המסחר בעיר. "עד כה נתפסו רוב מקומות החניה באזורי המסחר לשעות ארוכות וללא כל הגבלה. המפסידים מהמצב היו הלקוחות ובעלי העסקים, הם גם אלה שירוויחו מהסדרת חניה בתשלום", ציינו בעירייה בהודעה שפרסמו לציבור.

הצפי: 2 מיליון שקלים

עתה, עם אישור תקציב 2023 במליאת המועצה מתברר כי גם העירייה תרוויח. צפי ההכנסות בתקציב 2023 תחת סעיף אכיפת חניה, הוא שני מיליון שקלים מדו"חות חניה.

מדובר בהכנסה מכובדת לקופה המדולדלת. רק לשם השוואה, בשנת 2022 שילמו בעלי העסקים בחריש ארנונה עסקית לקופת הרשות בסך של 3.3 מיליון שקלים בלבד.

חריש היא לא הרשות היחידה שמעשירה את קופת העירייה באמצעות קנסות. כך לדוגמה, בשנת 2022 הכנסות מועצת פרדס חנה כרכור מדוחות חניה כחול הסתכמו הסתכמו ב-1.5 מיליון שקלים ואילו הכנסות זכרון יעקב הסתכמו רק ב-1.275 מיליון שקלים.  בתקציב עיריית תל אביב הגדולה, השוקקת והצפופה, סעיף ההכנסות הצפויות במתן דו"חות חניה לשנת 2023 כבר קופץ משמעותית למעלה ומסתכם ב-270 מיליון שקלים.

"אני חושבת שזה יותר מדי", מודה ינטוב, "ברור שהכסף שנכנס חייב לחזור לתושבים לדברים חיוביים עבורם, אבל שוב הלוואי ולא יכנס". לשאלה האם היא מרוצה מהאפקט הכללי שמייצר החוק המונהג בעיר מזה חמישה חודשים היא משיבה: "אני בעד חוק וסדר אבל אי אפשר לתרץ את חוק החניה כעידוד לקנייה מקומית, זו טעות בהסברה. החוק בא לשמור על סדר וציר פתוח בשדרה המרכזית והוא נדבך אחד בתוכנית הכוללת לעסקים שאנחנו צריכים ליישם".

גם יוחאי פרג'י, נציג האופוזיציה, התייחס לשילוב בין חניה ועסקים. "רשות מקומית צריכה לתת שירות ומענים לתושבי העיר וללא ספק חסרות פה חניות. כל עוד בעיית החניה לא תטופל לעומק, תמשיך הפגיעה הישירה בעסקים המקומיים ובתושבי העיר בעקיפין. מה כן אפשר לעשות? הפתרון הכי קל ומהיר שאפשר ליישם כבר מחר הוא "תו תושב" כפי שקיים ברוב הערים, גם בערים מרכזיות. זה לא אמור להיות מסובך מידי ויאפשר לתושבי העיר לחנות לפחות שעה ראשונה בחינם, זמן המאפשר חוויית קניה נאותה ובלי לחץ זמן.

"לאחר פתרון ראשוני זה, יש לפעול מידית להכשרת חניונים בקרבת דרך ארץ, גם אם זמניים. בהמשך יש לייצר פתרונות עומק קבועים שיתנו מענה רחב יותר לבעיה, בין אם הצרת המדרכות והוספת מקומות חניה, בין אם הוספת מקומות על חשבון הטיילת במרכז הכביש.

"לגבי האכיפה, אני איש חוק. מי שפועל שלא על פי חוק ובטח אם פוגע או מפריע לאחרים – צריך לקבל קנס. אבל בסופי שבוע אני מאמין שלמעט הפרעה משמעותית לסדר הציבורי, יש לשחרר מעט את האכיפה האינטנסיבית ולאפשר לתושבי העיר לבצע את הקניות לשבת בנחת".

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

42 בתי כנסת ייבנו בשנים הקרובות בעיר במסגרת הליך הקצאת קרקעות ציבוריות, שמקדמת עיריית חריש. משרד הפנים אישר עד עתה הקצאת קרקע ומבנים לשמונה עמותות והבקשות האחרות נבחנות. עמותות התפילה שזכו בקרקע נדרשות לגייס מיליוני שקלים ולהתמודד עם פרויקט מורכב וארוך. על פי הערכות אופטימיות, התפילות במבני הקבע החדשים יתקיימו רק בעוד מספר שנים

הריסתו של בית התפילה הלא-חוקי בשכונת בצוותא החודש, במבצע משטרתי מורכב, הביאה את המתיחות סביב הדרישה לבתי תפילה נוספים בחריש – לשיא חדש. המראות בחריש לא היו קלים: עימותים בין תושבים לשוטרים, הפגנות וחסימות כביש והידוק האבטחה סביב ראש העיר יצחק קשת על רקע איומים וחשש לפגיעה בו.

כידוע, משרד הבינוי והשיכון הקים בחריש מספר בתי כנסת בשכונות החורש ואבני חן, השכונות הראשונות בעיר, אך חדל בהמשך הדרך לתקצב הקמת בתי תפילה נוספים. בשכונות הפרחים, מעו"ף ובצוותא לא נבנו כלל בתי כנסת ומתיחות מתמשכת נרשמה בין התושבים לקברניטי העיר בדבר היעדר מענים ראויים לציבור הדתי בעיר. במקביל להסבת כיתות לימוד וחללים אחרים לבתי כנסת, החלו בעירייה לגבש מתווה שיהיה בכוחו ליישב את המחלוקות.

שיטת ההקצאות

באפריל אשתקד יצא לדרך עידן חדש בעיר: עידן בניית בתי כנסת בשיטת "עשה זאת בעצמך". מספר עמותות תפילה ראשונות זכו לקבל לידיהם שטחי ציבור שבבעלות העירייה בפטור ממכרז וללא תשלום על הקרקע.

על פי הנוהל המוכר והמיושם בערים נוספות, העמותות שעמדו בתנאי הנוהל ונמצאו מתאימות, יממנו את הוצאות בינוי בית הכנסת, שמוערכות במיליוני שקלים, ויחכרו את המבנה לתקופה של 25 שנים עם אפשרות הארכה. לאחר אישור מועצת העיר עוברת הבקשה לאישורו של משרד הפנים.

הביקוש להליך ההקצאות היה רב. בשנה החולפת פרסמה העירייה מספר סבבי הקצאות שטחים ציבורים לבנייה של בתי כנסת. ראש העיר יצחק קשת ציין בישיבת המליאה האחרונה כי שטחי קרקע הוקצו לבניית 42 בתי כנסת בעיר.

על פי המידע המופיע באתר עיריית חריש פורסמו עד כה הקצאות שטחים להקמת 16 בתי כנסת בשכונת החורש, 6 בתי כנסת בשכונת אבני חן, 3 בתי כנסת במעו"ף ובבצוותא ו-2 בתי כנסת בשכונת הפרחים – בשטח כולל של 13,000 מ"ר.

משרד הפנים אישר מתחילת השנה ועד היום הקצאת שטחים ל-6 עמותות: פרחי המלך, מכון לשבתך; חשיפה של האמת; מוסדות יד מהרי"ץ; ברית אברהם ונזר מרדכי – אלעד;

בנוסף אישר משרד הפנים לעמותות משכן דניאל וניגון חדש להמשיך ולפעול במבנה שנבנה על ידי משרד הבינוי והשיכון. השוני הוא שעתה מדובר במסגרת הסכם קבע ארוך טווח.

עוד נמסר ממשרד הפנים: "מבירור מול הגורמים המקצועיים עולה כי בקשותיה של העיר חריש לעניין הקצאות המקרקעין נמצאות בטיפול שוטף כולל קבלת מסמכים והשלמות מהרשות המקומית. בחודש האחרון אף אושרו מספר הקצאות והרשות מודעת לכך. בפנינו בקשה אחת שטרם הומלצה לאישור – נווה קודש לעבדך באמת, לגביה הועברו השלמות ביום 13.3.2023".

בנוסף, על פי פרסומי העירייה, לצד ההקצאות לבתי כנסת הוקצה גם מגרש בשכונת הפרחים לעמותת פרח, שתבנה מרכז להתפתחות הילד שיכלול מעון יום משלב, מעון יום שיקומי ובריכה הידרותרפית טיפולית.

אנשים פרטיים בונים מבנה ציבורי

מנייני התפילה שימשיכו לפעול במבני הקבע הקיימים, זכו ב"חיים קלים", אולם העמותות שזכו בקרקע בלבד, עומדות בפני פרויקט מורכב הכולל מהלך בירוקרטי ארוך ומייגע, קשר רציף עם גורמי תכנון וביצוע והאתגר המרכזי ביותר – גיוס מיליוני שקלים.

"מדובר במהלך מאוד לא פשוט", מודה הוד רייכרט, חבר ועד עמותת 'נטעי החורש' שזכתה באפריל האחרון בהקצאת שטח. "בסופו של דבר צריך לזכור שמדובר במהלך שבו אנשים פרטיים בונים מבנה ציבורי. מדובר במסע שיש להגיע אליו באסטרטגיה ובאנרגיות הנכונות".

ואכן, כעת כשהכדור בידיהם, נדרשים הזוכים בקרקע להוכיח כי ביכולתם לממש את הזכות וזמנם מוגבל. על פי הנוהל המפורסם באתר העירייה, על הגוף הזוכה בקרקע להעביר לרשות המקומית תוכניות מפורטות לפיתוח הקרקע חתומות בידי מהנדס תוך שישה חודשים מיום חתימת החוזה (לאחר אישור משרד הפנים). בנוסף, מחויב הגוף הזוכה להשלים את פיתוח הקרקע תוך שלוש שנים מיום חתימת החוזה ולהתחיל את הפעילות בה.

מיליון שקלים: כל הקהילה התגייסה

אחת העמותות שזכתה במגרש להקמת בית כנסת היא עמותת 'אורות חריש', המונה כ-50 משפחות חברות, המשלמות דמי חבר קבועים אליהן מצטרפים גם מתפללים מזדמנים. בהיעדר מבנה נאלצים חברי הקהילה להתפלל בחניון תת קרקעי שהוסב לשמש כבית כנסת.

לפני מספר חודשים קיבלה העמותה במסגרת נוהל ההקצאות, מגרש ברחוב שוהם, בסמוך לתיכון הממלכתי הנבנה בימים אלה וכעת הם ממתינים לאשרור המהלך במשרד הפנים. ב'אורות חריש' כבר שוקדים על גיוס הכספים: "עלות מדויקות עדיין אין לנו וכרגע אנחנו עדיין בשלב ההתייעצות עם אנשי מקצוע", מסביר רועי נפתלי, חבר בועד עמותת 'אורות חריש'.

עם זאת בקהילה המעורבת מעודדים משלב גיוס ההמונים הראשון שהיה מבטיח למדי ובו הצליחו להשיג, תוך שבוע בלבד, תרומות על סך מיליון שקלים. "כל הקהילה התגייסה, פנינו למשפחות וחברים וחיפשנו כל דרך אפשרית כדי לאסוף תרומות", מציין נפתלי.

לשם העברת המסר בצורה מוצלחת גייסו החברים את גיל ססובר המיודד עם אחד מחברי הוועד, ויחד הם שקדו על חידוד הקמפיין ועל הפקת סרטון גיוס מוצלח שיוכיח את עצמו. בסרטון המושקע שהפיצו, באה לידי ביטוי הרוח הקהילתית המחבקת של הקהילה ועוגמת הנפש הנגרמת במציאות שבה מתפללים בחניון רכבים ולא במבנה מסודר.

גויסו 330 אלף שקלים בלבד

לפני כחודש קיבלה עמותת 'מכון לשבתך' את אישור משרד הפנים המיוחל להקמת בית כנסת. כמעט שנה חלפה מאז אישרה מליאת המועצה את בקשתם להקצות שטח לבניית בית כנסת ברחוב שקד. חברי העמותה המתפללים כיום באולם בית הספר "כנפי רוח-בנות", שיתפו כי תוך כשלושה חודשים יסיימו את התהליך התכנוני, על מנת להגיש בקשה לקבלת היתר בנייה מהוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה.

במהלך קמפיין גיוס המונים מרוכז וממוקד שהושק בחודש דצמבר האחרון, הצליחו חברי 'מכון לשבתך' לגייס 330 אלף שקלים. עם זאת, העלות המוערכת להקמת בית כנסת היא כ-2 מיליון שקלים ולכן יצטרכו חברי הקהילה לגייס כסף נוסף.

בסרטון הסברה שהופק לטובת הקמפיין, מוצג סיפורה של הקהילה דרך עיניה של משפחה הנערכת לכניסת השבת, והילדים מביעים את מורת רוחם מהעובדה שאין להם מבנה קבע להתפלל בו. בהמשך מסביר רב הקהילה יוסי מייכור, את הנחיצות של בית כנסת גם כמרכז קהילתי שסביבו ניתן לקיים שלל פעילויות כמו שיעורי תורה, פעילויות לנוער ולגיל השלישי.

שלוש עד שש שנים להקמת המבנה

לעומת 'מכון לשבתך', ב'נטעי החורש', קהילה ותיקה יחסית בעיר המונה כ-70 משפחות, עדיין ממתינים לאישור משרד הפנים. כמו מכון לשבתך, גם נטעי החורש מתפללים בתחומי בית הספר כנפי רוח –בנות בשכונת החורש.

בשונה מהעמותות שכבר הוציאו לפועל קמפיינים לגיוס כספים, לרייכרט, חבר ועד העמותה, הסתכלות שונה על התהליך: "כמו בכל תחום מכירתי או שיווקי אחר, צריך להציג מוצר ולפעול באופן אסטרטגי. כל עוד אין לנו אישור ממשרד הפנים נראה לי מוקדם לעסוק בגיוס המונים. אנחנו כרגע מתמקדים בשלב התכנוני מול האדריכל וממתינים עם גיוס הכספים למועד הנכון".

גם בנוגע לעלות הכוללת אליה יידרשו נמנע רייכרט מלנקוב בסכום. "פרוייקט של הקמת בית כנסת עשוי לנוע בין 2 ל-10 מיליון שקלים, תלוי כמה אתה משקיע במבנה, כך או כך, אני בטוח שנעמוד ביעד שנציב לעצמנו". על פי הערכותיו של רייכרט יחלפו עוד 3 עד 6 שנים עד שחברי הקהילה יוכלו לברך על המוגמר ולהיכנס סוף סוף למבנה הקבע. "כל אדם שנחשף לעולם הנדל"ן מבין שמדובר בעולם איטי מאוד, אין פה אינסטנט וצריך הרבה סבלנות".

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

בשמונה השנים שחלפו מאז הקמת העיר בנתה עיריית חריש פרויקטים גדולים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, אולם הם לא הכניסו לקופת העירייה אף לא שקל. סגנית ראש העיר: "אם היתה פועלת כאן חברה כלכלית שהיתה טובה ורווחית, בהחלט היה יכול להישאר לנו כסף ציבורי"

לצד רוב הרשויות המקומיות בישראל פועלות כיום חברות כלכליות (חכ"ל) ועירוניות המהוות זרוע ביצועית של הרשויות ומסייעות להן לעמוד במשימותיהן המורכבות. החברות הכלכליות פועלות על בסיס רציונל עסקי, כמשק סגור, בעל מדדי הצלחה כלכליים, אופי משימתי ויעדים ברורים. חכ"ל משמשות כאחד מכלי הביצוע של הרשויות ולא פחות חשוב, מספקות הכנסה חיונית לקופת העירייה.

בחריש לעומת זאת, מרוכזות כלל משימות הפיתוח והניהול השוטף תחת אגפיה השונים של העירייה ועד היום טרם קמה חברה כלכלית שעשויה לתת מענה לשתי המשימות הדחופות של העיר. האחת, בינוי בהיקף גדול של מוסדות ציבור וחינוך. השנייה, יצירת הכנסות חיוניות שיעשירו את קופת העירייה החסרה במשאבים.

"עיר צריכה להתנהל כמו עסק"

"עיר צריכה להתנהל כמו עסק", מדגיש תמיר בן שחר, מבעלי חברת התיכנון והייעוץ המוניציפלי 'צ'מנסקי-בן שחר'. "עיר צריכה לפתח לעצמה מקורות הכנסה ולחולל פעילות כלכלית. בלעדי זה העיר תמות. אי אפשר להסתמך רק על משרדי ממשלה ותשלומי מעבר.

"יש צורך בתוכנית אסטרגית כלכלית ותוכנית פעולה למימוש, ולכן בעירייה צריכה להיות חברה שיוזמת, מממשת ומנהלת פרויקטים כלכליים בעיר.

"חברה כלכלית פועלת בראייה עסקית וכל מה שהיא עושה זה לייצר שקלים והכנסות לעיר. בהנהלה של עיר אין לרוב בעל תפקיד שחותר למימוש התוכניות הללו. זה צריך להיות אדם עם אוריינטציה עיסקית כלכלית שבא לפתח את העיר. זה אינו תפקידו של מהנדס העיר או אדריכל העיר –  ולכן הפתרון הוא חברה כלכלית".

בינוי ופיתוח תשתיות, תפעול ויזמות

חברות כלכליות פועלות בשלושה ערוצים מרכזיים: בינוי ופיתוח תשתיות, תפעול ויזמות. כך לדוגמה, אצטדיון הכדורגל 'טרנר' המוכר בבאר שבע, הוקם באמצעות החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע, שברשימת הפרוייקטים שלה נכללים גם הקמת מרכז לאמנויות הבמה, סקייט-פארק, שיחזור המוזיאון המקומי והקמת גני משחקים ברחבי העיר.

בכפר סבא מנהלת ומרכזת החברה הכלכלית, בין היתר, גם את מערך ההזנה לגני הילדים, פורסת עמדות טעינה חשמליות ברחבי העיר ומפעילה מערך עירוני סביבתי לטיפול בפסולת בניין. בחדרה אמונה החברה הכלכלית על הקמת מתחם התחבורה הראשי, הקמת חניונים והתקנות פאנליים סולאריים במוסדות ציבור ובניית גני ילדים ומוסדות ציבור, משימות שבחריש מבוצעות על ידי העירייה.

בחלק גדול מהרשויות המקומית פועלות בנוסף גם חברות עירוניות עם רציונל דומה לחברה הכלכלית – גוף חיצוני המנוהל על ידי העירייה ומופקד לרוב על נושא התרבות והפנאי ביישוב ומרכז את פעילות המתנ"סים.

מהו אם כן הערך המוסף והייחוד שמביאה חברה כלכלית, וכיצד יכולה חברה כלכלית לתרום לתושבי חריש?

ראש יזמי, הכנסות לקופה

לדברי בן שחר, המלווה רשויות מקומיות ועורך עבורן תוכניות אסטרטגיות, עיר יכולה לפתח את עצמה במספר דרכים: הדרך הראשונה היא לגרום ליזמים לרכוש קרקעות בעיר ולפתח אותן והאחרת היא למשוך ולהביא פירמות אל העיר. בנוסף, עיר יכולה לספק סוגים שונים של שירותים בפארקי תעשייה ואתרים נוספים בעיר ולגזור קופון.

"עיריית בני ברק כדוגמה טובה להתנהלות נכונה, מייצרת זכויות בנייה ליזמים ובמסגרת העסקאות מבטיחה ששטחים במבנים החדשים יוקצו וישרתו את החברה הכלכלית ויהיו בבעלות העיר. ישנן עיריות שיש להן חניונים משלהן והן נהנות מההכנסות חניה עיריות אחרות מפתחות נדל"ן מניב על שטחים ציבורים", מסביר בן שחר.

"בראשון לציון החברה הכלכלית אחראית על תכנון פארק ראשון לציון – מזרח שישתרע על שטח של 1,000 דונם והיא גם תשכיר את השטחים בפארק לטובת פעילויות כלכליות שונות וכך תייצר הכנסות. החכ"ל תוכל גם לפרנס את עצמה וגם לייצר ערך לעיר".

רווח מול הפסד

זווית אחרת לפעילות החברות הכלכליות ברשויות מספקת שני גרינברג, סגנית ראש העיר שתומכת בהקמת חברה כלכלית לחריש.

"לעיריות כגוף ציבורי, אסור להרוויח כסף, הן לוקחות מיסים מהציבור ומספקות בהתאם למס הנגבה שירותים לתושב וכך כל תקציב בכל תחום אמור להיות בסופו של דבר מאוזן כשההכנסות חופפות להוצאות.

"חברה כלכלית היא מסלול עוקף מתוך הבנה שבניית פרויקטים מצריכה גיוס ושימור הון: מעגל של השקעה בפרויקט – רווחים ממנו ותיעול ההון לטובת הציבור כמעיין מנגנון תמיכה עירוני".

איך העירייה יכולה להרוויח מפרויקט שכל כולו הוצאה, לדוגמה, הקמת בית ספר?

"עבור הקמת בית ספר, משרד החינוך מקצה סכום קבוע ומוגדר בתבנית קבועה. אם אתה מצמצם בתוך ההוצאות שלך, נשאר לך רווח. במציאות שבה ישנה חברה כלכלית שמנוהלת נכון, תיאורטית הרווח הזה יכול להישאר אצל העירייה. זאת לעומת המצב כיום שבו במידה ונשאר רווח, זוכה בו החברה למשק וכלכלה שדרכה אנחנו מקדמים פרויקטים בעיר. מנגד, יש לזכור כי ישנם פרויקטים שעלולים להסתיים בהפסד ובניהול עצמאי עלולים להוביל לנטל על הקופה הציבורית".

פרויקטים של מאות מיליוני שקלים

כדוגמה מובהקת לסיכון של ניהול עצמאי דרך חברה כלכלית, מביאה גרינברג את הקפאת ההליכים של הקבלן תאופיק מחאמיד שסיבכה כלכלית את העירייה. זו נאלצה להגיע להסכם פשרה עם הקבלן ולשלם תוספות תשלום משמעותיות עבור הפרויקט. עם זאת, גרינברג מציינת כי אלמלא מעורבות חברת משכ"ל ומשרד הפנים, ההקפאת ההליכים היתה מסבכת את העירייה כלכלית באופן משמעותי הרבה יותר.

"חברה כלכלית נשמע לעיתים כמו פתרון קסם לכל דבר. אך חשוב לזכור שביזמות יש  סיכוי אבל גם סיכון, במיוחד בעיר שמקימה שלושה בתי ספר ומספר גני ילדים בכל שנה", היא מציינת.

לצד זאת, מודה גרינברג שכסף רב יכול היה להעשיר את קופת העירייה בשנותיה הראשונות של הקמת העיר: "נבנו כאן בשנים האחרונות מוסדות חינוך וציבור בסכומי כסף אדירים של מאות מיליוני שקלים. אם היתה פועלת כאן חברה כלכלית טובה ורווחית, בהחלט היה יכול להישאר לנו כסף ציבורי".

גרינברג מציינת כי היתרונות שחברה כלכלית עשויה להעניק לחריש לא חמקו מעיני ההנהגה. לדבריה, לפני שבע שנים הוחל במועצה דאז תהליך "החייאה" של החברה הכלכלית הרדומה 'טל-עירון' שפעלה בעבר והסבתה לחברה כלכלית עירונית של חריש. הנושא נידון בישיבות המועצה ואף נבחרו תושבים שישמשו כחברי דירקטוריון בחכ"ל חריש, אך מאז ועד היום לא הושלם התהליך.

"כל יום שעובר אתה מפסיד כסף"

"למיטב ידיעתי המהלך להקמת החברה הכלכלית שהחל כבר ב-2016 נבלם בעקבות התנגדות מקצועית של משרד הפנים, הגורם המאשר הקמה של חברות כלכליות ועירוניות", משתפת גרינברג. "אני לא יודעת לומר מה היו הסיבות אבל אני מניחה שזה קשור לעובדה שחברה כלכלית יכולה להיות גם רווחית וגם הפסדית.

"אם חברה ציבורית נקלעת להפסד אז מן הסתם מי שמשלם את המחיר הוא הציבור, ומשרד הפנים לא רצה לתת אישור להליך כזה בזמן של הקמת עיר חדשה שמתמודדת עם גידול משמעותי גם בתושבים וגם בעובדים. יכול להיות שהם הרגישו אז שזה יותר מדי 'על הצלחת'.

"על אף החסרונות והסיכונים, אני בהחלט תומכת בהקמה של חברה כלכלית בחריש", מסכמת גרינברג. "אני חושבת שלעירייה צריכים להיות כמה שיותר כלי עבודה וחברה כלכלית או חברה עירונית הם כלי משמעותי".

"כל חברה עסקית מתמודדת עם סיכויים וסיכונים", מסכם בן שחר. "אבל אם היינו מסתכלים רק על הסיכון לא היינו רואים עסקים סביבנו.

"אני לא יכול לכמת בכסף את ההיקף הרווחים האפשריים שחברה כלכלית היתה מייצרת בחריש לו היתה קמה עם הקמת העיר. מה שניתן לומר בוודאות הוא שהעיר הפסידה שמונה שנים. עד שתוקם חברה ועד שהיא תייצר לעצמה פרוייקטים מדובר בעוד שנה-שנתיים וכל יום שעובר אתה מפסיד כסף".

תגובת משרד הפנים: "מבדיקה עולה כי במשרד הפנים לא קיימת בקשה לאישור הקמת תאגיד עירוני בעיריית חריש ו/או בקשה להחייאה או אישור מחדש של תאגיד עירוני בחריש".

תגובת עיריית חריש לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: מועצת העיר אישרה את תקציב 2023: יותר לחינוך, יותר לרווחה

עיריית חריש אישרה פה אחד את תקציב שנת 2023 שמסתכם בכ-377.5 מיליון שקלים. התקציב החדש גדול בכ-14% בהשוואה לתקציב 2022. בתחום החינוך יושקעו כ-173 מיליון שקלים

מועצת העיר חריש אישרה הערב (ראשון) את תקציב העירייה לשנת 2023, והוא יעמוד על כ-377.5 מיליון שקלים. התקציב החדש גדול בכ-14% לעומת תקציב העירייה לשנת 2022 שהסתכם ב-326 מיליון שקלים.

לראשונה בחריש, התקציב אושר דרך ועדת כספים בראשות סגנית ראש העיר שני גרינברג. וועדת הכספים הוקמה בעקבות שינוי מעמדה של חריש ממועצה לעיר.

לאן הולך הכסף?

בתחום החינוך יושקעו כ-173 מיליון שקלים. מדובר בגידול של כ-31 מיליון שקלים מתקציב שנת 2022, שבה תקציב החינוך עמד על כ-142 מיליון שקלים.

התקציב כולל תכנון להפעלת 23 גני ילדים נוספים על 134 גני הילדים הקיימים, הפעלת שני בתי ספר יסודיים חדשים ושני בתי ספר תיכון חדשים בשנת הלימודים תשפ"ד.

על פי התקציב שאושר, בחינוך הקדם-יסודי יושקעו בשנת 2023 כ-82 מיליון שקלים, כ-8.6 מיליון שקלים יותר מאשר בשנת 2022.

בבתי הספר יושקעו בשנת 2023 כ-40 מיליון שקלים, לעומת כ-30 מיליון שקלים בשנת 2022.

בשירותים נלווים לחינוך יושקעו כ-29 מיליון שקלים לעומת כ-25 מיליון שקלים בשנת 2022 הכוללים בעיקר שירותי הסעות, אבטחה ושירות פסיכולוגי.

כ-3.7 מיליון שקלים יושקעו השנה במיזמים חינוכיים, ליווי מוסדות חינוך, חדשנות ויוזמות חינוכיות שונות.

בתוכנית ניצנים, הצהרונים העירוניים בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים, יושקעו כ-22 מיליון שקלים.

בהסעות תלמידים יושקעו השנה כ-13 מיליון שקלים, לעומת כ-12 מיליון שקלים בשנה הקודמת.

בתחום סייעות החינוך המיוחד והסייעות הרפואיות חל גידול של כ-25% לעומת שנת 2022: בתחום זה יושקעו השנה כ-13 מיליון שקלים לעומת כ-10.5 מיליון שקלים בשנת 2022.

בתחום הקייטנות, בבית הספר של החופש הגדול וקייטנות הקיץ, יושקעו השנה כ-5.3 מיליון שקלים על פי הכללים שיפורסמו על ידי משרד החינוך בנושא.

בתחומי הרווחה יושקעו כ-40 מיליון שקלים אל מול כ-34 מיליון שקלים בתקציב 2022. עיקר הגידול הוא תוספת של תוכניות ותקנים על בסיס החלטת הממשלה וכן מגידול בשירותים בתחום המוגבלויות שבהם יושקעו כ-14 מיליון שקלים אל מול כ-11.7 מיליון שקלים בשנת 2022.

בסך הכול יהיה תקציב העירייה בתחומי התרבות והספורט כ-17.5 מיליון שקלים בשנת 2023, גידול של כ-3 מיליון שקלים לעומת שנת 2022. תקציב זה כולל לראשונה גם השקעה תקציבית בספריה הציבורית שתיפתח בחודשים הקרובים, בינוי מגרשי ספורט בשכונת מעו"ף, פתיחת מרכז מדעים בשכונת מעו"ף וסיום הקמת מתחמי הנוער.

בתחומי התפעול והלוגיסטיקה תשקיע העירייה בשנת 2023 כ-43 מיליון שקלים, גידול של כ-13% לעומת השקעתה בשנת 2022 שהייתה כ-37.3 מיליון שקלים. כך למשל, בפינוי אשפה ופסולת תשקיע העירייה השנה כ-13.2 מיליון שקלים, גידול של 10% מהשנה הקודמת. בתחומי הגינון וניקיון הרחובות תשקיע העירייה סך של כ-12.4 מיליון שקלים אל מול כ-10.8 מיליון שקלים בשנת 2022, גידול של כ-15%.

בתחומי השמירה והביטחון, תשקיע העירייה כ-5.5 מיליון שקלים בשנת 2023 לעומת כ-4.9 מיליון שקלים בשנת 2022, עלייה של 12%. בשנת 2023 תמשיך העירייה ותגבה את "היטל השמירה" בהתאם לחוק העזר שאושר. בכספי הגבייה מפעילה הרשות מוקד רואה 24/7 וסיורי ביטחון לאבטחת העיר.

התקציב כולל הקמת מתחם הפעלה בחירום, המשך קידום קריית הביטחון בשכונת מעו"ף והמשך פריסת מצלמות ברחבי העיר.

תקציב הדת מסתכם ב-2.4 מיליון שקלים, והוא משקף גידול של 35% בהשוואה לתקציב 2022 שהסתכם ב-1.8 מיליון שקלים. עיקר הגדילה היא בשכר העובדים שקפץ פי 2 ויותר. בשנה הקרובה צפויים להיפתח 2 מקוואות נשים חדשים בעיר.

ההוצאות עולות על ההכנסות

חריש היא עירייה גרעונית שמסתמכת על תקציבים ממשלתיים ומענקים. כך לדוגמה, צפי ההכנסות מארנונה למגורים בשנת 2023 הוא כ-70 מיליון שקלים בלבד, רק 18% מסך התקציב השנתי. צפי סך ההכנסות העצמיות של העירייה (ארנונה, הכנסות מים, השכרות) לשנת 2023 הוא 132 מיליון שקלים בלבד, כ-35% בלבד מסך התקציב. אגב, צפי ההכנסות מדוחות חניה לשנת 2023 הוא 2 מיליון שקלים.

ראש העיר יצחק קשת התייחס בדבריו לפער בין ההכנסות והוצאות: "גם השנה, כמו בשנה שעברה, נבנה התקציב בסימן 'גדלים באחריות'. יחס ההוצאות ההולכות וגדלות של הרשות על השירות לתושב גבוה מיחס הגידול בהכנסות. הארנונה למגורים היא גירעונית, כלומר רחוקה מלכסות את הוצאות העירייה על השירותים לתושב (בכל הארץ ולא רק בחריש). חלוקת ההכנסות האזורית שבנויה באופן לא שוויוני מפלה לרעה את חריש, וכיום עדיין אין בחריש שטחי מסחר ותעשייה גדולים שיניבו הכנסות משמעותיות לעירייה.

"העניין הזה הוא אחד החשובים ביותר שעל סדר יומה של העירייה. במכרז שקידמנו מול רשות מקרקעי ישראל להקמת מתחם תעסוקה ומסחר ראשון במעו"ף בגודל של כ-30 אלף מ"ר כבר נבחר זוכה וההליכים מתקדמים; אנחנו מקדמים במלוא המרץ את ההליכים להקמת אזורי התעסוקה והמסחר בשכונה העתידית חריש דרום מול רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, ותחילת השיווקים מתוכננת למהלך שנת 2023; ואנו מקדמים הליכי מכרז מול רשות מקרקעי ישראל להקמת מתחם תעסוקה ומסחר נוסף בשכונת מעו"ף".

"בינתיים משלימה העירייה את הפער שבין כלל ההכנסות (כולל תקציבים ממשלתיים) להוצאות על ידי תקציבים ממשרדי הממשלה ומתקציבים ייעודיים שדאגנו לקבל במסגרת החלטת הממשלה החדשה לחריש מחודש מאי 2022, שכוללת השקעות של יותר מחצי מיליארד שקלים בחריש ובכבישי האזור".

לקריאה נוספת: תקציב העיר חריש לשנת 2022: אלה המספרים שכדאי להכיר

ועידת יזמות ועסקים בחריש. צילומים: מור שקיפי לאטי

על פי נתוני העירייה כ-250 בעלי עסקים פועלים במתחמי המסחר השונים בחריש וכ-1,000 עצמאים נוספים פועלים בבתיהם. במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר כ-70 עסקים חדשים ונסגרו 37 עסקים. סך ההכנסות לקופת העירייה מארנונה עסקית הסתכם בכ-3.3 מיליון שקלים בלבד. העירייה משקיעה בנטוורקינג "שמשפר באופן דרמטי את סיכויי ההישרדות של עסקים בשנה הראשונה"

השבוע התקיימה ועידת היזמות והעסקים השלישית של חריש בה לקחו חלק כ-150 בעלי עסקים ועצמאים שהשתתפו בשולחנות עגולים ומפגשי נטוורקינג.

פילוח המשתתפים מראה כי רובם הם בעיקר בעלי משלח יד עצמאיים, בעוד שנוכחותם של בעלי חנויות היתה דלילה למדי. "אכן רוב המשתתפים בוועידת היזמות והעסקים היו עצמאים ונותני שירות, לעומת בעלי החנויות במסחר שבאופן קבוע מתקשים יותר בהגעה לאירועים מהסוג הזה", מודה גלית מנסבך, מנהלת ה"חממה" והמחלקה לקידום עסקים. "כאשר יש חנות לנהל זה לא פשוט לעזוב הכול ליום שלם. יש להם מערך עובדים, ספקים, ועסקי המזון בפרט, עסוקים במתן שירות לסועדים. זו מציאות שאנו לוקחים אותה בחשבון וערוכים לה".

לדברי מנסבך, היעד המרכזי של הוועידה הנוכחית בסימן הסלוגן  "קהילה מצמיחה עסקים", היה לחבר את העצמאים סביב קהילת עסקים שהקימה העירייה.

לצד ההרצאות נערכו בוועידה דיוני שולחנות עגולים בין המשתתפים, בדבר האתגרים הייחודים עימם מתמודדים עסקים בחריש, ומציאת הדרכים לצלוח אותם. "בימים אלו אנו עמלים על הפקת לקחים ועל איסוף הנושאים שעלו בשולחנות העגולים שיהוו עבורנו בסיס להמשך תוכניות העבודה בשנה הקרובה ובחשיבה כבר על ועידת העסקים הרביעית", ציינה מנסבך.

ההכנסה השנתית לעירייה: 3.3 מיליון שקלים

על פי נתוני העירייה, 248 עסקים פועלים במתחמי המסחר השונים בחריש. הערכות כלליות מציינות כ-1,000 בעלי עסק עצמאים נוספים הפועלים בבתיהם.

במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר 69 עסקים חדשים ו-37 עסקים נסגרו. לשם השוואה, בשנת 2021 שנת הקורונה, נפתחו בחריש כ-85 עסקים חדשים. ראוי לציין כי בשנת 2022 ניכרה מגמה חדשה של פתיחת עסקים באזורים חדשים בעיר, כדוגמת שדרת ההגשמה ומרכז מסחר שפיר.

על אף הגדילה המתמדת באוכלוסיית העיר, אתגרים ותלאות רבים עדיין ניצבים בפני העסקים המקומיים שמנסים לשרוד בעיר שבה, בהיעדר פתרונות תעסוקה מקומיים, הרוב המוחלט של התושבים עובד מחוץ לעיר. מציאות הגוררת דליפה של כוח הקנייה אל ערים אחרות. התנאים הכלכליים המשתנים, בהם עליית האינפלציה ותנאי חוסר הוודאות הפוליטית, עלולים להקשות עוד יותר על פתיחת עסקים חדשים בעיר.

ראוי לזכור כי ניסיונות לפיתוח איזורי תעסוקה ותעשיה בעיר נכשלו ברובם בשנים האחרונות והישג ראשון נרשם בשנה החולפת, כאשר מכרז להקמת מתחם מסחר ותעסוקה ראשון בשכונת מעו"ף נחל הצלחה. עם זאת, שיווק שטחי המסחר בעיר הוא עדיין אתגר משמעותי וחללי מסחר רבים עדיין מחכים ליזמים, כפי שניתן לראות בנסיעה אקראית לאורך השדרות המרכזיות בעיר ומרכזי המסחר.

על פי נתוני העירייה העסקים מכניסים לקופת הרשות כ-3.3 שקלים בלבד בשנה, סכום המהווה כ-1% אחד בלבד מתקציב העירייה לשנת 2022 שהסתכם ב-326 מיליון שקלים. הכנסה נמוכה זו מחייבת את חריש למצוא מקורות הכנסה חילופיים, לדוגמה, התביעה לחלוקת הכנסות ממחצבת ורד, שטרם הוכרעה.

גם במרכז מתקשים לשווק שטחי מסחר

יוסי גולדמן, חבר המועצה הממונה על קידום העסקים בעירייה, מודה כי הציפייה להצליח בשיווק מאסיבי של שטחי תעסוקה ותעשייה בעיר עלולה להמשיך ולהתקל בקשיים רבים גם בעתיד: "ראיתי אמירות של אנשים שמתיימרים להיות מבינים, שיש צורך במיליון מ"ר של אזורי תעשייה כדי שחריש תהיה עיר חזקה ואיתנה כלכלית. אני יכול לשתף אתכם שבראשל"צ שבה מוקם כיום מתחם ה-1,000 הכולל מיליון מטרים רבועים של משרדים, לא שמחים מהמהלך הזה, הם מתקשים לשווק את השטחים".

גולדמן הסביר שמשבר הקורונה שינה דרמטית את אופי העבודה ותנאי הההעסקה וגרם לירידה בצורך בחללי משרדים גדולים. "כל מה שהכרנו עד לפני שנתיים – השתנה. היות ומדובר במהלך שמתקשים ליישם בראשון לציון, עם יד על הלב, גם בחריש יהיה קשה לממש".

ומה לגבי העסקים הקיימים? בעירייה שבו והדגישו כי עיריית חריש משקיעה משאבים בתחום קידום העסקים בעיר, בין אם בעסקים במסחר, ובין אם בעצמאיים ובנותני השירות השונים, מתוך הבנה שהעסקים הם המנוע הכלכלי של העיר.

רשימת המהלכים אותם הזכירו בעירייה לקידום העסקים בשנה החולפת כוללת, בין היתר, קמפיינים לעידוד רכש מקומי, קורסים, סדנאות והכשרות לעצמאיים ובעלי עסקים והקמת קהילת הנטוורקינג.

לאחרונה אף הודיעה העירייה כי רכשה מחברת שפיר את מרכז המכירות שבשכונת בצוותא תמורת מיליון שקלים, ובכוונתה לרכז בתוכו את פעילות החממה (הקליקה לשעבר) שיתרחב וישמש כבית ליזמים ועצמאיים.

"עושים שמח בשדרה"

אחד המהלכים לקידום העסקים בעיר קרם עור וגידים אתמול. נראה כי הביקורת הרחבה שהשמיעו רבים, תושבים ובעלי עסקים כאחד, על החלטת העירייה לקיים את אירועי חג הפורים במרכז הספורט והפנאי שבשכונת בצוותא, הרחק מהחנויות ומתחמי המסחר העירוניים הובילה לקיום סדרת אירועים "עושים שמח בשדרה", שהראשון בהם התקיים בשדרת דרך ארץ.

שירלי קרייר, בעלת העסק שירלי'ס יזמה וקידמה את הרעיון לארגן סדרת אירועים בשדרת העסקים המרכזית, דרך ארץ, וזכתה בתמיכת העירייה. האירוע הראשון שהתקיים בסמוך לחנותה כלל הופעות, פינות יצירה וזכה לתשומת לב הקהל ולתנועה מוגברת של אנשים.

מנסבך:  "העירייה ערה לצורכי בעלי החנויות ברחבי העיר ובשיתוף ועד העסקים, המורכב מ-10 נציגים של העסקים בשדרת דרך ארץ, הוחלט השנה לקיים סדרת אירועים קטנים בכל פעם במקטע אחר בשדרה, ובכך לייצר מצב שבו לצד האירועים הקבועים יתקיימו בממוצע אחת לחודש פעילות/הפנינג וכדומה, לכל המשפחה בדרך ארץ ובמרכזי המסחר".

ראש העיר יצחק קשת סיכם את ההשקעה העירונית בבעלי העסקים בחריש: "עיריית חריש שמה דגש ומשאבים רבים על קהילות העסקים בחריש. הסטטיסטיקה אומרת שלמעלה מ-90% מהעסקים הקטנים בישראל נסגרים בשנתם הראשונה. מדברים על כ-40 אלף בעלי עסק מדי שנה. כאשר בעל עסק משתייך לקהילת עסקים כלשהי הוא משפר באופן דרמטי את יכולת ההישרדות שלו במהלך השנה הראשונה ולכן אנו משקיעים רבות בקידום קהילת העסקים בחריש".

לקריאה נוספת: שני מרכזים מסחריים חדשים ייפתחו השנה בחריש

הריסת בית הכנסת בשכונת בצוותא. צילומים: עיריית חריש ומשטרת ישראל

דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש לשנת מגלה כי מספר עבירות הבנייה בשנת 2022 הסתכם ב-223, פי שלושה משנת 2021.  פקחי הוועדה התמודדו עם שימוש אסור בדירות מגורים לפתיחת גני ילדים ותלמודי תורה, בעיקר בשכונות בצוותא, אבני חן ורחוב גמלא

מספר העבירות גדל פי שלושה

על פי דו"ח האכיפה של הוועדה המיוחדת לתו"ב- חריש, בשנת 2022 אותרו בעיר 223 עבירות בנייה של בניית מחסנים, שימוש אסור בדירת מגורים לצרכי גני ילדים, סגירת פרגולה, סגירת מרפסות והתקנת תרנים  – בניגוד לחוק. כך עולה מדו"ח מיוחד שפרסמה הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש בראשותו של מושיק גולדשטיין, לסיכום פעילותה בשנה החולפת.

לשם השוואה, בשנת 2021 מספר עבירות הבנייה הלא חוקיות בחריש הסתכם ב-78 בלבד, כשליש ממספר העבירות בשנה החולפת.

מתוך כלל פעילויות האכיפה שבוצעו ב- 2022 , 198 כוונו כנגד עבודה אסורה (הקמת מבנים ללא היתר או חורגים מההיתר) 14 כוונו כנגד שימוש אסור (שימוש שמבוצע בשטח פתוח או במבנה, והוא אינו תואם ליעוד הקרקע) ו- 28 ננקטו כלפי מפרי צווים.

לוקחים את החוק לידיים

הוועדה המיוחדת מיפתה גם את פריסת עבירות הבנייה בעיר ומציינת כי האזורים הבעייתיים ביותר לעבירות שימוש אסור הם שכונת בצוותא, שכונת אבני חן ורחוב גמלא בחריש הישנה, אזורים בהם הוסבו דירות מגורים לגני ילדים.

עוד מציינת הוועדה כי במהלך 2022 מפקחיה נתקלו בשימוש אסור של קהילת "תולדות אהרון" וזרמים נוספים מהציבור החרדי בדירות מגורים, לצורך פתיחת גני ילדים, לימודי תורה, בתי כנסת, כולל לכאורה, בניית מקווה טהרה לגברים והשתמשו באלימות תוך לקיחת החוק לידיים.

האלימות אינה תופעה חדשה. היא צוינה גם בדוח האכיפה המסכם של הוועדה לשנת 2021. למרות זאת, לא הגישה הוועדה המיוחדת בשנת 2022 אף לא כתב אישום פלילי אחד. עם זאת, מציינת הוועדה כי מפקחיה העבירו לתביעה 4 תיקי חקירה שממתינים להגשת כתב אישום וכי מיגור תופעת השימוש האסור והשימוש החורג במבני מגורים והפיכתם לגני ילדים ו/או כולל לימודי תורה היה יעד מרכזי בתוכנית העבודה של מפקחי הוועדה המיוחדת לשנת 2022.

תוספות בנייה במרפסות ועל הגגות

כזכור, בינואר 2022 קיבלה הוועדה המיוחדת אישור להארכת המנדט שלה עם החלתו של חוק חריש. בפועל, החזרה לשטח לא היתה מיידית ופעילות הפקחים בשטח לא התקיימה במשך מספר חודשים (החל מנובמבר 2021 ועד פברואר 2022). עם זאת, החזרה לפעילות לוותה בקליטתו של פקח נוסף בוועדה (שהכפיל את מצבת כוח האדם באכיפה).

"מאחר והשנה המפקחים נכחו יותר בשטח ונוכחותם יצרה הרתעה מה שמסביר את השינוי והצמצום בבנייה הלא חוקית. עם זאת, אופי האוכלוסיה שהגיעה לעיר, בעיקר משפחות עם ילדים בגילאי גן יצרה עבודה רבה בנושא פיקוח ואכיפה. חסידות תולדות אהרן וזרמים חרדיים אחרים שמשתלטים על דירות למגורים ומשתמשים בהם להפעלת גני ילדים או כולל או בתי מדרש. כמו כן נפתחו הרבה גני ילדים חילונים בדירות מגורים ותופעת תוספות בנייה במרפסות ועל הגגות גדלה בהשוואה לשנה שעברה", מציינת הוועדה בדו"ח שפרסמה.

סיורים יזומים ותלונות שכנים

הכלי המרכזי בו השתמשה הוועדה לטיפול באכיפה הוא צווים מנהליים. הליך יעיל, מהיר ומרתיע מאוד, אך רק בתנאי שהעבירה מתגלה בשלבי התהוותה.

עם זאת, הוועדה לא חילקה קנסות מינהליים ולא גבתה אף שקל. מדוע? משום שהיא "אינה מוסמכת ולא ערוכה להטיל קנסות מנהליים", לשון הדו"ח.

על פי הדו"ח רוב העבירות (186) נחשפו באמצעות סיורים יזומים של הפקחים. רק 16% מסך העבירות (37) שהתגלו הן כתוצאה של תלונות תושבים שפנו לוועדה. בדו"ח מצוין כי רוב התלונות של הציבור שהגיעו לוועדה עסקו בפתיחת גני ילדים בדירות מגורים בניגוד לחוק. "בעקבות האכלוס המסיבי בעיר של משפחות צעירות מרובות ילדים והשתלטות "תולדות אהרן" על דירות מגורים שמוסבות לגני ילדים / לימודי תורה, מגיעות תלונות בנושאים אלה מהדיירים בבניין והמפקחים מטפלים על פי הממצאים בשטח".

השכנים מתלוננים על גני ילדים בבניין

עו"ד אמיר סלע הוא חבר רשימת חריש ביתנו ומרכז את הטיפול בנושא המרחב הציבורי. בשנת 2022  הוא הגיש 7 תלונות שונות לוועדה המיוחדת על שימוש אסור בעיר: פתיחת גני ילדים וכוללים בדירות מגורים בניגוד לחוק ועל הקמת תרנים (לצופרים) שלא כחוק.

"טוב עשתה הוועדה שציינה מפורשות כי הזרמים הקיצוניים בעיר הם אלו, שבלעדית, השתמשו באלימות. לצערי העדר תלונה וכתבי אישום פליליים בנושא מעודדים את האלימים להמשיך באלימות. ניתן לומר שהוועדה אינה שונה מהרשויות האחרות בהקשר דלות האכיפה. 0 כתבי אישום מדברים בעד עצמם".

עוד מציין עו"ד סלע: "העדר יכולת להטיל קנס מנהלי כנגד מפרי דין מוביל לזילות מסוכנת. התרגלו שאין ענישה מיידית על הפרה וכך התופעות של בניית כוללים, תרנים, גני ילדים הורחבו עד כדי התעלמות כוללת מחוקי התו"ב, כליל. המצב הזה הוא מסוכן כי אט אט אנשים שומרי חוק מגיעים למסקנה כי החוק אינו מגן עליהם והדרך ללקיחת החוק לידיים קרובה מתמיד".

מודעות תביא להפחתה בעבריינות

שתי מסקנות והמלצות מציינת הוועדה בדו"ח 2022, האחת, המשך הטמעת האכיפה במרחב הציבורי שתביא, כך מקווה הוועדה, לצמצום עבירות הבנייה בעיר. והשנייה היא המלצה להשקיע בבניית גני ילדים ומעונות בעיר.

הוועדה מציינת: "אין קורלציה בין מספר הילדים בעיר למספר הגנים המיועדים לקליטתם. עובדה זו יוצרת מחסור במבני ציבור (חינוך) שהוביל לשימוש חורג ולשימוש אסור בדירות מגורים פרטיות שהוסבו לגני ילדים. מצב זה הולך ומחמיר כיוון שהעיר צעירה וקולטת בעיקר משפחות עם ילדים בגילאים 5-0".

סגנית ראש העיר שני גרינברג מסכימה עם המסקנה הראשונה בלבד. "אני רוצה לברך את הוועדה על הפעילות המוגברת ועל התחלה של אכיפה מוגברת כי בעבר כמעט ולא התעסקו באכיפה. יש עוד הרבה מאוד עבירות בנייה שמתקיימות אבל לא כולן חייבות להיות עבירה – במקרים רבים ניתן להסדיר את זה חוקית בטלפון אחד והגשה של מסמכים. חלק גדול מעבודתה של הוועדה הוא להעלות את המודעות לנושא, להתמקד בשירות לתושבים, לתת להם מענים ולהסביר להם כיצד לפעול נכון".

עם זאת, ביחס להמלצה השנייה של הוועדה להעלאת מספר מבני גני הילדים בעיר, גרינברג מסתייגת: "זו מסקנה לא ברורה בעיני – המדיניות של הוועדה המיוחדת שהעירייה הובילה אותה היא לאשר הקמת גני ילדים. לא צריך ללכת בניגוד לחוק אפשר פשוט לבקש ולקבל אישור. המצב לא נובע מעודף ילדים אלא מחוסר רצון לקבל את השירות שהעירייה מעניקה. בנוסף, לא רק גנים מוקמים בדירות האלה אלא גם תלמודי תורה בניגוד לחוק".

אכיפה כמאמץ שלא נגמר

גרינברג מתייחסת גם לעובדה שהוועדה חסרת שיניים ולא מתאפשר לה להטיל קנסות: "זה מצער – זו לא הוועדה היחידה בארץ, יש מעט מאוד וועדות שמאפשרים להן להטיל קנסות. עם זאת, למרות שאין לוועדה אפשרות להטיל קנסות מינהליים עדיין יש לה אפשרות לאכוף. הוועדה צריכה להקפיד להיות בשטח, לפגוש עבירות בהתהוות ולא להגיע למצב שהעבירות מתיישנות ואז צריך צווים שיפוטיים כדי לטפל בהן. צריך לעבוד מהר, לסייר בשטח, לקבל מידע מתושבים ולהרכיב את המנגנון. הם כבר עושים את זה, וכל מה שנותר להם זה להמשיך ולהעמיק את העבודה.

"ישנם גנים מסוימים ותלמודי תורה בשכונת בצוותא, שנאלצנו כל הזמן לשלוח לשם סיורי אכיפה. אכיפה היא מאמץ שלא נגמר. בעבר הוועדה כמעט ולא עסקה באכיפה ולכן מבחינתי הוועדה נמצאת בגרף של שיפור, ותפקיד העירייה הוא להיות חלק מזה ולהמשיך את זה עם המעבר של הוועדה לידי העירייה. לשם אנחנו הולכים".

"פעולות האכיפה האינטנסיביות נועדו לחזק את חריש"

גם עו"ד סלע מסכים עם הצורך בהמשך אכיפה. "לצערי האכיפה שהתקיימה אתמול בשכונת בצוותא היא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. אילו היתה אכיפת ברזל מהרגע הראשון לא היינו מגיעים להתנגשות, לא היו עצורים ולא היו נפגעים שוטרים – זה היה טוב לכולם. אבל זה מה קורה שניתן להפר את החוק. אנשים מפרים אותו ברגל גסה.

"ישנם לא מעט מקרים בעיר שנדרשת בהם אכיפה לא רק מצד הוועדה, גם מצד רשויות אחרות כמו כב"א או עיריית חריש שלא מפעילות את סמכותן. אני אומר לוועדה ולשאר הרשויות, אדרבא תמשיכו באכיפה ובעבודה הסיזיפית. הפעילות של הפקחים היא חיונית לניהול תקין של העיר".

ראש העיר יצחק קשת התייחס גם הוא לאירוע פינוי בית הכנסת בשכונת בצוותא: "אי אפשר לפעול בניגוד לחוק במשך חודשים ארוכים ולהנחית קרוון באמצע העיר מבלי כל אישור לכך תוך סירוב מתמשך לכל הצעת פשרה. כאן המקום להבהיר שוב: מי שמפר ברגל גסה, ובמשך זמן רב כל כך את החוק, שלא יתפלא לנוכח צעדי אכיפה".

יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה חריש מושיק גולדשטיין מסכם גם הוא ומציין כי הוועדה מרכזת מאמצים רבים בתחום האכיפה וההסברה: "פעולות האכיפה האינטנסיביות נועדו לחזק את חריש כעיר מודרנית עם חזות עירונית מרשימה. מתוך למעלה מ-200 הפרות רק 8 הוגדרו כהפרות חמורות וכל היתר טכניות או קלות. מהתרשמותי מרביתן בוצעו בתום לב. נמשיך גם  בשנה הבאה לשמור על חריש כאחת הערים היפות בישראל".

לקריאה נוספת: דו"ח הוועדה המיוחדת לשנת 2021

מתוך קמפיין הפרסום החדש

משרד הבינוי והשיכון משקיע 3 מיליון שקלים בקמפיין פרסומי שמטרתו למשוך תושבים חדשים לחריש. כ-800 אלף שקלים מהתקציב מיועדים לפרסום במגזר החרדי. ראש העיר: "ניתן פה תנאים למחייה לכלל הציבורים"

בתחילת שנת 2023 התגוררו בעיר כ-40 אלף תושבים. על פי נתוני הוועדה המיוחדת לתו"ב חריש, הפוטנציאל למספר התושבים בהיקף הבנייה הקיימת בעיר מוערך ב-55 אלף, וזה הפער שמבקש קמפיין הפרסום לסגור.

מאזן ההגירה לעיר הוא אמנם חיובי, בשנת 2022 נוספו לעיר כ-6,500 תושבים חדשים וחריש מוקמה במקום הראשון בישראל בהגירה חיובית, אך עדיין העיר יכולה וצריכה לקלוט אוכלוסייה נוספת, כך על פי תפישת משרד הבינוי והשיכון.

כאמור, בשבע השנים שחלפו מאז הגיעו ראשוני התושבים לעיר החדשה צמחה חריש הן בשטח הבנוי והן בגודל האוכלוסייה. עם זאת, בעיות מהותיות כמו הקמת אזורי תעשייה ומציאת פתרונות תעסוקה לתושבים טרם נפתרו.

75% למגזר הכללי, 25% למגזר החרדי

כעת מנסה משרד הבינוי למשוך לחריש תושבים חדשים מכל המגזרים, חילונים, דתיים וחרדים באמצעות קמפיין פרסומי בהשקעה של 3 מיליון שקלים.

על פי נתונים שמסרה עיריית חריש 25% מתקציב הפרסום (כ-800 אלף שקלים) מיועדים לפרסום במגזר החרדי והיתרה במגזר הכללי.

הקמפיין ממומן מתקציבים ייעודיים למיתוג חריש, שקיבלה העירייה ממשרד הבינוי והשיכון והוא מתוכנן לעלות לאוויר בתשדירי פרסומת וחסויות בערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו ארציות ואזוריות, מודעות בגיליונות סוף השבוע של העיתונים הגדולים, שני שלטי ענק בנתיבי איילון, עשרות שלטי חוצות נוספים באזור השרון ופרסום אינטנסיבי בדיגיטל. לצד זאת הופק גם סרטון תדמית שמופץ בכל הערוצים.

תקציב הפרסום החרדי מופנה לעיתונים החרדיים הגדולים, לאתרי החדשות החרדיים כמו גם מאות תשדירי פרסומת בתחנות רדיו ייעודיות וסרטון בכיכובו של איש התקשורת החרדי קובי אריאלי.

"מטרת הקמפיין היא למשוך לעיר תושבים חדשים בעזרת הצגת היתרונות הרבים של חריש. הקמפיין פותח צוהר לחריש: למערכת החינוך העירונית שפורצת את גבולות הכיתה, לשפע הפארקים והגינות הציבוריות ולאווירה הקהילתית הייחודית", ציינה עיריית חריש בהודעה לעיתונות. עוד היא הוסיפה כי הקמפיין הוא שלב ההוצאה לפועל של מהלך אסטרטגי למיתוג מחדש של חריש כחממה עירונית, שהתרחש במאי 2022.

החינוך הוא הקטר

בקמפיין שנועד לציבור הרחב והופק על ידי משרד הפרסום  מרגלית, לם, שפי, מככבים אח ואחות המבקשים מהוריהם "לצאת מהקופסה" ולעבור לחריש. הדגש בקמפיין הוא, כפי שהדגישה עיריית חריש, על חינוך פורץ דרך.

מערכת החינוך בחריש הקימה תוך שש שנים כ-19 בתי ספר ו-134 גני ילדים. בשנת הלימודים תשפ"ג לומדים במערכת החינוך המקומית כ-10,000 תלמידים. עם זאת, על פי נתוני משרד החינוך, ההשקעה פר תלמיד בחריש נמוכה בכ-10% בהשוואה לממוצע הארצי.

דגשים נוספים בקמפיין עוסקים באופי הקהילתי של חריש, במרחבים הפתוחים, בשפע של גני המשחקים ובקרבה לכביש 6.

הקמפיין החרדי: צ'ולנט והומור

בקמפיין לציבור החרדי מככבים קובי אריאלי, איש תקשורת חרדי ואורי רווח, איש תקשורת וחב"דניק שמעניק בסרטון עזרה ראשונה לאריאלי באמצעות צ'ולנט של שבת תוצרת חריש.

קובי אריאלי, הפרזנטור והתסריטאי של הפרסומת ציין ביחס לחריש: "התאהבתי. באתי בשביל להתפרנס והתאהבתי בעבודה. אני מאמין במה שאמרתי בסרטון, זה דבר שלא קורה בדרך כלל בעבודה.

"חריש היא המקום האחרון בארץ שמתקיים בו דו קיום – אין דברים כאלה. אין בישראל בניין שבו גרים אנשים מכל המגזרים יחד ושואלים איש מרעהו סוכר. זו בשורה לעתיד. אני גאה להיות חתום על הסרטון כמוביל וכתסריטאי שמצליח לעקוף באמצעות הומור את כל המוקשים".

ראש העיר: "ניתן פה תנאים למחיה לכלל הציבורים"

ראש העיר יצחק קשת התייחס במסיבת עיתונאים לקמפיין ההשקה וציין: "לחריש יש היסטוריה, היא יועדה בעבר הרחוק לציבור החרדי והיא נפתחה לציבור הכללי. קיבלו פה החלטה משפחות מכל הארץ לעבור לגור בחריש ובהשגחה עליונה גרים פה ביחד. אין פה שכונות סגורות, ובאותם בניינים גרים חילונים, חרדים ודתיים ביחד באותה קומה. חיים ביחד ממש יותר מכל מקום אחר.

"נוצרה פה עיר מאוד מאוד קהילתית, מה שלא מאפיין עיר רגילה שמאופיינת בניכור חברתי. אחד הדברים הכי יפים בעיר זו עיר משותפת.זה חזון שאני מוביל הרבה שנים, זה הרצון האלוקי שעם ישראל יחיה כאן ביחד והלכה למעשה זה מה שקורה בחריש".

קשת גם הדגיש את המשך המחויבות לחיים משותפים: "חריש פתוחה ושייכת לכולם בתנאי שאתה בא לגור ביחד עם כלל האוכלוסיות בעיר. אם אתה רוצה להשליט את תפישת העולם שלך במרחב הציבורי כנראה שחריש לא מתאימה לך. אני אומר את זה גם לחילונים וגם לחרדים".

עוד הוא התייחס למתרחש ברמה הארצית: "אני כואב את מה שקורה בארץ וצופה בדאגה. מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. לקחתי על עצמי לפחות בחלקה שלי לדאוג שבחריש אני לא אתן לזה לקרות. ניתן פה תנאים למחייה לכלל הציבורים. חריש תהיה מודל לחיים משותפים בישראל".

ברבעון האחרון של שנת 2022 נמכרו בחריש 120 דירות בלבד, נתון שמשקף ירידה חדה של 70% ביחס למכירות השיא ברבעון הראשון של השנה. למרות זאת, מחירי הדירות המשיכו לטפס והשלימו עלייה של 40% תוך שנה וחצי. בשנת 2022 נמכרה לראשונה בעיר דירה במחיר הגבוה מ-3 מיליון שקלים

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי עודכנה השבוע, על בסיס נתונים רשמיים המפורסמים ע"י רשות המיסים. הסקירה המעודכנת כוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר עד לסוף שנת 2022, פורסת תמונה רחבה על מאפייני השוק המקומי ומצביעה על השינויים הניכרים שחלו בו ברבעונים האחרונים.

ירידה של 70% בהיקף המכירות

אחת המגמות הבולטות, שעולה מניתוח נתוני שוק הנדל"ן המקומי, היא מגמת הירידה החדה בהיקפי המכירות, המזוהה ברבעונים האחרונים של שנת 2022. הירידה התלולה בולטת במיוחד בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, בו נרשם שיא המכירות של כל הזמנים בחריש.

ברבעון האחרון של השנה החולפת נמכרו 120 דירות בחריש בלבד. נתון זה משקף ירידה של 70% בהשוואה ביחס למכירות השיא של הרבעון הראשון של השנה, שעמד על 400 דירות בממוצע.

הירידה החדה במספר העסקאות בעיר נובעת ככל הנראה בעיקרה מהתמורות בשוק הארצי, שכללו התייקרות ניכרת בהלוואות המשכנתה, כתוצאה מעליית הריבית במשק.

מחירי הדירות המשיכו לעלות

על אף הירידה התלולה בהיקפי המכירות, עליית מחירי הדירות בעיר לא נעצרה. אפילו ברבעון האחרון של שנת 2022, שבו נרשם היקף מכירות נמוך במיוחד, המשיכו מחירי הדירות לטפס מעלה.

במשך כחמש שנים, מאמצע שנת 2016 עד לאמצע שנת 2021, המחיר הממוצע למ״ר בדירות הרגילות (ללא דירות גן ופנטהאוזים) נותר יחסית קבוע ולא חצה את רף ה-11,000 שקלים.

החל מאמצע שנת 2021 החלה עלייה חדה במחיר הממוצע למ"ר, עד הגעה למחיר ממוצע למ״ר של 15,600 שקלים ברבעון הרביעי של 2022. מדובר על עלייה של כ-40% במחירי הדירות הרגילות בחריש, תוך שנה וחצי.

הרחבה לגבי ההבדלים במחיר הממוצע למ"ר בין השכונות השונות בעיר, וכן לגבי מחיריהן הממוצעים של דירות 4 ו-5 חדרים בכל שכונה ניתן לראות בסקירת הנדל"ן המלאה.

עלייה בביקוש לדירות קטנות

מגמה נוספת שאפיינה את שנת 2022 היא ירידה יחסית בביקוש לדירות גדולות ועלייה מחודשת בביקוש לדירות קטנות. בשנים הראשונות בהן שווקו דירות בחריש, היתה הטיה ברורה לדירות 4 חדרים שנתנו מענה למשפחות צעירות. לאחר מכן, במשך מספר שנים הלך ועלה חלקן היחסי של דירות בנות חמישה חדרים ומעלה.

בניתוח התפלגות המכירות בשנת 2022  מזוהה עלייה מחודשת בביקוש לדירות הקטנות יותר (3 ו-4 חדרים), שהיוו כשני שליש מסך המכירות.

עלייה זו נובעת בחלקה משינוי תמהיל הדירות בפרוייקטים חדשים שזיהו ביקוש לדירות קטנות, ככל שהעיר הלכה והתפתחה ותמהיל האוכלוסייה בה הפך מגוון יותר.

עם זאת, אין ספק שעליות המחירים בשנה וחצי האחרונות נתנו גם הן חיזוק לביקוש לדירות הקטנות, שסיפקו מענה בר השגה עבור רוכשים, שמחירי הדירות הגדולות נותרו מחוץ להישג ידם.

לראשונה בחריש: דירה בשלושה מיליון שקלים

בתחילת שנת 2021 נמכרה לראשונה בחריש דירה במחיר גבוה מ-2 מיליון שקלים ועד לסוף אותה שנה נמכרו למעלה מ-20 דירות מעל לרף מחיר זה.

באוקטובר 2022 נפרץ מחסום נוסף ונמכרה דירה ראשונה במחיר הגבוה מ-3 מיליון שקלים. הדירה המדוברת היא דירת פנטהאוז 5 חדרים המשתרעת על שטח של 144 מ"ר ברחוב רקפת בשכונת הפרחים. דירות נוספות, בשכונות נוספות בעיר, נמכרו במחירים הנמוכים אך במעט מרף ה-3 מיליון שקלים.

זינוק במחירי השכירות

במקביל לעליית מחירי הדירות והתייקרות המשכנתאות, חלה בשנה החולפת גם עלייה חדה במחירי השכירות בחריש, של כ-15% לפחות בדירות בהן הוחלפו שוכרים.

על פי נתוני “לוח דירות חריש” מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 3,600-3,200 שקלים ואילו דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 3,600 ל- 4,200 שקלים.

להרחבה, צפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – עיינו בסקירת הנדל״ן

תוכנית מתאר ארצית אסטרטגית למוסדות בריאות קבעה כי בעתיד יקום בית חולים בשכונת מעו"ף בחריש וישרת את תושבי העיר ואזור ואדי ערה. עד כמה נחוץ בית חולים בעיר, מדוע "הירוקים" מתנגדים למיקום שנבחר ואיך זה ישפיע על עומס התנועה בעיר?

מנהל התכנון שבמשרד הפנים אישר אתמול (שלישי) את תוכנית מתאר 49 – תמ"א ארצית למוסדות בריאות, ובמסגרתה הקמת תשעה בתי חולים חדשים ברחבי הארץ, אחד מהם בחריש.

על פי התוכנית, השטח המיועד להקמת בית החולים הוא 90 דונם מצפון לשכונת מעו"ף, והוא צוין לאחרונה בתוכנית המתאר של חריש, שאושרה להפקדה.

תמ"א 49 היא התוכנית לאומית להבטחת התנאים המרחביים (איתור קרקעות) לפיתוח מערכת הבריאות בישראל עד לשנת 2048 והעבודה עליה נעשתה בחמש השנים האחרונות. עם זאת, הוספת בית חולים בחריש נעשתה רק בחודשים האחרונים בלבד, בהתאם לבקשת משרד הבינוי והשיכון.

חריש ולא ואדי ערה?

כאמור, עיקרי התוכנית האסטרטגית הלאומית היא הבטחת שרות רפואי נגיש ואיכותי לכלל האוכלוסייה ב-30 הבאות תוך התחשבות בגידול הצפוי של האוכלוסייה ובגידול הצפוי בתחלואה. לשם כך, מציעה התוכנית העלאת מספר מיטות בכל אחד מ-16 בתי החולים הגדולים בארץ ל-1,000 מיטות לפחות, והוספת תשעה בתי חולים כלליים חדשים בכרמיאל, קריית גת, הוד השרון, קריית אתא, בית שמש, נתניה, מודיעין, באר שבע וחריש. בנוסף, התוכנית מתייחסת לתוספות של 20 בתי חולים גריאטריים, תוספת של בתי חולים שיקומיים ופסיכיאטריים ומוקדי חרום הפרוסים ברחבי הארץ.

על פי התוכנית שהוצגה אתמול בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, לצד בית החולים העתידי בחריש יוקם בכפר קרע בית חולים גריאטרי ומרכז חירום רפואי שיכלול מיון ראשוני, חדרי אשפוז וחרום וכל הנדרש על מנת לתת מענה לצרכי הקהילה. שלושת המרכזים הרפואיים החדשים באזור צריכים לספק מענה רפואי רחב לתושבי ואדי ערה וחריש, שכיום לוקה משמעותית בחסר.

ההוספה של חריש לתמ"א 49 ברגע האחרון כמעט, העלתה תהיות מצד גורמים אם אכן קיים צורך ממשי בבית החולים במרחב: "מדוע לא זיהו עורכי התוכנית את הצורך בהקמת בית חולים בחריש עד לבקשה של משרד הבינוי והשיכון?" תהה אחד ממשתתפי הדיון והוסיף: "ואם אכן יש צורך בתוספת מדוע לא נבחר מיקום ביישובי ואדי ערה על כביש  65? האם יש כאן צרכים אחרים? האם הבחירה בחריש היא פוליטית?".

חריש כעיר מחוז של ואדי ערה

"חריש זה ואדי ערה", השיב ראש העיר יצחק קשת לשואלים בדיוני הוועדה  שהתכנסה אתמול. "ברור שוואדי ערה צריך בית חולים, כל האזור כולו חסר בהרבה משאבים, בין היתר בית חולים". עוד הוא הוסיף: "אני שותף בכל מה שקורה בבית חולים הלל יפה שמשרת את תושבי האזור, אני מכיר את הדברים מקרוב ויודע להצביע על מצוקה אדירה שקיימת שם, לא פחות".

"חריש הולכת וצומחת כעיר מחוז של כל ואדי ערה, כל הישובים מכל הסביבה מגיעים לחריש כדי לקבל שירותים, מה שלא קרה לפני כן, הם היו צריכים לנסוע לחדרה או עפולה. בנוסף, כבר עכשיו כל נושא התחבורה לחריש ומחוצה לה משתפר בזכות מה שאושר בוועדה ומה שיצא לביצוע.

"תוך מספר שנים חריש תגיע ל-65 אלך תושבים וקיים תכנון לאשר מעל 100 אלף תושבים בחריש לבדה. מדובר בעיר גדולה שצריכה לספק לעצמה ולסביבה שירותים כמו בית חולים".

משרד הבינוי והשיכון: נדרש בי"ח בחריש

אילן טייכמן, נציג משרד הבינוי והשיכון, התייחס להצדקה של הוספת חריש לתוכנית המתאר ברגע האחרון:  "יש אבולוציה בהכנת תוכנית ומה שלא נראה בתחילה נדרש, נראה שנדרש יותר וגם להפך.

"בתוכנית הזו באופן חד משמעי, בית החולים בחריש לעומת 8 בתי החולים החדשים שמוצעים הוא לא זנב לשועלים הוא ראש לאריות. האזור של מרחב חריש הוא אזור שמסתמך של שני בתי חולים (הלל יפה בחדרה והעמק בעפולה) עם רמת שירות נמוכה ביחס למחוזות אחרים וסובל ממרחקי נסיעה גדולה. אתה גם נוסע מרחקים גדולים וגם מקבל רמת שירות נמוכה.

"על פי מסמכי הצוות שעבד על התוכנית, שתי הנפות עם התמותה הגבוהה ביותר הן נפת יזרעאל ונפת חדרה – ולכן אין ספק בכלל שנדרש פה בית חולים נוסף".

הצפי להקמה: 30-10 שנה

עדנה לרמן ראש צוות התכנון של תמ"א 49 השיבה גם היא לשאלה של איתור שטחים בוואדי ערה וציינה כי נבחנו חלופות למיקום בית חולים באום אל פאחם וכפר קרע אולם הם לא נמצאו ראויים, בשל היותם שטחים קטנים שאינם על קרקע ציבורית.

עוד היא הוסיפה: "למדנו את התכנון העתידי של חריש וראינו שצריך מענה כזה. זה לא אומר שיממשו את בית החולים בעשר השנים הקרובות, יתכן והגידול של חריש יגיע רק בעוד 20 ו-30 שנה – וזה ייתן מענה בהמשך. הדברים דינמיים ויקבעו בעתיד במהלך 30 השנים הבאות".

גם בהודעה שפרסמה עיריית חריש נכתב: "חשוב להדגיש כבר עכשיו שלא מדובר על פרויקט שאמור להתבצע בקרוב, אלא על תוכנית מתאר ארצית עתידית שתיושם רק בעוד מספר שנים. את הקרקע לכך מכינים כבר עכשיו".

להשאיר את השטח פתוח

אבל גם תוכנית לטווח הרחוק מאוד מדאיגה כבר עכשיו את הנציגים הירוקים שאמונים על שמירת הטבע במרחב. ארז ארד, רכז שמירת טבע מחוז חיפה בחברה להגנת הטבע מבהיר כי שלושת הנציגים, נציג קק"ל, נציג החברה להגנת הטבע ונציג המשרד להגנת הסביבה, שהשתתפו בדיוני תוכנית המתאר של חריש, לא תמכו בבחירה במיקום הזה מתוך הבנה שהשטח שנבחר חשוב לשימור לטובת הסביבה.

"זה לא שיש לנו התנגדות לבית חולים בחריש, יש לנו התנגדות למיקום הנבחר. אם צריך בית חולים נוסף בין עפולה לחדרה – במרחב בו קיימים שני בתי חולים בגודל בינוני, זו שאלה שמשרד הבריאות צריך לדון בה ולהחליט ואני מבין שהוא תומך בזה ולכן אני לא נכנס לזה.

"עם זאת, נשאלת השאלה איפה למקם את זה? מבין כל המקומות שנבחנו אנחנו בהחלט מתנגדים לבחירה בפינה הצפון מזרחית בחריש, שכיום מהווה שטח פתוח שמחבר בין המסדרון האקולוגי של יער עירון שטח לבין המסדרון האקולוגי של נחל נרבתה.

"אנחנו חושבים שהשטח הזה צריך להישאר פתוח והשאלה, איפה למקם את בית החולים במרחב הזה צריכה להיבדק ולהיבחן בשנית. אם צריך בית חולים במרחב – זה לא המקום היחיד שמתאים. באום אל פאחם יש שטחי מדינה לא קטנים, ואולי כדאי להשתמש בשטחים הציבוריים של מחנה 80 שיושב על כביש 65 ועומד להתפנות בקרוב, במקום לבנות בו עוד יחידות דיור. את השטח הפתוח חבל להרוס".

מקווים אוויריים לתשתיות תחבורה

מיקומו העתידי של בית החולים בשכונת מעו"ף דורש גם היערכות תחבורתית נכונה להסעת מסת האנשים שיזדקקו מדי יום לשירותים הרפואיים שהמרכז יציע. תוכנית התמ"א לאיתור שטחים להקמת בתי חולים הסתמכה מבחינת נגישות ומרחקים על קווים אוויריים בוואדי ערה ולא על קווי נסיעה ותשתיות כבישים שקיימים בפועל – אלה צריכים להיבנות בעשורים הקרובים. על פי תוכנית התחבורה העתידית של חריש ימוקם בסמוך לבית החולים מסוף התחבורה המזרחי. כבישי הגישה הישירים למרכז הרפואי המתוכנן הם שדרת דרך ארץ וכביש הגישה הדרומי העתידי.

אבי כהן, מהנדס תנועה, הבעלים של חברת נמרוד הנדסת תנועה בע"מ ותושב חריש: "אני לא רואה במיקום שנבחר עבור בית החולים בעיה של נגישות והגעה לתושבי חריש. שאר תושבי הסביבה שיגיעו למרכז הרפואה מדרך ארץ ומכביש 611 העתידי יגדילו את נפח התנועה ולא תהיה ברירה לדעתי אלא לשנות את הצמתים הרלוונטיים הקיימים בדרך ארץ ולרמזר אותם. למרות שהם דו נתיביים הם לא יעמדו בעומס בשעות השיא ולכן דרך ארץ לא תיראה כפי שהיא היום. צריך להבין שבעיר של 100 אלף, איש אי אפשר לנהל תחבורה באמצעות מעגלי תנועה בלבד.

"הרמזורים יחד עם הנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית שמתוכנן לפעול בשדרת דרך ארץ) יתנו מענה לנפחים ההולכים וגדלים של התנועה".

ערכו של בית חולים בשטחה של עיר

הדיונים וההשגות על השטחים הפתוחים ודרכי הנגישות למוסד הרפואי של חריש יימשכו, כך נראה עוד שנים רבות. האם המוסד הרפואי המתוכנן אכן יקום בפועל? ימים יגידו. תושבי הדרום יכולים לספר שכבר תשע שנים הם מחכים לקיום החלטת הממשלה להקמת בית חולים חדש בנגב ונראה כי יאלצו להמשיך ולחכות. גם הצפיפות בבתי החולים הקיימים ימשיכו ויתקיימו עוד שנים רבות עד להשגת תקציבים להקמת בתי החולים החדשים המתוכננים, ו"הזקנה במסדרון" לא תיעלם בקרוב ממחוזותינו.

עם זאת, במישור התודעתי ההשג כבר כאן. קשת סיכם זאת במילים שלו: "קשה להפריז בערכו של בית חולים בשטחה של עיר: מעבר לשירות הרפואי הזמין והקרוב, בית חולים הוא עוגן כלכלי עירוני אדיר שיבסס את היותה של חריש עיר מרכזית במרחב".

 לקריאה נוספת: מרכז רפואי 'הלל יפה' נערך לצמיחת העיר חריש

25 הורים, נציגים של מגוון רחב של מוסדות חינוך וגני ילדים מכלל זרמי החינוך בעיר, הקימו הנהגת הורים יישובית שתתמודד עם בעיות רוחביות בעיר כמו בינוי התיכונים ותייצג את ההורים מול העירייה. יו"ר הנהגת ההורים בחריש: "אני רואה את הצורך והזעקות על בסיס יומיומי בהמון נושאים"

20 בתי ספר, למעלה מ-140 גני ילדים וכ- 10,000 תלמידים בני 18-3 מציבים את מערכת החינוך העירונית הצומחת, בראש רשימת האתגרים הניהוליים עימם מתמודדת חריש מדי שנה. וכמו בכל מערכת עירונית, גם בתחום החינוך ישנן כל העת, סוגיות הדורשות טיפול, תיקון ושיפור. כך לדוגמה בחודשים האחרונים עלתה חריש לכותרות הארציות עם כותרות שאינן מחמיאות על אלימות בגני ילדים, ועל חרם מתמשך שעברה תלמידה בבית הספר.

עד היום, כתובת לתלונות ולקבלת עזרה היתה העירייה בלבד, אולם החל מהשבוע האחרון נולד ארגון חדש שעשוי לעזור להורים החרישאים.

הנהגת הורים יישובית

הנהגת הורים יישובית בגרסה מחודשת, עושה בימים אלה את צעדיה הראשונים ושואפת להיות הגורם המקשר בין ההורים והתלמידים לעירייה.

את ההנהגה החדשה מרכיבים 25 חברים ומשתתפים בה נציגים של כל בתי הספר מזרם החינוך הממלכתי, ממלכתי-דתי וממלכתי-תורני.

בנוסף, ההנהגה כוללת נציגות לחינוך המיוחד ומספר נציגים לגני הילדים (אחד לכל אחת משכונות העיר). קארן בר, יו"ר הנהגת תיכון 'אתגרי העתיד', נבחרה לשמש כיו"ר ההנהגה היישובית זאת על פי התקנון המנחה של הנהגת ההורים הארצית.

הנציגות החדשה טרם כוללת נציגים של החינוך המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי), שפועל גם הוא בעיר.

להשפיע על השיח החינוכי

במכתב שפורסם בשבוע החולף ובישר באופן רשמי על הקמה המחודשת של הנהגת הורים ישובית בחריש כתבה בר: "הנהגה יישובית בחריש היא התאגדות חשובה מאין כמותה מכמה טעמים: היא מייצרת שיתופי פעולה בין הורים, מוסדות חינוך ורשות מקומית, וביכולתה להשפיע על השיח, על אופיו ועל דרכי פעולה. היא מהווה גורם רשמי, המייצג את ההורים באופן בלתי אמצעי אל מול בעלי התפקידים בעירייה. היא מאפשרת ייצוג בהנהגת ההורים הארצית, ומתוקף כך לקבל הכוונה מקצועית, סיוע במידת הצורך, לקיים שיח משותף עם בעלי ניסיון וכמובן יכולת השפעה ברמה הארצית".

עוד הדגישה בר, כי הקמת הנהגה יישובית אינה דבר של מה בכך, וכי מדובר בתהליך צומח וארוך טווח: "השיח בתוכנו עדיין מתפתח, נושאים רבים עומדים על הפרק ואנו עסוקים בבניית תוכנית עבודה, קביעת תחומי אחריות, וניהול סדרי העדיפויות".

מעקב אחרי בניית התיכונים

כאמור, אין מדובר בניסיון הראשון לכונן בחריש הנהגת הורים יישובית. הניסיון הקודם למסד ערוץ פתוח ופורה מול עיריית חריש התרחש באוקטובר 2020 וכלל נציגי מוסדות חינוך שונים שהתאגדו והקימו הנהגה יישובית בחריש. פעילות ההנהגה שהחלה עם תקוות גדולות דעכה וגוועה. "הייתי חברה בהנהגה הקודמת אך בשלב שבו הגעתי כבר לא היה בה כלל שיתוף פעולה ולא היתה פעילות", מספרת בר. "ניסיתי להחיות את הקבוצה הקיימת אך זה לא התרומם לצערי. בכל אופן, למדנו מלקחי הגלגול הקודם ואנחנו משתדלים לעבוד בשקט ולא לצאת בהצהרות. אני לא אתן לזה להירדם שוב".

בר מציינת, כי בתור התחלה מתכוונת ההנהגה להתמקד בשלושה נושאים עיקריים. הראשון, מעקב אחרי התקדמות בינוי בתי הספר התיכוניים הפועלים כיום במבנים זמניים. הנושא השני הוא סוגיית הניקיון במוסדות החינוך והנושא השלישי הוא קידום אמצעי ההנגשה במוסדות החינוך לכבדי שמיעה ותלמידים עם מוגבלויות. עם זאת היא מציינת כי נושאים נוספים עולים בתכיפות גבוהה: "אני רואה את הצורך והזעקות על בסיס יומיומי בהמון נושאים, אם בחוסר במעני חינוך ופנאי לנוער הצעיר משכבות ד'-ו', אם בבעיות האלימות, או המחסור בסייעות. הרשימה ארוכה", מציינת בר.

כתובת להורי ילדי הגנים

על אחת המשימות הקשות שתכליתה לעמוד בקשר רציף עם עשרות גני ילדים ולתווך את צורכיהם, הופקדה מירית לוי, שתשמש נציגת גני העירייה בהנהגה: "בחריש יש כמות עצומה של מסגרות גני ילדים וככל הנראה כך זה ימשיך ויגדל בשנים הבאות. אנו בראשית דרכנו ובימים אלה מגייסים להנהגה נציגי ועדי גנים על מנת שתהיה נציגות מכל שכונה ולכל מגזר. מטרתי בהנהגה להביא את הקולות והצרכים מהשטח באופן מרוכז לגורמים הרלוונטים, ולהוות כתובת זמינה להורי ילדי הגנים".

עוד מציינת לוי כי היא מאמינה בשותפות מלאה עם מחלקת החינוך בכלל וענת אלבז, מנהלת מחלקת גני הילדים, בפרט. "אני יודעת כי המטרה של מחלקת החינוך והורי הילדים משותפת, וניתן להשיג אותה באמצעות ההנהגה הישובית. אני רואה בהנהגה הישובית מעין גוף המתווך ומקשר בין הורי חריש למחלקת החינוך".

טיפול משותף בבעיות רוחביות

חננאל ביק, יו"ר הנהגת ההורים של בית הספר תלמי הדר שהצטרף להנהגה היישובית, מדגיש את הנחיצות והערך המוסף של ההנהגה על פני פעילות אינדיבידואלית: "יש הרבה נושאים שבהם מוסדות החינוך מוצאים עצמם לבד מול הרשות המקומית ולא מקבלים מענה כמו שצריך ואני חושב שברגע שמתאגדים סופרים אותך יותר. אני מקווה שכשנגיע כהנהגה ונציג את הבעיות כסוגיות עירוניות כוללניות נשמע בתמורה פתרונות רוחביים ויעילים שישרתו את כולם וימנעו הישנות של המקרים".

ביק מביא את סוגיית הניקיון כדוגמה: "בתלמי הדר אנו מתלוננים זמן ממושך על טיב הניקיון של בית הספר. גם כשהוחלף הקבלן, כוח האדם, בפועל, נשאר זהה. לאחר בדיקה גיליתי שקיימות תלונות דומות בשלושה מוסדות חינוך נוספים בעיר והבנתי שמדובר בבעיה רוחבית. כעת אני מרחיב את היקף המכותבים לפניות שלי ומקווה שהבעיה תיפתר בקרוב ובאופן רוחבי ולא נקודתי. יש כמובן בעיות נוספות בתשתיות ובינוי ויש פערים בנושאים נוספים כמו התל"ן".

"הרשות רוצה את ההורים לצידה"

מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, הגיע לחריש, נפגש על חברי ההנהגה ובירך על הקמתה: "לצד החשיבות של ועדי הורים לכל אחד ממוסדות החינוך, ישנה גם חשיבות גדולה להנהגה יישובית. בעוד ועדי בתי הספר מטפלים באופן ממוקד בנעשה במוסד החינוכי שלהם, יש נושאים שהם רוחביים שקשורים לכלל בתי הספר ואין סיבה שלא תהיה אחידות בין ההורים בכל העיר, ולכן יש חשיבות עצומה להנהגה היישובית. היא זו שיושבת מול הרשות המקומית ויחד הם מקדמים נושאים. אם לדוגמה, ישנה כוונה לקדם תוכנית נגד אלימות ברמה עירונית קל יותר לעשות זאת בתקשורת מול הנהגה יישובית".

שיף מדגיש כי בנושא הצהרונים ובהחלטה על שעות הפעילות והתכנים שיוכנסו לכל מסגרת, הרשות המקומית מחוייבת לפעול בשיתוף פעולה עם ההנהגת ההורים היישובית.

על סיכוייה של ההתאגדות המחודשת לקיים שיתוף פעולה פורה עם העירייה להביא וקידום ממשי של צרכים לטובת הכלל, מציין שיף: "אפשר תמיד להתעלם אחד מהשני ורק ללכת למלחמות, אבל בדרך כלל במקום הגיוני עם אנשים הגיוניים, ההנהגה והעירייה עובדים במשותף ולהיפך, הופכים את שיתוף הפעולה למכפיל כוח.

"ברשויות מקומיות ותיקות בהן פועלות ההנהגות שלא התחילו אתמול, ההנהגה מעורבת כמעט בכל תחום חינוכי. בסופו של דבר, הרשות רוצה את ההורים לצידה ולא נגדה".

בר מסכימה עם שיף ומאמינה בשילוב כוחות של העירייה וההנהגה למען מטרה משותפת: "אני רואה חשיבות ביחסים טובים לפני תוצאות ואני בטוחה שבדרכי שלום ועבודה משותפת בינינו לבין העירייה ניתן יהיה להשיג הרבה. יש בפנינו עבודה רבה, אך יחד עם זאת פגשתי תמהיל מרשים של חברים המקיימים שיח מפרה. בסוף, מדובר בחינוך הילדים שלנו וכולנו באים עם המון אנרגיה של עשייה".

לאומי משכנתאות פתח סניף בחריש שנועד לתת מענה ללקוחות העיר הצומחת בניהול שוטף של חשבונותיהם הפיננסים וכן לתת פתרונות בנושא המשכנתאות

השבוע התקיים טקס פתיחה חגיגי של שלוחת לאומי ונציגות לאומי למשכנתאות בחריש.  השלוחה והנציגות החדשה נועדו לתת מענה ללקוחות העיר הצומחת בניהול שוטף של חשבונותיהם הפיננסים וכן לתת פתרונות בנושא המשכנתאות.

בנוסף, עומדת לרשות הלקוחות ותושבי האזור מבואה דיגיטלית הפתוחה 24/7, ובה מכשירי כספומט ועמדות מידע, שבהם ניתן לבצע את מרבית הפעולות הבנקאיות השכיחות.

במעמד טקס הפתיחה נכחו ראש העיר יצחק קשת, הרב אשר זיגדון, ראש חטיבת המשכנתאות, אורי יוניסי, מנהל איזור הצפון, ירון פרץ, מנהל מרחב השרון, עפר טרזי וראש אגף פיתוח עסקי, משה פלדמר. בנוסף, כיבדו בנוכחותם גם יהודה חברוני, יו"ר התאחדות יועצי המשכנתאות מחוז צפון וכן נציגי רשתות התיווך בעיר, יועצי משכנתאות ומנהלי שיווק ומכירות מהאזור.

השלוחה ונציגות המשכנתאות, ברחוב דרך ארץ 46, תנוהל על ידי שירלי זיו והבנקאים עינת לוגסי וסרגי דוד טשייב. ניסיונם הרב יאפשר להם להציע ללקוחות פתרונות יצירתיים, תוך מענה אישי ומותאם לכל אחד על פי צרכיו האישיים והכלכליים.

פתיחת בנק לאומי מצטרפת לפתיחת סניף בנק הפועלים בקניון More שאירעה בתחילת חודש פברואר 2023 ולבנק מזרחי-טפחות שפועל בעיר זה מספר שנים.

לקריאה נוספת: זמן משכנתה: רשת המשכנתאות "מאני" הגיעה לחריש

מספר המכוניות החשמליות בבעלות תושבי העיר עולה בהתמדה אך ללא עמדות טעינה ציבוריות בעיר, נאלצים בעלי הרכב להתקין עמדות טעינה פרטיות בעלויות גבוהות, ולהתמודד מול סוגיות סבוכות שצצות מול ועד הבניין. תושב העיר: "הייתי מצפה שהעירייה תדאג לאלטרנטיבה של רישות העיר בעמדות הטענה ציבוריות"

די בשיטוט קצר ברחבי העיר כדי להיתקל במספר הולך וגדל של מכוניות חשמליות בכבישי חריש, בדומה למתרחש ברמה הארצית. "אני נוסע 80 אלף ק"מ מדי שנה, ונמאס לי ממוסכים ומחוסר האמינות שלהם, כך שהמעבר לרכב חשמלי נבע מעל הכל משיקול כלכלי", משתף, דוד חריר, תושב שכונת מעו"ף המחזיק רכב מסוג טסלה. חריר מציין כי השימוש בחשמל לטעינת הרכב הכפיל את חשבון החשמל החודשי שלו אך עם זאת, על פי חישוב שערך, עדיין מדובר בהוצאה כלכלית נמוכה בהרבה בהשוואה לאחזקת רכב בנזין, זאת למרות ההוצאה של אלפי שקלים על עמדת ההטענה והתקנתה. "זה שווה כל שקל, בטח עבור מי שנמצא המון על הכביש כמוני. טווח הנסיעה מאוד נוח של 500 קילומטר וחוויית הנהיגה היא מדהימה, ברגע שעוברים לרכב חשמלי אי אפשר לחזור אחורה לבנזין", הוא מציין.

הסוללה משתפרת, טווח הנסיעה עולה

גם מוטי רוט, תושב העיר, נמנה עם מאמצי הרכב החשמלי. לפני כשנה הוא רכש רכב של המותג הסיני ג'ילי. "הייתי בתהליך של רכישת רכב חדש ובעצת חברים בדקתי את הנושא לעומקו והבנתי שהיחס בין העלות לערך הוא מאוד משתלם. אני נדרש להטעין את הרכב פעמיים בשבוע ולא נתקל בחרדת טווח נסיעה היות והסוללה מספקת למעלה מ- 400 קילומטר של נסיעה".

לצד היתרונות הברורים הכוללים הפתחת זיהום האוויר, חסכון משמעותי בטיפולים ותיקונים וייתור הצורך בתדלוק, ישנם עדיין כמה חסרונות או חסמים, המעכבים התרחבות משמעותית עוד יותר של מעבר ממכוניות הבנזין אל החשמליות.

כלי רכבים חשמליים עדיין יקרים באופן ניכר ממקביליהם בגרסת הבנזין ולא כל אדם יכול לאפשר לעצמו את התענוג. חסמים נוספים הם טווח הנסיעה ונושא טעינת הסוללה. בעוד שבתחום הטכנולוגי נרשמת כל העת התקדמות וניכר שיפור בטווחי הנסיעה שמציעות הסוללות בדגמים החדשים, במישור התשתית והפריסה של עמדות טעינה במרחב הציבורי נרשם דשדוש משמעותי.

עיר חדשה, תשתית ישנה

בחריש, עיר הדוגלת בתפישה חדשנית, חכמה ומתקדמת אין כיום ולו עמדת טעינה ציבורית אחת. עמדת הטעינה הציבורית הקרובה ביותר מצויה בעין שמר.

במצב זה כל תושב המעוניין ברכישת רכב חשמלי מחויב גם בהתקנת עמדת טעינה פרטית, מהלך שמעורר רגישות בעיר שרוויה בבניינים משותפים.

"בהתקנת עמדת טעינה פרטית, ניצבות בפני הרוכשים שתי אפשרויות: התחברות ללוח החשמל הציבורי של הבניין או חיבור ישיר למערכת החשמל הדירתית", מסביר עידן גולצמן, עורך ראשי במגזין הרכב החשמלי פלאג מג ותושב העיר. "בחריש, על אף היותה עיר שכולה בנייה חדשה אין באופן מכוון, באף בניין, תשתית שמאפשרת לך להתחבר באופן ישיר מהלוח הפרטי עד לנקודת החניה ולכן יש צורך להעביר כבלים באופן פיזי.

"הבעיה מתחילה כשצריך להתחבר ללוח הציבורי. הלוח הציבורי מכיל מספיק חשמל לפרטים כמו התאורה של הבניין, המעלית, מחסום החניה ואמצעי החירום ובנוסף, מסוגל לספק מתח חשמלי, לעמדת טעינה או שתיים לכל היותר. מעבר לכך יווצר עומס על התשתית שעשוי להביא לנפילת החשמל". מסביר גולצמן.

אין חקיקה, יש פסיקה

גולצמן מבהיר שהפתרון ה"יצירתי" של חיבור הרכב החשמלי בכבלים מאריכיים ישירות לשקע הביתי הוא פתרון אסור ומסוכן שעלול לגרום לקצר חשמלי, המסת שקעים ואף שריפת דירה.

עוד הוא מדגיש כי אין כל חוק שמסדיר את נושא התקנת עמדות הטעינה בבתים משותפים וכי העניין מתבסס בעיקרו על תקדימים משפטיים לפיהם התקנה של עמדת טעינה פרטית ישירות ללוח הדירתי נחשבת כשימוש סביר בשטח המשותף ומותרת ללא קבלת הסכמה.

לעומת זאת, אם מסיבה כלשהי יש הכרח להתחבר ללוח הציבורי, על בעל הרכב לפנות לוועד הבניין, שם העסק עלול להסתבך.

חיבור דירתי: בלי תלות בוועד

"לוועד הבניין ישנן דרכי פעולה ותגובה שונות החל מ"תעשה מה שאתה רוצה ועד – על גופתי המתה"", מסביר גולצמן. "באופן עקרוני אסור לוועד הבניין למנוע מדייר להתחבר ללוח הציבורי אך במקרים מסויימים יש שנתקלים בהתנגדות ומעדיפים להימנע מעימותים עם השכנים ולכן זונחים את המחשבה לעבור לרכב חשמלי. ועד בניין גם יכול להקשות בביורקרטיה ולבקש מבעל הרכב להמציא ביטוחים יקרים בכיסוי שלרוב לא נהוג לבטח בהם רכבים ועמדות פרטיות, זאת עוד דרך להרתיע".

חריר מציין כי אכן נתקל בקשיים: "בתחילה רציתי להתחבר לבניין, אך החוזה שהוצע לי על ידי חברת הניהול שמייצגת את הוועד היה מאוד נוקשה ולא הגיוני בעיני. החלטתי להתחבר ישירות לדירה, לשלם קצת יותר אבל להיות בראש שקט", משתף חריר.

"הגיע סוקר חשמל שהציג את המפרט וההסברים כיצד הוא ממליץ לפרוס את התשתית, ומהנדס החשמל ביצע את העובדה תוך יום-יומיים. העבודה של הצבת הכבלים בחניה מאוד אסתטית וכמעט בלתי נראית".

גם רוט מספר כי נתקל במורכבות אל מול הועד ולכן בחר, חרף ההוצאה הגבוהה יותר, להתחבר ישירות ללוח הדירתי. "הוועד אצלי לא רצה להתעסק עם זה וחשש מההשלכות, אז חיברתי את העמדה ישירות לבית. זה אמנם יותר יקר אבל מבטל את הצורך לנהל את ההתחשבנות מול הוועד על תשלום החשמל היחסי שלי כאשר משתמשים בחשמל הציבורי, ומבטל גם את התלות בהם".

מחכים שנה וחצי למכרז העירוני

ומה קורה ברמה העירונית? בנובמבר 2021 שיתף גיל פישר, חבר המועצה דאז, כי בעירייה עובדים על פרסום מכרז להצבת זוג עמדות טעינה ציבוריות ראשונות בחריש, אך עד כה טרם פורסם מכרז שכזה.

פישר אף ציין באותו ראיון: "אני מקווה שהתקנת עמדות ההטענה גם תעודד תושבים רבים לבצע את המעבר מרכב בנזין לחשמלי בקלות יתרה וללא הסתמכות על עמדות טעינה מרוחקות או אישור מוועד הבית. למעשה, עמדות טעינה ציבוריות יתירו את אחד החסמים העיקריים אשר עוצרים רוכשים פוטנציאליים מלבצע את הרכישה בפועל".

יפתח שטיין חבר המועצה שהחליף את פישר בתפקידו, מציין שלמיטב ידיעתו, המכרז להקמת עמדות טעינה בעיר, עליו דיבר פישר לפני שנה וחצי, נמצא בדיוקים אחרונים לפני פרסום, אבל לא ידע לספר על לוח זמנים מתוכנן וריאלי לקידום הנושא.

"לתדהמתי ולדאבוני כל נושא הצבת עמדות טעינה ציבוריות בעיר לא זז מילימטר בשנים האחרונות, אין בעיר עמדה אחת ואנחנו הרבה שנים בעיצומו של השינוי כשהרכב החשמלי הוא כבר מיינסטרים", מדגיש גולצמן. "לפני כשנה וחצי כשעברתי לחריש הייתי היחיד עם רכב חשמלי ועמדת טעינה ברחוב, כיום יש כבר הרבה מכוניות חשמליות ועמדות טעינה פרטיות סביבי. במקום כמו חריש לא ניתן להחזיק רכב חשמלי ולהיות תלוי בעמדה ציבורית, כשהעמדה הקרובה ביותר נמצאת כיום במתחם המסחרי בעין שמר וגם שם יש לקוות שהיא תהיה פנויה עבורך כשתגיע", מסביר גולצמן.

אין התקדמות ברמה העירונית

"לאור חוסר האחידות בגישה של כל ועד בניין לנושא התקנות עמדות טעינה, הייתי מצפה שהעירייה תדאג לאלטרנטיבה של רישות העיר בעמדות ציבוריות".

לטענה כי אופייה של חריש כעיר שינה שאינה משופעת באזורי תעסוקה ומסחר מפחית משמעותית את הדרישה להימצאותן של עמדות ציבוריות, משיב גולצמן: "בנתניה, בחדרה או בכפר סבא ישנן עמדות טעינה ציבוריות שמוצבות גם בשכונות מגורים ובחניונים ציבוריים. בסופו של דבר הכל נשען על המדיניות ומידת הרצון של הרשות המקומית להנגיש את הנושא לציבור".

"חשוב להדגיש", מוסיף גולצמן, "כי העלות עבור רשות מקומית להוביל מהלך שכזה היא לא גבוהה היות ומשרד האנרגיה מממן את מרבית ההוצאה עבור התקנת עמדות טעינה ציבוריות".

"בעיני, מענה הגיוני וראוי בטווח הזמן המיידי בחריש, יהיה הצבת עמדת טעינה אחת לפחות בכל חניון ציבורי. האידיאל הוא השגת מצב שבו לכל תושב יש עמדת טעינה ברדיוס של קילומטר מהבית. אבל אהיה מרוצה גם אם רק יתחילו משהו, אפילו רק בהצבת עמדה או שתיים כפיילוט".

גם רוט תומך בדעתו של גולצמן ומסכם: "תרצה או לא, העולם הולך לכיון של מכוניות חשמליות. הייתי רוצה לראות התקדמות בנושא גם ברמת הפריסה העירונית של עמדות טעינה, כדי לשפר את השירות לתושבים ואת נוחות השימוש ברכבים חשמליים".

מעיריית חריש לא נמסרה תגובה בנושא עד למועד פרסום הכתבה.

לקריאה נוספת: כביש 611 מתקדם שלב

תוכנית אב של המשרד להגנת הסביבה סימנה את השטחים הפתוחים של מייסר-חריש כ"צוואר בקבוק" – אזור המצוי תחת לחצי פיתוח ועלול להוביל לפגיעה קריטית בבעלי חיים וצמחיה. לצד זאת המסמך מציע שלל המלצות ליישום, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי

בנובמבר 2022 פרסם המשרד להגנת הסביבה תוכנית אב לשמירה על המסדרון האקולוגי המזרחי בין ואדי ערה למודיעין. התוכנית, במימון הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים של רשות מקרקעי ישראל, ובשיתוף משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל, מהווה בסיס וסל כלים מומלצים לשיפור תפקוד צווארי הבקבוק במסדרונות האקולוגיים בישראל – אותם מקומות צרים, מאוימים, הנתונים להשפעות ולחצים רבים.

צוואר הבקבוק של מייסר-חריש

התוכנית עוסקת במקטע הנפרש על פני כ-50 קילומטר, מתחומי המועצה האזורית מנשה בצפון, בסמוך לכביש 65, ועד לעיר מודיעין במרכז. מקטע זה במסדרון הוא החשוב והמשמעותי ביותר בישראל, שכן הוא עובר באזור המאופיין בפיתוח המוגבר והרציף ביותר במדינת ישראל, ומצוי בין שטחי בינוי ופיתוח ממערב, לבין גדר קו התפר ממזרח.

בנוסף, במקטע זה צווארי בקבוק רבים – אזורים שבהם המסדרון האקולוגי צר במיוחד שמובילים לפגיעה בתפקוד המסדרון.

במקטע זה בלבד נמצאו 47 צווארי בקבוק, לצד 12 צווארי בקבוק עתידיים הצפויים להתהוות, אם יתממשו התוכניות שטרם אושרו להפקדה. מתוכם, זוהו 16 צווארי בקבוק כקריטיים, אשר אין להם חלופה נוספת, ולכן חסימתם תהווה קיטוע מלא למסדרון המזרחי.

התוכנית מקנה סל כלים לאיתור וטיפול ב-10 צווארי בקבוק קיימים ופוטנציאליים, אחד מהם הוא צוואר הבקבוק של מייסר-חריש.

האיומים: מצר מדרום, חריש מצפון

אסף זנזורי, רכז מדיניות התכנון בחברה להגנת הטבע ואחד ממחברי התוכנית מסביר: "התוכנית בחרה להתייחס באופן ספציפי ל-10 מסדרונות אקולוגיים בלבד מתוך כ-50 משום שאלה מסדרונות עם סיכוי גבוה לכשל קריטי. אפשר לקרוא להם מסדרונות "אדומים" ולהתייחס לבחירה בהם כאל התראה חשובה. אם המסדרונות האקולוגיים האלה ייפגעו, הם יביאו לכשל בכל המסדרון. אלו אזורים קריטיים".

מה הופך את מסדרון מייסר חריש למסדרון קריטי?

"בחריש יש הרבה שטחים טבעיים חשובים כמו שטחי יער משמעותיים, שטחי חורש עם צמחיית שיחים המשמעותית מאוד למיני בעלי חיים רבים כמו צבאים. זהו בית גידול משמעותי עם עושר מינים מאוד גדול, אבל הוא מצוי בלחצי פיתוח ובנייה משמעותיים".

דו"ח קק"ל: "יער עירון הינו עוגן אקולוגי משמעותי בישראל"

לחצי הפיתוח אליהם מתכוון זנזורי הם פיתוח מאסיבי של העיר חריש לכיוון דרום ובנייה של רובע חריש דרום, בחלק הצפוני של צוואר הבקבוק. בנוסף, גם קיבוץ מצר יתרחב בגבול הדרומי של צוואר הבקבוק ובמרכז המסדרון האקולוגי עתיד לעבור כביש היציאה הדרומי, כביש 611, שיחצה ויקטע את צוואר הבקבוק מכיוון כביש 6.

הצבי הארץ-ישראלי כדגל התראה

חלק ניכר משטח צוואר הבקבוק באזור חריש-מייסר הוא יער המורכב מפסיפס של חקלאות אקסטנסיבית של מטעי זיתים (בעל ושלחין), שדות תירס, מטע אפרסמון, וגידולי שדה. בנוסף, יער נטוע מהווה כשליש משטחו של המסדרון ונחל נרבתה זורם במרכזו. שטח צוואר הבקבוק משמש למעבר עבור בעלי חיים רבים: עופות דורסים כמו חיוואי הנחשים ועקב עיטי, שפע של עופות ושפע חוגלות וכן יונקים כמו צבי ארץ-ישראלי, צבוע מפוספס, גירית מצויה וארנבת מצויה.

מיקומו של צוואר הבקבוק לצד עיר גדולה, שצפויה להכפיל את אוכלוסייתה בשנים הקרובות, ושטחי היער המשמעותיים בו, ממקדים את ההנחיות לשמירה על היער כאזור מעבר ומחיה, כדי שהאוכלוסיות המקומיות והמינים הנמצאים בסכנת הכחדה, המתקיימים בו כיום, ישרדו לטווח ארוך. לשם כך הוגדר הצבי הארץ-ישראלי, כמין-דגל התראה לניטור בצדו המזרחי של המסדרון לכיוון צפון (שכונת בצוותא).

אין הגנה סטטוטורית על השטח

התוכנית בוחנת בצורה מעמיקה את מסדרון מייסר-חריש ומפרטת שלל המלצות לשמירה. עם זאת, אין מדובר במסמך סטטורי מחייב, אלא בתוכנית אב בלבד. הביצוע, השמירה בפועל והמעקב אחר ההנחיות לא נמסר לשום גורם ספציפי. זנזורי מודה שזה אכן עקב אכילס של התוכנית.

"חריש היא שחקן חדש בשטח רווי שימושים והיא הפעילה מגה שימוש על השטח הפתוח. זה קרה בעבר גם במודיעין שנבנתה על מסדרון אקולוגי והשאירה רק שטח פתוח קטן אבל מתפקד . התנהל שם מאבק גדול וארוך של 20 שנה על הגבעות הדרומיות שהפכו רק בשנה האחרונה לגן לאומי – התושבים הצליחו להפוך את השטח למוגן".

האם המסמך נותן הגנה למסדרון האקולוגי של חריש?

"לצערי, זוהי תוכנית אב לא סטטורית ולא מחייבת אלא מכוונת בלבד. במקרים כאלו לציבור יש חשיבות גדולה. פעילי טבע יכולים לנטר את המתרחש במסדרון ולוודא שאין שימושים שפוגעים בו כמו גידור או שפיכת פסולת בניין. אין כיום בישראל גוף שיכול לשמור על השטחים הפתוחים לבדו ולכן לציבור יש אחריות".

האם גם לעירייה יש אחריות על השטחים הפתוחים שמקיפים את חריש?

"עירייה אחראית על השטח המוניציפלי שלה ונותנת שירותים מסוגים שונים לאזרח. אני חושב שתושבים היום לא מסתפקים רק בקבלת שירותי חינוך, תרבות ו/או אשפה אלא רוצים איכות חיים שבאה לידי ביטוי בשמירה על השטחים הפתוחים המצויים סביב הישוב ומהווים עבורם ריאה ירוקה. תפקידה של רשות מקומית חכמה הוא לאמץ את השטחים האלה לטובת איכות החיים של התושב".

המחסום האקוסטי השקוף

עיון בהמלצות הספציפיות לשמירה על מסדרון מייסר-חריש מגלה כי מגוון ההמלצות רחב ומתייחס הן למצב הקיים הדורש שיפור ושינוי כמו גם  להערכות עתידית. כך לדוגמה, בהמלצות לשמירה על איכות בתי הגידול של בעלי החיים מוצע כי יש לטפל בקטל ציפורי שיר הנגרם מן המחסום האקוסטי השקוף על כביש 6 .לצורך כך יש לצמצם את שטח הקיר האקוסטי השקוף ולהוסיף דגמים על פני המשטח השקוף או לסמנו באמצעות דפוס  UV על גבי הזכוכית (שנראה על ידי ציפורים).

המלצה נוספת היא לחזק ולשקם את בתי הגידול הטבעיים בנחל נרבתה, בדגש על כתמים עשבוניים ושיחיות וצמחיית נחלים מעוצה – צמחיית השיחים היא חיונית לצבאים, כיוון שהיא מעניקה להם מחסה והסוואה כמו גם את היכולת לראות מרחוק טורפים קרבים.

שמירה במהלך הבינוי ולאחריו

המלצות נוספות ספציפיות עוסקות בתכנון ובינוי עתידי. כך לדוגמה, אחת ההצעות היא לתכנן מעברים הכרחיים בכביש הגישה מכביש 6 לחריש; יש לאתר את המעבר הקצר ביותר המוביל משטח טבעי לשטח טבעי ולעבוד ככל האפשר עם הטופוגרפיה הטבעית במינימום הפרות קרקע בסביבת המעבר;

עוד המלצה מתייחסת לכביש הכניסה הדרומי לחריש, שעובר על גשר. יש לתכנן גשר צר ככל האפשר (ללא מדרכת הולכי רגל) ולשמור על המופע הטבעי בין עמודי הגשר ללא יצירת חסימה כלשהי של תוואי השטח הטבעי.

המסמך מתייחס גם לפרק בו העבודות להרחבת חריש מתבצעות וממליץ לשמור על ציר תנועה מרחבי פתוח; מחנה קבלן, שטחי המערומים ושטחי ההתארגנות יוגבלו לתחום קווי הפרויקט; יש להקפיד על השבת המצב לקדמותו בתום העבודות. בנוסף, יש להימנע מעבודות בשעות הלילה;

ההתנהגות בשטח קובעת

המלצות ספציפיות קיבלה טיילת חריש: כך לדוגמה, מחברי המסמך מציעים לצמצם השפעות שוליים בקו המגע עם חריש ולתכנן טיילת היקפית שתהווה חיץ ותגדיר בבירור את קו הממשק בינוי-יער. עוד הם מציעים לחסום פעילות מוטורית (בעיקר אופנועי שטח) בדגש על המתלול הדרומי של נחל נרבתה ובמעברים תת-קרקעיים מתחת לכביש 6 באזור חריש.

המלצה נוספת היא ליצור מוקד כניסה מסודר (או שניים) שירכזו את עיקר פעילות המטיילים במסדרון ובשטחים הפתוחים. כמו כן מומלץ לבחון סימון שביל שמתחיל במצפור רז טבי החדש בחריש, לאורך כביש 6 לכיוון תל זאבים שיסתיים בחניון מוצע בחלקו הצפוני של התל.

המומחים מציעים גם לתחום את שביל המטיילים והאופניים לצד הנחל בשביל ליד מייסר, באמצעות צמחייה גבוהה ומסכמים בהצעה להציב שילוט הסבר על חשיבות היער והמסדרון האקולוגי, ושילוט המורה בין השאר, על טיול עם כלבים קשורים ברצועה ושמירה על הניקיון.

"חלק מן ההמלצות ניתנות לביצוע בקלות יחסית ואחרות דורשות מאמץ והכוונה אך הן ניתנות לביצוע וטוב יעשו כל הרשויות המעורבות אם יקפידו לשמור על ההנחיות לטובת העתיד של ילדינו באזור", סיכם זנזורי.

לקריאה נוספת: אומרים שהיה פה יער: מאות עצים נכרתו ביער חריש

בניה אסיף, תושב חריש וחבר משלחת איחוד הצלה לטורקיה היה שותף להצלתה של ילדה בת 7 שנקברה בהריסות תחת גופת אימה, שגוננה עליה במחיר חייה

בזמן שרוב הישראלים עסוקים בהכנות לשבת או עומדים בפקקים בדרך לשלג בצפון הארץ, התעורר בניה אסיף, חבר משלחת איחוד הצלה לעוד יום משימה מציל חיים בטורקיה.

כוחות ההצלה במשימה לחילוץ הילדה

יום האתמול (חמישי) היה מרגש במיוחד עבורו בעקבות הצלה של ילדה בת 7 שנקברה תחת ההריסות.

"היינו עסוקים במשימה שלנו כשלפתע רצו אלינו כמה אזרחים ואמרו שהם שומעים קולות של ילדה מתחת להריסות. בירור קצר העלה שהילדה נמצאת בקומה השנייה של בניין שקרס הצידה, והמחלצים היו צריכים להיכנס לקרקע כדי להגיע אליה.

"במהלך כמה שעות המחלצים עבדו ואט אט הסיפור הלך והתחוור לנו. כשהרעש התחיל באמצע הלילה, אביה רץ לגונן על אחיה שהיה בחדר אחר בבית ושניהם נספו. אמה רצה אליה, גוננה עליה בגופה והצילה את חייה. האמא לא שרדה. הילדה שכבה מתחת לגופת אמה במשך ארבעה ימים וחיכתה לעזרה.

"כבר במהלך החילוץ הבנו שהיא בחרדה גדולה. היו סביבנו למעלה ממאה אזרחים שחיכו שנוציא אותה. ביקשנו מהם לשמור על דממה ולא למחוא כפיים כשהיא יוצאת, כדי לא להבהיל אותה.

"הוצאנו אותה על אלונקה כשיש שקט מופתי מסביב. רופא של איחוד הצלה מיד נתן לה עירוי נוזלים, גלוקוז ומשככי כאבים והיא פונתה לבית החולים. זכיתי להשתתף בבדיקה הגופנית שלה. היא מאוד מבוהלת עם פצעי לחץ ושברים, אבל היא במצב יציב ומשתפר. זכיתי לראות איך חיים ניצלו ממש מול עיני".

מנסים לחפור בידיים חשופות

אסיף הוא חלק ממשלחת גדולה של איחוד הצלה שפועלת במקהרמאנמרש בטורקיה. "אנחנו ישנים בתוך מתחם גדול שמיועד לכוחות זרים. רוב המתחם מאוכלס על ידי פיקוד העורף. בבוקר אנחנו נוסעים לאתר הרס של שכונה גדולה שנחרבה שנמצא במרחק של שלושת רבעי שעה. הכבישים הרוסים, יש המון מכוניות בצידי הדרך כי אין דלק. מדי פעם יש כוחות טורקיים שמכווינים את התנועה", מתאר אסיף את שגרת הבוקר.

"אנחנו מגיעים עם ציוד רפואי, יש כמה מחלצים שמגיעים עם ציוד הנדסי ויש כאן גם כלבים מיחידת עוקץ שמנסים לאתר סימני חיים בהריסות. בגדול, רואים המון ערמות של עפר וקירות, של מה שפעם היו בניינים. לידם יש  עדיין בניינים עומדים אבל הם לא מאוכלסים ולא ניתן לגור בהם.

"את הילדים הוציאו מהאזור למקום בטוח יותר. יש הרבה אזרחים טורקיים במקום שמנסים לחלץ את גופות קרובי המשפחה שלהם. הם עובדים עם פטישים ועם הידיים, עם מעדרים ועם אמצעים פשוטים, מנסים לחפור בהריסות. יש כאלה שמגיעים עם אמצעים מתקדמים יותר כמו שופל".

מה התפקיד שלך כרכז חוסן ארצי באיחוד הצלה?

"צוות חוסן דואג לבריאות הנפשית גם של המתנדבים שנמצאים שם וגם של אזרחים שרואים שהם חווים ניתוק רגשי וקושי גדול.

"מדי ערב אנו מקיימים עם כל המתנדבים מעגל שיח כדי שהם יוכלו לחלוק את המראות הקשים והתחושות הקשות, לתת להם ונטילציה למה שמצטבר בכל שעות העבודה הארוכות והמתישות".

כיצד דואגים לבריאות נפשית של אזרחים טורקיים מבלי לדעת את השפה?

"יצירת קשר אישי זו שפה בינלאומית. מספיק להניח יד על הכתף, להסתכל בעיניים, להציע עזרה. יש פה גם כל מיני אנשים טובים דוברי טורקית שמציעים את עזרתם בתרגום".

לחזק את כוחה של הקהילה

יום המשימה מציל החיים מתחיל בסביבות השעה 9:00 בבוקר ונמשך עד 20:00 בערב, "עד שהחושך והקור לא מאפשרים לעשות את העבודה", מסביר אסיף ומציין כי למשלחת ההצלה שנחתה ביום שלישי בטורקיה, אין עדיין מועד חזרה.

"אנחנו בודקים מהן המשימות וכמה צריכים אותנו. אתמול נסענו לאתר קרוב אחר במרחק של שעה וחצי ממקום הלינה שלנו. יש לנו משימות ספציפיות אבל מדי פעם אזרחים מגיעים אלינו בריצה וקוראים לנו לבוא כשהם שומעים סימני חיים מתחת להריסות. כך קרה לנו עם הילדה. לצד זאת אנחנו מחלצים גם הרבה גופות".

ספר על התחושה אישית שלך

זו משימה ראשונה שלי באתר הרס ואין שום דבר שהכין אותי לזה או דומה למה שקורה פה. השתתפתי בעבר במשלחת הצלה בגבול מולדובה שעזרה לפליטים האוקראינים אבל אין מה להשוות בין השניים. אני בכוונה לא רוצה לפרט על המראות, הריחות והתחושות הקשות. אנחנו משתדלים להיות ממוקדי משימה כדי לא להיות מוצפים יותר מדי ממה שעושים ומה שקורה סביבנו.

"במעגלי השיח עולות החוויות האמוציונליות, המראות, והריחות שהולכים ומתחזקים אבל לצידם יש גם סיפורים מרגשים".

יש לך מסר אישי בעקבות ההתנסות הזו?

"במהלך העבודה ותוך כדי התבוננות במראות הקשים, מבינים שאם חלילה יקרה אצלנו אסון דומה, אין סיבה שהוא יראה אחרת. התובנה שלי היא שבסופו של דבר, מה שנשאר לתושבי טורקיה זו הקהילה שסביבם, וקהילה מגובשת יכולה לתת מענה מהיר ומציל חיים.

"נכון שיש כאן לא מעט כוחות זרים, אבל הם מגיעים מאוחר יותר, ובזמן הקריטי והקובע אין אפשרות לקבל עזרה מבחוץ –  ולכן כוחה של הקהילה הוא מאוד משמעותי. אפשר וצריך לעבוד על גיבוש הקהילה החברתית בחריש ובישראל וטוב יעשו הרשויות אם יעבדו על תכנון מוקדם להתמודדות קהילתית עם מצבי אסון כאלה".

לקריאה נוספת: בניה אסיף בגבול אוקראינה: "מפתיע לגלות כמה באמת צריכים אותנו כאן"

כיצד תיראה חריש בעוד 20 שנים? תוכנית המתאר החדשה של חריש אושרה להפקדה והיא כוללת את הרחבת מגוון אפשרויות הדיור בעיר, העלאת צפיפות המגורים, ושילוב שטחי מסחר בשטחי ציבור ומוסדות ציבור, במטרה לייצר הכנסות לקופה הציבורית

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה-חריש, בראשות יו"ר הוועדה מושיק גולדשטיין ובהשתתפות ראש העיר יצחק קשת, אישרה להפקדה את תוכנית המתאר לעיר חריש.

העבודה על תוכנית המתאר העירונית התבצעה בשיתוף הציבור במטרה למצב את חריש כעיר מרכזית, עם מנועי צמיחה כלכליים, זהות קהילתית מגוונת ושירותים נגישים לכלל התושבים.

תוכנית מתאר מתכללת תכנון עירוני בראייה קדימה לעשרים ושלושים שנים, בהתייחס לכל הסוגיות הנדרשות, בינוי, תחבורה, תעסוקה, שמירה על הטבע וכדומה. תוכנית מתאר אינה יורדת לפרטים אלא קובעת מתחמי תכנון ומגדירה אזורים עפ"י צביון ועקרונות תכנון. עם זאת, חשיבותה ביכולתה להתוות את הדרך, ומכוחה ניתן להוציא תוכניות תב"ע מפורטות יותר.

במסגרת התוכנית שאושרה מתוכננת לקום בשכונת מעו"ף קריית בריאות הכוללת בית חולים ואקדמיה לאנשי הרפואה. בסמוך למתחם זה מתוכננים מגורים ייחודיים המתאימים לסטודנטים ולסגל הרפואי.

תוספת קומות לבניינים נמוכים

עוגן משמעותי נוסף בתוכנית הוא ציפוף מארג המגורים בחריש, שנבנתה בצפיפות נמוכה ומשופעת בבנייני מגורים לא גבוהים. על פי התוכנית, כ-2,000 יחידות מגורים יתווספו לשטח הקיים בחריש, כאשר שליש מתוכן (כ-750 יחידות) יתווספו במסגרת התוכנית להתחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם גמלא הוותיק.

פינוי-בינוי בגמלא: "זה טוב לחריש שלא תהיה בה שכונת סלאמס במרכזה"

שאר יחידות הדיור יתווספו במסגרת עיבוי פרויקטים קיימים. שלמה קליין, סגן ראש העיר וחבר בוועדה לתכנון ובינוי חריש מסביר כי הכוונה היא לבנייני המגורים הנמוכים בעיר בני 5-4 קומות בלבד. "התוכנית מקנה זכויות לבעלי הדירות בבניינים אלו להוסיף קומות נוספות. זה לא בדיוק תמ"א 38 – כי בחריש אין צורך לחזק את הבניינים, אבל המשמעות דומה".

קומת מסעדות בהיכל התרבות

עיבוי וציפוף העיר מתייחס גם לשטחים המסחריים המניבים הכנסה לקופת העירייה. התוכנית מאשרת הוספת 200 אלף מ"ר של שטחי מסחר במרכזים השכונתיים, הרובעיים והעירוניים הקיימים ופותחת אפשרות חדשה לבינוי שטחי מסחר גם במבנים הציבוריים.

"עדיין לא מיצינו את הקיים, אבל התוכנית מעניקה גמישות תכנונית וזכויות בנייה. כך לדוגמה העירייה יכולה לבנות היכל תרבות עם קומת מסעדות, וההכנסות מהשכירויות ייכנסו לקופה הציבורית", מסביר קליין.

בנוסף, תוכנית המתאר מחזקת את שימורו של הפארק העירוני והחיבור לטבע ומתייחסת לסוגיות התחבורה לטווח רחוק וביניהן מערכת הסעה המונית כמטרונית ורכבת קלה.

קליין מתייחס לאישור התוכנית, שתוכננה במהלך מספר חודשים בלבד, כאל השג משמעותי. "ישנן ערים רבות ותיקות שמתנהלות ללא תוכנית מתאר, בגבעתיים אישרו לאחרונה תוכנית מתאר לאחר שמונה שנות עבודה.

"אני חושב שזה יפה מאוד שרק סיימנו לבנות את העיר ואנחנו כבר חושבים קדימה לעשרים שלושים השנים הבאות.

"החשיבות של הכנת תוכנית מתאר היא ביכולתה לאפשר לנו לייצר תב"עות (תוכניות בינוי עיר) מבלי להזדקק לאישורה של הוועדה המחוזית. הוועדה המקומית שתוקם בחריש עם סיום עבודתה של הוועדה המיוחדת, תוכל לפעול בצורה עצמאית".

תרומה משמעותית של תושבי חריש לתוכנית

עשרות מתושבי חריש לקחו חלק במפגשי שיתוף הציבור להכנת התוכנית ותרמו תרומה נכבדת לתוצאה הסופית, כך לדברי קליין.

"שיתוף הציבור היה מאוד משמעותי. חברת D.M.R שעבדה על תוכנית המתאר ציינה כי התושבים שינו את החשיבה לצוות התכנון ובעקבות זה נכנסו שינויים לתוכנית. עוד הם ציינו כי היה זה שיתוף הציבור הכי משמעותי שהיה להם, ומדובר בחברה בעלת ניסיון רב בתהליכים מסוג זה".

יו"ר הוועדה המיוחדת מושיק גולדשטיין ברך על אישור התוכנית והודה לראש העיר יצחק קשת,  מועצת העיר חריש, משרד השיכון וכל המתכננים. הוא ציין כי הוועדה תמשיך לפעול ולתכנן את חריש כמרכז משמעותי בשרון הצפוני וכעיר מרכזית המספקת מענה ופתרונות דיור למשפחות  צעירות.

ראש העיר יצחק קשת ציין כי תוכנית המתאר אושרה בשעה טובה לאחר עבודה מאומצת. "זהו פרויקט היסטורי לדורות הבאים שייהנו מפירות העבודה המאומצת. התוצאה מתכללת את כל שיתופי הפעולה שיביאו לחריש איכות חיים מיטבית".

לקריאה נוספת: חריש 2040: מרכז רפואי בשכונת מעו"ף, מדרחוב בדרך ארץ

מתכנני הרובע החדש 'חריש דרום' מעריכים שהוא יהיה אורבני יותר ותוסס יותר בהשוואה לשכונות הקיימות בעיר, בזכות המודל החדש-ישן על פיו תוכנן. הצצה ראשונה לתוכנית הבינוי של הרובע החדש של חריש

הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בראשות מושיק גולדשטיין, אימצה בחודש האחרון תוכנית בינוי מנחה למתן היתרי בנייה לרובע חריש דרום. תוכנית הבינוי שאומצה על ידי הוועדה, אינה מחייבת, אך היא מציבה עקרונות מנחים ליזמים לבנייה של הרובע החדש בהתאם לתפישה עירונית חדשה, שמקדם משרד הבינוי והשיכון.

המודל: עירוב שימושים

רובע חריש דרום תוכנן על ידי משרד האדריכלים יחיאל ועפר קורין בהתאם לתפישת עירוב שימושים. מראה הרובע ייבדל משמעותית משאר חמש השכונות הקיימות בעיר, שנבנו בעשור האחרון.

"התכנון של חריש דרום הוא מתקדם, מדובר למעשה בשתי וערב של רחובות", מסביר סגן ראש העיר וחבר הוועדה המיוחדת לתו"ב-חריש שלמה קליין. "התכנון הכי מתקדם היום חוזר למעשה אחורה בזמן, ודומה לתכנון הישן של ערים מלפני 2,000 שנה. חריש דרום שונה משאר השכונות בחריש, שלא תוכננו בהתאם לתפישה זו".

מבט ראשון במפות התכנון מגלה שהרובע משתרע בין שני מוקדי טבע עיקריים, נחל נרבתא ממזרח ותל זאבים במערב. בין שניהם קיימת שדרה ירוקה להליכה ונסיעה שחוצה את הרובע ממזרח למערב.

במבט שני, מתגלים ריבועים ריבועים "בלוקים" על המפה. כבישים ישרים כסרגל מקשרים ביניהם בשיטת שתי וערב וכל בלוק הוא ייחודי ואינו הומוגני אלא כולל עירוב של בניינים. חלקם נמוכים בבנייה מרקמית, חלקם מתנשאים לגובה וביניהם מוסדות ציבור ושטחים ירוקים – והכל באותה יחידת שטח.

"רחובות בקנה מידה אנושי יותר"

גם לעין בלתי מיומנת, הסדר המובנה במפת הרובע בולט ומעיד על התמצאות קלה, בדומה לערים בינלאומיות רבות. קחו לדוגמה את מנהטן, שבנוייה בצורה של שתי וערב, אי אפשר להתבלבל בה ולא ללכת לאיבוד. כך גם בחריש דרום.

הרובע מחובר לשכונות בצוותא והפרחים באמצעות שלושה נתיבים, המרכזי בהם הוא שדרת ההגשמה והשניים הנוספים הם רחוב קהילה (בצוותא)  ורחוב יסמין (הפרחים). מדרום לרובע החדש ייסלל בעתיד גם כביש הגישה הדרומי של העיר.

למרות החיבור הרציף והטבעי לשדרת ההגשמה הרחבה, לדברי אדריכל יחיאל קורין, שתכנן את חריש דרום כמו גם את שכונת בצוותא, "נעשה ניסיון לתכנן רחובות בקנה מידה אנושי יותר".

"מתוכננים רחובות שיש בחלקם תנועה חד סטרית כדי לא להגיע למרחבים ענקיים לא מנוצלים כמו שיש בשדרת דרך ארץ. יש רחוב אחד שממשיך את שדרת ההגשמה, אבל הצרנו אותו עד כמה שניתן בהתחשב בעובדה שהוא ישמש נתיב תחבורה ציבורית בעתיד וישמש ככניסה החדשה לישוב".

עירוניות טובה כמו פעם

הצצה מעמיקה יותר לתכנון הבלוקים מגלה, שבנייני המגורים בחריש דרום כוללים מגוון רחב של טיפוסי בנייה. לא יהיו צמודי קרקע בשכונה החדשה, אם כי הבניינים המזרחיים ביותר, הסמוכים לשכונת בצוותא יהיו נמוכים יחסית. שאר טיפוסי הבניינים ינועו בין בנייה מרקמית (6-5 קומות) בניינים של 10-8 קומות ומגדלים (24-20 קומות). בניינים של תעשייה קלה ותעסוקה בלבד יתנשאו לגובה של 6-5 קומות.

על פי התוכנית ייבנו בחריש דרום כ-1,650 יחידות דיור, וכ-20% מתוכן יהיו יחידות דיור קטנות. לכלל הדירות יוצמדו מחסנים וחניות אולם בשונה משכונות חריש הקיימות, החניה במרבית המגרשים תהיה תת קרקעית אם כי באחוזים משתנים. בחלקם רק 50% מהחניה תהיה תת-קרקעית ובאחרים 90% וגם 100%. גם מבני הציבור ייבנו עם חניה תת קרקעית.

קורין: "תכנון חריש דרום מתבסס על עקרונות של ערים שאימצנו אותם כעקרונות טובים בעיר מודרנית. התכנון שונה מכל הרובעים הקיימים בחריש בזה שיש לו כמה עקרונות אורבניים מובהקים כמו יצירה של רשת מלאה וצפופה של הולכי רגל ורכב – מה שמאפיין ערים טובות. בחריש דרום התושבים לא יצטרכו לנסוע ברחובות אינסופיים ולחפש את הפנייה שמאלה, אלא ייהנו מהתמצאות טובה, אוריינטציה פשוטה.

"כיום כל הבינויים החדשים בארץ מתוכננים באותו סגנון של ערים אירופאיות עם אורבניות טובה וגריד פשוט. אנחנו לא ממציאים שום דבר, אלא מעריכים ומאמצים עקרונות ותיקים בתכנון ערים עם הסתכלות עדכנית לבעיות עכשוויות, כמו תעסוקה ותחבורה. מתאימים את העקרונות האלה לטכנולוגיה של היום".

מאפיינים של עיר מודרנית

אחד המאפיינים של ערים מודרניות טובות הוא רחובות תוססים מלאי עניין ותחבורה ציבורית נגישה למרכז העירוני. קורין מאמין שתכנון חריש דרום יקדם אורבניות טובה יותר בהשוואה לשכונות הקיימות.

"אני לא מאמין שחריש דרום יהיה כמו שכונה במרכז תל אביב, אבל תהיה לו יותר אורבניות הנובעת מאינטנסיביות של עירוב שימושים. באותו תא שטח יהיו גם משרדים, גם מסחר, גם תעשייה, גם מגורים וגם שטחי ציבור. העירוב הוא אחד המאפיינים של עיר נכונה וטובה לחיים מודרניים", הוא מסביר.

עיקרון נוסף שתורם למגוון ולהתמצאות בשכונה גם יחד הוא בנייה מגוונת, בניינים נמוכים ייבנו לצד מגדלים גבוהים. בנוסף, מתוכננים גם בניינים שישלבו תעסוקה, תעשייה ומגורים באותו בניין, מספר קומות של תעסוקה ומעליהם מגורים. "עירוב אנכי מאפיין עיר נכונה וטובה. אני לא יודע איך היזמים יבנו בפועל, אבל התכנון לכל הפחות מאפשר מגוון גדול מאוד", מדגיש קורין ומציין כי כל השכונות החדשות ברחבי הארץ בכפר סבא ובערים נוספות, נבנות בהתאם לעקרונות דומים.

בלי תעשייה כבדה

קליין מדגיש כי חריש דרום תיבנה בדומה לשכונות מודרניות רבות בארץ: "כל אשדוד החדשה נבנתה בהתאם לאותם עקרונות, זה התכנון החדש, מאוד מסודר, מאוד פשוט ומאוד מגוון", הוא מדגיש.

כיצד יעבוד העירוב של מגורים ותעשייה גם יחד וכיצד מבטיחים איכות חיים לתושבים?

"כפי שזה עובד בערים אחרות. העיר שמובילה את עירוב השימושים היא תל אביב. עם זאת, בחריש לא תהיה תעשיה כבדה, רק תעשייה עתירת ידע או תעשיה קלה לא מזהמת ולא מרעישה כמו דפוס או נגריות", מסביר קליין.

תחת אותה הגדרה לעירוב שימושים הדרים בכפיפה אחת, באותו "בלוק" ולעיתים אף באותו בניין, משולבים גם שטחי ציבור ומוסדות חינוך (שטחים חומים).

"בתי הספר מפוזרים בתוך הבלוקים המעורבים. אין איזור בתי ספר, אזור מגורים ואזור תעסוקה. גם כיום זה קיים בחריש אבל לא בצורה מובהקת, כמו אצלנו בתכנון", מדגיש קורין. עם זאת, הוא מציין כי קיים חריג אחד בתוכנית, קריית חינוך גדולה בצד המזרחי בסמוך לנחל נרבתא ללימודי סביבה וטבע, שנבנית כיחידה עצמאית.

חווית הליכה ברחוב

קורין מדגיש אלמנט תכנוני משמעותי נוסף ברובע, והוא מערכת השצ"פים (שטחי ציבור ירוקים פתוחים), שתוכננה על דופן הרחוב.

"אין שצ"פ פנימי נסתר מעיני הולכי הרגל. אין שטח ירוק פנימי שקשה להגיע אליו או שהוא קניינם רק של כמה תושבים. הוא נמצא על הרחוב, הוא  פתוח, נגיש וחשוף לכל – זה עוד יתרון היות ומערכת השטחים הירוקים היא חלק ממערכת הולכי הרגל ורוכבי האופניים. כשאתה הולך ברחוב אתה עובר חוויית הליכה, עובר בין כל השימושים השונים ברחוב אחד", מסביר קורין.

עושר החוויה של השיטוט ברחוב נובע גם מהצפיפות הגבוהה יחסית של הבנייה בהשוואה לשאר השכונות בעיר. למרות הצפיפות (14.5 יח"ד לדונם) קורין מעריך שתושבי הרובע יחושו תחושת מרחב וחופש.

התכנון מפצה על הצפיפות

"ישנן הרבה שכונות שנבנו ובהתחלה חשבו שהן חריגות וצפופות ואחר כך פתאום ערך הנדל"ן עלה בהן עד אין סוף והביקוש אליהן גבר. כך זה עובד בשכונות שהתכנון בהן טוב ומעניק לתושבים תחושה של מרחב ורווחה.

"בחריש דרום ישנם אזורים עם זכויות בנייה מוגברות אבל חשוב לזכור שמדובר ברובע שנבנה בשיטה אורבנית חדשה מתוך מגמה שהתעסוקה תהיה קרובה לבית, שיהיו שם משרדים ואזורי תעסוקה שיספקו לתושבי העיר עבודה קרוב לבית, מבלי לעמוד כל בוקר בפקקים. זה ייעל להם את החיים ויתרום לאיכות חייהם. בנוסף, זהו רובע שהביטוי הפיסי שלו יאפשר חיי קהילה יותר טובים, יעודד קשרים חברתיים בין אנשים והשתייכות למקום".

כך או אחרת, מסכם קורין בתקווה ש"היזמים יבנו את הרובע כמו בתוכניות ולא יעשו מזה משהו אחר".

לקריאה נוספת: תוכנית רובע "חריש דרום" הופקדה

עם שבילי אופניים מוסדרים, טופוגרפיה שמקשה על הולכי רגל ומחסור בתחבורה ציבורית עירונית, נראה היה כי קורקינטים שיתופיים ישפרו את יכולת ההתניידות של תושבי חריש – אבל מפעילי קורקינטים לא ניגשו למכרז שפרסמה עיריית חריש. מנגד, יש מי שמברך על העיכוב: "בלי טיפול מקדים בבעיות היסוד, החלטה להביא לעיר קורקינטים חשמליים תביא הרבה יותר נזק מתועלת"

כחלק מהגישה העולמית לצמצום זיהום האוויר ותוך ניסיון להתמודד עם העומס ההולך וגדל בכבישים, התפתח בשנים האחרונות טרנד מצליח – שירותי השכרת קורקינטים חשמליים. הקונספט החדשני הוא פשוט וידידותי להפליא ומאפשר איסוף קורקינט מהרחוב, נסיעה באופן חופשי ופרידה מהכלי בכל נקודה שבה תחפצו כשהשירות כולו מתבצע באמצעות הסמארטפון.

הראשונה בישראל שהטמיעה את הטרנד העולמי היתה כמובן תל אביב אך בעקבותיה אימצו ערים נוספות את טרנד התחבורה השיתופית.

חריש פרסמה מכרז לקורקינטים

גם בחריש, מסתבר, זיהו את הפוטנציאל ופרסמו בחודש יולי 2022 מכרז פומבי להפעלת שירותי השכרת קורקינטים חשמליים שיתופיים בעיר. במכרז הזמינה העירייה מפעילי מערכים שיתופיים להתמודד על האפשרות להקים מערך דומה בתחומי העיר במסגרת חוזה לשנתיים עם אפשרויות הארכה. ייתכן ובעירייה היה מי שחשב כי מערך קורקינטים שיתופי ישפר את יכולת ההתניידות של תושבי חריש בעיר, יפחית את התלות ברכב פרטי וייתן מענה משלים לקו האוטובוס הפנימי היחיד, שפועל בעיר, ומספק פתרון מוגבל.

עם זאת, בתום פרק הזמן להגשת ההצעות התברר כי למכרז לא היתה כל היענות ואף מפעיל בתחום לא ניגש למכרז. "אנחנו בוחנים בימים אלו מדוע לא הוגשו הצעות, טרם הוחלט אם יתפרסם מכרז חדש", ציין שלמה קליין, חבר המועצה ואחראי תחום התחבורה בעיריית חריש. "ההתרשמות שלי היא שאין כיום די תושבים בחריש שהופכים את השירות הזה לנחוץ ונדרש", הוסיף קליין.

שבילי האופניים והטופוגרפיה כתמריץ

"מצד אחד אני רואה לאחרונה יותר ויותר רוכבי קורקינט חשמלי בעיר, מנגד, אני יכול להבין למה מכרז להפעלת מערך שיתופי לא הצליח", מתייחס גיל צנבחט, עובד הייטק ותושב העיר, לתוצאות המכרז.

צנבחט מתנייד זה חודשים ארוכים באמצעות קורקינט חשמלי. הוא שוכר עמדת עבודה במתחם ה'קליקה' בעיר, והחליף לוותר על רכבו. "הבנתי שאין סיבה שנמשיך להחזיק שני רכבים ומכרתי את הרכב ששימש אותי", הוא מספר.

לדבריו "הטופוגרפיה המשופעת בחריש היא דווקא הסבר אפשרי למה כן צריך שיהיו כן קורקינטים, אך אני מניח שלגודל האוכלוסייה הקיימת בעיר הייתה השפעה על האטרקטיביות של המכרז. גם לאופי העירוני ולמציאות בשטח יש השפעה. בסופו של דבר, רוב התושבים לא עובדים בעיר, וחריש אינה עיר תיירות או עיר שבאים אליה מבחוץ, מבקרים בה מספר שעות וחוזרים הביתה. במילים אחרות, למי שגר בעיר כבר שווה לרכוש קורקינט משלו, מאשר לשכור אחד כזה. עם שבילי האופניים המוסדרים בעיר זה אחלה פתרון".

חסרונות במערך הקורקינטים השיתופי

חשוב לציין כי לצד ההצלחה המסחררת של הקורקינטים ככלי ממונע המציע פתרון נוח, קומפקטי וזול משמעותית בסביבה עירונית, התגלו לאורך השנים חסרונות רבים למערך הקורקינטים השיתופיים: נהיגה פרועה, תאונות קטלניות וחוסר בקרה על נהיגת קטינים הם רק חלק מהרשימה. בנוסף, הקורקינטים הפזורים ברחבי הערים יצרו כאוס והפרעה לתנועה וערים רבות נאלצו להקשיח את התנאים והתקנות אל מול מפעילי השירותים.

בפריז אף הוחלט לאחרונה על קיום משאל עירוני שיעסוק בשאלה האם להמשיך ולהפעיל שירותי קורקינט שיתופי ברחבי העיר, זאת לאחר רצף של תאונות קטלניות בהם היו מעורבים רוכבי קורקינטים חשמליים.

בעיות אלו טרם הגיעו לפתחה של חריש, אולם בעיית הניידות בעיר עדיין קיימת. קו אוטובוס פנימי נוסף על קו 22 הקיים טרם החל לפעול, ושירותי הסעה משלימים כמו מוניות שירות, כלל לא קיימים בעיר.

להיערך מראש לקליטת קורקינטים בעיר

למרות הקושי בהתניידות יש מי שמברך על העיכוב בהכנסת קורקינטים לעיר. "מבלי להיכנס לעניין הכדאיות הכלכלית המוטלת בספק, אנו בעד הגברת השימוש בדו גלגלי לסוגיו השונים כתחליף אפקטיבי לכלי רכב ממונעים בעיר. עם זאת, על מנת להכניס קורקינטים לעיר באופן שלא יביא יותר נזק מתועלת, אי אפשר להתעלם ממספר בעיות יסוד קיימות", מסבירה קבוצת הפעילים ''נחלצים מהפקקים", העוסקת מזה מספר שנים בקידום נושאי תחבורה ציבורית, הליכתיות ודו גלגלי בחריש אל מול הרשות.

לדברי הפעילים ישנן מספר בעיות הדורשות התייחסות מקדימה ביניהן: תשתיות חסרות או לא מספקות – מחסור בשבילי אופניים, סימון חסר או לקוי של שבילים ומעברי חצייה יעודיים, שכונות ללא שבילי אופניים כלל (הפרחים, מעו"ף), חוסר רציפות בשבילים הקיימים ועוד.
מודעות נמוכה לבטיחות תחבורתית –  "המודעות בנושא זה היא ברמה של עולם שלישי. אי חבישת קסדות, חוסר ציות לחוקי תנועה, היעדר פעילות חינוכית והסברתית מקיפה".
תגבור אכיפה עירונית ומשטרתית להשלטת סדר במרחב הציבורי. חברי הקבוצה מסכמים: "בלי טיפול מקדים בבעיות היסוד המצויינות כאן, החלטה להביא לעיר קורקינטים חשמליים תביא הרבה יותר נזק מתועלת".

השכרת רכב שיתופי על בסיס יומי

עד שיפתרו בעיות היסוד עליהן מצביעה קבוצת נחלצים מהפקקים, מציע צנבחט להנהגת העיר להרחיב את שירות הרכב השיתופי שהחל לפעול בחריש בינואר 2021.

"שירותי הרכב השיתופי הפועל בחריש הוא בעיניי פתרון טוב בהרבה בתור שירות תחבורה משלים", הוא מסביר. "הייתי שמח אם היו יותר כלי רכב כאלה ושהשירות יהיה על בסיס שעתי ולא כנגד תשלום עבור יום שלם. בעיניי זה היה הופך כדאי יותר לתושבים והיה מפחית את מספר כלי הרכב הפרטיים שהתושבים מחזיקים".