בעוד 23 יום יתקיימו הבחירות המוניציפליות שיעצבו את עתיד חריש בחמש השנים הקרובות. המועמדים מתקשים לנהל קמפיין בצל המלחמה, חלק מהמטות סגורים, ולרוב הציבור אין קשב לנושא. תמונת מצב

ב-27 בפברואר יתקיימו הבחירות המוניציפליות. 5 מועמדים מתמודדים על ראשות העיר, ו-10 מפלגות מתחרות על 15 כסאות במליאה, אבל נראה שזה לא מעניין אף אחד.

שלושה שבועות ל"רגע הקובע" וסוגיות מהותיות לעתידה של העיר לא נידונות, המועמדים לראשות העיר מתקשים לנהל קמפיין בעת מלחמה ומתלבטים מהי הדרך הנכונה לעשות זאת.

"לצערנו הרב, הבחירות רדומות בכל הארץ, גם בגלל המלחמה וגם בגלל מצב הרוח", מדווח עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון.

נאור מוסיף כי "חשיבות השלטון המקומי בחיים שלנו ובשגרה היא עצומה אך היא עוד יותר מהותית בתקופה של מלחמה. אנשים צריכים עכשיו לשאול שאלות על מוכנות הרשות המקומית למצב של לחימה, מוכנות מערכת החינוך במצב חירום, עד כמה הרשות יודעת לעבוד מול השלטון המרכזי ומול פיקוד העורף? אלו דברים שהציבור לא יודע בכלל שהוא צריך לדרוש מהשלטון המקומי שלו, וזה מאוד מצער".

משה בן זיקרי: "הולך על כל הקופה"

"ההחלטה על הבחירות בזמן הזה היתה החלטה גרועה. הרבה מהאנשים שלי הם במילואים, חלק מהם כבר השתחררו. יש לי מתמודדים שלא ידעו מה לעשות והחליטו להישאר במילואים, זה כאילו שהכריחו אותם לפרוש מהבחירות.

"אנחנו היינו מעדיפים להתעסק בביטחון ולא בבחירות, אבל אין ברירה כרגע", משיב משה בן זיקרי, המועמד לראשות ממפלגת עוצמה לחריש.
אז מה אתה עושה? מה יגרום לך לנצח בבחירות?

"אני מדרבן את האנשים כשאני מסביר להם שכולנו חייבים את השינוי הזה בעיר. חייבים לשנות פה גם את הביטחון, גם את הכלכלה, גם את החינוך, העיר הזו צריכה בכל דבר שינוי".

"אני הולך על כל הקופה ועושה קמפיין מלא", מדגיש בן זיקרי. סרטונים, פוסטים, פגישות עם רבנים, עסקנים, עם הציבור החילוני, פגישות עם כולם. אני מעריך שתהיה פה הפתעה, אנחנו הולכים לנצח בעזרת השם".

יש לכם הערכות או סקרים?
"יש סקרים פנימיים. אנחנו כרגע לא מפרסמים אותם, ובעזרת השם אני מקווה שיהיה טוב".

אחד הפרויקטים המסקרנים שהרים בן זיקרי לאחרונה הוא סניף יכ"ל בחריש – זו קבוצה 15 כלבנים שמתאמנים פה בעיר יחד עם הכלבים. אנחנו מכשירים את הכלבים לעבודה של איתור נעדרים והגנה על העיר. הם יתנו פה מענה בשעת הצורך. אנחנו פועלים סביב השעון, שחריש תהיה עיר בטוחה להתגורר בה".

עידית ינטוב: חוששת שאחוז ההצבעה בקרב הציבור החילוני יהיה מתחת ל-30%

"אני מרגישה אנוסה לנהל קמפיין בחירות. זה לא פייר, וזה ממש לא דמוקרטיה בעיניי. מי שהחליט לקיים את הבחירות הבין שהוא לא נותן למועמדים סיכוי להתחרות בראשי הערים המכהנים, מציינת עידית ינטוב המתמודדת לראשות העיר מטעם מפלגת חריש ביתנו.

"אני לא מאשימה את ראשי הערים. את מתארת לעצמך שיהיה ראש עיר שלא יפרסם בזמן מלחמה מידע על כיתת כוננות? לא ירגיע את התושבים ויאמר להם 'אתם בטוחים'?

מה בכל זאת את יכולה לעשות כדי לנצח את הבחירות?

"להתלכלך. אבל אני לא מוכנה לעשות את זה ולחפש בקטנות ובנרות את המתחרים. המטרה שלי היא לייצר עניין בבחירות האלה ולגרום לאנשים להבין את החשיבות שלהן. בשלב הזה אני יכולה רק לפנות לאנשים באופן פרטי, וגם זה נורא-נורא קשה כי לא כולם רוצים לשמוע.

"גם אני לא הייתי עסוקה בבחירות, מספר 2 שלי ברשימה, טל לוי, במילואים וגם הבן שלי במילואים ולחם בעזה, אז הראש היה שם. הקמפיינים הופסקו לגמרי".

את מקיימת חוגי בית?
"לא. אנשים לא פנויים לזה. ההערכה היא שאחוז ההצבעה בקרב הציבור החילוני יהיה מתחת ל-30% וזה עלול להשפיע מאוד על חריש בשנים הבאות.
"הבחירות של 2018 מלמדות אותנו שחריש היא מקום מאוד מאוד מעורב עם אחוזי הצבעה של 70%, אבל לא היתה אז מלחמה ואוכלוסיית חריש לא היתה באותו סדר גודל. לצערי, אני לא בטוחה שהפעם חריש תהיה שונה משמעותית משאר הערים בכל הקשור לאחוזי ההצבעה".

אז מה כן ניתן לעשות?
"אנחנו ממשיכים בפעילות התנדבותית, פשוט מנסים לעזור לאנשים בכל מה שאפשר. אני ממשיכה בתפקיד שלי גם מתוך האופוזיציה. פרסמתי שאני חברה בוועדת מל"ח (משק לשעות חרום) כדי לקבל פניות של אנשים.

"חוץ מזה, אנחנו מנסים לאט-לאט לבנות שגרה חדשה, כי מבחינתי חזרה לשגרה שהיתה לפני ה-7 באוקטובר היא שלילית. אסור לנו לחזור למציאות כפי שהיתה. המדינה השתנתה וגם אנחנו השתנינו".

איציק לב: מפגשים עם תושבים ופרסומים במדיה

"זה היה ידוע שלאחר ה-7 באוקטובר לאף אחד לא יהיה קשב לבחירות", אומר איציק לב, המתמודד לראשות העיר. "ובכל זאת, הבחירות נקבעו ויש להן השלכות מאוד מאוד גדולות על חמש השנים הבאות. המלחמה, בעזרת השם, תסתיים, החטופים יחזרו הביתה, הכול יגמר. אבל אנחנו נישאר עדיין עם העיר, עם הצרכים שלנו ועם האתגרים ולכן הבחירות הן מאוד מאוד משמעותיות".

איך אתה מנתח את המצב? מה אתה עושה? מה אתה חושב שיגרום לך לנצח בבחירות?
"אין מודעות לנושא הבחירות בקרב התושבים בחריש – פשוט אין. ולכן המטרה שלנו היא קודם כל להחזיר את זה לסדר היום, להעלות את האתגרים והבעיות ולהצביע על פתרונות.

"אנחנו מנסים לעשות את זה במפגשים עם תושבים, באים לדבר איתם על הבעיות ועל מה שמפריע להם. היו מספר מפגשים סגורים ואינטימיים, במיוחד עם הקהילות החרדיות והדתיות בעיר. בשבוע הבא יתקיימו מפגשים שיהיו פתוחים לקהל הרחב".

לב מציין עוד כי לפני כשבועיים הוא אף פתח מטה בחירות בשדרת דרך ארץ. "המטה נפתח שבועיים אחרי שהתקבלה ההחלטה על הבחירות ואנחנו נמצאים שם ופוגשים את התושבים".

"בנוסף, אנחנו מפרסמים שוב הרבה במדיה, אנחנו שומרים על זמינות בטלפון, עושים כל מה שאפשר וכל רעיון שיש אנחנו מיישמים".

אתה חושב שניתנה עדיפות לראשי ערים מכהנים בבחירות האלה בעקבות ההחלטה על קיומן?
"אי אפשר להתכחש לזה שראשי ערים מכהנים, ובטח ובטח בחריש, עשו "קמפיין" מאחורי הקלעים בצורה בלתי רגילה, והשתמשו בכל המשאבים הקיימים. יש פה מנגנון שעובד בשבילו. כל ראשי הערים השתמשו בזה. בסדר – שיבושם להם. יחד עם זאת, הרבה טעויות התגלו בתקופה הזו של החירום, הרבה כשלים, במיוחד בביטחון. כל ההכנה הנדרשת לקראת המערכה הבאה אפילו לא מתבצעת כיום בזמן שיגרה. זה עוד יותר מוכיח כמה הבן אדם עסוק בקמפיין ולא עסוק בלנהל את העיר".

יוחאי פרג'י: הציבור שאיכפת לו יקבע אם יהיה שינוי או לא

"אני חושב שחייב להתחולל שינוי בעיר, אני אז אני חייב לנהל קמפיין בחירות למרות המלחמה", אומר יוחאי פרג'י המתמודד לראשות העיר מטעם סיעת "מאמינים בחריש", שהתמודד במהלך החודש האחרון עם פציעה קשה של אחיו הצעיר, מרום.

"הבחירות עדיין לא מעניינות את רוב הציבור. אני אומר את זה בצער אבל גם בהבנה, כי גם אני נמצא בתוך הסיטואציה. אנחנו 8 אחים, 4 מתוכם במילואים והראש היה עסוק בהם ובאח שנפצע במלחמה".

פרג'י מציין גם כי "רוב המטה שלי מגויס. אני מדבר על כ-20 אנשים, כולל מספר 2 שלי, אבשלום סלוק. חלקם מתחיל להשתחרר עכשיו. חלק מהתושבים גם מתחיל לחזור לשגרה. אנשים מתחילים לאט-לאט להתעניין ביומיום. מתחילים לראות עוד פעם ועוד פעם את הפגמים ואת הליקויים ואת הדברים שצריכים תיקון ושינוי בכל התחומים מחינוך עד לתעסוקה, ותחבורה וביטחון.

"אני חושב שהמצב ישתנה ברגע שאנשים יבינו שהבחירות הן בעוד שלושה שבועות – ואין ברירה".

האם בעקבות המלחמה היו לך הבנות חדשות, סדר עדיפויות חדש?
כן, בוודאי. נושא הביטחון קיבל קדימות. אנחנו קודם כל נאבקים על החיים ואז על איכות החיים. אני רואה את זה על אחי, שנמצא בשיקום. ההתקדמות היא צעד-צעד, לאט לאט אנשים מתחילים לחזור לחיים.

יש לך הערכה לגבי אחוזי ההצבעה בחריש?

"נכון להיום, אני חושב שיהיה 50% לא יותר מזה. אם זה משרת אותי או לא? אני חושב שזה משרת את מי שאכפת לו. ואם מי שאכפת לו ברובו רוצה שינוי, אז יהיה שינוי. ואם לא – אז לא".

אתה חושב שהבחירות במועד הזה שיחקו לטובת ראשי הערים המכהנים בכלל וקשת בפרט?
"כן, אפשר לראות מה שקרה בחריש. אנחנו ומטות נוספים הפעלנו חמ"ל משלוחים, מערך עזרה לנשות המילואימניקים, במשך יותר מחודש התעסקנו רק עם זה, שום פוליטיקה. את יודעת על כמה פוסטים וסרטונים ויתרתי? מה הערך של זה לעומת ידיעה של "הותר לפרסום" את מי יעניין הפוסט שלי?

"להבדיל, לראש העיר המכהן, כמו שאר ראשי הערים, היה יותר זמן מסך. היתה לראשי הערים אפשרות להראות נוכחות והם היחידים שעשו פוליטיקה".

"אני רוצה לסכם ולומר שבעזרת השם יהיו ימים טובים ואנחנו מנצחים וננצח ביחד. אני לא מדבר על הבחירות. אני מדבר על עם ישראל, שהוא חי וקיים. אני מקווה שלא רק בעתות משבר תהיה אחדות מדהימה כזאת, פשוט מרגש".

יצחק קשת: הפחתה בשיח המפלג

ההערכה של אחוזי הצבעה נמוכים בבחירות, מטרידה גם את יצחק קשת, המתמודד לראשות העיר מטעם מפלגת הליכוד. להערכתו, "התרדמת" בנושא אינה עוזרת לו. "אני צריך אחוז הצבעה גבוהים בבחירות, זה חשוב לי, כי אני נשען מאוד על הציבור הרחב ולא על קבוצות הומוגניות כאלה ואחרות. ממש חשוב לי שהציבור יבוא ויהיה מעורב. מצד שני, חוסר האווירה של בחירות, מהסיבות המובנות, לפחות לעת עתה מוריד את השיח המפלג, את המחלוקות, את השקרים, את כל הדברים שאנחנו רגילים אליהם בדרך כלל במערכת הבחירות, ומהבחינה הזאת, זה דווקא טוב".

מה אתה עושה בכל זאת כדי לקדם את הקמפיין שלך?

"האמת היא שאנחנו מאוד מתלבטים, אני נשאבתי לעבודה וכל הנושא של בחירות נזנח לגמרי מה-7 באוקטובר. מטה הבחירות סגור, עובדים במטה שלי מגויסים, שחררתי את כולם".

אין חוגי בית?

"כרגע אין שום דבר, כלום. אנחנו נצטרך בימים הקרובים לגבש ולחשוב איך נכון לעשות את זה. אנחנו מבינים שזו לא אותה מערכת, אין לאנשים את אותו הקשב לא בחוגי בית ולא בדברים אחרים.

"מצד שני, אני לא בלחץ, כי אני יודע שרוב רובו של הציבור איתי. אני לא צריך עכשיו לעבוד כדי לשנות את דעת הקהל, בניגוד למועמדים אחרים שהם במינוס כרגע".

הטענה של המתמודדים האחרים היא שמלכתחילה, הקביעה לסוף פברואר משרתת יותר את ראשי הערים

"סך הכל הייתה לנו הזדמנות מדהימה להוכיח את המנהיגות שלנו, אני חושב שהוכחנו את זה בצורה יוצאת דופן, גם ברמה הארצית וגם פה בחריש.הקמנו פה מערכים. ניהלנו את כל המערכה הזאת ביד רמה. היתה לציבור הזדמנות לראות את זה ולחוות את זה. רוב ראשי הערים המכהנים, המצב שלהם השתפר".

יש לך ניחוש מושכל לגבי אחוזי ההצבעה בחריש?
"אני מעריך שאחוז ההצבעה יהיה 65%.
זה גבוה.

"אנשים בחריש עדיין מעורבים מאוד יחסית לערים אחרות. רוב הערים מנומנמות אפילו יותר מאיתנו".

לקריאה נוספת: 10 מפלגות יתחרו על 15 כסאות: המרוץ למליאת מועצת חריש נפתח

התנועה בחריש דרום תזרום אחרת. כך לפחות מאמינים מתכנני השכונה שנבנתה בגריד צפוף של רחובות, שייעודו לעודד הליכתיות ולהפחית עומסי תנועה. עוד בתכנון: כבישים חד סטריים רחבים יותר מכבישים דו סטריים בשכונות הקיימות, מדרכות צרות בהשוואה למדרכות שנבנו בשכונות החורש ואבני חן, חניות תת קרקעיות ושבילי אופניים

חריש דרום, הרובע החדש של העיר, נמצא בימים אלה בשלב מכרזי קרקע ראשונים. בחריש דרום מתוכננות 1,650 יחידות דיור לצד 332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות.

אם אכן המכרזים לשטחי התעסוקה יצליחו, והתקוות שתולה הנהגת העיר אכן יתממשו, השכונה החדשה תספק לתושבים אלפי מקומות עבודה, שיאפשרו לחרישאים לעבוד סמוך לבית, במקום לבלות שעות על כבישי ישראל העמוסים לעייפה, בדרך לעבודה או בחזרה ממנה.

תכנון התנועה בחריש דרום אמור לתת מענה לנסיעות של כ-6,600 תושבים שיגורו ברובע ולאלפי עובדים מדי יום. מערך התנועה אמור גם לספק פתרונות נסיעה, חניה, פריקה וטעינה למשאיות וכלי רכב כבדים באזור התעשייה המתוכנן.

כיצד תוכננה התנועה בחריש דרום והאם היא שונה מאוד מחמש השכונות הקיימות בעיר?

רשת צפופה של רחובות

את רובע חריש דרום תכנון משרד האדריכלים יחיאל קורין, שתכנן גם את שכונת בצוותא. אדריכל עופר קורין מסביר: "התוכנית של חריש דרום עברה הרבה תהפוכות, להבדיל משכונת בצוותא או שכונות אחרות בחריש, היא עברה לתכנון רשת מאוד-מאוד צפופה של רחובות, אלמנט ידוע שמעודד הליכתיות״.

"מדובר בגריד צפוף של רחובות עם כמה שיותר צמתים. תכנון בלוקים וצמתים במרחק של 100-120 מטרים בלבד, שהם מרחקי הליכתיות מקובלים כיום בעולם. בגלל ששלד הרחובות הרבה יותר צפוף, זה מאפשר לנו להקטין את הרחובות.

"בחריש דרום לא תראו רחוב שומם של 50 מטרים כפי שיש היום בחריש. רחובות רחבים אלה טובים לרכב אבל לא להולך הרגל או לרוכב האופניים. יש בשכונה רחובות חד-סטריים של 14.5 מטרים שהם הרבה יותר בטוחים למשתמשי הדרך".

גם שאר השכונות בחריש תוכננו במטרה לעודד הליכתיות, לא?

"לא, זו סיסמה בלבד. הליכתיות היא מושג אמפירי-מדעי שניתן למדידה. כשאין מרחקים של 100 מטרים מצומת אחד לשני אי אפשר לדבר על  הליכתיות", הוא פוסק ומוסיף: "אנשים שיגורו בחריש דרום ויעבדו כאן יוכלו ללכת מהמשרד הביתה ברגל או באופניים".

25% משטח התוכנית הוא כבישים

עיון בנספח התנועה של תוכנית חריש דרום מגלה כי אכן המרחקים המתוכננים בין צומת לצומת הם קטנים מאוד, 100 עד 120 מטרים בלבד. אחת המשמעויות הנגזרות מכך היא יכולת הנהג לבחור במגוון דרכים לנסיעה והוא לא מחויב לדרך אחת בלבד, ארוכה ופקוקה. כך לדוגמה, הנסיעה ברחוב לוטם בשכונת הפרחים היא למשך מספר קילומטרים ללא יציאה נוספת.  השוואה לכביש באורך דומה בחריש דרום מגלה כי לנהג יש 6 נקודות יציאה שונות לבחירתו.

קורין מפרט: "צפיפות הרשת מפחיתה עומסי תנועה. אם יש לך נהגים מ-1,000 יחידות דיור שנוסעים על רחוב אחד, לעומת נהגים מ-1,000 יחידות דיור שיש להם 6 יציאות שונות, העומס בכביש הוא שונה. זה כמו ב-WAZE", הוא מוסיף. "אם האפליקציה נותנת לך 5 אפשרויות שונות לנסיעה, ברור שיהיה פחות עומס על כל נתיב".

"הצפיפות של הכבישים והרחובות הרבה יותר גבוהה משאר השכונות בחריש ויש הרבה יותר מהם. אם בודקים כמה סה"כ כביש יש בתוכנית של חריש דרום, מגלים שבין 20%-25% משטח התוכנית הוא של כבישים ורחובות, זה המון. זה מאפשר לנו לתכנן כבישים פחות רחבים, בקנה מידה אנושי יותר". מסכם קורין.

היררכיה של כבישים

גריד הרחובות שתוכנן כשתי-וערב מציג היררכיה ברורה של רחובות. רוחבו של הרחוב הראשי בחריש דרום (כביש א' -חץ אדום), שהוא דו מסלולי ודו-סטרי, נקבע ל-40.5 מטרים.

הוא צר יותר משדרת דרך ארץ ושדרות ההגשמה שרוחבן נקבע ל-52.5 מטרים, רוחב שהעניק לתושבי העיר תחושת זרות וניכור.

נראה שהשגיאה תוקנה והרחוב הראשי ברובע החדש דומה לדרכים ראשיות בערים הגדולות כמו "דרך נמיר" בתל-אביב (40 מטר) או "שדרות גולדה מאיר" בירושלים (40 מטר).

כביש זה מתחבר בחלקו הדרומי לכביש 611. הרחוב הראשי אמור לספק פתרונות לתחבורה ציבורית, שתחבר בין חריש דרום לשאר שכונות העיר. בכביש זה אמור לעבור בעתיד הרחוק נתיב תחבורה ציבורית המיועד לרכבת קלה.

אחריו בהיררכיה ניתן להצביע על הכביש הדרומי ביותר בשכונה (ג' – חץ צהוב), מקביל לכביש 611. כביש זה הוא דו-סטרי ברוחב של 19 מטרים בלבד, כמחצית מרוחבו של הכביש המרכזי, והוא אמור לשרת את אזור התעשייה שמתרכז ברובו בחלקה הדרומי של השכונה. עם זאת, הוא רחב יותר מכבישים דו-סטריים שקיימים בשכונות הוותיקות של חריש. לדוגמה, רחוב כלנית, דו-סטרי ברוחב של 16 מטרים בלבד.

עוד מתוכננים בשכונה כביש חד-סטרי (ב' – חץ חום) ברוחב 17.5 מטרים, במרכז השכונה שמשרת הן את אזור התעסוקה והן את דיירי השכונה.

כביש חד-סטרי נוסף (ד' – חץ ורוד) ברוחב של 14.5 ישרת את אזור המגורים המתוכנן בחלקה הצפוני של השכונה.

אם נשווה שוב לרוחבו של רחוב כלנית בשכונת הפרחים נראה כי הרחובות החד-סטריים בחריש דרום הם רחבים יותר ומרווחים ביחס לרחובות הקיימים בחריש.

חגי שוויצר, מומחה לתחבורה ציבורית, תושב העיר וחבר סיעת 'דרך ארץ' בראשות איציק לב, אומר כי "על פניו, מבחינת דרכי גישה התוכנית של חריש דרום נראית בסדר". ביחס לכביש הראשי, הרחב ביותר הוא מציין כי "לאוטובוסים זה נתיב צר, אם אוטובוס מגיע לתחנה, אוטובוס אחריו יתקשה לעקוף אותו, אבל בגלל שזה שני נתיבים בכיוון אחד, זה בסדר".

ומה בנוגע לרוחב המדרכות?

משה ליבוביץ', מחברת גרונר ד.א.ל מהנדסים הוא מתכנן התנועה והכבישים של חריש דרום. ליבוביץ מציין שרוחבן מתוכנן להיות בין 2.5-2 מטרים. "לדעתי 2.5 מטרים זה המינימום הרצוי. מותר גם 2 מטרים, זה תקני, אבל זה כבר צר, בטח אם אתה רוצה להוסיף עצים ועמודי תאורה במדרכה".

אי אפשר "לטוס" בכביש

ליבוביץ' מסביר את ההיגיון בהיררכיית הכבישים שנקבעה: "יש ציר ראשי שהוא הכיוון הראשי, ויש ציר משני שהנהגים שנוסעים בו תמיד יעצרו. הנהגים בכיוון המשני נוסעים דרך צמתים שנמצאים במרחק של 100 מטרים וצריכים לתת זכות קדימה, הם לא יוכלו "לטוס" בכביש.

"מכיוון שאנחנו גם מגביהים את הצמתים, הם הופכים להיות אלמנטים ממתני תנועה. נהגים יגיעו לצומת שהוא גם מעבר חצייה ויאלצו להאט ולעצור".

ליבוביץ מתייחס לרוחב המיסעה (חלק הדרך או הכביש המיועד לכלי רכב מנועיים) ומדגיש כי רוחב הכבישים בחריש דרום יאפשר לנהגים נסיעה נוחה, גם אם מדובר בשני כלי רכב גדולים הנוסעים מול השני.

"אני לא יודע מה קורה בכל חריש, בזה אני לא מעורב. אבל אנחנו מתכננים ולוקחים בחשבון שברחובות דו-סטריים עם אוטובוסים שנוסעים אחד מול השני, אין מצב שהם יאלצו לעלות למדרכה או לא לעבור".

מה רוחב המיסעה המתוכנן?

"יש לנו כבישים (מיסעה) ברוחב של 6.5 מטרים, אוטובוסים אמורים לעבור זה מול זה בלי בעיה. צריך לזכור גם שיצרנו מסלולי תחבורה ציבורית בצירים מסוימים, אין צורך באוטובוסים בכל הרחובות כי בתכנון הגריד, תחנות האוטובוס נמצאות כל 400 או 500 מטרים, ומרחק ההליכה אליהן הוא של 250 מטרים לכל היותר".

שלמה קליין, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת תחבורה מדגיש גם הוא כי "בחריש דרום אוטובוסים יוכלו לעבור". לדבריו, גם כיום אין בעיה עקרונית בנסיעה של אוטובוסים בכבישים דו-סטריים בעיר, אך הוא מסייג את רחוב לוטם בשכונת הפרחים, בו לדבריו "נעשתה טעות בביצוע והיא תתוקן".

מיתון תנועה גם בחריש דרום

אלמנטים של מיתון תנועה ייושמו גם בחריש דרום. קליין מציין כי "המקור לתכנון בתנועה בחריש דרום לא בא מאיתנו, הוא בא ממשרד התחבורה. כיום המדיניות הארצית היא לתכנן בהתאם למיתון תנועה. איפה שיכולים עושים את זה".

המושג "מיתון תנועה" נועד להוריד את מהירות הנסיעה ברכב ולעודד את בטיחות הולך הרגל. בהתאם, ההאטה באמצעות במפרים, שימוש בכיכרות וצמתים קרובים ותכופים תהיה חלק מחוויית הנסיעה בחריש דרום כמו בשאר חלקי העיר. "לא יהיו רמזורים בחריש דרום", מבהיר קליין.

לצד זאת, חשוב לציין כי חריש דרום תרושת בשבילי אופניים ומסוף תחבורה לתחב"צ. הכביש הראשי של השכונה, שמתחבר ל-611 רחב דיו כדי להפוך בעתיד לנתיב רכבת קלה או מטרו.

תקן החניה הופחת

"תקן החניה יהיה יותר נמוך, כי התקן במדינה השתנה. כיום הוא עומד על 1.3 חניה ליחידת דיור", עונה קליין אך מסייג ואומר "בימים אלה אנו עובדים על הנחיות מרחביות לקביעה ספציפית של תקן החניה בכל מתחם ומתחם בגלל שיש עירוב שימושים בין מגורים ומסחר. הנחיות אלו יאושרו בוועדה המקומית לתו"ב. נקבע גם דיון עם כל יועצי התחבורה בשאלה איזה סוגי רחובות יהיו ומה תהיה המגבלה בכל רחוב".

בחריש דרום, להבדיל מרוב השכונות הוותיקות יותר, חלק נכבד מהחניה יהיה תת קרקעי ו/או מקורה, הן במתחמי המגורים (50% ממקומות החניה) והן במתחמי התעשייה (90% מהחניה).

"ברחוב עצמו יש חניה בהתאם לתקן", מוסיף ליבוביץ. "התקן לחניה משנת 2016 מדבר על 10% מסך יחידות הדיור. אז אם יש בשכונה 1,650 יחידות דיור, צריך 165 מקומות חניה פזורים בכל הרחובות בשכונה. אם אין מספיק מקום ברחוב, חלק מהחניות יהיו בתוך המגרש כחניית אורחים. בנוסף, רוב החניות בחריש דרום יהיו מקבילות למדרכה, ולא אנכיות. יכול להיות שאנשים ירגישו שזה לא מספיק", מודה ליבוביץ.

שוויצר מסכים איתו: "בחלק התעשייתי של חריש דרום ראיתי מפרץ מתוכנן עם 12 מקומות חניה, זה נראה טוב, אבל כמה חניות שלא יהיו, זה אף פעם לא יספיק".

לקריאה נוספת: רובע ׳חריש דרום׳ החדש: אורבני ותוסס יותר בזכות מודל חדש-ישן

כבר למעלה משנה שמהנדסת העיר שרון פישמן עסוקה בהקמת אחד הגופים החיוניים ביותר לפעילותה השוטפת של העיר, ועדת תכנון ובנייה מקומית. ב-1 בפברואר תחל הוועדה החדשה בפעילותה. האם קצב פיתוח העיר ישתנה ומה תהיה ההשפעה על תושבי חריש?

החל מתאריך 22 בינואר ועד 1 בפברואר 2024 יהיו משרדי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש סגורים לקבלת קהל. בקשות חדשות להיתר בנייה לא יתקבלו בתקופה זו. הסיבה הרשמית: חפיפה והעברת אחריות לעיריית חריש שמקימה, לראשונה בתולדות העיר, ועדת בנייה מקומית.

הוועדה המיוחדת מסיימת את תפקידה לאחר 15 שנות פעילות, במהלכן חוותה חריש פיתוח מואץ. בשנה האחרונה היתה עסוקה מהנדסת העיר, שרון פישמן, בבניית הוועדה המקומית החדשה, שתהיה כפופה לוועדה המחוזית חיפה. אם תרצו, תוכלו לראות במהלך זה אבן דרך נוספת להתבגרותה של העיר.

המשכיות ורציפות בטיפול בתושב

"אנחנו מוכנים", אומרת פישמן, האחראית על אתגר ההקמה של הוועדה החדשה שתחל לפעול ב-1 בפברואר 2024. "עברנו את בדיקת הכשירות (של מנהל התכנון) וכעת אנחנו מפרסמים מכרזים לגיוס כוח אדם".

"יש המשכיות ורציפות טיפול בבקשות שכבר הוגשו. אנחנו לא נגיד לתושבים עכשיו להתחיל מחדש תהליך מול ועדה חדשה. ממש לא"

אתגר ההקמה של הוועדה המקומית כולל בתוכו היבטים רבים אולם אחת המטרות המיידיות היא העברת סמכות חלקה שלא תפגע בשירות אותו מקבל התושב. "יש המשכיות ורציפות טיפול בבקשות שכבר הוגשו. אנחנו לא נגיד לתושבים עכשיו להתחיל מחדש תהליך מול ועדה חדשה. ממש לא", מבהירה פישמן.

כוח אדם גדול: "נגייס הרבה אנשים"

בניגוד לרציפות בטיפול בבקשות, כוח האדם של הוועדה עשוי להשתנות, מערכתית ופרסונלית. "העובדים של הועדה המיוחדת התקבלו לאחר מכרז שקבע מראש שהם מסיימים את תפקידם במועד הזה. אם הם ירצו לגשת למכרזים החדשים של הרשות, זה ייבחן באופן עקרוני, אבל המכרזים שפורסמו הם חדשים".

אחת הטענות שעלו כנגד הוועדה המיוחדת היא שהוועדה פעלה בתת תקינה מבחינת אכיפה, ביחס למספר התושבים בעיר. האם יש שינוי בכוח האדם המתוכנן בוועדה?

"אני לא רוצה להתייחס להחלטות של הוועדה המיוחדת לגבי כוח אדם. אנחנו אישרנו את המבנה הארגוני של הוועדה המקומית מול מנהל התכנון. התקינה לכוח האדם נקבעה בהתאם לצפי הממוצע לבקשות של הציבור, שעמד בשנה האחרונה קצת מעל 100 היתרים. פרסמנו המון מכרזים של כוח אדם למגוון מאוד גדול של תפקידים. אנחנו נגייס הרבה מאוד אנשים".
פישמן מציינת לדוגמה כי במחלקת הפיקוח של הוועדה החדשה יעבדו שלושה פקחים. "לדעתי יש כיום מפקח אחד", היא מדגישה את ההבדל.

מדיניות אכיפה חדשה

שינוי נוסף יתמקד, כך נראה, במדיניות האכיפה של הוועדה. כזכור, בשנה שעברה אישרה הוועדה המיוחדת מדיניות אכיפה מדורגת לעבירות בנייה בעיר, וחלוקתן לעבירות בעלות השפעה גדולה על המרחב הציבורי, כמו פלישה לשטח ציבורי או הקמת בית כנסת לא מורשה, בהשוואה לעבירות שהשפעתן הציבורית פחותה, כמו סגירת פרגולה ללא אישורים.

פישמן מבהירה כי מדיניות זו אינה תקפה לוועדה החדשה וכי מדיניות אכיפה חדשה תאושרר עם כינוס המליאה החדשה של חברי המועצה החדשים, לאחר הבחירות המוניציפליות שנקבעו ל-27 בפברואר 2024 . "אי אפשר לאכוף את כל עבירות הבנייה, בגלל זה קובעים מדיניות אכיפה, אבל את שואלת אותי מה הוועדה תעשה? הוועדה המקומית תפעל ותאכוף הכול לפי החוק".

הבדל משמעותי נוסף יהיה ביכולת הוועדה המקומית להטיל קנסות כספיים על מפירי התקנות, עיצום ממנו נמנעה הוועדה המיוחדת.

אמנת שירות לתושב

אישור מדיניות האכיפה החדשה תתבצע בוועידת המליאה שתורכב מ-15 חברי המועצה החדשים שייבחרו בבחירות הקרובות. המליאה תאשר גם נוהלי עבודה חדשים ואמנת שירות חדשה לתושב. "אני כבר כתבתי אמנת שירות חדשה ששמה לה דגש גדול על שירות לתושב, אבל היא זקוקה לאישור המליאה", אומרת פישמן.

מרכז השירות לתושב ספג במשך תקופה ארוכה ביקורות קשות על תפקודו. כיצד מונעים את זה בגוף החדש?
"קודם כל בודקים את עצמנו. כדי לבצע את המעבר בצורה חלקה אנו נשתמש בשלב הראשון בפלטפורמה הקיימת, נפעל מהמשרדים הקיימים של הוועדה. שעות קבלת הקהל יהיו ארוכות יותר מהשעות של הוועדה המיוחדת.

"אנחנו נפרסם באתר הוועדה תשובות לשאלות שחוזרות על עצמן, כמו מותר/אסור לסגור מרפסת ו/או פרגולה ומידע שחשוב לתושבים.

"אני גם מתכננת גם בהמשך לעשות מפגש שולחן עגול עם מתכננים, אדריכלים ומהנדסים שעובדים בחריש ומגישים עבור התושב תוכניות בנייה. לשמוע מהם איפה הבעיות, היכן הקשיים ולטפל בנקודות האלה בשמחה".

זרוע ביצועית של הרשות

מהן אם כן המשימות העיקריות עימן תתמודד הוועדה המקומית בשנים הקרובות, בעיקר בהתחשב בעובדה שחריש כבר בנויה ברובה? פישמן מסבירה שעומס העבודה הגדול הקרוב צפוי להתרחש עם הוצאת היתרי הבנייה לשכונות הטרפז וחריש דרום אבל מוסיפה ומדגישה את נושא התכנון אותו תקדם הוועדה המקומית: "ועדה מקומית היא זרוע מאוד חשובה לרשות מקומית. היא גם אחראית על כל האכיפה וההיתרים בתחום הבנייה בחריש, ושתי שכונות משמעותיות מאוד הולכות להיבנות כרגע (חריש דרום וטרפז). וגם עוסקת בתכנון אסטרטגי והמימוש שלו.

"לדוגמה, בשכונת הפרחים אושרה לאחרונה תוכנית שיזמה הרשות להוספת שימושי מסחר מול פארק מתוכנן כדי לייצר מרכז שכונתי. אלו תוכניות שלוועדה מקומית יהיה אפילו קל יותר לתכנן בגלל שתהיה קורלציה בין האסטרטגיה והמימוש".

מפת הדרכים של הוועדה המקומית

אחת הטענות המרכזיות נגד הארכת מנדט הוועדה המיוחדת הייתה שהיא נשלטת על ידי אינטרסים חיצוניים של גופים ממשלתיים ואינה מייצגת את תושבי חריש. עד כמה האינטרס הציבורי-קהילתי של חריש יבוא לידי ביטוי בוועדה המקומית?

"גם היום בוועדה המיוחדת יושבים נציגי הרשות המקומית ומגנים על האינטרס הציבורי, ולכן אני לא כל כך מבינה את הטענה הזו. לחברי המועצה בוועדה יש אצבע והם יכולים להצביע בעד או נגד תוכניות.

"אני כן יודעת, שבשנתיים בהן האריכו את הוועדה היה מאוד מאוד חשוב לאשר את תוכנית המתאר. זו תוכנית מאוד מהותית וחשובה לעתיד של חריש, כי היא מסתכלת על חריש בתור מכלול עירוני אחד ולא כמו שתכננו את חריש בחלקים – התוכנית הזאת היא בעצם מפת הדרכים של הוועדה המקומית.
אפשר לומר גם כי הוועדה המקומית אמורה ליישם נכון את תוכנית המתאר שאושרה לתוקף בתחילת החודש שעבר".

לתכנן פודטק בחריש דרום

תוכניות הטרפז וחריש דרום אושרו. מה נשאר ברמה האסטרטגית לתכנן?
"היעד של מדינת ישראל בהתאם להחלטת הממשלה הוא להגיע ל-100 אלף תושבים. עם כל התוכניות המאושרות כיום בחריש אנחנו נגיע לכ-65 אלף תושבים.
הוועדה המקומית לא תוכל לאשר את התוכניות החדשות מבחינת הסמכויות אבל היא תוכל לתכנן אותן ולהגיש אותן לוועדה המחוזית".

את מתייחסת לתכנון שטח חריש צפון שיאושר על ידי וועדה מחוזית חיפה. מהו לוח הזמנים של פיתוח ואישור שטח זה בהשוואה לאישור המהיר של חריש דרום?

"מי שאחראי לזמני האישור הן אותן ועדות, לא אני. אני יכולה לומר שתהליכי האישור של חריש דרום היו מהירים יחסית, ארכו כשנה וחצי, אם כי התכנון של חריש דרום לקח מספר שנים. בפרדס חנה, לדוגמה, לקח להם בערך 8 שנים לאשר את אזור התעסוקה".

מה אופי העבודה שלכם בחריש דרום ובטרפז כשיש כבר תוכנית מאושרת לשכונות?
"כרגע עובדים בשתי השכונות, בטרפז מבצעים תשתיות מים, ביוב, חשמל והם כבר בשלבי סיום. היזמים שזכו בטרפז מתכננים כעת את הפרויקט בהתאם לתנאי המכרז. כל הבקשות שלהם והאישורים יגיעו לפתחה של הוועדה. אנחנו נאשר גם את השצ"פים, הגינות הציבוריות, למעשה את כל הבינוי בשכונה".
"חריש דרום נמצאת בתכנון. מכרזים ראשונים לשטחי תעסוקה בשכונה כבר פורסמו. אחת המשימות הגדולות שראש העיר התווה לי היא התרכזות במימוש אזורי תעשיה ותעסוקה בחריש דרום".

כלומר?
"נכון שיש תוכנית מאושרת לחריש דרום, אבל התחלנו לבחון מחדש מה נכון ומה לא נכון לבנות. האם אנחנו יכולים להציע שינוי תכנוני גם בחריש דרום וגם במעו"ף שישפר את המצב ויעזור לממש את השטחים? אנחנו מכירים את השיווקים של רמ"י, ואת זה שהם לא תמיד מצליחים.

"כוועדה מקומית הרבה יותר קל לעשות את זה בגלל שאנחנו יכולים ליזום תוכניות בעצמנו. לדוגמה, אנחנו בוחנים אם כדאי להקים בחריש דרום אזור לתעשיית הפודטק או לשלב אזורי מסחר כמו ביקנעם. בחריש גרים הרבה מאוד אנשים מהעולמות האלה שמחפשים לעבוד בבית ואם אנחנו יכול להקל על השיווק, לייצר מקורות הכנסה נוספים לעיר וגם לספק תעסוקה מקומית, זה יכול להיות מהלך נכון יותר לעיר. יש לנו את הכלים, יש לנו את היכולת ועכשיו יש לנו גם ועדה".

לקריאה נוספת: לאחר 15 שנים: נפרדים מהוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה חריש

350 מיליון שקלים יושקעו בסלילת כביש חדש שיהווה כניסה דרומית לעיר. הכביש באורך של כ-2.5 קילומטרים הוא דו נתיבי ועם שלושה מסלולים, וכולל גם הקמת ארבעה גשרים. הצפי לפתיחת הכביש: עוד שנתיים וחצי

שמונה שנים לאחר האכלוס הראשון של תושבים בחריש החדשה, וכשנתיים לאחר פתיחת מחלף מג"ב, שפתר חלקית את עומסי התנועה החריגים שהיו בעיר, החלו העבודות בשטח לסלילת  כניסה נוספת לעיר. משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל משקיע כ-350 מיליון שקלים בסלילת הכניסה הדרומית לעיר.

הכביש החדש ייצא משדרות האחווה, יתחבר לכביש 574 (מדרום לשער מנשה) ויהיה בעל שלושה נתיבים לכל כיוון.

פרויקט הקמת הכביש כולל בין היתר את הקמתם של ארבעה גשרים, שביל אופניים לכל אורכו, מעברים לבעלי חיים, שיקום נופי ועוד. לדברי עיריית חריש, כביש 611 החדש יהיה הבסיס לחיבור ישיר של חריש לכביש 6 בהמשך.

בפרויקט על כביש 611 בהצטלבות עם כביש 574 יסלל הכביש באורך של כ- 2.5 קילומטרים והוא כולל גם הקמת ארבעה גשרים, אחד שיוקם מעל כביש 6 ונוספים מעל נחל נרבתה החוצה במקום. בנוסף, כולל הכביש גם תאורה חדשנית לאורכו והסדרה של מעברים אקולוגיים לטובת בעלי החיים באזור.

להערכת חברת נתיבי ישראל פרויקט הקמת הכניסה הנוספת לעיר עתיד להסתיים ברבעון הראשון לשנת 2026.

המהנדס דימה פריצקר, מנהל אגף צפון בחטיבת ההנדסה ופיתוח של חברת נתיבי ישראל: "לפני שנתיים בלבד חברת נתיבי ישראל השלימה את הקמת המחלף משמר הגבול ובכך יצרה גישה מהירה לעיר שבה קצב התושבים גדל מדי שנה בעשרות אחוזים. כעת, אנחנו פועלים להסדרת גישה נוספת לעיר, הפעם מחלקה הדרומי, כדי להפחית את עומסי התנועה בכניסה לעיר לרווחת התושבים ומשתמשי הדרך".

משרד הבינוי והשיכון בשיתוף רשות מקרקעי ישראל פרסם מכרז ראשון לשיווק מגרשי המסחר בחריש דרום. עוד התפרסמו מכרזים לבינוי 770 יחידות דיור ברובע החדש, המיועדים לזכאי מחיר מטרה ולשוק החופשי

ביום האחרון של השנה, ה-31 בדצמבר 2023, פרסמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) שלושה מכרזים חדשים לדירות בבנייה רוויה, דירות במסגרת פרויקט מחיר מטרה ו-18 מתחמים לתעסוקה ומסחר בשכונת חריש דרום.

רובע חריש דרום שצפוי לכלול 1,650 יחידות דיור, 332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות, הוא אחד ממנועי הצמיחה העתידיים החשובים של העיר חריש וישפיע דרמטית על הכנסות העירייה, חיזוק הכלכלה העירונית ויצירת מקומות עבודה בעיר.

פחות ממחצית יחידות הדיור

לקריאה נוספת: רובע ׳חריש דרום׳ החדש: אורבני ותוסס יותר בזכות מודל חדש-ישן

חריש איבדה שישה מבניה ובנותיה במלחמת חרבות ברזל. אלה שמות הנופלים והנרצחים. יהי זכרם ברוך

השוטר רב פקד דן גנות, בן 41, סגן מפקד פלגה ביחידה לתיאום פעולות אכיפה (מתפ"א). נפל ב-7 באוקטובר בקרב בבארי. הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי בנות. נקבר בבית העלמין בזכרון יעקב.

תפארת לפידות, בת 23, נרצחה במסיבת נובה ברעים. נקברה בבית העלמין כרכור- עין עירון.

נעם שלום, בת 25, נרצחה במסיבת נובה ברעים. נקברה בבית העלמין כרכור- עין עירון.

רס"ם (מיל') גיל פישיץ, בן 39, לוחם שריון בגדוד 9 שבעוצבת 'עקבות הברזל' (401), נפל ב-2 בנובמבר בקרב בצפון רצועת עזה. נקבר בבית העלמין הצבאי בחדרה.

רס״ם (מיל׳) יונתן דוד דיטש, בן 34, לוחם בגדוד הסיור 6623, עוצבת 'חוד החנית' (55), נפל ב-7 בדצמבר בקרב בדרום רצועת עזה. נקבר בבית העלמין הצבאי קריית שאול.

רס״ר (מיל׳) אלישע לוינשטרן, בן 38, לוחם שיריון בגדוד 8104, עוצבת ראם (179), נפל ב-13 בדצמבר בקרב בדרום רצועת עזה. הותיר אחריו אישה ושישה ילדים. נקבר בבית העלמין הצבאי בבית שמש.

העסקה שאושרה, להשבת 50 חטופים לפחות, מעוררת אופטימיות וחששות גדולים גם יחד בקרב דריו אדלסטיין ובניטו גריטצווסקי, שבני משפחותיהם נחטפו מקיבוץ ניר עוז. "אני מפחד שאם שאר החטופים לא יחזרו מהר זה יגמר כמו גלעד שליט שהיה חמש שנים בשבי או גרוע יותר"

"ממשלת ישראל מחויבת להשבתם של כל החטופים הביתה. הלילה אישרה הממשלה את המתווה לשלב ראשון של השגת יעד זה, לפיו ישוחררו לפחות 50 חטופים – נשים וילדים – במשך 4 ימים שבמהלכם תתקיים הפוגה בלחימה. שחרור של כל עשרה חטופים נוספים יביא ליום הפוגה נוסף", כך ציינה אמש הממשלה בהודעה שפרסמה. מתווה זה משאיר לא מעט מהחטופים מאחור.

העסקה שאושרה גורמת לבניטו גריטצווסקי, אביה של אילנה גריצווסקי (30) שנחטפה מקיבוץ ניר עוז, יחד עם בן זוגה מתן צנגאוקר (24) לתחושות מעורבות וסערה רגשית.

״נפגשתי שלשום עם ביבי בקריה, במפגש השתתפו נציגים של 100 משפחות חטופים. אמרתי לו שצריך להחזיר את כולם יחד״ משתף בניטו.

"המחבלים בבית. הם כאן, הם כאן, הם כאן"

בניטו (64) מתגורר עם משפחתו בחריש בארבע השנים האחרונות. האסון שהיכה בו החל כמו אצל כולם, בבוקר הבלהות של ה-7 באוקטובר. "אילנה התקשרה אלי ב-7:30 בבוקר ואמרה "יש לנו הרבה מחבלים בקיבוץ, הרבה יריות אני מפחדת". אמרתי לה שתשים את הטלפון על שקט ושנדבר בוואטסאפ"", הוא משחזר.

"הקשר האחרון שלי איתה היה בשעה 9:20. אחרי זה לא שמענו ממנה. הבנתי שבערך באותו זמן מתן, בן הזוג שלה, שלח הודעה לאמא שלו. הוא כתב לה: "אני אוהב אותך, אל תבכי, המחבלים בבית". "הם כאן, הם כאן, הם כאן".

"מאז לא שמענו מהם שום דבר. בהמשך הצבא אמר לנו שהיא חטופה. אנחנו כבר ידענו מאיכון שבוצע, שהטלפון בעזה".

"מצאנו גם תמונה ממצלמות האבטחה של הקיבוץ של בחורה עם קעקוע על הרגל שמעמיסים אותה על אופנוע. אבל אנחנו לא בטוחים שזו היא", מוסיפה דלית (19) אחותה של אילנה, שהפכה לנציגת המשפחה ואשת הקשר עם הרשויות השונות, גם בזכות שליטתה בעברית.

התמונה מעוררת מחלוקת במשפחה: "אחי בטוח שזו אילנה אבל אבא ואני פחות". בצילום נראית בחורה צעירה יושבת מכוסה על אופנוע הנהוג בידי מחבל חמאס. מחבל נוסף חמוש נמצא לצידה.

עלתה לארץ לבד

אילנה (30) ומתן (24) התאהבו כשעבדו יחד בקיבוץ ניר עוז. השניים תחזקו בשנה האחרונה זוגיות חזקה על אף פער הגילים ביניהם.

אמה של אילנה ואחיה מתגוררים במקסיקו, הארץ אותה אילנה עזבה לבדה כשהיא בת 16 בלבד. "אילנה עלתה לארץ לבד מתוך שליחות וציונות. היא עלתה במסגרת גרעין נעל"ה בלי חברים ובלי שפה. היא גרה שלוש שנים בכפר רופין והחליטה להישאר בארץ ולא לחזור למקסיקו. שנתיים אחר כך עליתי אחריה לארץ", משתף בניטו.

סימנים לירי בממ"ד

אי הוודאות על מצבה של אילנה וחוסר הוודאות על שחרורה הקרוב או הרחוק מייסר את בני המשפחה בחודש וחצי האחרונים. "בכל האירוע המשפחה מלווה על ידי קצינת קשר מטעם הצבא ונציג מנהלת גל הירש, שנמצאים בקשר רציף ויומיומי איתנו. בנוסף, קיים ליווי של גורמי הרווחה וביטוח לאומי", מציינת דלית. ״בימים אלו גם עיריית חריש נכנסה לעניינים, מחבקת ומלווה את המשפחה״, היא מוסיפה.

"נסענו לקיבוץ שבועיים וחצי אחרי שהם נחטפו. היו הרבה יריות בכל הבית, מצאתי סימנים של 30 כדורים בדירה מתוכם גם 5-6 בממ"ד, אבל לא היו סימני דם, זה עודד אותי", מציין בניטו.

"זה היה זוועה. כל הדירה היתה הרוסה, לא ניתן היה כמעט להציל כלום", משתפת דלית. "לקחנו כמה חפצים עם ערך רגשי שאילנה אספה ממקסיקו, כדי לשמור לה עליהם. נמצאו גם המון תמונות שלה ושל המשפחה פזורות בשדות". אנחנו עוברים תקופה לא קלה", היא מסכמת.

מיצג "שולחן שבת ריק"

מחר, ביום חמישי ה-23 בנובמבר בשעה 16 ישיק בניטו את מיצג "שולחן שבת ריק" בשדרת דרך ארץ 46 שהופק בשיתוף עם עיריית חריש. המיצג כולל שולחן ערוך עם 236 כסאות כמספר החטופים, והוא יהיה זמין לקהל הרחב עד מוצ"ש. מטרת המיצג היא להעלות את המודעות של תושבי העיר לנושא הכאוב. עבור בניטו זו הדרך להתמודד עם החשש שהחטופים, אלה שנשארים מאחור, יישכחו.

"אני בקשר עם העירייה כדי למצוא מקום בעיר לתערוכת קבע לחטופים שתהיה עד שכולם יחזרו בשלום", מדגיש בניטו.

ואילו דלית מסכמת: "חשוב לנו שהרבה אנשים מחריש יגיעו לטקס ביום חמישי שאנו מקדישים לאילנה. אני יודעת שיש מלא אנשים שאף פעם לא ישכחו את החטופים, אבל זה קצת מפחיד לחשוב שמישהו מתישהו ישכח".

עד שירדן יחזור

לחשש של דלית שותף גם דריו אדלסטיין (51) קרוב משפחה רחוק של שירי סילברמן-ביבס שנחטפה מקיבוץ ניר עוז יחד עם בעלה ירדן ושני ילדיה, אריאל בן הארבע וכפיר, בן 9 חודשים בלבד בעת החטיפה.

שמה של שירי ושני בניה נמצאים, כך נראה, ברשימת החטופים שיחזרו בימים הקרובים. מאידך, ירדן, האבא, ישאר מאחור.

שירי (33) הפכה בעל כורחה לאחד הסמלים המוכרים של אותו יום נורא. ניסיונה לעטוף ולהגן על שני הקטנטנים הג'ינג'ים כשהיא מוקפת מחבלי חמאס, ומראה פניה המבועתות ממחישים יותר מכל את רגעי האימה. גם הצילום של ירדן (34), מגן על ראשו בידיו בעת שהוא נחטף על אופנוע לעזה הוא אחד המראות שנחקקו בזיכרון.

המראות הקשים מספקים נחמה קטנה בלבד: "לפחות ראינו את ירדן, שירי והילדים. אנחנו יודעים שהם בחיים וחטופים. יש המון אנשים שלא יודעים אם הקרובים שלהם בחיים או לא. לנו יש הוכחה שלקחו אותם", אומר דריו.

אל תשכחו את החטופים

גם דריו מתרגש מהדיווחים על העסקה שאושרה להחזרת ילדים ואמהות הכוללת את שמה של שירי ובניה אריאל וכפיר, אבל למוד אכזבות הוא מעדיף לחכות לרגע האחרון ולוודאות של 100 אחוזים "כי אי הוודאות והטלטלות הרגשיות הן חזקות מדי".

"אני רוצה שכולם יחזרו אבל חושב שעם המפלצות האלה, כל דבר שהם נותנים צריך לקחת ואחרי זה להילחם על הנגלה הבאה של חטופים. אם ישחררו את שירי והבנים שלה בימים הקרובים, אני עדיין לא אהיה רגוע כי חטופים אחרים עדיין שם, ירדן עדיין יהיה שם".

"אני מקווה שממשלת ישראל תגיע לעסקה נוספת ותשחרר את כולם. אפשר לשחרר תמורתם את המחבלים ולסגור איתם חשבון שנה-שנתיים-עשר שנים אחר כך, כמו שעשינו עם הרוצחים באולימפיאדת מינכן או כמו אייכמן שנתפס בבואנוס איירס.

"אני לא מכיר את הפוליטיקה הישראלית או את הכוחות שפועלים פה, אני רק רוצה שכפיר יחגוג את יום הולדת שנה פה בבית, עם אבא שלו וכל המשפחה שלו".

"אני יודע שהאחרונים שהם ישחררו אלו החיילים, שהם הקלף הכי טוב עבורם. כואב לי עליהם, ומצד שני כואב לי על החיילים שנהרגים בעזה. אני בוכה באוטו כשאני שומע חדשות. אני בוכה כל הזמן. אני לא פוחד להגיד את זה ואין לי בושה להגיד את זה.

"אני מפחד שאחרי העסקה שאושרה והשמחה שתהיה פה על השחרור, אנשים בישראל לא יחשבו על החטופים שנשארו מאחור. ישכחו אותם. אני מפחד שאם שאר החטופים לא יחזרו מהר זה יגמר כמו גלעד שליט שהיה חמש שנים בשבי או גרוע יותר".

ארבעה מיליארד שקלים יושקעו בהרחבה ושדרוג כביש 6, שיכלול לראשונה נתיב ייעודי לתחבורה ציבורית ולרכבי נסיעה שיתופית. במסגרת הפרויקט יסלל נתיב רביעי בין מחלף קסם למחלף עירון, ונתיב שלישי ממחלף עירון למחלף עין תות. לדברי מנכ"ל חוצה ישראל הפרויקט צפוי להפחית משמעותית את הפקקים עבור מאות אלפי הנהגים הנוסעים בכביש מדי יום

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר הודיעו היום (רביעי) על השלמת הסגירה הפיננסית לפרויקט ההרחבה והשדרוג של כביש 6, שיכלול לראשונה בכביש נתיב ייעודי לתחבורה ציבורית ולרכב רב תפוסה (+3).

הפרויקט, שעלותו נאמדת בכארבעה מיליארד שקלים יבוצע במתכונת BOT, ויכלול הוספת נתיב רביעי בין מחלף קסם למחלף עירון והוספת נתיב שלישי ממחלף עירון למחלף עין תות, סך הכל כ-60 קילומטרים בכל כיוון. כמו כן, יוקם מחלף חדש, מחלף בית נחמיה. הנתיב השמאלי החדש ישמש לתחבורה ציבורית ולרכב רב תפוסה.

בחודש אוגוסט 2022 נחתמה תוספת להסכם הזיכיון שבה התחייבה הזכיינית חברת דרך ארץ הייווייז, להקים, לממן, לתחזק ולהפעיל נתיב נוסף. בתום הליך תחרותי, נבחרו לפני כחודשיים הקבלנים לביצוע עבודות ההקמה וכעת הושלמה תוכנית המימון לפרויקט.

בימים האחרונים, חברת דרך ארץ הייווייז, בבעלות קרן תש״י וקרן נוי, בעלת זיכיון המדינה להקמה, תפעול ותחזוקה של כביש 6 בקטע המרכזי, יחד עם החשב הכללי, חברת חוצה ישראל, המשמשת כזרוע הביצוע של משרד התחבורה, ובנק הפועלים שהוביל את קבוצת המלווים, השלימו את הסגירה הפיננסית לפרויקט.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "הרחבת כביש 6 תשרת את כלל משתמשי הדרך, הן את נהגי הרכב הפרטי והן את אלה שיבחרו להתנייד באוטובוס, ותעודד נסיעות שיתופיות המאפשרות נסיעה בנר"ת וחיסכון בזמן. גם בימים אלה של מתח ביטחוני, משרד התחבורה ממשיך להביט קדימה ולתכנן לטווח הארוך כדי להבטיח את צמיחתה ושגשוגה של מדינת ישראל".

הרחבת הכביש תחולק לארבעה תתי-פרויקטים; מחלף קסם לניצני עוז, ניצני עוז למחלף עירון, מחלף עירון למחלף עין תות, והקמת מחלף בית נחמיה. ביצוע העבודות צפוי להתחיל בשנת 2024 ולהסתיים עד סוף 2028. כביש 6, עורק התחבורה המרכזי במדינת ישראל, משמש כ-260 אלף כלי רכב ביממה, והרחבתו תאפשר מתן מענה לביקושים הגבוהים בקטעים אלה.

הרחבת כביש 6 צפויה להביא להפחתה משמעותית בגודש התנועה עבור מאות אלפי הנהגים הנוסעים בכביש מדי יום, ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית ונסיעה שיתופית ברכב. ההרחבה צפויה להביא להתייעלות ולחסכון בזמן נסיעה יקר.

הפרויקט מנוהל בשיטת PPP באמצעות ועדת מכרזים בראשות אושרת דוד-דקר, סגנית בכירה לחשב הכללי ובהשתתפות משרד התחבורה וחברת חוצי ישראל.

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג: "קידום פרויקטי תשתית לאומיים הינו חיוני להתאוששות המשק. הצלחת הפרויקט מעידה על חוסנה של הכלכלה ועל היכולת לגייס מימון והשקעות, גם בימים אלו".

מנכ"ל חוצה ישראל, דן שנבך: "השלמת הסגירה הפיננסית הינה הבעת אמון בפרויקט הלאומי, כביש 6, ובחשיבותו כעורק תשתית חיוני ומרכזי למדינת ישראל ולאזרחיה. אנו גאים להוביל את הפרויקט שהינו יחיד מסוגו, המחבר את הארץ לאורכה ולרוחבה, ובאמצעותו יופחתו עומסי התנועה עבור הנוסעים הרבים".

שומרים על הבית: בשלושת השבועות שחלפו מפרוץ המלחמה הוקם בחריש כוח הגנה אזרחי בתיאום עם כל הכוחות הפועלים בעיר. המערך החדש הוקם על ידי מתנדבים מומחים בתחומי הביטחון והטרור ומטרתו לספק הגנה במקרה של חדירה לעיר. "אין לזה אח ורע שעיר הצליחה להתארגן ולהקים מערך הגנתי. זה השג משמעותי שמראה על ההון האנושי האיכותי בחריש"

לפני שלושה שבועות בקירוב המתקפה הרצחנית של חמאס ביישובי עוטף עזה הפכה את ישראל לאומה מדממת עם 1,400 נרצחים ו- 228 חטופים.

הזעזוע ממראות הזוועה וההבנה שתושבי עוטף עזה הופקרו במשך שעות ארוכות מבלי לקבל סיוע מהצבא החזק ביותר במזרח התיכון, חלחלו ברחבי הארץ, גם בחריש.

מצבה הייחודי של חריש המצויה בקו התפר בסמיכות מטרידה לג'נין, עם שתי יציאות וכניסות בלבד לעיר – עלול להפוך בשעת חירום לחיסרון משמעותי.

בשלושת השבועות שחלפו השכילה עיריית חריש יחד עם מערך מתנדבים גדול לבנות, כמעט מאפס, את המענה הביטחוני הנדרש בעיר למקרה של אירוע דומה.

התארגנות אזרחית חמושה

בשבועות אלה גובשה תפישת ביטחון כוללת שכללה מספר מהלכים: אורגנו שמירות בתשע נקודות בעוטף חריש, נקלט גדוד מילואים שמתגבר את השמירה, הוקמה, כמו בדומה לערים אחרות בארץ, כיתת כוננות של כ-20 מתנדבים, שצוידו בנשק ארוך והחלו באימונים ונערכות הכנות לקראת הקמת כיתת כוננות נוספת.

המערכים הקיימים בעיר כדוגמת 'המוקד הרואה' והסיורים הרכובים תוגברו. בטונדות (מכשולים) הונחו בצירי תנועה ביער עוטף חריש ובנוסף, הקלה בירוקרטית אפשרה לתושבי חריש להוציא אישור תושבות דרך אתר העירייה על מנת להגיש בקשה לרישיון נשק.

אחת הפעולות החשובות ביותר שנעשו בשבועות האחרונים הוא הקמת התארגנות אזרחית חמושה ופעילה – משמר השכונות – שתפקידה להגן על תושבי העיר במקרה של אירוע ביטחוני עד להגעת הכוחות הסדירים (צה"ל, משטרה).

תיאום בין הכוחות, תקשורת וזיהוי

כ-250 איש השתתפו ביום שלישי בכנס עירוני שקיימה עיריית חריש לאנשי כוחות הביטחון וההגנה של חריש. בכנס הוצגה תפישת ההפעלה של מערך הביטחון בחריש בשעת חירום. מטרה משמעותית נוספת היתה יצירת הכרות בין כלל החמושים והמתנדבים משלל הגופים והארגונים הקיימים בעיר.

"אני חושב שהמפתח להצלחה של מערך הביטחון שנועד לתת מענה לאיום חדירה, ואני מקווה שלא נידרש אליו, הוא תיאום בין הכוחות, תקשורת וזיהוי", ציין מורדי בן שמעון, מנהל מחלקת הביטחון בעיריית חריש. "יש פה הרבה כוחות שפועלים בעיר, ואנחנו צריכים לדעת מי אויב ומי לא. העסק מבחינתנו, צריך להיות הכי פשוט שאפשר. מה שלא יהיה פשוט – לא יהיה. אני בטוח שנקבל את המשאבים הנדרשים כדי שכל אחד ירגיש חלק ממערך הביטחון היישובי". הוא סיכם.

תחת פיקודה של המשטרה

"אני רואה ביומיום הרבה מאוד מערכות שעובדות ולתפישתי חריש בסקאלה אחרת, לגמרי. אני הייתי רוצה לגור ביישוב שהוא כזה מסודר ומאורגן ועם כל כך הרבה רוח התנדבות". אמר סנ"צ דודי רוזנטל, מפקד תחנת המשטרה עירון, בפתח דבריו.

רוזנטל הבהיר למשתתפי הכנס כי "כל מה שקורה במרחב באירוע חירום הוא תחת פיקודה של משטרת ישראל. "כל גוף שנמצא פה מחויב למלא הנחיות, צה"ל, ידידים, כב"ה, מד"א – כולם. מה שלא עובד מסודר במצב לחימה, שגם כך הוא אירוע כאוטי, מוביל להרוגים", הוא הדגיש. "אנחנו תחת פיקוד משטרת ישראל ועובדים בצורה מסודרת ולא רוצים להיכנס לדו"צים (ירי דו צדדי)".

המחסומים ממשיכים לפעול

עוד הוסיף רוזנטל, שתי הודעות הרגעה נוספות לאזרחים בחריש. האחת, המחסומים בכניסות לעיר יישארו, זאת למרות ההנחיה הארצית שפורסמה בשבוע והורתה על סגירתם. "אני התנגדתי לזה. אני חושב שבעיר כמו חריש שיש לה שתי כניסות עיקריות צריך להשאיר את המחסומים והם נשארים".

השנייה: "אין שום התראה קונקרטית כרגע על חריש וטוב שכך. האם לא יכול להיות שאיזה מבולבל יחליט להתבלבל? הכול יכול להיות, אבל כרגע אין כלום".

רוזנטל התייחס בדבריו לפניות המרובות שמקבלות המשטרה מתושבי העיר על חשודים, שמתגלים בסופו של יום כמילואימנקים על אזרחי, שוטרים ערבים או מסתערבים הפועלים בעיר.

"חריש כמו כל מדינת ישראל, היא עיר בפניקה על סטרואידים", ציין רוזנטל אך לצד הרצון להוריד את רמת החרדה הוא הדגיש ואמר "כי מוקד המשטרה תוגבר ובמקרה של ספק, אין ספק. עדיף להתקשר ולדווח למשטרה".

האגו בצד: איחוד עם שומרי הארץ

החשש המפורש אותו ציין רוזנטל של "ירי על כוחותינו" בעיר עם מאות אזרחים חמושים אינו מופרך. במיוחד לנוכח העובדה שבעיר פעלו כוחות עצמאיים כמו ארגון שומרי הארץ, המזוהה עם משה בן זיקרי, המועמד לראשות העיר מטעם מפלגת עוצמה יהודית.

אחד המהלכים החשובים שהתבצעו במסגרת ארגון הכוח האזרחי הוא שילוב חברי שומרי הארץ במערך הכוח המקומי. "הכוח שלנו הוא לפעול ביחד, וזו לא סיסמה או קלישאה. אין אפשרות לעבוד אחרת", הבהיר ראש העיר יצחק קשת והוסיף: "הערב הזה הוא תוצאה של עבודה בשבועיים האחרונים ללכד את כל הקבוצות בחריש. ואני חייב להודות על האצילות שגילו פה האנשים, שמו את האגו בצד ובאו לכאן, זה יאמר לזכותם של כל אחד מהיושבים פה".

גם סנ"צ רוזנטל התייחס ישירות לארגון שומרי הארץ ואמר: "אתם אלופים, אתם עושים טוב לישוב אבל בלי יוזמות פרטיות. אנא מכם, בבקשה. בלי פוליטיקה, בלי אמונות אישיות. שמרו על החוק, בואו נעבוד ביחד תחת החוק ולמען האזרחים. אני מבקש לא להיכנס לי לברטעה, כי אם תיכנסו אני יהיה הראשון בכוח שיכנס לחלץ אתכם. אל תתנו לי להתעסק במה שאני לא צריך".

תורת לחימה מסודרת

מי שכן מתעסק במה שצריך הוא תושב חריש ירון דותן, מומחה לטרור וממקימי מערך המתנדבים החמושים בעיר. "הבנתי שיש מקום לאחד כוחות וליצור מארג של אנשים שיודע להגיב גם בלי תמיכה של כוחות הביטחון. אני מקווה שזה לא יקרה. למדתי להכיר את מורדי (בן שמעון) ואת דודי (רוזנטל) והלוואי ונהיה תחת פיקודם", הוא הדגיש.

"אבל יש מצב שבעומס מסוים יש קריסות גם של מערכות גדולות ונצטרך להתמודד בעצמנו. המטרה של הערב מבחינתי היא שנכיר אחד את השני".

דותן פירט בפני המשתתפים את שרשרת הפיקוד האזרחית בעיר שנבנתה בזמן קצר, את דרכי ההתקשרות וציין כי תרגולים מתבצעים עבור תרחישים שונים.

עוד ציין דותן כי חריש מרושתת באמצעות שלושה מעגלים מרכזיים, שלוש שכבות של ביטחון עירוני: סיירי שכונות, סיירים רכובים וסיירת מקומית (כיתת הכוננות).

"לכל דבר יש תורת לחימה שנכתבה בצורה מאוד מקצועית ופקודה מסודרת לכל תרחיש", הוא ציין ואמר "אנחנו נתרגל כדי שנדע איך להגיב תכל'ס".

השג משמעותי של העיר

סיירי השכונות הוא כוח חדש שנבנה בימים אלו ממש ביוזמתו של שי אייל. מיד עם פרוץ המלחמה אייל העלה למטוס את אשתו ובנותיו לפורטוגל ונשאר בחריש כדי להפוך אותה לעיר מוגנת יותר.

"ידעתי שאנחנו הולכים למצב מאוד מורכב ופעלתי ממקום של אבא שרוצה להבטיח את ביטחון ילדיו. ראיתי לנגד עיניי שהולכים לתקוף אותנו מכל הכיוונים.

"הצפי שלי היה שזה יגיע מכל החזיתות. נס שזה לא קרה. אני יודע שזה נשמע נורא כשיש לנו 1,400 הרוגים אבל קשה לדמיין מה היה קורה אם ישראל היתה מותקפת מכמה חזיתות. זה תרחיש שעדיין יכול לקרות אבל עכשיו אנחנו מוכנים".

ואיך אתה מרגיש עכשיו בחריש?

"אני מרגיש שקט, אני רואה תהליך חיובי שנבנה בזמן קצר ויכול לתת ברמה התחושתית והביצועית הגנה טובה לתושבי העיר. יותר מזה, אין לזה אח ורע, בכל הארץ ובטח שלא בחו"ל, שעיר הצליחה להתארגן ולהקים מערך הגנתי בתיאום עם כל הכוחות בעיר. זה השג משמעותי של העיר שמראה על ההון האנושי האיכותי שבה".

מהי התרומה הישירה שלך?

"מהרגע ששמתי את הבנות על המטוס חזרתי לחריש ומה שעשיתי 24/7 זה להקים את מערך השכונות. יהיה קשה מאוד לכוחות ביטחון להגיב בריבוי סיטואציות ביטחוניות. אזרחים חמושים בתוך השכונה יצטרכו להגן עליה. יש פה כוח אזרחי חמוש שיכול להגן בצורה טובה מאוד על העיר בהתאם לכל המערכים והשכבות שאנו בונים. יש פה כוח הגנה מאוד משמעותי. אני יכול להחזיר את המשפחה לארץ בידיעה שחריש מוגנת".

עבודתו של אייל עסקה בתכלול כלל החמושים בעיר, חלוקתם לקבוצות פעולה בהתאם לשכונות, בניית מדרג פיקוד בכל שכונה ובכלל השכונות יחד ובניית מערך תקשורת מתואם בין כל הכוחות.

"לכל אחת מהשכונות בעיר יש כעת מפקד חמוש שמפקד על התושבים שלו. אני יכול לומר שכוח שכונה הופעל פעם אחת, בתחילת המלחמה שלושה ימים אחרי שהקמנו את המערך הראשוני. שכונת בצוותא הוקפצה – היה חשד לאירוע והם עשו עבודה טובה. זה מראה שזה נראה יפה לא רק במצגות, זה גם עובד בפרקטיקה".

שרשרת פיקוד מסודרת

מתנאל כהן, מפקד שכונת מעו"ף, הוא אחד מחמישה מפקדי שכונות בעיר. כהן, יוצא יחידה מסווגת בחיל האוויר, מפקד על כלל האזרחים החמושים והמתנדבים בשכונה.

"כל החמושים בשכונת מעו"ף, ויש הרבה מאוד, נמצאים תחת פיקודי. הגענו למסקנה שיהיה מצב שצה"ל לא יצליח להגיע אלינו בזמן ולכן עלינו לעכב את המחבלים".

"יש לנו נהלים, גבולות גזרה ותרחישים שונים לכל אירוע. איך חוסמים יציאות וכניסות לשכונה, תצפיתנים על הגגות, איך להתגונן בזמן חרום, איך לעכב עד שכוח צה"ל מגיע לקחת את העניינים לידיים. כולם יודעים איזה קו לתפוס בשכונה כדי לבצר את השכונה ובימים אלו אנו עובדים על הקמת מערך טכנולוגי שיכלול מצלמות ורחפנים".

יש לך מסר מסכם לתושבי העיר?

"אני חוזר על דבריו של מפקד תחנת עירון שאם הייתי בוחר מקום בטוח לגור בו, הייתי בוחר בחריש".

הם אוספים מזון וציוד לחיילים ולתושבי עוטף עזה, מייצרים מנגנון נעילה לממ"ד, משנעים כלי רכב וציוד ואפילו מארגנים חתונה במוצב. הכירו חלק מהחרישאים שהמירו את השיתוק, הפחד והזעם ממראות המלחמה לאפיקי פעולה, התנדבות ותחושת שליחות גדולה

"אין רואים את הרוח, אבל היא הנוהגת את הספינה, ולא הסמרטוטים האלה המתנפנפים מעל התורן לעיני כל", אמירה זו של חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי, מיטיבה לתאר את רוח העם בימים קשים אלו, ואת הרוח החרישאית שבאה לידי ביטוי בעשרות מיזמי עזרה ופעילות שצצו בששת ימי המלחמה "חרבות ברזל".

"התעוררתי בבוקר שבת לחדשות מטורפות ומהר מאד הבנתי שצריך לפעול. מיד ירדתי למטה ועברתי בין בתי הכנסת באזור שלי ועדכנתי את המתפללים בחדשות. ראיתי אנשים שרצים הביתה לטלפונים שלהם כי הם ידעו שיקראו להם להתגייס", מתארת ליאת אלפי, את הרגעים הראשונים של המלחמה בחוויה שלה.

"למחרת ראיתי שפרסמו בקבוצה של הנטוורקינג, אותה מנהלת חברתי ליאת זילברמן,  שחיילים שנמצאים פה באזור זקוקים לסיוע. מיד התנדבתי ומשם זה התגלגל. ראיתי עוד אנשים שפשוט הרימו את הדגל והתחילו לעשות מבלי לחכות לשום דבר. התחלנו לאסוף ציוד ומוצרי מזון וריכזנו את כל הפעילות למשרד בדרך ארץ 24 ומשם אנחנו פועלים".

הכתובת אותה מציינת אלפי היא המטה של יוחאי פרג'י, המועמד לראשות העיר שהודיע על הפסקת קמפיין הבחירות לאור המצב. גם שאר המתמודדים התגייסו והקימו מערכי מתנדבים ופעילים שפועלים בחזיתות רבות.

"אני כאן כדי לעשות", אומרת אלפי. "יש לנו מערך מתנדבים מסודר ומבחינתי מה שאני עושה כרגע זה לגייס אנשים שירכזו נקודות איסוף ואנחנו נשנע את הדברים למוקד שלנו. לצערי, לא מספיק אנשים מתגייסים ונתקלתי גם בסירוב לעזור ולרכז מערכי התנדבויות נוספים מכל מיני סיבות של חוסר זמן או חוסר אנרגיה ומצב רוח, אבל צריך לתעל את האנרגיות למקום חיובי וטוב ולקום ולעשות כי להתכנס ב-ד’ אמותיך לא באמת עוזר".

"מעבר לזה שאני באמת רוצה להיות שליחה של עם ישראל, אני צריכה להיות גם דמות חינוכית לילדים שלי, והדרך הכי טובה היא באמצעות עשייה ודוגמה אישית. הילדים שלי רואים אמא מגויסת, פעילה ולוחמת. כרגע זו החזית שצריכים אותנו בה ושם אני נמצאת".

"לתת ביטחון לאנשים"

חושן דותן, אחראי על הנגרייה הקהילתית אשר פועלת בשיגרה במתחם בית הספר אתגרי העתיד ומאפשרת לתושבי העיר לייצר או לתקן רהיטים בעלות סמלית. בימים אלו מכינים בנגריה תוספי סגירה מעץ לדלתות הממ"ד, המחולקים ללא עלות לתושבי העיר.

"פנתה אלי חגית קובה, מיוזמי המערך ההתנדבותי הזה, לגבי הצורך בתוספי סגירה לדלתות הממ"ד. אני יודע שהדעות חלוקות לגבי בטיחות המוצר אבל הגענו למסקנה שזה משהו שיכול לתת ביטחון לאנשים ושזה דבר שמאד פשוט להכין בנגרייה שלנו, שרק מחכה לעשות טוב.

"הכנו כבר מאות מנגנונים כאלה. תושבים הגיעו ואספו את הסגירות שהכנו, ועצם המפגש איתם מאד מבריא. אנשים יוצאים מהבית ומתנתקים מהמסכים, וגם עבורי העשיה הזו מילאה אותי ועזרה לי להתמודד עם המצב. אנחנו נמשיך ונעשה את זה כל עוד יהיה צורך".

דותן מעריך מאד את המתנדבים שמגיעים ומדגיש כי ההיענות למיזם גדולה מאד. “הרגשתי שיש יותר מתנדבים משאנחנו צריכים. כל כך הרבה אנשים מגיעים ורוצים לקחת חלק, הגיעו אנשים רק בשביל לתת לנו אוכל. אם יש משהו טוב במצב הזה הוא שפניו היפות של עם ישראל מתגלים בעוצמה".

דותן הוא גם גם מדריך נוער בבית הספר והוא מוסיף כי "רק היום התקבל אישור שגם בני נוער ישתתפו במיזם הזה וזה חשוב לי באופן אישי. אני גם מקפיד לעשות סדר ולוודא שכל מי שבתוך הנגרייה הוא באמת נגר מקצועי ומתבצע רישום מקדים מול העירייה לצרכי ביטוח".

חתונה במוצב צבאי

אבי לאטי נמנה גם הוא עם יוזמי המערך ההתנדבותי בנגרייה, יחד עם אחיו, חיים. "מיזם העצים התחיל בבית הספר אתגרי העתיד ואנו התנדבנו לזה וקיבלנו אלפי פניות לעזרה. נוצר חוסר בחומר לעבודה וקיבלנו עזרה ענקית מהעירייה שסיפקה לנו כמות עצומה של עצים ובאדיבות חברת מרכז הפורמייקה אברבוך שיווק בע"מ ומאנשים פרטיים כמו יוסי גולדמן".

לאטי גם סיפק גנרטורים ותאורות חירום למערך החירום של המועצה. "מעבר לעזרה שלנו לתושבים, וגם אם בסופו של דבר לא נשתמש במוצר הזה, הערך המוסף של המיזם הזה הוא ההתאגדות והחיבור שנוצר בין אנשים בחריש בימים קשים אלו ותחושת השיחרור מהמצב במדינה שלנו. מדהים לראות את ההיערכות וההיענות לכל סוג של התנדבות ומתן עזרה ותמיכה".

לאטי, הבעלים של חברת הגברה, חתום על התנדבות נוספת, משמחת במיוחד. ארגון חתונה במוצב צבאי.  “פנה אלי ישי גבירצמן, מנהל התפעול בעיריית חריש, וביקש את עזרתי בארגון חתונה לזוג במוצב".

לשמור על ביטחון התושבים

אחת היוזמות הגדולות שמספקת ביטחון אישי ושקט לתושבי העיר היא פעילותו של משמר השכונות בשיתוף עם חמ"ל חריש המאייש 9 נקודות שמירה בעוטף חריש עם מתנדבים. בימי שגרה מתנדבים במשמר השכונות כ-60 מתנדבים, אולם רובם גויסו בצו שמונה. כך לפחות מדווחת ענת זכריה, מסגל המשמר האזרחי שמארגנת את התורניות, בחלוקה למשמרות, ומנסה לגייס מתנדבים חדשים שמשמשים כ"עיניים ואוזניים" של חמ"ל חריש וכוחות הביטחון בכניסות וביציאות העיר.

"מי שיכול מגיע", מעדכנת זכריה. "יש כאלה שעובדים ועם ילדים וחלקם מתנדבים בחמ"ל חריש. חברי המשמר מסיירים בכל השכונות ומתגייסים בכל מקום שצריך אותנו", היא מסכמת.

"משתפות בדילמות עם הילדים"

ישנן גם יוזמות פרטיות יותר שנולדו מתוך צורך אישי, כמו המיזם של מירית לוי, אשר הקימה את קהילת הוואטסאפ "נשות המילואים – חריש" ביום ראשון השבוע, לאחר שבעלה טל התגייס למילואים. "הקהילה הוקמה מתוך ההבנה שיש מאות נשים בעיר שברגע אחד נשארו לבד עם הילדים במציאות שנקראת מלחמה.

"בעלי, טל לוי, ארז תיק בשבת עוד לפני שבכלל דובר על גודל האסון. היה לו ברור שהוא הולך לשם ובמקביל התבשלה בי ההבנה שאני אצטרך לתעל את חוסר השליטה למקום של עשייה. אז בחרתי להקים את קבוצת הוואצאפ.
כרגע יש בה 147 תושבות חריש, שבעליהן נקראו לדגל 'מהרגע להרגע' בלי הכנה מוקדמת, אמהות לביאות, שצריכות לתפקד ולשדר חוסן לילדים שרוצים את אבא ובמקביל למצוא מקום שיכיל את הפחדים, התסכול והגעגוע.
"הקבוצה היא מרחב בטוח. אנחנו לא מעלות סרטונים והודעות שרשרת שמעוררים מתח וחרדה ואנחנו שם אחת למען השנייה 24 שעות.
"לאור העובדה שמצאנו שיש לנו קושי וחשש להירדם בלילות אז הקהילה מאוד פעילה בלילה ומי שערה נמצאת אחת למען השנייה ותומכת עד שהאור עולה והפחד הטבעי נרגע.
אנחנו מעודדות, משתפות בדילמות עם הילדים, בוכות, צוחקות וגם שותות יין ביחד (כל אחת בביתה) בשביל להשתחרר.
"הקבוצה נותנת לי המון כח ומרגשת אותי שהנשים המדהימות, תומכות הלחימה בעורף, נתרמות ומעידות שזה מסייע להן בשמירה על המורל והשפיות".

שירה משותפת לדיירי הבניין

יוזמה פרטית נוספת להעלאת המורל לתושבים, מגיעה מכיוונו של מיכאל רובין, מוזיקאי-פסיכותרפיסט שחיפש את הדרך לצאת מהבית ומהחדשות בימים אלו.

רובין הציע לתושבים להגיע לבניין שלהם עם גיטרה ולשיר ביחד, לשתף ולדבר ולא מעט נענו לקריאתו. "אנשים באים ומתקבצים, נשים, גברים וילדים, שרים ומדברים ביניהם וזה יוצא אווירה יותר טובה וניתוק מהמדיה".

גלית מנסבך, תושבת ותיקה ופעילה בעיר, ריכזה יחד עם בעלה שאול מנסבך מערך ייחודי להחזרת רכבים של מילואימניקים מהעיר שגויסו למערך הלחימה ונאלצו להשאיר את רכבם בנקודת ההגעה שלהם.

"הקמנו מסמך שיתופי בו אנשים שצריכים להחזיר רכב יוכלו לדווח על מיקום ופרטי קשר, לצד מתנדבים לשינוע. נשלחו והוחזרו לחריש מעל 20 רכבים, וברגעים אלו ממש ישנם 2 רכבים נוספים שעושים דרכם חזרה לחריש מהדרום והבקשות ממשיכות לזרום".

מנסבך מוסיפה כי "התייעלות נוספת בזכות המיזם הזה היא שהנהגים לוקחים איתם משלוחים או מקפיצים חיילים לבסיס. יש הרבה לוגיסטיקה ותיאומים אבל בינתיים זה עובד ללא תקלות וזה מדהים לראות את זה קורה. צוות השינוע מונה מעל ל-100 נהגים ומרגע הקריאה ועד ליציאת רכב לשטח עוברות דקות בודדות בלבד".

“אני שמחה שיש לנו אפשרות לסייע ולו במעט למאמץ המלחמתי. עם ישראל מתגלה במלוא תפארתו וזה מעורר השראה. אנחנו ממשיכים כל עוד יהיו צרכים שדורשים טיפול", היא מסכמת.

ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר העירונית החדשה שמות דגש על חולשת התוכנית בנוגע לפתרונות תחבורה אזוריים שכבר כיום מתקשים להתמודד עם העומס בכבישים. תוכנית המתאר גם אינה מספקת פתרונות ניקוז ונגר הגורמים להצפות. התנגדויות נוספות נרשמו ביחס להקמתו של בית החולים המתוכנן בעיר, ולשינוי מרקם שכונת מעו"ף בעקבות ההיתר  לבינוי רבי קומות

תוכנית המתאר החדשה של חריש יצאה לדרך ביוני 2022 ואושרה להפקדה מספר חודשים קצר לאחר מכן. באופן רגיל, תהליכי התכנון של תוכנית מתאר חדשה אורכים זמן רב, אולם מועד פקיעת המנדט לפעילות הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בדצמבר 2023, האיץ משמעותית את התהליך.

כעת מתקדמת התוכנית לשלב הבא. לדברי מושיק גולדשטיין, יו"ר הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה-חריש, בסוף אוקטובר תדון הוועדה בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית המתאר. בסיום הדיון  תחליט הוועדה אם לקבלן או לדחותן.

עיון בהתנגדויות שהוגשו על ידי 10 גופים שונים חושף את החששות הכבדים של יישובי הסביבה מהעומס התחבורתי שחריש יוצרת באזור ומהיעדר פתרונות מספקים. חשש משמעותי נוסף הוא מההשלכות הסביבתיות כדוגמת שיטפונות שפגעו בשטחים החקלאיים בסביבה ופגיעה בערכי טבע עם התפתחות וצמיחת העיר.

מועצה אזורית מנשה: פתרונות תחבורה

מועצה אזורית מנשה, אליה שייכים יישובי הסביבה העוטפים את חריש, ציינה בהתנגדות שהגישה כי תוכנית המתאר החדשה של חריש מוסיפה 2,034 יחידות דיור בתחום העיר הקיימת ומקדמת ציפוף משמעותי וצמיחה במספר התושבים. עם זאת, התוכנית אינה מספקת פתרונות תחבורה הולמים לחיבור העיר למערכת האזורית.

"כבר כיום קיימים עומסי תנועה כבדים במערך הדרכים הסובבות את חריש ומשפיעות באופן ישיר על יישובי מוא"ז מנשה", ציינה לאה פרי, מהנדסת מוא"ז מנשה והוועדה לתו"ב מנשה-אלונה.

לדבריה, מקטע כביש הכניסה הדרומי 611 – מצומת נרבתה לחריש – מספק מענה חלקי בלבד מאחר ואינו מקשר את יישובי צפון השומרון ויישובי מנשה כציר עוקף לחריש. בהתאם, מבקשת פרי כי אישור תוספת יח"ד וציפוף מגרשי המגורים יעשה לאחר ביצוע כביש עוקף חריש 611 בשלמותו מצפון השומרון ועד דרך 574/444.

קיבוץ מצר: כביש 611 כקו גבול

אזכור נוסף מקבל כביש 611 העתידי בהתנגדות שהגיש קיבוץ מצר. החשש העיקרי אותו מביע הקיבוץ השכן הוא מזליגת פיתוח העיר חריש לשטחים החקלאיים הפעילים. בהתאם, מבקש הקיבוץ להדגיש כבר במסגרת תוכנית המתאר את חשיבות תכנון כביש 611  כחייץ אפקטיבי מהותי בין הקיבוץ לבין רובע חריש דרום המתוכנן.

"כך, כביש 611 יהווה חיץ וגבול דרומי מובהק וסופי לשטח הפיתוח העירוני של חריש, וזאת, בין היתר, על מנת למנוע זליגה נוספת של הפיתוח העירוני לכיוון הקיבוץ ושטחיו החקלאיים, תוך פגיעה חמורה בקניינו", כותב מזכיר הקיבוץ.

שמירת שטחים לרכבת והוספת מסופי תחבורה

התחבורה האזורית זוכה לאזכור נוסף בהתנגדות של מ.א מנשה, הפעם, בהתייחס להכרעה על תוואי מסילת מנשה במקטע הדרומי – שטרם התקבלה. החלופה האחרונה שהתפרסמה בנובמבר 2022 כוללת תחנת נוסעים בסמוך לקניון מור בכניסה לעיר, ותוואי מסילה שיוצמד ברובו לכביש שש בצידו המערבי.

עם זאת, על השולחן מונחות גם חלופות נוספות לבחירה, וביניהן חלופת מנהרה תת קרקעית (חלופה 4) העוברת במרכז העיר חריש ממזרח לכביש 6 ומספקת מענה לתחבורה ציבורית בתוך העיר חריש. זוהי החלופה המועדפת על מועצה אזורית מנשה. בהתאם, מבקשת מהנדסת המועצה כי תוכנית המתאר של חריש תשמור מקום לחלופות הרכבת בתחום העיר על מנת שתתאפשר בעתיד הקמת תחנה בחריש.

כדי להקל על עומס התנועה, הגישה גם חברת נתיבי איילון התנגדות המבקשת לעגן במסגרת תוכנית המתאר את מיקומם של מסופי התחבורה בחריש.

נתיבי איילון מבקשת להוסיף לתוכנית המתאר, מעבר למסוף התחבורה המערבי המצוי בבנייה ומופיע בתוכנית, שני מיקומים: מסוף בשכונת מעו"ף המחולק בפועל לשניים: צפוני תפעולי, ודרומי מסוף נוסעים ומסוף נוסף בחריש דרום.

החשש: מי נגר והצפות ישובי הסביבה

נושא נוסף שעולה מהתנגדויות שהגישו מ.א מנשה, קיבוץ מצר וכפר מייסר הוא חוסר ההתייחסות בתוכנית המתאר לפתרונות ניקוז ומניעת הצפות – כנדרש. בניית העיר חריש, ללא פתרונות ניקוז מתאימים גרמה בעבר להצפות משמעותיות ולנזקים בשטחים החקלאיים של קיבוץ מצר וכפר מייסר. על פי המתנגדים הלקחים לא הופקו ותוכנית המתאר לא מתייחסת לנושא.

"אין ולא קיים פתרון הולכה וניהול ניקוז המים מחריש ועד לנחל נרבתה. נכון להיום כל חורף לא ניתן להגיע לאדמות מייסר בגלל הצפות בגשמים דבר שמהווה סכנת הצפה ואף סכנת פגיעה בנפש והן פגיעה ברכוש וגזילת הזכות להגיע לקרקעות של התושבים", כותב איימן אבו ארקייה, בהתנגדות שהגיש בשם ועד הכפר.

מועצה אזורית מנשה מוסיפה בנושא: "מי נגר עילי בכמות ובעוצמה הזאת, מכוון חריש לכיוון נחל מצר (נרבתה) וכפר מייסר, לא היתה קיימת בשנים שעברו והיא נוצרה כתוצאה ישירה מהרחבת חריש ובניית שכונות חדשות ללא היערכות כנדרש.

מ.א מנשה דורשת כי התוכנית הכוללנית תכלול פתרונות ניקוז והעשרת מי תהום בתחומה ותכנון פתרונות קצה. עוד מבקשת המתנגדת כי ההתייחסות לנושא הניקוז והנגר יבוא לידי ביטוי במסגרת היתרי הבנייה שעיריית חריש תפיק ליזמים.

החברה להגנת הטבע: מתנגדת לבי"ח בחריש

החברה להגנת הטבע הגישה התנגדות לתוכנית המתאר ובמרכזה הקמתו המתוכננת של בית חולים בשכונת מעו"ף. ארז ארד, נציג החברה, מציין בכתב ההתנגדות כי המיקום שנבחר, בצפון מזרח מעו"ף הוא כיום שטח פתוח בעל ערכי טבע גבוהים ומוגנים.

"תושבי חריש, אום אל קוטוף והסביבה יכולים להמשיך להפיק הנאה ממרחב פתוח זה". ארד גם מדגיש כי מבחינה אקולוגית, זהו אזור ליבה למינים רבים של בעלי חיים וצמחים.

למעשה, החברה להגנת הטבע כופרת בצורך בהקמת בית חולים בחריש ומציעה שתי חלופות, טובות יותר לתפישתה. האחת, הקמה של בית חולים ביישובי ואדי ערה – בה מצוייה רוב האוכלוסייה שמתגוררת במרחב שבין חדרה לעפולה. ישובים אלה גם סמוכים לכביש 65 המהווה ציר מרכזי. לדברי ארד הקרבה לכביש היא יתרון משמעותי בניגוד לחלופת חריש שאינה מחוברת לכבישים מהירים ודורשת פיתוח תשתיות תחבורה, שמשמעותן פגיעה נוספת בטבע.

חלופה שנייה: "הקמת בית חולים כללי בתוך המתחם הגדול של בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", כפי שמציעה ומבקשת מועצה אזורית מנשה. בית חולים זה פרוס בצורה נרחבת ובזבזנית בשטח על פני יותר מ-500 דונם ובתכנון נכון הוא יכול לקלוט עוד בי"ח כללי מודרני בשטח הנדרש".

תושבי מעו"ף: שמירה על המרקם הקיים

פיתוח שכונת מעו"ף עומד במוקד של התנגדות נוספת שהגישו 93 מתושבי השכונה. אלה התארגנו וחתמו יחד על התנגדות לבינוי מגדלים ורבי קומות בשכונה.

לדבריהם, התוספת המשמעותית של מאות יחידות מגורים בשכונה כמו גם תוספת של למעלה מ-90 אלף מ"ר שטחי תעסוקה אושרו מבלי שהתוכנית המופקדת בחנה באופן מלא וכפי שנדרש בהליך התכנון, את אתגרי התעסוקה והתחבורה בשכונה.

לדברי התושבים, נדרשת בדיקה מקיפה לכושר הנשיאה (capacity) של הקרקע לתוספת שטחים אלו ע"ג התשתיות הקיימות ולכן הם מבקשים לבטל את הפקדת התוכנית ולבצע בחינה מחדש לכל התוכנית.

בנוסף, דיירי השכונה מתנגדים לשינוי מרקם השכונה ולהגדלת זכויות בנייה של מגדלים עד 18 קומות. לטענת המתנגדים, תוכנית זו תביא הלכה למעשה, לכליאת בנייני המגורים שגובהם עד כ-10 קומות על ידי מבני מסחר תעסוקה ומסחר בגובה כפול.

המתנגדים מבקשים כי במידה והתנגדותם הכוללנית לא מתקבלת להחריג את המגרשים הנושקים למתחמי המגורים הנוכחים (מתחם 1) ולהשאיר את התב"ע הנוכחית, לפיה הבינוי בשכונת מעו"ף של מבני תעסוקה ומסחר הוא של 5 עד 7 קומות בלבד. את הבנייה לגובה הם מבקשים להגביל למתחם 2 בלבד.

"ערים רבות בארץ ובעולם מצליחות לייצר עירוניות איכותית, להגיע לצפיפות גבוהה – וללא מגדלים", כותבים התושבים ומסכמים בבקשה כי "בינוי המגורים בשכונה ישמר בבנייה מרקמית התואמת לאופי הסביבה".

גילוי נאות: הכותבת היא תושבת שכונת מעו"ף וחתומה על ההתנגדות לפיתוח השכונה בהתאם לתוכנית המתאר הנוכחית

לקריאה נוספת: תוכנית המתאר אושרה להפקדה: 2,000 דירות יתווספו לשכונות הקיימות

חמישה מועמדים לראשות העיר ועשר מפלגות מתמודדים על קולותיהם של כ-20 אלף בעלי זכות בחירה בעיר. לא פחות מ-800 קולות נדרשים כדי להכניס נציג אחד למועצה והפיצול הגדול בין הרשימות עלול לגרום לבזבוז קולות משווע. האם תושבי חריש יצביעו אסטרטגית למפלגה שתעבור לתפישתם את אחוז החסימה ומהי האחריות של ראשי המפלגות?

אמש הסתיים הליך ההרשמה של המועמדים לראשות העיר ושל כלל המפלגות שמתמודדות בבחירות המקומיות בחריש. הפרסום הרשמי של הרשימות צפוי להתרחש רק ביום חמישי ה-12 באוקטובר, לאחר בדיקתן. (קבלו הצצה לרשימת המפלגות המעודכנות עד כה).

10 מפלגות וסיעות מתמודדות, על קולותיהם של החרישאים, בדומה למספר המפלגות בבחירות 2018 –  זאת למרות שחריש שינתה את פניה ללא היכר. הצמיחה המשמעותית היא מכ-3,500 בעלי זכות בחירה דאז לכ-20 אלף בבחירות הנוכחיות.

אבל עוד דבר נותר כפי שהיה: גם הפעם, הפוליטיקאים המקומיים לא הביאו בשורה של איחוד, אלא בחרו בפוליטיקה המקדשת פיצול וריבוי מפלגות עם הבדלים קטנים.

הריצה הנפרדת של המפלגות והתחרות העזה על קולות המצביעים עלולה לגרום ל"זריקת קולות לפח". כיצד ניתן אם כן להבטיח שהבחירה הדמוקרטית שלנו בבחירות לא תלך לאיבוד?

20 אלף בעלי זכות בחירה, 15 נציגים

בעוד 40 יום יתקיימו הבחירות והחרישאים יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית ולהצביע בשני פתקים, האחד (צהוב), למועמד לראשות העיר והשני (לבן), למפלגה שתייצג אותם במועצת העיר.

גם מליאת המועצה תשנה את פניה ותכלול 15 נציגים, במקום ה-9 שכיהנו בקדנציה הנוכחית. מספר המצביעים הנדרשים כדי להכניס נציג אחד למועצה הוא בין 800 ל-900 בוחרים (חישוב בהמשך).

מספר לא מבוטל, במיוחד אם משווים זאת לבחירות 2018, אז 588 קולות הספיקו למפלגת הליברלים, שזכתה במירב הקולות, להכניס שלושה נציגים למועצה.

אם אחוז ההצבעה בבחירות הקרובות יהיה דומה לשיעור ההצבעה בבחירות האחרונות לכנסת בנובמבר 2022, שיעור שהסתכם בלמעלה מ-70% אחוזים, הרי שמספר המצביעים בפועל יסתכם בכ-14 אלף תושבים (70 אחוזים מתוך 20 אלף בעלי זכות בחירה).

אם נחלק מספר זה ל-15 מספר הנציגים שנקבע,  הרי שכל מנדט שווה לכ-900 קולות. אם שיעור ההצבעה יהיה נמוך יותר ויעמוד על 60% בלבד, בדומה למתרחש ברוב הערים בישראל, "שווי" כל מנדט יהיה כ-800 קולות בלבד.

מה יהיה שיעור ההצבעה בחריש?

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון מדגיש בראש וראשונה את חשיבות ההצבעה: "ההצבעה בבחירות המקומיות היא הרבה יותר חשובה לחיי היומיום של התושבים מאשר ההצבעה לבחירות לכנסת.

"בסופו של דבר, עם כל הכבוד ל"כן ביבי, לא ביבי", מי שמנהל את החיים שלך, את החינוך, את התברואה, מי שקובע איך הרחובות נראים ואם התשתיות מתוחזקות, זו הרשות המקומית".

"אנחנו רואים אחוזי הצבעה נמוכים בבחירות המקומיות שנעים ב-20 השנים האחרונות בין 55-60 אחוזים.

"מי ששובר בדרך כלל את האחוז הזה הן ערים שבהן יש מתח מאוד גבוה בין אוכלוסיות כדוגמת בית שמש, שמתמודדת עם מאבק בין חילונים לחרדים, שם אחוז ההצבעה עמד על 85 אחוזים. אני לא יודע מה המצב בחריש. סביר להניח ששיעור ההצבעה בעיר יהיה צמוד לאחוז הארצי הכללי. מצד שני, אני שומע שיש מאבק בין חילונים לחרדים בעיר, אז מסורתית אפשר לומר שזה קונפליקט שמוציא את המצביעים החוצה להצביע".

הקרב על הקול

אם אכן המצביעים בחריש ינהרו לקלפיות, הם יוכלו לבחור בין 5 מועמדים לראשות העיר ועשר מפלגות וסיעות שונות המייצגות שלל אינטרסים וקהילות שונות.

בניגוד לאיחוד שהתקיים ברמה הארצית בין מפלגת הציונות הדתית לעוצמה יהודית, בחריש הקול מפוצל. שלוש מפלגות מתמודדות על הקול הדתי-לאומי בחריש: מפלגת עוצמה לחריש בראשותו של משה בן זיקרי, המגובה על ידי מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר, מפלגת מאמינים בחריש בראשותו של יוחאי פרג'י וסיעת בית טוב בראשות שלמה קליין.

כזכור, פרג'י וקליין רצו בבחירות 2018 יחדיו וכיהנו כחברי מועצה מטעם אותה סיעה עד לקרע שנוצר בעקבות חוק השבת. ניסיונות איחוד בין השניים לא צלחו והם יתחרו על קול הדתי-לאומי בעיר המוערך בכ-30% מכלל בעלי זכות הבחירה.

גם יצחק קשת, המוביל את מפלגת הליכוד בעיר, יתמודד על הקול הדתי-לאומי, אם כי הוא הרכיב נבחרת מועמדים הפונה בעיקרה לציבור החילוני ומתכנן לזכות בקולות הציבור הרחב בעיר.

בבחירות 2018 מפלגתו של קשת יחד עם ינטוב שייצגה את ישראל ביתנו זכתה בשני מנדטים בלבד. נראה כי רוב המצביעים דאז פיצלו את הצבעתם, ולמרות שקשת זכה ברוב גדול של 70 אחוזים כמועמד לראשות העיר, לתיבת הקלפי שלשלו המצביעים פתק הצבעה למפלגה שמתאימה להם יותר.

הפיצול מאפיין גם את ההתנהלות בקרב המפלגות החילוניות שלא השכילו לייצר חזית אחידה ובחרו לרוץ בנפרד. ארבע מפלגות מתמודדות על הקולות: חריש ביתנו בראשות עידית ינטוב המתמודדת לראשות העיר ומגובה על ידי מפלגת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן.

דרך ארץ בראשות איציק לב, המתמודד גם הוא על ראשות העיר ומגובה על ידי המחנה הממלכתי.

הליברלים בחריש בראשות שני גרינברג, ואפשר אחרת, בראשות שלומי כהן – שתי מפלגות עצמאיות שפונות בעיקר לבייס החילוני אם כי שתיהן מנסות להשיג מצביעים גם בקרב הציבור הדתי-ליברלי.

בלוק טכני במגזר החרדי

מפלגת ש"ס מתכננת לשלש את כוחה ולהכניס למועצה הקרובה 3 נציגים לכל הפחות. בראש הרשימה ימשיך לעמוד שלמה פרץ, שבקדנציה הקודמת שימש כתובת לכלל הקהילות החרדיות בעיר. ראובן זיגדון הוא מספר 2 ברשימה והשניים רצים יחד במסגרת בלוק טכני.

המקום השלישי ברשימה שוריין לנציג אגודת ישראל ואילו המקום הרביעי שוריין לנציג קהילת הליטאים משכונת החורש.

אבל גם במגזר החרדי חל פיצול קל. דוד פינקל (25) נציג  מפלגת דגל התורה שקל אם להצטרף לש"ס והחליט לייצג את הקהילה הליטאית אשכנזית בעיר במסגרת ריצה נפרדת. מספר 2 ברשימתו, מפלגת אחדות ומסורת, הוא משה שץ מהקהילות הספרדיות בעיר.

פינקל מעריך כי הוא יעבור את אחוז החסימה ללא בעיה במיוחד בזכות החיבור עם קהילות וציבורים נוספים: "בבחירות הארציות בנובמבר האחרון מפלגת דגל התורה קיבלה 442 קולות. מבחינתנו לפי הפילוחים שלנו גדלנו מאז".

"הציבור החילוני מרשה לעצמו לזלזל בבחירות"

הבלוק הטכני שהקימה ש"ס והחיבורים עם קהילות חרדיות נוספות לא הפתיע את נאור. "מסורתית, בכל הארץ, הציבור החרדי ממקסם את הכוח מעבר לחלקו היחסי באוכלוסייה והציבור החילוני בדיוק להפך", הוא מדגיש.

"זה קורה משתי סיבות עיקריות, יכולת התארגנות מאוד גבוהה גם בקרב הפוליטיקאים וגם בקרב הציבור. ניתן לראות הרבה יותר חיבורים בין  מפלגות חרדיות ובלוקים. זו חשיבה של מיעוט ששואף למקסם את הכוח שלו".

נאור מציין כי הסיבה השנייה היא המשמעת של הציבור. "אמירה ידועה היא שחרדי לא בוחר הוא מצביע, בהתאם למה שנאמר לו ובצורה מאורגנת. אצל החילונים זה בדיוק ההפך. ישנם הרבה פיצולים, הרבה אגו, אין כמעט בלוקים והציבור החילוני מרשה לעצמו לזלזל בבחירות".

נאור מציין כי הריצה הנפרדת היא פרדוקסלית, בעיקר בשל העובדה שב-90 אחוזים מהרשויות בארץ באופן מסורתי אין אופוזיציה. "ביום שלמחרת הבחירות, רוב הרשויות פועלות עם קואליציה רחבה, ואם יש אופוזיציה היא של אדם אחד בלבד.

"יש הרבה סיבות למצב הלא בריא הזה, כמו העובדה שחברי מועצה הם מתנדבים ולא מקבלים תשלום על הפעילות שלהם. היחידים שמקבלים שכר כתגמול של כוח הם סגני ראש העיר, ולכן רוב הסיעות רוצות להכניס סגן רא"ע ולהיות קרובות למוקד העשייה.

"ברור שכל מפלגה וסיעה מנסה לבדל את עצמה לפני הבחירות, אבל גם כך, תעבדו יחד בסוף, אז למה לא לרוץ יחד כבלוק טכני, גוף מאוחד, רוטציה"?

למרות הפסימיות, נאור גם מצביע על שינוי. "אני חושב שהציבור הליברלי, אולי בהקשר הרפורמה והבחירות האחרונות לכנסת, הבין שבזמן שהוא היה עסוק בעוד אקזיט או במשהו אחר, יש פה גורמים שהבינו איך המשחק הדמוקרטי עובד ופשוט השתלטו על עוד ועוד מוקדי כוח. זה ניצול מדהים של הדמוקרטיה הישראלית וזה קרה כי בצד הליברלי היו עסוקים בלריב על שטויות. כמו שראינו עלייה מדהימה באחוזי ההצבעה לבחירות ללשכת עורכי הדין, אני מעריך שבבחירות המקומיות קרובות נראה עלייה באחוזי ההצבעה".

הסכם עודפים נגד בזבוז קולות

ב-18 באוקטובר, שבועיים לפני היום הקובע, יחלו המפלגות לחתום על הסכמי עודפים. זהו המהלך האחרון שעשוי למנוע איבוד של מאות קולות.

גם כאן מעורבים שיקולים פוליטיים קרים (חתימה עם מפלגות שעוברות בוודאות את אחוז החסימה, אחרת להסכם העודפים אין ערך) לצד שיקולי יוקרה ואגו.

השבוע ראינו את הקריאה של יוחאי פרג'י לאחדות עם מפלגת בית טוב לחריש שנועדה לדבריו למקסם את הכוח של הציבור הדתי-ציוני בעיר. החיבור בין שתי המפלגות לא צלח, אבל פרג'י הדגיש בדבריו כי לכל הפחות הוא מציע לחתום על הסכם עודפים כדי למנוע בזבוז קולות ופגיעה בציבור הדתי-לאומי בחריש.

גם המפלגות החרדיות נערכות לקראת המהלך. גורם בכיר בש"ס ציין: "בבחירות הארציות הבאנו כל החרדים יחד בחריש 17-18 אחוזים מכלל הקולות בעיר. בבנק הבוחרים עם הליטאים יש כ-3,000 מצביעים. אנחנו מדברים על 3 מנדטים ועם הסכם עודפים טוב מקווים להביא את המנדט הרביעי. ש"ס תנחה אותנו עם מי לחתום, אילו דברים שנסגרים בדרגים היותר גבוהים".

ומה לגבי המפלגות החילוניות? עו"ד אמיר סלע, המתמודד ברשימת חריש ביתנו ציין כי הוא מקווה שהצד החילוני יתעלה הפעם ולא תישאר רשימה ללא הסכם עודפים: "זה המעט שאפשר לעשות ליצירת חזית מאוחדת. אם האגו טריפ לא איפשר חיבור של ממש, אסור לאפשר מצב שקול חילוני הולך לפח, יהיה זה חוסר אחריות משווע. אני מעריך שהנציגים הדתיים, אשר יש ללמוד מהם הרבה מהקדנציה האחרונה, ישכילו להגיש הסכמי עודפים אף הם. הם לא פראיירים והציבור שלהם מאורגן היטב-היטב".

לקריאה נוספת: רשימת המפלגות המתמודדות בחריש בבחירות 2023

משרד החינוך פרסם את נתוני מערכת החינוך המקומית לשנת תשפ"ב: 46.5% מתלמידי העיר לומדים בזרם החינוך הממלכתי וכ-35% בזרם החינוך הממלכתי-דתי, פי 2.4 מהממוצע הארצי. מספר התלמידים הממוצע בכיתות ממשיך לעלות, הצפיפות בחינוך הממלכתי גדולה יותר

משרד החינוך פרסם אתמול (שני) את נתוני "התמונה החינוכית הרשותית והבית ספרית", לשנת הלימודים תשפ"ב (2022) – כן, כן, שנת הלימודים שהחלה לפני שנתיים.

החודש, תלמידי חריש החלו את שנת הלימודים תשפ"ד והעיר חוותה גידול מואץ במספר מוסדות החינוך ובמספר התלמידים. עם זאת, נתוני משרד החינוך, גם אם באיחור של שנתיים, מצביעים על מגמות, משקפים את ההבדלים בין חריש למתרחש ברמה הארצית ומשרטטים את השוני בין המגזרים השונים של החינוך בעיר.

מענים חינוכיים לעל יסודי

שנת הלימודים תשפ"ב נפתחה בחריש עם 122 גנים, 19 בתי ספר וכ- 8,600 תלמידים מגיל גן ועד כיתה יב'. רק 107 תלמידים למדו מחוץ לעיר, באור עקיבא, חדרה ובאקה אל גרביה (5.2% מכלל התלמידים), ירידה ניכרת בהשוואה לשנה הקודמת בה כ-22% מכלל התלמידים שהתגוררו בחריש, למדו בערים אחרות.

השוני חל בשל התפתחות המענים החינוכיים לחינוך העל יסודי, ביניהם חט"ב ממלכתית נוספת, אולפנה וישיבה תיכונית.

החינוך הממלכתי: הגדול בעיר

על פי נתוני משרד החינוך 46.5% מכלל התלמידים בעיר למדו בשנת תשפ"ב בזרם החינוך הממלכתי והוא זרם החינוך הגדול בעיר. עם זאת, חלקו היחסי נמוך בהשוואה לממוצע הארצי. כך לדוגמה, 66.2% מכלל התלמידים בארץ לומדים בזרם החינוך הממלכתי.

גם בשנת תשפ"ב, בדומה לשנה הקודמת, ניתן לראות שחלקו היחסי של החינוך הממלכתי דתי בעיר המסתכם ב-35% מכלל התלמידים בעיר הוא פי 2.4 בקירוב מהממוצע הארצי שעמד על 14.23% בלבד.

18.57% מכלל התלמידים בחריש למדו בזרם החינוך הממלכתי-חרדי, נמוך במעט מהממוצע הארצי שעמד על 19.52%.

הנתונים מצביעים על מגמת יציבות בחלוקה למגזרים השונים של האוכלוסיה הצומחת בעיר. חיזוק נוסף למגמה זו ניתן למצוא גם בנתון נוסף: 87.4% מכלל התלמידים בחריש (ממלכתי, ממ"ד וחרדי) שויכו בשנת לימודים זו לזרם החינוך הרשמי (בהשוואה ל-86.7% בשנת תשפ"א). בנוסף להם, פועל בעיר זרם חינוך מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) ובשנת תשפ"ב כ-12.1% מכלל התלמידים בחריש למדו בו (בהשוואה ל-13.3% בשנה החולפת).

ממוצע מספר התלמידים בכיתה

בשנה החולפת חריש הדביקה לראשונה את הפער בינה לבין הממוצע הארצי הלא מחמיא של ממוצע תלמידים גבוה בכיתה. מגמה זו נמשכת גם בשנת תשפ"ב. מספר הילדים הממוצע בגן ילדים הוא 30.1 והוא גבוה מהממוצע הארצי שעומד על 28.8 ילדי גן בכיתה.

בבתי הספר, מספר התלמידים הממוצע בכיתה עלה מ-27.1 בשנת תשפ"א ל-27.5 תלמידים בשנת תשפ"ב.

פערים בין המגזרים השונים

הנתונים מצביעים על  פערים משמעותיים במספר התלמידים הממוצע בכיתה בזרם החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לבין המספר הממוצע בכיתה במגזר החרדי.

כך לדוגמה, במגזר הממלכתי למדו בשנת תשפ"ב 29.2 תלמידים בכיתה בעוד שבמגזר הממלכתי-דתי למדו 27.9 תלמידים ואילו בממלכתי-חרדי רק 23.6 תלמידים בממוצע בכיתה. בזרם החינוך המוכש"ר ממוצע התלמידים בכיתה מסתכם ב-25.4 תלמידים.

ההשקעה בתלמיד בהשוואה ארצית

על פי נתוני משרד החינוך בשנת תשפ"ב ההשקעה התקציבית בתחום החינוך בחריש הסתכמה ב-184.6 מיליון שקלים. בדומה לשנים קודמות ולמתרחש בערים אחרות, מרבית התקציב (כ-120 מיליון שקלים) מופנה למשכורות עובדי ההוראה( כ-700 גננות, מורים ומורות בחריש).

ההשקעה הכספית הממוצעת בתלמיד בחריש נמוכה בהשוואה לממוצע במחוז חיפה ולממוצע הארצי. ההשקעה הממוצעת בתלמיד בית ספר בחריש עמדה על 18,882 שקלים, סכום הנמוך מהממוצע הארצי בכ-10% ומסתכם ב-21,085 שקלים. הסכום נמוך גם בהשוואה להשקעה הממוצעת בתלמיד במחוז חיפה, 21,900 שקלים.

הבדלים בולטים ניתן לראות בסכומי ההשקעה בתלמיד בהתאם לשלב הלימודי. עלות תלמיד ביסודי בשנת תשפ"ב הסתכמה בלמעלה מ-17 אלף שקלים ואילו עלות תלמיד בחט"ב כבר קפצה למעל 24 אלף שקלים ותלמיד תיכון למעלה מ-31 אלף שקלים.

הבדל קיים גם בהשקעה בתלמיד בהתאם לזרם החינוכי בו הוא לומד: ההשקעה בתלמיד בחינוך הממלכתי היא 21,454 שקלים, בממ"ד 18,107 שקלים ובממ"ח 14,550 שקלים בלבד, כ-32% פחות בהשוואה לתקצוב תלמיד בחינוך הממלכתי.

"המדד משקף את הצמיחה של חריש"

ישראל שלו, מנהל אגף החינוך, מבהיר כי מדד זה אינו משקף את ההשקעה העירונית בחינוך. "אין אף גורם שיושב אי שם באיזה משרד ומחליט כמה לתת לאיזו עיר פר תלמיד. זה לא קיים. מה שקיים זה דבר אחד פשוט, כמות הילדים בכיתה, בעיר הזאת, בבית הספר הזה, בכיתה הזאת, כך משרד החינוך מתקצב.

"נגיד שיש 1,000 שקל לכיתה: אם יש 30 ילדים זה מתחלק ל-30. אם 35 אז זה מתחלק ל-35. זה מחושב אוטומטית, רובוטית, מערכת "טיפשה" מה שנקרא, שנותנת לך נתון כמה מושקע פר ילד לפי נתון מאוד שרירותי, האכלוס של הכיתות".

"בחריש של לפני 6-5 שנים, כמות הילדים בכיתות הייתה מאוד נמוכה ולאט לאט זה רק עולה,  ולכן לכאורה, זה משתקף בפר השקעה לילד נמוך יותר. ניתן לומר שהמדד הזה משקף את הצמיחה של חריש, זה הדבר היחיד שהוא עושה".

מדד ההשקעה בתלמיד לא משקף את ההשקעה העירונית בחינוך?

"לא קשור לעירוני בכלל. המדד מכמת את שכר הלימוד שהמדינה נותנת פר ילד. זהו. תקציב הרשות  לא משתקף בנתוני משרד החינוך. בנוסף לזה, יש המון קולות קוראים, מכרזים, תקציבים תוספתיים שלא מתכנסים לתוך המדד הזה ששווים הרבה מאוד כספים, שאנחנו מביאים לחריש".

לקריאה נוספת: מנהל אגף החינוך: "מערכת החינוך בישראל בקריסה. חריש מצליחה להיות מובלעת"

מהו סוד ההצלחה של ארבעה עסקים חלוצים שפועלים בעיר מתחילת דרכה ובמה הם שונים מעסקים אחרים? הבעלים של דנגורי בורגר בר, סבתא עוגיה, סופר-סטור ודי-סטור בשיחה גלויה על ההתמודדות עם הקשיים בעיר ועל התפישה העסקית שעוזרת להם לראות רחוק ולשאוף קדימה  

בשבוע שעבר פרסם אופק בוארון, הבעלים של פיצריש, הפיצריה הראשונה שנפתחה בחריש, הודעה על סגירת העסק. "אנחנו מתקשים לכתוב את זה ועדיין מנסים לעכל שזה אכן נכון. כואב לנו מאוד אבל בחרנו לסגור את המקום האהוב עלינו", כתב בוארון והודה לחוג הלקוחות הנאמן שמלווה את העסק משנת 2017 ועד היום.

"עדכנו אותי שפיצריש סוגרים ואני יכול להגיד שהרגשתי כמו דקירה בבטן", אומר אליאור שרון, הבעלים של הקונדיטוריה "סבתא עוגיה". אליאור ויעל אשתו שייכים לגרעין המייסדים של העסקים בעיר. השניים פתחו את העסק במרץ 2018 במרכז עמית. “היינו העסק השלישי בעיר, אחרי סופר-סטור ופיצריש", נזכר אליאור.

זהירות: סכנת סגירה

על פי נתוני העירייה המעודכנים למרץ 2023 בחריש פועלים 248 עסקים במתחמי המסחר השונים. במהלך שנת 2022 נפתחו בעיר 69 עסקים חדשים אך במקביל 37 עסקים נסגרו.

"סכנת הסגירה בעיר לא שונה מהסטטיסטיקה הכלל ארצית בנושא. 3 מתוך 4 עסקים יסגרו", מדגיש אליאור.

גם יואב דנגורי הבעלים של דנגורי בורגר בר, אחד ממוסדות האוכל והוותיקים בעיר שפועל משנת 2018, מתייחס לנושא: “לשמוע על עסקים בעיר שנסגרו, לא משנה אם זו פיצה או חנות בגדים זה עצוב מאד. זה לא רק עסק שנסגר. זה פרויקט שלם של משפחה שהשקיעה המון. אישית, אנחנו לא חוששים מסגירה, אנחנו עם ראייה רחוקה קדימה ויש לנו תוכניות לעתיד. אנחנו תולים תקוות בהתפתחות העיר והפוטנציאל שקיים".

נראה שהחרישאים התרגלו לקצב התכוף של פתיחות עסקים וסגירתם, אך בגם בנוף הזה, ישנם מספר עסקים שבולטים מעל כולם – בזכות הזמן הממושך שהם פועלים, היציבות שהם משדרים וחוג הלקוחות הנאמן שהם הצליחו לבנות. מה הופך עסק מן השורה לעסק מצליח?

הערך הראשון במעלה

פיני מיכאלי הקים את סופר-סטור הסופרמרקט הראשון בחריש בשנת 2017 בדרך ארץ. חמש שנים לאחר מכן, השיק סניף שני ברחוב גפן.  מצבת העובדים צמחה מ-4 עובדים ל-14 בשני הסניפים, כולם תושבי העיר.

מיכאלי מצהיר ללא היסוס כי סוד ההצלחה שלו הוא השירות. “הצוות שלנו מעניק לכל לקוח שנכנס לחנות מענה מיידי ומסביר פנים. זהו ערך ראשון במעלה כדי לקיים עסק ולגרום לו להתפתח ולצמוח.

"כמובן שיש פרמטרים נוספים כמו סדר וניקיון, מבצעים טובים והיצע סחורה מגוון, אך שירות מצוין הוא זה שמחזיר את הלקוחות לחנות. עם שירות טוב אפשר לנצח הכול, זהו המפתח להצלחה".

מיכאלי מציין שמאז החל לפעול סופר סטור נפתחו מספר מרכולים בעיר והתחרות גברה. אך לדבריו, היקף העסקים והצמיחה שלו לא הושפעו מכך והוא מייחס את המשך הפעילות העסקית לשירות שהוא מספק: "הכול מתחיל ונגמר בשירות ללקוח, מעבר למחירים ומבצעים. לקוח מרוצה יחזור בעיקר בשל השירות הטוב שקיבל".

"ריצה למרחקים ארוכים"

לתפישתו של מיכאלי אחת מנקודות החוזקה שלו היא היכולת להתאים את הסחורה למגוון הרחב של האוכלוסייה המקומית. “בהשוואה לסופרמרקטים אחרים יש לי יתרון גדול מכיוון שאני מחזיק מוצרים בכשרויות המתאימות גם לחילוני וגם לחרדי וזה משהו שאין בחריש כיום. בעיר מעורבת כמו חריש זו חובה לדעתי".

דור גרמזי, שותפו של דנגורי בבורגר בר, מציין כי לתפישתו סוד ההצלחה הוא התמדה. "בעלי עסקים מתייאשים אחרי שנה, האיכות יורדת והשירות יורד, המחירים עולים ומתפשרים על חומרי גלם וכדומה. מלכתחילה הקו המנחה שלנו כבעלי העסק הזה היה שאנחנו לא מתפשרים על הדברים החשובים, לא על חומרי גלם, לא על שירות ולא על איכות".

דנגורי: “אני רוצה להוסיף פרספקטיבה נוספת בעניין סוד ההצלחה שלנו והיא ההבנה שפתיחת עסק היא ריצה למרחקים ארוכים. לא קוצרים את הפירות על ההתחלה ויש צורך להמציא את עצמך כל יום מחדש".

אליאור מציין רכיב נוסף חשוב: עקביות. "מתחילת הדרך ועד היום שעות הפתיחה שלנו לא השתנו. ביום הפתיחה כשעמדתי בחנות בשש בבוקר, היו בעיר 5,000 תושבים, ומאז ועד היום הדלת נפתחת בשש בבוקר. יש כאן עסקים שפותחים וסוגרים בשעות שנוחות להם. העסק עצמו הרבה יותר גדול מהבעלים שלו. עסק הוא נותן שירות".

הוא גם מתייחס לתחרות המתעצמת בעיר. "אני נמצא בתחום הכי תחרותי בחריש. 8 מאפיות פזורות בעיר, לא כולל בתי מאפה שנמצאים בתוך הסופרמרקטים. אבל אם אתה תייצר אלטרנטיבה טובה יותר מזו שיש במקום אחר, אז יבואו אלייך".

כדוגמה, הוא מציג את החלה שמותאמת לתפישתו לתושבי העיר. "החלות שלנו גדולות יותר מאחרות ב-20 אחוזים ונמכרות במחיר הכי זול בארץ ביחס למשקל שלהן. הציבור הדתי בעיר יודע להעריך את החלה הזו".

מול תחרות מתגברת מתמודד גם דרור גביש, הבעלים של חנות הסלולר די-סנטר במרכז עמית, גם הוא פתח את העסק בשנת 2017. בדומה למיכאלי, מדגיש גם גביש ללא היסוס כי סוד ההצלחה הוא בשירות.

"עיקר ההתמקדות שלי היא במתן שירות טוב, איכותי ומקצועי וזה המפתח להצלחת כל עסק. המחירים לא רלוונטיים. לא מעניין אם אני יקר יותר או זול יותר. השורה התחתונה היא שהלקוחות חוזרים אלי שוב ושוב".

"יש פה טראפיק"

אליאור מציין את הברור מאליו כי מעבר לשירות המוקפד, איכות המוצר היא שמושכת אליו את הקהל, גם מחוץ לעיר. "מגיעים אלי מערים אחרות בגלל המוצרים שאני מוכר. לא נכנסים לכאן "על הדרך". הקונים "על הדרך" הם פחות מ-10%”.

ואכן התנועה של "על הדרך" בחריש היא נמוכה מאוד. על פי נתוני עיריית חריש 70% מכוח העבודה עוזב את חריש בשעות הבוקר לטובת עבודה בערים אחרות וחוזר רק בשעות אחה"צ- ערב. תופעת היוממים משפיעה משמעותית על תנועת הקונים בעיר.

מיכאלי: "בשעות הבוקר התנועה בעיר דלילה מאד עד לא קיימת. אם היה כאן איזור תעשיה אז המצב היה שונה. תושב שיוצא לעבודה בבוקר וחוזר בערב, מבצע כבר את הקניות שלו ליד העבודה. הוא יודע שכבר בקושי תהיה לו חניה והוא מבקש לחסוך את זה לעצמו. המזל שלי הוא שאני עובד עם רוב המעונות והגנים בעיר כך שאני פחות מושפע".

דנגורי צופה פני עתיד: "המחשבה צריכה להיות לטווח הרחוק, בעוד 4-3 שנים יהיה כאן יותר מסודר, אנשים יעבדו באזורי התעשיה בעיר, יהיו יותר חניות. צריך סבלנות. צריך להבין שהכל פה עדיין בהתפתחות ובצמיחה ובסופו של דבר גם כח הקנייה יצמח".

אליאור לא רואה קושי בעובדה שהתנועה בעיר דלילה. "בין 17:00-14:00 יש לי כניסה מתונה יותר לחנות בהשוואה לשעות הבוקר, וזה בסדר. נכון, אם היו פה אזורי תעשיה אז הייתה גם תנועה מבחוץ והטראפיק היה עולה אבל אי אפשר להאשים כל הזמן את הסביבה. יש פה עיר, יש פה תושבים, יש ילדים ובתי ספר – משמע יש פה טראפיק. לא טראפיק מושלם ואידיאלי, אבל טראפיק".

מ-4,000 תושבים ל-40 אלף

ומה לגבי פעילות העירייה ותרומתה לפיתוח העסקים בעיר? מיכאלי: "אני יכול להעיד כשפתחתי את החנות הראשונה, אגף הרישוי די קירטע ולקח המון זמן עד שקיבלתי את רישיון העסק. בפתיחת הסניף השני קיבלתי את רישיון העסק שלי ללא שום עיכובים. האגף התפתח והשתפר מאד".

מיכאלי מזכיר לטובה גם את האירועים שמארגנת העירייה בשדרה: "האירועים מבורכים ומגדילים את חשיפת בתי העסק ללקוחות פוטנציאלים. אני הצעתי לעירייה לארגן אירועים דומים גם במתחמי הקניות בעיר".

גביש: "אני פחות מסתמך על העירייה. אני מסתדר לבד ולא נעזר בהם יותר מדי מעבר לשירות הבסיסי שבעלי עסק נדרשים לו. אני יכול לומר שהייתה אוזן קשבת כשהצטרכתי אותם. צריך להבין גם שהחנות שלי לא נמצאת על דרך ארץ, בה המיקוד של העירייה גדול יותר.

"כשפתחתי את החנות אמרתי לעצמי שכרגע יש בעיר כ-4,000 תושבים אז אני אקח את זה יום ביומו. העיר מתקדמת ומתפתחת, תושבים עוזבים ותושבים חדשים מגיעים. אבל דבר אחד ברור, בעלי עסקים שרוצים להצליח צריכים לתת שירות טוב ומוצר טוב".

"הצנטרום של צפון השרון"

"בסופו של דבר", אומר גרמזי, “עסקים שלא מצליחים מאשימים את כל העולם, את העירייה, את דו"חות החניה וכדומה. הגישה שלנו היא פחות מאשימה, אנחנו מחפשים פתרונות. אנחנו לא נשב בחיבוק ידיים ונלין על זה שלקחו לנו את החניה. לא. אנחנו נמצא פתרונות ורעיונות חדשים ונקבל את העובדה שיש מצב קיים ועם זה אנחנו צריכים לעבוד".

עם זאת, דנגורי חושב שדבר ראשון והכרחי שצריך לקרות בעתיד הקרוב הוא הקמת איגוד עסקים חזק בעיר. "זה חסר כאן וזה ייתן מענה רוחבי על המון דברים וקשיים שצצים אצל בעלי העסקים, ואיגוד חזק שישמיע את קולו יוכל לתת מענה לדברים האלו. ליווי עסקי מקצועי לעסקים חדשים יביא ערך מוסף, ימנע סגירה של עסקים קיימים, או לחלופין ימנע פתיחת עסק כזה או אחר בדרך של הכוונה והדרכות".

אליאור מסכם: "העירייה עושה בארבע השנים האחרונות בדרך ארץ יותר ממה שעשו אי פעם  אך לדעתי, קידום העסקים האמיתי שבו צריכה העירייה להתמקד הוא למשוך אנשים מבחוץ שיהוו כוח קנייה לטווח הארוך. לארגן ירידים שונים שישימו את חריש על המפה ויגדירו אותה כצנטרום של צפון השרון. לדעתי העירייה לא פועלת נכון בעניין הזה, אבל זו בחירה שלה".

לקריאה נוספת: קהילה מצמיחה עסקים: לשפר את יכולת ההישרדות של העסקים בעיר בשנה הראשונה

כ-1,200 תלמידים בחריש עולים השנה לכיתה א' בכלל בתי הספר בחריש. איזו מסגרת תספק להם תמיכה רגשית, חינוך לערכים לצד יכולות למידה והכנה לעתיד? ארבע משפחות משתפות בהתלבטויות, בחששות וברישום לבית הספר המתאים ביותר לילדיהם

12,315 תלמידים מגן ועד י"ב יחלו מחר את שנת הלימודים תשפ"ד בחריש. 24 בתי ספר, 159 גני ילדים וכ-700 אנשי הוראה יקלטו את התלמידים. כ-10% מכלל התלמידים הם תלמידי שכבת א' שמצטרפים זו הפעם הראשונה אל ספסל הלימודים.

הרישום לבתי הספר בעיר הוא בהתאם לאזור המגורים והזרם החינוכי המבוקש. עם זאת, פתיחת בתי ספר חדשים, מספקת מדי פעם להורים גם אפשרות בחירה.

שוחחנו עם ארבע משפחות שילדיהן מתחילים השנה ללמוד בכיתה א' בבתי ספר חדשים או "ותיקים" – עד כמה שמערכת חינוך בת 7 שנים יכולה להיחשב ותיקה – כדי לשמוע מהם על החששות והציפיות מבית הספר וממערכת החינוך המקומית.

משפחת קורצר: "מאמינים מאוד בקהילה של שכונת בצוותא"

איתמר קורצר בן ה-7, עולה לכיתה א' בבית הספר הממלכתי בצוותא. אחותו טליה עולה לכיתה ג' באותו בית ספר. לשניים אחות קטנה, מיכאלה (בת שנתיים), והם מתגוררים עם הוריהם סוניה (30), סייעת כיתתית בבי"ס בחריש, ודימה (30), עובד במפעל קוסמטיקה, כבר 6.5 שנים בחריש, מתוכן, שנתיים בשכונת בצוותא.

למה בחרתם דווקא בבית הספר הזה?

"היה לנו ברור שנרשום אותם לבית ספר הזה כי הוא קרוב לבית, וגם כי אנחנו מאמינים מאוד בקהילה של שכונת בצוותא, עד כה אנחנו אכן מרוצים מאוד מבית הספר. הבת שלנו כבר שנתיים שם, אז לא הייתה לנו התלבטות לגבי איתמר".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר?

"הכי חשוב לנו שהצוות יהיה מכיל ושימשיכו באמת לראות את הילדים, אנחנו מרגישים שיש מענה רגשי לילדים – שזה הרבה יותר חשוב מהלימודים עצמם. אנחנו סומכים על המנהלת אביבית שתביא מורות טובות".

ספרו על הניסיון שלכם עד כה עם מערכת החינוך בחריש?

"אנחנו ממש מרוצים מהכול, גם כשהשכונה הייתה חדשה והיה בלגן עם הגנים ולא ידענו איזה גן יהיה איפה, היינו בסוף ממש מרוצים מהשיבוצים, ומרוצים גם השנה".

מה תאחלו לילד שלכם לקראת השנה החדשה?

"לשני ילדינו שמתחילים שנה חדשה בבית הספר – אנחנו אוהבים אתכם מאוד וגאים בכם, מאחלים לכם שתדעו לראות את הטוב גם בעצמכם. אנחנו פה לכל דבר – לתמוך, לייעץ, ובטוחים שגם הצוות יהיה שם. איתמר הבוגר – אתה עולה כבר לכיתה א', כל כך חיכית לזה, שיהיה לך בהצלחה! בטוחים שתפגיז בלימודים ויהיו לך המון חברים, אתה ילד קסם".

איתמר, איך אתה מרגיש לקראת כיתה א'?

"אני מרגיש בסדר, מתרגש מאוד, מחכה לזה מלא מלא מלא מלא".

מה תאחל לעצמך?

"אני כבר יודע לשחק כדורגל, אז מאחל לעצמי שיהיה לי כיף, שאני אלמד ושאני לא אחשוש".

משפחת חזות: "הציפייה היא שהיחס יהיה אישי יותר"

כמו בכל שנה, גם השנה נפתחים מספר בתי ספר חדשים בחריש, ואחד מהם הוא בית הספר היסודי של אתגרי העתיד בשכונת הפרחים, שאמור לספק רצף חינוכי לחטיבת הביניים והתיכון העונים לאותו שם. בבית הספר הצומח ייפתחו השנה כיתות א'-ג', ובין ההורים שקפצו על ההזדמנות ורשמו את ילדיהם לכיתה א' בבית הספר בעל הגישה החינוכית החדשנית, נמצאים ענבל ויובל חזות המתגוררים בחריש חמש שנים, שנתיים מתוכן בשכונת בצוותא. ענבל (36), היא דוקטורנטית בתחום האימונולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ויובל (39) הוא וטרינר. להם שני ילדים: ארבל שעולה ל-א', וגבע שעולה לטרום חובה.

למה בחרתם דווקא בבית הספר הזה? האם היו התלבטויות?

"הסיבה העיקרית שבחרנו בבית הספר הזה היא כי ידענו שאנשי ההוראה שעומדים ללמד שם הם "אנשי ההוראה של פעם", שההוראה היא בנפשם, וציפינו שאיכות החינוך תהיה גם בהתאם.

"התלבטנו בגלל המרחק ובגלל שמדובר בבי"ס שהפדגוגיה שלו תהיה בהוראה אלטרנטיבית, וכיוון שלא הגענו מהעולם הזה אז לא כל כך ידענו מה זה אומר. חקרנו את הנושא לעומק עם אנשי הוראה שהרגיעו אותנו ונתנו לנו להבין שמדובר בשיטות הרבה יותר טובות למעבר מגן לכיתה א'. לגבי המרחק – פשוט ויתרנו על הנוחות של הליכה ברגל למוסד החינוכי, והשלמנו עם זה שתהיה נסיעה ופיצול בין שני ילדים בשני נקודות שונות בעיר, אבל מקווים שבהמשך תהיה הסעה כדי להקל. ואם לא, אז אולי נשתף מדי פעם פעולה עם חברים מהשכונה שרשמו גם הם את ילדיהם לבית הספר הזה".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר?

"אנחנו מצפים להנחלה של קרוא וכתוב וחשבון, שהחינוך האלטרנטיבי לא יבוא על חשבון יסודות הלימוד. הציפיה הנוספת היא שיהיו מחנכות שרואות את הילדים ויודעות לתת מענה לקשיים אינדיבידואלים. יש בכיתה שתי מחנכות אז הציפייה היא שהיחס יהיה אישי יותר ושהן יצליחו להגיע לכל ילד, ושיהפכו את החוויה הלימודית לחוויה חיובית וטובה לילדים".

ספרו על הניסיון שלכם עד כה עם מערכת החינוך בחריש?

"החוויה עד כה לא הייתה טובה, לא מה שהיינו חושבים שצריכה להיות. מערכות החינוך בחריש עמוסות והצוות החינוכי לא בהכרח מתאים למקצוע או מבין מה זה אומר לחנך ילדים".

מה תאחלו לילד שלכם לקראת השנה החדשה?

"מאחלים לו לפרוח מבחינה חברתית, לא חסר לו כרגע אבל שהתהליך לא יכבה אותו. בנוסף מאחלים שיתאהב בבית הספר ובמורים. שיהיה בהצלחה לכולם בראשון בספטמבר, בתקווה שבתי הספר באמת ייפתחו בזמן".

ארבל, איך אתה מרגיש לקראת כיתה א'?

"אני מתרגש מאוד".

מה תאחל לעצמך בשנה החדשה?

"שיהיה לי הרבה כיף!"

 משפחת אוזן: "מענה רגשי נכון ומדויק לכל ילד"

אילון אוזן עולה לכיתה א' בבית הספר תלמי הדר בשכונת אבני חן. אחותו הגדולה שירה עולה לכיתה ה' באותו בית ספר. הם גרים ב-6 השנים האחרונות בשכונת החורש ביחד עם הוריהם ליטל (38), שמכירה היטב את מערכת החינוך מעבודתה כמורה מחוץ לחריש, ואוריאל (41) אשר עובד בביטחון. עוד במשפחה רוני (בת 3.5) עולה לגן עירייה, וכרמי הפעוטה שמתחילה גן פרטי.

למה בחרתם דווקא בבית הספר הזה והאם התלבטתם?

"בחרנו בבית הספר שמתאים להשקפה הדתית שלנו – שומרי שבת עם כיפה סרוגה. התלבטנו בינו לבין כנפי רוח, אבל בסוף בחרנו בתלמי הדר בגלל שאחותו הגדולה שם וזה יקל עלינו. היא לומדת שם מכיתה א', סך הכול מרוצים מבית הספר אבל הייתי שמחה שבית הספר ילך גם לתחומי האומנויות, חסרים לי למשל שיעורי מוזיקה".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר?

"אני מצפה קודם כל שבית הספר ידע לתת את המענה הנכון במעבר מהגן לכיתה א', שיקנה לו את הכלים הנכונים ללמידה עצמאית, ושייתן מענה רגשי נכון ומדויק לכל ילד. חשוב לי שאילון יקבל מורה מכילה, שתדע להוביל ולהעניק לילד שלי את הכלים הנכונים ותחושת ביטחון ושייכות לבית הספר".

ספרו על הניסיון שלכם עד כה עם מערכת החינוך בחריש?

"אני מרוצה מאוד מבית הספר וגם מגני העירייה. אילון היה בגן יסמין אצל הגננת לילך, ואפילו כתבנו מכתב למפקחת ולראש מחלקת החינוך על הגננת שהיא אשת חינוך בחסד, זכינו בה".

מה תאחלו לילד שלכם לקראת השנה החדשה?

"אני מאחלת שיהיה לו מעבר קל, שיהיה לו כיף ושמח, שיכיר חברים, ואני סומכת עליו שיצליח גם בלימודים".

אילון, איך אתה מרגיש לקראת כיתה א'?

"אני לא מתרגש, אבל מחכה מאוד להתחיל כיתה א'".

מה תאחל לעצמך בשנת הלימודים החדשה?

"לשחק הרבה כדורגל, ושיהיה לי כיף!".

משפחת מזרחי: "מסגרת חינוכית שתספק ערכי יהדות"

אוריה מזרחי בת ה-6 תעלה לכיתה א' בבית הספר הממלכתי-דתי "שבילי בצוותא". אחותה מריאל, עולה לכיתה ה' ותתחיל גם היא לראשונה את לימודיה באותו בית ספר. עד היום למדה מריאל ברונה רמון. ההורים דנה (39), בעלת קליניקה לטיפולי עור בחריש, ומשה (49), בעל חברת ניקיון, גרים כבר חמש שנים בחריש, שלוש שנים מתוכן, בשכונת מעו"ף.

למה בחרתם דווקא בבית הספר הזה?

"בתנו הגדולה מריאל למדה בבית ספר רונה רמון. עם הזמן הבנו שאנחנו רוצים מסגרת חינוכית עם ערך מוסף. בחרנו בשבילי בצוותא כיוון שאנו בית מסורתי ורצינו מסגרת חינוכית שתספק ערכי יהדות. קיבלנו המון המלצות והייתה לי פגישת זום עם המנהלת והצוות, כשהסתיימה הפגישה לא היה לי ספק שבחרתי במקום הנכון. יצאתי בהרגשה נהדרת שזה בית חם ומקצועי הרואה ומטפל בכל ילד בהתאם לצרכיו האישיים".

מהן הציפיות שלכם מבית הספר?

"אנחנו מצפים ומאמינים שיראו את הצרכים אישיים של כל ילד או ילדה ויכולותיהם, ומאמינים בהעצמה אישית וחיזוק חוזקותיהן של בנותינו".

ספרו על הניסיון שלכם עד כה עם מערכת החינוך בחריש?

"עד כה היה פחות מוצלח, אולי כי כשהגענו לחריש היינו רק כ-6,000 תושבים והיה צריך לתת זמן למערכת להתבסס. אבל עדיין נדרש שיפור".

מה תאחלו לילדה שלכם לקראת השנה החדשה?

"אנחנו מאחלים לאוריה שתצליח בלימודים, שיהיו לה הרבה חברים ושתיהנה בבית הספר החדש".

אוריה, איך את מרגישה לקראת תחילת השנה?

"אני שמחה מאוד לקראת השנה החדשה בבית הספר החדש".

מה תאחלי לעצמך בשנה החדשה?

"מאחלת שאני אקשיב למורה ואלמד ושיהיו לי הרבה חברות".

לקריאה נוספת: מנהל אגף החינוך: "מערכת החינוך בישראל בקריסה. חריש מצליחה להיות מובלעת"

בכנס שנערך הבוקר הציגה עיריית חריש תמריצים משמעותיים במטרה לעודד יזמים להשתתף במכרז רמ״י להקמת שטחי תעסוקה במעו״ף. מחירי הקרקעות נחתכו בלמעלה מ-50% ביחס למכרזים קודמים שנכשלו וה״סוכריה״: אפשרות להמרת שטחי תעסוקה ומסחר במאות דירות מגורים

הבוקר (שני) קיימה עיריית חריש כנס שיווק ליזמים, שעסק במכרז שפרסמה רמ"י לשלושה מגרשי תעסוקה ומסחר בשכונת מעו"ף.

שמונה יזמים קיבלו ממנכ"ל העיר שלומי צדרבוים ומהנדסת העיר שרון פישמן מידע והסברים על התפתחות העיר בכללותה ועל ההזדמנות העסקית הטמונה, לתפישתם, במגרשי התעסוקה במעו"ף.

נסיונות השיווק של שטחי התעסוקה בשכונה החלו כבר בשנת 2018 ומאז התקיימו מספר מכרזים שנכשלו. עד היום, חמש שנים אחרי, שווק רק מגרש אחד בהצלחה ליזם ליאם הנדסה גרופ.

עם זאת, ראוי לציין כי בשנת 2023 בשל התייקרות הריבית במשק קבלנים רבים נמנעו מלהשתתף במכרזים. מנתונים שהתפרסמו בעיתונות הארצית עולה כי מחצית מהמכרזים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) באפריל נכשלו. המחירים במכרזים שהצליחו נמוכים בכמחצית מאלה שהיו נהוגים ב-2022. חוסר ההיתכנות הכלכלית גרם גם לעיריית חריש לדחות את פרסום המכרז להקמת הקאנטרי.

הפחתה של 50% בעלות הקרקע

רמ"י פרסמה את המכרז הנדון במאי 2023 ודחתה את מועד סגירתו מסוף יולי ל-14 ספטמבר. המכרז מציע שלושה מגרשים סמוכים ששטחם הכולל הוא יותר מ-25 דונם, עם זכויות בנייה של יותר מ-100 אלף מ"ר.

עם זאת, בשונה ממכרזים קודמים, לראשונה מחיר המינימום לקרקע הופחת באופן משמעותי והוא נמוך בלמעלה מ-50% בהשוואה למכרזים בשנים קודמות.

מנכ"ל העירייה: "זה הזמן לעסקים בחריש"

"זה הזמן לעסקים בחריש", ציין מנכ"ל העירייה שלומי צדרבוים בפתח דבריו בכנס וציין שלושה גורמים התומכים בטענתו: אוכלוסייה איכותית ומגוונת המתגוררת בעיר ויכולה להוות כוח עבודה למעסיקים;  נגישות תחבורתית עתידית; ומחירים מוזלים, הן של רכיב הקרקע במכרז והן של הארנונה העסקית הנמוכה בחריש בהשוואה לערים אחרות;

כוח עבודה, כוח קנייה

צדרבוים שיבח את האוכלוסייה בחריש והדגיש כי היא יכולה להוות כוח עבודה איכותי למעסיקים: "עשינו סקר תעסוקה ותוצאות הסקר מגלות כי 70% מתושבי העיר עובדים מחוץ לעיר. שני שליש מתוכם היו מעדיפים לעבוד בחריש. מדובר בכוח אדם של אקדמאים, כוח אדם איכותי במנעד רחב של תחומים.

"כל חברה שתבוא ותקים פה את הבית שלה תוכל לקבל כוח אדם איכותי וטוב שרוצה לעבוד בקרבת מקום ויש לו את כל היכולות במגוון מקצועות".

צדרבוים ציין כי גודל האוכלוסייה והרכבה, 40 אלף כיום עם צמיחה מתוכננת ל-62 אלף עד שנת 2026, יכול להוות גם כוח קנייה משמעותי עבור חברות ועסקים.

"כמות הילדים מגיל לידה ועד 5 היא הגבוהה בארץ ומהווה כ- 21% מכלל תושבי העיר. הילדים האלה צריכים מקומות בילוי, צריכים באולינג, קאנטרי וכל שירות בתחום הבילוי והפנאי. האוכלוסייה צמאה לזה ונאלצת לחפש את זה מחוץ לעיר.

"מצד אחד, יש פה כוח אדם איכותי ומצד שני כוח קנייה גדול ולכן אנו חושבים שחריש היא הזדמנות מעולה למי שרוצה להקים כאן עסק או חברה".

חיבור לכביש 6? "מחויב המציאות"

צדרבוים פירט גם על הנגישות התחבורתית "הטובה" לדבריו גם כיום: "להגיע ממחלף עירון  לחריש אורך כ-10-7 דקות".

עם זאת, הוא הדגיש את התכנון התחבורתי בשנת 2026 "אז התמונה התחבורתית תהיה טובה יותר" ותכלול את הרחבת כבישי 574-581 ואת כביש היציאה הדרומי 611.

"אני יכול לבשר שלפני כחודש הוקם צוות של חברת נתיבי איילון בהנחיית מנכ"ל משרד התחבורה לבחינה מחודשת של חיבור חריש לכביש 6. אנחנו מאמינים שזה יקרה. זה מחויב המציאות ובסופו של דבר העיר תחובר באופן ישיר לכביש 6".

צדרבוים לא שכח לספר ליזמים גם על חיבור חריש לרכבת: "כרגע מתוכננת רכבת צמודת דופן לכביש 6 בסמוך למסוף התחבורה המערבי בעיר. זו החלופה שנמצאת כיום על השולחן וב-2026 אנו מאמינים שהיא תהיה כבר בביצוע".

עוד הוא הוסיף כי "אנו מייצרים פה עיר עם נגישות תחבורתית ברמות הגבוהות ביותר. יש גם תוכנית ענפה של מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים) לכל האזור שחריש מחוברת אליה ואלה תוכניות שבשנת 2026 יהיו מיושמות".

מחירי קרקע ומחירי ארנונה עסקית נמוכים

צדרבוים לא שכח לציין בפני היזמים את הדובדבן שבקצפת: מחירי הקרקע המוזלים. "על מנת לייצר תמריץ ליזמים הגענו להסכמה עם רמ"י להפחתת מחירי המינימום של המכרזים. אנחנו מאמינים שהפחתה זו תייצר ביקושים יותר משמעותיים. אנו חושבים שהמחירים האלה הם הזדמנות שלא תחזור".

צדרבוים הוסיף וציין גם כי מחירי הארנונה העסקית אותם יצטרכו היזמים לשלם הם נמוכים משמעותית ביחס לסביבה ומהווים בפני עצמם תמריץ עסקי: "לעומת פרדס חנה, חדרה ונתניה, המתחרות הישירות שלנו, מחירי הארנונה העסקית שלנו הם נמוכים בפער מאוד משמעותי.

"שלושת הפרמטרים האלה שציינתי (כוח אדם, נגישות תחבורתית ומחירי קרקע וארנונה) מהווים הזדמנות משמעותית בנקודת הזמן הזאת למגזר העסקי בישראל", הוא סיכם.

תמריץ: 230 יח"ד נוספות במעו"ף

שרון פישמן, מהנדסת העיר, הוסיפה מספר דגשים משלה: "המעו"ף יהיה הלב הפועם של חריש עם התפתחות העיר צפונה". עוד היא הזכירה את הקמתו המתוכננת של בית חולים בשכונת מעו"ף שאושרה במסגרת תוכנית המתאר הארצית למוסדות בריאות (תמ"א 49).

"חריש מהווה את העיר המרכזית במרחב שלה. משכך, היא גם מייצרת שירותים אזוריים. הקשר בין שכונת מעו"ף לבית החולים המתוכנן הוא מאוד הדוק. יש פה פוטנציאל עסקי להתחבר לשירותים רפואיים שהמדינה סימנה במחסור".

פישמן סיימה בסוכריה מתוקה נוספת, איזכור הפרויקט של ליאם הנדסה במגרש 304 במעו"ף שנמצא כבר בהיתרי בנייה ומאפשר ליזם להמיר 30% משטחי התעסוקה במגורים, מכוח חוק ההסדרים. אפשרות זו פתוחה בפני כל היזמים שייגשו למכרזים בשכונת מעו"ף.

על פי דפי המידע שחילקה העירייה בשלושת המתחמים המוצעים לשיווק יוכלו היזמים לבנות 231 דירות קטנות מכוח חוק ההסדרים, כפי שאושר לליאם הנדסה גרופ, "הסנונית הראשונה בשטח", להגדרתה של פישמן.

מעו"ף כסימן לחריש דרום

האם היזמים השתכנעו? האם חריש באמת מהווה בנקודת זמן זו הזדמנות עסקית בלתי חוזרת? היזמים שזכו גם לסיור מודרך בעיר, שאלו מספר שאלות. חלקם התעניינו בשלטי המכירה וההשכרה הרבים המצויים בחללי המסחר הריקים בשדרת ההגשמה ותהו אם אכן יש פה כוח קנייה ועסקים משגשגים.

בעוד שבועיים – אם לא תהיה הארכה נוספת למועד סגירת המכרז – נדע אם מאמצי העירייה לשווק את המגרשים הצליחו. אם כן, מדובר בצעד משמעותי מאוד בדרך להפיכת חריש מעיר תלותית וחסרת הכנסות לעיר עם זכות קיום עצמאית.

הצלחת המכרז תאותת גם על עתיד השיווקים הקרובים של המלאי הגדול ביותר של שטחים מניבים בחריש, שיווק חריש דרום.

טרם הוברר באילו מחירים ישווקו קרקעות הרובע החדש שכולל 332 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה ו-130 אלף מ"ר שטחי שירות. גם לא ידוע אם רמ"י תתעקש להתחיל ממחירי קרקע גבוהים יותר או שמחירי הקרקע במעו"ף ישמשו כנקודת התייחסות לשיווק המגרשים.

אולם דבר אחד ידוע כבר עתה: בחריש דרום לא יוכלו היזמים להמיר 30% משטחי התעסוקה למגורים כפי שניתן בשכונת מעו"ף, וזאת בשל התב"ע השונה. מבחינה זו, שכונת מעו"ף באמת מעניקה הזדמנות בלתי חוזרת ליזמים.

לקריאה נוספת: התוכנית החדשה במעו"ף: שטחי תעסוקה יוסבו למגורים

קו 20, קו מאסף עירוני חדש, יחל לפעול החל מהשבוע הבא. הקו יפעל בשכונות מעו"ף, בצוותא והפרחים. מסלול קו 22, הקו העירוני הקיים, יקוצר ויוגבל לשכונות החורש ואבני חן. מעבר בין הקווים יתאפשר בשדרת דרך ארץ ובמסוף התחבורה המערבי העתידי

לקריאה נוספת: מאי 2023: תגבור משמעותי של התחבורה הציבורית בחריש

חוק השבת שנחקק לפני שנתיים וחצי והוצג כ"הישג היסטורי" לא קיבל את אישור משרד הפנים והסיכוי לאישורו נמוך. מאבקי הכוח בין חילונים לחרדים בעיר לא פסקו וצביון השבת בחריש עדיין מתעצב. כיצד מתכננים המועמדים לראשות העיר להתמודד עם "תפוח האדמה הלוהט"?

חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת. על פי נתוני העירייה חיים בה כיום כ-50% חילונים ומסורתיים, 30%-35% דתיים-לאומיים ו-15%-20% חרדים.

כלל האוכלוסייה מתגוררת יחד, ללא הפרדה, באותן שכונות ובאותם הבניינים, ולא אחת מתעוררים מתחים ומאבקים על המרחב הציבורי ועל צביון העיר.

לפני שנתיים וחצי ניסתה מועצת העיר להסדיר את הנושא בעזרת "חוק השבת" – שהגדיר מתחמים מוגדרים בפאתי העיר ובמרכזי השכונות בהם ניתן להפעיל עסקים בשבת. החוק שאושר במליאת העיר ברוב של 7 תומכים אל מול 2 מתנגדים, הוגש לאישורו של משרד הפנים בסמוך למועד פירוקה של הממשלה דאז ויציאתה לבחירות – ולא אושר עד עצם היום הזה. הסבירות שהחוק יאושר בממשלה הנוכחית נמוכה עד אפסית. נראה כי "תפוח האדמה הלוהט" הזה מתגלגל לקדנציה הבאה. כיצד מתכננים המתמודדים לראשות העיר לטפל בנושא? פנינו אליהם ושאלנו שלוש שאלות:

• כיצד תפתור את המתח הקיים היום בין חלק מהמגזרים בעיר בסוגיית השבת? האם לדעתך הציבור החילוני צריך לקבל מענים מסחריים ותרבותיים בשבת בתחומי העיר ובלב השכונות ובסבסוד ותמיכת העירייה?
• מהי עמדתך העקרונית לגבי סגירת כבישים בשבת בחריש?
• כיצד היית מגדיר, בהתאם לחזונך, את זהות העיר המתגבשת בהקשר לאופיה הדתי/חילוני?

משה בן זיקרי: על פי ה'סטטוס קוו'

משה בן זיקרי, מועמד מטעם מפלגת עוצמה יהודית התראיין לאחרונה לתוכנית רדיו 'קול ברמה' וציין כי לתפישתו "חריש היא עיר דתית עם אוכלוסייה חילונית". בן זיקרי לא השיב לשאלה האם הציבור החילוני צריך לקבל מענים בשבת בסבסוד ובתמיכת העירייה. הוא מציין כי "אני בעד שמירת השבת במרחב הציבורי, ולא לפגוע ברגשותיהם של תושבי העיר שומרי השבת. סוגיית השבת צריכה להיות על פי ה'סטטוס קוו' כפי שקורה ברוב ערי ישראל שנים רבות. אין סיבה שמה שקורה בירושלים, חיפה, אשדוד, טבריה וכיו"ב, לא יתאים למה שקורה כאן בחריש".

עוד הוא מוסיף: "חריש היא עיר הטרוגנית עם אוכלוסייה מגוונת, שיודעת לחיות ביחד בצורה מכובדת. לצערי, יש שוליים שמנסים להפר את האיזון והשקט בחריש, והתקשורת הארצית אוהבת לקחת חלק בזה, ולהעצים את זה פי מאה מהמציאות".

בראיונות עבר בן זיקרי ציין שתחת המנדט שלו לא ייהרסו בתי כנסת לא חוקיים בחריש. עוד הוא מוסיף: "אני נגד סגירת הרחובות המרכזיים של חריש בשבת. הראייה שלי מגיעה מתוך הבנה שבעיר שלנו אף אחד לא פוגע באף אחד, וכל אחד שומר על כבודו של השני".

לשאלה השלישית העוסקת בזהות העיר המתעצבת הוא משיב: "הנושא של זהות בחריש מעניין 1.5% מהתושבים, ובעיקר את התקשורת הארצית. מי שבא להתגורר בחריש מכיר את המרקם היפה והמיוחד שיש כאן, והוא רואה שאפשר להסתדר ולחיות מצוין ביחד. החזון שלי הוא להעניק לילד החרדי והחילוני את כל התנאים שמגיעים לו, כמו שקורה בכל עיר מעורבת במדינת ישראל. לצערי, חריש רחוקה מאוד מזה".

"להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת"

אלי בר, מתמודד עצמאי מאמין שיש לשאוף לחקיקה מוסכמת בנושא השמירה על השבת בעיר: "לאחר מאמצים רבים, מועצת העיר החליטה לאשר חוק עזר שמחלק את העיר לאזורים שונים, בהתאם לרמת הדרישה לשמירת השבת. ב־95% משטח העיר, אסור לעשות מלאכה בשבת, ללא יוצא מן הכלל. ב־5% הנותרים, אנשים שאינם שומרי שבת יוכלו לנהל את חיי השבת שלהם.

"יש לשאוף להסכמה רחבה בעיר חריש על אופן שמירת השבת במרחב הציבורי. כפייה לא תועיל בנושא שמירת השבת בפרהסיה, ויש להגיע לחקיקה מוסכמת שיהיו שותפים לה נציגים מכל גווני הציבור כדי להעמיק את הקשר של כלל ישראל אל קדושת השבת ושמירתה.

"עם זאת יש לספק את צורכי הקהילה החילונית בפתיחת עסקים בשבת במקומות המצומצמים אשר הוגדרו לכך מראש".

בר גם מתנגד נחרצות לסגירת הכבישים בעיר: "סגירת הכבישים בשבת תפגע בחופש התנועה ובאיכות החיים של אלו שאינם שומרי שבת, ותגרום למתח ולאי-שוויון בעיר".

לשאלה על זהות העיר חריש הוא משיב: "זהות העיר חריש היא מורכבת ומשתנה. לעת עתה נקודת החיכוך בין האוכלוסיות השונות והמגוונות מינורית ומאפשרת קיום וביטוי לכל קהילה וקהילה בשלום ובשלווה. עם זאת, צורכי הקהילה החילונית הבסיסית בעיר, המורכבת מ-50 אחוז מתושבי העיר והשירותים המוניציפאליים לוקים בחסר. לא הוקמו  בחריש עד כה מוסדות אופיינים לצורכי החילונים כגון קאנטרי קלאב, בריכה עירונית, ספרייה, בית-עם ועוד. מטריד יותר לראות שבעתיד הנראה לעין לא מתוכננת הקמת מוסדות בסיסים אלה המיועדים לקהל החילוני. לצערי, העדר מתקנים עירוניים כאלה יוביל את העיר למסלול של עיר דתית-חרדית בעתיד".

"להחזיר את העיר לשפיות ושקט"

עידית ינטוב, מועמדת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, מוכרת לרבים כמי שהפעילה את פרויקט שבוס של תחבורה ציבורית בסופי שבוע בעיר במשך שנתיים . ינטוב, ציינה לא אחת כי רצונה הוא לקדם את חריש כעיר חילונית וליברלית. "בקשר למתח בין שכנים ותושבים אני מסכימה, זה חייב להיפתר. אני חושבת שהנהגה שתפעל בצורה ישירה, (ללא סיסמאות ריקות כמו שאנחנו רואים היום ממתמודדים מסוימים) עם אמירה מגובה במעשים – תייצר פה אווירה אחרת. אי אפשר להגיד "עיר לכולם" ואז לייצר קמפיין של 'עיר של צ'ולנט', לחרדים.

"אי אפשר להגיד 'עיר לכולם' אבל לא לפתוח את המתנ"ס לתרבות לילדים בשבת. אנחנו צריכים איזון. בתי כנסת לצד מבנים לציבור הכללי הגדול שחי בעיר".

"לגבי סגירת כבישים, נכון להיום זו לא שאלה שצריכה להישאל. גרים פה חילונים, דתיים, חרדים ומסורתיים באותן שכונות, ולפעמים באותו בניין. לכן, במצב הנוכחי, אין ולא יהיו סגירות כבישים בשבת. אבל, אי אפשר לחתום את זה ככה. מה שלא נטפל בו עד הסוף, יצוץ לנו בהמשך".

"כראשת עיר אפגש עם נציגי קהילות חרדיות ונבין לעומק את הצרכים. אם יתברר בשיחות האלו שהפתרון הנכון לכלל הציבור בעיר, ואני מדגישה – לכלל הציבור, זה שכונה חרדית למספר קהילות חרדיות, שם נוכל לאפשר את סגירת הכבישים. בראשון לציון לדוגמה, בלב שכונה במערב העיר. התיישבה קהילה דתית ואישרו להם לסגור רחוב בשבת. לא היו התקוממויות ולא זעקות".

ינטוב מתייחסת גם לזהות העיר: "להגדיר את חריש? לא יודעת. מה ההגדרה של חולון? הרצליה, ראשל"צ או מודיעין? עיר. אנחנו עיר ככל הערים. בעוד כמה שנים נסתכל אחורה ונשכח שהיינו צריכים הגדרה. מבחינתי חריש היא עיר שמקבלת כל אורח חיים שמכבד את האחר. "חיה ותן לחיות".

"שטחי ציבור והקצאות קרקע המשרתים את הציבור הדתי יותאמו אליהם, עם כל מה שהם צריכים וצריכות. וכאלה המשרתים את הציבור הכללי יותאמו אליהם, על כל המשתמע מכך.

"ברגע שהזרם המרכזי בעיר יסתכל קדימה ויצעד לעבר מה שהעיר הזו יכולה להיות, כל רעשי הרקע ירדו, וגם אלו שמתנגדים לי היום ייהנו לחיות כאן יחד. כי בסוף, רוב הצרכים משותפים לכולנו. מי לא רוצה חינוך טוב, מקומות תעסוקה קרובים לבית, תחבורה נוחה, עסקים פורחים ורחובות נקיים? נגיע לאיזון הדרוש ואנחנו כבר בחצי הדרך להחזיר את העיר לשפיות ושקט".

"אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר"

יוחאי פרג'י, שימש כחבר מועצה מטעם סיעת בית טוב עד להצבעה על חוק השבת. פרג'י הצביע נגד החוק, בניגוד לשני חבריו לסיעה, שלמה קליין ויוסי גולדמן. השלושה נפרדו ופרג'י קיבל את תואר יו"ר האופוזיציה בחריש.

כעת, כמועמד לראשות העיר מתייחס פרג'י לשאלה החשובה:

"אכן, בחריש סוגיית השבת עדיין לא פתורה. עד היום לא נעשה כלום כדי לפתור את המתח הזה, ופעמים רבות, אי-עשיה היא הגרועה ביותר.

"לפני שנתיים וחצי פרצו המאבקים בין תושבי העיר בעקבות "חוק השבת" שראש העיר החליט לקדם. התהליך נעשה בצורה לא נכונה בתכלית, ללא שיתוף ציבור וחמור מכך- במחטף אפילו מול חברי הקואליציה, מה שיצר פילוג חריף אף בין חברי מועצת העיר, ועל אחת כמה וכמה בין תושבי העיר.

"המהלך הזה לא הניב שום תוצאה למעט שסע כואב בין הקהילות בעיר, החוק שעבר ברוב לא אושר במשרד הפנים עד עצם היום הזה – שנתיים וחצי אחרי. מאז אחת לכמה חודשים פורצות מהומות נוספות בין המגזרים בעיר כי הנושא לא מוסדר ולא מובהר לשני הצדדים וכאשר יש ואקום נכנסים שנאה ופילוג".

"לתפישתי, לא משאירים תחומי ליבה לא מוסדרים. ההסדרה מייצרת תיאום ציפיות, ולרוב גם מרגיעה את הרוחות, ולכן עם כניסתי לתפקיד אפעל לגיבוש חוק שבת נכון יותר לעיר שיוסכם בהסכמה רחבה בתהליך נכון מול תושבי העיר ואפעל לאישורו בקואליציה ולא פחות חשוב מכך- מול משרד הפנים.

"למה לא לייצר תהליך שיתוף ציבור עירוני שבעקבותיו יגובשו המלצות לעיצוב החוק הנכון לעיר? אני מאמין גדול בשיח והידברות והגעה להסכמות רחבות בקרב הרוב. בשוליים תמיד יהיו אחוזים בודדים מכל צד שלא מעוניינים בהידברות ולא רוצה להגיע להסכמות".

לגבי תרבות בשבת – אני מאמין בחירות הפרט ולכן, לא אמנע השכרת מבני ציבור על ידי תושבים, גופים פרטיים ועמותות. אך העירייה לא תפעיל אירועי תרבות בשבת תוך אילוץ עובדי עירייה לעבוד במהלך יום המנוחה שלהם".

"אני נגד סגירת כבישים בשבת, אם היו בחריש שכונות מוגדרות למגזר הדורש זאת- הייתי שוקל את העניין בחיוב לאחר בחינה שזה לא מפריע להתנהלות שאר תושבי העיר, אך כיוון שזהו לא המצב בחריש והעיר הינה עיר מעורבת על כל המשתמע מכך- אני לא אתמוך בסגירת כבישים".

פרג'י גם מתייחס לחזונו על זהות העיר המתגבשת: "חריש היא עיר שיש בה מקום לכולם. חילונים, דתיים וחרדים. אני מאמין שחילונים שהיו רוצים עיר לגמרי חילונית היו בוחרים במקום אחר ומצד שני כך גם חרדים – ישנן לא מעט ערים בעלות אופי חרדי ועדיין הם בחרו להגיע לחריש המעורבת. אני חושב שזה היופי בחריש, היא מיקרוקוסמוס של הציבור בארץ והרוב המוחלט שמחים בגיוון הזה ורוצים שזה יישאר ככה.

"אני לא אתמוך בשום צד שידרוש 100% ולא יסכים לוותר על שום דבר בתמורה. זה הקו שאוביל כראש עיר של כולם".

"מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן"

את עמדתו של יצחק קשת, ראש העיר המכהן ונציג מפלגת הליכוד, אין כמעט צורך להציג. הוא הצהיר בחמש השנים האחרונות מעל כל במה את עמדתו בנושא זה.

"כידוע, קידמתי את חוק השבת על פי העקרונות עליהם רוב הציבור מסכים. זה הדבר הנכון לעיר. זה מה שייצר את האיזון הנכון בין כלל המגזרים. בחוק השבת קיימת אפשרות להשתמש בחלק ממבני הציבור של העירייה לטובת פעילויות גם במהלך סוף השבוע". קשת מדגיש כי חוק השבת טרם אושר.

בתשובה לשאלה השנייה הוא משיב: "אני מתנגד לסגירת כבישים בשבת. חריש היא עיר של כולם. חשוב לציין שאין שום היתכנות לסגירת כבישים בשבת מאחר שבכל שכונות העיר גרים יחדיו חילונים, דתיים וחרדים, זה היופי של חריש. מי שלא מוכן לקבל את זה על עצמו – שלא יגור כאן".

קשת חוזר על השאלה שעוסקת בזהות העיר: "שוב, חריש היא עיר שחיים בה ביחד ויש בה יש מקום לכולם. כל אחד יכול לגדל בה את ילדיו בהתאם להשקפת עולמו והעירייה בראשותי מעניקה שירותים לכל תושב מכל מגזר".

איציק לב לא השיב לשאלות המערכת עד למועד פרסום הכתבה

לקריאה נוספת: שנתיים לחוק השבת: "הסבירות שהחוק יאושר לא גבוהה"

בשלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2022 חלה ירידה חדה בהיקפי מכירות הדירות בחריש, אך המחירים נותרו גבוהים ואף המשיכו לעלות. בתחילת 2023 הגיע השינוי ולראשונה מזה שלוש שנים – מחירי הדירות בעיר ירדו בכ-4% בממוצע. שפל של כל הזמנים נרשם במכירה של דירות ברבעון השני של השנה

סקירת הנדל”ן של חריש סיטי עודכנה השבוע, על בסיס נתונים רשמיים המפורסמים ע"י רשות המסים. הסקירה המעודכנת פורסת תמונה רחבה על מאפייני השוק המקומי וכוללת את נתוני המכירות של דירות בעיר החל משנת 2014 ועד לסוף המחצית הראשונה של שנת 2023.

אפריל-יוני 2023: שפל של כל הזמנים במכירות

ברבעון הראשון של שנת 2022 נרשם שיא בהיקף מכירת הדירות בעיר. כ-420 דירות נמכרו ברבעון, כלומר כ-140 דירות בחודש או במילים אחרות – למעלה מ-5 עסקאות נחתמו בחריש בממוצע ביום חול.

תחילת 2022 נראית קרובה על לוח השנה, רק בשנה שעברה, אך במשרדי המכירות והתיווך המקומיים זה מרגיש כמו היסטוריה רחוקה. מייד אחרי השיא החלה ירידה חדה בהיקפי המכירות בשלושת הרבעונים עד לסוף שנת 2022, עליה דיווחנו בסקירה האחרונה.

לצד הירידה התלולה בהיקפי המכירות, נותרו המחירים ברמתם הגבוהה, ואף המשיכו לעלות עד לסוף שנת 2022. המוכרים, שכבר התרגלו לתגי המחיר הגבוהים לדירתם, לא מיהרו להוריד מחירים וקיוו להתאוששות בביקוש לדירות.

למגינת ליבם, שנת 2023 לא הביאה עימה בשורת התאוששות, אלא דווקא המשך של המגמה ואף החרפה של הקיפאון בשוק הנדל״ן המקומי. ברבעון השני של 2023 (אפריל עד יוני 2023) נמכרו 76 דירות בלבד (25 בממוצע לחודש – מכירה אחת בממוצע ביום חול), נתון המשקף שפל של כל הזמנים מאז החלה מכירת הדירות בעיר וצניחה של כ-80% ביחס להיקפי השיא שנרשמו לפני כחמישה רבעונים.

ירידת המחירים: שינוי מגמה או תיקון קל?

שינוי מחירי הדירות נבחן לפי העלות הממוצעת למ”ר – כך ניתן לנטרל את ההבדלים בגודל הדירות בעיר. בחינת נתוני המכירות של המחצית הראשונה של שנת 2023 מלמדת כי אחרי שלוש שנים רצופות של עלייה במחירי הדירות בחריש, בתחילת 2023 השתנתה המגמה. 

עלייה חדה במיוחד במחיר למ״ר נרשמה החל מאמצע שנת 2021 עד לרבעון האחרון של 2022, שבו הגיע המחיר הממוצע למ״ר בדירות הרגילות בעיר ל-15,600 שקלים. מדובר על עלייה של כ-40% תוך שנה וחצי.

בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2023, לעומת זאת, התהפכה המגמה והמחיר הממוצע למ״ר בדירות רגילות החל לרדת, עד הגעה למחיר של כ-15,000 שקלים, המשקף ירידה של כ-4% תוך חצי שנה. לשם המחשה, עבור דירת 100 מ״ר מדובר על ירידת מחיר של 60,000 שקלים.

האם ירידת המחירים בחודשים האחרונים היא תחילתה של מגמה או תיקון קל לעליות החדות עד כה? ימים יגידו, אך ברור שכל עוד רמת הריבית במשק נותרת גבוהה, יהיה קשה לראות את גרף הביקוש לדירות מתאושש במהרה.

הרחבה לגבי ההבדלים במחיר הממוצע למ"ר בין השכונות השונות בעיר, וכן לגבי מחיריהן הממוצעים של דירות 4 ו-5 חדרים בכל שכונה ניתן לראות בסקירת הנדל"ן המלאה.

הדירה היקרה ביותר שנמכרה בעיר

באוקטובר 2022 נמכרה לראשונה דירה בחריש במחיר הגבוה מ-3 מיליון שקלים. הרוכשים שילמו 3.015 מיליון שקלים עבור פנטהאוז בן 5 חדרים ברחוב רקפת בשכונת הפרחים. פחות מחמישה חודשים חלפו וכבר נקבע שיא חדש.

בחודש מרץ 2023, נמכרה בחריש דירת גן בת 5 חדרים ברחוב אורן בשכונת החורש, תמורת 3.157 מיליון שקלים. לשם השוואה, דירה בעלת מאפיינים דומים באותו רחוב ובאותו פרוייקט נמכרה בסוף 2017 תמורת 1.7 מיליון שקלים, כך שהמכירה הנוכחית משקפת עליית ערך של כ-85% בחמש שנים.

השבחת ערך גם במתחם הוותיק של חריש

האזור הוותיק של חריש, בלב שכונת החורש, נבנה בשנות ה-90׳ ומחולק לאזור הקוטג׳ים ולרחוב גמלא שלאורכו כ-250 דירות 3 חדרים. הרחוב עצמו עבר שדרוג לפני כמה שנים ועל הפרק עומדת כעת תוכנית שיפוץ חלקית במסגרת ״שיקום שכונות״, ותהליך פינוי-בינוי מלא בעתיד, שבמסגרתו ייבנו במקום מאות יחידות דיור חדשות ושטחי מסחר.

בשנה החולפת, חצו לראשונה מחירי הדירות במתחם גמלא הוותיק, את רף המיליון שקלים. דירות שנמכרו בשנת 2015 במחירים שנעו בין 600-500 אלף שקלים, נמכרו השנה במחירים שנעו בין 1.1-1 מיליון שקלים. המחיר הממוצע למ״ר באזור הוותיק עלה מכ-7,500 שקלים בשנת 2015 לכ-13,000 שקלים השנה, קרי, עליית מחירים של למעלה מ-70%.

אמנם, עליית המחירים דומה לעליות המחירים בעיר כולה בשנים האחרונות, אך יש לזכור שבהשוואה לדירות החדשות בעיר, איכות הבנייה באזור הוותיק נמוכה יותר וכי המתחם כולו סבל מהזנחה לאורך העשורים האחרונים. ייתכן אם כן, שעליית המחירים במתחם כבר משקללת בתוכה חלק מהשבחת הערך המתוכננת במסגרת פרוייקט הפינוי-בינוי העתידי.

מחירי השכירות ממשיכים לעלות

עם הירידה בכמות הדירות הפנויות בעיר והעלייה החדה בתשלומי המשכנתאות החודשיים, עלו מחירי השכירות במהלך שנת 2022 בשיעור דו-ספרתי. העלייה במחירי השכירות נמשכה גם במחצית הראשונה של 2023, וזאת בניגוד לירידת המחירים בשוק הקנייה והמכירה.

על פי נתוני “לוח דירות חריש” מחירי השכירות של דירות 4 חדרים נעים כיום בין 3,800-3,400 שקלים. דירות 5 חדרים מושכרות במחירים הנעים בין 4,200-3,800 שקלים.

>> לצפייה בכל הנתונים, הגרפים וההסברים המלאים – לחצו כאן למעבר לסקירת הנדל”ן המלאה