מתנדבי השי"ל של חריש מסייעים לתושבים להתמודד מול הבירוקרטיה הישראלית, מול אתגרים אישיים ומשפחתיים, במגוון תחומים ודרכים. הכירו את השירות ואת המתנדבים, תושבי העיר, שמספקים ייעוץ מקצועי בחינם – למען הקהילה

"איש בעולם אינו חסר תועלת אם הוא מסיר מעט ממשאו של אחר", כתב צ'ארלס דיקנס, הסופר האנגלי הנודע. לתפישה זו שותף, עו"ד אוהד לפידות (43), תושב חריש. עו"ד לפידות מסביר: "אני מאמין בכל לבי שעל האדם לא להסתפק בלחיות בד' אמותיו אלא לצאת מהבועה שלו ולהביט מה קורה לסביבתו ושכניו".

עו"ד לפידות הוא אחד ממתנדבי שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) שהחל לפעול בתחילת השנה גם בחריש.

שי"ל הוא שירות שפועל מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומופעל בשיתוף הרשויות המקומיות. שירות זה פועל למתן הכוונה וייעוץ לפונים בנושאי זכויות, חובות, ושירותים העומדים לרשות התושבים. השירות ניתן בחינם ובסודיות לכל פונה, על ידי צוות עובדים ומתנדבים.

בחריש מופעל שירות זה ע"י היחידה להתנדבות של המועצה, בראשותה של אור גולני-רוזיו, ובניהול המתנדבת מלני פאר, וכולל תשעה מתנדבים תושבי חריש שמסייעים לתושבי העיר בתחומים שונים. אחד מהם הוא התחום המשפטי.

לראות אור בעיניים

עו"ד לפידות מפרט: "במסגרת העבודה אני נפגש, לא אחת, באנשים שיש להם קושי ניכר לקרוא נכון את המפה הבירוקרטית של מדינת ישראל ולמצוא את המענה המתאים עבורם. הם נופלים בין הכיסאות, כאשר כל גורם שאליו הם פונים, מסביר להם, באדיבות, מדוע הוא אינו אחראי. בפועל יוצא שהם אינם מקבלים את הזכויות המגיעות להם ולעיתים אף מנוצלים לרעה. זה חורה לי".

ספר על מקרה ספציפי שעזרת בו לתושב חריש

"אבי (שם בדוי) פנה אלי יום אחד וסיפר שגילו אצל אשתו מחלה קשה. המחלה שאבה את כל המשפחה לאנדרלמוסיה כלכלית, והזוג התקשה לעמוד בהחזרי המשכנתא. אבי הגיע אלי לייעוץ, ללא תשלום. יחד גילינו שיש לו ביטוח שרלוונטי עבור משפחתו במצבה הנוכחי. הדרכתי אותו כיצד לפנות לביטוח והביטוח סייע לו בסכום כספי גדול. כמו כן, סייעתי לו לפנות לבנק ולבקש פריסה מחודשת של המשכנתא לתקופה מוגבלת, שהפחיתה לו את התשלום החודשי בצורה ניכרת, והעניקה למשפחה אורך נשימה להתמודד עם המשבר, בלי חשש מקריסה כלכלית".

"האור שהיה לאבי ואשתו בעיניים, לאחר שהצלחתי לסייע להם, היה סיפוק גדול מאוד עבורי. עבורם זו הייתה ממש הצלת חיים. אני אדם עסוק אבל לא מוותר על ההתנדבות בשי"ל. יש לי הזדמנות לתרום מהידיעות המשפטיות שלי והכרת מערכות המדינה על מנת לסייע לאנשים שחסר להם את המידע הזה, אז מדוע שלא אעשה זאת?"

להבין את הקושי

מלני פאר (54), תושבת חריש ויועצת נדל"ן, שמנהלת את שי"ל חריש מאמינה כי "שי"ל הוא סוג של "עזרה ראשונה" לתושבים ואת תוצאות העזרה הזו היא חוותה על בשרה: "בעבר התמודד אחד מבני משפחתי עם קושי מסויים, ונעזרנו בשי"ל כדי לפתור את הבעיה. זה היה נפלא. גם אני, כשהייתי בתהליך אישי שלי, שילמתי הון תועפות לאנשי מקצוע, על מנת שיעזרו לי, אך היה חסר לי היחס האישי, המרגיע והמכוון. הייתה חסרה לי תקווה. מהמקום הזה הגעתי להתנדב לנהל את שי"ל, כדי להיות במקום ששומע את מצוקת התושב, כשהוא נקלע לבעיה כלשהי, ולהיות איתו במקום מבין, מסייע וללא כל שיפוט. כשתושב מתקשר אלי להגיד תודה על עזרה שהוא קיבל מאיתנו, זו מתנה אדירה בשבילי".

"כשאדם נכנס פתאום למשבר, ניתן לעזור לו ולכוון אותו לאיזה מקום עליו להגיע ואיך הוא יכול להגיע לשם ולא משנה מול מי הוא מתמודד, מול המעסיק, המועצה, ביטוח לאומי, משרדי ממשלה או גורמים אחרים".

כאמור, בשי"ל חריש המתנדבים מסייעים לתושבים בתחומים שונים: חלקם נותנים ייעוץ משפטי, כעורכי דין, אחרים מסייעים במילוי טפסים וחלקם משמשים כמתורגמנים לקריאת טפסים וסיוע מול מוסדות שונים. שירותי התרגום ניתנים במגוון שפות – אנגלית, רוסית, צרפתית, פורטוגזית ועוד. שירותי המתורגמנות הם משמעותיים ביותר לאוכלוסיית העולים בחריש.

אריאנה טורן, (37) היא אחת מהמתורגמניות המתנדבות בשי"ל. "אני עוזרת בתרגום לעולים חדשים מדרום אמריקה, ויש רבים כאלו בחריש והצורך מאוד גדול", היא משתפת. "עזרתי לזוג עולים לתקשר עם מתווכת, סייעתי לזוג אחר בחתימת חוזה. אני עוזרת לעולים הללו גם בקריאת ומילוי טפסים שונים עבור העירייה ומוסדות שונים".

מה מניע אותך להתנדב?

"אני מבינה את הקושי. הייתי שם. גם אני עליתי לארץ ולא הבנתי הרבה דברים כשהגעתי לכאן. זה היה קשה. לכן חשוב לי שלאחרים יהיה יותר קל". 

לקבל מנוף וסעד

מלבד מענה פרטני שניתן לתושבי חריש ללא עלות, דואגים בשי"ל להעשיר את תושבי חריש בהרצאות שמעניקות לתושבים כלים וידע בתחומים כדוגמת ייעוץ בלקיחת משכנתא, התמודדות עם ליקויי בנייה, מיצוי זכויות רפואיות ועוד.

עו"ד לפידות מסביר: "המטרה של ההרצאות היא לתת לתושבי חריש סל מעשי להתמודדות עם היום-יום שלהם. להבין את המושגים ולדעת מה הזכויות שלהם. מומלץ מאוד להגיע להרצאות הללו, שהן ללא תשלום, וניתן רק להרוויח מהן".

ומה צפוי לנו בהמשך?

"אני שמחה לבשר לתושבי חריש שבקרוב הפעילות של שי"ל תעבור למתנ"ס החדש שעתיד להיפתח בעוד כחודשיים", מבשרת מלני. "במתנ"ס נוכל להעניק לתושבים שירות מכובד ורחב יותר ואני מקווה שהיקף הפעילות שלנו יגדל משמעותית ויכיל עשרות מתנדבים תושבי חריש בתחומים שונים. אני מבטיחה לכל אחד מהפונים שהוא יקבל מאיתנו יחס מכבד ותומך".

עו"ד אוהד לפידות מוסיף: "הכרת וידיעת החוק במדינה יכולה להיות מנוף, סעד וסמך לאנשים רבים. פנייה לשי"ל יכולה לסייע לכם למצות את זכויותיכם. אל תוותרו על המגיע לכם ותוכלו להיעזר בנו לשם כך". ואילו אריאנה מסכמת: "אנחנו יכולים לעזור לכם. כולנו פה ביחד בחריש. ככה בונים קהילה. החיבוק הזה שקיים בחריש לא קיים במקומות אחרים והוא מאוד חשוב".

לפרטים ולהתייעצות: 052-245-7711

עד העצם אקספרס. צילום: נמרוד סונדרס

רשת המרכזים המסחריים MORE CENTERS הודיעה על חתימת הסכם עם שתי רשתות מזון מובילות בישראל: מקדונלדס ועד העצם אקספרס, לפתיחת סניף בחריש

השבוע נחתם הסכם התקשרות בין קבוצת חנן מור לרשת המזון "מקדונלדס" להקמת סניף מורחב במרכז המסחרי MORE בחריש שנבנה בכניסה לעיר. הסניף המורחב ימוקם על שטח של כ-250 מ"ר והוא יכלול את מאפייני העיצוב החדישים ביותר של הרשת. במסגרת החתימה סוכם על הקמת סניף מורחב הכולל אזור הסעדה רגיל וגם "מקדרייב", שמאפשר ללקוחות שנמצאים בדרכים לרכוש ארוחות ללא יציאה מהרכב, הישר מחלון ההגשה.

בנוסף, חתמה הקבוצה עם מסעדת "עד העצם אקספרס", חוזה להשכרת שטח למסעדה העומד על כ-150 מ"ר. הרשת הינה רשת מסעדות מזון מהיר ואיכותי בסגנון אמריקאי, המבוסס על תפריט מצומצם של המבורגר מבשר טרי, צ'יפס ושתייה עם אפשרות למילוי חוזר (refill). הקונספט חדשני של הרשת בא לידי ביטוי גם בכך שבשעות הערב המסעדה מקבלת אווירה של בר ומזמינה אליה קהל צעיר.

הכניסה של מקדונלדס ו"עד העצם" לחריש, מדגישה את הפוטנציאל הצרכני הגבוה של חריש, העתידה לאכלס כ- 100 אלף תושבים.

קניון MORE ממוקם בכניסה לחריש ויכלול בתוכו תמהיל רחב של רשתות וחנויות של המותגים המובילים בארץ. הוא צפוי למשוך אליו מבקרים רבים מחריש ומהערים הסמוכות לה ואף לתת מענה לנוסעים על כביש 6. הקניון צפוי להיפתח בחודש מרץ 2019.

מקדונלדס ועד העצם אקספרס מצטרפות למתחם המסעדות במרכז הקניות, שיכלול גם את קפה גרג, גלידה גולדה, מסעדה איטלקית מובילה וסושייה מובילה. בנוסף, הן מצטרפות לשורה ארוכה של רשתות קמעונאיות שכבר שכרו חנויות בקניון, בהן שופרסל דיל שצפויה להקים את אחת מחנויות הדגל שלה, סופר פארם, דור אלון כתחנת הדלק הראשונה בחריש ונוספת על כביש 6, Bגוד , סטימצקי, רשת KIWI בגדי ילדים ורשתות נוספות. את העסקאות הנוכחיות, כמו גם הקודמות, מייצגות ומלוות מטעם קבוצת MORE חברת Retale בראשות עו"ד שירה שגב מור ועו"ד טל שניצר.

חנן מור, יו"ר קבוצת חנן מור: "כשהחלטנו להקים את המרכז המסחרי בחריש בכניסה לעיר, הבנו כי הוא הולך להיות אחד המרכזים העמוסים והטובים ביותר באזור הצפון. אנחנו נערכים לקראת פתיחתו ברבעון הראשון של שנת 2019 כאשר מדי שבוע יותר חברות ורשתות מביעות עניין להיות חלק מהבשורה לתושבי חריש והסביבה. אין ספק כי כניסתה של רשת מקדונלדס הן באזור ההסעדה והן כמקדרייב וכניסתה של רשת עד העצם למרכז, מוכיחה את מה שזיהנו כבר בתחילת הדרך ואני שמח לספק מענה תעסוקתי ופנאי לתושבים ולנוסעים על כביש 6".

טיילת דרך ארץ. באדיבות דוברות מועצת חריש

בספטמבר הקרוב עתידים להיפתח ולפעול בחריש גני ילדים חדשים ובית ספר חדש. באוקטובר 2018, עתידים להיחנך מתנ"ס וטיילת דרך ארץ, טיילת בנויה ומוצלת שתאפשר לתושבי חריש לטייל לאורכה של העיר

הבינוי של מוסדות ציבור והכשרת שטחי ציבור בהתאם לתכנית החדשה של מועצת חריש מתקדמים בקצב ראוי. על פי התכניות תוך שנה עתידה חריש להתהדר גם באולמות ספורט משוכללים וספריה ותוך שנתיים עתיד לקום הפארק העירוני. עוד בתכנון: פרויקטים נוספים כדוגמת גינות כלבים, קאנטרי עירוני ובתי ספר תיכוניים. התכנית המלאה של הפרוגרמה למבני ושירותי ציבור בחריש תעלה בקרוב לאישור המליאה.

קבלו הצצה לתכנון העתידי באמצעות הדמיות שהוכנו עבור מועצת חריש. אלה מדמות ברמת דיוק גבוהה את התוצאה הסופית העתידה לקום בשטח. אז מה צפוי לנו? הנה הפירוט המלא:

טיילת דרך ארץ – לאורכה של חריש

נתיב התחבורה הציבורית שתוכנן במרכז שדרת דרך ארץ לא יופעל בשנים הקרובות, עד לגידול באוכלוסייה עם צמיחתה של העיר. במקומו שוקדים במרץ על הקמת טיילת דרך ארץ, שתחבר בין 'שתי גדות' השדרה המרכזית. הטיילת שנבנית בימים אלה ממש, תתחיל מרחוב אשל (פינת דרך ארץ) ותתמתח עד לכביש הגישה לעיר בואכה לשכונת המע"ר. ביצוע העבודות נמצא בשלב מתקדם. פתיחה משוערת: אוקטובר 2018

גני ילדים  – ילדים זו שמחה

בספטמבר 2018 עתידים להיפתח מספר  אשכולות גנים חדשים הכוללים כ- 18 גנים. אלה יתווספו ל-24 גנים שכבר פועלים בחריש. סך הכל יפעלו בחריש 42 גנים לגילאי טרום טרום חובה, טרום חובה וחובה. האשכול הראשון שייפתח ממוקם בפינת הרחובות דפנה-גפן ואשכול שני בפינת גפן-שקד (8 גנים). בינואר 2019 עתידים להיפתח שני אשכולות גנים נוספים – אחד בפינת ברקת-טופז, בסמוך לבית הספר 'תלמי רון, והשני בפינת הרחובות תמר-אורן.

בתי ספר – עליה חדה במספר התלמידים

בספטמבר 2018 יחנך המבנה החדש של בית ספר 'תלמי הדר' ברחוב מרגלית. שני מבנים מתוך שלושה קיימים יהיו פעילים כבר בשנת הלימודים הקרובה. בבית הספר ששירת בשנת הלימודים הנוכחית 60 תלמידים ילמדו בשנה הקרובה כ-200 תלמידים.

בימים אלו נבנה בי"ס יסודי נוסף בשכונת החורש בפינת הרחובות אלון-דפנה ובשלב תכנון נמצא בית ספר יסודי נוסף ברחוב שקד בשכונת החורש. סה"כ יפעלו בחריש בשנת הלימודים הקרובה כשישה בתי ספר (כולל חטיבת הביניים), שיתנו מענה לכלל הזרמים החינוכיים.

תיכון חריש הראשון יחנך בשכונת אבני חן בשנת 2020.

מתנ"ס עירוני – חוגים וחוגגים

המתנ"ס העירוני, שיספק שלל חוגים ופעילויות פנאי לילדים ולמבוגרים כאחד, עתיד להיפתח כבר באוקטובר 2018. המתנ"ס ממוקם בפינת הרחובות טופז-לשם. מתנ"ס נוסף תוכנן ונמצא בשלבי אישור ועדה לפני קבלת היתר בנייה.

גינות כלבים – זהו עצם העניין

שלוש גינות כלבים מתוכננות בשלב זה בחריש. גינה אחת, בשכונת אבני חן, ברחוב ברקת, כבר בנויה וממתינה לטופס 4 שיאפשר לבעלי הכלבים לבקר בגינה. גינה שנייה נמצאת בשלבי ביצוע מתקדמים ואילו השלישית כבר תוכננה אך טרם החלו העבודות להקמתה.

אולמות ספורט – להטביע ברשת

שני אולמות ספורט חדישים ומשוכללים עתידים לקום בחריש. אולם אחד ישתרע על שטח של 1,400 מ"ר וימוקם ברחוב טורקיז 6 בשכונת אבני חן. אולם ספורט נוסף ישתרע על שטח של  1,100 מ"ר וימוקם ברחוב גפן 35 בשכונת החורש. תחילת בינוי משוערת לשני האולמות: נובמבר 2018. פתיחה משוערת: אוגוסט 2019

ספריה עירונית – ספרים רבותי, ספרים

ספריה עירונית נמצאת בשלבי תכנון. ההערכה היא כי עבודות הביצוע יחלו תוך חצי שנה ויסתיימו לקראת תחילת 2020. מיקום הספריה העתידית הוא בשכונת אבני חן, מול המרכז המסחרי עמית.

פארק עירוני חריש – ריאה ירוקה

הריאה הירוקה של לב העיר חריש, הפארק העירוני שמתוכנן להשתרע על שטח של כ-100 דונם נמצא בשלבי תכנון. הפארק ממוקם בין שכונת החורש לשכונת הפרחים, במרכזה העתידי של העיר. פתיחה משוערת: במחצית השנייה של שנת 2020.

ברוכים הבאים לקאנטרי קלאב חריש

אם תרצו לשחות או לקבל טיפולי יופי תקפצו לקאנטרי המתוכנן לקום בין שכונת הפרחים לשכונת החורש. מיקומו הסופי של הקאנטרי צפוי להיות מאושר במליאת המועצה. זמן פתיחה משוער: שנת 2020.

למפת העיר האינטראקטיבית – לחצו כאן.

אם בא לכם לנגב חומוס, לשבת על כוס בירה, לקנות פרחים או לקפוץ לרופא שיניים – תוכלו לעשות זאת בקרוב, כאן, בחריש

בתחילת אוגוסט עתידה להיפתח ברחוב דרך ארץ 56, מרפאת השיניים הראשונה בחריש. ד"ר מג'ד אגבאריה (28) ממעלה עירון, משיק מרפאה פרטית שתעניק מגוון רחב של טיפולי שיניים בסיסיים לצד טיפולי שיניים שיבוצעו על ידי רופאים מומחים בתחומים שונים כמו אורתודנטיה (יישור שיניים). ד"ר אגבאריה, שמתמחה בטיפולי שיניים אסתטיים מתרגש לקראת הפתיחה: "אני שמח להיות מרפאת השיניים הראשונה בחריש שתעניק לתושבים שירות חשוב ונדרש", הוא מציין. לדבריו, המרפאה הפרטית תחבור בהמשך לקופות החולים ותעניק טיפולים גם ללקוחות בהסדר.

מדוע בחרת לפתוח מרפאה בחריש? 

"חשתי שצברתי מספיק ניסיון כשכיר ושהגיע הזמן לצאת לדרך עצמאית. חריש היא עיר מתפתחת ואני צופה לה תנופת פיתוח, והרגשתי שנכון לפתוח מרפאה במקום בו אין את השירות החשוב הזה".

בקרוב: חומוס אותנטי מקומי

בתחילת ספטמבר, עתידה להיפתח חומוסייה חדשה בבעלות יואב דנגורי (25) מקיבוץ ברקאי. דנגורי הוא הבעלים של פאב 'שרוליק' שפועל בקיבוץ בהצלחה כבר שלוש שנים ומהווה אבן שואבת לצעירים מהאיזור כולו.

החומוסייה עתידה להיפתח בדרך ארץ 49, השדרה המרכזית, ולהציע תפריט של מנות חומוס משודרגות לצד בירות מהחבית ומשקאות אלכוהוליים נוספים. "החומוס עשוי ממתכון מיוחד שאני מביא. המקום ישלב את הבוטיקיות התל אביבית יחד עם האותנטיות המקומית והעממית", מציין יואב.

מה תהיה רמת המחירים?

"המנות יהיו משודרגות אך המחירים יהיו עממיים, 27 שקלים למנת חומוס ושליש בירה ב-20 שקלים בלבד".

המקום יהיה כשר?

"כן, אני עדיין בודק אם תהיה כשרות רגילה או מהדרין".

יהיו משקאות אלכוהוליים נוספים חוץ מבירה?

"אני אלמד די מהר את הטעם והצרכים של תושבי חריש ואדע לספק להם מענה אלכוהולי נרחב. אני לא פוסל את האפשרות שהמקום יהיה פתוח עד שעות מאוחרות יותר ויגיש גם קוקטיילים, אבל השילוב של חומוס ובירה הוא בעיני שילוב מנצח".

מדוע בחרת לפתוח את העסק בחריש?

"אני יליד האיזור ומכיר את הפוטנציאל ואת האיכות האנושית שקיימת בסביבה. אני מביא מוצר איכותי לחריש שאני מאמין בו. מעבר לזה, הנושא החברתי והקהילתי בחריש מאוד מפותח. לתחושתי, בקהילת חריש אנשים נשכבים על הגדר בשביל לקדם את העיר. כאדם צעיר אני מרגיש שמחובתי להירתם למאמץ ולעזור  ולפתח את המקום".

מהם הקשיים איתם אתה מתמודד בתור בעל עסק בעיר?

"חריש היא עיר חדשה בהקמה עם אוכלוסיה מינימלית ועם אפיונים של קיבוץ גלויות. העיר היא בפיתוח בשלל היבטים, אבל האופטימיות והפוטנציאל מכפרים על הכל ומקטינים את הקשיים. כבעל עסק, לקחתי את השיקולים האלה בחשבון, יש לי תכנית עסקית מסודרת, אני נערך לכל התרחישים הכלכליים האפשריים ומקווה לטוב".

המסחר פורח? חנות פרחים חדשה בחריש 

השבוע בעיתוי מושלם לקראת ט"ו באב המתקיים מחר, פתחו שלי אבוטבול ומורן קלאורה, בנות זוג המתגוררות בחריש מזה מספר חודשים את חנות הפרחים והמתנות, 'דבר אלי בפרחים' הממוקמת בדרך ארץ 56.

"היה לנו חשוב לפתוח חנות בחריש כדי לתת מענה לתושבים בתחום חסר", אומרת שלי ומוסיפה: "עד תקופת החגים גם המשלוחים בחריש ובסביבה יהיו בחינם ואנו בטוחות שנלמד להכיר מהר את התושבים ואת הצרכים שלהם ובהתאם גם נתאים את המחיר". ואילו מורן מזמינה את התושבים להגיע ולפרגן: "חשוב שהתושבים יבינו שהם צריכים לבוא ולפרגן לעסקים שנפתחים כאן כדי ליצור אמביציה ליזמים אחרים להשקיע בחריש".

מליאת הכנסת אישרה לשר האוצר להאריך את הכהונה של הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש בשלוש שנים.

בתחילת יולי אישרה מליאת הכנסת לשר האוצר, משה כחלון, להאריך את כהונתה של הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, בשלוש שנים נוספות. המשך הכהונה נדרש לאור תנופת הפיתוח של העיר העתידית המתוכננת כעוגן המרכזי של יישובי צפון השרון.

בארבע השנים האחרונות מכהן השר בדימוס, דוד מגן, בתפקיד היו"ר ולצידו מכהנים נציגי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לפיתוחה של חריש. העיר מתוכננת בהתאמה למשפחות צעירות, תוך הקפדה על חזות ויזואלית המשתלבת בנוף הטבעי של היישוב עם מוסדות ציבור, פארקים וגינות, שיקנו ליישוב אווירה כפרית וחיי קהילה תוססים.

הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש, מופקדת על מרחב תכנון מיוחד בשטח של 6,500 דונם והחלה לפעול בשנת 2009, מכח סעיף 32 בחוק התכנון והבנייה. הוועדה המיוחדת הנפיקה עד כה היתרי בנייה לכ-10,000 יחידות דיור, למעלה מ-60 פארקים, כ-20 מוסדות ציבור חדשים ומאות אלפי מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה. כמו כן, סיימה הוועדה את התכנון המפורט של חמש השכונות הראשונות בעיר, המיועדות לאכלוס הצפוי של 50,000 תושבים.

הסדר הפשרה

הארכת הכהונה של הוועדה, שפועלת בצו מיוחד כבר עשר שנים, היא פשרה מוסכמת שהציג ח"כ יואב קיש בין בקשת שר האוצר, להסתייגויות שהעלו חברי כנסת בדיונים מקדימים.

כך לדוגמה, ח"כ אחמד טיבי דרש להרחיב את הרכב הוועדה המיוחדת ולכלול בה גם נציגים מהוועדה המקומית של עירון. הסתייגות הציג גם דרור בוימל, מנהל תחום תכנון בחברה להגנת הטבע: "ברגע שקמה לה ועדה מיוחדת, זה ברור שכבר אין לה אינטרס סביבתי ולכן אין שום הצדקה להאריך את קיומה בעוד חמש שנים".

כאמור, ח"כ קיש הציג לפני ההצבעה על החוק, מתווה מוסכם להורדת ההסתייגויות ולפיו הארכת הצו תהיה רק לתקופה של שלוש שנים ולא לחמש כפי שנקבע בקריאה ראשונה. בנוסף, החוק קבע כי בכל מקרה של הארכת תוקף הוועדה המיוחדת, זה ייעשה רק בהגדלת הוועדה בארבעה נציגים נוספים – שניים בעלי זכות הצבעה ועוד שני משקיפים. הנציגים שיתווספו יהיו מרשויות מקומיות סמוכות ועוד נציג מארגוני הסביבה.

ח"כ קיש: "ההצעה כפי שהובאה לוועדה להאריך את תוקף הוועדה המיוחדת בלי להתחשב ביישובים והכפרים מסביב, אכן לא הייתה נכונה. הצגנו כאן מתווה פשרה מאוזן שייתן ביטוי לרשויות הסמוכות ולירוקים".

ליאת רבלין מאמינה כי תקופת בחירות היא תקופה בה מועמדים מבקשים מאיתנו, האזרחים,  הלוואה. הלוואה שהיא יותר יקרה מכסף, זוהי הלוואה של אמון. הם מבקשים מאיתנו לבטוח בהם, לבחור בהם ולפעול בעזרת האמון שאנו מעניקים 

תהליך לקיחת הלוואת המשכנתא לרכישת הדירה שלנו בחריש היה מייגע. נדרשנו להביא לבנק שלל מסמכים שמוכיחים את מצבנו הכלכלי היציב ואת היכולת הכלכלית שלנו לעמוד בתשלומי ההחזר החודשיים: תדפיס בנק עכשווי (וגם כמה חודשים אחורה), תלושי שכר, יתרת פקדונות וחסכונות, מצב נכסי נדל"ן, תעודת זכאות מהמדינה (להוכיח שיש לנו עוד קצת גב) ועל אף כל אלה, כשהבנק קבע שההכנסה שלנו 'לא יציבה' (רבלין היה באותה תקופה חייל בסדיר עם תשלומי משפחה) המשכנתא לא אושרה ונדרשנו להביא ערב תומך.

האיתנות הכלכלית שלנו השפיעה לא רק עלינו אלא על קבוצה שלמה. היינו חלק מקבוצת רכישה, ומי שלא הצליח לעמוד בתשלומים, פגע באיתנות הכלכלית של כל חברי הקבוצה וחשף אותה לבעיות משמעותיות.

איש חכם אמר לי פעם, שלהעניק למישהו תקווה זה כמו לקחת הלוואה. צריך לפרוע אותה בעתיד. אדם שמעניק לציבור תקווה באמצעות הבטחה ולא עומד במילתו הרי שלא פרע את חובו.

לתפישתי, תקופת בחירות היא תקופה בה מועמדים מבקשים מאיתנו, האזרחים, הלוואה. הלוואה שהיא יותר יקרה מכסף, זוהי הלוואה של אמון. הם מבקשים מאיתנו לבטוח בהם, לבחור בהם ולפעול בעזרת האמון שאנו מעניקים להם.

כאשר אנחנו בוחרים במועמד מסוים אנחנו מעניקים לו בראש וראשונה הלוואה המסתכמת בסכום התקציב השנתי של המועצה (67 מיליון שקלים על פי פרסומים אחרונים).

מעבר לזה, ברור לכולנו כי השנים הקרובות שצפויות לחריש הן בעלות משמעות עמוקה. הן יקבעו מה יהיה אופי העיר מבחינת חינוך, קהילה, רווחה, צביון יהודי, קיימות, חדשנות, שיתוף תושבים, עצמאות, פוליטיקה, יזמות ועוד.

חריש היא תינוק

אני רואה בעיר חריש כיום תינוק בשנות חייו הראשונות, שידוע שהן שנים שמעצבות את אופי ואישיות הרך הנולד. 'לידת העיר' כבר התרחשה. גוף העיר בצורת כבישים ובניינים כבר עוצב. כעת נותר לצקת רוח, נשמה ואופי לעיר וחמש השנים הבאות הן שיקבעו את עתידו של הילד.

מי יטפל ב'תינוק' שלנו, חריש?  למי ניתן את האמון שלנו? במי נתלה את תקוותנו ונפקיד בידיו את היקר לנו מכל?

כשם שתהליך בחירת הגננת או המטפלת לילד שלנו היה תהליך שעירב בדיקות יסודיות, קבלת המלצות, בדיקת ניסיון, וותק ואמינות בואו נערוך בדיקה יסודית גם לגבי המועמדים:  נשאל שאלות ולא נפסיק לחקור עד שנקבל מענה מספק. לא נאמין לשמועות אלא לדברים שאנו רואים ושומעים מפי הגבורה. נבקש הוכחות לכל אמירה, נסתכל על העבר ונבחן את התכניות לעתיד. נבדוק את המועמד ואת הצוות שעומד לצידו, שהרי הם אלו שיגדלו את "התינוק" שלנו.

צאו לפגוש את המועמדים פנים אל פנים, שמעו את דעותיהם  ואל תנהלו "הלוואות" אמון בקליק, במרחב הדיגיטלי. הלוואות אלה שנלקחות בספין של רגע בפוסט זה או אחר לא יחזיקו מעמד יותר מ-48 שעות והריביות עליהן גבוהות משמעותית.

חשבו מה הייתם רוצים שהמועמד שלכם יעשה עם האמון שנתתם לו ואף הציעו לו הצעות משלכם. ובעיקר זכרו, בתור הורי התינוק ובתור בעלי הבנק עיקר האחריות היא עליכם: אם ההלוואה לא תיפרע והילד לא יקבל את הערכים שכל כך רציתם (חינוך, קהילה, תשתיות), המפסידים העיקריים הם אתם.

יתרה מזאת, אל תקחו חלק בתהליך העירוני רק בעת הבחירות. כמו שאנחנו ממשיכים להיות עם ערניים לגבי תפקוד המסגרות החינוכיות של הילדים וכמו שאנחנו בודקים תמיד אפשרות למחזור משכנתא  – כך מוטלת עלינו האחריות גם לשנים שאחרי הבחירות.

הראו מעורבות. אל תתבוננו מהצד, אל תישארו בצד המתלונן בלבד. חשבו כיצד ניתן לפעול במציאות הקיימת על מנת לשנות אותה. הקימו מיזמים, הצטרפו למעגלי שיתוף תושבים, התנגדו לשיימינג ושיח בריוני ברשת, שווקו את העיר לחברים, תתנדבו, חייכו לשכן, שמרו על איפוק וסבלנות גם כאשר אתם באים להאיר נקודה הטעונה שיפור. תחשבו על טובתכם שלכם יחד עם טובת הקהילה ובעיקר תחשבו למה כן ולא למה לא.

סמכו על השכנים

ומילה אחרונה לגבי המועמדים. ביהדות מדברים על כך שמנהיגות ושררה הם בעצם עבדות וכיליון. אדם שבוחר להשקיע את חייו לטובת הציבור, להיות משרת ציבור, להעמיד את עצמו למבחן ולבחירה של כולם ולדעת שבאופן הוא מציב את עצמו ואת משפחתו לביקורת על כל צעד קטן שהוא עשה – ראוי להערכה והוקרה.

אם בא אליכם מישהו לבקש הלוואה, אתם יכולים לסרב לו אבל אין שום צורך לעשות לו שיימינג על שבכלל העז לבקש. ואין שום עניין לפנות ל'בנקים' השכנים כדי לשכנע אותם שהוא לא אמין ושאסור בשום פנים ואופן לתת לו הלוואה. סמכו על השכנים שלכם ועל יכולת הבחירה שלהם, כבדו את דעתם ואת זווית הראיה שלהם שאינה חייבת להיות זהה לשלכם.

בסופו של יום, אני מקווה שהבחירות המוניציפליות בחריש יהוו כר פורה למעורבות תושבים שנובעת מתוך שיקול דעת, אחריות ובחירה ולא  עסקאות ודילים פוליטיים ומאזני כח שאינם משרתים את המציאות המתוקנת אליה אנו שואפים.

שיהיה לכולנו בהצלחה בדרך לבניית הבית שלנו בעיר התקווה החדשה, חריש.

מתחם יס פלאנט. צילום אייל תגר

קולנוע הוא מפלט מבורך (וממוזג) עבור ימי הקיץ החמים. היכן ניתן לצפות בסרט בסביבה? כל האפשרויות לפניכם

עולם הקולנוע עבר שינויים כבירים בשנים האחרונות אך למרות שלרובנו יש מסכים מרשימים בבית, וחלקנו נהנים גם ממערכות קולנוע ביתיות, נראה שאין תחליף לרגעי הקסם בהם האורות כבים באולם הקולנוע והסרט עוד מעט מתחיל.

ימי הקיץ העליזים והחמים שדורשים מאיתנו סבלנות וכושר עמידה הם זמן מצוין להימלט אל אולמות הקולנוע הקרירים ואל עולמות מרוחקים. נראה כי המשפט המפורסם של צ'רלי צ'פלין: "מה שחשוב בסרט איננה המציאות אלא מה שהדמיון יכול לחולל בו", תקפה גם כיום. הנה המקומות בהם תוכלו להפליג במחוזות הדמיון ולעשות זאת בקרבה יחסית לבית.

"שני מהסרטים"

בכל יום שני בשעה 20:00 תוכלו לצפות בסרט בהיכל תרבות מנשה בקיבוץ גן שמואל. ניתן לצפות שם בסרטי איכות חדשים ולפני הקרנת הסרט מתקיימת הרצאה של חצי שעה שמועברת  על ידי מומחה קולנוע. סרטי ילדים מוקרנים פעם בחודש בלבד (יש לעקוב אחר הפרסומים).

עלות כרטיס: 30 שקלים

כתובת: קיבוץ גן שמואל

טלפון: 04-6177311/0

אתר

"סינמה שישי"

בימי שישי אחת לשבועיים מוקרנים סרטים עכשוויים במרכז לאמנויות הבמה בפרדס חנה. ההקרנות בשישי מתקיימות בשעת הבוקר 09:30  והצהריים 14:00. המקומות אינם מסומנים ומומלץ להגיע 20 דקות לפני תחילת הסרט כדי למצוא חניה מסודרת ולא לאחר להקרנה. מומלץ לחנות ליד בריכת 'בורה בורה' ( כניסה לחניה מרחוב הדרור).

עלות כרטיס: 37 שקלים. (ניתן לרכוש כרטיסיית 5 כניסות במחיר של 29 שקלים לכרטיס)

כתובת: המרכז לאומנויות הבמה, הבוטנים 54, פרדס חנה (צמוד למתנ"ס)

טלפון: 04-6378551 / 052-3653066

פייסבוק: סינמה שישי  פרדס חנה

"חודש סרטים בימי שני"

בלי מיזוג ובלי פופקורן…אבל בקיץ הקרנת סרטים תחת השמיים יכולה להיות חוויה נעימה במיוחד לילדים. בחודש אוגוסט תוכלו להשתתף בימי שני בהקרנת סרטי ילדים המתרחשת במתחם סי סנטר, בשכונת הגולף, קיסריה. הישיבה היא על הדשא והכניסה חופשית.

לרשימת הסרטים

כתובת: מרכז סי סנטר, הרקיע 1, שכונת הגולף, קיסריה

"יס פלאנט" – זכרון יעקב

נכון, קניון 'מול זכרון' אינו בדיוק ליד הבית – אבל נסיעה של חצי שעה תביא אתכם למחוזות הקולנוע המסחרי והמסודר עם הקרנות שוטפות וקבועות של סרטים עכשוויים למבוגרים וגם לילדים ועם מזנון שמוכר פופקורן להשלמת החוייה הקלאסית של צפייה. מתחם  יס פלאנט כולל 12 אולמות קולנוע מתוכם שני אולמות VIP 

עלות כרטיס: 44 שקלים לכרטיס רגיל (ישנן הנחות לסטודנטים, גמלאים והנחות קבוצתיות)

כתובת:  מרכז מסחרי 'מול זכרון', כביש 4 אזור ת. מערבי;

טלפון:072-3729411

 אתר

"ימים של קולנוע"

פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים הבינלאומי בנימינה-גבעת עדה יתקיים זו השנה השנייה בין התאריכים 24-26.7.18 עם מגוון סרטים דוקומנטריים, הופעות חיות, פעילויות לילדים ולכל המשפחה. הכניסה לכל האירועים היא  ללא תשלום.

בפסטיבל יוקרנו מגוון סרטים דוקומנטריים המספרים סיפורי חיים אנושיים של דמויות ייחודיות ואנשים עם סיפור חיים מרתק.  הפסטיבל פונה לכל הגילאים ויכלול סרטים לקהל הרחב החל מילדים ובני נוער, סרטים לכל המשפחה וסרטים למבוגרים  בשעות הערב המאוחרות יותר.

הסרטים יוקרנו ברחבי המושבות וב'קולנוע ביתי' במסגרתו תושבי בנימינה-גבעת עדה פותחים את בתיהם לקולנוע איכותי ומזמינים את הקהל ליהנות מאווירה ביתית ואינטימית הכוללת יין מקומי, כיבוד קל ואירוח חם ומזמין.

הכניסה לכל אירועי הפסטיבל חופשית והקהל מוזמן לחגיגה של סרטים.

לפרטים נוספים ורשימת הפעילויות המלאה: פייסבוק / אתר

הבשורות הטובות: בשנת הלימודים הקרובה יחל לפעול בחריש בית ספר יסודי ממלכתי 'חווה דמוקרטיה'. הבשורות הפחות טובות: לא ברור עדיין עד כמה ישקף בית הספר את עקרונות החינוך הדמוקרטי. ההורים נדרשים להכריע ולרשום את ילדיהם מבלי לקבל תשובות ברורות. שלי קרן, מנהלת אגף חינוך בחריש: "בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות"

עדכון: בתאריך 9/7/18 בישר יצחק קשת, ראש המועצה כי בשנת הלימודים הקרובה לא יפתח בחריש 'בית ספר חווה דמוקרטיה' בשל מיעוט נרשמים. ראו הודעה שפרסמה המועצה בנדון.  

בשבוע שעבר התקיים כנס הסברה על פתיחתו של בית ספר ממלכתי חדש שיפעל ברוח החינוך הדמוקרטי. פתיחתו של בית הספר שתתרחש בספטמבר 2018 היא שיאו של מאמץ מתמשך מצד קבוצת הורים שדוגלים בעקרונות החינוך הדמוקרטי וביקשו לקיים מסגרת לימודית זו בעיר חריש.

יצחק קשת, ראש המועצה שהתגייס גם הוא למערכה וניהל מגעים על פתיחתו של בית הספר מול משרד החינוך, עדכן כי בהתאם לתוצאות סקר התכנות לפתיחת בית הספר, שנערך בקרב הורים לתלמידי בית ספר יסודי, אישר משרד החינוך לפתוח בית ספר ממלכתי 'חווה דמוקרטיה' בו יפעלו בשנת הלימודים הקרובה כיתות א'- ד'.

עוד ציין קשת כי מדובר בצעד יוצא דופן מצד משרד החינוך, שאישר לפתוח בית ספר עם כיתות שאינן תקניות (עם מספר תלמידים נמוך) למרות העובדה שגם בבית הספר הממלכתי הפועל בחריש, תלמי רון, התפוסה אינה מלאה. "פתיחת בית הספר היא צעד נוסף בדרך שלנו ליצור מגוון מסגרות חינוכיות שיתנו מענה לתושבי העיר", סיכם קשת.

שלי קרן, מנהלת אגף החינוך בעיר הסבירה: "על מנת לפתוח בית ספר דמוקרטי יש צורך בתו תקן. אנו נפתח בית ספר ממלכתי רגיל עם אישור לפתח תכנית ייחודית דמוקרטית, שתוגש בעתיד למשרד החינוך ותכשיר בהמשך את בית הספר כבית ספר דמוקרטי, כדוגמת בתי הספר הדמוקרטיים שפועלים בארץ. זו הכוונה ולשם אנו מכוונים".

עוד ציינה קרן כי בית הספר יפעל במבנה ברחוב מרגלית וכי בהתאם להחלטת מנהל המחוז במשרד החינוך, ההרשמה לבית הספר תהיה פתוחה לתושבי חריש בלבד ולא תהיה זמינה לתושבי יישובי הסביבה כדוגמת קציר או מצפה אילן, שהשתתפו בסקר ההתכנות הראשוני.

תפיסה דמוקרטית, הקמה ריכוזית

חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו. לכן, זכאי הילד לזכויות אדם בסיסיות הבאות לידי ביטוי בעשייה החינוכית, במתן חופש בחירה וחופש למידה, וכן בשוויון בין הילדים למבוגרים. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית המתקיימת בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לסוגיות שונות בניהול בית הספר.

אז עד כמה יהיו מעורבים ההורים והתלמידים בניהול בית הספר? עד כמה תינתן לילדים זכות הבחירה במקצועות הלימוד או בדרכי הלמידה? התשובה מורכבת.

קרן מסבירה: "בשלב הפעילות הראשוני לא מדובר בבית ספר דמוקרטי הלכה למעשה. נצטרך יחד עם צוות ההקמה לבנות את התכנית שתגבש את אופיו הדמוקרטי ותוגש לאישור משרד החינוך. יחד עם זאת, ננסה לקלוט צוות בית ספרי ומנהל/ת שיקבלו את המתווה הדמוקרטי ויהיו בעלי אוריינטציה דמוקרטית".

השבוע כבר קיבל בית הספר העתידי סמל מוסד ממשרד החינוך, שיאפשר למועצה לפרסם את מכרזי הניהול ולהתחיל בקליטת והעסקת צוות המורים אך היות וצוות המורים וגם מנהל בית הספר – אינם עדיין בנמצא, שאלות רבות הנוגעות לאופיו של בית הספר, כבית ספר דמוקרטי, שמעסיקות את ההורים ונשאלו במפגש – לא זוכות בשלב זה לתשובה: מה יהיה האקלים הבית ספרי בדמוקרטי? כיצד יתבצעו תהליכי בחירה והכרעה שמבוססים על ועדות שיתופיות בין תלמידים, מורים והורים? אילו שיעורי בחירה וחובה יתקיימו בבית הספר ומה יהיה היחס ביניהם? האם תהיה למידה רב גילאית? האם עיקרון החונכות שמאפיין בתי ספר דמוקרטיים יתקיים בבית הספר בחריש?

לרשום או לא לרשום?

ההורים שהשתתפו בסקר ההתכנות ובכנס ההסברה התבקשו לרשום את ילדיהם לבית הספר מבלי לקבל תשובות לשאלות מהותיות אלה כמו גם לשאלות קונקרטיות יותר לגבי שעות הלימודים, תכנית הלימודים, הסעות, צהרון ועוד.

קרן השיבה על חלקן והצהירה: "בפתיחה של בית ספר חדש יש הרבה אי וודאויות. בית ספר חדש מחוייב להתנסות בכשלונות ובהצלחות ולכן תפקיד הקהילה הוא לתמוך בקושי ולחלוק בהצלחה עד שבית הספר יעלה על דרך המלך.

"אני משערת שכדי לקיים תהליכים דמוקרטיים ולהרחיב את קורסי הבחירה, בית הספר יהיה זקוק לכל התמיכה ולכל הסיוע של הקהילה. בשלב זה לא יגבו תשלומי הורים פרטיים כפי שמקובל בבתי ספר דמוקרטיים, התשלום יהיה בהתאם לנהלי משרד החינוך ועלויות התל"ן".

"יחד עם זאת, התמיכה של ההורים יכולה לבוא לידי ביטוי בשיעורי שחמט, רובוטיקה או בתרומות אחרות. אני מדגישה שוב, שאני לא אקבע לצוות את התכנית שהם יפתחו עבור בית הספר הדמוקרטי, אבל אין סיבה שלא יתקיימו תהליכים דמוקרטיים, אחרי הכל, זו המטרה – שבתהליך נכון בית הספר יהפוך לדמוקרטי".

אז לרשום את הילד לבית ספר דמוקרטי כשלא ברור מי ינהיג אותו וכיצד יתנהל? רישום לבית הספר הדמוקרטי חיוני למועצת חריש על מנת להעביר את הנתונים במרוכז למשרד החינוך ובהתאם לשכור ולהעסיק את הצוות החינוכי הנדרש בהתאם למספר הנרשמים.

במקביל, כל הנרשמים לבית הספר הדמוקרטי בחריש, יגרעו ממצבת התלמידים בבתי ספר אחרים – כדי לעזור למערכת החינוך לתכנן את משאביה ותקציביה בהתאם. משפחה שתתחרט לאחר תחילת שנת הלימודים ותרצה לחזור לבית הספר הקודם, תצטרך לקבל אישור מיוחד מטעם המועצה. הורים רבים מצאו זאת כגזירה קשה המאלצת אותם לרשום את ילדיהם לבית ספר מבלי לדעת מי ינהל את בית הספר ומי יהיו החברים/התלמידים הנוספים שירשמו.

אורי שובל, מיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסה להרגיע את הרוחות ואמר: "אי אפשר לצפות מהרשות לעשות שלושה צעדים קדימה מבלי שההורים יעשו שני צעדים קדימה. צריך לבצע כאן קפיצה של אמונה".

"אני מרגישה ש'התגלחו' על הילדים שלנו ואין בי שום רצון לחשוף את הילדים שלי לניסויים נוספים", השיבה אמא אחרת בתשובה. מיכל מור, אם לשניים ומיוזמי הקמת בית הספר הדמוקרטי בחריש ניסתה לסכם:

"הורים שרוצים לרשום את הילדים שלהם לא יודעים באמת מה יהיה צביון בית הספר. נכון שצריך לקחת סיכון בחיים אבל הילדים שלנו בחריש חוו טלטלות של שינויי צוותים ומורים. דחפנו להקמת בית ספר דמוקרטי כי חיפשנו מסגרות ייחודיות שיתנו מענה לצרכים של הילדים.

"אנחנו כבר שנתיים פועלים בתהליך להקמת בית הספר ואנו מרגישים מאוד מחויבים לזה ושמחים שזה הבשיל לכדי כך, אבל הכל קורה ברגע האחרון. ממש דקה לפני הצלצול".

"הורים חוששים להירשם כי לא יודעים איך זה יהיה, מה זה אומר בית ספר ממלכתי ברוח דמוקרטית, זו מן הכלאה שלא ברור לנו מה היא תכלול. ההורים עומדים בסיטואציה שבה עליהם להמר על מוסד חינוכי עם כל כך מעט אינפורמציה".

אז איך את מציעה לפתור כעת את המצב שבו נרשמים מבלי לדעת מה באמת יהיה אופי בית הספר החדש?

"אני מצפה שיאפשרו להורים להירשם ובמידה ויציגו לנו תוצר שלא תואם את הציפיה יאפשרו לנו לחזור לבית הספר ממנו נגרענו, לכל הפחות בשבועות הקרובים בהם מגבשים את הצוות והתכנית.

"נכון שיש משמעויות להערכות משרד החינוך, בית הספר והמועצה מבחינת תקציבים ותקנים אבל אי אפשר לשחק בילדים. המאמץ צריך להיות של המערכת ולא בטלטלה של הילדים".

למידה רב גילאית?

כאמור, ההחלטה אם להירשם או לא קיימת רק עבור תלמידי כיתות א'-ד' שמשרד החינוך אישר עבורם כיתות, זאת בהתאם למספר הנרשמים בסקר ההתכנות שנערך לפני מספר שבועות. הורים שילדיהם עולים לכיתות ה'-ו' נותרו ללא מענה 'דמוקרטי' בשנה הקרובה. מור מציעה לנסות ולקדם גם אפיק זה:

"חשוב לנו מאוד שיהיה מענה גם לתלמידי כתות ה'-ו' שמעוניינים במסגרת החינוך הדמוקרטי בחריש. אני מבינה שבשל מיעוט נרשמים ביחס לתקן אין כוונה בשלב זה לפתוח כיתות אלה. מצד שני, ישנם תלמידים מיישובי הסביבה אשר מעוניינים להירשם. אנחנו קוראות לשלי קרן ויצחק קשת לעשות הכל כדי שגם לתלמידי כיתות ה'-ו' יהיה בית ספר דמוקרטי בשנת הלימודים הקרובה, גם אם המשמעות היא לקלוט תלמידים מיישובי הסביבה או לבחון אפשרות של למידה רב גילאית שקיימת בזרם הדמוקרטי ובמסגרתה ניתן לאחד את כתות ה-ו", סיכמה מור.

דגנית אדוני, מיוזמות המהלך שילדיה יעלו בשנה הבאה לכיתות ג' ו-ה' מוסיפה: "הילדים שלי הגיעו לפני שנתיים לחריש מדמוקרטי רעננה. מאז אני מדברת על הנושא ומעלה אותו בכל פורום אפשרי, בפגישות אישיות עם יצחק קשת, עם הורים ועם כל מי שרק אפשר.

"למיטב ידיעתי, מנהל המחוז לא תמך בהקמת בית ספר דמוקרטי ואני שמחה שהמועצה מצאה מסלול עוקף גם אם זה אומר שבית הספר יתחיל כ'חווה דמוקרטיה' ולא בית ספר דמוקרטי הלכה למעשה".

"אני מקווה מאוד שזה יהפוך לבית ספר דמוקרטי ונעשה מאמצים נוספים כדי לקדם זאת. קבוצת ההורים הפעילים שלנו כבר אספה קורות חיים של מורים וצוותים חינוכיים עם אוריינטציה דמוקרטית והעבירה אותם למועצה".

"חשוב לי לסיים ולציין את ההערכה שלי להירתמות המועצה והעומד בראשה למהלך הקמת בית הספר. יצחק קשת עשה כל שביכולתו להניע את התהליך ולאפשר למהלך הקמת בית הספר להתרחש".

פרויקט שיקום שכונות יצא לדרך בסוף הקיץ במתחם גמלא, באזור הוותיק של חריש ויעניק לו מראה אסתטי ומושך. עיקר ההשקעה תתבצע בחצרות המשותפות לבניינים. "מתחם גמלא יהפוך לסוהו של חריש"

בעוד כחודשיים עתיד לצאת לפועל פרויקט שיקום שכונות במתחם גמלא הוותיק בחריש. 8.1 מיליון שקלים גוייסו בהובלת ראש המועצה, יצחק קשת, ממשרד הבינוי והשיכון לטובת מתיחת הפנים והשיפוץ של השכונה הוותיקה.

בכל אחד מ-31 בנייני המגורים ברחוב גמלא שנבנו בשנת 1994 קיימות 8 דירות. האוכלוסייה המתגוררת בשכונה שייכת לקשת חברתית רחבה; עולים חדשים לצד וותיקים, דתיים וחילונים, ערבים ויהודים וכולם נפגשים במתחם המשותף להם: בחצר השיתופית. כל ארבעה בניינים חולקים חצר משותפת לכלל הדיירים שמהווה נקודת מפגש לילדים ולמבוגרים כאחד.

היציאה המתוכננת לשיפוץ היא שיאו של תהליך ממושך. שרי אייזן, עובדת קהילתית מזה ארבע שנים בחריש, שמלווה את הפרויקט מקרוב מסבירה: "מטרת הפרויקט היא לצמצם את הפער בין השכונות החדשות של חריש לבין השכונה הישנה. יש צורך לשפץ את המתחם ובראש ובראשונה היינו עסוקים בלגייס את הדיירים לטובת הפרויקט שמנוהל בשיתוף הציבור. במפגשים הראשונים הסברנו להם על הפרויקט, שמענו מהם על הצרכים שלהם כמו טיפול בבעיות תאורה, נגישות נוחה, בעיות של נזילות ועוד וכעת אנו מחתימים את הדיירים על מנת לקדם את הפרויקט. באוגוסט, כל רביעיית בניינים שהסדירה את החתימות של בעלי הדירות תיכנס להליך שיפוץ בהתאם לתכניות שנבנו במיוחד עבורה".

האם לכל רביעיית בניינים יש תכנית אחרת/שונה?

"כן, התכניות נבנו בהתאם לצרכים ולרצונות של הדיירים ולכן אינן זהות".

האם הדיירים צריכים להשקיע כסף בשיפוץ?

"לא. זה לא כסף שהם יכלו לגייס לבד. תקציב הפרויקט שמתחלק בין 248 יחידות במתחם הוא למעשה מתנה של 30,000 ₪ לכל דייר ממשרד השיכון, מדובר בהטבה משמעותית".

שי עם-שלם, מתכנן ערים חברתי מחברת VIA-PLAN המלווה את הפרויקט בחצי שנה האחרונה יחד עם המחלקה הקהילתית של מועצת חריש מסביר: "מדובר בפרויקט ייחודי בנוף שיקום שכונות שמפנה את עיקר הכסף לא לשיפוץ חזיתות הבניינים כמקובל, אלא לשיפוץ החצרות המשותפות. החצרות הן נקודת המפגש של הדיירים בשכונת גמלא שאין להם מרפסות, כמו בבנייה החדשה של חריש ולכן הן מהוות פוטנציאל למפגש אנושי מאוד רחב".

מהי רמת שיתוף הפעולה של התושבים?

"המפגשים התקיימו ומתקיימים בחצרות הפנימיות של הדיירים על מנת להקל עליהם להשתתף בהם ולשמחתנו, הופתענו לטובה מרמת שיתוף הפעולה. המפגשים הראשונים עסקו בארגון וועד עבור כל רביעיית בניינים על מנת שהם יובילו את הדיירים בפרויקט וגם יוכלו לדאוג לתחזוקת החצרות לאחר סיום הפרויקט".

פחות תחזוקה, יותר ריצוף

אריאל גושן, אדריכל ממשרד גושן אדריכלים המתמחה בתב"ע בשיתוף הציבור החל את עבודתו על הפרויקט לפני שמונה חודשים.

"במפגש הראשון הצגנו את הפרויקט בפני הדיירים, במפגש השני הצגנו בפניהם רעיונות לשיפוץ ומתיחת הפנים וגם שמענו מהם הצרכים והרצונות של הדיירים. בהתאם לזאת עדכנו את התכניות שלנו וכעת אנו נמצאים בשלב של אישור התכניות החדשות שבוצעו בהתאם להערות של הדיירים על התכניות המוצעות".

מהו הקו הכללי המנחה אותך בתכנון התכנית לשיפוץ המתחם?

"הסבנו את התכניות משיפוץ חזיתות הבניינים שעדיין נראים טוב לשיפוץ החצרות המשותפות. חשוב להבין ששכונת גמלא היא אחת השכונות הייחודיות בארץ. הפרופורציה בין החצר לגובה הבנין (3 קומות בלבד) מעניקה לדיירים תשתית מצוינת להיווצרות חיי קהילה עשירים. זה מה שאני כאדריכל וכמתכנן שואף ליצור. אם החצר המשותפת תהיה אטרקטיבית אז הכל ילך קדימה בצעדי ענק.

"שינוי נוסף שביצענו בהתאם לבקשות של הדיירים הוא תכנון חצרות שדורשות תחזוקה נמוכה. התחלנו את הדרך עם תכנון של חצרות ירוקות יותר, עם דשא, יערות מאכל ובוסתן אבל רוב הרביעיות ביקשו באופן גורף להפחית את הצורך בתחזוקה גבוהה ולכן תכננו ריצוף ומשחקי טיפוס או מסלעה. יהיו שטחים ירוקים אבל הם יחסית מצומצמים לתכנון המקורי".

"צריך להבין שהחצרות הן שטח פרטי השייך בטאבו לדיירים ולכן גם המועצה לא מטפלת בעצים או בגינון והאחריות הזו נופלת על הדיירים. במקרה הספציפי של מתחם גמלא, הבנו שהאוכלוסיה תתקשה לאסוף כספי ועד ולדאוג לתחזוקה השוטפת של השטח".

אילו עוד שינויים יתבצעו במתחם בהתאם לפרויקט?

"אנו מתכננים לדאוג לאיטום מלא של כל הגגות, החלפת כל הוויטרינות והחלונות בחדרי המדרגות, חיזוק קירות תמך ישנים בחצרות, החלפת הגדרות הקיימות בכל החצרות בגדר עץ שתעניק מראה אסתטי ופרטיות והתקנת מתקני אופניים בכניסה לכל בנין".

גושן מציין כי בחצר יותקנו גם עמודי תאורה סולאריים לטובת התושבים והנגישות לבניינים תטופל על מנת להקל על בעלי עגלות וכסאות גלגלים להיכנס לבניין. "במידה והתקציב יאפשר נטפל גם בדברים נוספים כמו גיזום עצים", הוא מבטיח ומסכם: "המטרה שלנו היא לבצע התערבות מינימלית אך כזו שבאמת תשפר את החיים של הדיירים במתחם".

ומה חושבים הדיירים? טל סתת יפרח, נשואה ואם לשלושה, מתגוררת שש שנים במתחם גמלא ושמחה מאוד על הפרויקט: "אני מאוד אוהבת את מבנה הרביעיות. שקלנו מספר פעמים לעבור לבניינים החדשים אבל אנחנו אוהבים את האינטימיות, את הירוק של החצר כאן. הילדים שלנו יורדים לשחק בבטחה בחצר המשותפת, אפשר לומר שהבנין שלנו הוא שכונה בפני עצמה".

ויתרתם על שטחים ירוקים בחצר לטובת חצר מרוצפת יותר. את יכולה להסביר את הבחירה?

"בוסתן נשמע כמו רעיון מקסים אבל רובנו עסוקים ומגדלים ילדים קטנים ואין לנו זמן לתחזק את זה. משטחי אבן שלא דורשים התעסקויות יתאימו לנו מאוד. אני מאוד שמחה שמקדמים את הפרויקט ומפתחים את גמלא ואת השכונה הוותיקה".

ואילו אייזן, העובדת הקהילתית מסכמת: "חריש הוותיקה היתה במשך שנים רבות מוזנחת. שיפצנו את שדרת גמלא והפכנו אותה לאחד הרחובות היפים בחריש וכעת אנו מטפלים בבנייני המגורים. לתחושתי, זה העשור של חריש ומתחם גמלא שיש לו מבנה ייחודי ומראה ייחודי יתחדש ויהפוך לסוהו של חריש".

אם גם אתם הייתם מרוצים מהדרך בה המועצה קיבלה את פניכם כתושבים חדשים בחריש – אתם לא היחידים

אתמול קיבלה מועצת חריש פרס ראשון על פרויקט 'קליטת תושב חדש' מטעם העמותה לניהול פרויקטים בישראל. עמותת PMI  מארגנת מדי שנה תחרות כדי לעודד מנהלי פרויקטים לעבוד על פי מתודולוגיה סדורה של ה-PMI קרי ה-PMBOK ולהביא למצוינות בתהליך ניהול הפרויקטים, תוצאות ביצוע טובות ושביעות רצון כל בעלי העניין.

לדברי משה יונה, מעמותת PMI ומחברי הוועדה לבחירת הזוכים בתחרות, פרויקט 'קליטת תושב חדש' בחריש קיבל את המקום הראשון בשל המיוחדות והייחודיות של הפרויקט. "עצם העובדה שמלווים תושב חדש מרגע כניסתו לעיר ועד שהוא משתלב בעיר היא ייחודית וחדשנית", הוא מסביר.

"ביצוע הפרויקט נעשה על פי המתודולוגיות אליהן אנו מכוונים והמחויבות של עובדי מועצת חריש להצלחת הפרויקט ניכרת – זהו קריטריון מאד חשוב בניהול פרויקטים", הוא מוסיף. יונה שביקר בחריש ועקב אחרי הפרויקט בניהולה של גלית אבישי-כהן, מנהלת משאבי אנוש במועצת חריש מעיד: "מדובר בהישג מצויין והפרויקט עובד בצורה חלקה".

מי זכה במקום השני?

"בית ספר עמל בפתח תקווה עם הפרויקט 'הפנים לקהילה' שמהותו שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בתעשייה".

ראש המועצה יצחק קשת שקיבל את הפרס מגיב: "התבשרתי בדבר זכייתנו באחד הפרסים החשובים ביותר אשר יכול לתת אות כבוד להתנהלות המועצה בכל הקשור לניהול הפרויקטים והיכולות שלנו בכלל".

מימין: שחר עזרא ושי ורדי. צילום: אורן קלר

מהי התלונה השכיחה ביותר של תושבי העיר ומה הקשר בין שיטור קהילתי לפייסבוק? נפגשנו במיוחד עבורכם עם שי ורדי, השוטר הקהילתי שפורש מתפקידו ושחר עזרא, השוטר הקהילתי החדש כדי לקבל תשובות לכל השאלות 

בימים אלה החל שחר עזרא (40) את תפקידו כשוטר הקהילתי של חריש. עזרא, שוטר וותיק שהחל את דרכו כלוחם יס"מ לפני 21 שנה במשטרת ישראל, עבד בשש השנים האחרונות במחלקת הסיור של משטרת עירון ובחודש האחרון החל להכיר את אנשי המפתח ובעלי התפקידים בעיר הצומחת, חריש.

"אני איש של שטח", הוא מעיד על עצמו. עזרא אינו נכנס לחלל ריק כי אם "לנעליו הגדולות" של שי ורדי, השוטר הקהילתי של חריש בשנתיים האחרונות שפורש כעת מהמשטרה.

"תפקיד השוטר הקהילתי, בשונה מהשוטר הרגיל, הוא להפוך לדומת מוכרת ונגישה עבור ילדים, בני נוער, משפחות, מנהלי בית ספר ובעלי תפקידים בעיר", מסביר ורדי. "השוטר הקהילתי, בדיוק כמו רופא המשפחה או העובד הסוציאלי, צריך להכיר את הקהילה בה הוא פועל ולתת לה את השירות המשטרתי הטוב ביותר בהתאם לצרכים שעולים מן השטח".

מהו הקושי המרכזי שהיה לך בעבודה כשוטר בעיר חדשה?

"אחד התפקידים הראשונים והמשמעותיים שלי היה לקדם את המודעות בכלל לקיומו של מוסד השוטר הקהילתי וליצור יחסי עבודה עם ממשקים שונים בעיר. לא פשוט לייצר תכנית עבודה או יחסי עבודה בעיר בה בעלי תפקידים מתחלפים ובה האוכלוסיה גדלה כל הזמן ויש צורך לייצר בכל פעם מחדש, הכרות מחודשת עם האוכלוסיה ותכניות חדשות בהתאם לצרכים המתרחבים".

מהן הבעיות המרכזיות של חריש שנתקלת בהן בשנתיים האחרונות?

"חריש היא אי של שקט. אין בה אירועים פליליים כדוגמת הפעילות העבריינית או עבירות הרכוש שמתבצעות בסביבה הקרובה שלה כדוגמת ישובי וואדי עארה, פרדס חנה-כרכור, זכרון יעקב או חדרה. רוב התלונות והקריאות שאני מקבל עוסקות בעניינים שבין אדם לחברו, סכסוכי שכנים על רעש, נביחות כלבים או תפיסת מקומות חנייה".

כיף לשמוע… ובכל זאת, ספר על אירוע משמעותי שחווית בחריש…

"יומיים אחרי כניסתי לתפקיד נגנבו מחריש בן לילה שש מכוניות. זו היתה קבלת פנים טראומטית אבל היא עזרה לי לייסד מערך של שישה מתנדבים. תושבי חריש שפעילים עד היום.הם מקבלים ניידת משטרתית ומפטרלים בעיר. תוסיפי לזה את ניידת הסיור מטעם המועצה שמפטרלת בחריש 24/7 ותביני שתחושת הביטחון והמוגנות בחריש היא גבוהה".

לעבוד עם הזירה החברתית

ורדי מאמין כי אחד התפקידים המרכזיים של שוטר קהילתי הוא להוריד את הפחד מהפשיעה ולא בהכרח להילחם בפשיעה לבדו אלא לגייס את הקהילה. את הקשר הישיר עם האנשים הוא החל לנהל לא רק פנים אל פנים אלא גם דרך רשתות חברתיות. והוא מסביר: "לא תמיד הקורלציה בין המציאות בשטח לבין הטוקבקים ברשתות החברתיות הוא הגיוני. חריש היא עיר מקוונת מאוד ויש רבים שכותבים פוסטים ולא תמיד נמסר מידע מדויק על המתרחש. מצאתי את עצמי פותח דף פייסבוק ואפילו מגיב במקרים מסוימים על מנת להחזיר דברים לפרופורציה ולא להזניח את הזירה החברתית הזו. היה פה טררם שלם כשנגנבו מספר מכוניות, והייתי חייב להגיב כדי להרגיע את הקהל וכדי להחזיר את הפרופורציה לדיון".

ורדי מוסיף ומזכיר תלונות נוספות שזוכות ברשת להתלהמות בעיקר על פועלים זרים. "אנחנו בקשר עם המעסיקים שלהם ומתדרכים אותם כיצד להנהיג את הפועלים. ביום השואה למשל, הפועלים הזרים חגגו מסיבת יום הולדת כי לא היו מודעים למשמעות יום זה".

"עם הזמן, החיבור בפייסבוק איפשר לא רק להרגיע, אלא גם לרתום תושבים לקחת חלק פעיל ולסייע, לדוגמא בהתנדבות למשמר אזרחי או בהשתתפות במפגשים שונים".

מהו החשש המרכזי שאיתו מתמודדים תושבי חריש?

"עיקר החששות הם מהפועלים מהשטחים שמגיעים לעבוד כאן בבנייה ובכל זמן נתון יש פה הרבה מאוד פועלים. לשמחת כולם, לא קרה כלום בשנים האחרונות. נכון שאין הבטחות לעתיד אבל המצב בטוח בחריש. אנשים שבאים להתפרנס לא יפגעו בפרנסה שלהם. מעבר לזה, אנחנו כל הזמן עם יד על הדופק עוצרים פועלים בלי אישורי עבודה ועורכים מבצעים לתפיסת שב"חים (שוהים בלתי חוקיים)".

"מצד שני צריך לבנות כאן את העיר ולמסור את הדירות כדי להפחית את הלכלוך והרעש ואבק הבנייה עבור אלה שכבר מתגוררים כאן".

"חשוב גם לציין", מוסיף עזרא "שהמועצה משקיעה כספים רבים כדי לייצר נוכחות שמירה במוסדות החינוך, בתי הספר ואשכולות הגנים והמעונות. לא ראיתי השקעה כזו במועצות אחרות. אנו עובדים עם שומרי מוסדות החינוך בקשר הדוק ורציף ואם הם רואים רכב חשוד או אדם חשוד הם מיד מזעיקים אותנו".

היכולת להשפיע

עזרא, רק חודש בתפקיד, כבר קיבל "אזעקות" באמצע הלילה, לא על אדם חשוד אלא על תפיסת חנייה. "נכון שחנייה בבניין בחריש היא רכוש פרטי בטאבו ותפיסה שלה נחשבת לעבירה פלילית של השגת גבול, אבל רוב המקרים לא מתרחשים בזדון, אלא קורים בתחילת אכלוס הבניין כשהדברים עדיין לא ברורים", מסביר עזרא ומוסיף: "אנו מנסים במקרים אלו לאתר את בעל הרכב שחונה בחניה לא שלו ולבקש ממנו להזיז את הרכב".

ואילו ורדי מדגיש: "אפשר לעשות כמה פעולות לפני שפונים אלינו בנושא זה כמו להקים מחסום בחניה שיאפשר רק לדיירים להיכנס לחניון, להניח פתק על שמשת המכונית ולהמתין פרק זמן סביר לתגובה, לבקש ישירות מהנהג שחנה לא לחזור על כך. צריך לזכור שמשטרה יכולה לעשות הרבה אבל לא הכל".

"בכלל", מציין ורדי, פעמים רבות הפנייה אלינו מתבצעת לפני שהמתלונן ניסה אפילו לדבר עם השכן, לנקוש בדלת ולבקש להנמיך את המוסיקה. אולי בגלל שלפעמים עדיין לא מכירים את השכנים, לתושבי חריש קל יותר להרים טלפון ולהתלונן במשטרה".

עזרא מסכים ומספר כי רק השבוע הוא שוחח בנפרד עם שני שכנים חדשים האחד שהתלונן והאחר שהופתע לקבל תלונה ומוסיף: "תלונה במשטרה תמיד אפשר להגיש אבל אנו מנסים לעזור לאנשים ולגשר ביניהם גם בדרכים פחות פורמליות".

מה אתם אוהבים בעבודה?

ורדי: "אני אוהב את העצמאות ואת היכולת להשפיע ולעזור. כשאתה מצליח לעזור ולתרום למישהו זו הרגשת סיפוק נהדרת".

עזרא: "אני במקום הנכון מבחינת אמונה והשילוב בינה לבין העבודה שתפקידה לעזור ולעשות חסד. כשוטר קהילתי ישי לי את היכולת להשפיע ולגעת בחיים של אנשים ויש המון אפשרויות לעזור ולתת לקהילה".

עם הפנים לעתיד

עזרא שמסיים את חודש החפיפה שלו עם ורדי ואת סבב ההכרות עם אנשי המפתח של העיר מתרשם כי תושבי חריש יודעים היטב מה הם רוצים: "צריך להיות מאוד מקצועי על מנת לתת לתושבי העיר תשובה מקיפה ומלאה. אני סבור שהתפקיד שלנו במקום בו הדברים מתהווים ונבנים הוא להפגין מקצועיות ורמת שירות גבוהה".

מה המוטו המרכזי שילווה את העשייה שלך?

"אני מאמין שכולם שווים ולכולם צריך להעניק יחס שווה. קל לפעמים ליפול למלכודות של מראה חיצוני, גיל או שפה ולשפוט לא נכון את האדם שעומד מולך, אבל תפקיד המשטרה הוא להעניק שירות שוויוני לכולם. לשמחתי, לשוטר קהילתי יש גם את הזמן ואת המוטיבציה לפגוש את האנשים, להקשיב להם, להכיר את הסיפור שלהם ולעזור להם להיחלץ ממצבים שעלולים לסבך אותם.. התפקיד שלי הוא לעבוד למען הקהילה, וכל אחד מתושבי חריש הוא חלק מהקהילה המתרחבת הזו".

"בזמן הקצר שלי פה נתקלתי באנשים מקסימים שרוצים לעזור ולתת. יש כאן במועצה צוות מדהים של אנשים שרצים לעשות טוב לתושבי חריש. שי ורדי לימד אותי פתגם לפיו: "הפרצה קוראת לגנב ורק יחד עם הקהילה נסגור את הפרצה", אני מאמין שהוא נכון ואעשה הכל כדי לעבוד עם הקהילה".

עזרא, מהו המסר שלך לתושבי חריש?

"נדרשת הרבה סבלנות. אפשר לפתור הרבה דברים בצורה אחרת בהידברות ישירה, בהכרות. הזרות היא נקודת מפתח שצריך להתגבר עליה. כשאנשים יכירו פה האחד את השני יהיה להם קל יותר לפעול יחד".

ורדי, מהי העצה שאתה מעניק למחליף שלך?

"צריך להבין שגם לנתינה יש מגבלות. מהניסיון שלי גם כשאנו רוצים לעזור ולהרגיע את המצב זה לא תמיד קורה וגם עם זה צריך לחיות. אין לי ספק ששחר עזרא יצליח כי הוא האדם הנכון במקום הנכון. תוך חודש הצלחתי לראות את זה ותושבי חריש יגלו זאת במהרה".

מהו הצפי שלכם לגבי התפתחות חריש?

ורדי: "ימים יגידו. אנשים בחריש מחפשים צביון לעיר ולא ברור עדיין מה יהיה כאן. צריך לזכור שאנו גם נכנסים לתקופת בחירות עם כל התופעות הפחות יפות שנלוות לתקופה זו אבל אני מקווה שתושבי חריש, שסובלים כולם מקשיי הסתגלות לעיר חדשה, ימצאו את הדרך שלהם".

עזרא: "אני אופטימי. הבנייה והצמיחה של העיר מעניקה אנרגיה ועושה משהו טוב. אני מרגיש את הכוח של הגדילה והצמיחה של העיר. אני צופה לחריש עתיד טוב. יש פה כל כך הרבה השקעה בכל התחומים שאני לא רואה סיבה מדוע שלא יהיה פה טוב".

צילומים: באדיבות המועצה המקומית חריש

הערב תתקיים הפתיחה החגיגית של בית הקהילה בחריש. עידית ינטוב, מנהלת בית הקהילה: "המקום יפעל ברוח החזון שלנו לפיו בית הקהילה יהווה בית עבור כלל תושבי חריש ויחזק את תחושת השייכות והגאווה המקומית"

"למעלה מ-200 תושבים נרשמו להרצאת הפתיחה של אלון בן דוד במועדון הקהילה החדש של חריש שאנו משיקים הערב", כך מדווחת עידית ינטוב, עובדת שכונתית קהילתית במועצת חריש והמנהלת של בית הקהילה החדש.

ינטוב, שמתגוררת בעיר כבר שנתיים והיתה חלק מגל ההתיישבות הראשון בעיר מודה שההתרגשות לקראת הערב בשיאה: "בית הקהילה, ברחוב גפן 78 משתרע על שטח בנוי של כ-500 מ"ר והוא כולל שלושה חללים ציבוריים גדולים", היא משתפת.

"חלל אחד ישמש כמרחב עבור מועדון האזרחים הוותיקים של חריש בשעות היום ובלילה יפעל בו מועדון הדוק".

"חלל שני הנקרא 'מרחב משפחריש' יארח את כל הפורומים של המתנדבים בעיר כולל מועדון יולדות ומועדון ילדים".

"החלל השלישי ישמש כסטודיו מקצועי לחוגי ריקוד וספורט לילדים ולמבוגרים וינוהל על ידי מחלקת הספורט של המועצה. כל החוגים שפעלו עד היום במבנה הרב תכליתי – יעתיקו את מקום פעילותם למבנה זה".

"כל החללים הם חללים גדולים שיוכלו לארח עשרות אנשים ולתרום לפעילות הפנאי של חריש", מציינת ינטוב ומוסיפה:  "פתיחת בית הקהילה הוא רגע משמח עבור כל תושבי חריש. אני אנהל את המקום ברוח החזון שלנו לפיו בית הקהילה יהווה בית עבור כלל תושבי חריש, יחזק את תחושת השייכות והגאווה המקומית על ידי מעורבות ואחריות חברתית, יוביל ויעודד תכניות ויוזמות קהילתיות בתחומי פנאי ותרבות תוך שמירה על מקצועיות, יזמות וחדשנות".

ישיבה של כבוד

ההכנות לפתיחה החגיגית בערב כרגע בעיצומן. בשעות הבוקר אירח בית הקהילה החדש את ישיבת הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה שתרמה משמעותית לקידום הפרויקט.

בשעות הצהריים התכנסו עובדי מועצת חריש בבית הקהילה להרמת כוסית. ינטוב משתפת שרבים מעובדי המועצה היו מעורבים בפרויקט זה ותרמו לו מזמנם ומכשרונם.

וכאמור, בשעות הערב, יפתח בית הקהילה לראשונה את דלתותיו לקהילת תושבי חריש. ינטוב מדווחת כי ישנם חלקים בבית הקהילה שעתידים להתחיל ולפעול רק בעוד מספר חודשים כדוגמת מתחם עבודה משותף.

מהן התכניות שלך להמשך הפעילות של בית הקהילה?

"יש לי ולצוות של מחלקת פנאי וקהילה תכניות רבות וגם חלומות. החלום הוא לפתח את המבנה ולהגדיל אותו בעתיד, לבנות קומה נוספת ולהרחיב את היוזמות הקהילתיות, אבל כדי שכל זה יתגשם התפקיד שלנו הוא בראש וראשונה לשמוע את התושבים, להבין ולמפות את הצרכים שלהם ובהתאם לפעול למענם. בית הקהילה הוא מבנה שהצורך בו היה קיים כבר זמן רב וסוף סוף הוא נפתח. אנו נמשיך ונפתח גם את המתנ"ס בקיץ הקרוב ומבנים ציבוריים נוספים שישרתו את הקהילה".

מיהם המועמדים שמתמודדים בבחירות? מהו החזון שמדריך אותם? אילו הבטחות הם מחלקים לבוחרים בחריש ואילו סוגיות חשובות יזכו לטיפולם? כל התשובות במדור חדש באתר

ב-30 באוקטובר יצביעו תושבי חריש בבחירות למועצה ויבחרו את ראש המועצה הבא, שיעצב את דמותה של העיר לא רק ב-5 השנים הבאות, אלא לשנים רבות קדימה. 

ריכזנו עבורכם את רשימת המועמדים המלאה במדור חדש באתר:

בחירות בחריש 2018

בין השאר אנו מביאים כעת ראיונות בלעדיים עם המתמודדים הראשונים שנחשפו לתקשורת והסכימו להתראיין:

• נתן חבני: "החינוך הקיים בעיר סובל מבעיות תכנון וביצוע, אין ראיה כוללת לצרכי העיר הצומחת, יש לפעול להשלמה מידית של החסר".
  

  ---

• גבריאל (גבי) קדוש: "לחריש יש את כל הנתונים להצליח למעט נתון אחד, אין לה ראש עיר מקצועי".
  

  ---

• שלמה קליין: "אני אעשה תמיד מה שטוב לחריש".
  

  ---

עדכונים נוספים יעלו בהמשך למדור החדש.

קניון MORE SHOP הנבנה בכניסה לעיר

התפתחות חיובית נוספת בתחום המסחר בחריש: רשת סופר-פארם חתמה על הסכם שכירות עם קבוצת MORE, ותפתח סניף בשטח של כ- 500 מ"ר בקניון MORE SHOP בכניסה לחריש

רשת סופר-פארם מצטרפת לרשתות נוספות שכבר הבטיחו את מקומן בחריש ותפתח את הסניף הראשון שלה בקניון MORE SHOP בכניסה לעיר. באוגוסט שעבר דיווחנו על הסכם שנחתם עם שופרסל להקמת חנות בשטח של 4,000 מ"ר בשטח הקניון. בחודשים האחרונים נחתמו הסכמים עם רשתות נוספות כדוגמת קפה גרג, רשת KIWI בגדי ילדים, רשת B גוד, סטימצקי ועוד.

MORE SHOP הינו הקניון הגדול של חריש הממוקם בכניסה אליה ויכלול בתוכו תמהיל רחב של רשתות וחנויות של המותגים המובילים. הקניון יכלול כ-400 מקומות חניה ב-3 מפלסים. פתיחת הקניון מתוכננת לחודש מרץ 2019 והוא צפוי למשוך אליו מבקרים רבים מחריש ומיישובי הסביבה. העסקה הנוכחית מסמלת את המשך תנופת המסחר בחריש, כשיותר ויותר רשתות מגלות עניין במרכזי המסחר בעיר וצפויות לפתוח בהם סניפים.

מסופר-פארם נמסר: "כרשת בתי המרקחת של המדינה – אנחנו מזהים צורך הולך וגדל בשירותים של סופר-פארם בחריש ושמחים להגיע לראשונה לעיר. לעיר חריש פוטנציאל מסחרי גבוה ואנו בטוחים כי הסניף יזכה להצלחה".

חנן מור, יו"ר קבוצת MORE : "הגברת קצב האכלוס של העיר, דורשת העמדת כל השירותים הנדרשים לתושבים. אנו שמחים לחתום על הסכם משמעותי נוסף עם רשת הפארם המובילה בישראל, שראשיה הצליחו לזהות את הפוטנציאל הגבוה בעיר חריש ובמרכז MORE SHOP, שיהווה אבן שואבת עבור תושבי העיר והערים הסמוכות לה".

עוד בנושא: “בחריש אנחנו מיישמים תפיסה של מענה לכל צרכי החיים במרחק של 5 דקות מהבית”

בשבוע שעבר נערך בחריש אירוע להשקת קונספט המסחר היומיומי של קבוצת הנדל"ן MORE, בבעלות חנן מור ואבי מאור

בתמונה: נציגי קבוצת MORE ונציגי מועצת חריש שהשתתפו באירוע. צילום: אנסטסיה פרילוצקי

האירוע התקיים במרכז המסחרי MORE SHOP אשר מוקם בימים אלה בעיר וצפי להיפתח במרץ 2019. לרגל האירוע, הוסב המרכז וזכה למראה חגיגי, שעל קירותיו נתלו מוטיבים המסמלים את תפיסת המגורים והמסחר של הקבוצה – בה האדם יכול לקבל מענה לצרכיו במרחק של חמש דקות מהבית.

לאירוע הגיעו קמעונאים ונציגי רשתות רבים, שנחשפו להתקדמות הבניה והאכלוס בחריש וזכו לסיור במרכז המסחרי שצפוי להיפתח במרץ 2019 ובעיר עצמה. לאירוע הגיע גם ראש המועצה, יצחק קשת, שעדכן על התקדמות הבניה בעיר והבטיח כי בשנה הבאה יערכו חגיגות פורים במרכז.

מתלבטים איזו שכונה בחריש הכי מתאימה לכם?
חדש באתר: מדריך השכונות של חריש! במדריך מידע מפורט על כל שכונה כולל מפה, ויש גם בונוס: תמונות עדכניות מהעבודות בשטח בשכונות החדשות.

למעבר למדריך השכונות לחצו כאן

שר האוצר משה כחלון הכריז היום (ד’) על פתיחת הרשמה להגרלה גדולה נוספת במסגרת תוכנית “מחיר למשתכן”. ההגרלה כוללת 6,770 דירות בסה”כ ומתוכן 598 דירות בחריש כחלק מפרוייקט “תכנן ובנה” בשכונת “אור המזרח”

בתמונה: עבודות תשתית בשכונת אור המזרח, פברואר 2018

ההגרלה כוללת דירות ב-27 יישובים שונים וניתן יהיה להירשם אליה החל ממחר (1.3.18). תוצאות ההגרלה יפורסמו ככל הנראה בסוף חודש מרץ.

נזכיר כי בדצמבר האחרון הוכרזה חברת “שפיר” כזוכה במכרז “תכנן ובנה” להקמת שכונת “אור המזרח” בכללותה, במסגרת זמן של 40 חודשים. במכרז זה הוקצו מראש 598 יחידות דיור לתוכנית “מחיר למשתכן” וכעת כאמור הן יוצאות להגרלה.

אחת התלונות הנפוצות של זוכי תוכנית “מחיר למשתכן” באופן כללי, היא שזמני מסירת הדירות ארוכים מהרגיל ולעיתים אף לא ידועים מראש. כך נוצר מצב בו זוכים רבים בהגרלות נותרים עם זכויות “על הנייר” ללא וודאות לגבי מועד בניית הדירה ומסירתה להם. מכיוון שבמסגרת תנאי המכרז שבו זכתה חברת “שפיר” בחריש הוגדר כאמור תאריך יעד לסיום הקמת השכונה בכללותה, ניתנת כאן רמת ודאות גבוהה מהרגיל לזוכים העתידיים ב-598 הדירות המדוברות.

למידע נוסף על שכונת אור המזרח בחריש לחצו כאן.

חברת "קווים" תחל להפעיל קו חדש בין חריש לחיפה החל מיום ד' 31.1.18 

קו 631 החדש יפעל בימים א'-ה' בין השעות המפורטות מטה. בדרכו לחיפה (ובחזרה) יעצור הקו בסמוך לפארק ההייטק ביקנעם וכן בקניון לב המפרץ. בחיפה עצמה, יעצור הקו בתחנת הרכבת חוצות המפרץ ומשם גם ייצא חזרה לכיוון חריש. מסלול הנסיעה עובר בכביש 6, כביש 70 וכביש 75.

קו זה מתווסף לקווי האוטובוסים הפעילים כיום בחריש – קווים 60, 63 ,71 ו-27 בין חריש לחדרה ולתחנת הרכבת בנימינה ולקו 163 שאינו נכנס לחריש אך עוצר בתחנות הסמוכות לצמתי הכניסה הראשיות לעיר.

מסלול ותחנות בתוך חריש, בכיוון הלוך (מחריש לחיפה):

מסלול ותחנות בתוך חריש, בכיוון חזור (מחיפה לחריש):

מסלול הנסיעה המלא של הקו החדש:

מחריש לחיפה (ימים א'-ה', 19:00-06:30):

• תחנות בתוך חריש (ראו מפה)
• צומת חריש
• צומת ברקאי
• צומת משמר הגבול
• צומת יקנעם המושבה
• צומת העמקים
• מחלף יגור
• קניון לב המפרץ
• בתי הזיקוק/שדרות ההסתדרות
• תחנת רכבת חוצות המפרץ

מחיפה לחריש (ימים א'-ה', 20:30-08:15):

• תחנת רכבת חוצות המפרץ
• משרד הרישוי (שדרות ההסתדרות 129)
• קניון לב המפרץ
• מחלף יגור
• צומת העמקים
• צומת יקנעם המושבה
• צומת משמר הגבול
• צומת ברקאי
• צומת חריש
• תחנות בתוך חריש

בדיון בקבינט הדיור שנערך אתמול (ב') בנושא תכניות בנייה רחבות היקף, הציע שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, לקדם תכנית לשימוש בשטחי מחצבות להקמת שכונות מגורים ואזורי תעשייה. במהלך הדיון התייחס גלנט באופן ספציפי למחצבת ורד הסמוכה לחריש

צילום: אורי נחשון

לדברי גלנט, במהלך דיון קבינט הדיור, הקמת שכונת מגורים או אזור תעשייה במקום מחצבת ורד תאפשר לחריש להתרחב צפונה ולגלוש עד כביש 65.

נזכיר כי מזה זמן מתנהלים דיונים בנושא הרחבת גבולות חריש, על מנת לאפשר את מימוש החזון של עיר בת 100,000 תושבים וכן על מנת להקצות שטח להקמת אזור תעשייה. עד כה, ההתייחסות בדיונים אלה למחצבת ורד היתה כאל עובדה בשטח, המגבילה את התרחבותה של חריש לכיוון צפון ומסיטה את כיוון התפשטות העיר לכיוון צפון-מזרח. כיום עולה לדיון לראשונה האפשרות כי בעתיד תוחלף המחצבה כליל בשטחי מגורים ותעשייה.

בבסיסה של הצעת גלנט עומד הרעיון כי כחלק מרישיון החציבה, יחויבו הזכיינים להחזיר את השטח לאחר סיום העבודות, למצב שיאפשר הקמת אזורי מגורים ותעשייה. "ההצעה תמנע היווצרות פצע פתוח בשטח, ותאפשר לנצל את האתרים לשימושים אשר יועילו לערים ולישובים במקום ליצור מפגעים", ציין גלנט. הצעתו של שר השיכון התקבלה ע"י קבינט הדיור, שהנחה את מנהל התכנון להגיש הצעה בנושא תוך 90 יום.

מחצבת ורד ממוקמת מצפון לחריש, במרכזו של יער עירון. המחצבה בבעלות חברת שפיר, מתפרסת על פני כ-1,000 דונם והינה אחת מ-5 המחצבות הגדולות בישראל. תוצרי הכרייה במחצבה מהווים מקור אספקה עיקרי באזור הצפון לענפי הבנייה והסלילה. נכון להיום, חוזה החכירה של המחצבה מול רשות מקרקעי ישראל מתוכנן להסתיים בשנת 2033. לאחרונה הגישה חברת שפיר בקשה להרחבת שטח המחצבה בכ-700 דונם נוספים אך בקשתה נדחתה.

רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון פרסמו מכרז חדש לקרקע לבניית בית דיור מוגן בחריש. בית הדיור המוגן יוקם בשכונת הפרחים החדשה ויכלול 240 יחידות דיור מוגן וכן שטחי מסחר. המגרש המוצע כעת במכרז ממוקם על פינת שדרות דרך ארץ ושדרות האחווה בעיר, מיקום ראשי, נגיש ובמרחק הליכה מהפארק המרכזי של חריש.

עד כה התאפיינה אוכלוסיית חריש בעיקר במשפחות צעירות וזוגות צעירים, אם כי גם אוכלוסייה מבוגרת יותר עברה לחריש בהיקפים לא מבוטלים. ההכרזה על הקמת בית דיור מוגן בחריש מצביעה על הרצון של משרד השיכון לגוון את אוכלוסיית העיר ואף לתת פתרון להורים של תושבי העיר שייתכן וירצו להצטרף לילדיהם ולנכדיהם במגורים בעיר במסגרת של דיור מוגן בעתיד. השאיפה לגיוון האוכלוסיה ופתרונות הדיור בה, באה לידי ביטוי לפני מספר חודשים גם בהפקדתה של תוכנית חדשה להקמתם לראשונה של מגדלי יוקרה בני 27 קומות בעיר.

שילוב שטחי מסחר במסגרת פרוייקט הדיור המוגן הינו צעד הכרחי למתן מענה מקיף וכולל לדיירים (גישה נוחה לחנויות ולצרכים הבסיסיים המיידיים כמו סופרמרקט, בית מרקחת וכו’). המיקום המרכזי, על צומת שדרות המסחר הראשיות של חריש ובסמוך לפארק המרכזי, יאפשר מפגש וחיבור קהילתי בין האוכלוסיה המבוגרת לאוכלוסיית העיר הכללית. בנוסף, הוא צפוי להגדיל את האטרקטיביות לבעלי העסקים הן במתחם עצמו והן בחנויות הסמוכות לו, שיהנו מתנועת קונים משתי האוכלוסיות יחד.

תחום הדיור המוגן בישראל צפוי להמשיך לצמוח

לצד חברות בולטות, המתמחות בתחום הדיור המוגן, כמו “משען”, “מגדלי הים התיכון”, “אחוזות רובינשטיין”, “בית בכפר” ורשת “עד 120” מקבוצת הפניקס, ניכר לאחרונה העניין שמגלות בתחום גם חברות יזמיות מתחום המגורים כמנוע צמיחה נוסף. דוגמא לכך היא חברת “גיא ודורון לוי” המתמחה בבנייה למגורים שנכנסה לתחום לראשונה ב-2016 עם זכייתה במכרז להקמת דיור מוגן במודיעין.

כיום מתגוררים בדיור מוגן בישראל כ-13,000 קשישים בסה”כ המהווים אחוזים בודדים מכלל אוכלוסיית הקשישים בארץ. על אף הביקוש העולה לפתרונות דיור לקשישים, עם עליית תוחלת החיים, העלויות הגבוהות של מגורים בדיור מוגן הותירו עד היום את התחום רלוונטי לקהל מצומצם יחסית. לאחרונה נעשים שינויים במודל ההתקשרות בין החברות המנהלות לדיירים מתוך מטרה לפתוח ולהנגיש את השירות לקהלים רחבים יותר.